שקשוקה שתיים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שקשוקה שתיים
מכר
מאות
עותקים
שקשוקה שתיים
מכר
מאות
עותקים

שקשוקה שתיים

4.6 כוכבים (14 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גליה עוז

גליה עוז (נולדה ב-8 ביוני 1964) היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ובמאית סרטים תיעודיים ישראלית. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012. נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה. היא בתם של נילי ועמוס עוז. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו במעמד זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בתשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011. ספרה "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ילדים מצטיין לשנת 2018. ספרה "אני מייקי" זכה בפרס דבורה עומר לשנת 2018.

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול" על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא).

בערוץ "כאן חינוכית", משודרת מאז 2021 הסדרה "שקשוקה" המבוססת על ספריה "שקשוקה" ו"אני מייקי". 

בין הסרטים שביימה ״למרוד במלכות״ (2007), ״קולף הסברס״ (2008), ״יהודים עכשיו״ (2010) ו״שקופים״ (2013). 

בפברואר 2021 ראה אור ספרה הראשון למבוגרים "דבר שמתחפש לאהבה".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5n7sy4ey

תקציר

יוּלִי מִסְתַּבֶּכֶת כְּשֶׁמַּתָּנוֹת מִסְתּוֹרִיּוֹת מַתְחִילוֹת לְהוֹפִיעַ עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל אֶפִי, בַּת הַדּוֹדָה שֶׁלָּהּ, וְכָל זֶה קוֹרֶה דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁאֶפִי מִתְכּוֹנֶנֶת לְתַחֲרוּת רִיצָה חֲשׁוּבָה, וְדַוְקָא כְּשֶׁהַמְּנַהֶלֶת הַחֲדָשָׁה מוֹדִיעָה שֶׁאָסוּר לְהָבִיא לְבֵית הַסֵּפֶר מַמְתָּקִים, בָּלוֹנִים אוֹ כָּל דָּבָר שָׂמֵחַ אַחֵר.

הַאִם יַרְשׁוּ לְאֶפִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרוּת? הַאִם אֶפִי תַּאֲשִׁים אֶת יוּלִי בְּכָל הַצָּרוֹת שֶׁלָּהּ? מָה הַסִּכּוּי שֶׁהַמְּנַהֶלֶת הַחֲדָשָׁה תַּצְלִיחַ לַהֲפֹךְ אֶת דּוֹתָן, שֶׁתָּמִיד מַרְבִּיץ וְעוֹשֶׂה בְּעָיוֹת, לְיֶלֶד טוֹב? וְלָמָּה מְטַפְּסֵי הָרִים סוֹחֲבִים אִתָּם קַרְטוֹנִים שֶׁל בֵּיצִים כְּשֶׁהֵם עוֹלִים לְפִסְגַּת הַהִימַלַיָה? (רֶמֶז: תִּשְׁאֲלוּ אֶת אָבִיב).

הָעוֹלָם הַתּוֹסֵס, הַמָּהִיר וְהַתּוֹבְעָנִי שֶׁל הַיְּלָדִים, הַשְּׁאִיפָה שֶׁלָּהֶם לְעַצְמָאוּת אֶל מוּל דְּרִישָׁתָם שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים לְסֵדֶר וּמִשְׁמַעַת, הַנֶּאֱמָנוּת הָעֲמֻקָּה שֶׁלָּהֶם לַחֲבֵרִים, שֶׁבְּצִדָּהּ גַּם לֹא מְעַט אַכְזָבוֹת –  עַל כָּל אֵלֶּה מְסַפֶּרֶת גִּבּוֹרַת הַסֵּפֶר יוּלִי בְּקוֹלָהּ הַיִּחוּדִי, הָרְצִינִי וְהַמַּצְחִיק.

הַרְפַּתְקָה חֲדָשָׁה בְּהִשְׁתַּתְּפוּת יוּלִי וְכָל הַחֲבֵרִים מִ"שַּׁקְשׁוּקָה נֶעֱלֶמֶת", מֵאֵת גַּלְיָה עוֹז.

הספרים הבאים בסדרה הם "שַׁקְשׁוּקָה מְאַמֶּצֶת חָתוּל אָיֹם וְנוֹרָא", "שקשוקה והמלחמה העולמית בין הטובים לרעים" ו"שַׁקְשׁוּקָה ושוד הלימונים הגדול".

פרק ראשון

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

 

הַפַּעַם זֹאת לֹא אֲנִי. אֲנִי לֹא רָצִיתִי כְּלוּם, מַמָּשׁ כְּלוּם, לֹא רָצִיתִי לְנַצֵּחַ, לֹא לְהַפְרִיעַ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר לְנַצֵּחַ, לֹא לָרִיב עִם אַף אֶחָד. רָצִיתִי רַק לִבְנוֹת צַעֲצוּעַ בְּשִׁעוּר מְלָאכָה וְלָתֵת אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה לָאַחִים הַתְּאוֹמִים שֶׁלִּי יַנַּאי וְיוֹגֵב, שֶׁבְּקִצּוּר קוֹרְאִים לָהֶם יוֹיוֹ.

