גלי דוגמנית ליום אחד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלי דוגמנית ליום אחד
הוספה למועדפים

גלי דוגמנית ליום אחד

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
 

תקציר

אני? דוגמנית? מה פתאום? בכלל לא מעניין אותי להצטלם לסרט! יש לי חלומות אחרים, יש לי עיסוקים הרבה יותר מעניינים, יש לי שאיפות הרבה יותר חשובות...את כל הנימוקים האלה השמעתי ביום בו קיבלתי הזמנה לאודישן. הייתי בטוחה שאם אני לא רוצה ללכת אז אף אחד לא יכריח אותי להשתתף בפרסומת. אבל דפנה, אחותי הגדולה, שמעה את המילה "אודישן" ונדלקה והכריזה שהיא חולמת להפוך לדוגמנית מפורסמת. ואני, בתור אחות טובה, נאלצתי ללכת איתה כדי לאפשר לה לנסות את כוחה ומזלה. אם גם אתם חולמים להפוך לדוגמנים כדאי לכם לדעת שלא הכל זוהר שם, מאחורי הקלעים. יש הרבה מתח וגם לא מעט תככים וקנאה. אבל בתור חוויה חד-פעמית זה די נחמד. מה, לא ראיתם אותי מכריזה "משהו-משהו" כשאני מחזיקה כוס פלסטיק ריקה?

פרק ראשון


 

אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לִזְכֹּר
מַה קָּרָה לִפְנֵי שָׁנָה?


"גָּלִי", קָרְאָה אִמָּא בָּרֶגַע שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, "נַחֲשִׁי מַה קָּרָה!"
הֵעַפְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁלִּי לַצַּד וְנִכְנַסְתִּי לַמִּטְבָּח.
"נוּ?" אִמָּא יָצְאָה מֵחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהּ, עֵינֶיהָ נוֹצְצוֹת בְּאֹשֶׁר, "לָמָּה אַתְּ לֹא מְנַחֶשֶׁת?"
"אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְנַחֵשׁ?" פָּתַחְתִּי אֶת הַמְקָרֵר וְשָׁתִיתִי חֲצִי בַּקְבּוּק מַיִם בִּשְׁלוּק אֶחָד.
"נַחֲשִׁי, נַחֲשִׁי", אִמָּא כִּרְכְּרָה סְבִיבִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי הַגֹּלֶם שֶׁעוֹמֵד בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל.
הֵעַפְתִּי בָּהּ מַבָּט עָיֵף. אַחֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּכִּתָּה לֹא הָיָה לִי כֹּחַ לְשׁוּמְדָבָר, אֲפִלּוּ לֹא לְמִשְׂחַק נִחוּשִׁים נֶחְמָד, אֲבָל כְּשֶׁרָאִיתִי כַּמָּה הִיא צוֹהֶלֶת לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְחַיֵּךְ. אִם הִיא שְׂמֵחָה - גַּם אֲנִי שְׂמֵחָה. נְקֻדָּה.
אִמָּא חִכְּתָה עַד שֶׁאַחְזִיר אֶת הַבַּקְבּוּק לַמְקָרֵר וְשׁוּב הֵאִיצָה בִּי לְנַחֵשׁ.
"אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁקָּרָה מַשֶּׁהוּ טוֹב", אָמַרְתִּי.
"מַשֶּׁהוּ טוֹב מְאֹד", הִיא הִתְמוֹגְגָה. "אַתְּ מְנַחֶשֶׁת מָה?"
"אֲנִי יְכוֹלָה לְנַסּוֹת", מָשַׁכְתִּי בַּכְּתֵפַיִם. "מָחָר אֵין לִמּוּדִים. יֵשׁ שְׁבִיתָה".
"מַה פִּתְאוֹם?" אִמָּא הִתְרַעֲמָה. "שְׁבִיתָה זֶה מַשֶּׁהוּ טוֹב?"
"בִּשְׁבִילִי", אָמַרְתִּי, "וְגַם בִּשְׁבִיל כָּל הַתַּלְמִידִים בַּמְּדִינָה".
"לֹא", אִמָּא הֵנִידָה רֹאשָׁהּ לִשְׁלִילָה, "שְׁבִיתָה זֶה מַשֶּׁהוּ רַע".
"תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים", עָנִיתִי. "כָּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל מֵהַזָּוִית שֶׁלּוֹ וְרוֹאֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר".
"שְׁבִיתָה זֶה תָּמִיד מַשֶּׁהוּ רַע", אִמָּא חָזְרָה, "מִפְּנֵי שֶׁהִיא סִימָן לִבְעָיָה. אוֹ שֶׁהַמּוֹרִים שׁוֹבְתִים בִּגְלַל שֶׁלֹּא מְשַׁלְּמִים לָהֶם מַסְפִּיק, אוֹ שֶׁהַתַּלְמִידִים שׁוֹבְתִים בִּגְלַל שֶׁהֵם לֹא מְרֻצִּים מֵהַמּוֹרִים".
"בֶּאֱמֶת?" הִתְחַלְתִּי לְהִתְלַהֵב, "תַּלְמִידִים יְכוֹלִים לִשְׁבּוֹת כְּשֶׁהֵם לֹא מְרֻצִּים מֵהַמּוֹרִים שֶׁלָּהֶם?"
"גָּלִי", אִמָּא הִתְחַמְּקָה, "הַנִּחוּשׁ הַזֶּה נִפְסַל. קָדִימָה, מָה הַנִּחוּשׁ הַבָּא?"
"לֹא יוֹדַעַת", פָּלַטְתִּי אֲנָחָה. "אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁאַתְּ שְׂמֵחָה, אֲבָל אֵין לִי מֻשָּׂג מַה כָּל כָּךְ מְשַׂמֵּחַ אוֹתָךְ".
"אֲנִי אֶתֵּן לָךְ רֶמֶז", אָמְרָה אִמָּא. "זֶה קָשׁוּר בְּטֶלֶפוֹן".
"בְּטֶלֶפוֹן", פִּהַקְתִּי. "מִישֶׁהוּ צִלְצֵל אֵלַיִךְ?"
"מִישֶׁהִי", הִיא תִּקְּנָה.
"הַמְנַהֶלֶת שֶׁל בֵּית סֵפֶר צִלְצְלָה אֵלַיִךְ", נִחַשְׁתִּי.
 

 

 


