מסה על עקרונות דעת האדם

 

1. מאחר שהפילוסופיה אינה אלא החיפוש אחר החכמה והאמת, הרי שבצדק עשויים היינו לצפות שאלה שהקדישו לה את מרב זמנם ואת מרב מאמציהם ייהנו משלווה ורוגע נפשי וכן מידע ברור יותר ומוצק יותר, ויסבלו פחות משאר האנשים מספקות או מקשיים אחרים. אך עובדה היא שהרוב חסר-ההשכלה של המין האנושי, אשר פוסע בדרך המלך של השכל הישר הפשוט ואשר מציית לציווייו של הטבע, הנו לרוב רגוע ובלתי-מוטרד. עבורם הדברים המוכרים שמסביבנו נראים תמיד ניתנים להסבר ולהבנה. הם אינם מתלוננים על כך שחושיהם אינם מספקים להם ראיות מוצקות דיין, וגם אין שום סכנה שיהפכו לספקנים. אך ברגע שנוטשים אנו את החושים ואת האינסטינקטים ופונים ללכת בעקבותיו של עיקרון נעלה כלשהו, ברגע שמתחילים אנו לחשוב בהיגיון, להגות ולהרהר בטבעם של הדברים, הרי ספקות רבים ביותר מופיעים בנפשנו ביחס לאותם הדברים אשר לפנים חשבנו שאנו מבינים לחלוטין. דעות קדומות וטעויות של תפיסות החושים נגלות בפנינו בכל מקום, ומתוך רצוננו לתקן את אלה על ידי כוחו של ההיגיון, אנו נשאבים, מבלי שנרגיש בכך, אל תוך פרדוקסים בלתי-מוכרים, אל תוך קשיים וסתירות גסות אשר מתרבים וגדלים ככל שמתקדמים אנו במחשבותינו; עד שבסופו של דבר, לאחר שוטטות ממושכת במבוכים מסובכים ביותר, מוצאים אנו את עצמנו בדיוק במקום שבו התחלנו, או - במקרה הגרוע יותר - שוקעים אנו בספקנות עגומה.

2. הסיבה לכך - כך נהוג לחשוב - טמונה באי-בהירותם של הדברים עצמם או בחולשותיהם וחוסר מושלמותם הטבעיים של כשרי שכלנו. יש האומרים שספִיקותינו מועטות, ושהן עוצבו על ידי הטבע כדי שנוכל לקיים את חיינו ברווחה, ולא כדי להעמיק אל תוך מהותם הפנימית או המבנה הפנימי של הדברים. יתרה מזאת, מאחר שנפשו של האדם היא סופית, כאשר מנסה היא לחקור את הדברים הלוקחים חלק באינסופי, אין לתמוה על כך שהיא נתקלת בפרכות ובסתירות, שמתוכן אין זה מן האפשר שתוכל היא אי פעם לחלץ את עצמה; זאת משום שטבעו של האינסופי טמון בכך שאין הוא ניתן להבנה על ידי מה שהוא סופי.

3. אך אולי אנו מקלים כאן על עצמנו יתר על המידה בכך שתולים אנו את האשמה בספיקותינו, ולא בשימוש השגוי שאנו עושים בהן. קשה להאמין שגזירה נכונה של מסקנות מעקרונות אמיתיים תוכל להובילנו אי פעם לטענות בלתי-סבירות או בלתי-עקביות. עלינו להאמין כי אלוהים היטיב עם בני האדם, ולא חנן אותם בתשוקה עזה לידע אשר אינם יכולים להשיג. דבר שכזה לא היה תואם את דרכיה הרגילות ואת נדיבותה של ההשגחה האלוהית שדאגה בדרך כלל לחנון את יצירי הבריאה השונים באמצעים אשר - אם נעשה בהם שימוש נכון - מאפשרים להם לספק את התשוקות השונות שנטעה היא בקרבם. באופן כללי, נוטה אני לחשוב כי הרוב הגדול של הקשיים - אם לא הקשיים כולם - אשר עד עתה שִעשעו את הפילוסופים וחסמו את הדרך בפני השגתו של ידע, הנם בשלמותם באשמתנו אנו. תחילה מעלים אנו ענן של אבק, ואחר כך מתלוננים אנו כי איננו יכולים לראות דבר.

4. מטרתי אפוא לנסות לגלות את העקרונות האחראים לכל הספקות, אי-הוודאויות, הפרכות והסתירות אשר הופיעו במסגרתן של הכיתות השונות של הפילוסופיה והביאו אותה למצב שבו גם האנשים החכמים ביותר סבורים כי בורותנו חשוכת מרפא בהיותה נובעת מחולשתן וממוגבלותן הטבעיות של ספיקותינו. יהיה זה בוודאי מאמץ ראוי לחקור באורח קפדני את עקרונותיה הראשונים של דעת האדם, לסנן ולבחון אותם מכל הכיוונים: זאת במיוחד משום שקיים יסוד סביר להניח שכל אותם השגיאות והקשיים, אשר מתמידים בקיומם ומביכים את הנפש שעה שזו תרה אחר האמת, אינם נובעים מאיזה מסתורין אפל או מאיזו מורכבות שבמושאים עצמם, או אף מפגם טבעי כלשהו של השכל, אלא מעקרונות כוזבים שבהם דבקו בעקשנות ומהם ניתן היה להימנע.

5. כאשר חושב אני על כל אותם אנשים דגולים ומופלאים שניסו את כוחם באותה המשימה, זו מתחילה להיראות לי קשה ומייאשת ביותר; אך אינני חסר-תקווה לחלוטין, שכן מתעודד אני מהמחשבה שדעותיהם של הגדולים ביותר אינן תמיד הברורות ביותר, ושמי שסובל מקוצר ראות חייב יהיה לקרב אליו את מושא חקירתו, וייתכן כי על ידי כך, מתוך בחינה קרובה וקפדנית, יגלה את מה שחמק מראייתן של העיניים החדות יותר.

