מחיאות כפיים

נאום, הרצאה או דיבור בציבור
לדבר, לשכנע, לסחוף, לכבוש, לנצח, ליהנות ולהרוויח

על פי מחקר שנעשה, פחד-במה או הפחד לדבר בפני קהל, הוא הפחד הגדול ביותר עלי אדמות - ממנו חוששים רוב בני האדם.
למעשה, רשימת הפחדים של בני האדם בנויה כך לפי הסדר, כאשר 'פחד-במה' - במקום הראשון - הוא החזק ביותר והסדר הולך ויורד.
1. פחד במה;
2. פחד גבהים;
3. זוחלים;
4. בעיות כלכליות;
5. מים עמוקים;
6. מחלות;
7. מוות;
8. טיסות;
9. בדידות;
10. כלבים.
הפחד מדיבור בפני קהל הוא כל כך גדול (מדורג מספר 1) שהוא גדול יותר אפילו מהמוות (המדורג מספר 7). קומיקאי מוכשר הפך את המחקר הזה לבדיחה מוצלחת וסיפר כי אם אתה מגיע להלוויה מסוימת, אתה מעדיף לשכב בארון במקום הגופה במקום לעמוד מול ציבור ולשאת נאום לכבוד המת.
עידן האינטרנט הופך את הכישרון הכל כך נדרש הזה, לדבר בציבור, לעוד יותר מסובך. בימים בהם רוב התקשורת בין בני- אדם מתבצעת באמצעות האצבעות דרך המחשב או דרך מכשירי הסלולר, ימים בהם המילה המדוברת מתחילה להיות נדירה יותר מהמילה הכתובה, הופכים את אלה שידעו ויכלו לדבר בציבור לנדירים יותר, לבולטים יותר ולכן גם למצליחים יותר. כל אחד מאתנו יידרש ביום מן הימים לדבר בציבור. זו יכולה להיות ברכה ליום הולדת בפורום משפחתי מצומצם, או ברכה לרגל ארוע משפחתי מורחב כמו בת-מצווה, בר-מצווה וכדומה; זו יכולה להיות הרצאה מול כיתת הילד שלך בבית הספר בה תתבקש לספר על העבודה שלך, או נאום מול כל תלמידי ומורי בית הספר וההורים בטקס סוף-שנה כיושב ראש הועד או כנציג ההורים.
זו יכולה להיות הרצאה על הסטארט-אפ החדש שאתה מפתח ומבקש לגייס עבורו כסף; זו עשויה להיות מצגת במקום העבודה שלך בה תיבחן על ידי ההנהלה בדרך לקידום אפשרי או עתידי; זו יכולה להיות הופעה בטלוויזיה אליה תוזמן במסגרת עיסוקך הישן או החשוב והחדש או שזו יכולה להיות הפרנסה שלך כמרצה, מורה, מדריך וכדומה.
מה שסביר להיות הוא שיום אחד זה יגיע ואתה תצטרך לעשות זאת. אם, ככל בני האדם, ועל פי המחקר עליו קראת בתחילת הספר, אתה עשוי לחשוש מנאום או מהרצאה זו, תהיה אחד מאלה שיהיו כל-כך עצבניים עד שיאלצו פשוט לוותר על הופעתם ובכך לוותר לעצמם, לוותר על הזדמנות גדולה או להיות שותפים בעֹגמת הנפש של הסובבים אותם שכל כך רצו להקשיב להם.
מצד שני, יהיו כאלה שיתגברו על הפחד ויגיעו לרגע האמת בלתי מוכנים. הם יגיעו לרגע האמת כנידון המובל אל מותו, ירעדו כמו עלה נידף ברוח, הם או קולם, ויסיימו את המלאכה מהר מדי על מנת להיפטר מהצרה שנפלה על ראשם וירדו מהבמה, לא פעם, במצב גרוע יותר ממצבם כשעלו לשם.
בודדים יגיעו מוכנים לארוע מעין זה. הם יגיעו מוכנים, יכבשו את קהל המאזינים ויזכו לתהילת עולם. לכל אדם מגיעה הזדמנות לזכות בתהילת עולם בגין דיבור טוב בציבור. אלה שידעו לזכות בתהילה זו, יהנו הנאה גדולה שתתורגם לעתים מעבר להנאה הרגשית העֹצמתית הגדולה גם להנאה כספית ניכרת. אלה שיעשו זאת נכון, יזכו למחמאות ולתדמית חדשה ומצליחה אליה לא יוכלו להגיע זולתם שלא עברו דרך הבמה. אלה המצליחים לכבוש את הבמה בהצלחה, יזכו להערכתם העצומה של כל המאזינים שישבו מולם ויודו בתוך-תוכם ברגעים אלה לאלוהים על כך שמישהו אחר דיבר ושהם לא היו צריכים להיות במקומו ומיד הם יפתחו כלפיו הערכה עצומה על הנועזות והיכולת לעמוד ולדבר אליהם, יחיד מול רבים, כמעשה שבשגרה.
למעשה, בני האדם נחלקים לשניים. אלה שעומדים ושיעמדו על הבמה - וכל היתר. כשאני מתכוון למילה 'במה', כוונתי היא להופעה מול קהל, לדיבור בציבור. זו יכולה להיות הופעה מול בני משפחתך, מול חבריך, מול הצוות שלך בעבודה, מול קהל של עשרות או מאות בארוע משפחתי, חברתי או ארוע המתרחש במסגרת העבודה, או הופעה מול מצלמת טלוויזיה אחת המשדרת את דבריך למיליון אנשים הספונים בבתיהם ומשתאים כיצד אתה, זה שהם מכירים מבית הספר, מהרחוב או מהעבודה, עושה זאת.
החלק האחר הוא קטן יותר מבין שני החלקים. הוא קטן יותר רק מפני שאותם אנשים החליטו ללמוד כיצד לעשות זאת. כיצד להתמודד עם דיבור בציבור. ההשקעה בהתמודדות עם הפחדים והחששות הללו שהן אגב, כולן, תוצר מחשבותיו של האדם בלבד, היא אחת ההשקעות הטובות אם לא הטובה ביותר שתוכל לעשות למען עצמך במהלך חייך. היכולת שלך לעמוד מול ציבור ולדבר היטב, תעניק לך את הסיפוק הרב ביותר והיא עשויה לפתוח בפניך אפשרויות לעשיית רווחים שלא חשבת עליהם מעולם, רווחים כלכליים ואישיים. אינך יודע מי מהמאזינים שלך מתרשם ממך ברגעים בהם אתה נואם ואינך יודע מה ומתי הוא יציע לך טובות הנאה מפליגות תמורת כישוריך. מאחר ואתה שייך לחלק המעז, סביר למדי שתהיה שייך גם לחלק המנצח.
הזדמנות זו, לדבר בציבור, תתגלגל לפתחך. זה עשוי לקרות בעוד ימים ספורים, חודשים ואולי שנים. על מנת שתגיע מוכן, על מנת שלא תעדיף להיות בארון במקום הנפטר, אלא תהנה מהיתרון של הנואם המהוקצע, אתה חייב לקרוא ספר זה ולכן, בוא נצעד יחד, צעד אחר צעד, בדרך לבמה, אל המקפצה שלך למקום אליו אתה ראוי להגיע באמת.
 
