ימים ולילות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: מנדלי, צבעונים
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2014
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 101 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 41 דק'

יוסף כהן אלרן

יוסף כהן-אלרן (נולד ב-15 בינואר 1943) הוא משורר וסופר ישראלי. חתן פרס קוגל לספרות. בהיותו בן עשרים ושש פורסם הרומן הראשון שלו, שאת הטיוטה שלו כתב כבר בהיותו תלמיד בבית הספר התיכון. באותן שנים פרסם עוד ארבעה ספרים. זכה בפרס קוגל לספרות מטעם עירית חולון לשנת 2013, במקום שלישי, על ספרו "והמלאכים שותקים", ובאות "קסת הזהב" מטעם אגודת הסופרים בשנת 2015. אלרן-כהן כתב רשימות ביקורת רבות, בעיקר על ספרי שירה, בבלוג שלו במחלקה ראשונה ניוז-1.

מספריו:
"תקרית נישואים", 1986, הוצאת אר-עם
"אחד בלב", 1990, הוצאת אור-עם
"עיקרון הכמיהה", 1999, הוצאת כנרת
"עזה כמוות", 2002, הוצאת אסטרולוג
"כל הלילות", 2003, הוצאת אסטרולוג
"שמועות על אושר", 2008 הוצאת צבעונים
"והמלאכים שותקים", 2011 הוצאת צבעונים
"הכול לקחה האש", 2014 הוצאת צבעונים
"שתי ימי חיי", 2017, הוצאת צבעונים
"אחרי ההלם החיים", טרילוגיה, 2018 הוצאת צבעונים
"פואמה לסיגל", הוצאת צבעונים, 2019
"קנאת הצל", הוצאת צבעונים, 2020
ספרי שירה
"אלוהים חולם", 2007 הוצאת צבעונים
"אלו ערגות", 2010 הוצאת צבעונים
"ימים ולילות", 2011 הוצאת צבעונים
"כמו הים כמו הרוח כמו החול", 2014 הוצאת צבעונים
"הגדת הפרת", 2019 הוצאת צבעונים.
עיון
"שלושה בפרדס היצירה", ספר משותף, הוצאת מיטב-ארגמן, 2018

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/k2u8m4v8

נושאים

תקציר

אֵיךְ מָקוֹם הוֹפֵךְ פִּתְאֹם תְמוּנָה
וְאֲנָשִׁים אֵיכָה הוֹפְכִים דְמוּיּוֹת
וְהַכֹּל הוֹפֵךְ פִּתְאֹם לְזִיכָּרוֹן
אוֹתוֹ הִנַּחְתָּ אַךְ הַיּוֹם
וּכְבָר נוֹסְעִים בְּמִנְהָרָה
דְמוּיַת חֲלוֹם

כִּי כָּךְ עוֹלָם פֶּתַע נָסוֹג אָחוֹר
וְזֹאת עִירְךָ נֶעֱזֶבֶת כָּךְ פִּתְאֹם
יוֹצֵא בְּיוֹם בָּהִיר מִבַּיִת
אֵלָיו שׁוּב לֹא תַּחֲזֹר
בְּכִיסְךָ דַּרְכּוֹן שֶׁבּוֹ כָּתוּב
"לְלֹא חֲזֹר"

ברגישות ובאהבה מביא הסופר והמשורר יוסף כהן אלרן שירים וקטעי פרוזה - הבהובי חיים משנות הילדות והנעורים, והכול חובר לכדי תיעוד מרתק של תקופה שהייתה ואיננה עוד.

פרק ראשון

זוֹרֵם נְהַר יַלְדוּת
 
בְּשַׁבָּת נִסָּךְ הַשֶּׁקֶט
בְּנַחַת מֵימָיו זוֹרְמִים
כְּמוֹ בְּרָכָה רְחוֹקָה צוֹנַחַת
בִּמְנוּחָה עָלָיו נִשְׂרַעָת
שׁוֹטַחַת גַּלָּיו לִהְיוֹת מַרְבָד
מִסְתּוֹדֵד עִם קַדְמוֹנִים
זוֹרֵם נָהָר מִן הֶהָרִים
 
כָּךְ הַפְּרָת מְפַכְפֵּךְ לוֹ אַט
סְבַךְ עוֹלֶה בִּשְׁתֵּי גְּדוֹתָיו
ועִירִי לְיַד אַבְנֵי בָּבֶל
הַהִיא בָּבֶל אֲשֶׁר חָרְבָה
בָּבֶל שֶׁל דָּנִיאֵל  
נִשְׁפֶּכֶת אֶל יְרֹק חוֹפָיו
שָׁם יָשַׁבְנוּ בְּזָכְרֵנוּ
וְהֵד בֶּן אַלְפַּיִם  שָׁנָה
בְּמֵימָיו טוֹבֵעַ וְנוֹגֵן
בִּדְכִיָה אֶת שְׁנוֹתֵינוּ
 
חילה עירנו השתרעה על גדות זרוע אחת משתיים של התפצלות הפרת, זרוע ששמה כשם העיר, וחלקה האורבני השתרע בעיקר בצדה האחד של הגדה.

