מולרי השן השובבה

פרק ראשון: מוֹלֵרִי הַשֵּׁן הַשּׁוֹבֵבָה

"אוּף נִמְאָס נִמְאָס", צָרְחָה מוֹלֵרִי הַשֵּׁן בְּכַעַס, וְלוּלֵא הָיְתָה מְחֻבֶּרֶת לְפִיו שֶׁל אֶלְעַד, הָיְתָה יוֹצֵאת וְסוֹטֶרֶת לוֹ עַל פָּנָיו.
"כְּבָר שָׁבוּעַ יָמִים אֶלְעַד מִתְעַלֵּם מִמֶּנִּי. שָׁבוּעַ תָּמִים אֲנִי מְלֻכְלֶכֶת כֻּלִּי וְאֶלְעַד אֵינוֹ מַגִּיעַ אֵלַי עִם מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם".
"אֲנִי פּוֹחֶדֶת", הִמְשִׁיכָה מוֹלֵרִי, "הַפַּעַם אֵין זֶה רַק לִכְלוּךְ סְבִיבִי, אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁיֵּשׁ בִּי הַתְחָלָה שֶׁל חוֹר. כָּעֵת אֶצְטָרֵךְ לְהַכְאִיב לְאֶלְעַד, הוּא יִכְעַס עָלַי וְלֹא יִתֵּן לִי שׁוֹקוֹלָד תּוּת".
"אֵיזוֹ שֵׁן מַצְחִיקָה אַתְּ", כָּעֲסָה נִיבָה – הַשֵּׁן הַשְּׁכֵנָה. "שִׁנַּיִם אֵינָן אוֹהֲבוֹת שׁוֹקוֹלָד. הַשּׁוֹקוֹלָד מַזִּיק לָנוּ, אֵינֵךְ יוֹדַעַת?"...