"קַר... קַר..."
"הַמְנַהֶלֶת שֶׁל בֵּית סֵפֶר צִלְצְלָה כְּדֵי לְבַשֵּׂר לָךְ שֶׁמָּחָר אֲנִי מְשֻׁחְרֶרֶת מִלִּמּוּדִים", אָמַרְתִּי.
"קַר... קַר..." אִמָּא הִקִּיפָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתֶיהָ כְּאִלּוּ שֶׁהִיא בְּאָלַסְקָה, בְּלִי מְעִיל וּבְלִי אַף סְוֶדֶר, וְכָל גּוּפָהּ לָבַשׁ עוֹר בַּרְוָז.
"אָז לֹא הַמְנַהֶלֶת", הִצַּעְתִּי. "הַמּוֹרָה שֶׁלִּי צִלְצְלָה כְּדֵי לְבַשֵּׂר לָךְ..."
"עוֹד פַּעַם אַתְּ חוֹלֶמֶת עַל שִׁחְרוּר מִיּוֹם לִמּוּדִים?" אִמָּא הִמְשִׁיכָה לְהִתְחַזּוֹת לְרוֹעֶדֶת. "מָה, אֵין לָךְ בָּרֹאשׁ שׁוּמְדָבָר חוּץ מִשִּׁחְרוּר מִבֵּית סֵפֶר?"
"הָאֱמֶת? לֹא", גִּחַכְתִּי.
"אָז תַּמְשִׁיכִי", גַּם אִמָּא צָחֲקָה. "קַר... קַר..."
"אִמָּא!" קָרָאתִי וְהִתְיַשַּׁבְתִּי, כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי עֲלוּלָה לְאַבֵּד אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל. "אֲנִי מֵתָה מֵעֲיֵפוּת וּמֵתָה מֵרָעָב! אִם תַּמְשִׁיכִי אֶת מִשְׂחַק הַנִּחוּשִׁים הַזֶּה אֲנִי אֶתְעַלֵּף! אֲנִי אֶפֹּל לָרִצְפָּה! הַבֶּטֶן שֶׁלִּי תִּדַּבֵּק לַגַּב!"
"טוֹב", אִמָּא שִׁחְרְרָה אֶת הַזְּרוֹעוֹת שֶׁלָּהּ, "אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לְנַחֵשׁ..."
"הֵיי", קָפַצְתִּי מֵהַכִּסֵּא, "אֲנִי עֲיֵפָה וְשׁוּם נִחוּשׁ לֹא עוֹבֵר לִי בָּרֹאשׁ, אֲבָל אַל תַּתְחִילִי לְשַׂחֵק בְּסוֹדוֹת!"
"תֵּרָגְעִי", אִמָּא חִיְּכָה וְגַם הִיא הִתְיַשְּׁבָה, "אֲפִלּוּ אִם רָצִיתִי לְשַׂחֵק בְּסוֹדוֹת לֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהַסְתִּיר מִמֵּךְ אֶת הַהַצָּעָה".
"לָמָּה?" שָׁאַלְתִּי.
"בִּגְלַל שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בָּךְ", אִמָּא הִדְגִּישָׁה אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה.
"בִּי?" בְּנִגּוּד לִרְצוֹנִי נִדְרַכְתִּי כִּקְפִיץ. "אָז לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת? סַפְּרִי!"
אִמָּא חִכְּתָה עַד שֶׁאַתְחִיל לֶאֱכֹל וְשָׁאֲלָה אִם אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל מֵאֵילַת.
"לֹא", נִקַּרְתִּי בַּסָּלָט.
"גָּלִי, תִּזָּכְרִי", אִמָּא בִּקְּשָׁה. "מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל. הֵם לֹא מֵאֵילַת, הֵם מִתֵּל אָבִיב, אֲבָל פָּגַשְׁנוּ אוֹתָם עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֵילַת, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה".
"אִמָּא", נָעַצְתִּי אֶת הַמַּזְלֵג בָּעַגְבָנִיָּה, "אֲנִי בְּקֹשִׁי זוֹכֶרֶת מָה אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת בֹּקֶר, אֲנִי בְּקֹשִׁי זוֹכֶרֶת מַה לָּמַדְנוּ הַיּוֹם בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה, אָז אֵיךְ אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶזָּכֵר בְּמִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל שֶׁפָּגַשְׁנוּ בְּאֵילַת, עַל שְׂפַת הַיָּם, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה?"
יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי קְצָת מַגְזִימָה וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מִקְּצָת. זָכַרְתִּי מָה אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר - מֵאָז שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ עָבְרָה לִתְזוּנָה בְּרִיאָה (כְּבָר קְרָאתֶם אֶת הַסֵּפֶר "גָּלִי בְּמִבְצַע דִּיאֶטָה"? אִם לֹא - חַפְּשׂוּ אוֹתוֹ בַּסִּפְרִיָּה) אַבָּא מֵכִין לִי כָּל בֹּקֶר טוֹסְט עִם גְּבִינָה. גַּם זָכַרְתִּי מַה לָּמַדְנוּ הַיּוֹם בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. לְיֶתֶר דִּיּוּק, מַה לֹּא לָמַדְנוּ. רַק כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְבֵית הַסֵּפֶר הִתְבָּרֵר שֶׁהַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן חוֹלָה וְהָיָה לָנוּ שִׁעוּר חָפְשִׁי, מַה שֶּׁכַּמּוּבָן מְאֹד שִׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, אֲבָל גַּם מְאֹד צִעֵר אוֹתָנוּ. הָיִינוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר שְׂמֵחִים אִלּוּ הַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן הָיְתָה מוֹדִיעָה כְּבָר אֶמֶשׁ עַל מַחֲלָתָהּ, וְהָיִינוּ מַעֲבִירִים קֶשֶׁר בֵּין כָּל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה וּמַגִּיעִים לְבֵית הַסֵּפֶר בַּשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה.
אָז לָמָּה הִגְזַמְתִּי וְאָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁאֲנִי בְּקֹשִׁי זוֹכֶרֶת מָה אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת בֹּקֶר וּמַה לָּמַדְנוּ בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה?
כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לָהּ שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלָּהּ מַמָּשׁ לֹא בִּמְקוֹמָן. שֶׁהַשִּׁלּוּב הַקַּטְלָנִי הַזֶּה, שֶׁל עֲיֵפוּת וְרָעָב, הוּא הָעִתּוּי הֲכִי לֹא מַתְאִים לְתַחְקִירִים עֲמֻקִּים בְּעִנְיַן מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל שֶׁפָּגַשְׁנוּ בְּאֵילַת, עַל שְׂפַת הַיָּם, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה.
"טוֹב, טוֹב", אִמָּא נִכְנְעָה, "אֲנִי אַזְכִּיר לָךְ. פָּגַשְׁנוּ אוֹתָם עַל שְׂפַת הַיָּם וְאַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ אִתָּם לְמִסְעָדָה".
הַקּוּקוּ שֶׁלִּי הִתְנַדְנֵד מִצַּד לְצַד כְּשֶׁעָשִׂיתִי "לֹא" עִם הָרֹאשׁ.
"אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אוֹתָם?" שָׁאֲלָה אִמָּא.
"לֹא. אֲנִי רַק זוֹכֶרֶת שֶׁהָיָה כֵּיף בְּאֵילַת, שֶׁהָיָה חַם נוֹרָא וְשֶׁהָלַכְנוּ לַהֲמוֹן מִסְעָדוֹת".
"לָאִמָּא קוֹרְאִים לִימוֹר", אִמָּא נָתְנָה לִי עוֹד רֶמֶז. "הִיא עוֹבֶדֶת בְּחֶבְרַת הֲפָקוֹת. אַתְּ נִזְכֶּרֶת?"
"לֹא", נֶאֱלַצְתִּי לְאַכְזֵב אוֹתָהּ. "אֲנִי לֹא נוֹהֶגֶת לִשְׁאֹל אֲנָשִׁים אֵיפֹה הֵם עוֹבְדִים. יֵשׁ לָהּ יְלָדִים?"
"כֵּן", אִמָּא מִלְמְלָה בְּפֶה מָלֵא. "שְׁלֹשָׁה. אֲבָל רַק שְׁנַיִם מֵהֶם בָּאוּ אִתָּם לְאֵילַת. לַבֵּן קוֹרְאִים בֵּן".
"כַּמָּה מְקוֹרִי", הֵעַרְתִּי. "אֲנִי מַכִּירָה רַק בֵּן אֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֵּן. וְהוּא אָחִי, לְשִׂמְחָתִי אוֹ לְצַעֲרִי".
וְלֹא בְּמִקְרֶה הוֹסַפְתִּי אֶת הַ"לְּשִׂמְחָתִי אוֹ לְצַעֲרִי". הַבֹּקֶר רַבְתִּי עִם בֵּן, אָחִי הַקָּטָן וְהַמְעַצְבֵּן, וַאֲפִלּוּ אִמָּא וְאַבָּא הִצְדִּיקוּ אוֹתִי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בַּבֹּקֶר אֵין לִי זְמַן לְשׁוּמְדָבָר, בֶּטַח שֶׁלֹּא לִמְרִיבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לְמַהֵר לְבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל הַבֹּקֶר תִּכְנַנְתִּי לָקוּם מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל כְּדֵי לְהַסְפִּיק לִכְתֹּב. אֶתְמוֹל כָּתַבְתִּי עַד עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה, עַד שֶׁהָעַפְעַפַּיִם שֶׁלִּי הָפְכוּ לִכְבֵדִים וּמֵרֹב עֲיֵפוּת גִּלִּיתִי שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה הֲמוֹן שְׁגִיאוֹת. לֹא לִשְׁגִיאוֹת כְּתִיב אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, אֶלָּא לִשְׁגִיאוֹת בְּאוֹתִיּוֹת. רָצִיתִי לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה בֵּינִי לְבֵין גִּלְעָד, הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי, וּבִמְקוֹם "הִתְלַקְּחָה" כָּתַבְתִּי "הִתְקַלְּחָה".
וְזֶה הָיָה כָּל כָּךְ מוּזָר, עַד שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אִם לִצְחֹק אוֹ לִבְכּוֹת. הַמְּרִיבָה הִתְקַלְּחָה? בָּהִיתִי בַּמָּסָךְ שֶׁל הַמַּחְשֵׁב. הִיא גַּם הִשְׁתַּמְּשָׁה בְּסַבּוֹן? הִיא חָפְפָה אֶת הַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ עִם שַׁמְפּוּ?