6. כדי להכין את נפשו של הקורא באופן שיוכל להבין ביתר קלות את הדברים שיבואו בהמשך, כדאי יהיה, בתור הקדמה, לומר מספר דברים על טבעה של השפה ועל השימוש המסולף שעושים בה. אך הבירור של נושא זה מביאני להקדים את המאוחר במידה מסוימת ולהציג חלקים משיטתי, וכן להפנות את תשומת הלב למה שנראה לי כגורם העיקרי לסיבוכים ולבלבולים שפשו בעיון, גורם שהביא לטעויות וקשיים רבים מספור כמעט בכל תחומי הידע. כוונתי לסברה שלנפש יש היכולת ליצור מושגים (ideas) או רעיונות (notions) מופשטים. מי שכתביהם וויכוחיהם של הפילוסופים אינם זרים לו לחלוטין, יודה בוודאי שחלק ניכר מהם מוקדש לעיסוק במושגים מופשטים. אלה נתפסים כמושאי המחקר המיוחדים של המדעים הנקראים לוגיקה ומטאפיזיקה ושל כל תחומי הידע הנחשבים מופשטים ונשגבים ביותר, אשר במסגרתם קשה למצוא שאלה אחת שהדיון בה אינו מניח את קיומם של אלה בנפש, כמו גם את היכרותה הקרובה של הנפש עמם.

7. כולם מסכימים על כך שכל אחת מהאיכויות (qualities) או כל אחד מהאופנים (modes) של הדברים לעולם אינם ממש קיימים לחוד, בהפרדה מכל השאר, אלא הם מתערבבים - ניתן לומר - ומתמזגים באותו המושא. אך נאמר לנו כי ביכולתה של הנפש לבחון (consider) כל איכות בנפרד או בהפשטה מיתר האיכויות שאתן היא מאוחדת, ובעשותה זאת - ליצור לעצמה מושגים מופשטים. לדוגמה, חוש הראייה תופס מושא בעל התפשטות, צבע ותנועה: על ידי כך שהנפש מפרקת את המושג המעורבב או המורכב הזה לחלקים הפשוטים המרכיבים אותו, ובוחנת את כל אחד מהם בנפרד מהשאר, יוצרת היא את המושגים המופשטים של התפשטות, צבע ותנועה. אין הכוונה כי צבע או תנועה יכולים להתקיים ללא התפשטות, אלא רק כי הנפש יכולה ליצור לעצמה על ידי הפשטה את מושג הצבע בנפרד מההתפשטות, ואת מושג התנועה - בנפרד מהצבע ומההתפשטות גם יחד.

8. שוב, לאחר שהנפש הבחינה כי בגופים המתפשטים המסוימים שאותם החושים תופסים ניתן לגלות דבר-מה משותף ודומה, כמו גם דברים אחרים אשר שונים מגוף מתפשט אחד למשנהו ואשר מבחינים אותם זה מזה, היא בוחנת לחוד או מבודדת את המשותף והופכת אותו למושג מופשט ביותר של התפשטות: מושג שאינו קו, אינו שטח ואינו גוף מוצק, מושג שאין לו שום צורה או גודל, אלא הוא מנותק מכל אלה. באופן דומה הנפש משמיטה מתוך הצבעים המסוימים השונים הנתפסים על ידי החושים את המאפיינים המבחינים אותם זה מזה, שומרת רק את אלה המשותפים לכולם, וכך יוצרת לעצמה מושג מופשט של צבע, שאינו אדום, כחול, לבן או כל צבע מסוים אחר. כך גם בבחנה את התנועה בהפשטה - לא רק מהגוף הנע, אלא גם ממסלול תנועתו ומכל כיווני התנועה המסוימים ומהירויות התנועה המסוימות - יוצרת היא את המושג המופשט של תנועה, מושג המתאים במידה שווה לכל התנועות המסוימות השונות הנתפסות על ידי החושים.

9. וכשם שהנפש יוצרת לעצמה מושגים מופשטים של איכויות או אופנים, כך גם יוצרת היא לעצמה, במידה זהה של דיוק ותוך כדי שימוש באותה הפרדה נפשית, מושגים מופשטים של ישים מורכבים יותר, מושגים מופשטים הכוללים בו-זמנית מספר איכויות. לדוגמה, לאחר שהנפש מבחינה בכך שפיטר, ג'יימס וג'ון דומים זה לזה, שהם חולקים ביניהם קווי דמיון מבחינת הצורה ואיכויות אחרות, היא משמיטה מהמושג המורכב שלה של פיטר, ג'יימס וכל אדם מסוים אחר את המאפיינים הייחודיים של כל אחד מהם, ושומרת רק על אלה המשותפים לכולם; בדרך זו יוצרת היא מושג מופשט שבו לוקחים חלק באופן שווה כל בני האדם, בעודה מפשיטה לחלוטין ומשמיטה את כל הפרטים ואת כל ההבדלים אשר יכולים להפוך את המושג הזה למושג של יש פרטי. באופן הזה, יש האומרים כי אנו רוכשים את המושג המופשט של אדם, או - אם תרצו - את המושג המופשט של אנושיות או של הטבע האנושי. אכן, מושג זה כולל צבע, מפני שלכל אדם יש צבע כלשהו, אך צבע זה אינו יכול להיות לא לבן, לא שחור ולא כל צבע מסוים אחר, מפני שאין צבע מסוים אחד שהוא נחלת כל בני האדם. באופן דומה המושג כולל גם שיעור קומה, אך זה אינו גבוה, נמוך או ממוצע, אלא שיעור קומה המופשט מכל אלה. וכך הלאה לגבי שאר האיכויות. יתר על כן, מאחר שקיים עוד מגוון רחב של יצורים רבים אחרים הלוקחים חלק במקצת מהחלקים, אך לא בכולם, של המושג המורכב אדם, הרי הנפש, בהשמיטה את החלקים הייחודיים לבני האדם, תוך כדי שמירתם של אלה המשותפים לכל היצורים החיים, יוצרת את המושג חיה, אשר מפשיט לא רק מכל בני האדם המסוימים, אלא גם מכל הציפורים, הבהמות, הדגים והחרקים המסוימים. החלקים המרכיבים את המושג המופשט "חיה" הנם גוף, חיים, חושים ותנועה רצונית. ב"גוף" הכוונה היא לגוף חסר-צורה מסוימת, שכן אין שום צורה המשותפת לכל החיות. הכוונה היא, מלבד זאת, לגוף שאינו מכוסה על ידי דבר - לא על ידי נוצות, קשקשים וכו' - אך גם אינו עירום, מפני ששערות, נוצות, קשקשים או עור חשוף הנם תכונות המייחדות את החיות המסוימות השונות, ומהסיבה הזו אין הן נכללות במסגרתו של המושג המופשט. מאותו הטעם, התנועה הרצונית אינה יכולה להיות הליכה, מעוף או זחילה. ובכל זאת תנועה היא תנועה אשר את טבעה אין זה פשוט להעלות על הדעת. 