זֶה דַּוְקָא הָיָה צַעֲצוּעַ חָכָם, קֻבִּיָּה מֵעֵץ שֶׁבְּתוֹכָהּ יֵשׁ כַּדּוּר מְנַגֵּן, וְהַחָכְמָה הִיא שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁמְּטַלְטְלִים אֶת הַקֻּבִּיָּה שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה רוֹעֶשֶׁת וְטִפְּשִׁית. אֲבָל זֶה כָּל הַזְּמַן הִתְפָּרֵק לִי, גַּם כְּשֶׁנִּסִּיתִיִ דֶּבֶק פְּלַסְטִי וְגַם דֶּבֶק מַגָּע.

הַפַּעַם זֶה בֶּאֱמֶת לֹא בִּגְלָלִי. אוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁלְּאֶפִי וְלִי יֵשׁ אוֹתוֹ תִּיק בֵּית סֵפֶר, וּבִגְלַל זֶה הִתְבַּלְבַּלְתִּי, וְאַחַר כָּךְ אֶפִי כָּעֲסָה עָלַי. וְאוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁבַּבֵּית סֵפֶר שֶׁלָּנוּ יֵשׁ מְנַהֶלֶת חֲדָשָׁה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ שַׁחַר תְּכֵלֶת, וְאֶצְלָהּ הַכֹּל הוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּנּוֹת, כִּי שַׁחַר תְּכֵלֶת הֶחְלִיטָה שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אוֹתָנוּ וְשֶׁנִּהְיֶה טוֹבִים, וּבְכָל פַּעַם שֶׁשְּׁנֵי יְלָדִים הוֹלְכִים מַכּוֹת הִיא אוֹסֶפֶת אֶת כֻּלָּם בֶּחָצֵר וּמַסְבִּירָה שֶׁזֶּה לֹא בְּסֵדֶר, וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת הִיא גַּם בּוֹדֶקֶת לְמִי אֵין תִּלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה.

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הִיא עָשְׂתָה טֶקֶס־מִשְׁמַעַת מַמָּשׁ גָּדוֹל, כִּי דּוֹתָן שָׂם רֶגֶל לְאֶפִי וְהִיא נָפְלָה וְקִבְּלָה מַכָּה בַּבֶּרֶךְ, וַחֲבָל, כִּי בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים יֵשׁ תַּחֲרוּת רִיצָה שֶׁל כַּמָּה בָּתֵי סֵפֶר, וְאֶצְלֵנוּ חָשְׁבוּ לִשְׁלֹחַ אֶת אֶפִי, כִּי אֶפִי רָצָה הֲכִי מַהֵר, מַשִּׂיגָה גַּם אֶת הַבָּנִים, וְהַפַּעַם זֶה מַמָּשׁ חָשׁוּב שֶׁהִיא תָּרוּץ וּתְנַצֵּחַ אֶת דּוֹר דּוּאָנִי מִבֵּית סֵפֶר "אֳרָנִים", כִּי דּוֹר דּוּאָנִי אָמְרָה שֶׁהָאֶפִי הַזֹאת, הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהּ רָצוֹת מַהֵר וְהָרֹאשׁ רָץ לְאַט. אֲבָל עַכְשָׁיו אֶפִי מִסְתּוֹבֶבֶת עִם תַּחְבֹּשֶׁת עַל הַבֶּרֶךְ וְלֹא נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לָהּ סִכּוּי מוּל דּוֹר דּוּאָנִי, וְשַׁחַר תְּכֵלֶת הַמְּנַהֶלֶת הִצִּיעָה לַיְּלָדִים לִלְמֹד מִמַּה שֶּׁקָּרָה לְאֶפִי וְלָקוּם כָּל בֹּקֶר וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב, פָּשׁוּט כָּכָה, לָקוּם וְלַחְשֹׁב עַל מַשֶּׁהוּ טוֹב לַעֲשׂוֹת בִּמְקוֹם לָלֶכֶת מַכּוֹת.

דַּוְקָא דּוֹתָן, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ מַמְצִיאִים נְאוּמִים כָּאֵלֶּה, הִסְתּוֹבֵב בַּצַּד בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד רָאָה, עִם הַיָּדַיִם בַּכִּיסִים, וְאָמַר בְּקוֹל רָם, "לֶפְטִי בֶּפְטִי בִּילִי־בִּילִי בֶּפְטִי צִ'ינְגָלֶה מִינְגָלֶה לוּף לוּף לוּף," כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ אַף מִלָּה מִמַּה שֶּׁהַמְּנַהֶלֶת אוֹמֶרֶת. זֶה נִכְנַס לוֹ לָרֹאשׁ כִּי הַיְּלָדִים מִכִּתּוֹת א' שָׁרִים לֶפְטִי בֶּפְטִי בְּלִי הַפְסָקָה בַּשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים, מֵאָז שֶׁיֶּלֶד אֶחָד לָמַד אֶת זֶה מֵאַבָּא שֶׁלּוֹ, וְאוֹתוֹ אַבָּא סִפֵּר שֶׁלִּפְנֵי מֵאָה שָׁנָה הָיו שָׁרִים אֶת זֶה בַּטִּיּוּלִים שֶׁל הַבֵּית סֵפֶר.

