כשאברח לאמריקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כשאברח לאמריקה
הוספה למועדפים

כשאברח לאמריקה

5 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אורנה לנדאו, ילידת 1968, אם לארבעה, היא עורכת ומו"לית שותפה בהוצאת שתיים. בעברה הייתה ראש מדור הספרות המתורגמת בהוצאת כנרת־זמורה־דביר, עיתונאית ב"הארץ" ומבקרת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות".
 
 
 

תקציר

יואש חוזר עם המשפחה שלו לישראל ולא מפסיק להתגעגע לחברים ולבית שהיו לו באמריקה. ומה הפלא? הילדים בכיתה מציקים לו, פתאום הוא צריך לחלוק חדר עם אחיו הגדול, אף אחד לא משחק בייסבול כמו שהוא אוהב, וההורים שלו עסוקים ובכלל לא שמים לב אליו. יואש מבין שיש רק מוצא אחד מהחיים החדשים שלו - לברוח לאמריקה. ומהר!
כשאברח לאמריקה הוא סיפור הרפתקאות על שוטרים וגנבים, על כלבים ובני אדם, על סכנות בלתי צפויות ועל חברים שמתגלים במקומות מפתיעים.
כשאברח לאמריקה הוא ספרה הראשון לנוער של אורנה לנדאו, מחברת רב־המכר עוד אהבה אחת ודי.
המאייר דור בֶרְלָה
כשהסתיימה כתיבתו של הספר כשאברח לאמריקה, הזמינה הוצאת כנרת, זמורה־ביתן ילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ להשתתף בתחרות לאיור הספר.
עשרות ילדים ובני נוער שלחו איורים שגילו כישרון, מעוף וחוש הומור.
בין המתמודדים היה גם דור ברלה בן ה־15 מנהריה, שזכה בפרס הראשון, ולאחר מכן עמד בהצלחה רבה במשימה - שאינה קלה אף למאיירים מנוסים — לאייר את הספר כולו.
אך כיוון שנשלחו לתחרות עוד הרבה איורים מוצלחים ויפים, הוחלט לפרסם גם אותם בספר, ואתם מוזמנים לראות אותם בצד הפנימי של הכריכה.

פרק ראשון

פרק ראשון:1

 

 

נו, בעט כבר, יא מיואש!
התכוונתי לבעוט. הרגל שלי כבר התכווננה על הכדור, מוכנה להטיס אותו לשער מעל לידיים המתוחות של אבנר ומעבר לפרצוף הלגלגני של בן. אבל ה"יא מיואש!" הזה הוציא אותי מריכוז, והרגל שלי שבאה מהזווית הנכונה רעדה לרגע, מהכעס או מהעלבון, ונגעה בכדור מין נגיעה עלובה כזאת, יותר נשיקה מבעיטה. תמיד אומרים לי שאני צריך להיות פחות רגיש ונעלב, וגם אני יודע שספורטאי לא יכול להיות מצטיין ממש אם הוא לא קר רוח. מצד שני, אני הרבה פעמים חושב שלהיות קר רוח זה לא כזה ביג דיל כשקוראים לך דייוויד בקהאם או לֶבּרוֹן ג'יימס. שמעתם פעם מישהו קורא לדייוויד בקהאם "יא מיואש"? או כמו שקוראים לי הרבה פעמים, "יואש מטושטש"? או בשיעורי ספורט, שמשחקים בהם משהו אחר — לא כדורגל — אז סתם "יואש החלש"? אז זהו זה. נראה את לברון ג'יימס קר רוח עם שם כמו שלי. כי מי שההורים שלו קראו לו — כשהוא היה בן שמונה ימים — יואש, החיים שלו נקבעו מראש להיות חיים של לוּזר.
לפעמים אני חושב איך זה יכול להיות שהם בחרו לי את השם הזה כל כך מוקדם, מבלי שהכירו אותי אפילו. ולפעמים אני חושב שאולי הם בחרו לי את השם הזה דווקא כי הם הכירו אותי, וזה רק מעציב אותי יותר שהם קלטו מי אני כל כך מהר.
איך הורים יכולים לבחור לילד שלהם שם כזה? שאלתי אותם יותר מפעם אחת, והם נראו מופתעים.

אורנה לנדאו, ילידת 1968, אם לארבעה, היא עורכת ומו"לית שותפה בהוצאת שתיים. בעברה הייתה ראש מדור הספרות המתורגמת בהוצאת כנרת־זמורה־דביר, עיתונאית ב"הארץ" ומבקרת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות".
 
 
 

עוד על הספר

כשאברח לאמריקה אורנה לנדאו

פרק ראשון:1

 

 

נו, בעט כבר, יא מיואש!
התכוונתי לבעוט. הרגל שלי כבר התכווננה על הכדור, מוכנה להטיס אותו לשער מעל לידיים המתוחות של אבנר ומעבר לפרצוף הלגלגני של בן. אבל ה"יא מיואש!" הזה הוציא אותי מריכוז, והרגל שלי שבאה מהזווית הנכונה רעדה לרגע, מהכעס או מהעלבון, ונגעה בכדור מין נגיעה עלובה כזאת, יותר נשיקה מבעיטה. תמיד אומרים לי שאני צריך להיות פחות רגיש ונעלב, וגם אני יודע שספורטאי לא יכול להיות מצטיין ממש אם הוא לא קר רוח. מצד שני, אני הרבה פעמים חושב שלהיות קר רוח זה לא כזה ביג דיל כשקוראים לך דייוויד בקהאם או לֶבּרוֹן ג'יימס. שמעתם פעם מישהו קורא לדייוויד בקהאם "יא מיואש"? או כמו שקוראים לי הרבה פעמים, "יואש מטושטש"? או בשיעורי ספורט, שמשחקים בהם משהו אחר — לא כדורגל — אז סתם "יואש החלש"? אז זהו זה. נראה את לברון ג'יימס קר רוח עם שם כמו שלי. כי מי שההורים שלו קראו לו — כשהוא היה בן שמונה ימים — יואש, החיים שלו נקבעו מראש להיות חיים של לוּזר.
לפעמים אני חושב איך זה יכול להיות שהם בחרו לי את השם הזה כל כך מוקדם, מבלי שהכירו אותי אפילו. ולפעמים אני חושב שאולי הם בחרו לי את השם הזה דווקא כי הם הכירו אותי, וזה רק מעציב אותי יותר שהם קלטו מי אני כל כך מהר.
איך הורים יכולים לבחור לילד שלהם שם כזה? שאלתי אותם יותר מפעם אחת, והם נראו מופתעים.