10. אינני יודע אם אנשים אחרים מחוננים בספיקה הנפלאה הזו להפשיט מושגים: הם עצמם בוודאי יודעים את התשובה לכך. באשר לי, אני אכן מחונן בכושר לדמיין או לייצג לעצמי את המושגים של אותם הדברים המסוימים שאותם תפסתי, וכן לחבר ביניהם או לפרקם בדרכים רבות ומגוונות. ביכולתי לדמיין אדם בעל שני ראשים או את פלג גופו העליון של אדם מחובר לגופו של סוס; ביכולתי לבחון את היד, את העין או את האף לחוד, בהפשטה או בהפרדה מיתר הגוף. אך תהיה היד או העין אשר אדמיין לעצמי אשר תהיה, לעולם תהיה לה צורה מסוימת וצבע מסוים. באותו האופן, מושג האדם אשר יוצר אני לעצמי, חייב להיות מושג של אדם בעל צבע לבן או שחור או צהוב-חום, בעל גוף ישר או עקום, בעל שיעור קומה גבוה או נמוך או ממוצע. אינני יכול בשום אופן, גם לא מתוך מאמץ מחשבתי עילאי, להעלות בדעתי את המושג המופשט שתיארתי לעיל. באותה המידה אינני יכול ליצור מושג מופשט של תנועה אשר מובחן מהגוף הנע, מושג של תנועה שאינה לא מהירה ולא איטית, לא מעגלית ולא ישרה; והוא הדין בנוגע לכל שאר המושגים המופשטים הכלליים באשר הם. למען הבהירות אומר כי במובן אחד יכול אני לבצע הפשטה, כמו למשל כאשר אני בוחן חלקים מסוימים או איכויות מסוימות בנפרד מחלקים או מאיכויות אחרים, אשר אף כי מאוגדים הם עמם במושא מסוים, עשויים הם להתקיים בלעדיהם. אך אני מכחיש כי ביכולתי להפשיט איכות אחת מהאחרת או להעלות בדעתי באופן נפרד את האיכויות שאינן יכולות בשום אופן להתקיים בהפרדה זו מזו; כמו כן, אני מכחיש כי ביכולתי ליצור רעיון כללי באמצעות הפשטה בהתאם לאופן שהוצג לעיל. אולם שתי המשמעויות האלה הן בדיוק המשמעויות המקובלות של המונח הפשטה, ויש יסוד להאמין כי רוב האנשים יודו שהם דומים לי בכך. רוב רובם של האנשים הפשוטים וחסרי-ההשכלה לעולם אינם מתיימרים לכך שיש להם רעיונות מופשטים. יש האומרים שהמושגים הללו קשים ושהשגתם דורשת מאמץ ועיון. ביכולתנו אפוא להסיק כי סביר להניח שאם בכלל קיימים מושגים כאלה, הרי הם נחלתם של מלומדים בלבד.

11. הרשו נא לי להמשיך ולבדוק עתה אילו טענות ניתן לטעון לזכותה של תורת ההפשטה, כמו גם לנסות ולגלות את המניעים הגורמים לאנשי העיון לאמץ דעה שכזו הרחוקה מהשכל הישר כמזרח ממערב. פילוסוף[12] אשר שמו יצא לפניו לאחרונה, ובצדק, סיפק לתורה זו תמיכה נרחבת בכך שטען כי היותנו בעלי מושגים מופשטים כלליים הנו הדבר המהווה את ההבדל החשוב ביותר בין שכלו של האדם לשכלה של החיה:

קניין המושגים הכלליים (כך הוא טוען) הוא הוא המבדיל הבדל יסודי בין האדם והחיות, והוא מעלה שספיקות החיות אינן מגיעות אליה כלל. שכן ברור שאין אנו רואים בהן שום רמז לשמוש בסימנים כלליים למושגים כולליים; ודבר זה נותן לנו יסוד לחשוב שחסרות הן את הכשרון להפשיט או ליצור מושגים כלליים, הואיל ואינן משתמשות כלל במלים או בסימנים כלליים אחרים.

 

        ומעט אחר כך הוא כותב:

לפיכך אפשר להניח, לפי דעתי, שבזה נבדל מין החיות מן האדם, ושזהו ההבדל העיקרי המפריד ביניהם הפרדה גמורה והשם ביניהם לבסוף מרחק כל כך עצום. כי אם יש בכלל לחיות מושגים, ואם אינן מכונות בלבד (כמו שסוברים אחדים), אי אפשר לשלול מהם בינה מכל וכל. לי נראה לא פחות ברור שבמקרים ידועים יש לחיות אחדות בינה, מזה שיש להן חושים; אולם משתמשות הן בבינה זו רק בתחום המושגים הפרטיים, בצורתם ממש שבה קבלו אותם מחושיהן. המפותחות שבהן כלואות בתוך התחומים הצרים הללו, וחסרות (לפי דעתי) את הכשרון להרחיב אותם על ידי איזה מין שהוא של הפשטה (מסה על שכל האדם, ספר שני, פרק 11, סעיפים 10-11).[13]

 

