האחים סיסטרז
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

4 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

הרמן קרמיט ווֹרם עומד למות. האיש המסתורי והעוצמתי המוּכּר רק בכינויו "הקומודור" הזמין את החיסול, ושכירי החרב שלו, אִילַיי וצ´ארלי סיסטֶרז, יוציאו אותו לפועל. אך טרפם אינו קל להשגה, ובמהלך מסעם מאורגון סיטי לחלקת הזהב של וורם מצפונו של איליי מתעורר במפתיע. בספרו האחים סיסטרז חולק פטריק דה־ויט כבוד למערבון הקלאסי והופך אותו למִקצה רציחות כוחני, קומי ובלתי נשכח. האחים סיסטרז הוא סיפור מסע רווי תלאות בעולם התחתון של מערב ארצות הברית בשנות ה־50 של המאה ה־19. הסיפור משקף את ההומור, הדכדוך והטינופת של המערב הפרוע, כמו גם את מערכת היחסים בין שני האחים הקשורים ביניהם בעבותות של דם, אלימות ואהבה.

פרק ראשון

פרק ראשון:  פרק 1 הבעיה עם סוסים

 

 

ישבתי מחוץ לבית האחוזה של הקומודור וחיכיתי לאחי צ'ארלי שיֵצא עם פרטים על העבודה החדשה. שלג איים לרדת והיה לי קר. כדי לעשות משהו בחנתי את הסוס החדש של צ'ארלי, נימבּל. הסוס החדש שלי נקרא טאבּ. אנחנו לא מאמינים בנתינת שמות לסוסים, אבל את אלה קיבלנו כחלק מהתשלום עבור העבודה הקודמת, כולל השמות, וכך זה נשאר. הסוסים נטולי השם הקודמים שלנו נשרפו למוות, כך שבהחלט היה לנו צורך בסוסים החדשים האלה, אבל אני הרגשתי שהיה עדיף אילו קיבלנו כסף כדי לקנות סוסים לבחירתנו. סוסים בלי היסטוריה והֶרגלים ושמות שהם מצפים להיקרא בהם. אהבתי מאוד את הסוס הקודם שלי ולאחרונה עלו בי בשנתי חזיונות של המוות שלו, של רגליו הבועטות העולות בלהבות, של גלגלי עיניו הלוהטים הפוקעים מחוריהם. הוא היה מסוגל לעבור מאה קילומטר ביום כמו רוח סערה. מעולם לא הרמתי עליו יד מלבד כדי ללטפו או לנקותו. ניסיתי לא לחשוב עליו נשרף באסם ההוא, אבל אם החיזיון עלה בי מעצמו, איך יכולתי להתגונן מפניו? טאבּ היה בעל חיים בריא למדי, אבל מתאים יותר לבעלים אחרים, פחות שאפתניים ממני. הוא היה גמלוני, בעל גב נמוך, ולא היה מסוגל לעבור יותר משמונים קילומטר ביום. לעתים קרובות נאלצתי להצליף בו, מנהג שגברים רבים מרגישים איתו בנוח וחלקם אף נהנים ממנו, אבל אני לא אהבתי לעשות את זה. אחר כך חשב אותי טאבּ לאיש אכזר והירהר לעצמו, חיים עצובים, כל כך עצובים.
עיניים שהתבוננו בי הכבידו עלי, והסטתי את מבטי מנימבל. צ'ארלי בהה למטה מחלון הקומה השנייה והרים חמש אצבעות. לא הגבתי, והוא עיוות את פרצופו כדי לגרום לי לחייך. כשלא חייכתי התרפו פניו, והוא נע לאחור ויצא מטווח ראייתי. ידעתי שהוא ראה אותי בוחן את הסוס שלו. אתמול בבוקר הצעתי לו שנמכור את טאבּ ונתחלק שווה בשווה בּעלוּת רכישתו של סוס חדש. הוא הסכים שזו הצעה הוגנת, אבל אחר כך, בזמן שאכלנו ארוחת צהריים, הציע שנדחה את העניין עד לאחר תום העבודה החדשה. זה לא היה רעיון הגיוני, משום שהבעיה היתה שטאבּ יעכב אותנו בעבודה החדשה; ואם כך, לא כדאי להחליף אותו לפני שהיא מתחילה? שפמו של צ'ארלי הוכתם בפיסת שומן חלקלקה מהאוכל. הוא אמר, "הכי טוב אחרי העבודה, אילַיי." לו עצמו לא היו תלונות לגבי נימבל, שהיה מוצלח לפחות כמו סוסו הקודם, נטול השם, שכן הוא זה שזכה לבחור בסוס הרצוי לו מבין השניים, בשעה שאני שכבתי במיטה והתאוששתי מפציעה ברגל שספגתי במהלך העבודה. טאבּ לא מצא חן בעיני, אבל אחי היה מרוצה מנימבל. זאת היתה הבעיה עם הסוסים.