קְצָת אַחֲרֵי עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה הֵבַנְתִּי שֶׁתֵּאוּר הַמְּרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה אוֹ הִתְקַלְּחָה יֵאָלֵץ לְחַכּוֹת. דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה אֵרוּעַ כָּל כָּךְ חָשׁוּב - הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה עִם הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי - הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב עָלֶיהָ בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁאֲנִי עֵרָנִית וְהַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי בְּהִירוֹת. קִוִּיתִי שֶׁבַּבֹּקֶר אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַכְּתִיבָה בְּלִי שְׁגִיאוֹת כְּתִיב וְגַם קִוִּיתִי שֶׁאוּלַי בַּבֹּקֶר כָּל הַמְּרִיבָה עִם גִּלְעָד תֵּרָאֶה לִי קְצָת פָּחוֹת חֲמוּרָה וּקְצָת יוֹתֵר טִפְּשִׁית.
הָלַכְתִּי לַמִּקְלַחַת. וְלִפְנֵי שֶׁשָּׁכַבְתִּי לִישֹׁן כִּוַּנְתִּי אֶת הַשָּׁעוֹן הַמְעוֹרֵר לְשָׁעָה שֵׁשׁ. כְּדֵי שֶׁאַסְפִּיק לִכְתֹּב לִפְנֵי שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְהַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכּוֹנֵן. וּמַה קָּרָה הַבֹּקֶר, בְּשֵׁשׁ וְדַקָּה, כְּשֶׁהַשָּׁעוֹן הַמְעוֹרֵר הִתְחִיל לְצַלְצֵל וַאֲנִי זִנַּקְתִּי מֵהַמִּטָּה וְהִסְתַּעַרְתִּי עַל הַמַּחְשֵׁב?
הַקֹּבֶץ עִם הַמְּרִיבָה נֶעֱלַם כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה.
"בֵּן!" רַצְתִּי לַחֶדֶר שֶׁל אָחִי הַקָּטָן וְהֵעַרְתִּי אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה.
"מָה, כְּבָר בֹּקֶר?" הוּא פִּהֵק מֵאֹזֶן עַד אֹזֶן, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מְנַסֶּה לִבְלֹעַ הִיפּוֹפּוֹטָם.
"בֵּן, שִׂחַקְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי?" שָׁאַלְתִּי.
"גָּלִי, לָמָּה אַתְּ מְעִירָה אוֹתִי כָּל כָּךְ מֻקְדָּם?" הוּא עָנָה לִי בִּשְׁאֵלָה.
"בֵּן, שִׂחַקְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי?" חָזַרְתִּי.
"לֹא, יָשַׁנְתִּי", הוּא מִלְמֵל. "הֲרֵי רָאִית. עַד לִפְנֵי דַּקָּה יָשַׁנְתִּי כְּמוֹ בּוּל עֵץ. עַד שֶׁאַתְּ הֵעַרְתְּ אוֹתִי מֵהַשֵּׁנָה".
"אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה שִׂחַקְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי?" לֹא וִתַּרְתִּי. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁנָּגַעְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי כְּשֶׁהָיִיתִי בַּמִּקְלַחַת?"
"כֵּן", הוּא הוֹדָה.
"מָה עָשִׂיתָ?" טִלְטַלְתִּי אוֹתוֹ.
"אִמָּא!" בֵּן צָעַק.
"אַל תָּעִיר אֶת אִמָּא", לָחַשְׁתִּי. "רַק תַּגִּיד לִי מָה עָשִׂיתָ. בְּבַקָּשָׁה".
"נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלָּךְ", בֵּן סִנֵּן, "וְקָרָאתִי מַה כָּתַבְתְּ".
"אָסוּר לְךָ לִקְרֹא אֶת מַה שֶּׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת!" רָתַחְתִּי. "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר לְךָ לִקְרֹא!"
"אֲבָל לָמָּה?" בֵּן נֶאֱנַח. "הֲרֵי מַה שֶּׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת הוֹפֵךְ לְסֵפֶר שֶׁכָּל הַיְלָדִים בַּמְּדִינָה קוֹרְאִים אוֹתוֹ. זֶה לֹא סוֹד".
"נָכוֹן", גַּם אֲנִי נֶאֱנַחְתִּי, "זֶה לֹא סוֹד, אֲבָל עַד שֶׁהַסֵּפֶר מוּכָן וְעַד שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לָאוֹר, מַה שֶּׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת בַּמַּחְשֵׁב שַׁיָּךְ רַק לִי וּלְאַף אֶחָד אָסוּר לִקְרֹא".
"בְּסֵדֶר", אָמַר בֵּן וְנִשְׁכַּב עַל הַבֶּטֶן.
"חוּץ מִזֶּה", הוֹסַפְתִּי, "בִּכְלָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי אֶרְצֶה לְפַרְסֵם אֶת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי אֶתְמוֹל. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה אַחְלִיט לִשְׁמֹר בְּסוֹד".
"לָמָּה?"
"בִּגְלַל שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי עִם הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, גִּלְעָד".
"אֲנִי יוֹדֵעַ", הַקּוֹל שֶׁל בֵּן עָלָה מֵהַכַּר. "כָּתַבְתְּ שֶׁהַמְּרִיבָה הִתְקַלְּחָה".
"מָה? קָרָאתָ אֶת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי?" הַלְּחָיַיִם שֶׁלִּי הֶאֱדִימוּ. "קָרָאתָ עַל הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה?"
"כֵּן", בֵּן עֲדַיִן לֹא הִתְהַפֵּךְ, כַּנִּרְאֶה שֶׁהוּא פָּחַד לְהִסְתַּכֵּל לִי בָּעֵינַיִם. "כָּתַבְתְּ שֶׁהַמְּרִיבָה הִתְקַלְּחָה, וְיָשָׁר הֵבַנְתִּי שֶׁזֹּאת טָעוּת, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הִתְחַלְּפוּ, אָז..."
"מָה עָשִׂיתָ?" הִכְרַחְתִּי אוֹתוֹ לְהִתְהַפֵּךְ וְלִשְׁכַּב עַל הַגַּב.
"רָצִיתִי לִמְחֹק אֶת הַמִּלָּה עִם הַשְּׁגִיאָה..."
"וּמָחַקְתָּ לִי אֶת כָּל הַקֹּבֶץ!" הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּט. וּבְלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ, וְרַצְתִּי לַחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא וְהֵעַרְתִּי אוֹתָם מֵהַשֵּׁנָה וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם שֶׁנִּשְׁבַּר לִי מִבֵּן, אָחִי הַקָּטָן וְהַמְעַצְבֵּן, שֶׁגַּם מִתְגַּנֵּב לַחֶדֶר שֶׁלִּי כְּשֶׁאֲנִי בַּמִּקְלַחַת, וְגַם מֵצִיץ לִי בַּמַּחְשֵׁב וְאִם כָּל זֶה לֹא מַסְפִּיק - הוּא גַּם מוֹחֵק.
"אֶת כָּל הַקֹּבֶץ הוּא מָחַק לִי!" צָעַקְתִּי. "קֹבֶץ שָׁלֵם!"
אִמָּא וְאַבָּא יָרְדוּ מֵהַמִּטָּה, וְהָלְכוּ לַחֶדֶר שֶׁל בֵּן, וְהִתְחִילוּ לִגְעֹר בּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁהוּא עָשָׂה, וְאִלּוּ אֲנִי נִכְנַסְתִּי לַמִּקְלַחַת כְּדֵי לִבְכּוֹת בְּשֶׁקֶט. לִפְעָמִים אֲנִי אוֹהֶבֶת לַעֲמֹד בַּמִּקְלַחַת וְלָתֵת לַמַּיִם לִשְׁטֹף אוֹתִי מִלְּמַעְלָה וְכָכָה אֲנִי מְאַרְגֶּנֶת לִי בָּרֹאשׁ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת. וְלִפְעָמִים אֲנִי בּוֹרַחַת לַמִּקְלַחַת וְנֶעֱמֶדֶת מִתַּחַת לַבֶּרֶז כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יִשְׁטְפוּ לִי אֶת הַדְּמָעוֹת.
עָמַדְתִּי בָּאַמְבַּטְיָה, נֶהֱנֵית מֵהַמַּיִם הַחֲמִימִים, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁבְּעֶצֶם זֶה לֹא נוֹרָא. נָכוֹן שֶׁבֵּן עָשָׂה הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת - הוּא גַּם הִתְגַּנֵּב לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְגַם הֵצִיץ לַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי וְגַם מָחַק לִי אֶת כָּל סִפּוּר הַמְּרִיבָה, אֲבָל זֶה לֹא סוֹף הָעוֹלָם. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעוֹד מְעַט אַגִּיעַ לַכִּתָּה וְגִלְעָד יְחַיֵּךְ אֵלַי וְזֶה יִהְיֶה סִימָן שֶׁהוּא כְּבָר שָׁכַח אֶת הַמְּרִיבָה, וְאִם אֶרְאֶה שֶׁהוּא שָׁכַח אוֹתָהּ אָז גַּם אֲנִי אֶתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְאַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁלּוֹ כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָּבָר. וְאִם אַגִּיעַ לַכִּתָּה וְאֶרְאֶה שֶׁגִּלְעָד לֹא מְחַיֵּךְ אֵלַי וְלֹא מְקַדֵּם אוֹתִי בְּ"בֹּקֶר טוֹב", אָבִין שֶׁהוּא עֲדַיִן כּוֹעֵס, וְגַם אֲנִי אֶכְעַס, וּבָרֶגַע שֶׁאֶחְזוֹר הַבַּיְתָה וַאֲסַיֵּם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם אֵלֵךְ לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְאֶכְתֹּב עַל הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי שֶׁרוֹצֶה לִגְמֹר אִתִּי בִּגְלַל מְרִיבָה קְטַנָּה.