דּוֹתָן תָּמִיד מַרְבִּיץ וּמֵצִיק וְעוֹשֶׂה בְּעָיוֹת, אֲבָל הַפַּעַם יָכֹלְתִּי לְהָבִין לָמָה הוּא אוֹמֵר לֶפְטִי בֶּפְטִי בִּזְמַן שֶׁהַמְּנַהֶלֶת מְדַבֶּרֶת. הִיא הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ יֶלֶד טוֹב, וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא מְפַחֵד שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת מַצְלִיחָה בָּזֶה.

בַּצָּהֳרַיִם הָלַכְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ לֶאֱכֹל אֶצְלִי בַּבַּיִת - אֹפֶק וְאֶפִי וַאֲנִי. אֶפִי הִיא בַּת דּוֹדָה שֶׁלִּי וְגָרָה מִמּוּל, וְאֹפֶק גָּר קוֹמָה מֵעָלַי, וְלִפְעָמִים הֵם בָּאִים אֵלֶינוּ לֶאֱכֹל סְפָּגֶטִי. אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עַל הָרֶגֶל שֶׁל אֶפִי וְאָמְרָה לָהּ לֹא לְוַתֵּר עַל הַתַּחֲרוּת, לְהִתְאַמֵּן כָּל יוֹם וּבַסּוֹף יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

אַחַר כָּךְ הִיא אָמְרָה לָנוּ לְהִזָּהֵר מִשַּׁקְשׁוּקָה, כִּי כָּכָה הִיא נִרְאֵית כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִתְקֹף. שַׁקְשׁוּקָה שָׁכְבָה עַל הָרִצְפָּה מִתַּחַת לַכִּסֵּא שֶׁל אֹפֶק וְנִמְנְמָה. אֶפִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת מְאֹד, בְּלִי לְמַצְמֵץ, כִּי בֵּין רִיצָה לְרִיצָה אֶפִי הַזֹּאת רֹב הַזְּמַן מְרַחֶפֶת, וְהִיא עוֹד לֹא לָמְדָה שֶׁאָסוּר לְהַאֲמִין לְאִמָּא שֶׁלִּי.

 

"אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ אַתֶּם מְגַדְּלִים חַיָּה מַפְחִידָה כָּזֹאת," אָמַר אֹפֶק בִּרְצִינוּת, כִּי אֹפֶק הוּא בְּעַצְמוֹ רָשָׁע, בְּעִקָּר בְּדִבּוּרִים, וְהוּא מֵבִין אֶת הַבְּדִיחוֹת שֶׁל אִמָּא.

וְאִמָּא אָמְרָה לִי: "בֶּאֱמֶת, יוּלִי. תְּרַסְּנִי אֶת הַכַּלְבָּה הַפְּרָאִית שֶׁלָּךְ. מַה זֶּה פֹּה, ג'וּנְגֶל?"

שַׁקְשׁוּקָה הִתְהַפְּכָה לַצַּד הַשֵּׁנִי וְהִמְשִׁיכָה לִישֹׁן. "אֲבָל הִיא לֹא עוֹשָׂה כְּלוּם," אָמְרָה אֶפִי. הִיא הִתְכּוֹפְפָה קְצָת כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל עַל שַׁקְשׁוּקָה, וְהַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ נָגַע בַּמָּרָק וְהִיא לֹא שָׂמָה לֵב. אֶפִי מְרַחֵפִי.

 

אַחֲרֵי הָאֹכֶל הָלַכְנוּ לְשַׂחֵק מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וְשַׁקְשׁוּקָה בָּאָה אִתָּנוּ, וַאֲנִי הֶרְאֵיתִי לְאֶפִי וּלְאֹפֶק אֵיךְ אֶפְשָׁר לְלַטֵּף אוֹתָהּ כָּכָה שֶׁהִיא תֵּרָאֶה כְּמוֹ נְסִיכָה אַפְרִיקָאִית יְפֵהפִיָּה עִם שֵׂעָר אָסוּף, וְאָז לְאֹפֶק הָיָה רַעְיוֹן אֵיךְ לְהַחְזִיר אֶת אֶפִי לְכֹּשֶׁר, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ זֶה שִׁתּוּף פְּעוּלָה מִצַּד שַׁקְשׁוּקָה.

