ילדים טובים משחקים כדורגל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ילדים טובים משחקים כדורגל
הוספה למועדפים

ילדים טובים משחקים כדורגל

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

שלומית גיא

שלומית גיא היא אנתרופולוגית ספורט וראש התמחות בחינוך מיוחד במכללת קיי בבאר שבע. בשנים האחרונות שלומית גיא מלמדת קורסים באנתרופולוגיה וסוציולוגיה של הספורט באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת אחווה וקמפוס אילת. בנוסף היא מנחה מאמנים ומנהלים של מחלקות נוער של מועדוני כדורגל בישראל ומדריכה מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים להגברת מיצוי הפוטנציאל של ילדים ובני נוער באמצעות ספורט.

תקציר

"אבל עזבי אותך מכדורגל. הדבר החשוב ביותר שאנחנו מלמדים את השחקנים שלנו הוא להיות ילדים טובים..." (ארני, מאמן באקדמיה של ארסנל)

משנות התשעים של המאה העשרים השתנה לחלוטין משחק הכדורגל באנגליה. מספורט של מעמד הפועלים, המתקשר לגבריות ולאלימות הפך המשחק לאליטיסטי ומתאים למעמד הגבוה. שחקני הכדורגל הפכו כבר מגיל צעיר מודלים לחיקוי, חוקי המשחק השתנו, והוא נעשה עדין ומתורבת יותר. אך לא רק המשחק נעשה מתורבת יותר. גם האוהדים שלו, לשעבר כורי פחם ועובדי דחק במפעלים, אימצו נורמות של התנהגות "מערבית".

ספר זה מבוסס על עבודת שדה שנעשתה לשם עבודת דוקטור, בשנים 2006–2008 באנגליה, ומנסה להבין את השינוי הדרמטי שהתחולל באחד מתחומי התרבות הפופולרית החשובה בממלכה –משחק הכדורגל. כדי לעשות זאת יצאה החוקרת למסע באצטדיוני הכדורגל החדשים במדינה ולביקורים במוזיאונים המייצרים את המשחק כתרבותי. היא התארחה מדי שבוע באקדמיות לכדורגל, ריאיינה מנהלים ומאמנים, וכולם הדגישו את חשיבות המשחק ככלי מחנך.

הכותבת עוסקת בעיקר בשאלת החופש, שהוא מנת חלקם של כל המגשימים את חלומם ועוסקים בכדורגל אנגלי, לעומת הכוח הגדול המופעל עליהם להתאים למודלים של מערביות ותרבות.

המסקנות המובאות בספר זה רלוונטיות לכל מי שעוסק בשאלות של תרבות ומערביוּת ומתעניין בשאלות של חינוך וכוח. הכותבת מתמודדת באומץ עם טענות מבית מדרשם של נורברט אליאס ופייר בורדייה ומנסה להגדיר מחדש את המושג "חופש" תוך הסתמכות על תאוריות של מישל פוקו. בנוסף, החוקרת מציגה תפיסה חדשה להתמודדות עם אלימות, הן במגרשי הכדורגל והן בחברה. אפשר לאמץ תפיסה זו וליישמה בהצלחה גם בישראל.

***

ד"ר שלומית גיא היא אנתרופולוגית חוקרת ספורט, העוסקת בשאלות של ציוויליזציה, חינוך, כוח וחופש. בשנת 2011 פרסמה את ספרה הראשון: "אימפריה: איך המציאה אנגליה את הכדורגל מחדש" (הוצאת רסיס נהרה). כיום היא מרצה באקדמיה ומרצה בסמינרים בנושא מניעת אלימות.

הספר יצא לאור ע"י המכללה האקדמית בוינגייט.