וּכְשֶׁאֶחְזֹר לְתָאֵר אֶת הַמְּרִיבָה, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי בַּמִּקְלַחַת, אֲנִי אֶסְתַּכֵּל טוֹב טוֹב בַּמָּסָךְ. אֲנִי לֹא אֶכְתֹּב עַל מְרִיבָה שֶׁהִתְקַלְּחָה, אֶלָּא עַל מְרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה. וַאֲנִי אֶכְתֹּב עָלֶיהָ בְּלִי אַף שְׁגִיאָה!
הַלְוַאי שֶׁבִּכְלָל לֹא אֶצְטָרֵךְ לִכְתֹּב עָלֶיהָ, חָשַׁבְתִּי בְּעוֹדִי מִתְנַגֶּבֶת. הַלְוַאי שֶׁגִּלְעָד יְחַכֶּה לִי בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר...
הוּא בֶּאֱמֶת חִכָּה. וְהוּא אָמַר לִי "בֹּקֶר טוֹב" עִם חִיּוּךְ עֲנָקִי. וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהַיּוֹם שֶׁלִּי הִתְחִיל בְּרֶגֶל שְׂמֹאל, בִּגְלַל הַמְּרִיבָה עִם בֵּן, הוּא עוֹבֵר לְרֶגֶל יָמִין. וּבַשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן, אַחֲרֵי שֶׁבִּלִּיתִי עִם גִּלְעָד בְּכָל הַהַפְסָקוֹת, הִתְחַלְתִּי לְהִתְלַבֵּט אִם כֵּן אוֹ לֹא לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ. מִצַּד אֶחָד אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֵין טַעַם לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְפַּיַּסְנוּ, וּמִצַּד שֵׁנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדַאי לִכְתֹּב עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל הִיא מְהַוָּה אֵיזֶשֶׁהוּ צִיּוּן דֶּרֶךְ בַּחַיִּים שֶׁלִּי. זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לִי חָבֵר וְזֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רָבָה אִתּוֹ וְרַק אִם אֶתְיַחֵס לַמְּרִיבָה אוּלַי אוּכַל לְהָבִין מַה קָּרָה, מִי מִבֵּין שְׁנֵינוּ הָיָה הָאָשֵׁם וּלְהַסִּיק מִמֶּנָּה מַסְקָנוֹת.
אֲבָל כָּל הַהִתְלַבְּטֻיּוֹת שֶׁלִּי נִדְחֲקוּ לְקֶרֶן זָוִית בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה וְאִמָּא סָחֲפָה אוֹתִי לְמִשְׂחַק נִחוּשִׁים מְמֻשָּׁךְ. מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל שֶׁפָּגַשְׁנוּ בְּאֵילַת, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה. מַה מְעַנְיֵן אוֹתִי עַכְשָׁו מַה קָּרָה לִפְנֵי שָׁנָה? אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה וְהִתְקַלְּחָה לִפְנֵי יוֹם, עַל הַמְּרִיבָה שֶׁלִּי עִם גִּלְעָד. וּמַה זֶּה עוֹזֵר לִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֵּן? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת רַק עַל בֵּן, אָחִי הַקָּטָן וְהַמְעַצְבֵּן, שֶׁבְּרֹב חֻצְפָּתוֹ נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְקָרָא וּמָחַק לִי קֹבֶץ שָׁלֵם.
"גַּם יֵשׁ לָהּ בַּת", שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא אוֹמֶרֶת.
הִכְרַחְתִּי אֶת עַצְמִי לְהִתְנַעֵר מֵהַמַּחְשָׁבוֹת עַל גִּלְעָד וְעַל הַקֹּבֶץ שֶׁנִּמְחַק.
"וְקוֹרְאִים לָהּ בַּת?" הִתְלוֹצַצְתִּי.
"לֹא", אָמְרָה אִמָּא, "קוֹרְאִים לָהּ נִיצָּן".
"אָז לָמָּה אַתְּ לֹא אוֹמֶרֶת?" הַמַּזְלֵג נָפַל לִי מֵהַיָּד וְנֶחְבַּט בַּשֻּׁלְחָן. "לָמָּה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי עַל מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל, עַל אִמָּא לִימוֹר שֶׁעוֹבֶדֶת בְּחֶבְרַת הֲפָקוֹת וְעַל הַבֵּן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֵּן, בִּמְקוֹם לִשְׁאֹל יָשָׁר וְלָעִנְיָן אִם אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת נִיצָּן?"
"מָה, אֶת נִיצָּן אַתְּ זוֹכֶרֶת?" אִמָּא מָחֲאָה כַּפַּיִם מֵרֹב שִׂמְחָה.
"כֵּן", אָמַרְתִּי, "לַמְרוֹת שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מִתְחַשֵּׁק לִי לְהִזָּכֵר בָּהּ".
"לָמָּה?"
"מַה לָּמָּה?" שָׁאַלְתִּי. "אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אֵיךְ הִיא הִתְנַהֲגָה אֵלַי?"
"לֹא", אִמָּא הוֹדְתָה.
"אִמָּא", לָקַחְתִּי נְשִׁימָה עֲמֻקָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי מַסְפִּיק כֹּחַ לְרַעֲנֵן אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהּ, "אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת שֶׁלִּפְנֵי שָׁנָה, בַּקַּיִץ, בְּאֵילַת, נִיצָּן הִסְתַּכְּלָה עָלַי מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְאָמְרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִמֶּנִּי בִּשְׁנָתַיִם וְשֶׁלֹּא נָאֶה לָהּ לְהִכָּנֵס לַמַּיִם עִם יַלְדָּה קְטַנָּה?"
"לֹא", אִמָּא הֻפְתְּעָה, "זֶה מַה שֶּׁהִיא אָמְרָה?"
"כֵּן", נָעַצְתִּי אֶת הַמַּזְלֵג בְּעוֹד עַגְבָנִיָּה, "אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת שֶׁנִּיצָּן דִּבְּרָה רַק עִם דַּפְנָה וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֲלֵיהֶן הִיא הִפְנְתָה לִי אֶת הַגַּב?"
"לֹא", אִמָּא מָחֲתָה, "אֲנִי דַּוְקָא זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ בְּתוֹר יַלְדָּה נֶחְמָדָה".
"אָז אַתְּ טוֹעָה", דָּחַפְתִּי אֶת קַעֲרַת הַסָּלָט וְעָבַרְתִּי לַשְּׁנִיצֶל, שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִתְקָרֵר. "כָּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל מֵהַזָּוִית שֶׁלּוֹ וְרוֹאֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת נִיצָּן בְּתוֹר יַלְדָּה נֶחְמָדָה, אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ בְּתוֹר יַלְדָּה שַׁחְצָנִית. זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ. עַד שֶׁהִזְכַּרְתְּ לִי אוֹתָהּ שָׁכַחְתִּי מִמֶּנָּה. אָז לָמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צְרִיכָה לְהִזָּכֵר?"
"גָּלִי", אָמְרָה אִמָּא כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַשְּׁאֵלוֹת וְהַשֶּׁקֶט חָזַר לַמִּטְבָּח. "בּוֹאִי נִשְׁכַּח אֶת מַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי שָׁנָה, בַּקַּיִץ, בְּאֵילַת".
"מָה?" הַפְיוּז שֶׁלִּי קָפַץ, "אַחֲרֵי שֶׁסּוֹף סוֹף נִזְכַּרְתִּי אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶשְׁכַּח?"
"כֵּן", אִמָּא חִיְּכָה, "לִפְעָמִים כְּדַאי לִשְׁכֹּחַ אֶת הֶעָבָר בִּשְׁבִיל לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ".
"אֲנִי אֲמוּרָה לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ?" שָׁאַלְתִּי. "דַּוְקָא עִם נִיצָּן?"
"כֵּן", הַחִיּוּךְ שֶׁל אִמָּא הִתְרַחֵב.
"לָמָּה?"
"בִּגְלַל שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ, לִימוֹר, צִלְצְלָה אֵלַי לִפְנֵי שָׁעָה".
"שִׂמְחַת זְקֶנְתִּי", הִפְטַרְתִּי.
"אַתְּ בֶּאֱמֶת תִּשְׂמְחִי כְּשֶׁתִּשְׁמְעִי לָמָּה הִיא צִלְצְלָה", אִמָּא שׁוּב זָרְחָה.
"לָמָּה?"
"אִמָּא שֶׁל נִיצָּן, לִימוֹר, עוֹבֶדֶת בְּחֶבְרַת הֲפָקוֹת", אִמָּא דִּבְּרָה לְאַט, "וְהַחֶבְרָה הַזֹּאת מַתְחִילָה לַעֲבֹד עַל פִּרְסֹמֶת חֲדָשָׁה".
"אָז...?"
"אִמָּא שֶׁל לִימוֹר הִצִּיעָה שֶׁאֲנִי אָבִיא אוֹתָךְ".
"אוֹתִי?" הֻפְתַּעְתִּי. "לְאָן?"
"לְחֶבְרַת הַהֲפָקוֹת שֶׁבָּהּ הִיא עוֹבֶדֶת. בְּעוֹד יוֹמַיִם הֵם עוֹשִׂים אוֹדִישֶׁן. גָּלִי", אִמָּא הֵנִיחָה אֶת כַּף יָדָהּ עַל יָדִי, "לָמָּה אַתְּ לֹא מִתְלַהֶבֶת?"
"מִמָּה אֲנִי אֲמוּרָה לְהִתְלַהֵב?" לֹא הֵבַנְתִּי.
"מָה?" אִמָּא נִשְׁמְעָה נִדְהֶמֶת, "אַתְּ לֹא רוֹצָה לְהִצְטַלֵּם לְפִרְסֹמֶת?"
הָעֵינַיִם שֶׁל אִמָּא נָצְצוּ כְּמוֹ שְׁנֵי יַהֲלוֹמִים וְשָׂמַחְתִּי שֶׁהִיא שְׂמֵחָה, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁקֵּר רַק כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִיא שָׁאֲלָה: "מָה, אַתְּ לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת דֻּגְמָנִית? לְחַיֵּךְ וְלִרְקֹד מוּל הַמַּצְלֵמוֹת?" הוֹצֵאתִי מֵהַפֶּה שֶׁלִּי תְּשׁוּבָה בַּת מִלָּה אַחַת:
"לֹא".
 