רְאִיתֶם פַּעַם תַּחֲרוּת רִיצָה בֵּין כַּלְבָּה לְיַלְדָּה? אָז נָכוֹן שֶׁאֶפִי רָצָה הֲכִי מַהֵר בַּכִּתָּה, מַשִּׂיגָה אֶת כָּל הַבָּנִים, אֲבָל שַׁקְשׁוּקָה רָצָה כְּמוֹ נְסִיכָה, וְזֶה יוֹתֵר טוֹב. אֹפֶק אָמַר לְשַקְשׁוּקָה שֶׁאִם הִיא תִּהְיֶה חֲכָמָה וּתְנַצֵּל אֶת הַפְּצִיעָה שֶׁל אֶפִי, הִיא תְּנַצֵּחַ, אֲבָל שַׁקְשׁוּקָה בִּכְלָל לֹא הִקְשִׁיבָה לוֹ. כְּשֶׁהִתְחִילָה הַתַּחֲרוּת הִיא נֶעֶצְרָה לְהָרִיחַ צָמִיג יָשָׁן שֶׁצָּמְחוּ בְּתוֹכוֹ עֲשָׂבִים, וְאַחַר כָּךְ הִיא הִתְחִילָה לִנְבֹּחַ עַל חָתוּל שֶׁהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לִמְכוֹנִית, וְאֶפִי נִצְּחָה בְּלִי בְּעָיָה.

אֹפֶק אָמַר שֶׁצָּרִיך לִמְצֹא שִׁיטָה אַחֶרֶת, וְחָשַׁבְנוּ עַל זֶה הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁהֶחְלַטְנוּ שֶׁאֲנִי אֶעֱמֹד בִּנְקוּדַת הַסִּיּוּם וְאֶקְרָא לְשַׁקְשׁוּקָה, וְאֹפֶק יַחְזִיק אֶת שַׁקְשׁוּקָה בִּנְקוּדַת הַזִּנּוּק שֶׁלֹּא תָּזוּז, וְאָז הוּא יַגִּיד "מוּכָנִים, הִכּוֹן, צֵא" וִישַׁחְרֵר אוֹתָהּ, וּשְׁתֵּיהֶן יַתְחִילוּ לָרוּץ לַכִּוּוּן שֶׁלִּי.

"בּוֹאִי, קְטַנָּה," אָמַרְתִּי לְשַׁקְשׁוּקָה מֵרָחוֹק, בִּזְמַן שֶׁאֹפֶק הֶחְזִיק אוֹתָהּ. "בּוֹאִי מַהֵר."

"מַהֵר זֶה לֹא מַסְפִּיק," אָמַר אֹפֶק. "צָרִיךְ גַּם לָדַעַת לְאָן לָרוּץ."

שַׁקְשׁוּקָה הִתְפַּתְּלָה בֵּין הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ וְרָצְתָה לָבוֹא אֵלַי, וְאֹפֶק אָמַר: "טוֹב, מוּכָנִים?"

הִסְתַּכַּלְתִּי עַל אֶפִי וְרָאִיתִי שֶׁהִיא עָסוּקָה בְּלִקְלֹעַ לְעַצְמָהּ צַמָּה קְטַנְטַנָּה, וּבִכְלָל לֹא שָׂמָה לֵב לְשׁוּם דָּבָר, וְהֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַסִּכּוּי שֶׁלָּנוּ לְנַצֵּחַ אוֹתָהּ, וּמַהֵר מַהֵר עָנִיתִי: "מוּכָנִים."

"הִכּוֹן, צֵא!" אָמַר אֹפֶק, וְשִׁחְרֵר אֶת שַׁקְשׁוּקָה, וְשַׁקְשׁוּקָה בֶּאֱמֶת רָצָה אֵלַי כְּמוֹ יַלְדָּה טוֹבָה, וְכָכָה הִיא הִצְלִיחָה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאַף יַלְדָּה בַּבֵּית סֵפֶר שֶׁלָּנוּ לֹא חָלְמָה עָלָיו - הִיא נִצְּחָה אֶת אֶפִי.

"בִּכְלָל לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְחִיל לָרוּץ," אָמְרָה אֶפִי, וַאֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה נָכוֹן, שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהָעִיר אוֹתָהּ מֵהַמַּצָּב הַחוֹלְמָנִי שֶׁלָּהּ, אֲבָל לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה, כִּי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֶפִי תַּפְסִיד פַּעַם, מַה יֵּשׁ. הִיא תָּמִיד מְנַצַּחַת. אֹפֶק הִסְבִּיר לָהּ שֶׁזֹּאת תַּחֲרוּת רִיצָה, לֹא מְשִׂימָה בֶּחָלָל, וְאֵין שׁוּם סִבָּה לְרַחֵף, וַאֲנִי לִטַּפְתִּי אֶת שַׁקְשׁוּקָה וְשַׁרְתִּי:

 

לְשַׁחַר תְּכֵלֶת יֵשׁ קַרַחַת

וְשַׁקְשׁוּקָה מְנַצַּחַת...

 

"אֲבָל אֶפִי נִצְּחָה בַּתַּחֲרוּת הַקּוֹדֶמֶת," אָמַר אֹפֶק.

"כֵּן," אָמַרְתִּי, "אֲבָל הַתַּחֲרוּת הַקּוֹדֶמֶת לֹא נֶחְשֶׁבֶת, כִּי שַׁקְשׁוּקָה נָבְחָה עַל חָתוּל."

