חלומו של הכוזרי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חלומו של הכוזרי
מכר
מאות
עותקים
חלומו של הכוזרי
מכר
מאות
עותקים

חלומו של הכוזרי

4 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

מיכה גודמן

מיכה גודמן, הוא סופר, הוגה דעות, וחוקר של המחשבה היהודית והישראלית. 
בשנת 2017 הוא נבחר על ידי העיתון ג'רוזלם פוסט, להיות אחד מ-50 היהודים המשפיעים בעולם, ובשנת 2018 נבחר על ידי מגזין ליברל להיות אחד מ-100 האנשים המשפיעים בישראל. גודמן חיבר חמישה ספרים שעסקו בהגות יהודית וישראלית, כולם היו לרבי מכר. ספרו השישי 'מהפכת הקשב' יצא בקיץ 2021.

תקציר

זה סיפור מסתורי למדי, על גיורה של ממלכה עתיקה - סיפור שעובד מחדש על ידי רבי יהודה הלוי באחד מספרי הפילוסופיה המקוריים ביותר בתולדות המסורת היהודית. זה סיפור פשוט למדי, על מלך אובד דרך, ועל חבר חכם שמתווה לו דרך חדשה - חברים שחולקים איתו תובנות שהיו חשובות בזמנם, אך שהן חשובות לא פחות בפתחה של המאה העשרים ואחת.
אלא שבחלומו של הכוזרי של הד"ר מיכה גודמן, המסתורין מתפזר והפשטות מתגלה כתחכום. ספר הכוזרי מתפענח כספר מתעתע, שיש בו יותר ממה שהעין רואה. האם עם ישראל באמת קדוש משאר העמים ועליון עליהם? האם ניתן להתבונן בעולם ולחוש בו את טביעות אצבעותיו של האל? גודמן, מחבר רב המכר סודותיו של מורה הנבוכים, מתמודד מחדש עם שאלות קשות שמעלה חיבורו של רבי יהודה הלוי. שאלות שמעוררות התרגשות רוחנית מצד אחד, אך גם הציפו טענות על גזענות ועל לאומנות מן הצד השני. והוא מציע לקוראים להצטרף יחד איתו למסע הרוחני של מלך הכוזרים. מסע מהפכני, מפתיע, שבסופו מתגלה כוזרי אחר, ואולי מתגלה גם יהדות אחרת.

"חלומו‭ ‬של‭ ‬הכוזרי‭ ‬מציע‭ ‬פתרון‭ ‬מבריק‭ ‬לאחת‭ ‬מהחידות‭ ‬העתיקות‭ ‬ביותר‭ ‬בהגותו‭ ‬של‭ ‬רבי‭ ‬יהודה‭ ‬הלוי. ספרו‭ ‬של‭ ‬מיכה‭ ‬גודמן‭ ‬יכול‭ ‬לגרום‭ ‬לרעידת‭ ‬אדמה‭ ‬חזקה‭ ‬באחד‭ ‬מתפיסות‭ ‬היסוד‭ ‬של‭ ‬התרבות‭ ‬היהודית." (דב‭ ‬אלבוים)

"יסודות‭ ‬וסודות‭ ‬מתפענחים‭ ‬מחדש‭ ‬בספרו‭ ‬המפעים‭ ‬של‭ ‬גודמן‭, ‬המגלה‭ ‬כי‭ ‬חלומו‭ ‬של‭ ‬הכוזרי‭ ‬הוא‭ ‬חלומו‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬אדם‭ ‬המבקש‭ ‬לחבר‭ ‬בין‭ ‬מעשיו‭ ‬לבין‭ ‬כוונות‭ ‬לבו." ‬
(אמונה‭ ‬אלון, ‬סופרת)

"בקשב‭ ‬הרענן‭ ‬שלו‭ ‬לגמישות‭ ‬ולכנות‭ ‬הדיאלוגית‭ ‬של‭ ‬ספר‭ ‬הכוזרי‭ ‬מצליח‭ ‬גודמן‭ ‬לחלץ‭ ‬את‭ ‬האוצר‭ ‬הזה‭ ‬מחנק‭ ‬הקריאות‭ ‬הדוגמטיות‭ ‬הרווחות‭ ‬היום‭ ‬בהנחלתו. גודמן‭ ‬משיב‭ ‬את‭ ‬האבידה‭ ‬לבעליה, לנו, לציבור הקוראים והלומדים"

(מנחם‭ ‬לורברבוים, ראש‭ ‬ביה‭"‬ס‭ ‬לפילוסופיה‭ ‬אוניברסיטת‭ ‬תל-אביב‭ ‬ומכון‭ ‬הרטמן )