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
 

עוד על הספר

גלי דוגמנית ליום אחד סמדר שיר


 

אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לִזְכֹּר
מַה קָּרָה לִפְנֵי שָׁנָה?


"גָּלִי", קָרְאָה אִמָּא בָּרֶגַע שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, "נַחֲשִׁי מַה קָּרָה!"
הֵעַפְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁלִּי לַצַּד וְנִכְנַסְתִּי לַמִּטְבָּח.
"נוּ?" אִמָּא יָצְאָה מֵחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהּ, עֵינֶיהָ נוֹצְצוֹת בְּאֹשֶׁר, "לָמָּה אַתְּ לֹא מְנַחֶשֶׁת?"
"אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְנַחֵשׁ?" פָּתַחְתִּי אֶת הַמְקָרֵר וְשָׁתִיתִי חֲצִי בַּקְבּוּק מַיִם בִּשְׁלוּק אֶחָד.
"נַחֲשִׁי, נַחֲשִׁי", אִמָּא כִּרְכְּרָה סְבִיבִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי הַגֹּלֶם שֶׁעוֹמֵד בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל.
הֵעַפְתִּי בָּהּ מַבָּט עָיֵף. אַחֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּכִּתָּה לֹא הָיָה לִי כֹּחַ לְשׁוּמְדָבָר, אֲפִלּוּ לֹא לְמִשְׂחַק נִחוּשִׁים נֶחְמָד, אֲבָל כְּשֶׁרָאִיתִי כַּמָּה הִיא צוֹהֶלֶת לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְחַיֵּךְ. אִם הִיא שְׂמֵחָה - גַּם אֲנִי שְׂמֵחָה. נְקֻדָּה.
אִמָּא חִכְּתָה עַד שֶׁאַחְזִיר אֶת הַבַּקְבּוּק לַמְקָרֵר וְשׁוּב הֵאִיצָה בִּי לְנַחֵשׁ.
"אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁקָּרָה מַשֶּׁהוּ טוֹב", אָמַרְתִּי.
"מַשֶּׁהוּ טוֹב מְאֹד", הִיא הִתְמוֹגְגָה. "אַתְּ מְנַחֶשֶׁת מָה?"
"אֲנִי יְכוֹלָה לְנַסּוֹת", מָשַׁכְתִּי בַּכְּתֵפַיִם. "מָחָר אֵין לִמּוּדִים. יֵשׁ שְׁבִיתָה".
"מַה פִּתְאוֹם?" אִמָּא הִתְרַעֲמָה. "שְׁבִיתָה זֶה מַשֶּׁהוּ טוֹב?"
"בִּשְׁבִילִי", אָמַרְתִּי, "וְגַם בִּשְׁבִיל כָּל הַתַּלְמִידִים בַּמְּדִינָה".
"לֹא", אִמָּא הֵנִידָה רֹאשָׁהּ לִשְׁלִילָה, "שְׁבִיתָה זֶה מַשֶּׁהוּ רַע".
"תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים", עָנִיתִי. "כָּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל מֵהַזָּוִית שֶׁלּוֹ וְרוֹאֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר".
"שְׁבִיתָה זֶה תָּמִיד מַשֶּׁהוּ רַע", אִמָּא חָזְרָה, "מִפְּנֵי שֶׁהִיא סִימָן לִבְעָיָה. אוֹ שֶׁהַמּוֹרִים שׁוֹבְתִים בִּגְלַל שֶׁלֹּא מְשַׁלְּמִים לָהֶם מַסְפִּיק, אוֹ שֶׁהַתַּלְמִידִים שׁוֹבְתִים בִּגְלַל שֶׁהֵם לֹא מְרֻצִּים מֵהַמּוֹרִים".
"בֶּאֱמֶת?" הִתְחַלְתִּי לְהִתְלַהֵב, "תַּלְמִידִים יְכוֹלִים לִשְׁבּוֹת כְּשֶׁהֵם לֹא מְרֻצִּים מֵהַמּוֹרִים שֶׁלָּהֶם?"
"גָּלִי", אִמָּא הִתְחַמְּקָה, "הַנִּחוּשׁ הַזֶּה נִפְסַל. קָדִימָה, מָה הַנִּחוּשׁ הַבָּא?"
"לֹא יוֹדַעַת", פָּלַטְתִּי אֲנָחָה. "אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁאַתְּ שְׂמֵחָה, אֲבָל אֵין לִי מֻשָּׂג מַה כָּל כָּךְ מְשַׂמֵּחַ אוֹתָךְ".
"אֲנִי אֶתֵּן לָךְ רֶמֶז", אָמְרָה אִמָּא. "זֶה קָשׁוּר בְּטֶלֶפוֹן".
"בְּטֶלֶפוֹן", פִּהַקְתִּי. "מִישֶׁהוּ צִלְצֵל אֵלַיִךְ?"
"מִישֶׁהִי", הִיא תִּקְּנָה.
"הַמְנַהֶלֶת שֶׁל בֵּית סֵפֶר צִלְצְלָה אֵלַיִךְ", נִחַשְׁתִּי.
 

 

 


