שיר השירים שלי

פרק ראשון: שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלִּי

אַתָּה בּוֹרֵחַ, דּוֹדִי
רֶגַע לִפְנֵי תֹּם שִׁיר הַשִּׁירִים
בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ
מְבַקֵּשׁ לִדְמוֹת לְעֹפֶר הָאַיָּלִים
עַל הָרֵי הַבְּשָׂמִים.
וַאֲנִי מַה לִּי יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים?
מַדּוּעַ תְּבַקֵּשׁ "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ"
מַדּוּעַ תְּתָרֵץ – אֲחֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ
הַגַּנִּים חֲסֵרִים הֵם, דּוֹדִי וְרֵעִי. חֲסֵרִים הֵם.
רַק דּוֹדִי הַגַּנָּן רוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
כֵּיצַד אַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלִי
אִם לֹא תְּשִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבְּךָ
מַה יִּצְמַח בְּכַרְמִי אִם לֹא אֶעֱלֶה מִן הַמִּדְבָּר
מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדִי?
הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
כֵּיצַד אוּכַל לִנְטֹר אֶת כַּרְמִי?
הַגִּידָה לִי דּוֹדִי וְרֵעִי
לָמָּה עָנִיתִי לִקְרִיאָתְךָ
קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי וּלְכִי לָךְ
קוּמִי לָךְ יָפָתִי. בִּקַּשְׁתָּ
 
גַּן נָעוּל. גַּן לִבִּי נָעוּל. מַעְיָן חָתוּם.