ציפור בערפל
בכפר צרפתי קטן באוֹבֶרניְי, קצת אחרי שבע וחצי בבוקר, פילחה ירייה את הערפל שעטף עדיין את היער והסתיר את העצים. הכדור פגע בציפור אחת, שנפלה מתוך הערפל על העלים המתים, והמשיך בדרכו עד שנפל ארצה רחוק משם.
חזרתי למיטה והבטתי בחלון.
על הזגוגית ניגרו אדים של לילה שנגמר.
בחוץ, בשעון הכנסייה שנבנתה במאה השלוש–עשרה, זז מחוג אחד מסִפרה רומית אחת לסִפרה רומית אחרת.
למטה, בתחנת הדלק, מכרו גם פחמים, עצים להסקה ויין שולחני אדום — כל מה שדרוש כדי להניע חיים, כשיש חיים.
היא הייתה עוד מכוסה בסדין ועיניה היו עוד עצומות, אבל היא שאלה מה זה היה, הרעש המפחיד הזה. אמרתי לה שזאת הייתה ירייה של צייד. היא שאלה מה הוא צד, הצייד הזה, ואמרתי לה שהצייד הזה צד ציפור אחת מתוך הערפל. הציפור עמדה בתוך הערפל וניקרה אותו, והוא ירה בה ופגע. היא אמרה שציפורים לא אוכלות ערפל ושאלה אם הצייד הזה לא הייתי, במקרה, אני. אתה יודע שבסוף תספר לי, היא אמרה, הכול אתה בסוף מספר לי. ואם לא, אני אמצא עלים מתים מהיער בתוך הנעליים שלך. שתקתי. היא שאלה אם הציפור השמיעה איזושהי צווחה לפני שנפלה. אמרתי לה שלא, שהציפור נפלה בלי שום צווחה, והיא אמרה שציפורים באמת מנקרות לפעמים ערפל עד שהן נופלות מתוכו. היא חיבקה אותי לתוכה בלי לפקוח את העיניים.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