"טוֹב," אָמַר אֹפֶק, "אֶפִי לֹא אֲשֵׁמָה שֶׁהַכַּלְבָּה שֶׁלָּךְ נוֹבַחַת עַל חֲתוּלִים בִּמְקוֹם לָרוּץ."

"וְהַכַּלְבָּה שֶׁלִּי לֹא אֲשֵׁמָה שֶׁאֶפִי נִרְדֶּמֶת פֹּה בַּעֲמִידָה," אָמַרְתִּי.

 

אֹפֶק וַאֲנִי כִּמְעַט הִתְחַלְנוּ לָרִיב, אֲבָל פִּתְאוֹם שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֶפִי וְשַׁקְשׁוּקָה הִתְחִילוּ לָרוּץ סְתָם כָּכָה בְּמַעֲגָלִים, שְׁתֵּיהֶן חֲמוּדוֹת וּתְמִימוֹת עִם שֵׂעָר מִתְנַפְנֵף מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם, וְלִשְׁתֵּיהֶן פָּנִים שְׁקֵטוֹת שֶׁלֹּא רוֹצוֹת וְלֹא צְרִיכוֹת שׁוּם דָּבָר, כְּאִילוּ רִיצָה זֶה בִּמְקוֹם כָּל הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים.

"זֶה יָפֶה מְאֹד," חָשַׁבְתִּי, "אֲבָל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. אִם מִישֶׁהוּ מִסְתַּכֵּל עַל שְׁנַיִם רָצִים, הוּא תָּמִיד רוֹצֶה שֶׁאֶחָד מֵהֶם יְנַצֵּחַ."

גליה עוז

גליה עוז (נולדה ב-8 ביוני 1964) היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ובמאית סרטים תיעודיים ישראלית. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012. נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה. היא בתם של נילי ועמוס עוז. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו במעמד זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בתשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011. ספרה "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ילדים מצטיין לשנת 2018. ספרה "אני מייקי" זכה בפרס דבורה עומר לשנת 2018.

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול" על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא).

בערוץ "כאן חינוכית", משודרת מאז 2021 הסדרה "שקשוקה" המבוססת על ספריה "שקשוקה" ו"אני מייקי". 

בין הסרטים שביימה ״למרוד במלכות״ (2007), ״קולף הסברס״ (2008), ״יהודים עכשיו״ (2010) ו״שקופים״ (2013). 

בפברואר 2021 ראה אור ספרה הראשון למבוגרים "דבר שמתחפש לאהבה".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5n7sy4ey

עוד על הספר

שקשוקה שתיים גליה עוז

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

 

הַפַּעַם זֹאת לֹא אֲנִי. אֲנִי לֹא רָצִיתִי כְּלוּם, מַמָּשׁ כְּלוּם, לֹא רָצִיתִי לְנַצֵּחַ, לֹא לְהַפְרִיעַ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר לְנַצֵּחַ, לֹא לָרִיב עִם אַף אֶחָד. רָצִיתִי רַק לִבְנוֹת צַעֲצוּעַ בְּשִׁעוּר מְלָאכָה וְלָתֵת אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה לָאַחִים הַתְּאוֹמִים שֶׁלִּי יַנַּאי וְיוֹגֵב, שֶׁבְּקִצּוּר קוֹרְאִים לָהֶם יוֹיוֹ.

זֶה דַּוְקָא הָיָה צַעֲצוּעַ חָכָם, קֻבִּיָּה מֵעֵץ שֶׁבְּתוֹכָהּ יֵשׁ כַּדּוּר מְנַגֵּן, וְהַחָכְמָה הִיא שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁמְּטַלְטְלִים אֶת הַקֻּבִּיָּה שׁוֹמְעִים מוּזִיקָה רוֹעֶשֶׁת וְטִפְּשִׁית. אֲבָל זֶה כָּל הַזְּמַן הִתְפָּרֵק לִי, גַּם כְּשֶׁנִּסִּיתִיִ דֶּבֶק פְּלַסְטִי וְגַם דֶּבֶק מַגָּע.

הַפַּעַם זֶה בֶּאֱמֶת לֹא בִּגְלָלִי. אוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁלְּאֶפִי וְלִי יֵשׁ אוֹתוֹ תִּיק בֵּית סֵפֶר, וּבִגְלַל זֶה הִתְבַּלְבַּלְתִּי, וְאַחַר כָּךְ אֶפִי כָּעֲסָה עָלַי. וְאוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁבַּבֵּית סֵפֶר שֶׁלָּנוּ יֵשׁ מְנַהֶלֶת חֲדָשָׁה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ שַׁחַר תְּכֵלֶת, וְאֶצְלָהּ הַכֹּל הוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּנּוֹת, כִּי שַׁחַר תְּכֵלֶת הֶחְלִיטָה שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אוֹתָנוּ וְשֶׁנִּהְיֶה טוֹבִים, וּבְכָל פַּעַם שֶׁשְּׁנֵי יְלָדִים הוֹלְכִים מַכּוֹת הִיא אוֹסֶפֶת אֶת כֻּלָּם בֶּחָצֵר וּמַסְבִּירָה שֶׁזֶּה לֹא בְּסֵדֶר, וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת הִיא גַּם בּוֹדֶקֶת לְמִי אֵין תִּלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה.