"חלומו‭ ‬של‭ ‬הכוזרי‭ ‬מציג‭ ‬טענה‭ ‬מבריקה, מרתקת ומעוררת מחשבה בנוגע למתח שבין העדפת ישראל על הגויי לבין גזענות. תענג גדול למי שמשתכנע מטיעוניו של גודמן. תענוג גדול עוד יותר למי שחולק עליו, כמוני. לאלה וגם לאלה מדור בספר שחשוב לקרוא."
(הרב‭ ‬יעקב‭ ‬מדן,‭ ‬ראש‭ ‬ישיבת‭ ‬הר‭ ‬עציון, אלון‭ ‬שבות)


 "בחלומו‭ ‬של‭ ‬הכוזרי‭ ‬הופכת‭ ‬משנתו‭ ‬של‭ ‬רבי‭ ‬יהודה‭ ‬הלוי‭ ‬לרלבנטית‭ ‬מתמיד.‭ ‬קריאתו‭ ‬המיוחדת‭ ‬של‭ ‬גודמן‭ ‬חושפת‭ ‬רבדים‭ ‬נסתרים‭ ‬של‭ ‬הכוזרי, ‬המעתיקים‭ ‬את‭ ‬הספר‭ ‬מימי‭ ‬ראשוני‭ ‬ספרד‭ ‬אל‭ ‬עולם‭ ‬האמונה‭ ‬הקיומית‭ ‬של ימינו–אנו."

(הרב יובל‭ ‬שרלו, ראש‭ ‬ישיבת‭ ‬ההסדר‭ ‬אמי‭"‬ת‭ ‬פתח‭ ‬תקווה)
 