עוד על הספר

האחים סיסטרז פטריק דה-ויט

פרק ראשון:  פרק 1 הבעיה עם סוסים

 

 

ישבתי מחוץ לבית האחוזה של הקומודור וחיכיתי לאחי צ'ארלי שיֵצא עם פרטים על העבודה החדשה. שלג איים לרדת והיה לי קר. כדי לעשות משהו בחנתי את הסוס החדש של צ'ארלי, נימבּל. הסוס החדש שלי נקרא טאבּ. אנחנו לא מאמינים בנתינת שמות לסוסים, אבל את אלה קיבלנו כחלק מהתשלום עבור העבודה הקודמת, כולל השמות, וכך זה נשאר. הסוסים נטולי השם הקודמים שלנו נשרפו למוות, כך שבהחלט היה לנו צורך בסוסים החדשים האלה, אבל אני הרגשתי שהיה עדיף אילו קיבלנו כסף כדי לקנות סוסים לבחירתנו. סוסים בלי היסטוריה והֶרגלים ושמות שהם מצפים להיקרא בהם. אהבתי מאוד את הסוס הקודם שלי ולאחרונה עלו בי בשנתי חזיונות של המוות שלו, של רגליו הבועטות העולות בלהבות, של גלגלי עיניו הלוהטים הפוקעים מחוריהם. הוא היה מסוגל לעבור מאה קילומטר ביום כמו רוח סערה. מעולם לא הרמתי עליו יד מלבד כדי ללטפו או לנקותו. ניסיתי לא לחשוב עליו נשרף באסם ההוא, אבל אם החיזיון עלה בי מעצמו, איך יכולתי להתגונן מפניו? טאבּ היה בעל חיים בריא למדי, אבל מתאים יותר לבעלים אחרים, פחות שאפתניים ממני. הוא היה גמלוני, בעל גב נמוך, ולא היה מסוגל לעבור יותר משמונים קילומטר ביום. לעתים קרובות נאלצתי להצליף בו, מנהג שגברים רבים מרגישים איתו בנוח וחלקם אף נהנים ממנו, אבל אני לא אהבתי לעשות את זה. אחר כך חשב אותי טאבּ לאיש אכזר והירהר לעצמו, חיים עצובים, כל כך עצובים.
עיניים שהתבוננו בי הכבידו עלי, והסטתי את מבטי מנימבל. צ'ארלי בהה למטה מחלון הקומה השנייה והרים חמש אצבעות. לא הגבתי, והוא עיוות את פרצופו כדי לגרום לי לחייך. כשלא חייכתי התרפו פניו, והוא נע לאחור ויצא מטווח ראייתי. ידעתי שהוא ראה אותי בוחן את הסוס שלו. אתמול בבוקר הצעתי לו שנמכור את טאבּ ונתחלק שווה בשווה בּעלוּת רכישתו של סוס חדש. הוא הסכים שזו הצעה הוגנת, אבל אחר כך, בזמן שאכלנו ארוחת צהריים, הציע שנדחה את העניין עד לאחר תום העבודה החדשה. זה לא היה רעיון הגיוני, משום שהבעיה היתה שטאבּ יעכב אותנו בעבודה החדשה; ואם כך, לא כדאי להחליף אותו לפני שהיא מתחילה? שפמו של צ'ארלי הוכתם בפיסת שומן חלקלקה מהאוכל. הוא אמר, "הכי טוב אחרי העבודה, אילַיי." לו עצמו לא היו תלונות לגבי נימבל, שהיה מוצלח לפחות כמו סוסו הקודם, נטול השם, שכן הוא זה שזכה לבחור בסוס הרצוי לו מבין השניים, בשעה שאני שכבתי במיטה והתאוששתי מפציעה ברגל שספגתי במהלך העבודה. טאבּ לא מצא חן בעיני, אבל אחי היה מרוצה מנימבל. זאת היתה הבעיה עם הסוסים.