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הִיא עָשְׂתָה טֶקֶס־מִשְׁמַעַת מַמָּשׁ גָּדוֹל, כִּי דּוֹתָן שָׂם רֶגֶל לְאֶפִי וְהִיא נָפְלָה וְקִבְּלָה מַכָּה בַּבֶּרֶךְ, וַחֲבָל, כִּי בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים יֵשׁ תַּחֲרוּת רִיצָה שֶׁל כַּמָּה בָּתֵי סֵפֶר, וְאֶצְלֵנוּ חָשְׁבוּ לִשְׁלֹחַ אֶת אֶפִי, כִּי אֶפִי רָצָה הֲכִי מַהֵר, מַשִּׂיגָה גַּם אֶת הַבָּנִים, וְהַפַּעַם זֶה מַמָּשׁ חָשׁוּב שֶׁהִיא תָּרוּץ וּתְנַצֵּחַ אֶת דּוֹר דּוּאָנִי מִבֵּית סֵפֶר "אֳרָנִים", כִּי דּוֹר דּוּאָנִי אָמְרָה שֶׁהָאֶפִי הַזֹאת, הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהּ רָצוֹת מַהֵר וְהָרֹאשׁ רָץ לְאַט. אֲבָל עַכְשָׁיו אֶפִי מִסְתּוֹבֶבֶת עִם תַּחְבֹּשֶׁת עַל הַבֶּרֶךְ וְלֹא נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לָהּ סִכּוּי מוּל דּוֹר דּוּאָנִי, וְשַׁחַר תְּכֵלֶת הַמְּנַהֶלֶת הִצִּיעָה לַיְּלָדִים לִלְמֹד מִמַּה שֶּׁקָּרָה לְאֶפִי וְלָקוּם כָּל בֹּקֶר וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב, פָּשׁוּט כָּכָה, לָקוּם וְלַחְשֹׁב עַל מַשֶּׁהוּ טוֹב לַעֲשׂוֹת בִּמְקוֹם לָלֶכֶת מַכּוֹת.

דַּוְקָא דּוֹתָן, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ מַמְצִיאִים נְאוּמִים כָּאֵלֶּה, הִסְתּוֹבֵב בַּצַּד בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד רָאָה, עִם הַיָּדַיִם בַּכִּיסִים, וְאָמַר בְּקוֹל רָם, "לֶפְטִי בֶּפְטִי בִּילִי־בִּילִי בֶּפְטִי צִ'ינְגָלֶה מִינְגָלֶה לוּף לוּף לוּף," כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ אַף מִלָּה מִמַּה שֶּׁהַמְּנַהֶלֶת אוֹמֶרֶת. זֶה נִכְנַס לוֹ לָרֹאשׁ כִּי הַיְּלָדִים מִכִּתּוֹת א' שָׁרִים לֶפְטִי בֶּפְטִי בְּלִי הַפְסָקָה בַּשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים, מֵאָז שֶׁיֶּלֶד אֶחָד לָמַד אֶת זֶה מֵאַבָּא שֶׁלּוֹ, וְאוֹתוֹ אַבָּא סִפֵּר שֶׁלִּפְנֵי מֵאָה שָׁנָה הָיו שָׁרִים אֶת זֶה בַּטִּיּוּלִים שֶׁל הַבֵּית סֵפֶר.

דּוֹתָן תָּמִיד מַרְבִּיץ וּמֵצִיק וְעוֹשֶׂה בְּעָיוֹת, אֲבָל הַפַּעַם יָכֹלְתִּי לְהָבִין לָמָה הוּא אוֹמֵר לֶפְטִי בֶּפְטִי בִּזְמַן שֶׁהַמְּנַהֶלֶת מְדַבֶּרֶת. הִיא הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ יֶלֶד טוֹב, וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא מְפַחֵד שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת מַצְלִיחָה בָּזֶה.

בַּצָּהֳרַיִם הָלַכְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ לֶאֱכֹל אֶצְלִי בַּבַּיִת - אֹפֶק וְאֶפִי וַאֲנִי. אֶפִי הִיא בַּת דּוֹדָה שֶׁלִּי וְגָרָה מִמּוּל, וְאֹפֶק גָּר קוֹמָה מֵעָלַי, וְלִפְעָמִים הֵם בָּאִים אֵלֶינוּ לֶאֱכֹל סְפָּגֶטִי. אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עַל הָרֶגֶל שֶׁל אֶפִי וְאָמְרָה לָהּ לֹא לְוַתֵּר עַל הַתַּחֲרוּת, לְהִתְאַמֵּן כָּל יוֹם וּבַסּוֹף יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

