לפני כן
נערה מְלַחֶשֶׁת
פעם חשבתי שהעיירה שלנו, שקבורה בשממה הנידחת של קרוליינה הדרומית ותקועה בקרקעית הבוצית של עמק נהר הסַאנְטִי, היא אמצע שום מקום. מקום שבו אף פעם לא קורה שום דבר ושום דבר לא ישתנה בו לעולם. בדיוק כמו אתמול, השמש תזרח בלי להניד עפעף ותשקע מעל העיירה גַטְלִין בלי לטרוח לעורר אפילו רוח קלה. מחר יתנדנדו השכנים שלי על כיסאות הנדנדה במרפסות הכניסה של ביתם, וחום ורכילות ויחסי קרבה יתמוססו כמו קוביות קרח בתה המתוק שלהם, בדיוק כמו במאה ומשהו השנים האחרונות. באזור הזה המנהגים המסורתיים שלנו הם מסורתיים כל־כך עד שקשה לזהות אותם. הם חלק בלתי נפרד מכל מה שאנחנו עושים, או, לעתים קרובות יותר, לא עושים. אדם יכול להיוולד או להתחתן או להיקבר, והמֶתוֹדיסטים רק ממשיכים לשיר.
ימי ראשון מוקדשים לכנסייה, וימי שני לקניות ב"חֲנֵה וקְנֵה", חנות המכולת היחידה בעיירה. כל שאר ימי השבוע כרוכים בהרבה מאוד לא כלום ועוד קצת פאי, למי שהתמזל מזלו והוא מתגורר עם מישהי כמו מנהלת משק הבית של המשפחה שלי, אָמָה, שזוכה כל שנה בתחרות האפייה שנערכת ביריד המחוזי. מיס מוֹנרוֹ הזקנה בעלת ארבע האצבעות עדיין מלמדת את ריקוד הקוֹטִילִיוֹן, האצבע הריקה בכפפה הלבנה שעל ידה מתנופפת בעודה מטופפת לאורך רחבת הריקודים עם הבנות שעומדות להיות מוצגות בחברה. מֵייבֶּלִין סַאטֶר עדיין עובדת כספרית ב"עַצֵּב וּגְזוֹר", אף־על־פי שהיא איבדה כמעט לגמרי את הראייה בגיל שבעים בערך, ועכשיו חצי מהזמן היא שוכחת לשים את המגן של המכונה ומגלחת פס קירח כמו של בּוֹאֵשׁ מהעורף עד למעלה הראש. קרלטון אִיטוֹן אף פעם לא מפסיק, בשום מצב, לפתוח את דברי הדואר לפני שהוא מעביר אותם לנמענים. אם החדשות רעות, הוא מוסר אותן בעצמו. עדיף לשמוע אותן מאדם קרוב.
לעיירה יש בעלוּת עלינו, וזה גם טוב וגם רע. היא מכירה כל סנטימטר בנו, כל חטא, כל סוד, כל גֶּלֶד. וזו הסיבה שבגללה מרבית התושבים מעולם לא טרחו לעזוב, והסיבה שבגללה מי שעזב אף פעם לא חזר. לפני שהכרתי את לִינָה גם אני הייתי עושה את זה, חמש דקות אחרי שהייתי מסיים את הלימודים בתיכון ג'קסון. מסתלק.
אבל התאהבתי במְלַחֶשֶׁת.
היא גילתה לי שיש עולם אחר בתוך סדקי המדרכות העקומות שלנו. עולם שהיה שם מאז ומתמיד, נסתר מעיני כול. גַטְלִין של לִינָה היא מקום שבו קורים דברים - דברים בלתי אפשריים, על־טבעיים, דברים שמשנים לגמרי את החיים.
שלפעמים שמים קץ לחיים.
בזמן שאנשים מן השורה גוזמים את שיחי הוורדים שלהם או מפשפשים בין אפרסקים ישנים אכולי תולעים בדוכן שלצד הדרך, מְלַחֲשִׁים מוּארים ואפלים בעלי כישרונות ייחודיים ורבי־עוצמה, נתונים במאבק נצחי - מלחמת אזרחים על־טבעית ללא כל תקווה לדגל לבן. גַטְלִין של לִינָה היא מקום משכנם של שֵׁדים וסכנות וקללה הרובצת על בני משפחתה יותר ממאה שנה. וככל שהתקרבתי ללִינָה, כך התקרבה גַטְלִין שלה לשלי.
לפני כמה חודשים האמנתי ששום דבר לא ישנה את העיירה הזאת. עכשיו כבר ידעתי שזה לא כך, ורק השתוקקתי שזה יהיה נכון.
כי מרגע שהתאהבתי במְלַחֶשֶׁת, כל האנשים שאהבתי כבר לא היו בטוחים ומוגנים. לִינָה חשבה שרק היא מקוללת, אבל היא טעתה.
עכשיו הקללה היתה שלנו.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