על פחד מול קהל
לפני מספר ימים ביקרתי, כמו כל אדם חי, בבית קברות. השתתפתי בהלוויה, שלא נדע. במהלך הלוויה זו, בדרך אל המקום שאין ממנו חזרה, הצצתי במצבות. מה שצד את עיני הפעם, שלא צד אותן עד כה, היה המקף. המקף, נו, אותו קו קטן המפריד בין השנה בה נולד המנוח לבין השנה בה הלך לעולמו. המקף הקטן הזה סימן למעשה את כל מהלך חייו. פלוני נולד בשנת 1940 ונפטר ב-2012. משמע, הוא, הנפטר, חי 72 שנה וכל חייו מונצחים במצבה באמצעות מקף קטן 2012-1940.
המקף הקטן הזה צופן בחובו את כל מהלך חייו של האדם. מקף קטן זה מצביע על כל מה שעשית ובעיקר על כל מה שלא עשית. המקף הזה מספר על כל מה שהיית ויותר מכך על כל מה שהיית יכול להיות. ומדוע אני מספר לך זאת? אני עושה כן על מנת לקבל קצת פרופורציה על החיים בכלל ועל פחדים בפרט. כשתגיע לגיל מופלג, תחשוב בעיקר על מה שלא עשית, על מה שלא היית, על מה שיכול היית להיות ולא היית, כי פחדת.
הפחדים שלנו מונעים בעדנו, בעיקר, מלהיות מה שהיינו יכולים להיות. פחד-במה הוא למעשה פחד מכישלון, ממעידה, ממה שיאמרו עלינו אם לא נצליח. זהו פחד שמזין את עצמו. אתה מפחד להופיע, לכן אינך מופיע ומאחר שאתה לא מופיע, אתה גם לא מתמודד עם הפחד ואף לא משפר את כישורי הדיבור שלך בציבור. ככה חולף לו הזמן ואנשים נכנעים ומוותרים על האפשרות להופיע ולפרוץ לחייהם של אחרים, של מקבלי ההחלטות ושל מובילי הדעה ובדרך למקף - הם יזכרו תמיד מה היו הם יכולים להיות ולא היו....