אַחַר כָּךְ הִיא אָמְרָה לָנוּ לְהִזָּהֵר מִשַּׁקְשׁוּקָה, כִּי כָּכָה הִיא נִרְאֵית כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִתְקֹף. שַׁקְשׁוּקָה שָׁכְבָה עַל הָרִצְפָּה מִתַּחַת לַכִּסֵּא שֶׁל אֹפֶק וְנִמְנְמָה. אֶפִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת מְאֹד, בְּלִי לְמַצְמֵץ, כִּי בֵּין רִיצָה לְרִיצָה אֶפִי הַזֹּאת רֹב הַזְּמַן מְרַחֶפֶת, וְהִיא עוֹד לֹא לָמְדָה שֶׁאָסוּר לְהַאֲמִין לְאִמָּא שֶׁלִּי.

 

"אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ אַתֶּם מְגַדְּלִים חַיָּה מַפְחִידָה כָּזֹאת," אָמַר אֹפֶק בִּרְצִינוּת, כִּי אֹפֶק הוּא בְּעַצְמוֹ רָשָׁע, בְּעִקָּר בְּדִבּוּרִים, וְהוּא מֵבִין אֶת הַבְּדִיחוֹת שֶׁל אִמָּא.

וְאִמָּא אָמְרָה לִי: "בֶּאֱמֶת, יוּלִי. תְּרַסְּנִי אֶת הַכַּלְבָּה הַפְּרָאִית שֶׁלָּךְ. מַה זֶּה פֹּה, ג'וּנְגֶל?"

שַׁקְשׁוּקָה הִתְהַפְּכָה לַצַּד הַשֵּׁנִי וְהִמְשִׁיכָה לִישֹׁן. "אֲבָל הִיא לֹא עוֹשָׂה כְּלוּם," אָמְרָה אֶפִי. הִיא הִתְכּוֹפְפָה קְצָת כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל עַל שַׁקְשׁוּקָה, וְהַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ נָגַע בַּמָּרָק וְהִיא לֹא שָׂמָה לֵב. אֶפִי מְרַחֵפִי.

 

אַחֲרֵי הָאֹכֶל הָלַכְנוּ לְשַׂחֵק מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וְשַׁקְשׁוּקָה בָּאָה אִתָּנוּ, וַאֲנִי הֶרְאֵיתִי לְאֶפִי וּלְאֹפֶק אֵיךְ אֶפְשָׁר לְלַטֵּף אוֹתָהּ כָּכָה שֶׁהִיא תֵּרָאֶה כְּמוֹ נְסִיכָה אַפְרִיקָאִית יְפֵהפִיָּה עִם שֵׂעָר אָסוּף, וְאָז לְאֹפֶק הָיָה רַעְיוֹן אֵיךְ לְהַחְזִיר אֶת אֶפִי לְכֹּשֶׁר, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ זֶה שִׁתּוּף פְּעוּלָה מִצַּד שַׁקְשׁוּקָה.

רְאִיתֶם פַּעַם תַּחֲרוּת רִיצָה בֵּין כַּלְבָּה לְיַלְדָּה? אָז נָכוֹן שֶׁאֶפִי רָצָה הֲכִי מַהֵר בַּכִּתָּה, מַשִּׂיגָה אֶת כָּל הַבָּנִים, אֲבָל שַׁקְשׁוּקָה רָצָה כְּמוֹ נְסִיכָה, וְזֶה יוֹתֵר טוֹב. אֹפֶק אָמַר לְשַקְשׁוּקָה שֶׁאִם הִיא תִּהְיֶה חֲכָמָה וּתְנַצֵּל אֶת הַפְּצִיעָה שֶׁל אֶפִי, הִיא תְּנַצֵּחַ, אֲבָל שַׁקְשׁוּקָה בִּכְלָל לֹא הִקְשִׁיבָה לוֹ. כְּשֶׁהִתְחִילָה הַתַּחֲרוּת הִיא נֶעֶצְרָה לְהָרִיחַ צָמִיג יָשָׁן שֶׁצָּמְחוּ בְּתוֹכוֹ עֲשָׂבִים, וְאַחַר כָּךְ הִיא הִתְחִילָה לִנְבֹּחַ עַל חָתוּל שֶׁהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לִמְכוֹנִית, וְאֶפִי נִצְּחָה בְּלִי בְּעָיָה.

אֹפֶק אָמַר שֶׁצָּרִיך לִמְצֹא שִׁיטָה אַחֶרֶת, וְחָשַׁבְנוּ עַל זֶה הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁהֶחְלַטְנוּ שֶׁאֲנִי אֶעֱמֹד בִּנְקוּדַת הַסִּיּוּם וְאֶקְרָא לְשַׁקְשׁוּקָה, וְאֹפֶק יַחְזִיק אֶת שַׁקְשׁוּקָה בִּנְקוּדַת הַזִּנּוּק שֶׁלֹּא תָּזוּז, וְאָז הוּא יַגִּיד "מוּכָנִים, הִכּוֹן, צֵא" וִישַׁחְרֵר אוֹתָהּ, וּשְׁתֵּיהֶן יַתְחִילוּ לָרוּץ לַכִּוּוּן שֶׁלִּי.

