הקומדיה הציונית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הקומדיה הציונית

הקומדיה הציונית

כוכב אחד (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: עם עובד
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 159 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 39 דק'

כליל זיסאפל

כליל זיסאפל (נולדה ב-1976) היא סופרת ישראלית. ספריה מתארים את הסצנה התל אביבית הצפונית בקרב צעירים בשנות העשרים לחייהם.

מספריה:
מלאך בשר ודם. תל אביב, כתר, 1998.
בטבעת זו. תל אביב, כתר, 2000.
אגלי זיעה ודמע. תל אביב, כתר, 2000. (נובלה).
הקומדיה הציונית: התֹפת. עם עובד, 2012.

תקציר

סיפור ישראלי עכשווי מאוד. גיבוריו בנים ובנות להורים ישרי דרך, "מלח הארץ", והם עצמם נסיכים ונסיכות על עדשים, דור שלם שדרש שלום והולך למלחמות.

היצירה כולה, שואבת השראה מהקומדיה האלוהית של דנטה, ובייחוד, נאחזת בספר הספרים, בתנ"ך, ומשתמשת בכליו הלשוניים, במליצותיו ובתבניותיו, לרקום לה מהם מלאכת מחשבת חילונית משלה – משירי הגנון והילדות, טיולים בארץ, תנועות נוער, תרגילי הג"א, למסיבות, בילויים ושופינג; מהגיוס לצה"ל, הטיול ההמוני לחיפוש העצמי במזרח, לימודים ולמסיבת רווקות.

אישה תל־אביבית צעירה מספרת את סיפור חייה עד הימים האלה: הנה היא פעוטה, ילדה, תלמידת בית ספר עצלה אבל צייתנית. וּגדֵלה ונהיית נערה מתולתלת, קצת שובבה וסוררת, אבל עדיין צייתנית. והנה היא כבר עלמה חושנית, רווה ממנעמי החיים ורואה כי טוב, עד שבא השירות הצבאי ומציק לה מעט. אבל השנתיים חולפות מהר ושוב היא ציפור דרור, חושקת ונחשקת, ומתעופפת לה לארצות נכר. ואז, דברים שקודם לכן רק הציצה בהם, וכמעט לא נפגעה – כי היטב פינקו אותה והגנו עליה – פתאום נפערות עיניה, נקרעות ממש להביט בהם, לראותם ולתהות על קנקנם.
והיא עומדת מול שוקת שבורה.

אלה דברי הספר וזו העלילה – סיפור ישראלי עכשווי מאוד. גיבוריו בנים ובנות להורים ישרי דרך, "מלח הארץ", והם עצמם נסיכים ונסיכות על עדשים, דור שלם שדרש שלום והולך למלחמות. זו העלילה אבל לא זו היצירה. היצירה כל כולה מעשה האמנות הספרותי שנעשה כאן – מעשה נועז ולכאורה אף יומרני ויהיר כדי ביזיון וקצף: באה לה סופרת ישראלית באִבָּה, שואבת השראה מהקומדיה האלוהית של דנטה, ובייחוד, נאחזת בספר הספרים, בתנ"ך, ומשתמשת בכליו הלשוניים, במליצותיו ובתבניותיו, לרקום לה מהם מלאכת מחשבת חילונית משלה. יומרה ויוהרה? לא, כי האהבה למקור הקדום ניכרת בכל עמוד ועמוד של הספר. כדי ביזיון וקצף? כן, כי יש כאן מנה גדושה של התגרות, הומור, חידוד ומשחק שמתמכרים לפירוק חדשני ואקטואלי של טקסט ישראלי מכונן על ידי שלייה תאוותנית של אוצרות מתוכו ושיבוץ חצוף שלהם בטקסט חתרני חדש שמקונן וצוחק, חומל וזועם על המציאות הלאומית והפוליטית והחברתית שלנו כאן ועכשיו.

איזה יופי של חדוות יצירה מיוסרת, סוערת ומסעירה, מצחיקה ומכאיבה!
-אילנה המרמן

כליל זיסאפל ילידת 1976 . פרסמה שני רומנים בהוצאת כתר: מלאך בשר ודם ( 1998 ) ובטבעת זו ( 2000 ). הנובלה אגלי זעה ודמע פורסמה בסדרת "קצרים", כתר (2001). בטבעת זו תורגם לגרמנית (2002) להולנדית (2003) ולסינית .(2008)

