הסוד של אביגיל

כולם ידעו שאביגיל היא אחת התלמידות המשקיעניות בכיתה ושהציונים שלה מעולים.
אביגיל הייתה נערה גבוהה ונאה בראשית גיל ההתבגרות שלה. שְׂעָרָהּ בצבע הדבש היה ארוך וחָלָק, פוני עבה כיסה את מִצְחָהּ והסתיר קִמְעָה את עיני השקד היפות שלה, שמהן נשקף מבט רציני. פניה הבהירות הבליטו בעדינות נקודת חן חומה שבלטה קלות במרכז סנטרה. על אף שאביגיל הייתה שקטה ומעט ביישנית, היו לה חברות טובות וגם הבנים חיבבו אותה. בבית הספר בקרב תלמידי כיתות ו’ היא נחשבה למקובלת.

כבר לאחר חופשת סוכות, חשה אביגיל שהיא מתקשה להבין את החומר החדש בחשבון. היה לה חשוב מאוד להצליח, כיוון שמקצוע זה נחשב מאוד במשפחתה, והיא לא רצתה לאכזב את הוריה. גם אחיה הגדולים הצליחו בחשבון מאוד והיו לגאוות המשפחה. לכן, ביקשה אביגיל מאמה שתמצא עבורה מורה לתגבור בחשבון בשעות אחר הצהריים. לא עבר זמן רב ואביגיל התחילה ללכת לשיעורי עזר אצל מורה פרטית, ובין השתיים נוצר קשר אמיץ. בעקבות שיעורי העזר, די מהר הבחינה אביגיל שהישגיה בחשבון השתפרו מאוד, והיא הייתה גאה בעצמה.
עם בוא האביב, ההרשמה לחטיבות הביניים הייתה בעיצומה, ורבים ניגשו למבחני המיון. לקראת פסח היו אמורים כל תלמידי הכיתה לקבל תשובות לאיזו מגמה התקבלו. רוב התלמידים שהישגיהם היו טובים נרשמו למגמת המדעים, וכולם היו בטוחים שאביגיל תהיה בין הראשונים שיתקבלו למגמה נחשקת זו. גם אביגיל הייתה בטוחה בכך, וציפתה בכיליון עיניים לתשובה. היא כבר תכננה שבחופש הגדול היא תירשם לקורס מיוחד שיכין אותה לקראת הלימודים בחטיבה.
אחד התלמידים הבולטים בשכבה היה גלעד, הוא נחשב לליצן הכיתה, היה ספורטאי מצטיין, אהוד ומקובל מאוד חברתית. הוא כמעט לא השקיע בלימודים, אבל היה מאותם תלמידים שהכול בא להם בקלות. הציונים שלו היו מצוינים.