פרק ראשון

מבוא
ממלכת היהודים


אלפיים שנים המתין עם ישראל עד שנולדה מדינתו העצמאית. אלפיים שנים של גלות וציפייה שהסתיימו בהקמה הדרמתית של ישראל. לראשונה מאז ימי הבית השני יש היום בית לאומי ליהודים. זהו תיאור מוכר של המציאות שיש איתו בעיה אחת: הוא שגוי.
כבר היתה מדינה ליהודים: מדינת הכוזרים, מדינה גדולה ואדירה שהאליטה השולטת בה היתה יהודית.1 במשך מאות שנים, בימי הביניים המוקדמים, התקיימה באזור הקווקז ממלכה מסתורית שהפכה במהלך שנותיה ל"מדינת היהודים".2 סיפור הקמתה של מדינה זו הוא תמונת ראי של הציונות. אם הסיפור הציוני הוא סיפור על יהודים שהקימו מדינה, הסיפור הכוזרי הוא סיפור על מדינה שהפכה ליהודית. בישראל נעשתה היהדות לעם ריבוני, ובכוזר נעשה עם ריבוני לעם של יהדות.
בבסיסה שכנה ממלכת כוזר באזור שבין הים הכספי והים השחור, ובשיאה היא כבשה מדינות שכנות, הכניעה צבאות, כרתה בריתות וקיימה חיים פוליטיים שלמים, רבי עוצמה.3 עד שבאמצע המאה העשירית החלה נפילתה. הצבא הרוסי מצד אחד, וגייסות של מוסלמים וטורקים מן הצד השני, הנחיתו עליה מכות קשות. הממלכה קרסה, ועד המאה השתים־עשרה, ככל הנראה, נעלמו אחרוני שרידיה.
לממלכת הכוזרים היה תפקיד חשוב ומכריע בתולדות המערב. ממלכה זו בלמה בגופה את ההתפשטות האסלאמית ומנעה ממנה לפלוש לאירופה הנוצרית מכיוון מזרח. ללא ממלכת הכוזרים העולם היה נראה היום אחרת.4 מפתיע לחשוב על כך שמדינה ששימשה חיץ בין הציוויליזציה המוסלמית לציוויליזציה הנוצרית נשלטה בידי יהודים.
ואכן, במשך מאות שנים הציתה מדינה מסתורית זאת את סקרנותם של יהודים בכל מקום שאליו הגיעה השמועה על אודותיה, שמועה על קיומה של ממלכה יהודית בקצה הארץ. בימי הביניים הפך סיפורם של הכוזרים לאגדה מסתורית שריחפה והידהדה בקרב הקהילות היהודיות. לעיירות ולכפרים הגיעה האגדה על הממלכה היהודית שפורחת אי שם, מעבר להרים, ועודדה את רוחם של יהודים רדופים. היא התמזגה עם אגדות על ממלכתם של עשרת השבטים האבודים השוכנת בקצה המזרח, מעבר לנהר הסמבטיון. היה זה מפלט דמיוני מתוק ממציאות קשה. הנה, במקום כלשהו ישנם יהודים שיש להם כוח, שאינם סובלים את ההשפלה שבחולשה. בקהילות הנרדפות היה אפשר לשער שהגאולה לא ממתינה רק בקצה ההיסטוריה, אלא גם בקצה הגיאוגרפיה.
היו יהודים שניסו ליצור קשר. היו שעזבו הכול כדי לחפש את אימפריית עשרת השבטים, או את ממלכת היהודים הכוזרים הרחוקה, והיו שהסתפקו במכתב. ר' חסדאי אבן־שפרוט,5 יהודי מצליח שהגיע לעמדה של כוח ושררה בחצר מלכות ספרד במאה העשירית לספירה, השתמש במעמדו כדי לשלוח מכתב אל הכוזרים היהודים. בדרך לא דרך שלח איגרת אל מלך כוזר, ניסה לדלות עובדות, לברר את מהותו של הסיפור: אם אמת, אם אגדה. והנה, כעבור כמה שנים הגיעה איגרת תשובה.6 מלך כוזר, ששמו יוסף, גולל בתשובתו את סיפור התייהדותם של הכוזרים כמה מאות שנים קודם לכן. הכול החל, כך כתב, ביוזמה של מלך בשם "בולן" שהחליט להמיר את דתו. היתה לו מעין "הארה" — הוא גילה את היהדות והתגייר.
חליפת המכתבים בין אבן־שפרוט לבין יוסף מלך כוזר מצאה את דרכה גם אל קורא סקרן אחר, רבי יהודה הלוי (1141-1075), מגדולי משורריה והוגיה של יהדות ימי־הביניים. הלוי נולד באנדלוסיה, כינויו של האזור בספרד שהיה בשליטת המוסלמים, ונפטר ככל הנראה בארץ ישראל, מחוז כיסופיו.7 בתווך — פגש באגדה זו והיא הציתה את דמיונו.
האגדה שפגש יהודה הלוי הפכה לחומר ליצירת אגדה חדשה. הוא שאל מן המוטיבים המרכזיים של איגרת המלך יוסף אל אבן־שפרוט, שינה במודע חלקים לא מעטים מהסיפור,8 הוסיף מפרי דמיונו והרכיב את הסיפור שעליו השתית את ספרו החשוב, "ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת",1 או בשמו הנפוץ — "הכוזרי".9
1 הציטטות מספר הכוזרי שבספר זה לקוחים מתרגומו החדש של מיכאל שורץ ז"ל. התרגום החדש עתיד לראות אור מטעם המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין־גורן, בהוצאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב. זהו הפרסום הראשון של התרגום החדש.

מיכה גודמן

מיכה גודמן, הוא סופר, הוגה דעות, וחוקר של המחשבה היהודית והישראלית. 
בשנת 2017 הוא נבחר על ידי העיתון ג'רוזלם פוסט, להיות אחד מ-50 היהודים המשפיעים בעולם, ובשנת 2018 נבחר על ידי מגזין ליברל להיות אחד מ-100 האנשים המשפיעים בישראל. גודמן חיבר חמישה ספרים שעסקו בהגות יהודית וישראלית, כולם היו לרבי מכר. ספרו השישי 'מהפכת הקשב' יצא בקיץ 2021.