         אני מסכים לחלוטין עם טענתו של המחבר המלומד שספיקותיהן של החיות אינן מאפשרות להן לבצע הפשטה. אך אם נאמץ את אבן הבוחן הזו בתור זו שתאפשר לנו להבדיל בינינו לבין החיות, אזי חוששני שרבים מאלה שחושבים אנו אותם לבני אדם, נאלץ לחשבם לחיות. הטעם המובא כאן לכך שאין לנו שום יסוד להניח שלחיות יש מושגים מופשטים כלליים הוא שאין אנו מגלים אצלן שימוש במילים או בסימנים כלליים אחרים; טענה זו מבוססת על ההנחה שהשימוש במילים מניח בעלות על מושגים כלליים. מכאן נובע שבני האדם העושים שימוש בשפה, ביכולתם להפשיט או להכליל את מושגיהם. כוונת טיעונו של המחבר מתבררת גם בתשובה שהוא נותן לשאלה שהוא מעלה במקום אחר. "מאחר שכל הדברים שקיימים הנם דברים פרטיים, כיצד משיגים אנו מונחים כלליים?". תשובתו היא "המילים נעשות כלליות על ידי שקובעים אותן כסימנים למושגים כלליים" (מסה על שכל האדם, ספר שלישי, פרק שלישי, סעיף 6). אך דומה כי מילה הופכת לכללית לא כאשר עושים ממנה סימן למושג מופשט וכללי, אלא כאשר עושים ממנה סימן למספר מושגים פרטיים (particular),[14] אשר את כל אחד מהם עשויה היא במידה שווה להעלות ברוח. לדוגמה, כאשר אומרים שהשינוי בתנועה הוא ביחס ישר לכוח המופעל או שמה שמתפשט ניתן לחלוקה, עלינו להבין טענות אלה כחלות על תנועה והתפשטות באופן כללי. עם זאת אין נובע מכך שהן מעלות במחשבתי מושג של תנועה ללא גוף נע כלשהו וללא כיוון ומהירות מסוימים; כמו כן, אין נובע מכך שחייב אני להעלות בדעתי מושג מופשט וכללי של התפשטות אשר אינו קו, פני השטח או גוף מוצק, אינו גדול ואינו קטן, אינו שחור, לבן, אדום או כל צבע מסוים אחר. הדבר היחיד המשתמע מטענות אלה הוא שאין זה משנה אם התנועה שאבחן תהיה מהירה או איטית, אנכית, אופקית או אלכסונית, ואין זה משנה אם תהיה היא תנועתו של מושא זה או אחר, האקסיומה תהיה אמיתית לגביה. באופן דומה, זו [האקסיומה] האחרת תהיה אמיתית לגבי כל התפשטות מסוימת, ואין זה משנה אם תהיה היא קו, פני השטח או גוף מוצק, בעלת גודל כזה או אחר או צורה כזו או אחרת.

12. אם נבחן כיצד מושגים הופכים לכלליים, נוכל להבין טוב יותר כיצד מילים הופכות לכלליות. וכאן המקום לציין כי אין אני מכחיש באופן מוחלט את קיומם של מושגים כלליים, אלא רק את קיומם של מושגים מופשטים כלליים: אולם בפסקה שצוטטה לעיל, בכל מקום שבו מוזכרים מושגים כלליים, ההנחה היא שאלה נוצרים על ידי הפשטה, בהתאם לאופן שתואר לעיל בסעיפים 8 ו-9. אם ברצוננו להקפיד על משמעות מילותינו ולדבר רק על אודות מה שביכולתנו להעלות על הדעת, מאמין אני כי נהיה מוכנים להודות כי מושג כלשהו, אשר כשלעצמו הנו מושג פרטי, הופך לכללי כאשר נעשה הוא מייצגם של כל המושגים הפרטיים האחרים מאותו הסוג. אבהיר זאת על ידי דוגמה: נתאר לעצמנו גיאומטריקן המדגים כיצד מחלקים קו לשני קטעים שווים. הוא משרטט, לדוגמה, קו שחור באורך של אינץ'. קו זה, אשר כשלעצמו הנו קו פרטי, הנו בכל זאת בעל משמעות כללית, שכן נעשה בו כאן שימוש כדי לייצג את כל הקווים הפרטיים כולם; וכך, מה שמודגם ביחס לקו זה מודגם למעשה ביחס לכל הקווים, כלומר ביחס לקו באופן כללי. וכשם שהקו הפרטי הזה הופך לכללי על ידי כך שעושים ממנו סימן, כך גם המילה קו, אשר במובן מוחלט הנה פרטית, הופכת לכללית כאשר עושים ממנה סימן; וכשם שהקו שואב את כלליותו לא מהיותו סימן של קו מופשט או כללי, אלא מהיותו סימן של כל הקווים הישרים הפרטיים העשויים להתקיים, כך גם עלינו לחשוב על המילה כשואבת את כלליותה מאותה הסיבה ממש, דהיינו מהקווים הפרטיים השונים שעליהם היא מורה באורח שווה.

13. על מנת לתת לקורא תמונה בהירה יותר של טבעם של המושגים המופשטים ושל השימושים שהם נתפסים כהכרחיים להם, אביא ציטוט אחד נוסף ממסה על שכל האדם:

לילדים או לאנשים שעדיין לא התרגלו לחשוב עליהם אין המושגים המופשטים גלויים וקלים כמו המושגים הפרטיים. ואם נראים הם כך לבני אדם מבוגרים, הרי זה רק בגלל השימוש התמידי והרגיל שעושים בהם. שכן אם נתבונן בהם כראוי, נמצא שהמושגים הכלליים הם בדיות ותחבולות של הרוח, שיש בהם קושי, ושאינם מתייצבים לפנינו באותה הקלות שנוטים אנו לתאר לעצמנו. וכך, למשל, כלום אין הדבר דורש מאתנו עמל והתאמצות, כשרוצים אנו ליצור את המושג הכללי של משולש (אף על פי שאינו מן המושגים המופשטים, המקיפים והקשים ביותר); שהרי צריך הוא להיות לא אלכסוני ולא ישר-זוית, וכן גם לא שוה-צלעות, ולא שוה-שוקים ולא בלתי-שוה-צלעות, אלא כל אלה ביחד, ואף אחד מהם בעת ובעונה אחת. אמנם משולש כזה הוא משהו בלתי-שלם שאינו יכול להמצא; הריהו מושג שמאוחדים בו חלקים של כמה מושגים שונים וסותרים זה את זה. אמת היא שבמצבה הנוכחי הבלתי-מושלם זקוקה הרוח למושגים כאלה, ומשתדלת לקנות אותם בכל הזריזות האפשרית, לשם הבעת-מחשבות קלה יותר ולשם הרחבת-הידיעה - שני דברים שהיא נוטה להם מטבעה במידה יתרה. אף על פי כן יש לנו יסוד לחשוד במושגים כאלה שהם סימנים של אי-שלמותנו; ולכל הפחות, דבר זה יש בו כדי להראות לנו שהמושגים המופשטים ביותר והכלליים ביותר אינם המושגים שהרוח יודעת אותם בראשונה ובאופן קל ביותר (ספר רביעי, פרק שביעי, סעיף 9).

