משרוקיות
כמה יפה העולם! ועם זאת כמה משובש! כמה נאלח! כמה משעמם!
כמה קטנה ישראל! כמה זעירה היא! רעידת אדמה אחת, מצפת ועד אילת, בשבע בסולם ריכטר - מחסלת את כולה. וכמה שאננים תושביה! עם זאת כמה מקסימים, כמה נועזים. ועם זאת כמה מושחתים, כמה עלובים.
כמה חכמה ישראל! קטנה וחכמה. חכמה ישראל. מאוד. מחזיקה פצצה, מחזיקה הרבה פצצות. מחזיקה גם מחסנים משונים לעִתות חירום. חכמה ישראל, חכמה. גדולה. ענקית ישראל. כמה זעירה ככה ענקית.
בין מחסניה השונים מחזיקה ישראל החכמה והזעירה מחסן משרוקיות. למותר לציין שמיקומו ועצם קיומו של המחסן הִנָם חסויים בהחלט. ואולם באותו מחסן, כמה צפוי, כמה ישראלי, ועם זאת כמה ערמומי - אין מספיק משרוקיות לכל תושב ותושב. כיוון שכך, אין השלטונות מפרסמין דבר המחסן, סיבות קיומו, ומותירין אותו נסתר מעין הציבור.
מחסן המשרוקיות - זאת דווקא מותר לגלות - שוכן ליד נחל אכזב, ומעל לנחל הניח חיל התחזוקה גשרון עשוי פלדה חסונה ביותר. הגשרון מחבר את המחסן למפעל לייצור משרוקיות, שפועליו מתמחים בייצור משרוקיות רמות וחזקות של עד סנטימטר ומחצה.
למותר לציין שבמפעל עובדים פועלים סודיים שעברו מיון קפדני. המפעל, זאת יש לציין, ממשיך ומייצר עוד ועוד משרוקיות לבית ישראל, אבל גם - ואולי בעיקר - ליצוא. וזוהי שחיתות. לוּ לא היתה פה שחיתות, היתה המדינה דואגת ראשית כול למלא את החסר, שיהיו מספיק משרוקיות לכל תושבי המדינה ללא הבדל דת, גזע, עדה, טבע ומין, או כל קטגוריה אחרת - ורק אחר כך מייצאת למען הרווח הכספי.
מדוח סודי שהונח על שולחנו של ראש הממשלה עולה כי ישראל היא יצרנית מספר אחד של המשרוקיות בעולם כולו. ישראל, כך מסתבר, מייצאת משרוקיות למדינות המצויות בסיכון גבוה שתתרחש בהן רעידת אדמה הרסנית.
המדינות הללו, למותר לציין, מאחסנות את המשרוקיות מתוצרת ישראל בפיקוח ישראלי קפדני ביותר, כמובן. שכן בסופו של דבר אין ישראלים סומכין אלא על ישראלים. מנוי וגמור עמם שברגע שאנשים הם גם ישראלים וגם דוברי עברית כמוהם - זה בלבד מספיק כדי ליצור ביניהם קשר נוסף, מיוחד, סמוי מן העין... קשר ישראלי.
אין תֵמה שעד הלום תוהה הקורא על מה מדברין עמו. על מה מטרידין את דעתו. מה למשרוקיות ולרעידות אדמה?
ואולם זה פשוט עד מאוד! ברגע שהאדמה רועדת, אדם שיש לו משרוקית טובה יכול בינות להריסות לשרוק את שריקתו, מחלציו ישמעוהו - וחייו יינצלו.
שבע מאות איש ואישה, רובם יוצאי יחידות מובחרות שגמרו את שירות המילואים שלהם ואולם המדינה מתקשה להיפרד מהם, עובדים במפעל הישראלי לייצור משרוקיות. עוד כמאה עובדים במחסן, וכמה מאות פזורים במחסנים של מדינות אחרות כמפקחים על התחזוקה של המשרוקיות באותן מדינות. שכן על המשרוקיות יש לפקח. מדובר בחיי אדם. יצרני המשרוקיות, ספקיהן ויצואניהן, שלא לדבר על קוניהן, צריכין להיות בטוחין שהמשרוקיות ישרקו ברגע הנכון.
אי לכך החברה הישראלית לייצור משרוקיות (חילמ״ש) מעסיקה שרקנים מקצועיים. הללו בודקים מדי כמה חודשים את המשרוקיות, תקינותן ואופן אחזקתן.
המשרוקיות - כך לימד את היצרנים הניסיון - צריכות להיות מתוחזקות היטב. ראשית, עליהן להיות מאוחסנות בתוך צלופן צהוב בהיר, שקוף כמובן, ושנית, עליהן לשהות במקום כלשהו שאינו מואר באור שמש ישיר, בשלוש מעלות מתחת לאפס.
המשרוקיות המיועדות ליצוא גם יוצאות מישראל מהמפעל הסודי בטמפרטורה שהולמת את צרכיה של המשרוקית, שאינם אלא צורכי האדם, זה האומלל השוכב מתחת להריסות ומחכה שיושיעוהו.