"קַר... קַר..."
"הַמְנַהֶלֶת שֶׁל בֵּית סֵפֶר צִלְצְלָה כְּדֵי לְבַשֵּׂר לָךְ שֶׁמָּחָר אֲנִי מְשֻׁחְרֶרֶת מִלִּמּוּדִים", אָמַרְתִּי.
"קַר... קַר..." אִמָּא הִקִּיפָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתֶיהָ כְּאִלּוּ שֶׁהִיא בְּאָלַסְקָה, בְּלִי מְעִיל וּבְלִי אַף סְוֶדֶר, וְכָל גּוּפָהּ לָבַשׁ עוֹר בַּרְוָז.
"אָז לֹא הַמְנַהֶלֶת", הִצַּעְתִּי. "הַמּוֹרָה שֶׁלִּי צִלְצְלָה כְּדֵי לְבַשֵּׂר לָךְ..."
"עוֹד פַּעַם אַתְּ חוֹלֶמֶת עַל שִׁחְרוּר מִיּוֹם לִמּוּדִים?" אִמָּא הִמְשִׁיכָה לְהִתְחַזּוֹת לְרוֹעֶדֶת. "מָה, אֵין לָךְ בָּרֹאשׁ שׁוּמְדָבָר חוּץ מִשִּׁחְרוּר מִבֵּית סֵפֶר?"
"הָאֱמֶת? לֹא", גִּחַכְתִּי.
"אָז תַּמְשִׁיכִי", גַּם אִמָּא צָחֲקָה. "קַר... קַר..."
"אִמָּא!" קָרָאתִי וְהִתְיַשַּׁבְתִּי, כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי עֲלוּלָה לְאַבֵּד אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל. "אֲנִי מֵתָה מֵעֲיֵפוּת וּמֵתָה מֵרָעָב! אִם תַּמְשִׁיכִי אֶת מִשְׂחַק הַנִּחוּשִׁים הַזֶּה אֲנִי אֶתְעַלֵּף! אֲנִי אֶפֹּל לָרִצְפָּה! הַבֶּטֶן שֶׁלִּי תִּדַּבֵּק לַגַּב!"
"טוֹב", אִמָּא שִׁחְרְרָה אֶת הַזְּרוֹעוֹת שֶׁלָּהּ, "אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לְנַחֵשׁ..."
"הֵיי", קָפַצְתִּי מֵהַכִּסֵּא, "אֲנִי עֲיֵפָה וְשׁוּם נִחוּשׁ לֹא עוֹבֵר לִי בָּרֹאשׁ, אֲבָל אַל תַּתְחִילִי לְשַׂחֵק בְּסוֹדוֹת!"
"תֵּרָגְעִי", אִמָּא חִיְּכָה וְגַם הִיא הִתְיַשְּׁבָה, "אֲפִלּוּ אִם רָצִיתִי לְשַׂחֵק בְּסוֹדוֹת לֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהַסְתִּיר מִמֵּךְ אֶת הַהַצָּעָה".
"לָמָּה?" שָׁאַלְתִּי.
"בִּגְלַל שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בָּךְ", אִמָּא הִדְגִּישָׁה אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה.
"בִּי?" בְּנִגּוּד לִרְצוֹנִי נִדְרַכְתִּי כִּקְפִיץ. "אָז לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת? סַפְּרִי!"
אִמָּא חִכְּתָה עַד שֶׁאַתְחִיל לֶאֱכֹל וְשָׁאֲלָה אִם אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל מֵאֵילַת.
"לֹא", נִקַּרְתִּי בַּסָּלָט.
"גָּלִי, תִּזָּכְרִי", אִמָּא בִּקְּשָׁה. "מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל. הֵם לֹא מֵאֵילַת, הֵם מִתֵּל אָבִיב, אֲבָל פָּגַשְׁנוּ אוֹתָם עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֵילַת, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה".
"אִמָּא", נָעַצְתִּי אֶת הַמַּזְלֵג בָּעַגְבָנִיָּה, "אֲנִי בְּקֹשִׁי זוֹכֶרֶת מָה אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת בֹּקֶר, אֲנִי בְּקֹשִׁי זוֹכֶרֶת מַה לָּמַדְנוּ הַיּוֹם בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה, אָז אֵיךְ אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶזָּכֵר בְּמִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל שֶׁפָּגַשְׁנוּ בְּאֵילַת, עַל שְׂפַת הַיָּם, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה?"
יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי קְצָת מַגְזִימָה וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מִקְּצָת. זָכַרְתִּי מָה אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר - מֵאָז שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ עָבְרָה לִתְזוּנָה בְּרִיאָה (כְּבָר קְרָאתֶם אֶת הַסֵּפֶר "גָּלִי בְּמִבְצַע דִּיאֶטָה"? אִם לֹא - חַפְּשׂוּ אוֹתוֹ בַּסִּפְרִיָּה) אַבָּא מֵכִין לִי כָּל בֹּקֶר טוֹסְט עִם גְּבִינָה. גַּם זָכַרְתִּי מַה לָּמַדְנוּ הַיּוֹם בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. לְיֶתֶר דִּיּוּק, מַה לֹּא לָמַדְנוּ. רַק כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְבֵית הַסֵּפֶר הִתְבָּרֵר שֶׁהַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן חוֹלָה וְהָיָה לָנוּ שִׁעוּר חָפְשִׁי, מַה שֶּׁכַּמּוּבָן מְאֹד שִׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, אֲבָל גַּם מְאֹד צִעֵר אוֹתָנוּ. הָיִינוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר שְׂמֵחִים אִלּוּ הַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן הָיְתָה מוֹדִיעָה כְּבָר אֶמֶשׁ עַל מַחֲלָתָהּ, וְהָיִינוּ מַעֲבִירִים קֶשֶׁר בֵּין כָּל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה וּמַגִּיעִים לְבֵית הַסֵּפֶר בַּשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה.
אָז לָמָּה הִגְזַמְתִּי וְאָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁאֲנִי בְּקֹשִׁי זוֹכֶרֶת מָה אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת בֹּקֶר וּמַה לָּמַדְנוּ בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה?
כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לָהּ שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלָּהּ מַמָּשׁ לֹא בִּמְקוֹמָן. שֶׁהַשִּׁלּוּב הַקַּטְלָנִי הַזֶּה, שֶׁל עֲיֵפוּת וְרָעָב, הוּא הָעִתּוּי הֲכִי לֹא מַתְאִים לְתַחְקִירִים עֲמֻקִּים בְּעִנְיַן מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל שֶׁפָּגַשְׁנוּ בְּאֵילַת, עַל שְׂפַת הַיָּם, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה.
"טוֹב, טוֹב", אִמָּא נִכְנְעָה, "אֲנִי אַזְכִּיר לָךְ. פָּגַשְׁנוּ אוֹתָם עַל שְׂפַת הַיָּם וְאַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ אִתָּם לְמִסְעָדָה".
הַקּוּקוּ שֶׁלִּי הִתְנַדְנֵד מִצַּד לְצַד כְּשֶׁעָשִׂיתִי "לֹא" עִם הָרֹאשׁ.
"אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אוֹתָם?" שָׁאֲלָה אִמָּא.
"לֹא. אֲנִי רַק זוֹכֶרֶת שֶׁהָיָה כֵּיף בְּאֵילַת, שֶׁהָיָה חַם נוֹרָא וְשֶׁהָלַכְנוּ לַהֲמוֹן מִסְעָדוֹת".
"לָאִמָּא קוֹרְאִים לִימוֹר", אִמָּא נָתְנָה לִי עוֹד רֶמֶז. "הִיא עוֹבֶדֶת בְּחֶבְרַת הֲפָקוֹת. אַתְּ נִזְכֶּרֶת?"
"לֹא", נֶאֱלַצְתִּי לְאַכְזֵב אוֹתָהּ. "אֲנִי לֹא נוֹהֶגֶת לִשְׁאֹל אֲנָשִׁים אֵיפֹה הֵם עוֹבְדִים. יֵשׁ לָהּ יְלָדִים?"
"כֵּן", אִמָּא מִלְמְלָה בְּפֶה מָלֵא. "שְׁלֹשָׁה. אֲבָל רַק שְׁנַיִם מֵהֶם בָּאוּ אִתָּם לְאֵילַת. לַבֵּן קוֹרְאִים בֵּן".
"כַּמָּה מְקוֹרִי", הֵעַרְתִּי. "אֲנִי מַכִּירָה רַק בֵּן אֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֵּן. וְהוּא אָחִי, לְשִׂמְחָתִי אוֹ לְצַעֲרִי".
וְלֹא בְּמִקְרֶה הוֹסַפְתִּי אֶת הַ"לְּשִׂמְחָתִי אוֹ לְצַעֲרִי". הַבֹּקֶר רַבְתִּי עִם בֵּן, אָחִי הַקָּטָן וְהַמְעַצְבֵּן, וַאֲפִלּוּ אִמָּא וְאַבָּא הִצְדִּיקוּ אוֹתִי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בַּבֹּקֶר אֵין לִי זְמַן לְשׁוּמְדָבָר, בֶּטַח שֶׁלֹּא לִמְרִיבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לְמַהֵר לְבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל הַבֹּקֶר תִּכְנַנְתִּי לָקוּם מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל כְּדֵי לְהַסְפִּיק לִכְתֹּב. אֶתְמוֹל כָּתַבְתִּי עַד עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה, עַד שֶׁהָעַפְעַפַּיִם שֶׁלִּי הָפְכוּ לִכְבֵדִים וּמֵרֹב עֲיֵפוּת גִּלִּיתִי שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה הֲמוֹן שְׁגִיאוֹת. לֹא לִשְׁגִיאוֹת כְּתִיב אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, אֶלָּא לִשְׁגִיאוֹת בְּאוֹתִיּוֹת. רָצִיתִי לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה בֵּינִי לְבֵין גִּלְעָד, הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי, וּבִמְקוֹם "הִתְלַקְּחָה" כָּתַבְתִּי "הִתְקַלְּחָה".
וְזֶה הָיָה כָּל כָּךְ מוּזָר, עַד שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אִם לִצְחֹק אוֹ לִבְכּוֹת. הַמְּרִיבָה הִתְקַלְּחָה? בָּהִיתִי בַּמָּסָךְ שֶׁל הַמַּחְשֵׁב. הִיא גַּם הִשְׁתַּמְּשָׁה בְּסַבּוֹן? הִיא חָפְפָה אֶת הַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ עִם שַׁמְפּוּ?