פרק ראשון

א


וַיְהִי יוֹם זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: בַּיּוֹם הַהוּא תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל וַתֵּרֶד וַתִּשְׁכֹּן עַל הָאָרֶץ עַנְנַת שְׁכוֹל וְאַלְמֹן: קוֹל דְּמֵי אַחֵינוּ צֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִן הָאֲדָמָה כָּל הֲמוֹן הַנֹּפְלִים: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שִׁמָּמוֹן בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ: יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ לָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ: וּבְהַעֲטוֹת קִרְיָה בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ הוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ גָּאוֹן תַּעְדֶּה וְיָגוֹן צְעִיפָהּ:
וַיִּבְנוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם מִבְּעוֹד מוֹעֵד וּלְעֵת עֶרֶב הִתְכַּנֵּס מִיִּשְׂרָאֵל עַם רָב: בַּל פָּרְשׂוּ נֵס דֶּגֶל לַחֲצִי תֹרֶן יֵרֵד וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד: וַיֵּאָסְפוּ מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה אֶל בָּמוֹת זִכָּרוֹן וְהַנְצָחָה: וַיַּשְׁמִיעוּ שׁוֹפַר צְפִירָה בְּכָל מְחוֹזוֹת הַמְּדִינָה בְּכָל עִיר יְהוּדִית בְּכָל עִיר וָעִיר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ עָמוֹד דֹּם וְהַשְׁלֵךְ דּוּמִיָּה: וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה בְּעֹצֶב וְנֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה:
וְאָבִי גָבֹהַּ מִכָּל הָעָם וַיִּשָּׂאֵנִי עַל כְּתֵפָיו מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה עֵינַי יַבִּיטוּ עַד לְמֵרָחוֹק: רָאִיתִי נִקְבְּצוּ בָאוּ כֻּלָּם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים אִישׁ שֵׂיבָה עִם תִּינוֹק: וַיַּעֲלוּ עַל בָּמָה הָלוֹךְ וְהַחֲרֵשׁ נַעֲרָה וָנָעַר נוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים וְאֻמָּה תַעֲמֹד קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת הִיא לַטֶּקֶס תִּכּוֹן עוֹטָה חַג וְאֵימָה: וַיִּקְרְאוּ יִזְכֹּר בְּקוֹל בּוֹטֵחַ וַיְזַמְּרוּ בְּרֹב טֶקֶס וְתַעֲצֻמָה הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשׁ יָרֵחַ כּוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם מִמְּסִלּוֹתָם הִזִּילוּ דָמַע:
וַיְהִי לַמָּחֳרָת יוֹם אֵבֶל גָּדוֹל יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים: מֵאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר עַד חֹם הַיּוֹם יֵאָסְפוּ מְבֻגָּרִים אֶל בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי וּפָקְדוּ קְבָרִים: וְלַיְלָדִים מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם בַּגָּן וּבְבֵית סֵפֶר מִבְחַר עֲלִלוֹת אַגָּדוֹת גִּבּוֹרִים וְסִפּוּרֵי בַדִּים: יְשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ יָקוּמוּ יֹרְדֵי דוּמָה מִגֹּב רִקָּבוֹן וְעָפָר: וַיַּעֲלוּ מִקֶּבֶר חֶבֶר מְלֻבְּשֵׁי מַדִּים וַיַּעַמְדוּ בֵין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים לוֹמַר אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף שֶׁעָלָיו נִתְּנָה לָכֶם מְדִינַת הַיְּהוּדִים:
זֶה יוֹם זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבַר שָׁנָה בְשָׁנָה כִּי חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הֵם לַמְּדִינָה: וִימֵי הַזִּכָּרוֹן הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם:
וַיְהִי כִּי פָנָה הַיּוֹם יָסוּרוּ קוֹדְרִים לְבֵיתָם וּבֵין הָעַרְבַּיִם בְּתוּלוֹת צִיּוֹן הַנּוּגוֹת תִּפְשֹׁטְנָה בִּגְדֵי אֵבֶל וְרָחָצוּ וְלָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָן וּשְׂמָלוֹת: כִּי כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חַג עַצְמָאוּת וְשִׂמְּחָתַם הַמְּדִינָה מִיגוֹנָם לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וַחֲגִיגוֹת:
תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה   חֲלָלַיִךְ לֹא לַשָּׁוְא חַלְלֵי חֶרֶב מֵתֵי מִלְחָמָה: נֶהְפַּךְ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב וַנָּסוּר אֶל כִּכַּר הָעִיר כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה:
דַּרְכֵי צִיּוֹן הָאֲבֵלוֹת יִמְלְאוּ אוֹר יְקָרוֹת כָּל שְׁעָרֶיהָ הַשּׁוֹמֵמִין יַעֲטוּ נְהַר דִּי נוּר: וְהָעִיר מָלְאָה בָּאֵי מוֹעֵד זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים וְזוֹ בְמַחֲלָצוֹת: וְעַד חֲצוֹת בַּחוּצוֹת רִקּוּדֵי עָם וְשִׁירָה בְּצִבּוּר: אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ: וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה שְׁאוֹן עַלִּיזִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ קוֹל יְלָדִים מְשַׂחֲקִים וְשָׁמַיִם נִמְלְאוּ זַרְנוּק זִקּוּק וּמְטַר גֶּשֶׁם חֲזִיזִים:
וְהִנֵּה עוֹד לְמָחָר שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן וְהָעִיר צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה: בַּיּוֹם הַהוּא בִּבְסִיסִים וּבְמַחֲנוֹת צוֹהֲלִים יְלָדִים כִּי מִצַּהַל יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים רֶוַח וְהַצָּלָה: מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת בַּגַּנִּים וּבַשְּׁמוּרוֹת יְזַבֵּחוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ: אִישׁ אִישׁ לָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו וְהֵנִיף יָדוֹ עַל חָזֶה וְעַל שׁוֹק: בָּשָׂר קָלוּי בָּאֵשׁ יֹאכְלוּ בַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא בָּשָׂר מְבֻשָּׁל וְעָלָה עָשָׁן הַשָּׁמַיְמָה וַיֵּרָאֶה לְמֵרָחוֹק:
שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר: לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:
לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע הַמְּדִינָה לְהִתְפָּאֵר: חֲלָלַיִךְ לֹא לַשָּׁוְא מֵתֵי מִלְחָמָה כִּי מִדַּם הַבָּנִים לְבֵנִים לְבֵנִים נִבְנְתָה הַמְּדִינָה:
וְאַף כִּי הַזְּמַן חָל וְזִכְרוֹן יַנְקוּת מִתְפּוֹגֵג עַד כִּי יִמּוֹג כָּלִיל הִנֵּה אֶזְכְּרָה עִיר בְּהִתְעַטֵּף נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ: וְהָיָה תַחַת אֵבֶל שָׂשׂוֹן וְתַחַת מַחֲגֹרֶת שָׂק יִהְיֶה פְתִיגִיל: בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רֹן וָגִיל:

כליל זיסאפל

כליל זיסאפל (נולדה ב-1976) היא סופרת ישראלית. ספריה מתארים את הסצנה התל אביבית הצפונית בקרב צעירים בשנות העשרים לחייהם.

מספריה:
מלאך בשר ודם. תל אביב, כתר, 1998.
בטבעת זו. תל אביב, כתר, 2000.
אגלי זיעה ודמע. תל אביב, כתר, 2000. (נובלה).
הקומדיה הציונית: התֹפת. עם עובד, 2012.

עוד על הספר

  • הוצאה: עם עובד
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 159 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 39 דק'
הקומדיה הציונית כליל זיסאפל

א


וַיְהִי יוֹם זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: בַּיּוֹם הַהוּא תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל וַתֵּרֶד וַתִּשְׁכֹּן עַל הָאָרֶץ עַנְנַת שְׁכוֹל וְאַלְמֹן: קוֹל דְּמֵי אַחֵינוּ צֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִן הָאֲדָמָה כָּל הֲמוֹן הַנֹּפְלִים: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שִׁמָּמוֹן בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ: יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ לָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ: וּבְהַעֲטוֹת קִרְיָה בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ הוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ גָּאוֹן תַּעְדֶּה וְיָגוֹן צְעִיפָהּ:
וַיִּבְנוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם מִבְּעוֹד מוֹעֵד וּלְעֵת עֶרֶב הִתְכַּנֵּס מִיִּשְׂרָאֵל עַם רָב: בַּל פָּרְשׂוּ נֵס דֶּגֶל לַחֲצִי תֹרֶן יֵרֵד וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד: וַיֵּאָסְפוּ מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה אֶל בָּמוֹת זִכָּרוֹן וְהַנְצָחָה: וַיַּשְׁמִיעוּ שׁוֹפַר צְפִירָה בְּכָל מְחוֹזוֹת הַמְּדִינָה בְּכָל עִיר יְהוּדִית בְּכָל עִיר וָעִיר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ עָמוֹד דֹּם וְהַשְׁלֵךְ דּוּמִיָּה: וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה בְּעֹצֶב וְנֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה:
וְאָבִי גָבֹהַּ מִכָּל הָעָם וַיִּשָּׂאֵנִי עַל כְּתֵפָיו מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה עֵינַי יַבִּיטוּ עַד לְמֵרָחוֹק: רָאִיתִי נִקְבְּצוּ בָאוּ כֻּלָּם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים אִישׁ שֵׂיבָה עִם תִּינוֹק: וַיַּעֲלוּ עַל בָּמָה הָלוֹךְ וְהַחֲרֵשׁ נַעֲרָה וָנָעַר נוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים וְאֻמָּה תַעֲמֹד קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת הִיא לַטֶּקֶס תִּכּוֹן עוֹטָה חַג וְאֵימָה: וַיִּקְרְאוּ יִזְכֹּר בְּקוֹל בּוֹטֵחַ וַיְזַמְּרוּ בְּרֹב טֶקֶס וְתַעֲצֻמָה הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשׁ יָרֵחַ כּוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם מִמְּסִלּוֹתָם הִזִּילוּ דָמַע:
וַיְהִי לַמָּחֳרָת יוֹם אֵבֶל גָּדוֹל יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים: מֵאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר עַד חֹם הַיּוֹם יֵאָסְפוּ מְבֻגָּרִים אֶל בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי וּפָקְדוּ קְבָרִים: וְלַיְלָדִים מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם בַּגָּן וּבְבֵית סֵפֶר מִבְחַר עֲלִלוֹת אַגָּדוֹת גִּבּוֹרִים וְסִפּוּרֵי בַדִּים: יְשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ יָקוּמוּ יֹרְדֵי דוּמָה מִגֹּב רִקָּבוֹן וְעָפָר: וַיַּעֲלוּ מִקֶּבֶר חֶבֶר מְלֻבְּשֵׁי מַדִּים וַיַּעַמְדוּ בֵין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים לוֹמַר אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף שֶׁעָלָיו נִתְּנָה לָכֶם מְדִינַת הַיְּהוּדִים:
זֶה יוֹם זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבַר שָׁנָה בְשָׁנָה כִּי חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הֵם לַמְּדִינָה: וִימֵי הַזִּכָּרוֹן הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם:
וַיְהִי כִּי פָנָה הַיּוֹם יָסוּרוּ קוֹדְרִים לְבֵיתָם וּבֵין הָעַרְבַּיִם בְּתוּלוֹת צִיּוֹן הַנּוּגוֹת תִּפְשֹׁטְנָה בִּגְדֵי אֵבֶל וְרָחָצוּ וְלָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָן וּשְׂמָלוֹת: כִּי כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חַג עַצְמָאוּת וְשִׂמְּחָתַם הַמְּדִינָה מִיגוֹנָם לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וַחֲגִיגוֹת:
תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה   חֲלָלַיִךְ לֹא לַשָּׁוְא חַלְלֵי חֶרֶב מֵתֵי מִלְחָמָה: נֶהְפַּךְ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב וַנָּסוּר אֶל כִּכַּר הָעִיר כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה:
דַּרְכֵי צִיּוֹן הָאֲבֵלוֹת יִמְלְאוּ אוֹר יְקָרוֹת כָּל שְׁעָרֶיהָ הַשּׁוֹמֵמִין יַעֲטוּ נְהַר דִּי נוּר: וְהָעִיר מָלְאָה בָּאֵי מוֹעֵד זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים וְזוֹ בְמַחֲלָצוֹת: וְעַד חֲצוֹת בַּחוּצוֹת רִקּוּדֵי עָם וְשִׁירָה בְּצִבּוּר: אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ: וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה שְׁאוֹן עַלִּיזִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ קוֹל יְלָדִים מְשַׂחֲקִים וְשָׁמַיִם נִמְלְאוּ זַרְנוּק זִקּוּק וּמְטַר גֶּשֶׁם חֲזִיזִים:
וְהִנֵּה עוֹד לְמָחָר שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן וְהָעִיר צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה: בַּיּוֹם הַהוּא בִּבְסִיסִים וּבְמַחֲנוֹת צוֹהֲלִים יְלָדִים כִּי מִצַּהַל יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים רֶוַח וְהַצָּלָה: מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת בַּגַּנִּים וּבַשְּׁמוּרוֹת יְזַבֵּחוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ: אִישׁ אִישׁ לָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו וְהֵנִיף יָדוֹ עַל חָזֶה וְעַל שׁוֹק: בָּשָׂר קָלוּי בָּאֵשׁ יֹאכְלוּ בַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא בָּשָׂר מְבֻשָּׁל וְעָלָה עָשָׁן הַשָּׁמַיְמָה וַיֵּרָאֶה לְמֵרָחוֹק:
שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר: לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:
לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע הַמְּדִינָה לְהִתְפָּאֵר: חֲלָלַיִךְ לֹא לַשָּׁוְא מֵתֵי מִלְחָמָה כִּי מִדַּם הַבָּנִים לְבֵנִים לְבֵנִים נִבְנְתָה הַמְּדִינָה:
וְאַף כִּי הַזְּמַן חָל וְזִכְרוֹן יַנְקוּת מִתְפּוֹגֵג עַד כִּי יִמּוֹג כָּלִיל הִנֵּה אֶזְכְּרָה עִיר בְּהִתְעַטֵּף נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ: וְהָיָה תַחַת אֵבֶל שָׂשׂוֹן וְתַחַת מַחֲגֹרֶת שָׂק יִהְיֶה פְתִיגִיל: בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רֹן וָגִיל: