לצאת מעורי לאורי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לצאת מעורי לאורי

לצאת מעורי לאורי

5 כוכבים (4 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

לצאת מֵעוֹרִי לְאוֹרִי הוא ספר חדשני להנעה, צמיחה והתפתחות. דרך טקסטים ייחודיים ומילים שנוגעות ברבדים עמוקים, הוא מעורר תנועה והשראה ומניע לשינוי תפיסה, לפעולה ולהתפתחות אישית.
ב־ 108 קטעי טקסט שהתקבלו בתקשור כתשובות למגוון שאלות לאורך השנים, פותח הספר צוהר לעולם שלם, של צפנים, מפתחות וקודים לפתיחת שערים פנימיים הנסתרים מעינינו.
הקריאה בספר מספקת נקודות מבט חדשות ויצירתיות על אירועים שונים בחיים. מאפשרת להרחיב תפיסה ולצאת מעבר לגבולות, לדפוסים האוטומטים, ולנהל טוב יותר את הרגשות ואת משאלות לבנו. כך נוכל להפחית דרמות וסבל, לממש ולבטא יותר חלקים בעצמנו, ולחיות חיים חופשיים וקלילים יותר.

"אני רואה בתקשור כלי פורץ דרך לקבלת החלטות, מעין גוגל פנימי שבו אפשר לשאול שאלה ולזכות בתשובה מדויקת. המסרים שאני מקבלת מאפשרים לי להבין תהליכים, להעמיק בהתפתחות האישית, להסיר מחסומים וליצור טרנספורמציה. הספר שבידיכם נולד מתוך האמונה שהתובנות האלה יכולות לסייע לרבים אחרים."

קבלו ערכת טעימות מהספר לצאת מֵעוֹרִי לְאוֹרִי - תקשורים ותובנות

בערכה סרטון לכל שער מתוך שבעת השערים בספר, הפותחים פתח להרחבת התודעה ורוממות הרוח.

הערכה הינה חינמית, בהרשמה:

https://rinatburg.ravpage.co.il/book-course

פרק ראשון

איך הגעתי לזה?

לילה אחד חלמתי חלום: אני מגיעה לסדנה להכנת תכשיטים, נכנסת לסטודיו ורואה אנשים שיושבים סביב שולחנות, עובדים עם חלקים של מתכות זהב מיוחדות מאוד, מציירים עליהם ומחברים אותם במלאכת מחשבת, חלק ועוד חלק. אני מתפעלת מהתכשיטים הכול כך יפים שהם מכינים, מגיעה למדריכים ושואלת אם אני יכולה לצאת עם תכשיט משלי. בטח, הם אומרים לי, שבי. אני מתיישבת ומצפה לקבל את החומרים, אך מקבלת תכשיט מוכן ושלם. אמנם מרהיב ויפהפה אבל כבר מוכן. אני שואלת את המדריכים בתמיהה וקצת באכזבה: למה קיבלתי תכשיט מוכן? אני רוצה ליצור אחד משלי בעצמי. והם עונים: שלך כבר פשוט מוכן...

כשהתעוררתי מהחלום עדיין לא קישרתי אותו לשום דבר, אבל הוא הדהד בי.

לאחר יומיים שוחחתי עם ערן, בן זוגי, ופתאום הוא זרק רעיון לאוויר. "יש לך כל כך הרבה מחברות שכתבת עם השנים," אמר. "אולי תאגדי את התקשורים שכתובים בהן לספר? זה יכול לעניין ולעזור להרבה אנשים."

וואוו. פתאום זה התחבר לי: זה פירוש החלום. זהו התכשיט שכבר מוכן.

אספתי חלק מכתבי היד שיצרתי במשך כ־15 שנים, ושזרתי אותם לתוך הספר הזה שמוגש לכם באומץ ובאהבה.

מה זה בעצם תקשור?

אחד מזיכרונות הילדות החקוקים אצלי הוא משיחה קצרה ומשמעותית עם אבא שלי, כשהייתי בת חמש או שש. אני זוכרת שהגעתי לחדר העבודה שלו בבית. זו היתה מרפסת קטנה שההורים שלי סגרו כדי שיהיה לו מקום לשבת, לכתוב וללמוד לדוקטורט שעשה בתחום בריאות הציבור. אמרתי לו שאני שומעת קולות והוא גשש ושאל אותי על הקולות האלה ואם הם אומרים לי מה לעשות. "הקולות האלה טובים," השבתי. "הם מסבירים כל מיני דברים..." אני זוכרת שהוא הגיב בנינוחות ובטבעיות, ואמר לי בפשטות שככה זה אצל כולם ושגם הוא שומע קולות. רק לימים הוא אמר לי שהיה ממש מופתע ושלא ממש ידע מה לענות לי, ושהדברים שלי העלו אצלו חששות ופחדים — אבל שאחרי שהבין שאני מרגישה טוב עם זה, הוא זרם איתי. כך ניתנה לי הלגיטימציה לשמוע את הקולות שיש לנו בראש ולתקשר איתם בצורה עמוקה.

בגיל הנעורים הבנתי שאף אחד לא שומע קולות, וגם אם כן, אף אחד לא מדבר על זה כי זה נשמע קצת הזוי. מיד סגרתי את הערוץ הזה. פתחתי אותו מחדש רק כשהגעתי לגיל 30, ושמעתי קריאה להשקה מחודשת של התקשורת המיוחדת הזו — שמאפשרת לקלוט רעיונות, מחשבות וזוויות ראייה אחרות, כאשר אני מזיזה את תשומת הלב שלי ויוצרת תקשורת פנימית בלתי מוסחת.

מה לי ולתקשור?

מי שמכיר אותי יודע שבסך הכול אני אדם מאוד תכל'סי ופרקטי. במקצועי אני יועצת אסטרטגית לארגונים, לעסקים ולאנשים, יזמת ומרצה, בעלת תואר שני במנהל עסקים, אוהבת טבלאות אקסל ודי מחוברת לצד הרציונלי שלי.

יחד עם זאת הבנתי שלרגשות יש משקל גדול בחוויית החיים, ושאליהם כדאי להתייחס בצורה אחרת, כדי לאפשר לי להמשיך להתפתח ויחד עם זאת להרגיש טוב. אני גם מאוד מחוברת לצד שנחשב בלתי רציונלי, שקצת קשה להגדיר אותו כי הוא מופשט, ושקל לקרוא לו הצד הרוחני או התודעתי. זהו מרחב שבו הכול אפשרי. אפשר לתפוס ולקלוט במרחב הזה רעיונות שעדיין לא קיבלו ביטוי פיזי או גשמי: הם קיימים אבל עדיין לא מוחשיים לנו באחד מהחושים.

באופיי, אני לא אוהבת לשמוע שאי אפשר, או שאני לא יכולה. זו כנראה הסיבה לכך שאני מעדיפה למצוא בעצמי תשובות פורצות דרך לשאלות שמעסיקות אותי ולבעיות שאני נתקלת בהן.

עם צאתי לעצמאות בשנת 2006, חיפשתי כלי שיכוון אותי ושיעזור לי בקבלת החלטות ובעיבוד רגשות. הגעתי לקורס תקשור ונפתח לי פתח אדיר לעולם שבו אני יכולה לשאול כל שאלה ולקבל הסבר מתוך תקשורת שלי עצמי. זו כנראה הסיבה שקוראים לזה תקשור. התחלתי למלא מחברות על מחברות בכתב יד, ובהן תשובות לשאלות שהעסיקו אותי הן בקשר לעצמי, והן בקשר לאנשים אחרים או לעולם בכלל. היום אני יודעת שהמילים האלה שכתבתי לא רק שפכו אור והביאו לחיי ידע ותובנות חדשות, אלא ממש יצרו רישומים חדשים בתודעה שלי; רישומים שהשפיעו על כל תחום בחיי. כאילו יש לי מדריכים יודעי כל, שמלטשים כל חלקה טובה אצלי ומאפשרים לי להיות גרסה שמחה ושלמה יותר של עצמי בכל יום מחדש.

הרבה פעמים אני נשאלת אם אני באמת מאמינה שזה אמיתי.

זה מזכיר לי שכשהבן שלי היה קטן ונפלו לו שיניים, הוא היה מקבל כמו כולם מתנה מפיית השיניים. באיזה שהוא שלב הוא סיפר לי שחבריו אמרו שאין דבר כזה פיית שיניים ושהוא סתם מאמין. הוא השיב להם שהוא לא יודע אם יש או אין כזה דבר באמת, אבל מה שהוא כן יודע זה שמי שמאמין, מקבל מתנות...

איך התקשור נעשה בפועל?

זו כמו מערכת אינטרנט פנימית: צריך להיכנס לתדר הנכון ולערוץ הנכון, לשאול שאלה טובה ומדויקת (להגדיר את מילות החיפוש), והתשובה ממהרת להגיע, כמו גוגל פנימי. אלה תשובות על שאלות אישיות שאי אפשר למצוא באף מנוע חיפוש, אבל ברשת הייחודית הזו — כן.

אני שואלת שאלה, מנסחת אותה כך שתהיה מדויקת אבל גם מספיק פתוחה, נכנסת לסוג של מדיטציה או דמיון מודרך, נעזרת בטכניקות נשימה שונות המאפשרות לנקות את התודעה ולהרחיב את התדר. ליצור כמו פס אינטרנט רחב יותר, המאפשר ליותר מידע לעבור דרכו. ומתחילה לכתוב את מה שאני מקבלת. פשוט? לא תמיד. פעמים רבות עולים אצלי ספקות בזמן הכתיבה עצמה, וזה החלק המאתגר בעניין: להמשיך לכתוב למרות הספקות, למרות קולות הביקורת והפקפוק העצמי. לפעמים אני מבינה את המסר באופן מיידי, ולפעמים אני קוראת אותו שוב לאחר תקופה ואז הוא נהיה בהיר יותר. עם השנים קבלתי דרך התקשור ידע מרתק, כלים פורצי דרך והכוונה מיוחדת אותם יישמתי הלכה למעשה ביומיום וחוויתי שינויים גדולים בזמן קצר יחסית.

עם מי אני מתקשרת?

השאלה הזו מעניינת הרבה אנשים, והאמת שלפעמים גם אני שואלת אותה ותוהה אם אני צריכה לכוון למקום כלשהו בזמן התקשור. זה כנראה לא כל כך משנה. אני תמיד מכוונת למקום בהיר, רחב ומפליא, בדרך כלל בלי לתת לו שם או כינוי.

אני מאמינה שהמילים שמתקבלות עולות מתוך חלקים תת מודעים שלנו, כאלו שביומיום אנו מוסחים או רועש לנו מדי כדי לקלוט אותם. בזמן התקשור, השקט הפנימי שאופף אותנו מאפשר לנו להיות בתקשורת עם החלקים האלה. היכולת שלנו להבין וליצור קשר עמוק, מערכת יחסים אינטימית, עם חלקים שונים בתוכנו, היא מתנה אדירה שקיבלנו. זה קשר שיוצר בהירות, ושמאיר את הנפש, הנשמה והעולם בכלל.

הרצון שלי להכיר חלקים שונים שבי הוא שהביא אותי ליצור איתם תקשורת אישית: תקשורת עם החלק שמאבד תקווה, עם זה שמפחד מאכזבה, עם זה שמתנגד ועוד. הסקרנות שלי, בד בבד עם האמונה שהכול נגיש לנו, הביאו אותי להמשיך לחקור, לשאול ולקבל תשובות.

הרגשתי שככל שאני מכירה יותר חלקים בתוך עצמי, החיים נעשים משמעותיים יותר, מאפשרים לצמוח, להתפתח, להרחיב את התפיסה לגבי דברים, לעשות שלום פנימי בתוכי ולאהוב את עצמי. לקבל את עצמי כמו שאני, לא מתוך פשרה וחוסר, אלא מתוך שמחה בקיים, התפעלות ופליאה ממנו.

אני מאמינה שככל שאנו מכירים את עצמנו עמוק ורחב יותר, כך אנו נזקקים לפחות דרמות, קושי וסבל בחיים, ויכולים להתפתח מתוך יצירה וחקר — של עצמנו ושל העולם סביבנו. אני גם מאמינה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות את התקשורת עם החלקים שלו. כל שצריך הוא רצון, אמונה ביכולות שלנו ואימון. הרבה אימון.

מה אני שואלת?

שאלה טובה היא כבר חלק מהתשובה. ישנם סוגים שונים של שאלות, לדוגמה:

שאלות פוטנציאל: מה יאפשר לי... להצליח השנה/ לקבל העלאת שכר/ לממש את כישורי הציור שלי/ למצוא בן/בת זוג טובים/ להעמיק את הקשר עם בן/בת משפחה ועוד.

שאלות בירור: מהן הסיבות למקרה פרטי או כללי שקרה ואיך אוכל להתפתח ולצמוח ממנו? למשל, למה אני לא מצליחה לסגור עסקאות מסוימות שרציתי לסגור בעסק שלי; מהן הסיבות לתופעות שונות כמו הקורונה; בקשת הסברים למושגים שונים כגון תודעת השפעה ואיך להתקרב לנוכחות מלאה, ונושאים הקשורים לזמן ולמועדים בשנה.

שאלות מיגור: כיצד אוכל למגר את הפחד מ... או את הכאב (פיזי ורגשי.)

שיחות עם חלקים: בהן אני יוצרת שיח עם חלק מסוים בי: חלק פיזי/ נפשי/ רגשי או רוחני.

אני מאמינה שהמימוש הכי מספק שלנו הוא דרך העיסוק (לשכירים) או העסק (לעצמאים), וככל שהגיעו אלי יותר לקוחות ליעוץ אסטרטגי עסקי, שמתי לב שלכולנו יש את אותן שאלות ואותם בעיות ופחדים. וכך קרה שכאשר לקוחות העלו בעיה או קושי, שיתפתי אותם בכמה מהמשפטים שקיבלתי. בהתחלה לא דיברתי על כך שהם באו מתוך הכתיבה התקשורית. חששתי שזה לא יתקבל. עם הזמן, כבר לא שינה לאף אחד איך קוראים לזה, והתקשור והדיבור עליו נהיו מבחינתי חלק מהזהות שלי. שיתפתי אנשים, הקראתי להם טקסטים וראיתי איך זה בן רגע פותח אצלם ערוץ. המילים האלה נוגעות בנו בליטוף עדין, עושות עיסוי לבבי, עוזרות להסיר מחסומים אישיים ופותחות ערוצים חדשים להבנה שלנו את עצמנו ומתוך כך לאפשרויות פעולה חדשות בעולם.

קסם של אותיות

יש לי אהבה גדולה לשפה, לאותיות ולמילים הכתובות. בפסוק הראשון שפותח את התורה כתוב: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (בראשית, א׳, א׳). מקובל לחשוב שהדבר הראשון שנברא היה השמים, אבל שמתי לב שאם קוראים כפשוטו, הרי שהדבר הראשון שנברא הוא ״את״: בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. ומה זה "את"? אותיות הא"ב׳ — מא׳ ועד ת׳.

בתקשורים שלי אפשר לראות הרבה מאוד משחקי מילים ואותיות. אני לא יודעת אם אני מקבלת את המשחקים האלה כי אני אוהבת את התחום, או שזו השפה המקובלת בתקשור. בכל מקרה, זה תמיד מעלה בי חיוך ותחושת התפעמות מהיופי הזה. זה חלק מהקסם של התקשור.

באחד מהתקשורים התקבל מסר בצורת שיר, ששמו "קומי סדרי מחדש." (תמצאו אותו בהמשך הספר, בשער השני). האותיות הראשונות של המילים מרכיבות את המילה קסם, וזה נושא השיר: הקסם שמתרחש כשאנו קמים ויוצאים לעשות סדר מחדש — באמונות שלנו, במחשבות שעולות אצלנו או שאנו מעלים ובעקבות כך במעשים שלנו. "תוצר הלוואי״ הוא הקסם. כלומר, קסם הוא לא משהו שאנחנו עושים, אלא משהו שאנו מאפשרים לו להתרחש. זו תובנה שמעצימה מאוד את תחושת המסוגלות של כל אחד מאיתנו, ומאפשרת לנו להבין את הרעיון של מחשבה בוראת מציאות.

מה תמצאו בספר?

בספר 108 תקשורים שנכתבו במהלך השנים, כתשובות למגוון שאלות. מילים שהן צפנים, מפתחות וקודים לפתיחת שערים פנימיים שבדרך כלל נסתרים מעינינו. הספר מחולק ל־7 שערים. כל שער פותח ומניע לצמיחה ולהתפתחות אישית:

איך לחיות מתוך תודעת השפעה, להעלות את תחושת המסוגלות ולממש את הפוטנציאל, להתמודד עם רגשות לא נעימים, לחיות בטוב עם אי ודאות, להגביר את האור בתוכנו, להגדיר מחדש את החלומות ולהוציא אותם באומץ לאור.

כל חלק כולל את השאלה ששאלתי בתקשור, הטקסט המתוקשר ולפעמים גם תוספות שלי על הנושא. בכל תקשור תמצאו ידע שנועד לעורר השראה, כך שנוכל להבין את עצמנו טוב יותר, להמשיך ליצור צמיחה אישית, להעלות את המודעות לחיבור שלנו לחלקים השונים בתוכנו וליצור שלום פנימי, להגביר אהבה עצמית ולשמוח במה שמתקבל לנו בחיים.

הקוראים והקוראות מקבלים נקודות מבט חדשות ויצירתיות על האירועים בחייהם ומרחיבים את תפיסותיהם באופן שמאפשר להם לצאת מעבר לגבולות ולאוטומטים שלהם.

ברכה עם מסר

תקשורים רבים בספר מתחילים בברכה. בהתחלה הברכות האלו הביכו אותי, במיוחד כאשר השאלה נגעה אלי באופן אישי. הרגשתי כאילו דלי ענק מלא בכל טוב נשפך עליי, מלא באהבה ללא תנאי. עם הזמן שמתי לב שהברכות אמנם דומות אחת לשנייה, אבל הן לא זהות. היה מעניין לגלות שפעמים רבות יש קשר הדוק בין מילות הברכה למסר המרכזי של התקשור. כלומר הברכה היא מעין תמצית של המסר.

איך הספר יכול לעזור?

כל תקשור שהכנסתי לספר יכול לעורר הזדהות במצבים שונים: כאשר צר לנו, עצוב או כואב, כאשר יש לנו שאלה בלתי פתורה או עניין שמעסיק אותנו, כשברצוננו לקבל מסר או את ברכת הדרך למשהו חדש. ההזדהות יכולה להגיע ממקום של תחושה דומה לזו שכבר קיימת אצלנו ולהביא אותנו לתובנה שברצוננו לסגל לעצמנו ולגדל בקרבנו, או להעצים תובנה שכבר קיימת ומבקשת הכרה וחיזוק. לפעמים הפנייה כתובה בלשון נקבה, לפעמים בלשון זכר — תלוי עבור מי היה התקשור במקור בכל מקרה אפשר לקרוא אותם בלשון המתאימה אישית לכם.

פעמים רבות כשקראתי את התקשורים הרגשתי שהדברים נכתבו לא רק אליי או לאדם שהתקשור היה מיועד עבורו במקור, אלא שאלו מילים אוניברסליות שמגיעות בצורה פרסונלית. כלומר שכל מי שמרגיש צורך מסוים או חווה בעיה מסוימת יכול לפתוח את התקשור, לקרוא אותו ובכך לרומם את רוחו או לאפשר לעצמו לחשוב על דרכי חשיבה, תפיסה ופעולה שקודם לא עלו בדעתו. ההרגשה משתפרת, תחושת המסוגלות עולה ולפעמים הדבר אף מאפשר לנו לפעול אחרת.

אפשר לחשוב על שאלה, לפתוח את הספר באקראי, לקרוא את מה שעולה ולמצוא את נקודות החיבור לשאלה שהגענו איתה. אפשר לעיין בספר ולמצוא נושא שמתקשר לשאלה שלנו, לקרוא את הכתוב ולהרגיש את המסר שמהדהד לנו, ואפשר גם לקרוא אותו בצורה שוטפת כדי לקבל השראה ורוממות רוח לפרוץ את הגבולות של עצמנו ולצאת מעורנו לעבר האור שלנו — כלומר מהמקום שנראה לנו כמוגבל או בלתי אפשרי למקום בו נעים והכול אפשרי: הן מקום המאפשר לנו ליצור תנועה, להיחשף להזדמנויות חדשות, לזוויות ראייה וחשיבה שלא חשבנו עליהם קודם, והן מקום שמרגיש לנו נעים וטוב בו, כזה שרוצים עוד ממנו.

ביקשתי לקבל בתקשור ברכה לקוראי הספר:

״קוראים יקרים, בבואכם להיכנס בשערים אלו קחו אתכם כלי עבודה: את חפירה ואוויר. מאווררים אתם את האדמה עליה חיים אתם, הופכים אותה, מדשנים אותה, יוצרים מצע חדש להרחבת גבולות, לחיים מתוך קלילות וחופש פנימיים, הגברת שמחה, מימוש והעלאת הערך.״

תנועה יוצרת תנועה

לפעמים נקודת המבט שלנו עשויה לשנות לנו את כל חוויית החיים.

לתפיסתי, יש שלוש דרכים שבהן אנחנו מפרשים ומפרשות את החיים. אני קוראת להן שלוש תודעות, או שלוש תפיסות של החיים.

תודעה היא מושג הכולל את כל מה שאנו חושבים, מאמינים, אומרים ועושים, את החוויות שלנו, הזיכרונות והחלומות, כל מה שאנו בעצם יכולים לקלוט — מה שמשפיע על תפיסת המציאות שלנו ומתוך כך יוצר את המציאות בפועל. התודעה היא איכות גמישה ויש לנו את היכולת להשפיע עליה מתוך מודעות וכוונה לעשות כן.

יש שלוש דרכים אפשריות לחוות את החיים: תודעת הישרדות, תודעת משיכת שפע ותודעת השפעה. כולנו נעים במהלך החיים בין שלושת מצבי התפיסה הללו. משך הזמן שאנו שוהים בכל אחת מהן משתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. זה אפילו יכול להגיע למצב שביום אחד אחווה את שלושת מצבי התודעה האלו גם יחד בסיטואציות שונות. אם אני אדם מודע מאוד, אוכל לתפוס את הסיטואציה מתוך תודעת הישרדות לדוגמה, ולהתמיר אותה לתודעת השפעה. ברגע שנהיה במודעות לכך, נרצה לעבור כמה שיותר לתודעת השפעה ולשהות כמה שפחות בתודעת הישרדות.

באפשרותנו להניע את עצמנו לעבר הישג או תוצאה מסוימת דרך כל אחת משלוש התודעות. למען האמת, אפשר להשיג את אותה תוצאה בדיוק משלושת מצבי התודעה. ההבדל הוא באיכות החיים. השגת תוצאה מתוך תודעת השפעה מביאה להרגשה הרבה יותר טובה, מספקת ונעימה מאשר לעשות זאת ממצב של משיכת שפע — ובוודאי שיותר מאשר מתוך מצב של תודעת הישרדות.

להיות בתודעת הישרדות זה להסכים לכך שהמציאות מנהלת אותנו. זה בעצם להיות בחוסר מולה — בעיקר בחוסר אונים. להאמין שהעולם הוא מקום קשה, שחייבים להתאמץ מאוד כדי להשיג כל דבר. המחסור משמש כעוגן, הספקות מוליכים בשביל והפחד מנהל כל חלקה טובה.

המטרה העיקרית במצב הזה היא לשרוד את הסיטואציה. אנחנו פועלים ונעים קדימה מתוך תחושה שאין לנו, או מתוך פחד שנאבד את מה שכבר יש לנו או שאולי יחסר לנו משהו בעתיד.

תחושת המחסור מתבטאת בתפיסה שאין לנו משאבים: לא משאבים חיצוניים כמו כסף וסוגי חומר, לא משאבים רגשיים כמו עוצמות, בטחון, ייחודיות ואומץ, או לא משאבים רוחניים כמו אמונה ותקווה. תודעתנו תיחשב לתודעת הישרדות גם במקרים שבהם יש לנו משאבים (חומריים, רגשיים או רוחניים) אך אנו חיים בפחד שהם ייגמרו שנגלה שהכול אבד לנו ואין לנו כלום או שאנו חוששים שיחסרו לנו בעתיד.

תחושת החוסר יכולה להתבטא הן מול הסביבה החיצונית והן אל מול עצמנו. הפחד מנהל אותנו בכל הקשור להערכה העצמית. זה נשמע כך: "אני לא מספיק..." — לא מספיק טוב/ה, לא מספיק מוצלח/ת, אין לי יכולת כזו וכזו ועוד. במצב כזה יש לנו תחושה שאנחנו לא ממש משמעותיים, ולכן אנחנו עלולים להרגיש שמה שנגיד או נכתוב לא יעניין או לא יגיע למספיק אנשים. אגב, יש אנשים שנמצאים כל כולם בתודעת מחסור ויש כאלו שעשו עבודת מודעות ועברו דרך אבל עדיין חלקים מסוימים שלהם נותרו בתודעת הישרדות. כלומר, אנחנו לא בהכרח נמצאים בתודעת מחסור מוחלטת בכל תחום בחיים; זה יכול לבוא לידי רק בחלקים מסוימים. איפה ואיך? זה מאוד אישי. יש כאלה, לדוגמה, שירגישו בטוחים מול אנשים שכבר מכירים אותם, אבל פחות בטוחים מול אנשים שעדיין לא מכירים אותם — ודווקא שם עלולה לקפוץ תודעת המחסור והפחד. או שתודעת המחסור תתבטא במצבים בהם היו רוצים הביא את עצמם לקדמת הבמה, להשפיע מול לקוחות, או במקום העבודה, אבל הם מרגישים שחסרים להם את הכוחות הדרושים או האומץ, או בכל תחום אחר בחיים.

חשוב לדעת שגם בתודעת מחסור אנחנו מונעים קדימה. יש כאלו שהגיעו מתודעת מחסור בילדותם, בכל תחום שהוא, ודווקא בשל כך יש להם דחף חזק להצליח ולפרוץ את מעגל העוני הכלכלי או הרגשי.

תודעת שפע מדברת על ראיית הטוב, הכרת תודה, ההבנה שיש מספיק לכולם ושאני לא בתחרות עם אף אחד. במצב של תודעת שפע קיים לנו כבר חיבור ליש, לחשיבה חיובית ולנתינה. יש לי את הידיעה שאוכל להשיג כל דבר. יש לי יכולות ומשאבים ואת המודעות לכך.

אבל, יש שני מסלולי חיים שעוברים דרך תודעת שפע. אני רוצה לעשות אבחנה בין מצב תודעתי של משיכת שפע לבין מצב של השפעה.

במצב של משיכת שפע, השפע נמצא מחוצה לי. אנשים בתודעת משיכת שפע נמשכים לקבלת שפע, פעמים רבות ללא שובע. העושר הוא נר לרגליהם. במצב כזה אנו מבינים שיש שפע לכולם, אבל הוא עדיין לא אצלנו, או שהכמות שיש לנו לא מספיקה ועלינו למשוך אותו או עוד ממנו. אז אנחנו מדמיינים תמונות עתיד טובות, שבהן נרוויח הרבה.

המטרה במשיכת שפע היא להרוויח. אנו פועלים ונעים קדימה כי אנו רוצים עוד, כל הזמן. יותר ויותר. אנו נמצאים בתנועת שאיפה. שואפים לעוד.

אין שום בעיה עם זה שאדם רוצה לקבל הרבה לעצמו, אבל כל עוד הוא לא מחובר לרצון לתת, נוצרים עומס ותקיעויות. כמו לדוגמא לשאוף אוויר בנשימה אבל לא לנשוף אותו חזרה.

כל זה ישתנה אם אקח את הדברים הטובים בתודעת השפע, כלומר אחשוב על היש, אעלה תמונות עתיד טובות, אתחבר לכך שאני לא בתחרות עם אף אחד ויכולה לפרוץ קדימה — אבל במקום לדמיין בתמונות העתיד איך אני מקבלת הרבה (הרבה לקוחות, כסף, מוניטין או כל שפע לעצמי), אדמיין וממש ארגיש איך הלקוחות שלי, העובדים, המשפחה והאנשים סביבי מקבלים את התועלת, השפע והטוב שאני נותנת.

להיות בתודעת השפעה זה להפנים שהכול כבר נמצא אצלנו, וכל שעלינו לעשות זה לגלות ולהתגלות. להתמלא, כדי להשפיע ולתת. הרצון למלא ולעזור לאחרים הופך להיות אור גדול עבורנו. אני רוצה לשחרר מעצמי ידע, אהבה ורגישות — ולהקרין אותם לאחרים.

אם במצב תודעתי של משיכת שפע אני נותנת כדי לקבל, אז בתודעת השפעה אני מתמלאת כדי להשפיע ולתת.

לדוגמה, יועצת עסקית תראה בעיני רוחה איך כל הלקוחות שלה עושים פריצות דרך עסקיות ומצליחים מאוד בעסק שלהם, ולא איך היא נהיית עשירה או מפורסמת מזה. זאת ההתחלה של תפנית מתודעת משיכת שפע לתודעת השפעה, אבל זה לא הכול.

לתודעת ההשפעה יש חמישה מאפיינים:

1. רצון לתת והרגשה שיש לי מה לתת לעולם. מי שפועל מתוך תודעת השפעה יגיע עם כוונה עמוקה באמת לעזור למישהו לעשות משהו — תשוקה לעזור לאחרים. בעצם אנו מממשים את עצמנו דרך כך שאנחנו מוציאים מעצמנו את המיטב כדי להיות לעזר עבור מישהו אחר, בתחום שאנחנו טובים בו, שאנחנו אוהבים לעסוק בו ומרגישים משמעותיים כשאנו עושים את זה.

אם ניקח לדוגמה את הספר הזה, יכולתי להוציא אותו מתוך פחד שאני לא מממשת את הידע שקיבלתי ושאני משאירה אותו אצלי במגירה — ואז זה היה מתוך תודעת מחסור. האפשרות השנייה היא להוציא אותו מתוך רצון להיות בעלת מוניטין בתחום התודעה, ליצור לעצמי חשיפה גדולה או לצבור רווחים כספיים — תודעת משיכת שפע. האפשרות השלישית היא להוציא אותו כי פשוט גיליתי שיש לי כל כך הרבה תקשורים, ידע ורעיונות, וזה יכול לעזור להרבה אנשים לעשות התפתחות אישית, צמיחה והתרחבות — תודעת השפעה. זה המאפיין הראשון של תודעת השפעה: לתת כדי להשפיע מהטוב שלי.

2. אקטיביות. לא רק לזמן דברים במחשבה ובדמיון, אלא באמת לעשות ולתת בפועל.

פעמים רבות אנחנו באמת רוצים לעשות משהו, אבל אז נתקלים בכל מיני מחסומים, הן פנימיים והן כאלה שכביכול נמצאים מחוצה לנו. כאן נשאלת השאלה עד כמה באמת זה חשוב לנו ומה נהיה מוכנים לעשות לשם כך, מה שמוביל אותנו למאפיין הבא.

3. אומץ, תחושת מסוגלות ותחושה שאנחנו ראויים. כולנו מכירים את הפחד מלהביא את עצמנו במלואנו לקדמת הבמה ולהגיד את כל מה שיש לנו לומר, או מלעשות דברים כשאנחנו לא בטוחים שנצליח, או מה אם חס וחלילה "נצליח יותר מדי?" גם שם יש פחד.

בתודעת השפעה יש אלמנט משמעותי של אומץ: אומץ להיות בנוכחות מלאה; אומץ להכיר במי שאני ולנהוג בהתאם, בלי לחשוש שיגידו עליי שאני כל מיני דברים שאני פוחדת שיגידו (הזויה, חולמת בהקיץ, אופטימית ללא תקנה, מנותקת מהמציאות, רוחנית מדי, מעשית מדי, חושבת שהיא הכי טובה — כל אחד ואחת והסיפור שלהם.)

האומץ יכול להתבטא למשל בהוצאת ספר, הוצאת מוצר חדש, בהחלפת מקצוע, בשינוי תפקיד, בללכת ללמוד תחום שאני חושבת שאהיה טובה בו, בפתיחת עסק עצמאי במקביל להיותי שכירה או בעזיבת מקום עבודה כדי להקים את מה שבאמת חלמתי עליו. האומץ יושב על מצע של תחושת מסוגלות יחד עם הידיעה שאנחנו ראויים להיות מישהו בעולם הזה. מישהו שיש לו מה להגיד, יש לו בשורה ויש לו מה לתת לאנשים סביבו. יכול להיות שאמרו לנו כשהיינו ילדים שאנחנו באמת משהו מיוחד, יכול גם להיות שאמרו לנו שאנחנו לא שווים כלום, ואולי זה היה משהו באמצע. זה לא משנה. את תחושת המסוגלות והתחושה שאנו ראויים אנחנו צריכים לפתח לעצמנו בעצמנו. עד מתי נוכל להאשים הורה, מורה, בן או בת זוג במה שאנחנו עושים או לא עושים? לא, זה עלינו, ועלינו בלבד.

4. נוכחות מלאה. להסכים להביא לידי ביטוי את האני המתחדש שלנו. להסכים לגלות את עצמנו ואת מה שיש לנו לתת כמעט בכל יום מחדש. כשיש בסיס של תחושת מסוגלות אפשר להביא את מלוא הנוכחות והביטוי לקדמת הבמה. להיות בנוכחות זה להיות מצד אחד מחובר לשורשים שלנו, של מה שמזין אותנו ומה שחשוב לנו בחיים, ומצד שני להמשיך ליצור, לפתח, לחדש, לא לשקוט על השמרים ובטח לא לשבת על זרי דפנה. בתודעת השפעה אין בכלל זרי דפנה. אנו ממשיכים להוציא מתוך עצמנו ולבטא את מי שאנו ומה שיש לנו לתת, ממשיכים ליצור התפתחות כל הזמן. לא בגלל שצריך, אלא כי יש בנו תשוקה לעשות זאת.

5. הזנת השורשים שלנו. זהו המאפיין האחרון לעת עתה של תודעת השפעה. (שווה לעקוב, כי הדברים מתפתחים כל הזמן) כידוע, כדי שאוכל להמשיך לתת אני צריכה להיות מלאה. לראות את השורשים כמקור צמיחה ולא כמקור תמיכה. לא להיאחז בהם, אלא להמשיך לחדש ולמלא אותם. אם בתודעת משיכת שפע אני מתמלאת מעצם הקבלה לעצמי, אז בתודעת השפעה אני מלאה מעצם ההזנה לעצמי. ומה ההבדל? קבלה לעצמי זה להיות גדולה יותר מבחינה חיצונית — בעיקר מבחינת כסף ומוניטין, מעמד והכרה של הסביבה. הזנה של עצמי זה משהו פנימי יותר. זו העצמת הערך העצמי שלי, מה שגורם לי להתמלא, כדי שאוכל להמשיך להתחדש ולתת. זה יכול להיות לימודים שאני אוהבת, תפילה, מדיטציה, קשר עמוק עם בן או בת הזוג שלי, ריקוד, ספורט, קריאה, כתיבה, צילום, אומנות. יש שיקראו לכל אלה תחביבים, אבל זה יותר עמוק: אלו הדברים שמשמחים אותנו, מרוממים את רוחנו, מזינים את השורשים שלנו, ממלאים אותנו ונותנים לנו אנרגיה.

איפה הכסף?

בתודעת מחסור אנחנו זקוקים לכסף כדי לשרוד.

בתודעת השפעה אנחנו מבינים שכסף הוא תוצאה, תוצר לוואי של עשיית טוב לאנשים. ככל שנעשה יותר טוב את מה שאנחנו עושים, וככל שנעשה את זה עבור יותר אנשים, כך נעשה גם יותר כסף.

מה זה אומר לעשות יותר טוב? להיות טובים יותר מבחינה מקצועית ואישית, לחדש, ללמוד, להתחדש כל הזמן. במקביל לתת יותר ליותר אנשים: כעצמאיים — עבור יותר לקוחות, וכשכירים עבור המעסיק ולקוחות הארגון.

הכסף חשוב, אבל ממקום אחר: לא רק כדי שלא יחסר לי וכדי שארגיש בטוחה, ולא רק כדי שיהיה לי עוד, אלא כי הוא אמצעי להשפיע. הכסף הוא בגדר תוצאת לוואי, לא הדבר עצמו. כשאנו עוזרים לאחר לעשות משהו — אנו מקבלים תמורה. ברמת החומר אנו מקבלים כסף וברמה הרוחנית אנו מקבלים הכרה, מוניטין, וגם ערך עצמי גבוה יותר — מה שמאפשר לנו להביא את עצמנו יותר ויותר לידי ביטוי ולממש את עצמנו.

לכן אני ממליצה שאם אנו עצמאים נשאל את עצמנו לא כמה ולמי אנו יכולים למכור, אלא כמה ולמי אנו יכולים לעזור, ואם אנו שכירים נשאל את עצמנו לא כמה ואצל מי אנו יכולים להרוויח יותר, אלא כמה ואצל מי אנחנו יכולים להשפיע ולעזור הכי טוב.

מעבר בין התודעות

כולנו נעים במהלך החיים בין שלושת מצבי התפיסה שתוארו כאן, וחשוב שלא נשפוט את עצמנו על כך. זמן השהות בכל אחד מהמצבים משתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. כאמור, יכול בהחלט להיות מצב שבו ביום אחד נחווה את שלושת מצבי התודעה. זאת הסיבה לכך שכדאי להיות במודעות, לזהות באיזה מצב תודעה אני נמצא או נמצאת ולאמן את עצמי לעבור כמה שיותר לתודעת השפעה.

מה שעוד כדאי להבין זה שאם אני רוצה להיות כמה שיותר בתודעת השפעה, כדאי לי להימנע כמה שיותר מלשהות בתודעת מחסור, כי למי שנמצא שם קשה יותר לעבור קדימה. בעצם השהות שם יש הרבה מאוד נקודות עיוורון. זה כמו לרצות להבין משהו שאני לא יודעת או לא מאמינה שקיים.

אני רוצה לתת לכם דוגמה שאולי תבהיר את העניין של מעבר בין תודעות.

תארו לכם אדם שנכנס למעבדת טלפונים עם מכשיר נוקיה ישן בלי תשתית אינטרנטית, ומבקש שיתקינו לו מצלמה בטלפון. הוא אומר: אני לא צריך אינטרנט בטלפון אבל זקוק למצלמה. במצב כזה, סביר להניח שבחנות יאמרו לו: הדגם שלך ישן מאוד ואי אפשר להתקין עליו מצלמה. מצלמה יכולה להיות רק בטלפון שיש לו גם תשתית לרשת. אם אין לך אופציה לחיבור לרשת, אתה צריך להחליף את הטלפון למכשיר אחר שהחומרה שלו תאפשר את זה.

כך גם אנחנו, אם אנחנו רוצים להיות בתודעת השפעה, על כל המאפיינים הנפלאים שלה, אנחנו צריכים לעבור דרך תודעת שפע ולסגל את המאפיינים הטובים שלה. תודעת שפע היא החומרה שאנחנו זקוקים לה כדי שעליה נוכל "להתקין" את תודעת ההשפעה. משם כבר אפשר להתחיל להשתדרג לרשת של תודעת השפעה.

להיות בנוכחות מלאה

התהליך של מעבר לתודעת השפעה, מאפשר לנו להיות בנוכחות מלאה. בזכותו נוכל לשאוף להיות מי שאנו באמת, לפתח את מקורות העוצמה שלנו ולהנכיח אותם דרך מקורות ההשפעה שלנו — מה שפעמים רבות קורה דרך העיסוק המקצועי.

בין אם בחרנו להיות שכירים, עצמאים או מתנדבים, העיסוק מאפשר לנו לבטא את התכונות שלנו, את מקורות העוצמה ואת מה שיש לנו לתת בעולם, להמשיך להזין את השורשים שלנו, להעלות את הערך ולהמשיך לצמוח, להתחדש ולהתפתח כל הזמן — אפשרות זו יוצרת שילוב מדהים, והוא זה שמעצים את הנוכחות המלאה שלנו בעולם.

התקשורים שלפניכם עוסקים בכל הנושאים שהוזכרו כאן.

מוזמנים להיכנס בשער, להתחבר לתודעת ההשפעה שבתוככם, להמשיך ליצור מרחבי פעולה המגבירים את הנוכחות המלאה בעולם, באמצעות ביטוי מלא של מי שאנחנו.

עוד על הספר

לצאת מעורי לאורי רינת בורג

איך הגעתי לזה?

לילה אחד חלמתי חלום: אני מגיעה לסדנה להכנת תכשיטים, נכנסת לסטודיו ורואה אנשים שיושבים סביב שולחנות, עובדים עם חלקים של מתכות זהב מיוחדות מאוד, מציירים עליהם ומחברים אותם במלאכת מחשבת, חלק ועוד חלק. אני מתפעלת מהתכשיטים הכול כך יפים שהם מכינים, מגיעה למדריכים ושואלת אם אני יכולה לצאת עם תכשיט משלי. בטח, הם אומרים לי, שבי. אני מתיישבת ומצפה לקבל את החומרים, אך מקבלת תכשיט מוכן ושלם. אמנם מרהיב ויפהפה אבל כבר מוכן. אני שואלת את המדריכים בתמיהה וקצת באכזבה: למה קיבלתי תכשיט מוכן? אני רוצה ליצור אחד משלי בעצמי. והם עונים: שלך כבר פשוט מוכן...

כשהתעוררתי מהחלום עדיין לא קישרתי אותו לשום דבר, אבל הוא הדהד בי.

לאחר יומיים שוחחתי עם ערן, בן זוגי, ופתאום הוא זרק רעיון לאוויר. "יש לך כל כך הרבה מחברות שכתבת עם השנים," אמר. "אולי תאגדי את התקשורים שכתובים בהן לספר? זה יכול לעניין ולעזור להרבה אנשים."

וואוו. פתאום זה התחבר לי: זה פירוש החלום. זהו התכשיט שכבר מוכן.

אספתי חלק מכתבי היד שיצרתי במשך כ־15 שנים, ושזרתי אותם לתוך הספר הזה שמוגש לכם באומץ ובאהבה.

מה זה בעצם תקשור?

אחד מזיכרונות הילדות החקוקים אצלי הוא משיחה קצרה ומשמעותית עם אבא שלי, כשהייתי בת חמש או שש. אני זוכרת שהגעתי לחדר העבודה שלו בבית. זו היתה מרפסת קטנה שההורים שלי סגרו כדי שיהיה לו מקום לשבת, לכתוב וללמוד לדוקטורט שעשה בתחום בריאות הציבור. אמרתי לו שאני שומעת קולות והוא גשש ושאל אותי על הקולות האלה ואם הם אומרים לי מה לעשות. "הקולות האלה טובים," השבתי. "הם מסבירים כל מיני דברים..." אני זוכרת שהוא הגיב בנינוחות ובטבעיות, ואמר לי בפשטות שככה זה אצל כולם ושגם הוא שומע קולות. רק לימים הוא אמר לי שהיה ממש מופתע ושלא ממש ידע מה לענות לי, ושהדברים שלי העלו אצלו חששות ופחדים — אבל שאחרי שהבין שאני מרגישה טוב עם זה, הוא זרם איתי. כך ניתנה לי הלגיטימציה לשמוע את הקולות שיש לנו בראש ולתקשר איתם בצורה עמוקה.

בגיל הנעורים הבנתי שאף אחד לא שומע קולות, וגם אם כן, אף אחד לא מדבר על זה כי זה נשמע קצת הזוי. מיד סגרתי את הערוץ הזה. פתחתי אותו מחדש רק כשהגעתי לגיל 30, ושמעתי קריאה להשקה מחודשת של התקשורת המיוחדת הזו — שמאפשרת לקלוט רעיונות, מחשבות וזוויות ראייה אחרות, כאשר אני מזיזה את תשומת הלב שלי ויוצרת תקשורת פנימית בלתי מוסחת.

מה לי ולתקשור?

מי שמכיר אותי יודע שבסך הכול אני אדם מאוד תכל'סי ופרקטי. במקצועי אני יועצת אסטרטגית לארגונים, לעסקים ולאנשים, יזמת ומרצה, בעלת תואר שני במנהל עסקים, אוהבת טבלאות אקסל ודי מחוברת לצד הרציונלי שלי.

יחד עם זאת הבנתי שלרגשות יש משקל גדול בחוויית החיים, ושאליהם כדאי להתייחס בצורה אחרת, כדי לאפשר לי להמשיך להתפתח ויחד עם זאת להרגיש טוב. אני גם מאוד מחוברת לצד שנחשב בלתי רציונלי, שקצת קשה להגדיר אותו כי הוא מופשט, ושקל לקרוא לו הצד הרוחני או התודעתי. זהו מרחב שבו הכול אפשרי. אפשר לתפוס ולקלוט במרחב הזה רעיונות שעדיין לא קיבלו ביטוי פיזי או גשמי: הם קיימים אבל עדיין לא מוחשיים לנו באחד מהחושים.

באופיי, אני לא אוהבת לשמוע שאי אפשר, או שאני לא יכולה. זו כנראה הסיבה לכך שאני מעדיפה למצוא בעצמי תשובות פורצות דרך לשאלות שמעסיקות אותי ולבעיות שאני נתקלת בהן.

עם צאתי לעצמאות בשנת 2006, חיפשתי כלי שיכוון אותי ושיעזור לי בקבלת החלטות ובעיבוד רגשות. הגעתי לקורס תקשור ונפתח לי פתח אדיר לעולם שבו אני יכולה לשאול כל שאלה ולקבל הסבר מתוך תקשורת שלי עצמי. זו כנראה הסיבה שקוראים לזה תקשור. התחלתי למלא מחברות על מחברות בכתב יד, ובהן תשובות לשאלות שהעסיקו אותי הן בקשר לעצמי, והן בקשר לאנשים אחרים או לעולם בכלל. היום אני יודעת שהמילים האלה שכתבתי לא רק שפכו אור והביאו לחיי ידע ותובנות חדשות, אלא ממש יצרו רישומים חדשים בתודעה שלי; רישומים שהשפיעו על כל תחום בחיי. כאילו יש לי מדריכים יודעי כל, שמלטשים כל חלקה טובה אצלי ומאפשרים לי להיות גרסה שמחה ושלמה יותר של עצמי בכל יום מחדש.

הרבה פעמים אני נשאלת אם אני באמת מאמינה שזה אמיתי.

זה מזכיר לי שכשהבן שלי היה קטן ונפלו לו שיניים, הוא היה מקבל כמו כולם מתנה מפיית השיניים. באיזה שהוא שלב הוא סיפר לי שחבריו אמרו שאין דבר כזה פיית שיניים ושהוא סתם מאמין. הוא השיב להם שהוא לא יודע אם יש או אין כזה דבר באמת, אבל מה שהוא כן יודע זה שמי שמאמין, מקבל מתנות...

איך התקשור נעשה בפועל?

זו כמו מערכת אינטרנט פנימית: צריך להיכנס לתדר הנכון ולערוץ הנכון, לשאול שאלה טובה ומדויקת (להגדיר את מילות החיפוש), והתשובה ממהרת להגיע, כמו גוגל פנימי. אלה תשובות על שאלות אישיות שאי אפשר למצוא באף מנוע חיפוש, אבל ברשת הייחודית הזו — כן.

אני שואלת שאלה, מנסחת אותה כך שתהיה מדויקת אבל גם מספיק פתוחה, נכנסת לסוג של מדיטציה או דמיון מודרך, נעזרת בטכניקות נשימה שונות המאפשרות לנקות את התודעה ולהרחיב את התדר. ליצור כמו פס אינטרנט רחב יותר, המאפשר ליותר מידע לעבור דרכו. ומתחילה לכתוב את מה שאני מקבלת. פשוט? לא תמיד. פעמים רבות עולים אצלי ספקות בזמן הכתיבה עצמה, וזה החלק המאתגר בעניין: להמשיך לכתוב למרות הספקות, למרות קולות הביקורת והפקפוק העצמי. לפעמים אני מבינה את המסר באופן מיידי, ולפעמים אני קוראת אותו שוב לאחר תקופה ואז הוא נהיה בהיר יותר. עם השנים קבלתי דרך התקשור ידע מרתק, כלים פורצי דרך והכוונה מיוחדת אותם יישמתי הלכה למעשה ביומיום וחוויתי שינויים גדולים בזמן קצר יחסית.

עם מי אני מתקשרת?

השאלה הזו מעניינת הרבה אנשים, והאמת שלפעמים גם אני שואלת אותה ותוהה אם אני צריכה לכוון למקום כלשהו בזמן התקשור. זה כנראה לא כל כך משנה. אני תמיד מכוונת למקום בהיר, רחב ומפליא, בדרך כלל בלי לתת לו שם או כינוי.

אני מאמינה שהמילים שמתקבלות עולות מתוך חלקים תת מודעים שלנו, כאלו שביומיום אנו מוסחים או רועש לנו מדי כדי לקלוט אותם. בזמן התקשור, השקט הפנימי שאופף אותנו מאפשר לנו להיות בתקשורת עם החלקים האלה. היכולת שלנו להבין וליצור קשר עמוק, מערכת יחסים אינטימית, עם חלקים שונים בתוכנו, היא מתנה אדירה שקיבלנו. זה קשר שיוצר בהירות, ושמאיר את הנפש, הנשמה והעולם בכלל.

הרצון שלי להכיר חלקים שונים שבי הוא שהביא אותי ליצור איתם תקשורת אישית: תקשורת עם החלק שמאבד תקווה, עם זה שמפחד מאכזבה, עם זה שמתנגד ועוד. הסקרנות שלי, בד בבד עם האמונה שהכול נגיש לנו, הביאו אותי להמשיך לחקור, לשאול ולקבל תשובות.

הרגשתי שככל שאני מכירה יותר חלקים בתוך עצמי, החיים נעשים משמעותיים יותר, מאפשרים לצמוח, להתפתח, להרחיב את התפיסה לגבי דברים, לעשות שלום פנימי בתוכי ולאהוב את עצמי. לקבל את עצמי כמו שאני, לא מתוך פשרה וחוסר, אלא מתוך שמחה בקיים, התפעלות ופליאה ממנו.

אני מאמינה שככל שאנו מכירים את עצמנו עמוק ורחב יותר, כך אנו נזקקים לפחות דרמות, קושי וסבל בחיים, ויכולים להתפתח מתוך יצירה וחקר — של עצמנו ושל העולם סביבנו. אני גם מאמינה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות את התקשורת עם החלקים שלו. כל שצריך הוא רצון, אמונה ביכולות שלנו ואימון. הרבה אימון.

מה אני שואלת?

שאלה טובה היא כבר חלק מהתשובה. ישנם סוגים שונים של שאלות, לדוגמה:

שאלות פוטנציאל: מה יאפשר לי... להצליח השנה/ לקבל העלאת שכר/ לממש את כישורי הציור שלי/ למצוא בן/בת זוג טובים/ להעמיק את הקשר עם בן/בת משפחה ועוד.

שאלות בירור: מהן הסיבות למקרה פרטי או כללי שקרה ואיך אוכל להתפתח ולצמוח ממנו? למשל, למה אני לא מצליחה לסגור עסקאות מסוימות שרציתי לסגור בעסק שלי; מהן הסיבות לתופעות שונות כמו הקורונה; בקשת הסברים למושגים שונים כגון תודעת השפעה ואיך להתקרב לנוכחות מלאה, ונושאים הקשורים לזמן ולמועדים בשנה.

שאלות מיגור: כיצד אוכל למגר את הפחד מ... או את הכאב (פיזי ורגשי.)

שיחות עם חלקים: בהן אני יוצרת שיח עם חלק מסוים בי: חלק פיזי/ נפשי/ רגשי או רוחני.

אני מאמינה שהמימוש הכי מספק שלנו הוא דרך העיסוק (לשכירים) או העסק (לעצמאים), וככל שהגיעו אלי יותר לקוחות ליעוץ אסטרטגי עסקי, שמתי לב שלכולנו יש את אותן שאלות ואותם בעיות ופחדים. וכך קרה שכאשר לקוחות העלו בעיה או קושי, שיתפתי אותם בכמה מהמשפטים שקיבלתי. בהתחלה לא דיברתי על כך שהם באו מתוך הכתיבה התקשורית. חששתי שזה לא יתקבל. עם הזמן, כבר לא שינה לאף אחד איך קוראים לזה, והתקשור והדיבור עליו נהיו מבחינתי חלק מהזהות שלי. שיתפתי אנשים, הקראתי להם טקסטים וראיתי איך זה בן רגע פותח אצלם ערוץ. המילים האלה נוגעות בנו בליטוף עדין, עושות עיסוי לבבי, עוזרות להסיר מחסומים אישיים ופותחות ערוצים חדשים להבנה שלנו את עצמנו ומתוך כך לאפשרויות פעולה חדשות בעולם.

קסם של אותיות

יש לי אהבה גדולה לשפה, לאותיות ולמילים הכתובות. בפסוק הראשון שפותח את התורה כתוב: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (בראשית, א׳, א׳). מקובל לחשוב שהדבר הראשון שנברא היה השמים, אבל שמתי לב שאם קוראים כפשוטו, הרי שהדבר הראשון שנברא הוא ״את״: בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. ומה זה "את"? אותיות הא"ב׳ — מא׳ ועד ת׳.

בתקשורים שלי אפשר לראות הרבה מאוד משחקי מילים ואותיות. אני לא יודעת אם אני מקבלת את המשחקים האלה כי אני אוהבת את התחום, או שזו השפה המקובלת בתקשור. בכל מקרה, זה תמיד מעלה בי חיוך ותחושת התפעמות מהיופי הזה. זה חלק מהקסם של התקשור.

באחד מהתקשורים התקבל מסר בצורת שיר, ששמו "קומי סדרי מחדש." (תמצאו אותו בהמשך הספר, בשער השני). האותיות הראשונות של המילים מרכיבות את המילה קסם, וזה נושא השיר: הקסם שמתרחש כשאנו קמים ויוצאים לעשות סדר מחדש — באמונות שלנו, במחשבות שעולות אצלנו או שאנו מעלים ובעקבות כך במעשים שלנו. "תוצר הלוואי״ הוא הקסם. כלומר, קסם הוא לא משהו שאנחנו עושים, אלא משהו שאנו מאפשרים לו להתרחש. זו תובנה שמעצימה מאוד את תחושת המסוגלות של כל אחד מאיתנו, ומאפשרת לנו להבין את הרעיון של מחשבה בוראת מציאות.

מה תמצאו בספר?

בספר 108 תקשורים שנכתבו במהלך השנים, כתשובות למגוון שאלות. מילים שהן צפנים, מפתחות וקודים לפתיחת שערים פנימיים שבדרך כלל נסתרים מעינינו. הספר מחולק ל־7 שערים. כל שער פותח ומניע לצמיחה ולהתפתחות אישית:

איך לחיות מתוך תודעת השפעה, להעלות את תחושת המסוגלות ולממש את הפוטנציאל, להתמודד עם רגשות לא נעימים, לחיות בטוב עם אי ודאות, להגביר את האור בתוכנו, להגדיר מחדש את החלומות ולהוציא אותם באומץ לאור.

כל חלק כולל את השאלה ששאלתי בתקשור, הטקסט המתוקשר ולפעמים גם תוספות שלי על הנושא. בכל תקשור תמצאו ידע שנועד לעורר השראה, כך שנוכל להבין את עצמנו טוב יותר, להמשיך ליצור צמיחה אישית, להעלות את המודעות לחיבור שלנו לחלקים השונים בתוכנו וליצור שלום פנימי, להגביר אהבה עצמית ולשמוח במה שמתקבל לנו בחיים.

הקוראים והקוראות מקבלים נקודות מבט חדשות ויצירתיות על האירועים בחייהם ומרחיבים את תפיסותיהם באופן שמאפשר להם לצאת מעבר לגבולות ולאוטומטים שלהם.

ברכה עם מסר

תקשורים רבים בספר מתחילים בברכה. בהתחלה הברכות האלו הביכו אותי, במיוחד כאשר השאלה נגעה אלי באופן אישי. הרגשתי כאילו דלי ענק מלא בכל טוב נשפך עליי, מלא באהבה ללא תנאי. עם הזמן שמתי לב שהברכות אמנם דומות אחת לשנייה, אבל הן לא זהות. היה מעניין לגלות שפעמים רבות יש קשר הדוק בין מילות הברכה למסר המרכזי של התקשור. כלומר הברכה היא מעין תמצית של המסר.

איך הספר יכול לעזור?

כל תקשור שהכנסתי לספר יכול לעורר הזדהות במצבים שונים: כאשר צר לנו, עצוב או כואב, כאשר יש לנו שאלה בלתי פתורה או עניין שמעסיק אותנו, כשברצוננו לקבל מסר או את ברכת הדרך למשהו חדש. ההזדהות יכולה להגיע ממקום של תחושה דומה לזו שכבר קיימת אצלנו ולהביא אותנו לתובנה שברצוננו לסגל לעצמנו ולגדל בקרבנו, או להעצים תובנה שכבר קיימת ומבקשת הכרה וחיזוק. לפעמים הפנייה כתובה בלשון נקבה, לפעמים בלשון זכר — תלוי עבור מי היה התקשור במקור בכל מקרה אפשר לקרוא אותם בלשון המתאימה אישית לכם.

פעמים רבות כשקראתי את התקשורים הרגשתי שהדברים נכתבו לא רק אליי או לאדם שהתקשור היה מיועד עבורו במקור, אלא שאלו מילים אוניברסליות שמגיעות בצורה פרסונלית. כלומר שכל מי שמרגיש צורך מסוים או חווה בעיה מסוימת יכול לפתוח את התקשור, לקרוא אותו ובכך לרומם את רוחו או לאפשר לעצמו לחשוב על דרכי חשיבה, תפיסה ופעולה שקודם לא עלו בדעתו. ההרגשה משתפרת, תחושת המסוגלות עולה ולפעמים הדבר אף מאפשר לנו לפעול אחרת.

אפשר לחשוב על שאלה, לפתוח את הספר באקראי, לקרוא את מה שעולה ולמצוא את נקודות החיבור לשאלה שהגענו איתה. אפשר לעיין בספר ולמצוא נושא שמתקשר לשאלה שלנו, לקרוא את הכתוב ולהרגיש את המסר שמהדהד לנו, ואפשר גם לקרוא אותו בצורה שוטפת כדי לקבל השראה ורוממות רוח לפרוץ את הגבולות של עצמנו ולצאת מעורנו לעבר האור שלנו — כלומר מהמקום שנראה לנו כמוגבל או בלתי אפשרי למקום בו נעים והכול אפשרי: הן מקום המאפשר לנו ליצור תנועה, להיחשף להזדמנויות חדשות, לזוויות ראייה וחשיבה שלא חשבנו עליהם קודם, והן מקום שמרגיש לנו נעים וטוב בו, כזה שרוצים עוד ממנו.

ביקשתי לקבל בתקשור ברכה לקוראי הספר:

״קוראים יקרים, בבואכם להיכנס בשערים אלו קחו אתכם כלי עבודה: את חפירה ואוויר. מאווררים אתם את האדמה עליה חיים אתם, הופכים אותה, מדשנים אותה, יוצרים מצע חדש להרחבת גבולות, לחיים מתוך קלילות וחופש פנימיים, הגברת שמחה, מימוש והעלאת הערך.״

תנועה יוצרת תנועה

לפעמים נקודת המבט שלנו עשויה לשנות לנו את כל חוויית החיים.

לתפיסתי, יש שלוש דרכים שבהן אנחנו מפרשים ומפרשות את החיים. אני קוראת להן שלוש תודעות, או שלוש תפיסות של החיים.

תודעה היא מושג הכולל את כל מה שאנו חושבים, מאמינים, אומרים ועושים, את החוויות שלנו, הזיכרונות והחלומות, כל מה שאנו בעצם יכולים לקלוט — מה שמשפיע על תפיסת המציאות שלנו ומתוך כך יוצר את המציאות בפועל. התודעה היא איכות גמישה ויש לנו את היכולת להשפיע עליה מתוך מודעות וכוונה לעשות כן.

יש שלוש דרכים אפשריות לחוות את החיים: תודעת הישרדות, תודעת משיכת שפע ותודעת השפעה. כולנו נעים במהלך החיים בין שלושת מצבי התפיסה הללו. משך הזמן שאנו שוהים בכל אחת מהן משתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. זה אפילו יכול להגיע למצב שביום אחד אחווה את שלושת מצבי התודעה האלו גם יחד בסיטואציות שונות. אם אני אדם מודע מאוד, אוכל לתפוס את הסיטואציה מתוך תודעת הישרדות לדוגמה, ולהתמיר אותה לתודעת השפעה. ברגע שנהיה במודעות לכך, נרצה לעבור כמה שיותר לתודעת השפעה ולשהות כמה שפחות בתודעת הישרדות.

באפשרותנו להניע את עצמנו לעבר הישג או תוצאה מסוימת דרך כל אחת משלוש התודעות. למען האמת, אפשר להשיג את אותה תוצאה בדיוק משלושת מצבי התודעה. ההבדל הוא באיכות החיים. השגת תוצאה מתוך תודעת השפעה מביאה להרגשה הרבה יותר טובה, מספקת ונעימה מאשר לעשות זאת ממצב של משיכת שפע — ובוודאי שיותר מאשר מתוך מצב של תודעת הישרדות.

להיות בתודעת הישרדות זה להסכים לכך שהמציאות מנהלת אותנו. זה בעצם להיות בחוסר מולה — בעיקר בחוסר אונים. להאמין שהעולם הוא מקום קשה, שחייבים להתאמץ מאוד כדי להשיג כל דבר. המחסור משמש כעוגן, הספקות מוליכים בשביל והפחד מנהל כל חלקה טובה.

המטרה העיקרית במצב הזה היא לשרוד את הסיטואציה. אנחנו פועלים ונעים קדימה מתוך תחושה שאין לנו, או מתוך פחד שנאבד את מה שכבר יש לנו או שאולי יחסר לנו משהו בעתיד.

תחושת המחסור מתבטאת בתפיסה שאין לנו משאבים: לא משאבים חיצוניים כמו כסף וסוגי חומר, לא משאבים רגשיים כמו עוצמות, בטחון, ייחודיות ואומץ, או לא משאבים רוחניים כמו אמונה ותקווה. תודעתנו תיחשב לתודעת הישרדות גם במקרים שבהם יש לנו משאבים (חומריים, רגשיים או רוחניים) אך אנו חיים בפחד שהם ייגמרו שנגלה שהכול אבד לנו ואין לנו כלום או שאנו חוששים שיחסרו לנו בעתיד.

תחושת החוסר יכולה להתבטא הן מול הסביבה החיצונית והן אל מול עצמנו. הפחד מנהל אותנו בכל הקשור להערכה העצמית. זה נשמע כך: "אני לא מספיק..." — לא מספיק טוב/ה, לא מספיק מוצלח/ת, אין לי יכולת כזו וכזו ועוד. במצב כזה יש לנו תחושה שאנחנו לא ממש משמעותיים, ולכן אנחנו עלולים להרגיש שמה שנגיד או נכתוב לא יעניין או לא יגיע למספיק אנשים. אגב, יש אנשים שנמצאים כל כולם בתודעת מחסור ויש כאלו שעשו עבודת מודעות ועברו דרך אבל עדיין חלקים מסוימים שלהם נותרו בתודעת הישרדות. כלומר, אנחנו לא בהכרח נמצאים בתודעת מחסור מוחלטת בכל תחום בחיים; זה יכול לבוא לידי רק בחלקים מסוימים. איפה ואיך? זה מאוד אישי. יש כאלה, לדוגמה, שירגישו בטוחים מול אנשים שכבר מכירים אותם, אבל פחות בטוחים מול אנשים שעדיין לא מכירים אותם — ודווקא שם עלולה לקפוץ תודעת המחסור והפחד. או שתודעת המחסור תתבטא במצבים בהם היו רוצים הביא את עצמם לקדמת הבמה, להשפיע מול לקוחות, או במקום העבודה, אבל הם מרגישים שחסרים להם את הכוחות הדרושים או האומץ, או בכל תחום אחר בחיים.

חשוב לדעת שגם בתודעת מחסור אנחנו מונעים קדימה. יש כאלו שהגיעו מתודעת מחסור בילדותם, בכל תחום שהוא, ודווקא בשל כך יש להם דחף חזק להצליח ולפרוץ את מעגל העוני הכלכלי או הרגשי.

תודעת שפע מדברת על ראיית הטוב, הכרת תודה, ההבנה שיש מספיק לכולם ושאני לא בתחרות עם אף אחד. במצב של תודעת שפע קיים לנו כבר חיבור ליש, לחשיבה חיובית ולנתינה. יש לי את הידיעה שאוכל להשיג כל דבר. יש לי יכולות ומשאבים ואת המודעות לכך.

אבל, יש שני מסלולי חיים שעוברים דרך תודעת שפע. אני רוצה לעשות אבחנה בין מצב תודעתי של משיכת שפע לבין מצב של השפעה.

במצב של משיכת שפע, השפע נמצא מחוצה לי. אנשים בתודעת משיכת שפע נמשכים לקבלת שפע, פעמים רבות ללא שובע. העושר הוא נר לרגליהם. במצב כזה אנו מבינים שיש שפע לכולם, אבל הוא עדיין לא אצלנו, או שהכמות שיש לנו לא מספיקה ועלינו למשוך אותו או עוד ממנו. אז אנחנו מדמיינים תמונות עתיד טובות, שבהן נרוויח הרבה.

המטרה במשיכת שפע היא להרוויח. אנו פועלים ונעים קדימה כי אנו רוצים עוד, כל הזמן. יותר ויותר. אנו נמצאים בתנועת שאיפה. שואפים לעוד.

אין שום בעיה עם זה שאדם רוצה לקבל הרבה לעצמו, אבל כל עוד הוא לא מחובר לרצון לתת, נוצרים עומס ותקיעויות. כמו לדוגמא לשאוף אוויר בנשימה אבל לא לנשוף אותו חזרה.

כל זה ישתנה אם אקח את הדברים הטובים בתודעת השפע, כלומר אחשוב על היש, אעלה תמונות עתיד טובות, אתחבר לכך שאני לא בתחרות עם אף אחד ויכולה לפרוץ קדימה — אבל במקום לדמיין בתמונות העתיד איך אני מקבלת הרבה (הרבה לקוחות, כסף, מוניטין או כל שפע לעצמי), אדמיין וממש ארגיש איך הלקוחות שלי, העובדים, המשפחה והאנשים סביבי מקבלים את התועלת, השפע והטוב שאני נותנת.

להיות בתודעת השפעה זה להפנים שהכול כבר נמצא אצלנו, וכל שעלינו לעשות זה לגלות ולהתגלות. להתמלא, כדי להשפיע ולתת. הרצון למלא ולעזור לאחרים הופך להיות אור גדול עבורנו. אני רוצה לשחרר מעצמי ידע, אהבה ורגישות — ולהקרין אותם לאחרים.

אם במצב תודעתי של משיכת שפע אני נותנת כדי לקבל, אז בתודעת השפעה אני מתמלאת כדי להשפיע ולתת.

לדוגמה, יועצת עסקית תראה בעיני רוחה איך כל הלקוחות שלה עושים פריצות דרך עסקיות ומצליחים מאוד בעסק שלהם, ולא איך היא נהיית עשירה או מפורסמת מזה. זאת ההתחלה של תפנית מתודעת משיכת שפע לתודעת השפעה, אבל זה לא הכול.

לתודעת ההשפעה יש חמישה מאפיינים:

1. רצון לתת והרגשה שיש לי מה לתת לעולם. מי שפועל מתוך תודעת השפעה יגיע עם כוונה עמוקה באמת לעזור למישהו לעשות משהו — תשוקה לעזור לאחרים. בעצם אנו מממשים את עצמנו דרך כך שאנחנו מוציאים מעצמנו את המיטב כדי להיות לעזר עבור מישהו אחר, בתחום שאנחנו טובים בו, שאנחנו אוהבים לעסוק בו ומרגישים משמעותיים כשאנו עושים את זה.

אם ניקח לדוגמה את הספר הזה, יכולתי להוציא אותו מתוך פחד שאני לא מממשת את הידע שקיבלתי ושאני משאירה אותו אצלי במגירה — ואז זה היה מתוך תודעת מחסור. האפשרות השנייה היא להוציא אותו מתוך רצון להיות בעלת מוניטין בתחום התודעה, ליצור לעצמי חשיפה גדולה או לצבור רווחים כספיים — תודעת משיכת שפע. האפשרות השלישית היא להוציא אותו כי פשוט גיליתי שיש לי כל כך הרבה תקשורים, ידע ורעיונות, וזה יכול לעזור להרבה אנשים לעשות התפתחות אישית, צמיחה והתרחבות — תודעת השפעה. זה המאפיין הראשון של תודעת השפעה: לתת כדי להשפיע מהטוב שלי.

2. אקטיביות. לא רק לזמן דברים במחשבה ובדמיון, אלא באמת לעשות ולתת בפועל.

פעמים רבות אנחנו באמת רוצים לעשות משהו, אבל אז נתקלים בכל מיני מחסומים, הן פנימיים והן כאלה שכביכול נמצאים מחוצה לנו. כאן נשאלת השאלה עד כמה באמת זה חשוב לנו ומה נהיה מוכנים לעשות לשם כך, מה שמוביל אותנו למאפיין הבא.

3. אומץ, תחושת מסוגלות ותחושה שאנחנו ראויים. כולנו מכירים את הפחד מלהביא את עצמנו במלואנו לקדמת הבמה ולהגיד את כל מה שיש לנו לומר, או מלעשות דברים כשאנחנו לא בטוחים שנצליח, או מה אם חס וחלילה "נצליח יותר מדי?" גם שם יש פחד.

בתודעת השפעה יש אלמנט משמעותי של אומץ: אומץ להיות בנוכחות מלאה; אומץ להכיר במי שאני ולנהוג בהתאם, בלי לחשוש שיגידו עליי שאני כל מיני דברים שאני פוחדת שיגידו (הזויה, חולמת בהקיץ, אופטימית ללא תקנה, מנותקת מהמציאות, רוחנית מדי, מעשית מדי, חושבת שהיא הכי טובה — כל אחד ואחת והסיפור שלהם.)

האומץ יכול להתבטא למשל בהוצאת ספר, הוצאת מוצר חדש, בהחלפת מקצוע, בשינוי תפקיד, בללכת ללמוד תחום שאני חושבת שאהיה טובה בו, בפתיחת עסק עצמאי במקביל להיותי שכירה או בעזיבת מקום עבודה כדי להקים את מה שבאמת חלמתי עליו. האומץ יושב על מצע של תחושת מסוגלות יחד עם הידיעה שאנחנו ראויים להיות מישהו בעולם הזה. מישהו שיש לו מה להגיד, יש לו בשורה ויש לו מה לתת לאנשים סביבו. יכול להיות שאמרו לנו כשהיינו ילדים שאנחנו באמת משהו מיוחד, יכול גם להיות שאמרו לנו שאנחנו לא שווים כלום, ואולי זה היה משהו באמצע. זה לא משנה. את תחושת המסוגלות והתחושה שאנו ראויים אנחנו צריכים לפתח לעצמנו בעצמנו. עד מתי נוכל להאשים הורה, מורה, בן או בת זוג במה שאנחנו עושים או לא עושים? לא, זה עלינו, ועלינו בלבד.

4. נוכחות מלאה. להסכים להביא לידי ביטוי את האני המתחדש שלנו. להסכים לגלות את עצמנו ואת מה שיש לנו לתת כמעט בכל יום מחדש. כשיש בסיס של תחושת מסוגלות אפשר להביא את מלוא הנוכחות והביטוי לקדמת הבמה. להיות בנוכחות זה להיות מצד אחד מחובר לשורשים שלנו, של מה שמזין אותנו ומה שחשוב לנו בחיים, ומצד שני להמשיך ליצור, לפתח, לחדש, לא לשקוט על השמרים ובטח לא לשבת על זרי דפנה. בתודעת השפעה אין בכלל זרי דפנה. אנו ממשיכים להוציא מתוך עצמנו ולבטא את מי שאנו ומה שיש לנו לתת, ממשיכים ליצור התפתחות כל הזמן. לא בגלל שצריך, אלא כי יש בנו תשוקה לעשות זאת.

5. הזנת השורשים שלנו. זהו המאפיין האחרון לעת עתה של תודעת השפעה. (שווה לעקוב, כי הדברים מתפתחים כל הזמן) כידוע, כדי שאוכל להמשיך לתת אני צריכה להיות מלאה. לראות את השורשים כמקור צמיחה ולא כמקור תמיכה. לא להיאחז בהם, אלא להמשיך לחדש ולמלא אותם. אם בתודעת משיכת שפע אני מתמלאת מעצם הקבלה לעצמי, אז בתודעת השפעה אני מלאה מעצם ההזנה לעצמי. ומה ההבדל? קבלה לעצמי זה להיות גדולה יותר מבחינה חיצונית — בעיקר מבחינת כסף ומוניטין, מעמד והכרה של הסביבה. הזנה של עצמי זה משהו פנימי יותר. זו העצמת הערך העצמי שלי, מה שגורם לי להתמלא, כדי שאוכל להמשיך להתחדש ולתת. זה יכול להיות לימודים שאני אוהבת, תפילה, מדיטציה, קשר עמוק עם בן או בת הזוג שלי, ריקוד, ספורט, קריאה, כתיבה, צילום, אומנות. יש שיקראו לכל אלה תחביבים, אבל זה יותר עמוק: אלו הדברים שמשמחים אותנו, מרוממים את רוחנו, מזינים את השורשים שלנו, ממלאים אותנו ונותנים לנו אנרגיה.

איפה הכסף?

בתודעת מחסור אנחנו זקוקים לכסף כדי לשרוד.

בתודעת השפעה אנחנו מבינים שכסף הוא תוצאה, תוצר לוואי של עשיית טוב לאנשים. ככל שנעשה יותר טוב את מה שאנחנו עושים, וככל שנעשה את זה עבור יותר אנשים, כך נעשה גם יותר כסף.

מה זה אומר לעשות יותר טוב? להיות טובים יותר מבחינה מקצועית ואישית, לחדש, ללמוד, להתחדש כל הזמן. במקביל לתת יותר ליותר אנשים: כעצמאיים — עבור יותר לקוחות, וכשכירים עבור המעסיק ולקוחות הארגון.

הכסף חשוב, אבל ממקום אחר: לא רק כדי שלא יחסר לי וכדי שארגיש בטוחה, ולא רק כדי שיהיה לי עוד, אלא כי הוא אמצעי להשפיע. הכסף הוא בגדר תוצאת לוואי, לא הדבר עצמו. כשאנו עוזרים לאחר לעשות משהו — אנו מקבלים תמורה. ברמת החומר אנו מקבלים כסף וברמה הרוחנית אנו מקבלים הכרה, מוניטין, וגם ערך עצמי גבוה יותר — מה שמאפשר לנו להביא את עצמנו יותר ויותר לידי ביטוי ולממש את עצמנו.

לכן אני ממליצה שאם אנו עצמאים נשאל את עצמנו לא כמה ולמי אנו יכולים למכור, אלא כמה ולמי אנו יכולים לעזור, ואם אנו שכירים נשאל את עצמנו לא כמה ואצל מי אנו יכולים להרוויח יותר, אלא כמה ואצל מי אנחנו יכולים להשפיע ולעזור הכי טוב.

מעבר בין התודעות

כולנו נעים במהלך החיים בין שלושת מצבי התפיסה שתוארו כאן, וחשוב שלא נשפוט את עצמנו על כך. זמן השהות בכל אחד מהמצבים משתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. כאמור, יכול בהחלט להיות מצב שבו ביום אחד נחווה את שלושת מצבי התודעה. זאת הסיבה לכך שכדאי להיות במודעות, לזהות באיזה מצב תודעה אני נמצא או נמצאת ולאמן את עצמי לעבור כמה שיותר לתודעת השפעה.

מה שעוד כדאי להבין זה שאם אני רוצה להיות כמה שיותר בתודעת השפעה, כדאי לי להימנע כמה שיותר מלשהות בתודעת מחסור, כי למי שנמצא שם קשה יותר לעבור קדימה. בעצם השהות שם יש הרבה מאוד נקודות עיוורון. זה כמו לרצות להבין משהו שאני לא יודעת או לא מאמינה שקיים.

אני רוצה לתת לכם דוגמה שאולי תבהיר את העניין של מעבר בין תודעות.

תארו לכם אדם שנכנס למעבדת טלפונים עם מכשיר נוקיה ישן בלי תשתית אינטרנטית, ומבקש שיתקינו לו מצלמה בטלפון. הוא אומר: אני לא צריך אינטרנט בטלפון אבל זקוק למצלמה. במצב כזה, סביר להניח שבחנות יאמרו לו: הדגם שלך ישן מאוד ואי אפשר להתקין עליו מצלמה. מצלמה יכולה להיות רק בטלפון שיש לו גם תשתית לרשת. אם אין לך אופציה לחיבור לרשת, אתה צריך להחליף את הטלפון למכשיר אחר שהחומרה שלו תאפשר את זה.

כך גם אנחנו, אם אנחנו רוצים להיות בתודעת השפעה, על כל המאפיינים הנפלאים שלה, אנחנו צריכים לעבור דרך תודעת שפע ולסגל את המאפיינים הטובים שלה. תודעת שפע היא החומרה שאנחנו זקוקים לה כדי שעליה נוכל "להתקין" את תודעת ההשפעה. משם כבר אפשר להתחיל להשתדרג לרשת של תודעת השפעה.

להיות בנוכחות מלאה

התהליך של מעבר לתודעת השפעה, מאפשר לנו להיות בנוכחות מלאה. בזכותו נוכל לשאוף להיות מי שאנו באמת, לפתח את מקורות העוצמה שלנו ולהנכיח אותם דרך מקורות ההשפעה שלנו — מה שפעמים רבות קורה דרך העיסוק המקצועי.

בין אם בחרנו להיות שכירים, עצמאים או מתנדבים, העיסוק מאפשר לנו לבטא את התכונות שלנו, את מקורות העוצמה ואת מה שיש לנו לתת בעולם, להמשיך להזין את השורשים שלנו, להעלות את הערך ולהמשיך לצמוח, להתחדש ולהתפתח כל הזמן — אפשרות זו יוצרת שילוב מדהים, והוא זה שמעצים את הנוכחות המלאה שלנו בעולם.

התקשורים שלפניכם עוסקים בכל הנושאים שהוזכרו כאן.

מוזמנים להיכנס בשער, להתחבר לתודעת ההשפעה שבתוככם, להמשיך ליצור מרחבי פעולה המגבירים את הנוכחות המלאה בעולם, באמצעות ביטוי מלא של מי שאנחנו.