 

       אם למאן דהו היכולת ליצור ברוחו מושג של משולש הדומה לזה שתואר כאן, יהיה זה חסר-תועלת לנסות לשנות את דעתו, וגם לא אנסה לעשות כן. בקשתי היחידה היא שהקורא יברר לעצמו באורח מלא וודאי אם ברשותו מושג כזה אם לאו. ומטלה זו - כך אני סבור - אינה קשה מדי עבור שום אדם, שכן מה קל יותר מאשר להתבונן מעט במחשבותינו ולבדוק אם יש ברשותנו, או אם ביכולתנו לרכוש לעצמנו, מושג שיתאים לתיאור של המושג הכללי של המשולש שהובא כאן, שאינו אלכסוני, ישר-זווית, שווה צלעות, שווה שוקיים או שונה צלעות, אלא הוא כל אלה ביחד ואף אחד מהם בעת ובעונה אחת?

14. רבות מדובר כאן על הקושי הכרוך במושגים המופשטים ועל המאמץ והמיומנות הדרושים ליצירתם. קיימת גם תמימות דעים בנוגע למאמץ הקשה ולעמל אשר על הרוח להשקיע כדי לשחרר את מחשבותינו מהמושאים הפרטיים על מנת שתוכלנה להעפיל אל העיון הנשגב במושגים המופשטים. דומה כי המסקנה הטבעית שעלינו לגזור מדברים אלה היא שדבר כה קשה כיצירת מושגים מופשטים אינו הכרחי לצורכי תקשורת, שהנה דבר קל ביותר ומוכר לכל סוגי בני האדם. אך נאמר לנו שהסיבה שבגללה הם [המושגים המופשטים] נראים כה ברורים מאליהם וקלים למבוגרים היא "השימוש התמידי והרגיל שעושים בהם". אך הייתי מעוניין לדעת מתי בדיוק מצליחים בני האדם להתגבר על קושי זה ולצייד עצמם בעֶזְרֵי השיח ההכרחיים הללו: לא כאשר הם כבר מבוגרים, שכן דומה כי אז אינם מודעים לשום מאמץ שקדני שכזה; לפיכך מתרחש הדבר בתקופת ילדותם. אולם העמל הגדול והרב הכרוך ביצירת המושגים המופשטים יהווה בוודאי מטלה קשה בעבור בני הגיל הרך. האם אין זה קשה להעלות על הדעת ששני ילדים אינם יכולים לקשקש ביניהם על הממתקים והרעשנים שלהם ועל שאר צעצועיהם הקטנים לפני שחיברו יחדיו מספר רב ביותר של סתירות וכך יצרו ברוחם מושגים כלליים מופשטים וצירפו אותם לכל מילה רגילה שבה עושים הם שימוש?

15. גם אינני סבור שזקוקים להם [למושגים המופשטים] ולו במעט יותר לצורכי הרחבת הכרתנו מאשר לצורכי תקשורת. יודע אני היטב שרבים מתעקשים על כך שכל הכרה והוכחה מופתית נסבה על אודות רעיונות כלליים (universal notions), ולטענה זו מסכים אני הסכמה מלאה, אך נראה לי שרעיונות אלה אינם נוצרים על דרך ההפשטה באופן שתואר לעיל; שכן - למיטב הבנתי - כלליוּת אינה מבוססת על טבעו או על השגתו המוחלטים והחיוביים של דבר כלשהו, אלא על היחס לדברים המסוימים שאותם היא מסמנת או מייצגת: יחס שבזכותו הדברים, המילים או הרעיונות, אשר כשלעצמם הנם פרטיים, הופכים לכלליים. כך, כאשר אני מוכיח על דרך המופת משפט כלשהו על אודות משולשים, עלינו להניח כי רואה אני לנגד עיניי את המושג הכללי של משולש, אך אין עלינו להבין זאת כאילו ביכולתי ליצור מושג של משולש אשר אינו שווה צלעות, אינו שונה צלעות ואינו שווה שוקיים, אלא רק שהמשולש הפרטי שאני בוחן - משולש מהסוג הזה או הזה, אין זה משנה - מייצג באופן שווה את כל המשולשים בעלי הצלעות הישרות כולם, ובמובן הזה הנו כללי (universal). דברים אלה נראים ברורים למדי ונטולי כל קושי.

16. אך בנקודה זו יהיה מי שישאל כיצד ביכולתנו לדעת שמשפט כלשהו אמיתי הוא ביחס לכל המשולשים המסוימים לפני שהוכח באורח מופתי ביחס למושג המופשט של המשולש, אשר מתאים לכל המשולשים כולם באורח שווה? שכן מכך שתכונה מסוימת הוכחה באורח מופתי ביחס למשולש אחד ופרטי אין נובע ששייכת היא גם לכל משולש אחר שאינו דומה לזה הראשון משום בחינה שהיא. לדוגמה, מההוכחה המופתית ששלוש זוויותיו של משולש שווה שוקיים שוות לשתי זוויות ישרות אין ביכולתי להסיק כי תכונה זו נכונה לכל שאר המשולשים שאינם בעלי זווית ישרה ואינם בעלי שתי צלעות שוות. דומה אפוא כי על מנת להיות בטוח באמיתותו הכללית של משפט זה עלינו להיות מסוגלים להוכיחו על דרך המופת באופן מיוחד עבור כל משולש ומשולש - מה שהנו בלתי-אפשרי - או להוכיחו פעם אחת עבור המושג המופשט של המשולש, שבו כל המשולשים המסוימים לוקחים חלק באופן שווה, ובאמצעותו כולם מיוצגים באורח שווה. תשובתי לשאלה זו היא שאף על פי שהמושג העומד לנגד עיניי בשעת ההוכחה המופתית הנו, למשל, מושג של משולש שווה שוקיים בעל זווית ישרה ובעל צלעות בעלות אורך מסוים, ביכולתי להיות ודאי כי נכונה היא ההוכחה עבור כל משולש בעל צלעות ישרות, יהיו סוגו וגודלו אשר יהיו. והטעם לכך הוא שהזווית הישרה, השוויון בין הצלעות ואורכן המסוים - בכל אלה אין ההוכחה המופתית עוסקת כלל וכלל. אמת, התרשים העומד לנגד עיניי כולל את כל התכונות הפרטיות הללו, אך הוכחת המשפט אינה מזכירה את אלה ולו במעט. לא נטען בהוכחה כי שלוש זוויות המשולש שוות לשתיים ישרות מפני שאחת מהן הנה זווית ישרה או מפני שהצלעות המקיפות אותה בעלות אורך שווה - מה שמראה באופן מניח את הדעת שכוחה של ההוכחה היה יפה באותה המידה לו הייתה הזווית הישרה קהה או חדה, ולו היו הצלעות בלתי-שוות באורכן. מטעם זה מסיק אני כי מה שהוכח לגבי המשולש ישר הזווית ושווה השוקיים המסוים כוחו יפה לגבי כל משולש שזוויתו אינו ישרה או שצלעותיו אינן שוות באורכן; אך לא משום שהמשפט הוכח ביחס למושג המופשט של המשולש. אך כאן חייב אני להודות שביכולתו של מאן דהו להתבונן במשולש כלשהו ולסקור את צורתו המשולשת בלבד, וזאת מבלי להפנות את תשומת לבו לשאר תכונותיו המסוימות, כגון שיעור זוויותיו או היחס שבין צלעותיו. הפשטה שכזו אפשרית: אך לעולם לא יוכח על בסיסה כי ניתן ליצור מושג מופשט כללי ובלתי-עקבי של משולש. באורח דומה, ביכולתנו לבחון את פיטר כאדם או כחיה בלי ליצור מושג מופשט (כדוגמת זה שנזכר לעיל) של אדם או חיה, וזאת בתנאי שלא נבחן את כל מה שנתון לנו בתפיסה.[15]

17. לא היה קץ לדבר, אף לא הייתה בכך שום תועלת, לו מנסים היינו להתחקות אחר אנשי האסכולה - אמני ההפשטה הגדולים - ולעקוב אחר סבך הטעויות והוויכוחים המפותלים וחסרי-המוצא אשר אליו הובילה אותם תורתם על אודות הכוללים והרעיונות המופשטים. הריבים, המחלוקות, ענן האבק המלומד שכיסה את הנושאים הללו והשכר הרב שיצא לאנושות מכך - כל אלה ידועים היטב כיום ואין צורך להתעכב עליהם. ומוטב היה לו השפעותיה המזיקות של תורה זו היו מוגבלות רק לאלה שהפכו אותה למשלח ידם המוצהר. אך כאשר חושבות הבריות כי למרות המאמצים, החריצות והכישרונות הרבים שהושקעו במשך שנים כה רבות בטיפוח וקידום המדעים, נותרו מרביתם שרויים בחשכה, אפופים בחוסר ודאות ומלאים בוויכוחים שדומה כי לעולם לא יסתיימו, וכאשר נותנים הם את דעתם על כך שאפילו המדעים שנראה שהם נתמכים על ידי הוכחות מופתיות ברורות ומשכנעות ביותר, מכילים למעשה פרדוקסים אשר אינם ניתנים בשום אופן להתרה על ידי שכלו של האדם, ושמכל המדעים כולם רק חלק זעום מספק תועלת אמיתית לאנושות ואינו מהווה רק עיסוק תמים ושעשוע - אזי עלולים הם, כמדומני, לשקוע בייאוש ולפתח בוז גמור לכל עיון. אולם ניתן לשים קץ לנטיות אלה אם רק נבחן את העקרונות הכוזבים שהפכו מקובלים בעולמנו, ומביניהם, סבורני, שום עיקרון לא השפיע השפעה רבה יותר על דעתם של אנשי העיון מאשר עקרון המושגים המופשטים.

18. אפנה עתה לבחינת המקור של רעיון רווח זה, הטמון, סבורני, בשפה. ואין ספק כי רק סְפִיקָה רחבת היקף כדוגמת התבונה עשויה להיות מקורה של סברה זו אשר מקובלת על הכול. לצד טעמים אחרים שניתן לספק לטובת קביעה זו, הדבר ברור מדבריהם המפורשים של החסידים המוכשרים ביותר של תורת המושגים המופשטים, אשר מודים כי אלה נוצרים לצורכי המילים; ומכאן נובע באורח ברור שאילו דיבור וסימנים כלליים לא היו בנמצא, המחשבה על המושגים המופשטים לא הייתה עולה על דעתו של איש (ראו ספר שלישי, פרק שישי, סעיף 39, כמו גם במקומות אחרים במסה על שכל האדם). הבה נבחן אפוא את האופן שבו תרמו המילים להיווצרותה של הטעות הזו. ראשית כול עולה הרעיון שלכל מילה יש, או מן הראוי שתהיה, משמעות אחת ויחידה, מדויקת וקבועה, מה שמביא את בני האדם לחשוב שקיימים מושגים מופשטים ומוגדרים המהווים את משמעותה הבלתי-אמצעית האמיתית והיחידה של כל מילה כללית, וכי רק באמצעות תיווכם של המושגים המופשטים הללו יכולה המילה לציין דבר פרטי כלשהו. אך למעשה אין לשום מילה כללית משמעות אחת מדויקת ומוחלטת, אלא כולן מציינות באופן שווה מספר רב של מושגים פרטיים. דברים אלה נובעים באורח ברור ממה שכבר נאמר לעיל, והם גלויים לכל מי שיהרהר מעט בדבר. אך אולי מישהו יתנגד ויטען שמילים שהן בעלות הגדרה מוגבלות בכך למשמעות אחת ומסוימת. לדוגמה, משולש מוגדר כשטח מישורי התחום על ידי שלושה קווים ישרים; הגדרה זו מצמצמת את הוראתה של המילה למושג מסוים אחד ולא לאחר. לכך משיב אני כי ההגדרה אינה מציינת אם השטח המדובר הוא גדול או קטן או שחור או לבן. היא גם אינה מציינת אם הצלעות הן ארוכות או קצרות, אם הן שוות או בלתי-שוות באורכן ומהי זווית ההטיה בין צלעות אלה; אולם כל התכונות הללו עשויות להיות מגוונות ביותר, מה שמראה כי אין בנמצא מושג קבוע המגביל את המשמעות של המילה משולש. דבר אחד הוא להצמיד בקביעות למילה את אותה ההגדרה, ודבר אחר הוא להפוך אותה לכזו המייצגת בכל מקום את אותו המושג: הראשון הכרחי, האחרון חסר-תועלת ובלתי-מעשי.

19. אך על מנת להסביר טוב יותר את האופן שבו הביאו המילים להיווצרותה של תורת המושגים המופשטים, חייבים אנו לעמוד על כך שדעה רווחת היא שתפקידה היחיד של השפה הוא למסור (communicate) את מושגינו, ושכל מילה בעלת משמעות מציינת מושג מסוים כלשהו. מהנחה זו, כמו גם מהטענה הוודאית שגם מילים שאינן חסרות-משמעות אינן תמיד מסמנות מושגים פרטיים שניתן להעלותם על הדעת, ממהרים להסיק כי מילים [כלליות] אלה מייצגות מושגים מופשטים. אף אחד לא יכחיש כי אנשי העיון עושים שימוש במילים רבות אשר לא תמיד מעלות ברוחם מושגים פרטיים ומוגדרים. מעט תשומת לב לנושא שלפנינו תגלה שאין שום הכרח (אפילו במסגרתן של השְכִילות הקפדניות ביותר) שבכל פעם ופעם שנעשה בהן שימוש, מילים בעלות משמעות המייצגות מושגים תעוררנה בשכל את המושגים שהן מציינות: בשעת קריאה או שיחה יש למילים אותו השימוש כמו באלגברה, שם אמנם כל אחת מהאותיות מסמנת גודל מסוים, אך אין שום דרישה להעלות במחשבה בכל צעד את הגודל שאותו נקבעה האות לייצג כדי להתקדם בצורה נכונה.

20. יתר על כן, אין זה נכון שתכליתה העיקרית או היחידה של השפה היא למסור מושגים המסומנים על ידי מילים, כפי שנהוג להניח. לשפה גם תכליות אחרות, כגון לעורר היפעלות כלשהי, לדרבן לפעולה או להרתיע מפעולה או להשפיע באופן מסוים על נטיית הרוח; במקרים רבים מסוג זה למסירת המושגים תפקיד משני ביותר, וכאשר תכליות אלה ניתנות להשגה בלעדי מסירה זו - מה שקורה לעתים קרובות למדי במהלך השימוש הרגיל בשפה - היא נעדרת לפעמים לחלוטין. אני מפציר בקורא להרהר על כך בעצמו, ומבקש אני ממנו לבדוק אם אין זה נכון שלעתים קרובות, בשעת האזנה או קריאה של מאמר כלשהו, היפעלויות הפחד, האהבה, השנאה, ההערצה, הסלידה וכו' מתעוררות בנפשו מיד כאשר תופס הוא מילים מסוימות כלשהן, וזאת בלי שמושגים כלשהם יופיעו כמתווכים. אמנם בהתחלה עשויות המילים להעלות מושגים שבכוחם ליצור רגשות כאלה; אך אם אינני טועה, כאשר השפה הופכת מוכרת, שמיעת הצלילים או ראיית האותיות מלווה מיד על ידי ההיפעלויות הללו, אשר בתחילה נהגו להיווצר בעזרת תיווכם של המושגים שעתה נעדרים כמעט לחלוטין. האם אין אנו עשויים, למשל, להיות מופעלים על ידי הבטחה לעשות דבר-מה טוב אף שאין ברשותנו שום מושג של הדבר [המובטח]? האם איום בסכנה אינו מספיק כדי לעורר בנו חרדה אף שאין אנו חושבים על שום רעה מסוימת העלולה ליפול על ראשנו, ואף איננו יוצרים לעצמנו שום מושג מופשט של סכנה? סבורני שכל מי שיצטרף להרהוריי אלה ויבחן, ולו במעט, את הנושא בעצמו, יגלה בברירות כי לעתים קרובות נעשה בשפה שימוש במילים כלליות בלי שתהיה זו כוונתו של הדובר להשתמש בהן כסימנים למושגיו שאותם ברצונו לעורר ברוחו של בן שיחו. דומה כי אפילו בשמות פרטיים לא נעשה תמיד שימוש מתוך כוונה להציג בפנינו את הפרטים אשר אמורים להיות מסומנים על ידיהם. למשל, כאשר אחד מאנשי האסכולה אומר לי אריסטו אמר זאת, כל מה שמבין אני מכך הוא שכוונתו היא להטות את לבי באופן כזה שאאמץ את דעתו מתוך הכבוד והכניעות שאותם הצמיד הנוהג לשם זה. השפעה זו עשויה להיווצר באורח כה מידי ברוחם של אלה הרגילים לפטור עצמם מכל שיפוט אל מול סמכותו של פילוסוף זה, כך שאין זה אפשרי ששום מושג של אישיותו, כתביו או השם שקנה לעצמו יספיק לעלות ברוחם לפני כן. ניתן להמציא דוגמאות רבות מספור לכך, אך מדוע עליי להתעכב על כך שעה שבטוח אני שניסיונו של כל אדם יציג בפניו דוגמאות שכאלה למכביר?

21. דומני שהוכחנו את אי-אפשרותם של המושגים המופשטים. בחנו את מה שהחסידים המוכשרים ביותר של תורה זו אומרים לזכותה, והשתדלנו להראות שהמושגים המופשטים אינם משרתים את המטרות שבהשגתן נהוג לחשוב כי ממלאים הם תפקיד הכרחי. לבסוף, דומה כי איתרנו את המקור שממנו אלה נובעים - השפה. אין בכוונתי להכחיש כי המילים הן אמצעי מעולה ביותר המאפשר לאדם בודד אחד להעלות בעיני רוחו ולקנות לו את הידע הרב אשר נרכש במאמציהם המשותפים של אנשי מחקר רבים מכל העידנים ומכל האומות. אך בד בבד עלינו להכיר בכך שרוב הידע הפך מבולבל באורח מוזר וכוסה בחשכה בעקבות שימוש בלתי-נכון במילים ובשל דרכי הדיבור הרגילות שבאמצעותן הן נמסרות. לפיכך, מאחר שלמילים נטייה לכפות את עצמן על השכל, יהיו המושגים שאבחן אשר יהיו, אשתדל לסקרם כשהם חשופים וערומים, וארחיק מעל מחשבותיי, ככל יכולתי, את המילים שאוחדו על ידי שימוש ממושך ומתמיד עם מושגים אלה; ומכך מצפה אני להפיק את היתרונות הבאים.

