גלי בעולם מתוק אך מר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלי בעולם מתוק אך מר

גלי בעולם מתוק אך מר

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

נסענו למעגן. דפנה קיטרה כל הדרך וטענה ש"כפר נופש זה עונש", אני חלמתי על הנופים הקסומים של הכינרת ואילו בן, אחי הקטן, פינטז על הבריכה. אבל כשפרקנו את המזוודות ופסענו לעבר חדר האוכל נחשפנו, בבת-אחת, לעולם שלא הכרנו – עולם מתוק, אך מר. פגשנו את נירית, שמכשיר מסתורי תלוי על חגורת מכנסיה וחשבנו שזהו ביפר ששולח אליה הודעות חשובות בענייני עסקים, אבל לא. עדי טיילה עם חולצה ארוכה-ארוכה, כאילו שהיא מחביאה משהו סודי. וכשאלון התנדב לבצע את "שיר ההיפו"...היינו בטוחים שהוא ישיר את "היי, היי, היפו, אמא שלך קופיקו, אבא שלך היפופוטם..."במוצאי שבת, כשחזרנו מכפר הנופש, עם חצי דוקטורט בסוכרת, היינו ילדים קצת שונים. יותר שמחים בחלקנו, יותר מעריכים את הבריאות שלנו, יותר פתוחים לכאבם של אחרים.

פרק ראשון

סוֹפְשָׁבוּעַ בִּכְפַר נֹפֶשׁ זֶה עֹנֶשׁ?


בֵּן, אָחִי הַקָּטָן, רָץ בַּשְּׁבִיל בְּבֶגֶד יָם כָּחֹל, שֶׁכְּבָר הָיָה רָטֹב.
"בּוֹאוּ! בּוֹאוּ!" הוּא נוֹפֵף בִּזְרוֹעוֹתָיו כְּאִלּוּ הָיָה קוֹלוּמְבּוּס שֶׁבְּרֶגַע זֶה גִּלָּה אֶת אָמֶרִיקָה.
"מַה קָּרָה?" שָׁאֲלָה דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, וְהִתְיַשְּׁבָה עַל סַפְסַל הָעֵץ שֶׁבַּחֲזִית הַבִּיתָן.
"יֵשׁ שָׁם בְּרֵכָה!" בֵּן הִכְרִיז. "בְּרֵכָה עֲנָקִית!"
"יֹפִי", הִיא הִפְטִירָה בַּאֲדִישׁוּת. "אָז תִּשְׂחֶה".
"כְּדַאי לָךְ לָבוֹא", הוּא נֶעֱמַד לְיָדָהּ. "יֵשׁ גַּם מַקְפֵּצָה!"
"הֵיי, אַל תַּרְטִיב אוֹתִי!" דַּפְנָה הִתְרַגְּזָה.
"קְצָת מַיִם", הוּא הִתִּיז עָלֶיהָ בְּכַוָּנָה.
"אַל תַּרְטִיב אוֹתִי!" הִיא צָעֲקָה.
"מַה קָּרָה?" הוּא צָחַק. "אַתְּ תִּמַּסִּי? אַתְּ עֲשׂוּיָה מִסֻּכָּר?"
"בֵּן", אָמְרָה דַּפְנָה וְקָמָה מֵהַסַּפְסָל, "נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּרֵכָה עֲנָקִית?"
"נָכוֹן", הוּא אִשֵּׁר.
"וְנָכוֹן שֶׁגַּם יֵשׁ שָׁם מַקְפֵּצָה?" הִיא שָׁאֲלָה.
"גְּבוֹהָה!" הוּא קָרַן.
"אָז מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" הִיא נָבְחָה עָלָיו. "לָמָּה אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ לַבְּרֵכָה?"
"הָלַכְתִּי", בֵּן הֶעֱבִיר אֶת הַמִּשְׁקָל שֶׁלּוֹ מֵרֶגֶל אַחַת לַשְּׁנִיָּה, "בָּדַקְתִּי אֶת הַשֶּׁטַח, רָאִיתִי שֶׁהַבְּרֵכָה נֶהְדֶּרֶת וְחָזַרְתִּי כְּדֵי לְהַזְמִין אֶתְכֶן לִשְׂחִיָּה".
"תּוֹדָה", עָנְתָה דַּפְנָה בְּנִימוּס מְאֻלָּץ, "אֲנִי בֶּאֱמֶת מוֹדָה לְךָ עַל זֶה שֶׁהָלַכְתָּ וּבָדַקְתָּ וְחָזַרְתָּ וְהִזְמַנְתָּ, אֲבָל עַכְשָׁו..." הִיא הֵרִימָה אֶת הַזְּרוֹעַ שֶׁלָּהּ וְנִעֲרָה אֶת הָאֶצְבָּעוֹת, רוֹמֶזֶת לוֹ לָעוּף.
אֲבָל בֵּן, לַמְרוֹת שֶׁהוּא חוֹבֵב מַיִם מֻשְׁבָּע, לֹא זָז.
"גָּלִי", הוּא הִתְקָרֵב אֶל כִּסֵּא הַנּוֹחַ שֶׁבּוֹ שָׁכַבְתִּי, צוֹפָה בַּנּוֹף הַקָּסוּם שֶׁנִּפְרַשׂ מוּלִי - כִּנֶּרֶת כְּחֻלָּה, כָּרֵי דֶּשֶׁא יְרֻקִּים, חוֹל זָהָב וַעֲצֵי תָּמָר.
"מָה?" הֵרַמְתִּי לְרֶגַע אֶת מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ.
"מָה אִתָּךְ?" הוּא שָׁאַל.
"מָה אִתִּי?" חִיַּכְתִּי. "טוֹב לִי. נֶהְדָּר לִי. הָעֵינַיִם שֶׁלִּי גּוֹמְעוֹת אֶת הַנּוֹף".
"הוֹפָּה הוֹפָּה", גִּחֲכָה דַּפְנָה בְּאֶרֶס. "מִישֶׁהִי הִתְחִילָה לְדַבֵּר כְּמוֹ מְשׁוֹרֶרֶת".
הֶחְזַרְתִּי אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם לִמְקוֹמָם, עַל קְצֵה הָאַף, וְהֶחְלַטְתִּי לִשְׁתֹּק. דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, אוֹהֶבֶת לְהַקְנִיט אוֹתִי, הִיא מַמָּשׁ נֶהֱנֵית מִזֶּה, וְהִיא מִתְעַצְבֶּנֶת כְּשֶׁאֲנִי מִתְעַלֶּמֶת מֵהָעֲקִיצוֹת שֶׁלָּהּ, כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה מִתַּחַת לִכְבוֹדִי לְהָגִיב עֲלֵיהֶן.

 


 

 

 

 

 

 

 



לִפְעָמִים אֲנִי זוֹרֶקֶת אֵלֶיהָ "תִּשְׁתְּקִי כְּבָר", רַק כְּדֵי שֶׁהִיא תּוּכַל לִנְעֹץ בִּי עוֹד עֲקִיצָה, שֶׁתּוֹךְ דַּקָּה תִּתְפַּתֵּחַ לִמְרִיבָה, וְאָז דַּפְנָה תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת, אֲבָל אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁאֲנִי תָּמִיד חַיֶּבֶת לְסַפֵּק לָהּ הֲנָאָה?
הַפַּעַם - אֲנִי לֹא אֶעֱנֶה. וּמִצִּדִּי - שֶׁלֹּא תֵּהָנֶה.
"גָּלִי", בֵּן הִתִּיז עָלַי קְצָת מַיִם, "אַתְּ לֹא בָּאָה לַבְּרֵכָה?"
"אוּלַי אֲנִי אָבוֹא", אָמַרְתִּי, "אֲבָל לֹא עַכְשָׁו".
"לָמָּה?" הוּא שָׁאַל וְהִתְיַשֵּׁב עַל הַדֶּשֶׁא.
הֵצַצְתִּי אֵלָיו מִבַּעַד לְמִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַכֵּהִים וְהַלֵּב שֶׁלִּי נִשְׁטַף בְּגַל שֶׁל אַהֲבָה. אָחִי הַקָּטָן נִרְאָה כָּל כָּךְ עָצוּב וּמְאֻכְזָב...
זֶה הַמָּקוֹם לַעֲצֹר לְרֶגַע וּלְהַסְבִּיר, שֶׁשְּׁלָשְׁתֵּנוּ לֹא פָּרַצְנוּ בִּתְרוּעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא בִּשְּׂרוּ לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְסוֹפְשָׁבוּעַ אָרֹךְ בִּכְפַר הַנֹּפֶשׁ מַעֲגָן.
"מָה?" שָׁאַלְנוּ, בִּתְחִלַּת הַשָּׁבוּעַ, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בַּמִּטְבָּח.
"מַעֲגָן", אָמְרָה אִמָּא וְהֵנִיחָה חוֹבֶרֶת צִבְעוֹנִית עַל הַשֻּׁלְחָן. "זֶה כְּפַר נֹפֶשׁ שֶׁשּׁוֹכֵן מַמָּשׁ עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת. שָׂכַרְנוּ יְחִידָה מִשְׁפַּחְתִּית, בַּיִת עִם שְׁנֵי חֲדָרִים, בַּאֲוִירָה כַּפְרִית, מַרְגִּיעָה וְנִנּוֹחָה".
"מַרְגִּיעָה?" דַּפְנָה הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעִקְּמָה אֶת אַפָּהּ. "לָמָּה זֶה נִשְׁמָע לִי כְּמוֹ שִׂיא הַשִּׁעֲמוּם?"
"זֶה בִּגְלַל שֶׁעוֹד אַף פַּעַם לֹא בִּקַּרְתְּ שָׁם", אַבָּא עָנָה. "הִנֵּה, תִּסְתַּכְּלִי", הוּא פָּתַח אֶת הַמַּפָּה. "כְּפַר הַנֹּפֶשׁ מַעֲגָן שׁוֹכֵן בַּחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַכִּנֶּרֶת, לְיַד צֹמֶת צֶמַח".
"שִׂמְחַת זְקֶנְתִּי", דַּפְנָה רָטְנָה.
"אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּפָּה אָז זוּזִי", דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ לַצַּד.
"לָמָּה שֶׁאֲנִי אָזוּז?" הִיא נִדְבְּקָה לַכִּסֵּא.
"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת", אָמַרְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי אֶת הַיָּד לְעֵבֶר דַּפֵּי הַמֵּידָע שֶׁאִמָּא הֵנִיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן.
"אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁתִּרְאִי!" דַּפְנָה מָחֲתָה.
"לָמָּה?"
"בִּגְלַל שֶׁאִם תִּרְאִי אַתְּ תִּתְלַהֲבִי", הִיא מִלְמְלָה.
"וְזֶה רַע?" שָׁאַלְתִּי.
"מְאֹד!" דַּפְנָה פָּסְקָה. "אִם תִּרְאִי וְתִתְלַהֲבִי אֲנִי אֵאָלֵץ לִנְסֹעַ לְשָׁם!"
"וְזֶה רַע?" חָזַרְתִּי, עֲדַיִן לֹא יוֹרֶדֶת לְעֹמֶק דַּעְתָּהּ.
"בֶּטַח שֶׁזֶּה רַע!" הִיא יָרְתָה וְקָמָה מִכִּסְּאָהּ. "לָמָּה אֲנִי צְרִיכָה לְבַזְבֵּז אֶת סוֹף הַשָּׁבוּעַ שֶׁלִּי בִּכְפַר נֹפֶשׁ? לָמָּה אֲנִי חַיֶּבֶת לְהִתָּקַע עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת? מָה, אֲנִי בְּעֹנֶשׁ?"
אִמָּא וְאַבָּא הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם מַבָּט קָצָר, כְּאִלּוּ שֶׁהֵם חִכּוּ לְמַטָּח שֶׁל הִתְנַגְּדוּת מִצַּד בִּתָּם הַבְּכוֹרָה. וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָם מַחְלִיפִים מַבָּטִים, עוֹרְכִים הִתְיָעֲצוּת לְלֹא מִלִּים, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁזֶּה דֵּי מוּזָר שֶׁאֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה יוֹצֵאת נֶגְדָּם בְּצוּרָה כָּל כָּךְ גְּלוּיָה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי דַּפְנָה, הִיא שׁוֹתֶקֶת וּמֵאֲחוֹרֵי גַּבָּם מִסְתּוֹדֶדֶת עִם שְׁנֵינוּ וּמְנַסָּה לְהַמְרִיד אוֹתָנוּ נֶגֶד הַתָּכְנִית, בְּתִקְוָה שֶׁנִּהְיֶה שְׁלֹשָׁה יְלָדִים מוּל שְׁנֵי הוֹרִים וְהָרֹב יִקְבַּע.
לֹא תָּמִיד זֶה מַצְלִיחַ לָהּ. כְּשֶׁבֵּן, אָחִינוּ הַקָּטָן, הָיָה מַמָּשׁ קָטָן, הִיא הִשְׁפִּיעָה עָלָיו בְּקַלּוּת רַבָּה. הוּא רָצָה לְהִתְחַנֵּף אֵלֶיהָ וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁדַּפְנָה אָמְרָה - בֵּן אָמַר "כֵּן". רַק אֲנִי הִצְטַיַּרְתִּי בְּעֵינֵי דַּפְנָה כִּבְעָיָתִית מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי, בְּנִגּוּד לְבֵּן, הִתְעַקַּשְׁתִּי לִשְׁאֹל וּלְבָרֵר. וְכֵיוָן שֶׁהִתְעַקַּשְׁתִּי לִשְׁאֹל וּלְבָרֵר הִיא נֶאֶלְצָה לְהַסְבִּיר וּלְפָרֵט. וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֶלְצָה לְהַסְבִּיר וּלְפָרֵט הִיא שָׁמְעָה, בְּמוֹ אָזְנֶיהָ, שֶׁהַנִּמּוּקִים שֶׁלָּהּ לֹא כָּל כָּךְ נְבוֹנִים וְשֶׁבְּעֶצֶם, אֵין לָהּ סִבָּה לְהִתְנַגֵּד.
אֲבָל מֵאָז שֶׁבֵּן גָּדַל, וּכְבָר לֹא אוֹמֵר "כֵּן" עַל כָּל מִלָּה שֶׁהוֹד מַעֲלָתָהּ מוֹצִיאָה מֵהַפֶּה, הַמַּצָּב שֶׁל דַּפְנָה הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשֶׁה. לִכְאוֹרָה הַמַּעֲמָד שֶׁלָּהּ לֹא הִשְׁתַּנָּה, הִיא עֲדַיִן הַבַּת הַבְּכוֹרָה וְהָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה, אַךְ מִפַּעַם לְפַעַם הִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר קָשֶׁה לָהּ לִשְׁלֹט בָּנוּ וְלִגְרֹר אוֹתָנוּ לָעֶמְדָּה שֶׁלָּהּ. לָכֵן, כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא מַפְתִּיעִים אוֹתָנוּ בְּאֵיזוֹשֶׁהִי תָּכְנִית שֶׁלֹּא מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֶיהָ, הִיא לוֹקַחַת אוֹתָנוּ לַצַּד וּמַסְבִּירָה לָנוּ לָמָּה כְּדַאי לָנוּ לְסָרֵב.
אָז לָמָּה הַפַּעַם הִיא יָצְאָה מוּל הַתָּכְנִית שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא בְּצוּרָה כָּל כָּךְ גְּלוּיָה, אֲפִלּוּ בְּלִי לִלְחֹשׁ לָנוּ לָמָּה שָׁוֶה לָנוּ לְהִתְנַגֵּד?
זוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה שֶׁהֵצִיקָה לִי וְעַד מְהֵרָה מָצָאתִי לָהּ תְּשׁוּבָה. הַשִּׂיחָה הַנְּעִימָה סְבִיב שֻׁלְחַן אֲרוּחַת הָעֶרֶב הִתְלַקְּחָה, תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת, לְוִכּוּחַ קוֹלָנִי, וְהֵבַנְתִּי לָמָּה דַּפְנָה לֹא יָכְלָה לְבַזְבֵּז זְמַן יָקָר עַל הֶסְבֵּרִים וְלָמָּה הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהַבִּיעַ הִתְנַגְּדוּת מִיָּדִית. הִיא הִכִּירָה אֶת בֵּן וְאוֹתִי. וְהִיא חָשְׁשָׁה שֶׁאֲנַחְנוּ נִתְלַהֵב מֵהַתָּכְנִית. הִיא יָדְעָה שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה עַד שֶׁהִיא תִּמְצָא אֶת עַצְמָהּ בּוֹדֵדָה בַּמַּעֲרָכָה, קוֹל אֶחָד נֶגֶד סוֹפְשָׁבוּעַ בַּכִּנֶּרֶת - מוּל אַרְבָּעָה קוֹלוֹת צוֹהֲלִים.
אַבָּא יִשֵּׁר אֶת הַמַּפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמַר לְדַפְנָה שֶׁהוּא מַמָּשׁ לֹא מֵבִין אֶת הַתְּגוּבָה שֶׁלָּהּ. "עֹנֶשׁ?" הוּא חִקָּה אוֹתָהּ. "סוֹפְשָׁבוּעַ בִּכְפַר נֹפֶשׁ זֶה עֹנֶשׁ? אַתְּ יוֹדַעַת כַּמָּה יְלָדִים הָיוּ שְׂמֵחִים לָצֵאת עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶם לְסוֹפְשָׁבוּעַ עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת?"
"אַבָּא", דַּפְנָה חָזְרָה לָשֶׁבֶת, "תֵּכֶף תַּתְחִיל לִנְאֹם לִי עַל תֶּרֶד".
"עַל תֶּרֶד?" אַבָּא נִרְתַּע. "אֵין לִי מֻשָּׂג עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת!"
"בְּכָל פַּעַם שֶׁאִמָּא מְבַשֶּׁלֶת מַשֶּׁהוּ עִם תֶּרֶד, וַאֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא בָּא לִי לֶאֱכֹל תֶּרֶד", דַּפְנָה עִוְּתָה אֶת פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת, "אִמָּא נוֹתֶנֶת לִי הַרְצָאָה שְׁלֵמָה עַל כַּמָּה שֶׁהַתֶּרֶד בָּרִיא. וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁהַתֶּרֶד אוּלַי בָּרִיא, אֲבָל לִי הוּא לֹא טָעִים, אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי אִם אֲנִי יוֹדַעַת כַּמָּה יְלָדִים רְעֵבִים הָיוּ שְׂמֵחִים לֶאֱכֹל אֶת פַּשְׁטִידַת הַתֶּרֶד הַמַּדְהִימָה שֶׁאִמָּא אָפְתָה".
אַבָּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו, כְּמוֹדֶה בָּאַשְׁמָה.
"אֲבָל אֲנִי לֹא סוֹבֶלֶת תֶּרֶד", דַּפְנָה קִפְּלָה אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ לְאֶגְרוֹף וְחָבְטָה בַּשֻּׁלְחָן, "וְלֹא מֵזִיז לִי כַּמָּה יְלָדִים רְעֵבִים הָיוּ שְׂמֵחִים לֶאֱכֹל אֶת פַּשְׁטִידַת הַתֶּרֶד הַמַּדְהִימָה. מִצִּדִּי, שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתָהּ. שֶׁיֵּהָנוּ מִמֶּנָּה. שֶׁיְּחַסְּלוּ אֶת כָּל הַמַּגָּשׁ!"
"הֵבַנְתִּי", אַבָּא הִמְהֵם, "אַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַטַּעַם שֶׁל הַתֶּרֶד. אֲבָל אוּלַי תַּסְבִּירִי לִי מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין פַּשְׁטִידַת תֶּרֶד לְסוֹפְשָׁבוּעַ בַּכִּנֶּרֶת?"
"זֶה בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר", דַּפְנָה טָעֲנָה. "כָּל הַשָּׁבוּעַ אֲנִי לוֹמֶדֶת וּבַסּוֹפְשָׁבוּעַ אֲנִי רוֹצָה לָנוּחַ".
"מְצֻיָּן!" אִמָּא הִתְעָרְבָה. "תָּנוּחִי עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת!"
"עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת זֶה לֹא מְנוּחָה!" דַּפְנָה צָעֲקָה.
"אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת אִם מֵעוֹלָם לֹא הָיִית שָׁם?" אִמָּא לֹא וִתְּרָה. "תָּקוּמִי בַּבֹּקֶר לְקוֹל צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים, נֵצֵא לְטִיּוּלִים בַּגּוֹלָן וּבַגָּלִיל..."
"בִּשְׁבִילִי זֹאת לֹא מְנוּחָה", דַּפְנָה הֵנִידָה רֹאשָׁהּ. "וְחוּץ מִזֶּה, בַּסּוֹפְשָׁבוּעַ אֲנִי רוֹצֶה לְבַלּוֹת עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי".
"בֶּאֱמֶת", אַבָּא הֵרִים אֶת יָדוֹ בִּתְנוּעָה מְבַטֶּלֶת. "מַה יִּקְרֶה אִם בְּסוֹפְשָׁבוּעַ אֶחָד לֹא תִּתְרָאִי עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּךְ?"
"וְחוּץ מִזֶּה", הוֹסִיפָה אִמָּא, "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתִּפְגְּשִׁי שָׁם חֲבֵרוֹת חֲדָשׁוֹת. זֶה כְּפַר נֹפֶשׁ מִשְׁפַּחְתִּי, יִהְיוּ שָׁם הַרְבֵּה יְלָדִים".
"אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתָּקַע, עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת, עִם יְלָדִים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה!" דַּפְנָה הָדְפָה אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלָּהּ לְאָחוֹר וְנֶעֶמְדָה. "וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְעוֹרֵר לְקוֹל צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים! וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְטַיֵּל בַּגָּלִיל וּבַגּוֹלָן!"
"כָּל כָּךְ הַרְבֵּה 'לֹא רוֹצָה'..." אַבָּא נֶאֱנַח. "אֵיךְ אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל כָּךְ בְּטוּחָה בְּמַה שֶּׁאַתְּ לֹא רוֹצָה כְּשֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיִית שָׁם?"
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" דַּפְנָה הִתְנַפְּחָה. "אֲנִי צְרִיכָה לָטוּס לַיָּרֵחַ כְּדֵי לָדַעַת שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לָגוּר שָׁם?"
"לֹא", אָמְרָה אִמָּא וְנִסְּתָה לְחַבֵּק אוֹתָהּ, "אֲבָל אֵיפֹה רוּחַ הַהַרְפַּתְקָנוּת שֶׁלָּךְ? אֵיפֹה הַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּךְ? אוּלַי זוֹ תִּהְיֶה חֲוָיָה?"
"וְאוּלַי לֹא?" דַּפְנָה הִתְרִיסָה מוּלָהּ.
"דַּפְנָה", גַּם אַבָּא נֶעֱמַד, "בְּכָל שָׁבוּעַ יֵשׁ סוֹפְשָׁבוּעַ, וְאֶת כָּל סוֹפֵי הַשָּׁבוּעַ אֲנַחְנוּ מְבַלִּים בַּבַּיִת, בְּשִׁגְרָה".
"וְזֶה רַע?" הִיא טָעֲנָה.
"לֹא", הוּא הוֹדָה, "אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אֶת חַיֵּי הַשִּׁגְרָה, אֲבָל מִדֵּי פַּעַם נָעִים לִשְׁבֹּר אֶת הַשִּׁגְרָה, לְגַוֵּן קְצָת".
"נָעִים?" הִיא תָּפְסָה אוֹתוֹ בַּמִּלָּה. "אוּלַי לְךָ זֶה נָעִים. לִי זֶה לֹא נָעִים בִּכְלָל!"
"אָז בּוֹאִי נִסְתַּכֵּל עַל זֶה אַחֶרֶת", הוּא הִצִּיעַ. "בְּכָל שָׁבוּעַ יֵשׁ סוֹפְשָׁבוּעַ, וְאֶת כָּל סוֹפֵי הַשָּׁבוּעַ אַתְּ מְבַלָּה עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּךְ, וְהַפַּעַם אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים לָךְ לְהַקְדִּישׁ סוֹפְשָׁבוּעַ אֶחָד לַמִּשְׁפָּחָה".
אַבָּא הִדְגִּישׁ אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה. וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁהִשְׂתָּרֵר בַּמִּטְבָּח. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁדַּפְנָה מִתְמַהְמַהַת, כְּאִלּוּ שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת עַל הַנִּסּוּחַ הַמְדֻיָּק.
"דָּבָר רִאשׁוֹן", הִיא פָּתְחָה לְבַסּוֹף, "זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁאֶת כָּל סוֹפֵי הַשָּׁבוּעַ שֶׁלִּי אֲנִי מְבַלָּה אַךְ וְרַק עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי. אֲנִי מְחַלֶּקֶת אוֹתָם בֵּין הַחֲבֵרוֹת לְבֵין הַמִּשְׁפָּחָה".
אַבָּא הִנְהֵן, מַמְתִּין לַהֶמְשֵׁךְ.
"וְדָבָר שֵׁנִי", דַּפְנָה בָּלְעָה אֶת הָרֹק, "זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁאַתָּה מַצִּיעַ לִי לְהַקְדִּישׁ סוֹפְשָׁבוּעַ אֶחָד לַמִּשְׁפָּחָה. אֲנִי מְבִינָה שֶׁכְּבָר הִזְמַנְתֶּם מָקוֹם".
"נָכוֹן", הֵעִירָה אִמָּא, "כְּבָר הִזְמַנְתִּי, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כְּפַר נֹפֶשׁ מְבֻקָּשׁ וְחַיָּבִים לְהַזְמִין מֵרֹאשׁ, אֲבָל תָּמִיד אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת".
"אָז תְּשַׁנִּי!" הֵרִיעָה דַּפְנָה. "תְּבַטְּלִי!"
"לָמָּה?" אַבָּא נִרְאָה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לְאַבֵּד אֶת הַסַּבְלָנוּת.
"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה!" הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.
"אַתְּ לֹא רוֹצָה!" הוּא שׁוּב חִקָּה אוֹתָהּ. "יָפֶה מִצִּדֵּךְ שֶׁאַתְּ לֹא רוֹצָה. וּמָה עִם כֻּלָּם?"
דַּפְנָה קָפְאָה בִּמְקוֹמָהּ. הִיא אֲפִלּוּ לֹא פָּזְלָה אֵלֵינוּ. אוּלַי חָשְׁשָׁה לִרְאוֹת, בְּמוֹ עֵינֶיהָ, עַד כַּמָּה דַּעְתֵּנוּ שׁוֹנָה מִשֶּׁלָּהּ.
"בֵּן", אַבָּא פָּנָה אֶל אָחִי הַקָּטָן, "מַה דַּעְתְּךָ?"
"עַל מָה?" בֵּן הִתַּמֵּם.
"עַל הָעֹנֶשׁ", דַּפְנָה נָתְנָה לוֹ רֶמֶז.
"עַל סוֹפְשָׁבוּעַ בַּכִּנֶּרֶת", אַבָּא אָמַר.
"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ", בֵּן הִתְפַּתֵּל וְנִחַשְׁתִּי מָה עוֹבֵר לוֹ בָּרֹאשׁ. לִפְעָמִים הוּא פּוֹחֵד מִדַּפְנָה. מִצַּד אֶחָד הוּא מֵת לְהִתְחַנֵּף אֵלֶיהָ וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא לֹא יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם מֵהָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וּמֵהַקּוֹל שֶׁל הַהִגָּיוֹן.
"שָׁמַעְתָּ?" דַּפְנָה חָגְגָה אֶת נִצְחוֹנָהּ. "בֵּן לֹא יוֹדֵעַ! הוּא לֹא יִשְׁתַּתֵּף בַּהַצְבָּעָה!"
"אֶת זֶה לֹא אָמַרְתִּי", בֵּן הִתְיַצֵּב מוּלָהּ.
"מַה לֹּא אָמַרְתָּ?" הִיא הִתְפַּלְּאָה.
"לֹא אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אֶשְׁתַּתֵּף בַּהַצְבָּעָה", הוּא עָנָה. "אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹד לֹא יוֹדֵעַ אִם אֲנִי נֶגֶד אוֹ בְּעַד. אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ עוֹד פְּרָטִים".
"עוֹד פְּרָטִים?" הִיא לִגְלְגָה. "כְּמוֹ מָה?"
"יֵשׁ שָׁם בְּרֵכָה?" בֵּן פָּנָה אֶל אִמָּא.
אִמָּא נוֹפְפָה בַּחוֹבֶרֶת הַצִּבְעוֹנִית. בָּעַמּוּדִים הַמֶּרְכָּזִיִּים הִתְנוֹסֵס תַּצְלוּם עוֹצֵר נְשִׁימָה, כֻּלּוֹ כָּחֹל. וְהִיא הִצְבִּיעָה עַל הַכָּחֹל שֶׁל הַשָּׁמַיִם, הַתְּכֵלֶת שֶׁל הַכִּנֶּרֶת וְהַכָּחֹל שֶׁל הַבְּרֵכָה הַגְּדוֹלָה.
"יֵשׁ!" בֵּן הִרְבִּיץ קְפִיצָה.
"מַה יֵּשׁ?" דַּפְנָה הִתְקוֹמְמָה. "בִּשְׁבִיל בְּרֵכָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ עַד לַכִּנֶּרֶת? בִּשְׁבִיל בְּרֵכָה צָרִיךְ לְהִקָּבֵר בְּסוֹפְשָׁבוּעַ שָׁלֵם בִּכְפַר נֹפֶשׁ? אֵין לְךָ בְּרֵכָה בַּשְּׁכוּנָה?"
"וְטֶלֶוִיזְיָה", בֵּן הִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְשׁוּב פָּנָה אֶל אִמָּא, "יֵשׁ טֶלֶוִיזְיָה בַּחֶדֶר?"
אִמָּא הִשְׁתַּתְּקָה.
"יֵשׁ אוֹ אֵין?" בֵּן חָקַר.
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת", אִמָּא מִלְמְלָה. "לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, כְּשֶׁאַבָּא וַאֲנִי הִתְאָרַחְנוּ בִּכְפַר הַנֹּפֶשׁ הַזֶּה, עוֹד לֹא הָיוּ מַכְשִׁירֵי טֶלֶוִיזְיָה בַּחֲדָרִים. וּבְעֵינַי זֶה הָיָה יִתְרוֹן, זֶה הָיָה חֵלֶק מֵהַקֶּסֶם שֶׁל הַמָּקוֹם".
"בְּעֵינַיִךְ", אָמְרָה דַּפְנָה וּפָנְתָה אֶל בֵּן. "נוּ, מַה דַּעְתְּךָ עַל סוֹפְשָׁבוּעַ שָׁלֵם בְּלִי טֶלֶוִיזְיָה? זֶה יִתְרוֹן אַדִּיר, נָכוֹן?"
"דַּפְנָה", אַבָּא צִנֵּן אֶת הִתְלַהֲבוּתָהּ, "מַיִם רַבִּים זָרְמוּ בַּיַּרְדֵּן מֵאָז שֶׁאִמָּא וַאֲנִי הִתְאָרַחְנוּ בִּכְפַר הַנֹּפֶשׁ הַזֶּה. עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי מְעַיֵּן בְּדַפֵּי הַמֵּידָע, אֲנִי שָׂמֵחַ לְבַשֵּׂר לָךְ שֶׁ..."
 

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

גלי בעולם מתוק אך מר סמדר שיר

סוֹפְשָׁבוּעַ בִּכְפַר נֹפֶשׁ זֶה עֹנֶשׁ?


בֵּן, אָחִי הַקָּטָן, רָץ בַּשְּׁבִיל בְּבֶגֶד יָם כָּחֹל, שֶׁכְּבָר הָיָה רָטֹב.
"בּוֹאוּ! בּוֹאוּ!" הוּא נוֹפֵף בִּזְרוֹעוֹתָיו כְּאִלּוּ הָיָה קוֹלוּמְבּוּס שֶׁבְּרֶגַע זֶה גִּלָּה אֶת אָמֶרִיקָה.
"מַה קָּרָה?" שָׁאֲלָה דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, וְהִתְיַשְּׁבָה עַל סַפְסַל הָעֵץ שֶׁבַּחֲזִית הַבִּיתָן.
"יֵשׁ שָׁם בְּרֵכָה!" בֵּן הִכְרִיז. "בְּרֵכָה עֲנָקִית!"
"יֹפִי", הִיא הִפְטִירָה בַּאֲדִישׁוּת. "אָז תִּשְׂחֶה".
"כְּדַאי לָךְ לָבוֹא", הוּא נֶעֱמַד לְיָדָהּ. "יֵשׁ גַּם מַקְפֵּצָה!"
"הֵיי, אַל תַּרְטִיב אוֹתִי!" דַּפְנָה הִתְרַגְּזָה.
"קְצָת מַיִם", הוּא הִתִּיז עָלֶיהָ בְּכַוָּנָה.
"אַל תַּרְטִיב אוֹתִי!" הִיא צָעֲקָה.
"מַה קָּרָה?" הוּא צָחַק. "אַתְּ תִּמַּסִּי? אַתְּ עֲשׂוּיָה מִסֻּכָּר?"
"בֵּן", אָמְרָה דַּפְנָה וְקָמָה מֵהַסַּפְסָל, "נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּרֵכָה עֲנָקִית?"
"נָכוֹן", הוּא אִשֵּׁר.
"וְנָכוֹן שֶׁגַּם יֵשׁ שָׁם מַקְפֵּצָה?" הִיא שָׁאֲלָה.
"גְּבוֹהָה!" הוּא קָרַן.
"אָז מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" הִיא נָבְחָה עָלָיו. "לָמָּה אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ לַבְּרֵכָה?"
"הָלַכְתִּי", בֵּן הֶעֱבִיר אֶת הַמִּשְׁקָל שֶׁלּוֹ מֵרֶגֶל אַחַת לַשְּׁנִיָּה, "בָּדַקְתִּי אֶת הַשֶּׁטַח, רָאִיתִי שֶׁהַבְּרֵכָה נֶהְדֶּרֶת וְחָזַרְתִּי כְּדֵי לְהַזְמִין אֶתְכֶן לִשְׂחִיָּה".
"תּוֹדָה", עָנְתָה דַּפְנָה בְּנִימוּס מְאֻלָּץ, "אֲנִי בֶּאֱמֶת מוֹדָה לְךָ עַל זֶה שֶׁהָלַכְתָּ וּבָדַקְתָּ וְחָזַרְתָּ וְהִזְמַנְתָּ, אֲבָל עַכְשָׁו..." הִיא הֵרִימָה אֶת הַזְּרוֹעַ שֶׁלָּהּ וְנִעֲרָה אֶת הָאֶצְבָּעוֹת, רוֹמֶזֶת לוֹ לָעוּף.
אֲבָל בֵּן, לַמְרוֹת שֶׁהוּא חוֹבֵב מַיִם מֻשְׁבָּע, לֹא זָז.
"גָּלִי", הוּא הִתְקָרֵב אֶל כִּסֵּא הַנּוֹחַ שֶׁבּוֹ שָׁכַבְתִּי, צוֹפָה בַּנּוֹף הַקָּסוּם שֶׁנִּפְרַשׂ מוּלִי - כִּנֶּרֶת כְּחֻלָּה, כָּרֵי דֶּשֶׁא יְרֻקִּים, חוֹל זָהָב וַעֲצֵי תָּמָר.
"מָה?" הֵרַמְתִּי לְרֶגַע אֶת מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ.
"מָה אִתָּךְ?" הוּא שָׁאַל.
"מָה אִתִּי?" חִיַּכְתִּי. "טוֹב לִי. נֶהְדָּר לִי. הָעֵינַיִם שֶׁלִּי גּוֹמְעוֹת אֶת הַנּוֹף".
"הוֹפָּה הוֹפָּה", גִּחֲכָה דַּפְנָה בְּאֶרֶס. "מִישֶׁהִי הִתְחִילָה לְדַבֵּר כְּמוֹ מְשׁוֹרֶרֶת".
הֶחְזַרְתִּי אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם לִמְקוֹמָם, עַל קְצֵה הָאַף, וְהֶחְלַטְתִּי לִשְׁתֹּק. דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, אוֹהֶבֶת לְהַקְנִיט אוֹתִי, הִיא מַמָּשׁ נֶהֱנֵית מִזֶּה, וְהִיא מִתְעַצְבֶּנֶת כְּשֶׁאֲנִי מִתְעַלֶּמֶת מֵהָעֲקִיצוֹת שֶׁלָּהּ, כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה מִתַּחַת לִכְבוֹדִי לְהָגִיב עֲלֵיהֶן.

 


 

 

 

 

 

 

 



לִפְעָמִים אֲנִי זוֹרֶקֶת אֵלֶיהָ "תִּשְׁתְּקִי כְּבָר", רַק כְּדֵי שֶׁהִיא תּוּכַל לִנְעֹץ בִּי עוֹד עֲקִיצָה, שֶׁתּוֹךְ דַּקָּה תִּתְפַּתֵּחַ לִמְרִיבָה, וְאָז דַּפְנָה תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת, אֲבָל אֵיפֹה כָּתוּב שֶׁאֲנִי תָּמִיד חַיֶּבֶת לְסַפֵּק לָהּ הֲנָאָה?
הַפַּעַם - אֲנִי לֹא אֶעֱנֶה. וּמִצִּדִּי - שֶׁלֹּא תֵּהָנֶה.
"גָּלִי", בֵּן הִתִּיז עָלַי קְצָת מַיִם, "אַתְּ לֹא בָּאָה לַבְּרֵכָה?"
"אוּלַי אֲנִי אָבוֹא", אָמַרְתִּי, "אֲבָל לֹא עַכְשָׁו".
"לָמָּה?" הוּא שָׁאַל וְהִתְיַשֵּׁב עַל הַדֶּשֶׁא.
הֵצַצְתִּי אֵלָיו מִבַּעַד לְמִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַכֵּהִים וְהַלֵּב שֶׁלִּי נִשְׁטַף בְּגַל שֶׁל אַהֲבָה. אָחִי הַקָּטָן נִרְאָה כָּל כָּךְ עָצוּב וּמְאֻכְזָב...
זֶה הַמָּקוֹם לַעֲצֹר לְרֶגַע וּלְהַסְבִּיר, שֶׁשְּׁלָשְׁתֵּנוּ לֹא פָּרַצְנוּ בִּתְרוּעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא בִּשְּׂרוּ לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְסוֹפְשָׁבוּעַ אָרֹךְ בִּכְפַר הַנֹּפֶשׁ מַעֲגָן.
"מָה?" שָׁאַלְנוּ, בִּתְחִלַּת הַשָּׁבוּעַ, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בַּמִּטְבָּח.
"מַעֲגָן", אָמְרָה אִמָּא וְהֵנִיחָה חוֹבֶרֶת צִבְעוֹנִית עַל הַשֻּׁלְחָן. "זֶה כְּפַר נֹפֶשׁ שֶׁשּׁוֹכֵן מַמָּשׁ עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת. שָׂכַרְנוּ יְחִידָה מִשְׁפַּחְתִּית, בַּיִת עִם שְׁנֵי חֲדָרִים, בַּאֲוִירָה כַּפְרִית, מַרְגִּיעָה וְנִנּוֹחָה".
"מַרְגִּיעָה?" דַּפְנָה הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעִקְּמָה אֶת אַפָּהּ. "לָמָּה זֶה נִשְׁמָע לִי כְּמוֹ שִׂיא הַשִּׁעֲמוּם?"
"זֶה בִּגְלַל שֶׁעוֹד אַף פַּעַם לֹא בִּקַּרְתְּ שָׁם", אַבָּא עָנָה. "הִנֵּה, תִּסְתַּכְּלִי", הוּא פָּתַח אֶת הַמַּפָּה. "כְּפַר הַנֹּפֶשׁ מַעֲגָן שׁוֹכֵן בַּחוֹף הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַכִּנֶּרֶת, לְיַד צֹמֶת צֶמַח".
"שִׂמְחַת זְקֶנְתִּי", דַּפְנָה רָטְנָה.
"אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּפָּה אָז זוּזִי", דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ לַצַּד.
"לָמָּה שֶׁאֲנִי אָזוּז?" הִיא נִדְבְּקָה לַכִּסֵּא.
"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת", אָמַרְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי אֶת הַיָּד לְעֵבֶר דַּפֵּי הַמֵּידָע שֶׁאִמָּא הֵנִיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן.
"אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁתִּרְאִי!" דַּפְנָה מָחֲתָה.
"לָמָּה?"
"בִּגְלַל שֶׁאִם תִּרְאִי אַתְּ תִּתְלַהֲבִי", הִיא מִלְמְלָה.
"וְזֶה רַע?" שָׁאַלְתִּי.
"מְאֹד!" דַּפְנָה פָּסְקָה. "אִם תִּרְאִי וְתִתְלַהֲבִי אֲנִי אֵאָלֵץ לִנְסֹעַ לְשָׁם!"
"וְזֶה רַע?" חָזַרְתִּי, עֲדַיִן לֹא יוֹרֶדֶת לְעֹמֶק דַּעְתָּהּ.
"בֶּטַח שֶׁזֶּה רַע!" הִיא יָרְתָה וְקָמָה מִכִּסְּאָהּ. "לָמָּה אֲנִי צְרִיכָה לְבַזְבֵּז אֶת סוֹף הַשָּׁבוּעַ שֶׁלִּי בִּכְפַר נֹפֶשׁ? לָמָּה אֲנִי חַיֶּבֶת לְהִתָּקַע עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת? מָה, אֲנִי בְּעֹנֶשׁ?"
אִמָּא וְאַבָּא הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם מַבָּט קָצָר, כְּאִלּוּ שֶׁהֵם חִכּוּ לְמַטָּח שֶׁל הִתְנַגְּדוּת מִצַּד בִּתָּם הַבְּכוֹרָה. וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָם מַחְלִיפִים מַבָּטִים, עוֹרְכִים הִתְיָעֲצוּת לְלֹא מִלִּים, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁזֶּה דֵּי מוּזָר שֶׁאֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה יוֹצֵאת נֶגְדָּם בְּצוּרָה כָּל כָּךְ גְּלוּיָה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי דַּפְנָה, הִיא שׁוֹתֶקֶת וּמֵאֲחוֹרֵי גַּבָּם מִסְתּוֹדֶדֶת עִם שְׁנֵינוּ וּמְנַסָּה לְהַמְרִיד אוֹתָנוּ נֶגֶד הַתָּכְנִית, בְּתִקְוָה שֶׁנִּהְיֶה שְׁלֹשָׁה יְלָדִים מוּל שְׁנֵי הוֹרִים וְהָרֹב יִקְבַּע.
לֹא תָּמִיד זֶה מַצְלִיחַ לָהּ. כְּשֶׁבֵּן, אָחִינוּ הַקָּטָן, הָיָה מַמָּשׁ קָטָן, הִיא הִשְׁפִּיעָה עָלָיו בְּקַלּוּת רַבָּה. הוּא רָצָה לְהִתְחַנֵּף אֵלֶיהָ וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁדַּפְנָה אָמְרָה - בֵּן אָמַר "כֵּן". רַק אֲנִי הִצְטַיַּרְתִּי בְּעֵינֵי דַּפְנָה כִּבְעָיָתִית מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי, בְּנִגּוּד לְבֵּן, הִתְעַקַּשְׁתִּי לִשְׁאֹל וּלְבָרֵר. וְכֵיוָן שֶׁהִתְעַקַּשְׁתִּי לִשְׁאֹל וּלְבָרֵר הִיא נֶאֶלְצָה לְהַסְבִּיר וּלְפָרֵט. וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֶלְצָה לְהַסְבִּיר וּלְפָרֵט הִיא שָׁמְעָה, בְּמוֹ אָזְנֶיהָ, שֶׁהַנִּמּוּקִים שֶׁלָּהּ לֹא כָּל כָּךְ נְבוֹנִים וְשֶׁבְּעֶצֶם, אֵין לָהּ סִבָּה לְהִתְנַגֵּד.
אֲבָל מֵאָז שֶׁבֵּן גָּדַל, וּכְבָר לֹא אוֹמֵר "כֵּן" עַל כָּל מִלָּה שֶׁהוֹד מַעֲלָתָהּ מוֹצִיאָה מֵהַפֶּה, הַמַּצָּב שֶׁל דַּפְנָה הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשֶׁה. לִכְאוֹרָה הַמַּעֲמָד שֶׁלָּהּ לֹא הִשְׁתַּנָּה, הִיא עֲדַיִן הַבַּת הַבְּכוֹרָה וְהָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה, אַךְ מִפַּעַם לְפַעַם הִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר קָשֶׁה לָהּ לִשְׁלֹט בָּנוּ וְלִגְרֹר אוֹתָנוּ לָעֶמְדָּה שֶׁלָּהּ. לָכֵן, כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא מַפְתִּיעִים אוֹתָנוּ בְּאֵיזוֹשֶׁהִי תָּכְנִית שֶׁלֹּא מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֶיהָ, הִיא לוֹקַחַת אוֹתָנוּ לַצַּד וּמַסְבִּירָה לָנוּ לָמָּה כְּדַאי לָנוּ לְסָרֵב.
אָז לָמָּה הַפַּעַם הִיא יָצְאָה מוּל הַתָּכְנִית שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא בְּצוּרָה כָּל כָּךְ גְּלוּיָה, אֲפִלּוּ בְּלִי לִלְחֹשׁ לָנוּ לָמָּה שָׁוֶה לָנוּ לְהִתְנַגֵּד?
זוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה שֶׁהֵצִיקָה לִי וְעַד מְהֵרָה מָצָאתִי לָהּ תְּשׁוּבָה. הַשִּׂיחָה הַנְּעִימָה סְבִיב שֻׁלְחַן אֲרוּחַת הָעֶרֶב הִתְלַקְּחָה, תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת, לְוִכּוּחַ קוֹלָנִי, וְהֵבַנְתִּי לָמָּה דַּפְנָה לֹא יָכְלָה לְבַזְבֵּז זְמַן יָקָר עַל הֶסְבֵּרִים וְלָמָּה הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהַבִּיעַ הִתְנַגְּדוּת מִיָּדִית. הִיא הִכִּירָה אֶת בֵּן וְאוֹתִי. וְהִיא חָשְׁשָׁה שֶׁאֲנַחְנוּ נִתְלַהֵב מֵהַתָּכְנִית. הִיא יָדְעָה שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה עַד שֶׁהִיא תִּמְצָא אֶת עַצְמָהּ בּוֹדֵדָה בַּמַּעֲרָכָה, קוֹל אֶחָד נֶגֶד סוֹפְשָׁבוּעַ בַּכִּנֶּרֶת - מוּל אַרְבָּעָה קוֹלוֹת צוֹהֲלִים.
אַבָּא יִשֵּׁר אֶת הַמַּפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמַר לְדַפְנָה שֶׁהוּא מַמָּשׁ לֹא מֵבִין אֶת הַתְּגוּבָה שֶׁלָּהּ. "עֹנֶשׁ?" הוּא חִקָּה אוֹתָהּ. "סוֹפְשָׁבוּעַ בִּכְפַר נֹפֶשׁ זֶה עֹנֶשׁ? אַתְּ יוֹדַעַת כַּמָּה יְלָדִים הָיוּ שְׂמֵחִים לָצֵאת עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶם לְסוֹפְשָׁבוּעַ עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת?"
"אַבָּא", דַּפְנָה חָזְרָה לָשֶׁבֶת, "תֵּכֶף תַּתְחִיל לִנְאֹם לִי עַל תֶּרֶד".
"עַל תֶּרֶד?" אַבָּא נִרְתַּע. "אֵין לִי מֻשָּׂג עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת!"
"בְּכָל פַּעַם שֶׁאִמָּא מְבַשֶּׁלֶת מַשֶּׁהוּ עִם תֶּרֶד, וַאֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא בָּא לִי לֶאֱכֹל תֶּרֶד", דַּפְנָה עִוְּתָה אֶת פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת, "אִמָּא נוֹתֶנֶת לִי הַרְצָאָה שְׁלֵמָה עַל כַּמָּה שֶׁהַתֶּרֶד בָּרִיא. וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁהַתֶּרֶד אוּלַי בָּרִיא, אֲבָל לִי הוּא לֹא טָעִים, אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי אִם אֲנִי יוֹדַעַת כַּמָּה יְלָדִים רְעֵבִים הָיוּ שְׂמֵחִים לֶאֱכֹל אֶת פַּשְׁטִידַת הַתֶּרֶד הַמַּדְהִימָה שֶׁאִמָּא אָפְתָה".
אַבָּא הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו, כְּמוֹדֶה בָּאַשְׁמָה.
"אֲבָל אֲנִי לֹא סוֹבֶלֶת תֶּרֶד", דַּפְנָה קִפְּלָה אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ לְאֶגְרוֹף וְחָבְטָה בַּשֻּׁלְחָן, "וְלֹא מֵזִיז לִי כַּמָּה יְלָדִים רְעֵבִים הָיוּ שְׂמֵחִים לֶאֱכֹל אֶת פַּשְׁטִידַת הַתֶּרֶד הַמַּדְהִימָה. מִצִּדִּי, שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתָהּ. שֶׁיֵּהָנוּ מִמֶּנָּה. שֶׁיְּחַסְּלוּ אֶת כָּל הַמַּגָּשׁ!"
"הֵבַנְתִּי", אַבָּא הִמְהֵם, "אַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הַטַּעַם שֶׁל הַתֶּרֶד. אֲבָל אוּלַי תַּסְבִּירִי לִי מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין פַּשְׁטִידַת תֶּרֶד לְסוֹפְשָׁבוּעַ בַּכִּנֶּרֶת?"
"זֶה בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר", דַּפְנָה טָעֲנָה. "כָּל הַשָּׁבוּעַ אֲנִי לוֹמֶדֶת וּבַסּוֹפְשָׁבוּעַ אֲנִי רוֹצָה לָנוּחַ".
"מְצֻיָּן!" אִמָּא הִתְעָרְבָה. "תָּנוּחִי עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת!"
"עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת זֶה לֹא מְנוּחָה!" דַּפְנָה צָעֲקָה.
"אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת אִם מֵעוֹלָם לֹא הָיִית שָׁם?" אִמָּא לֹא וִתְּרָה. "תָּקוּמִי בַּבֹּקֶר לְקוֹל צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים, נֵצֵא לְטִיּוּלִים בַּגּוֹלָן וּבַגָּלִיל..."
"בִּשְׁבִילִי זֹאת לֹא מְנוּחָה", דַּפְנָה הֵנִידָה רֹאשָׁהּ. "וְחוּץ מִזֶּה, בַּסּוֹפְשָׁבוּעַ אֲנִי רוֹצֶה לְבַלּוֹת עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי".
"בֶּאֱמֶת", אַבָּא הֵרִים אֶת יָדוֹ בִּתְנוּעָה מְבַטֶּלֶת. "מַה יִּקְרֶה אִם בְּסוֹפְשָׁבוּעַ אֶחָד לֹא תִּתְרָאִי עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּךְ?"
"וְחוּץ מִזֶּה", הוֹסִיפָה אִמָּא, "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתִּפְגְּשִׁי שָׁם חֲבֵרוֹת חֲדָשׁוֹת. זֶה כְּפַר נֹפֶשׁ מִשְׁפַּחְתִּי, יִהְיוּ שָׁם הַרְבֵּה יְלָדִים".
"אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתָּקַע, עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת, עִם יְלָדִים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה!" דַּפְנָה הָדְפָה אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלָּהּ לְאָחוֹר וְנֶעֶמְדָה. "וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְעוֹרֵר לְקוֹל צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים! וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְטַיֵּל בַּגָּלִיל וּבַגּוֹלָן!"
"כָּל כָּךְ הַרְבֵּה 'לֹא רוֹצָה'..." אַבָּא נֶאֱנַח. "אֵיךְ אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל כָּךְ בְּטוּחָה בְּמַה שֶּׁאַתְּ לֹא רוֹצָה כְּשֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיִית שָׁם?"
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" דַּפְנָה הִתְנַפְּחָה. "אֲנִי צְרִיכָה לָטוּס לַיָּרֵחַ כְּדֵי לָדַעַת שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לָגוּר שָׁם?"
"לֹא", אָמְרָה אִמָּא וְנִסְּתָה לְחַבֵּק אוֹתָהּ, "אֲבָל אֵיפֹה רוּחַ הַהַרְפַּתְקָנוּת שֶׁלָּךְ? אֵיפֹה הַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּךְ? אוּלַי זוֹ תִּהְיֶה חֲוָיָה?"
"וְאוּלַי לֹא?" דַּפְנָה הִתְרִיסָה מוּלָהּ.
"דַּפְנָה", גַּם אַבָּא נֶעֱמַד, "בְּכָל שָׁבוּעַ יֵשׁ סוֹפְשָׁבוּעַ, וְאֶת כָּל סוֹפֵי הַשָּׁבוּעַ אֲנַחְנוּ מְבַלִּים בַּבַּיִת, בְּשִׁגְרָה".
"וְזֶה רַע?" הִיא טָעֲנָה.
"לֹא", הוּא הוֹדָה, "אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אֶת חַיֵּי הַשִּׁגְרָה, אֲבָל מִדֵּי פַּעַם נָעִים לִשְׁבֹּר אֶת הַשִּׁגְרָה, לְגַוֵּן קְצָת".
"נָעִים?" הִיא תָּפְסָה אוֹתוֹ בַּמִּלָּה. "אוּלַי לְךָ זֶה נָעִים. לִי זֶה לֹא נָעִים בִּכְלָל!"
"אָז בּוֹאִי נִסְתַּכֵּל עַל זֶה אַחֶרֶת", הוּא הִצִּיעַ. "בְּכָל שָׁבוּעַ יֵשׁ סוֹפְשָׁבוּעַ, וְאֶת כָּל סוֹפֵי הַשָּׁבוּעַ אַתְּ מְבַלָּה עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּךְ, וְהַפַּעַם אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים לָךְ לְהַקְדִּישׁ סוֹפְשָׁבוּעַ אֶחָד לַמִּשְׁפָּחָה".
אַבָּא הִדְגִּישׁ אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה. וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁהִשְׂתָּרֵר בַּמִּטְבָּח. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁדַּפְנָה מִתְמַהְמַהַת, כְּאִלּוּ שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת עַל הַנִּסּוּחַ הַמְדֻיָּק.
"דָּבָר רִאשׁוֹן", הִיא פָּתְחָה לְבַסּוֹף, "זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁאֶת כָּל סוֹפֵי הַשָּׁבוּעַ שֶׁלִּי אֲנִי מְבַלָּה אַךְ וְרַק עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי. אֲנִי מְחַלֶּקֶת אוֹתָם בֵּין הַחֲבֵרוֹת לְבֵין הַמִּשְׁפָּחָה".
אַבָּא הִנְהֵן, מַמְתִּין לַהֶמְשֵׁךְ.
"וְדָבָר שֵׁנִי", דַּפְנָה בָּלְעָה אֶת הָרֹק, "זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁאַתָּה מַצִּיעַ לִי לְהַקְדִּישׁ סוֹפְשָׁבוּעַ אֶחָד לַמִּשְׁפָּחָה. אֲנִי מְבִינָה שֶׁכְּבָר הִזְמַנְתֶּם מָקוֹם".
"נָכוֹן", הֵעִירָה אִמָּא, "כְּבָר הִזְמַנְתִּי, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כְּפַר נֹפֶשׁ מְבֻקָּשׁ וְחַיָּבִים לְהַזְמִין מֵרֹאשׁ, אֲבָל תָּמִיד אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת".
"אָז תְּשַׁנִּי!" הֵרִיעָה דַּפְנָה. "תְּבַטְּלִי!"
"לָמָּה?" אַבָּא נִרְאָה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לְאַבֵּד אֶת הַסַּבְלָנוּת.
"בִּגְלַל שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה!" הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.
"אַתְּ לֹא רוֹצָה!" הוּא שׁוּב חִקָּה אוֹתָהּ. "יָפֶה מִצִּדֵּךְ שֶׁאַתְּ לֹא רוֹצָה. וּמָה עִם כֻּלָּם?"
דַּפְנָה קָפְאָה בִּמְקוֹמָהּ. הִיא אֲפִלּוּ לֹא פָּזְלָה אֵלֵינוּ. אוּלַי חָשְׁשָׁה לִרְאוֹת, בְּמוֹ עֵינֶיהָ, עַד כַּמָּה דַּעְתֵּנוּ שׁוֹנָה מִשֶּׁלָּהּ.
"בֵּן", אַבָּא פָּנָה אֶל אָחִי הַקָּטָן, "מַה דַּעְתְּךָ?"
"עַל מָה?" בֵּן הִתַּמֵּם.
"עַל הָעֹנֶשׁ", דַּפְנָה נָתְנָה לוֹ רֶמֶז.
"עַל סוֹפְשָׁבוּעַ בַּכִּנֶּרֶת", אַבָּא אָמַר.
"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ", בֵּן הִתְפַּתֵּל וְנִחַשְׁתִּי מָה עוֹבֵר לוֹ בָּרֹאשׁ. לִפְעָמִים הוּא פּוֹחֵד מִדַּפְנָה. מִצַּד אֶחָד הוּא מֵת לְהִתְחַנֵּף אֵלֶיהָ וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא לֹא יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם מֵהָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וּמֵהַקּוֹל שֶׁל הַהִגָּיוֹן.
"שָׁמַעְתָּ?" דַּפְנָה חָגְגָה אֶת נִצְחוֹנָהּ. "בֵּן לֹא יוֹדֵעַ! הוּא לֹא יִשְׁתַּתֵּף בַּהַצְבָּעָה!"
"אֶת זֶה לֹא אָמַרְתִּי", בֵּן הִתְיַצֵּב מוּלָהּ.
"מַה לֹּא אָמַרְתָּ?" הִיא הִתְפַּלְּאָה.
"לֹא אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אֶשְׁתַּתֵּף בַּהַצְבָּעָה", הוּא עָנָה. "אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹד לֹא יוֹדֵעַ אִם אֲנִי נֶגֶד אוֹ בְּעַד. אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ עוֹד פְּרָטִים".
"עוֹד פְּרָטִים?" הִיא לִגְלְגָה. "כְּמוֹ מָה?"
"יֵשׁ שָׁם בְּרֵכָה?" בֵּן פָּנָה אֶל אִמָּא.
אִמָּא נוֹפְפָה בַּחוֹבֶרֶת הַצִּבְעוֹנִית. בָּעַמּוּדִים הַמֶּרְכָּזִיִּים הִתְנוֹסֵס תַּצְלוּם עוֹצֵר נְשִׁימָה, כֻּלּוֹ כָּחֹל. וְהִיא הִצְבִּיעָה עַל הַכָּחֹל שֶׁל הַשָּׁמַיִם, הַתְּכֵלֶת שֶׁל הַכִּנֶּרֶת וְהַכָּחֹל שֶׁל הַבְּרֵכָה הַגְּדוֹלָה.
"יֵשׁ!" בֵּן הִרְבִּיץ קְפִיצָה.
"מַה יֵּשׁ?" דַּפְנָה הִתְקוֹמְמָה. "בִּשְׁבִיל בְּרֵכָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ עַד לַכִּנֶּרֶת? בִּשְׁבִיל בְּרֵכָה צָרִיךְ לְהִקָּבֵר בְּסוֹפְשָׁבוּעַ שָׁלֵם בִּכְפַר נֹפֶשׁ? אֵין לְךָ בְּרֵכָה בַּשְּׁכוּנָה?"
"וְטֶלֶוִיזְיָה", בֵּן הִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְשׁוּב פָּנָה אֶל אִמָּא, "יֵשׁ טֶלֶוִיזְיָה בַּחֶדֶר?"
אִמָּא הִשְׁתַּתְּקָה.
"יֵשׁ אוֹ אֵין?" בֵּן חָקַר.
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת", אִמָּא מִלְמְלָה. "לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, כְּשֶׁאַבָּא וַאֲנִי הִתְאָרַחְנוּ בִּכְפַר הַנֹּפֶשׁ הַזֶּה, עוֹד לֹא הָיוּ מַכְשִׁירֵי טֶלֶוִיזְיָה בַּחֲדָרִים. וּבְעֵינַי זֶה הָיָה יִתְרוֹן, זֶה הָיָה חֵלֶק מֵהַקֶּסֶם שֶׁל הַמָּקוֹם".
"בְּעֵינַיִךְ", אָמְרָה דַּפְנָה וּפָנְתָה אֶל בֵּן. "נוּ, מַה דַּעְתְּךָ עַל סוֹפְשָׁבוּעַ שָׁלֵם בְּלִי טֶלֶוִיזְיָה? זֶה יִתְרוֹן אַדִּיר, נָכוֹן?"
"דַּפְנָה", אַבָּא צִנֵּן אֶת הִתְלַהֲבוּתָהּ, "מַיִם רַבִּים זָרְמוּ בַּיַּרְדֵּן מֵאָז שֶׁאִמָּא וַאֲנִי הִתְאָרַחְנוּ בִּכְפַר הַנֹּפֶשׁ הַזֶּה. עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי מְעַיֵּן בְּדַפֵּי הַמֵּידָע, אֲנִי שָׂמֵחַ לְבַשֵּׂר לָךְ שֶׁ..."