קְצָת אַחֲרֵי עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה הֵבַנְתִּי שֶׁתֵּאוּר הַמְּרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה אוֹ הִתְקַלְּחָה יֵאָלֵץ לְחַכּוֹת. דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה אֵרוּעַ כָּל כָּךְ חָשׁוּב - הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה עִם הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי - הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב עָלֶיהָ בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁאֲנִי עֵרָנִית וְהַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי בְּהִירוֹת. קִוִּיתִי שֶׁבַּבֹּקֶר אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַכְּתִיבָה בְּלִי שְׁגִיאוֹת כְּתִיב וְגַם קִוִּיתִי שֶׁאוּלַי בַּבֹּקֶר כָּל הַמְּרִיבָה עִם גִּלְעָד תֵּרָאֶה לִי קְצָת פָּחוֹת חֲמוּרָה וּקְצָת יוֹתֵר טִפְּשִׁית.
הָלַכְתִּי לַמִּקְלַחַת. וְלִפְנֵי שֶׁשָּׁכַבְתִּי לִישֹׁן כִּוַּנְתִּי אֶת הַשָּׁעוֹן הַמְעוֹרֵר לְשָׁעָה שֵׁשׁ. כְּדֵי שֶׁאַסְפִּיק לִכְתֹּב לִפְנֵי שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְהַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכּוֹנֵן. וּמַה קָּרָה הַבֹּקֶר, בְּשֵׁשׁ וְדַקָּה, כְּשֶׁהַשָּׁעוֹן הַמְעוֹרֵר הִתְחִיל לְצַלְצֵל וַאֲנִי זִנַּקְתִּי מֵהַמִּטָּה וְהִסְתַּעַרְתִּי עַל הַמַּחְשֵׁב?
הַקֹּבֶץ עִם הַמְּרִיבָה נֶעֱלַם כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה.
"בֵּן!" רַצְתִּי לַחֶדֶר שֶׁל אָחִי הַקָּטָן וְהֵעַרְתִּי אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה.
"מָה, כְּבָר בֹּקֶר?" הוּא פִּהֵק מֵאֹזֶן עַד אֹזֶן, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מְנַסֶּה לִבְלֹעַ הִיפּוֹפּוֹטָם.
"בֵּן, שִׂחַקְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי?" שָׁאַלְתִּי.
"גָּלִי, לָמָּה אַתְּ מְעִירָה אוֹתִי כָּל כָּךְ מֻקְדָּם?" הוּא עָנָה לִי בִּשְׁאֵלָה.
"בֵּן, שִׂחַקְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי?" חָזַרְתִּי.
"לֹא, יָשַׁנְתִּי", הוּא מִלְמֵל. "הֲרֵי רָאִית. עַד לִפְנֵי דַּקָּה יָשַׁנְתִּי כְּמוֹ בּוּל עֵץ. עַד שֶׁאַתְּ הֵעַרְתְּ אוֹתִי מֵהַשֵּׁנָה".
"אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה שִׂחַקְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי?" לֹא וִתַּרְתִּי. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁנָּגַעְתָּ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי כְּשֶׁהָיִיתִי בַּמִּקְלַחַת?"
"כֵּן", הוּא הוֹדָה.
"מָה עָשִׂיתָ?" טִלְטַלְתִּי אוֹתוֹ.
"אִמָּא!" בֵּן צָעַק.
"אַל תָּעִיר אֶת אִמָּא", לָחַשְׁתִּי. "רַק תַּגִּיד לִי מָה עָשִׂיתָ. בְּבַקָּשָׁה".
"נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלָּךְ", בֵּן סִנֵּן, "וְקָרָאתִי מַה כָּתַבְתְּ".
"אָסוּר לְךָ לִקְרֹא אֶת מַה שֶּׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת!" רָתַחְתִּי. "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר לְךָ לִקְרֹא!"
"אֲבָל לָמָּה?" בֵּן נֶאֱנַח. "הֲרֵי מַה שֶּׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת הוֹפֵךְ לְסֵפֶר שֶׁכָּל הַיְלָדִים בַּמְּדִינָה קוֹרְאִים אוֹתוֹ. זֶה לֹא סוֹד".
"נָכוֹן", גַּם אֲנִי נֶאֱנַחְתִּי, "זֶה לֹא סוֹד, אֲבָל עַד שֶׁהַסֵּפֶר מוּכָן וְעַד שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לָאוֹר, מַה שֶּׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת בַּמַּחְשֵׁב שַׁיָּךְ רַק לִי וּלְאַף אֶחָד אָסוּר לִקְרֹא".
"בְּסֵדֶר", אָמַר בֵּן וְנִשְׁכַּב עַל הַבֶּטֶן.
"חוּץ מִזֶּה", הוֹסַפְתִּי, "בִּכְלָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי אֶרְצֶה לְפַרְסֵם אֶת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי אֶתְמוֹל. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה אַחְלִיט לִשְׁמֹר בְּסוֹד".
"לָמָּה?"
"בִּגְלַל שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי עִם הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, גִּלְעָד".
"אֲנִי יוֹדֵעַ", הַקּוֹל שֶׁל בֵּן עָלָה מֵהַכַּר. "כָּתַבְתְּ שֶׁהַמְּרִיבָה הִתְקַלְּחָה".
"מָה? קָרָאתָ אֶת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי?" הַלְּחָיַיִם שֶׁלִּי הֶאֱדִימוּ. "קָרָאתָ עַל הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה?"
"כֵּן", בֵּן עֲדַיִן לֹא הִתְהַפֵּךְ, כַּנִּרְאֶה שֶׁהוּא פָּחַד לְהִסְתַּכֵּל לִי בָּעֵינַיִם. "כָּתַבְתְּ שֶׁהַמְּרִיבָה הִתְקַלְּחָה, וְיָשָׁר הֵבַנְתִּי שֶׁזֹּאת טָעוּת, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הִתְחַלְּפוּ, אָז..."
"מָה עָשִׂיתָ?" הִכְרַחְתִּי אוֹתוֹ לְהִתְהַפֵּךְ וְלִשְׁכַּב עַל הַגַּב.
"רָצִיתִי לִמְחֹק אֶת הַמִּלָּה עִם הַשְּׁגִיאָה..."
"וּמָחַקְתָּ לִי אֶת כָּל הַקֹּבֶץ!" הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּט. וּבְלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ, וְרַצְתִּי לַחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא וְהֵעַרְתִּי אוֹתָם מֵהַשֵּׁנָה וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם שֶׁנִּשְׁבַּר לִי מִבֵּן, אָחִי הַקָּטָן וְהַמְעַצְבֵּן, שֶׁגַּם מִתְגַּנֵּב לַחֶדֶר שֶׁלִּי כְּשֶׁאֲנִי בַּמִּקְלַחַת, וְגַם מֵצִיץ לִי בַּמַּחְשֵׁב וְאִם כָּל זֶה לֹא מַסְפִּיק - הוּא גַּם מוֹחֵק.
"אֶת כָּל הַקֹּבֶץ הוּא מָחַק לִי!" צָעַקְתִּי. "קֹבֶץ שָׁלֵם!"
אִמָּא וְאַבָּא יָרְדוּ מֵהַמִּטָּה, וְהָלְכוּ לַחֶדֶר שֶׁל בֵּן, וְהִתְחִילוּ לִגְעֹר בּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁהוּא עָשָׂה, וְאִלּוּ אֲנִי נִכְנַסְתִּי לַמִּקְלַחַת כְּדֵי לִבְכּוֹת בְּשֶׁקֶט. לִפְעָמִים אֲנִי אוֹהֶבֶת לַעֲמֹד בַּמִּקְלַחַת וְלָתֵת לַמַּיִם לִשְׁטֹף אוֹתִי מִלְּמַעְלָה וְכָכָה אֲנִי מְאַרְגֶּנֶת לִי בָּרֹאשׁ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת. וְלִפְעָמִים אֲנִי בּוֹרַחַת לַמִּקְלַחַת וְנֶעֱמֶדֶת מִתַּחַת לַבֶּרֶז כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יִשְׁטְפוּ לִי אֶת הַדְּמָעוֹת.
עָמַדְתִּי בָּאַמְבַּטְיָה, נֶהֱנֵית מֵהַמַּיִם הַחֲמִימִים, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁבְּעֶצֶם זֶה לֹא נוֹרָא. נָכוֹן שֶׁבֵּן עָשָׂה הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת - הוּא גַּם הִתְגַּנֵּב לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְגַם הֵצִיץ לַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי וְגַם מָחַק לִי אֶת כָּל סִפּוּר הַמְּרִיבָה, אֲבָל זֶה לֹא סוֹף הָעוֹלָם. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעוֹד מְעַט אַגִּיעַ לַכִּתָּה וְגִלְעָד יְחַיֵּךְ אֵלַי וְזֶה יִהְיֶה סִימָן שֶׁהוּא כְּבָר שָׁכַח אֶת הַמְּרִיבָה, וְאִם אֶרְאֶה שֶׁהוּא שָׁכַח אוֹתָהּ אָז גַּם אֲנִי אֶתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְאַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁלּוֹ כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָּבָר. וְאִם אַגִּיעַ לַכִּתָּה וְאֶרְאֶה שֶׁגִּלְעָד לֹא מְחַיֵּךְ אֵלַי וְלֹא מְקַדֵּם אוֹתִי בְּ"בֹּקֶר טוֹב", אָבִין שֶׁהוּא עֲדַיִן כּוֹעֵס, וְגַם אֲנִי אֶכְעַס, וּבָרֶגַע שֶׁאֶחְזוֹר הַבַּיְתָה וַאֲסַיֵּם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם אֵלֵךְ לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְאֶכְתֹּב עַל הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי שֶׁרוֹצֶה לִגְמֹר אִתִּי בִּגְלַל מְרִיבָה קְטַנָּה.