"בּוֹאִי, קְטַנָּה," אָמַרְתִּי לְשַׁקְשׁוּקָה מֵרָחוֹק, בִּזְמַן שֶׁאֹפֶק הֶחְזִיק אוֹתָהּ. "בּוֹאִי מַהֵר."

"מַהֵר זֶה לֹא מַסְפִּיק," אָמַר אֹפֶק. "צָרִיךְ גַּם לָדַעַת לְאָן לָרוּץ."

שַׁקְשׁוּקָה הִתְפַּתְּלָה בֵּין הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ וְרָצְתָה לָבוֹא אֵלַי, וְאֹפֶק אָמַר: "טוֹב, מוּכָנִים?"

הִסְתַּכַּלְתִּי עַל אֶפִי וְרָאִיתִי שֶׁהִיא עָסוּקָה בְּלִקְלֹעַ לְעַצְמָהּ צַמָּה קְטַנְטַנָּה, וּבִכְלָל לֹא שָׂמָה לֵב לְשׁוּם דָּבָר, וְהֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַסִּכּוּי שֶׁלָּנוּ לְנַצֵּחַ אוֹתָהּ, וּמַהֵר מַהֵר עָנִיתִי: "מוּכָנִים."

"הִכּוֹן, צֵא!" אָמַר אֹפֶק, וְשִׁחְרֵר אֶת שַׁקְשׁוּקָה, וְשַׁקְשׁוּקָה בֶּאֱמֶת רָצָה אֵלַי כְּמוֹ יַלְדָּה טוֹבָה, וְכָכָה הִיא הִצְלִיחָה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאַף יַלְדָּה בַּבֵּית סֵפֶר שֶׁלָּנוּ לֹא חָלְמָה עָלָיו - הִיא נִצְּחָה אֶת אֶפִי.

"בִּכְלָל לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְחִיל לָרוּץ," אָמְרָה אֶפִי, וַאֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה נָכוֹן, שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהָעִיר אוֹתָהּ מֵהַמַּצָּב הַחוֹלְמָנִי שֶׁלָּהּ, אֲבָל לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה, כִּי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֶפִי תַּפְסִיד פַּעַם, מַה יֵּשׁ. הִיא תָּמִיד מְנַצַּחַת. אֹפֶק הִסְבִּיר לָהּ שֶׁזֹּאת תַּחֲרוּת רִיצָה, לֹא מְשִׂימָה בֶּחָלָל, וְאֵין שׁוּם סִבָּה לְרַחֵף, וַאֲנִי לִטַּפְתִּי אֶת שַׁקְשׁוּקָה וְשַׁרְתִּי:

 

לְשַׁחַר תְּכֵלֶת יֵשׁ קַרַחַת

וְשַׁקְשׁוּקָה מְנַצַּחַת...

 

"אֲבָל אֶפִי נִצְּחָה בַּתַּחֲרוּת הַקּוֹדֶמֶת," אָמַר אֹפֶק.

"כֵּן," אָמַרְתִּי, "אֲבָל הַתַּחֲרוּת הַקּוֹדֶמֶת לֹא נֶחְשֶׁבֶת, כִּי שַׁקְשׁוּקָה נָבְחָה עַל חָתוּל."

"טוֹב," אָמַר אֹפֶק, "אֶפִי לֹא אֲשֵׁמָה שֶׁהַכַּלְבָּה שֶׁלָּךְ נוֹבַחַת עַל חֲתוּלִים בִּמְקוֹם לָרוּץ."

"וְהַכַּלְבָּה שֶׁלִּי לֹא אֲשֵׁמָה שֶׁאֶפִי נִרְדֶּמֶת פֹּה בַּעֲמִידָה," אָמַרְתִּי.

 

אֹפֶק וַאֲנִי כִּמְעַט הִתְחַלְנוּ לָרִיב, אֲבָל פִּתְאוֹם שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֶפִי וְשַׁקְשׁוּקָה הִתְחִילוּ לָרוּץ סְתָם כָּכָה בְּמַעֲגָלִים, שְׁתֵּיהֶן חֲמוּדוֹת וּתְמִימוֹת עִם שֵׂעָר מִתְנַפְנֵף מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם, וְלִשְׁתֵּיהֶן פָּנִים שְׁקֵטוֹת שֶׁלֹּא רוֹצוֹת וְלֹא צְרִיכוֹת שׁוּם דָּבָר, כְּאִילוּ רִיצָה זֶה בִּמְקוֹם כָּל הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים.

"זֶה יָפֶה מְאֹד," חָשַׁבְתִּי, "אֲבָל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. אִם מִישֶׁהוּ מִסְתַּכֵּל עַל שְׁנַיִם רָצִים, הוּא תָּמִיד רוֹצֶה שֶׁאֶחָד מֵהֶם יְנַצֵּחַ."