עוד על הספר

חלומו של הכוזרי מיכה גודמן

מבוא
ממלכת היהודים


אלפיים שנים המתין עם ישראל עד שנולדה מדינתו העצמאית. אלפיים שנים של גלות וציפייה שהסתיימו בהקמה הדרמתית של ישראל. לראשונה מאז ימי הבית השני יש היום בית לאומי ליהודים. זהו תיאור מוכר של המציאות שיש איתו בעיה אחת: הוא שגוי.
כבר היתה מדינה ליהודים: מדינת הכוזרים, מדינה גדולה ואדירה שהאליטה השולטת בה היתה יהודית.1 במשך מאות שנים, בימי הביניים המוקדמים, התקיימה באזור הקווקז ממלכה מסתורית שהפכה במהלך שנותיה ל"מדינת היהודים".2 סיפור הקמתה של מדינה זו הוא תמונת ראי של הציונות. אם הסיפור הציוני הוא סיפור על יהודים שהקימו מדינה, הסיפור הכוזרי הוא סיפור על מדינה שהפכה ליהודית. בישראל נעשתה היהדות לעם ריבוני, ובכוזר נעשה עם ריבוני לעם של יהדות.
בבסיסה שכנה ממלכת כוזר באזור שבין הים הכספי והים השחור, ובשיאה היא כבשה מדינות שכנות, הכניעה צבאות, כרתה בריתות וקיימה חיים פוליטיים שלמים, רבי עוצמה.3 עד שבאמצע המאה העשירית החלה נפילתה. הצבא הרוסי מצד אחד, וגייסות של מוסלמים וטורקים מן הצד השני, הנחיתו עליה מכות קשות. הממלכה קרסה, ועד המאה השתים־עשרה, ככל הנראה, נעלמו אחרוני שרידיה.
לממלכת הכוזרים היה תפקיד חשוב ומכריע בתולדות המערב. ממלכה זו בלמה בגופה את ההתפשטות האסלאמית ומנעה ממנה לפלוש לאירופה הנוצרית מכיוון מזרח. ללא ממלכת הכוזרים העולם היה נראה היום אחרת.4 מפתיע לחשוב על כך שמדינה ששימשה חיץ בין הציוויליזציה המוסלמית לציוויליזציה הנוצרית נשלטה בידי יהודים.
ואכן, במשך מאות שנים הציתה מדינה מסתורית זאת את סקרנותם של יהודים בכל מקום שאליו הגיעה השמועה על אודותיה, שמועה על קיומה של ממלכה יהודית בקצה הארץ. בימי הביניים הפך סיפורם של הכוזרים לאגדה מסתורית שריחפה והידהדה בקרב הקהילות היהודיות. לעיירות ולכפרים הגיעה האגדה על הממלכה היהודית שפורחת אי שם, מעבר להרים, ועודדה את רוחם של יהודים רדופים. היא התמזגה עם אגדות על ממלכתם של עשרת השבטים האבודים השוכנת בקצה המזרח, מעבר לנהר הסמבטיון. היה זה מפלט דמיוני מתוק ממציאות קשה. הנה, במקום כלשהו ישנם יהודים שיש להם כוח, שאינם סובלים את ההשפלה שבחולשה. בקהילות הנרדפות היה אפשר לשער שהגאולה לא ממתינה רק בקצה ההיסטוריה, אלא גם בקצה הגיאוגרפיה.
היו יהודים שניסו ליצור קשר. היו שעזבו הכול כדי לחפש את אימפריית עשרת השבטים, או את ממלכת היהודים הכוזרים הרחוקה, והיו שהסתפקו במכתב. ר' חסדאי אבן־שפרוט,5 יהודי מצליח שהגיע לעמדה של כוח ושררה בחצר מלכות ספרד במאה העשירית לספירה, השתמש במעמדו כדי לשלוח מכתב אל הכוזרים היהודים. בדרך לא דרך שלח איגרת אל מלך כוזר, ניסה לדלות עובדות, לברר את מהותו של הסיפור: אם אמת, אם אגדה. והנה, כעבור כמה שנים הגיעה איגרת תשובה.6 מלך כוזר, ששמו יוסף, גולל בתשובתו את סיפור התייהדותם של הכוזרים כמה מאות שנים קודם לכן. הכול החל, כך כתב, ביוזמה של מלך בשם "בולן" שהחליט להמיר את דתו. היתה לו מעין "הארה" — הוא גילה את היהדות והתגייר.
חליפת המכתבים בין אבן־שפרוט לבין יוסף מלך כוזר מצאה את דרכה גם אל קורא סקרן אחר, רבי יהודה הלוי (1141-1075), מגדולי משורריה והוגיה של יהדות ימי־הביניים. הלוי נולד באנדלוסיה, כינויו של האזור בספרד שהיה בשליטת המוסלמים, ונפטר ככל הנראה בארץ ישראל, מחוז כיסופיו.7 בתווך — פגש באגדה זו והיא הציתה את דמיונו.
האגדה שפגש יהודה הלוי הפכה לחומר ליצירת אגדה חדשה. הוא שאל מן המוטיבים המרכזיים של איגרת המלך יוסף אל אבן־שפרוט, שינה במודע חלקים לא מעטים מהסיפור,8 הוסיף מפרי דמיונו והרכיב את הסיפור שעליו השתית את ספרו החשוב, "ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת",1 או בשמו הנפוץ — "הכוזרי".9
1 הציטטות מספר הכוזרי שבספר זה לקוחים מתרגומו החדש של מיכאל שורץ ז"ל. התרגום החדש עתיד לראות אור מטעם המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין־גורן, בהוצאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב. זהו הפרסום הראשון של התרגום החדש.