על שולחנו של ראש הממשלה הונח עוד דוח סודי, ובו פורט כי מדינת ישראל נחשבת ליצרנית המשרוקיות האמינה ביותר בעולם. לפי הדוח, משרוקיותיה של ישראל הצילו יותר אנשים ששכבו מתחת להריסות מכל משרוקיותיה של כל מדינה אחרת. זאת כמובן אם המדינה הואילה לחלק את המשרוקיות לאזרחים בשיתוף מלא עם החזאים הגיאולוגיים. מקרים כאלה, צוין בדוח הסודי, היו שלושה. בשאר המקרים נאלצו המחלצים להשחיל פנימה משרוקיות, וזאת במומחיות גדולה. למותר לציין שלוקחים לשם כך אנשים בעלי אינטואיציה מאוד חזקה נוסף ליכולת מוכחת של שליטה בהשחלת משרוקיות.
שיטה זו של השחלת משרוקיות באמצעות מומחים הצליחה להציל כמה נפשות בעולמנו זה.
מדינה אחת, ששמה לא צוין בדוח, מלבד שהיא מרכז אירופית, משרוקיותיה של מדינה זו - כתוב היה שם - לא עבדו בשעת חירום, ולעתים אף נמצאה גופתו של מי שנקבר תחת הריסות רעש האדמה, כשבפיו המשרוקית. בבדיקה מאוחרת יותר התברר שהמשרוקיות הללו אין בהן שום שריקה, כי החלק במשרוקית שאמור להפיק את השריקה פגום.
נשאלת השאלה... נשאלת? ננעצת! מדוע אין מדינת ישראל מחלקת לכל תושב משרוקית לפני רעידת האדמה? מדוע מדינת ישראל אינה מתייחסת למשרוקיות כפי שהיא מתייחסת למסכות האב״ך? מה מסתתר מאחורי העובדה שממשלת ישראל מונעת מאזרחיה את משרוקיותיהם? מדוע ולמה אין הממשלה מחלקת כבר עכשיו את כל המשרוקיות שיש לה לכלל האוכלוסייה?
התשובה היא תשובה ישראלית: לא צריך לזרוע פאניקה בציבור. ויש בכך היגיון גדול, שכן רוב אזרחיה של מדינת ישראל שבעי מלחמות הם, ומה הצורך להכניס לראשם הם ולראש צאצאיהם פחד מהטבע באשר הוא.
ויש עוד עניין שבגינו אין הממשלה מחלקת את המשרוקיות ומעדיפה להתמסר ליצוא בלבד, לאזורי פורענות. רוב היושבין בציון אינם יודעים דיסציפלינה מהי. אנשים - חוששת הממשלה - פשוט יבדקו כל כמה זמן שיתחשק להם אם המשרוקית שלהם עובדת, וכל היום יעופו לנו שריקות מעל הראש.
תנוח דעתכם. מדינת ישראל ערוכה לחלוקה מהירה ביותר של כל המשרוקיות לכל התושבים, והגיאולוגים הישראלים נחשבים למצוינים. לפי דוח סודי שלישי שהונח על שולחנו של ראש הממשלה, יכולים הגיאולוגים הישראלים לנבא כל רעידת אדמה בסולם ריכטר מבעוד מועד. ברור שיש פה לקיחת סיכון, אבל גם את החיים אי אפשר להפוך לסיוט, שבו כל אחד יכניס את משרוקיתו אל פיו ויחריד את האוויר בשריקה צורמת שנועדה לצרכים שנועדה.
באחרונה נעשה ניסוי דמה, כאילו בישראל מתרחשת רעידת אדמה. למשתתפים בניסוי היו עשרים שעות לחלק משרוקיות לכל האזרחים. תוצאותיו החמורות של הניסוי נידונו בחדרי חדרים. הניסוי הוכתר ככישלון צורב, וראש הממשלה בעצמו התערב ומינה עצמו המפקח על קצב ייצור המשרוקיות במפעל. בגיבוי מלא של תפקידו הוא מנסה למתן את קצב היצוא לחו״ל לטובת אזרחי ישראל.
נשאלת עוד שאלה. הנה היא. האם נכון שממשלת ישראל מטאטאת את נושא המשרוקיות מסדר היום הלאומי משום שהיא לא רוצה לעורר ויכוח ציבורי נוקב האם כן לחלק לתינוקות, ומה זה שווה בכלל, אם העולל אינו יודע לשרוק במשרוקית? והתשובה היא שממשלת ישראל אכן מנסה להימנע מסערה ציבורית שבה ירואיינו אימהות שלא מוכנות לקחת משרוקית מהמדינה, משום שעוללן אינו מסוגל עדיין לשרוק ובמקרה של רעידת אדמה הן מעדיפות למות יחד עם עוללן.
בבירור שערכה פלונית מהנגב המזרחי, שנושא המשרוקיות ואופן הטיפול של המדינה במה שיקרה - אם וכאשר - נראה לה לקוי, עולה כי לכל השרים יש משרוקיות, אולי אפילו שתיים. אחת במקטורן ואחת בתא הכפפות. להם ולכל בני משפחתם. אותה פלונית מאזור הדרום, שנושא המשרוקיות מעסיק אותה מאוד, גם בדקה ומצאה שאפילו לסגני השרים ולבני משפחותיהם יש משרוקיות, והיא הניחה את ממצאיה על שולחנו של ראש הממשלה, עם סימן שאלה גדול.
טרם התקבלה תשובה בנושא.