פרק ראשון

פרק א

משחקים היסטוריים בעולם; המשחק הפופולרי בספרות הפופולרית

בספרות הפופולרית אפשר למצוא כמה אזכורים של משחקי כדור פרה-מודרניים ממקומות רבים בעולם. אזכורים אלה לרוב מבוססים על הנחות וניחושים שבדיעבד, ללא הוכחות שהמחקר האקדמי נוהג להתייחס אליהן כאל הוכחות היסטוריות מוצקות. גולדבלט (Goldblatt, 2006) מספר כי ארכֵיאולוגים סינים מצאו אבנים בצורת כדור משנת 10,000 לפני הספירה, ולפיכך טוענים הסינים כי הם שהמציאו את המשחק. צורה מוקדמת מוכרת אחרת של המשחק היא מהמאה השנייה והשלישית לפני הספירה בסין. המשחק הסיני, שנקרא "טסו צ'ו", כלל מסירות בכדור עור ממולא נוצות על מגרש פתוח עד לשער קטן המסומן במקלות במבוק. השחקן היה יכול להשתמש ברגליו, בחזהו, בגבו ובכתפיו, אך השימוש בידיים היה אסור. המשחק הסיני היה חלק מטקס שסימל את החיים – הכדור סימל את השמש או את הירח העגולים, והמגרש סימל את כדור הארץ השטוח. מסין עבר המשחק למקומות אחרים באסיה, והידוע שבהם הוא יפן. משחק הקמארי שוחק בערך חמש מאות שנים לאחר שהומצא המשחק בגרסתו הסינית. הוא אמנם חסר את האלמנט התחרותי שבמשחקים הסיני והמקסיקני, אבל כלל שליטה רבה יותר בכדור באמצעות הרגליים. גרסאות נוספות של המשחק הם האפיסקירוס היווני וההרפסטום הרומי. הרומי אף הובא בשלב מסוים לאנגליה.

במקדשים דרום-אמריקאיים, בעיקר במקסיקו, תלויות עד היום טבעות גבוהות אשר שימשו כנראה שערים פרה-מודרניים במשחק בכדור גומי של בני שבט המאיה (Goldblatt, 2006 ;Stamp, 2001). המשחק היה חלק מטקס שבו סימל הכדור את השמש, והקפטן של הקבוצה המפסידה היה מוקרב לאל. גם האיטלקים טוענים לבעלות על המשחק הפרה-מודרני. בפירנצה משחקות עד היום במגרש תחום במרחב טריטוריאלי שתי קבוצות גברים, כשמטרת המשחק היא להעביר כדור מצד אחד של המגרש לצדו השני. המשחק נקרא באיטלקית calico, והוא משוחק עד היום בימי חגים דתיים שונים (Goldblatt, 2006).

משחקי הכדור של מקסיקו, סין, יפן ואיטליה מזכירים במאפייניהם את הכדורגל המודרני המוכר לנו היום, אפילו יותר משמזכיר אותו הכדורגל האנגלי הפרה-מודרני. בולטת במיוחד העובדה שבכל גרסאות המשחקים העממיים הללו הייתה הנגיעה בכדור ביד אסורה, ורובם משחקים תחרותיים השואפים לניצחון. דווקא במשחקים האנגליים לא היו מאפיינים אלה אלא לאחר מאות שנים.[3] בנוסף, הכדורגל הפרה-מודרני באנגליה שוחק, כך משערים, החל מהמאה הארבע-עשרה בערך, מאות שנים לאחר המשחקים המתועדים מדרום אמריקה ומאסיה. מדוע אפוא הטענה הרווחת, כמעט ללא התנגדות, היא כי מקורו של משחק הכדורגל הוא באנגליה? כתשובה לשאלה זו אפשר להציע שלוש סיבות אפשריות:

א. אנגליה הייתה הראשונה למסד את המשחק בהקמתה התאחדות לכדורגל בסוף המאה התשע-עשרה. המיסוד, התיעוד במסמכים רשמיים והניהול הביורוקרטי מעניקים לטענה זו לגיטימציה שקשה לערער עליה (גלבר, 2008; Wolf, 1982)

ב. אנגליה הייתה אימפריה קולוניאליסטית והיא הפיצה את משחק הכדורגל (ומשחקי ספורט אחרים, ובעיקר קריקט) ברחבי העולם (Appadurai, 1996; Guttmann, 1994) בניסיון להשתמש בספורט כאמצעי להטמעת דרכי התנהגות תרבותיות ומערביות, כמו משחק הוגן, ג'נטלמניות ועבודת צוות. ההצמדה האסוציאטיבית בין משחק הכדורגל (והקריקט) למאפיינים "ראויים" של התנהגות הכשירה את התפיסה כאילו משחקי הספורט הם אנגליים במקורם. ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים (Wolf, 1982), ומכאן קצרה הדרך עד לתפיסה שלפיה מקורם של משחקי ספורט אלה באנגליה. 

ג. הכתיבה המוקדמת ביותר על משחק הכדורגל הייתה באנגליה. כבר מתחילת המאה הארבע-עשרה חוקקו מלכים צווים שאסרו את קיומם של משחקי כדור המוניים בגלל האלימות הרבה שאפיינה אותם [4](Elias & Dunning, 1986). באופן די אירוני, חוקים אלה הם עדות כתובה עיקרית להיות הכדורגל משוחק באנגליה כבר באותה תקופה. דווקא החוקים שאסרו על קיומם של משחקי כדורגל הם ההוכחה של האנגלים לבעלותם על המשחק.

