בוקר חום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בוקר חום
הוספה למועדפים

בוקר חום

4 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

זהו סיפור אליגורי שהאירועים המסופרים בו מתרחשים בארץ לא מזוהה ששולטת בה מפלגה טוטליטרית. דרך סיפור פשוט על שני חברים עולה תיאור התהליך שבו מניחים בני האדם למשטר כלשהו להשתלט על חייהם ולפרק את החברה.

ספרון נגיש לכל קוראת וקורא בכל גיל, אגדה מצמררת על הפחדים היומיומיים הקטנים שכל אחד מאיתנו, בכל מקום, עלול להיכנע להם. הטקסט הקולח הזה מעורר למחשבה עד היכן עלולה להוביל אדישותם של בני האדם. הספר נוגע  בתופעות הגזענות, האי-סובלנות, הפגיעה בזכויות האזרח ועשוי לשמש רקע מצוין לעיסוק בנושאים אלה במערכת החינוך.

"בוקר חום", שנמכר בצרפת ביותר ממיליון עותקים ואשר תורגם לשפות רבות, ראה אור לראשונה בהוצאת נהר ספרים בספטמבר 2003 והתקבל בהתלהבות על ידי הקוראים, הביקורת על כל גווניה והיה לרב-מכר. לאחר שאזלו חמש מהדורות, הספר רואה אור במהדורה מתוקנת  (2008) וערוכה מחדש בידי המתרגם ובעיצוב חדש.

מדברי הביקורת

"בכישרון נדיר של כתיבה מינימליסטית נותן לנו הספרון הנהדר הזה תיאור מצמרר של התהליך שבו מניחים בני האדם למשטר החוּם להשתלט על חייהם, לפרק את החברה ולהפוך כל יחיד למועמד למחנה ריכוז." (פרופ' זאב שטרנהל, הארץ ספרים)

"ספר שראוי למערכת החינוך בישראל לאמץ אותו." (ד"ר שרה אוסצקי-לזר, מעריב)

"מניפסט מעודן ומשעשע נגד ההִתרגלות של האזרח לכל רוע של השלטון בשם האינדיווידואליות." (ניר ברעם, מעריב)

"בוקר חום נובח וגם נושך, והוא עושה זאת בתחכום מעודן ומצמרר, שמוכיח כי מעט יכול להיות הרבה." (ירון פריד, ידיעות אחרונות)

"סיפור עשוי לעילא, כתוב בעדינות וללא הפרזה, מתאר תהליך שמתחיל בהוראה כביכול תמימה." (רות אלמוג, הארץ תרבות וספרות)

"ברבע שעה תגמור את בוקר חום. את עצם הספר תזכור גם בעוד שנה." (אדם ברוך, מעריב)

"אחד מתוך חמישה ספרים שכל מורה חייב לקרוא – בוקר חום מאת פרנק פבלוף." (שולמית אלוני, ynet)

"המסרים החינוכיים הגלומים בסיפור האלגורי הקצרצר והפשוט לכאורה, הם רבי עוצמה בכל הקשור לחינוך לדמוקרטיה." (ד"ר אבי צפרוני, מנהל המחלקה לחינוך ערכי, אורט ישראל)

"ספר חשוב זה מציב לכולנו מַראָה מול העיניים ומאלץ אותנו לעצור ולחשוב איך להימנע מן המצב ה'חוּם', שבו אתה מידרדר בהדרגה אל התהום." (ד"ר יהודית רונן, עיתון 77)

"ספר קצר המתאר במילים פשוטות תהליך שבו אנשים מניחים לשלטון החום להשתלט על חייהם. האנשים אינם ערים, בשלבים הראשונים, למשמעות האמיתית של התהליכים המתרחשים מול עיניהם ולמחיר אותו הם ישלמו בסופו של דבר." (מתוך המלצת ראש אגף הפיקוח על הוראת האזרחות במשרד החינוך)

פרק ראשון

[1]

ישבנו כשרגלינו פשוטות לשמש ולא ממש דיברנו, צ'רלי ואני. סתם החלפנו בינינו כמה מחשבות שחלפו לנו בראש, בלי שאף אחד מאתנו באמת שם לב לְמה שהאחר סיפר. היו אלה רגעים מענגים שבהם הנחנו לזמן לחלוף בעודנו לוגמים בנחת את הקפה שלנו.

כשהוא סיפר לי שהיה עליו להזריק לכלב שלו, זה הפתיע אותי, אבל לא יותר מזה. כלב חביב שמזדקן רע זה תמיד דבר עצוב, אבל כשהוא כבר בן חמש עשרה, צריך להתרגל לרעיון שביום מן הימים הוא ימות.

 

"אתה מבין, לא יכולתי להעביר אותו בתור חוּם," אמר צ'רלי.

"טוב, מה לעשות, לַבּרדור זה לא בדיוק כלב חום, אבל איזו מחלה הייתה לו?" שאלתי.

"זאת לא השאלה. הוא פשוט לא היה כלב חום, זה הכול."

"אוי, לא, אז עכשיו זה כמו עם החתולים?"

"כן, בדיוק אותו הדבר."

עוד על הספר

בוקר חום פרנק פבלוף

[1]

ישבנו כשרגלינו פשוטות לשמש ולא ממש דיברנו, צ'רלי ואני. סתם החלפנו בינינו כמה מחשבות שחלפו לנו בראש, בלי שאף אחד מאתנו באמת שם לב לְמה שהאחר סיפר. היו אלה רגעים מענגים שבהם הנחנו לזמן לחלוף בעודנו לוגמים בנחת את הקפה שלנו.

כשהוא סיפר לי שהיה עליו להזריק לכלב שלו, זה הפתיע אותי, אבל לא יותר מזה. כלב חביב שמזדקן רע זה תמיד דבר עצוב, אבל כשהוא כבר בן חמש עשרה, צריך להתרגל לרעיון שביום מן הימים הוא ימות.

 

"אתה מבין, לא יכולתי להעביר אותו בתור חוּם," אמר צ'רלי.

"טוב, מה לעשות, לַבּרדור זה לא בדיוק כלב חום, אבל איזו מחלה הייתה לו?" שאלתי.

"זאת לא השאלה. הוא פשוט לא היה כלב חום, זה הכול."

"אוי, לא, אז עכשיו זה כמו עם החתולים?"

"כן, בדיוק אותו הדבר."