22. ראשית, יתאפשר לי להתרחק ממחלוקות שהנן מילוליות בלבד, אשר עשביהן השוטים הצליחו לעקב את צמיחתו של ידע אמיתי ומבוסס כמעט בכל המדעים. שנית, דומה כי זו תהיה גם דרך בטוחה לחלץ את עצמי מהרשת המעודנת והדקה של המושגים המופשטים, אשר סיבכה ובלבלה בצורה אומללה ביותר את שכל האדם, וזאת באורח מיוחד מאוד, כך שככל שחדה וסקרנית יותר הייתה תבונתו של מאן דהו, כך גם נפל עמוק יותר ובאורח חמור יותר במלכודתה של רשת זו. שלישית, כל זמן שאני מגביל את מחשבותיי למושגיי נטולי המילים, אין אני רואה כיצד עשוי אני לטעות. את המושאים שאני בוחן אני מכיר באורח ברור ונאות. אי-אפשר לרמותני ולגרום לי לחשוב כי ברשותי מושג אשר אינו ברשותי. אין זה אפשרי עבורי לדמיין כי מושג ממושגיי דומה למושג אחר או שונה ממנו מבלי שתהיה זו האמת. כדי לעמוד על ההתאמה או חוסר ההתאמה שבין מושגיי, כדי לגלות אילו מושגים נכללים במושגים מורכבים ואילו לא, אין אני נדרש אלא לתפוס בתשומת לב את מה שעובר בשכלי.

23. אך כדי ליהנות מכל היתרונות הללו, יש להשתחרר באופן מוחלט מהטעיותיהן של המילים, מה שאין אני יכול להיות בטוח כי אצליח לעשות; דבר קשה ביותר הוא לנתק איחוד זה בין מילים למושגים שהחל כה מוקדם וחוּזק בכוחו של מנהג ממושך ביותר. נוסף לכך, דומה כי קושי זה הפך אף חריף יותר בשל תורת ההפשטה. במשך תקופה כה ארוכה נהגו בני האדם לחשוב כי המילים שלהם מחוברות למושגים מופשטים, כך שאין תמה שהם עושים שימוש במילים במקום במושגים: מה גם שהתברר שאי-אפשר להניח בצד את המילה ולשמור ברוח את המושג המופשט, אשר כשלעצמו היה לגמרי בלתי-ניתן להמשגה. נראה לי שכאן טמונה הסיבה העיקרית לכך שאלה שהמליצו לאחרים בתוקף להניח בצד בשעת מחשבתם את כל המילים ולהגות במושגים עצמם, לא הצליחו לבצע זאת בעצמם. לאחרונה הפכו רבים מודעים להשקפות המופרכות ולוויכוחים חסרי-התוחלת הנוצרים כתוצאה משימוש לא נכון במילים, וכדי להיפטר מרעות אלה הם מייעצים נכונה שנתרכז במושגינו ונרחיק את תשומת לבנו מהמילים המציינות אותם. אך יהיה ערכה של העצה הזו שנתנו לאחרים אשר יהיה, ברור וגלוי שהם עצמם אינם יכולים למלא אחריה כל זמן שהם חושבים שהשימוש הישיר היחיד של המילים הוא לציין מושגים, ושהמשמעות המידית של כל מילה כללית היא מושג מופשט מוגדר.

24. אולם מי שמודע לטעויות אלה עשוי בקלות רבה יותר למנוע מהמילים לכפות עצמן עליו. מי שמכיר בכך שהמושגים היחידים שברשותו הנם מושגים פרטיים, לא יתאמץ לשווא בחיפוש אחר המושג המופשט המחובר לכל מילה, ואף לא ינסה להעלותו על דעתו. יתר על כן, מי שמכיר בכך שמילים אינן תמיד מייצגות מושגים, יחסוך מעצמו את עמל החיפוש אחר מושגים אשר למעשה אינם קיימים. מקווה אני אפוא שכל אחד יגייס את מיטב כוחותיו על מנת להשיג ראות בהירה של המושגים שאותם הוא בוחן, ויסיר מהם את לבוש המילים ואת מעמסן, אשר מסמאים את השיפוט ומסיחים את תשומת הלב. לשווא נושאים אנו את עינינו הרחק אל כוכבי השמים ומחטטים במעי האדמה, לשווא נועצים אנו בכתביהם של המלומדים ומתחקים אחר מהלכיה המסתוריים של העת העתיקה; אין עלינו אלא להסיט את וילון המילים כדי לחזות בעץ הדעת הנאה ביותר, אשר פריו מצוין ומצוי בהישג ידנו.

25. אם לא נדאג לבער את עקרונות הדעת הראשוניים ממכשולי המילים ומתעתועיהן, נוכל להגות באלה עד אינסוף ללא כל תוחלת; נסיק מסקנות מתוך מסקנות מבלי להחכים מכך לעולם. ככל שנרחיק לכת, כך נאבד עצמנו יותר ויותר מבלי כל יכולת להתאושש, ונסתבך יותר ויותר בקשיים וטעויות. כל מי שבכוונתו אפוא לקרוא את העמודים הבאים, אני מפציר בו להסב את מילותיי למחשבותיו שלו ולהשתדל להשיג במהלך הקריאה את מהלך המחשבות אשר ליווני בכתבי אותן. באופן הזה יהיה לו קל יותר לעמוד על האמת והטעות בדבריי. כך לא תהיה כל סכנה שמילותיי תטעינה אותו, ואף אינני רואה כיצד עשוי הוא לשגות אם רק יבחן את מושגיו העירומים ונטולי התחפושת.