יוסף כהן אלרן

יוסף כהן-אלרן (נולד ב-15 בינואר 1943) הוא משורר וסופר ישראלי. חתן פרס קוגל לספרות. בהיותו בן עשרים ושש פורסם הרומן הראשון שלו, שאת הטיוטה שלו כתב כבר בהיותו תלמיד בבית הספר התיכון. באותן שנים פרסם עוד ארבעה ספרים. זכה בפרס קוגל לספרות מטעם עירית חולון לשנת 2013, במקום שלישי, על ספרו "והמלאכים שותקים", ובאות "קסת הזהב" מטעם אגודת הסופרים בשנת 2015. אלרן-כהן כתב רשימות ביקורת רבות, בעיקר על ספרי שירה, בבלוג שלו במחלקה ראשונה ניוז-1.

מספריו:
"תקרית נישואים", 1986, הוצאת אר-עם
"אחד בלב", 1990, הוצאת אור-עם
"עיקרון הכמיהה", 1999, הוצאת כנרת
"עזה כמוות", 2002, הוצאת אסטרולוג
"כל הלילות", 2003, הוצאת אסטרולוג
"שמועות על אושר", 2008 הוצאת צבעונים
"והמלאכים שותקים", 2011 הוצאת צבעונים
"הכול לקחה האש", 2014 הוצאת צבעונים
"שתי ימי חיי", 2017, הוצאת צבעונים
"אחרי ההלם החיים", טרילוגיה, 2018 הוצאת צבעונים
"פואמה לסיגל", הוצאת צבעונים, 2019
"קנאת הצל", הוצאת צבעונים, 2020
ספרי שירה
"אלוהים חולם", 2007 הוצאת צבעונים
"אלו ערגות", 2010 הוצאת צבעונים
"ימים ולילות", 2011 הוצאת צבעונים
"כמו הים כמו הרוח כמו החול", 2014 הוצאת צבעונים
"הגדת הפרת", 2019 הוצאת צבעונים.
עיון
"שלושה בפרדס היצירה", ספר משותף, הוצאת מיטב-ארגמן, 2018

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/k2u8m4v8

עוד על הספר

  • הוצאה: מנדלי, צבעונים
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2014
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 101 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 41 דק'

נושאים

ימים ולילות יוסף כהן אלרן

זוֹרֵם נְהַר יַלְדוּת
 
בְּשַׁבָּת נִסָּךְ הַשֶּׁקֶט
בְּנַחַת מֵימָיו זוֹרְמִים
כְּמוֹ בְּרָכָה רְחוֹקָה צוֹנַחַת
בִּמְנוּחָה עָלָיו נִשְׂרַעָת
שׁוֹטַחַת גַּלָּיו לִהְיוֹת מַרְבָד
מִסְתּוֹדֵד עִם קַדְמוֹנִים
זוֹרֵם נָהָר מִן הֶהָרִים
 
כָּךְ הַפְּרָת מְפַכְפֵּךְ לוֹ אַט
סְבַךְ עוֹלֶה בִּשְׁתֵּי גְּדוֹתָיו
ועִירִי לְיַד אַבְנֵי בָּבֶל
הַהִיא בָּבֶל אֲשֶׁר חָרְבָה
בָּבֶל שֶׁל דָּנִיאֵל  
נִשְׁפֶּכֶת אֶל יְרֹק חוֹפָיו
שָׁם יָשַׁבְנוּ בְּזָכְרֵנוּ
וְהֵד בֶּן אַלְפַּיִם  שָׁנָה
בְּמֵימָיו טוֹבֵעַ וְנוֹגֵן
בִּדְכִיָה אֶת שְׁנוֹתֵינוּ
 
חילה עירנו השתרעה על גדות זרוע אחת משתיים של התפצלות הפרת, זרוע ששמה כשם העיר, וחלקה האורבני השתרע בעיקר בצדה האחד של הגדה.