וּכְשֶׁאֶחְזֹר לְתָאֵר אֶת הַמְּרִיבָה, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי בַּמִּקְלַחַת, אֲנִי אֶסְתַּכֵּל טוֹב טוֹב בַּמָּסָךְ. אֲנִי לֹא אֶכְתֹּב עַל מְרִיבָה שֶׁהִתְקַלְּחָה, אֶלָּא עַל מְרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה. וַאֲנִי אֶכְתֹּב עָלֶיהָ בְּלִי אַף שְׁגִיאָה!
הַלְוַאי שֶׁבִּכְלָל לֹא אֶצְטָרֵךְ לִכְתֹּב עָלֶיהָ, חָשַׁבְתִּי בְּעוֹדִי מִתְנַגֶּבֶת. הַלְוַאי שֶׁגִּלְעָד יְחַכֶּה לִי בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר...
הוּא בֶּאֱמֶת חִכָּה. וְהוּא אָמַר לִי "בֹּקֶר טוֹב" עִם חִיּוּךְ עֲנָקִי. וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהַיּוֹם שֶׁלִּי הִתְחִיל בְּרֶגֶל שְׂמֹאל, בִּגְלַל הַמְּרִיבָה עִם בֵּן, הוּא עוֹבֵר לְרֶגֶל יָמִין. וּבַשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן, אַחֲרֵי שֶׁבִּלִּיתִי עִם גִּלְעָד בְּכָל הַהַפְסָקוֹת, הִתְחַלְתִּי לְהִתְלַבֵּט אִם כֵּן אוֹ לֹא לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ. מִצַּד אֶחָד אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֵין טַעַם לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְפַּיַּסְנוּ, וּמִצַּד שֵׁנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדַאי לִכְתֹּב עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל הִיא מְהַוָּה אֵיזֶשֶׁהוּ צִיּוּן דֶּרֶךְ בַּחַיִּים שֶׁלִּי. זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לִי חָבֵר וְזֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רָבָה אִתּוֹ וְרַק אִם אֶתְיַחֵס לַמְּרִיבָה אוּלַי אוּכַל לְהָבִין מַה קָּרָה, מִי מִבֵּין שְׁנֵינוּ הָיָה הָאָשֵׁם וּלְהַסִּיק מִמֶּנָּה מַסְקָנוֹת.
אֲבָל כָּל הַהִתְלַבְּטֻיּוֹת שֶׁלִּי נִדְחֲקוּ לְקֶרֶן זָוִית בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה וְאִמָּא סָחֲפָה אוֹתִי לְמִשְׂחַק נִחוּשִׁים מְמֻשָּׁךְ. מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל שֶׁפָּגַשְׁנוּ בְּאֵילַת, בַּקַּיִץ, לִפְנֵי שָׁנָה. מַה מְעַנְיֵן אוֹתִי עַכְשָׁו מַה קָּרָה לִפְנֵי שָׁנָה? אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב עַל הַמְּרִיבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה וְהִתְקַלְּחָה לִפְנֵי יוֹם, עַל הַמְּרִיבָה שֶׁלִּי עִם גִּלְעָד. וּמַה זֶּה עוֹזֵר לִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֵּן? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת רַק עַל בֵּן, אָחִי הַקָּטָן וְהַמְעַצְבֵּן, שֶׁבְּרֹב חֻצְפָּתוֹ נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְקָרָא וּמָחַק לִי קֹבֶץ שָׁלֵם.
"גַּם יֵשׁ לָהּ בַּת", שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא אוֹמֶרֶת.
הִכְרַחְתִּי אֶת עַצְמִי לְהִתְנַעֵר מֵהַמַּחְשָׁבוֹת עַל גִּלְעָד וְעַל הַקֹּבֶץ שֶׁנִּמְחַק.
"וְקוֹרְאִים לָהּ בַּת?" הִתְלוֹצַצְתִּי.
"לֹא", אָמְרָה אִמָּא, "קוֹרְאִים לָהּ נִיצָּן".
"אָז לָמָּה אַתְּ לֹא אוֹמֶרֶת?" הַמַּזְלֵג נָפַל לִי מֵהַיָּד וְנֶחְבַּט בַּשֻּׁלְחָן. "לָמָּה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי עַל מִשְׁפַּחַת אַבּוּטְבּוּל, עַל אִמָּא לִימוֹר שֶׁעוֹבֶדֶת בְּחֶבְרַת הֲפָקוֹת וְעַל הַבֵּן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֵּן, בִּמְקוֹם לִשְׁאֹל יָשָׁר וְלָעִנְיָן אִם אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת נִיצָּן?"
"מָה, אֶת נִיצָּן אַתְּ זוֹכֶרֶת?" אִמָּא מָחֲאָה כַּפַּיִם מֵרֹב שִׂמְחָה.
"כֵּן", אָמַרְתִּי, "לַמְרוֹת שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מִתְחַשֵּׁק לִי לְהִזָּכֵר בָּהּ".
"לָמָּה?"
"מַה לָּמָּה?" שָׁאַלְתִּי. "אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אֵיךְ הִיא הִתְנַהֲגָה אֵלַי?"
"לֹא", אִמָּא הוֹדְתָה.
"אִמָּא", לָקַחְתִּי נְשִׁימָה עֲמֻקָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי מַסְפִּיק כֹּחַ לְרַעֲנֵן אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהּ, "אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת שֶׁלִּפְנֵי שָׁנָה, בַּקַּיִץ, בְּאֵילַת, נִיצָּן הִסְתַּכְּלָה עָלַי מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְאָמְרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִמֶּנִּי בִּשְׁנָתַיִם וְשֶׁלֹּא נָאֶה לָהּ לְהִכָּנֵס לַמַּיִם עִם יַלְדָּה קְטַנָּה?"
"לֹא", אִמָּא הֻפְתְּעָה, "זֶה מַה שֶּׁהִיא אָמְרָה?"
"כֵּן", נָעַצְתִּי אֶת הַמַּזְלֵג בְּעוֹד עַגְבָנִיָּה, "אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת שֶׁנִּיצָּן דִּבְּרָה רַק עִם דַּפְנָה וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֲלֵיהֶן הִיא הִפְנְתָה לִי אֶת הַגַּב?"
"לֹא", אִמָּא מָחֲתָה, "אֲנִי דַּוְקָא זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ בְּתוֹר יַלְדָּה נֶחְמָדָה".
"אָז אַתְּ טוֹעָה", דָּחַפְתִּי אֶת קַעֲרַת הַסָּלָט וְעָבַרְתִּי לַשְּׁנִיצֶל, שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִתְקָרֵר. "כָּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל מֵהַזָּוִית שֶׁלּוֹ וְרוֹאֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת נִיצָּן בְּתוֹר יַלְדָּה נֶחְמָדָה, אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ בְּתוֹר יַלְדָּה שַׁחְצָנִית. זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ. עַד שֶׁהִזְכַּרְתְּ לִי אוֹתָהּ שָׁכַחְתִּי מִמֶּנָּה. אָז לָמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צְרִיכָה לְהִזָּכֵר?"
"גָּלִי", אָמְרָה אִמָּא כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַשְּׁאֵלוֹת וְהַשֶּׁקֶט חָזַר לַמִּטְבָּח. "בּוֹאִי נִשְׁכַּח אֶת מַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי שָׁנָה, בַּקַּיִץ, בְּאֵילַת".
"מָה?" הַפְיוּז שֶׁלִּי קָפַץ, "אַחֲרֵי שֶׁסּוֹף סוֹף נִזְכַּרְתִּי אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶשְׁכַּח?"
"כֵּן", אִמָּא חִיְּכָה, "לִפְעָמִים כְּדַאי לִשְׁכֹּחַ אֶת הֶעָבָר בִּשְׁבִיל לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ".
"אֲנִי אֲמוּרָה לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ?" שָׁאַלְתִּי. "דַּוְקָא עִם נִיצָּן?"
"כֵּן", הַחִיּוּךְ שֶׁל אִמָּא הִתְרַחֵב.
"לָמָּה?"
"בִּגְלַל שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ, לִימוֹר, צִלְצְלָה אֵלַי לִפְנֵי שָׁעָה".
"שִׂמְחַת זְקֶנְתִּי", הִפְטַרְתִּי.
"אַתְּ בֶּאֱמֶת תִּשְׂמְחִי כְּשֶׁתִּשְׁמְעִי לָמָּה הִיא צִלְצְלָה", אִמָּא שׁוּב זָרְחָה.
"לָמָּה?"
"אִמָּא שֶׁל נִיצָּן, לִימוֹר, עוֹבֶדֶת בְּחֶבְרַת הֲפָקוֹת", אִמָּא דִּבְּרָה לְאַט, "וְהַחֶבְרָה הַזֹּאת מַתְחִילָה לַעֲבֹד עַל פִּרְסֹמֶת חֲדָשָׁה".
"אָז...?"
"אִמָּא שֶׁל לִימוֹר הִצִּיעָה שֶׁאֲנִי אָבִיא אוֹתָךְ".
"אוֹתִי?" הֻפְתַּעְתִּי. "לְאָן?"
"לְחֶבְרַת הַהֲפָקוֹת שֶׁבָּהּ הִיא עוֹבֶדֶת. בְּעוֹד יוֹמַיִם הֵם עוֹשִׂים אוֹדִישֶׁן. גָּלִי", אִמָּא הֵנִיחָה אֶת כַּף יָדָהּ עַל יָדִי, "לָמָּה אַתְּ לֹא מִתְלַהֶבֶת?"
"מִמָּה אֲנִי אֲמוּרָה לְהִתְלַהֵב?" לֹא הֵבַנְתִּי.
"מָה?" אִמָּא נִשְׁמְעָה נִדְהֶמֶת, "אַתְּ לֹא רוֹצָה לְהִצְטַלֵּם לְפִרְסֹמֶת?"
הָעֵינַיִם שֶׁל אִמָּא נָצְצוּ כְּמוֹ שְׁנֵי יַהֲלוֹמִים וְשָׂמַחְתִּי שֶׁהִיא שְׂמֵחָה, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁקֵּר רַק כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִיא שָׁאֲלָה: "מָה, אַתְּ לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת דֻּגְמָנִית? לְחַיֵּךְ וְלִרְקֹד מוּל הַמַּצְלֵמוֹת?" הוֹצֵאתִי מֵהַפֶּה שֶׁלִּי תְּשׁוּבָה בַּת מִלָּה אַחַת:
"לֹא".