תת-הפרק הבא יעסוק בתהליך ניכוס משחק הכדורגל על ידי מעמדות שונים בחברה האנגלית לעצמם.

שלומית גיא

שלומית גיא היא אנתרופולוגית ספורט וראש התמחות בחינוך מיוחד במכללת קיי בבאר שבע. בשנים האחרונות שלומית גיא מלמדת קורסים באנתרופולוגיה וסוציולוגיה של הספורט באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת אחווה וקמפוס אילת. בנוסף היא מנחה מאמנים ומנהלים של מחלקות נוער של מועדוני כדורגל בישראל ומדריכה מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים להגברת מיצוי הפוטנציאל של ילדים ובני נוער באמצעות ספורט.

עוד על הספר

ילדים טובים משחקים כדורגל שלומית גיא

פרק א

משחקים היסטוריים בעולם; המשחק הפופולרי בספרות הפופולרית

בספרות הפופולרית אפשר למצוא כמה אזכורים של משחקי כדור פרה-מודרניים ממקומות רבים בעולם. אזכורים אלה לרוב מבוססים על הנחות וניחושים שבדיעבד, ללא הוכחות שהמחקר האקדמי נוהג להתייחס אליהן כאל הוכחות היסטוריות מוצקות. גולדבלט (Goldblatt, 2006) מספר כי ארכֵיאולוגים סינים מצאו אבנים בצורת כדור משנת 10,000 לפני הספירה, ולפיכך טוענים הסינים כי הם שהמציאו את המשחק. צורה מוקדמת מוכרת אחרת של המשחק היא מהמאה השנייה והשלישית לפני הספירה בסין. המשחק הסיני, שנקרא "טסו צ'ו", כלל מסירות בכדור עור ממולא נוצות על מגרש פתוח עד לשער קטן המסומן במקלות במבוק. השחקן היה יכול להשתמש ברגליו, בחזהו, בגבו ובכתפיו, אך השימוש בידיים היה אסור. המשחק הסיני היה חלק מטקס שסימל את החיים – הכדור סימל את השמש או את הירח העגולים, והמגרש סימל את כדור הארץ השטוח. מסין עבר המשחק למקומות אחרים באסיה, והידוע שבהם הוא יפן. משחק הקמארי שוחק בערך חמש מאות שנים לאחר שהומצא המשחק בגרסתו הסינית. הוא אמנם חסר את האלמנט התחרותי שבמשחקים הסיני והמקסיקני, אבל כלל שליטה רבה יותר בכדור באמצעות הרגליים. גרסאות נוספות של המשחק הם האפיסקירוס היווני וההרפסטום הרומי. הרומי אף הובא בשלב מסוים לאנגליה.

במקדשים דרום-אמריקאיים, בעיקר במקסיקו, תלויות עד היום טבעות גבוהות אשר שימשו כנראה שערים פרה-מודרניים במשחק בכדור גומי של בני שבט המאיה (Goldblatt, 2006 ;Stamp, 2001). המשחק היה חלק מטקס שבו סימל הכדור את השמש, והקפטן של הקבוצה המפסידה היה מוקרב לאל. גם האיטלקים טוענים לבעלות על המשחק הפרה-מודרני. בפירנצה משחקות עד היום במגרש תחום במרחב טריטוריאלי שתי קבוצות גברים, כשמטרת המשחק היא להעביר כדור מצד אחד של המגרש לצדו השני. המשחק נקרא באיטלקית calico, והוא משוחק עד היום בימי חגים דתיים שונים (Goldblatt, 2006).

משחקי הכדור של מקסיקו, סין, יפן ואיטליה מזכירים במאפייניהם את הכדורגל המודרני המוכר לנו היום, אפילו יותר משמזכיר אותו הכדורגל האנגלי הפרה-מודרני. בולטת במיוחד העובדה שבכל גרסאות המשחקים העממיים הללו הייתה הנגיעה בכדור ביד אסורה, ורובם משחקים תחרותיים השואפים לניצחון. דווקא במשחקים האנגליים לא היו מאפיינים אלה אלא לאחר מאות שנים.[3] בנוסף, הכדורגל הפרה-מודרני באנגליה שוחק, כך משערים, החל מהמאה הארבע-עשרה בערך, מאות שנים לאחר המשחקים המתועדים מדרום אמריקה ומאסיה. מדוע אפוא הטענה הרווחת, כמעט ללא התנגדות, היא כי מקורו של משחק הכדורגל הוא באנגליה? כתשובה לשאלה זו אפשר להציע שלוש סיבות אפשריות:

א. אנגליה הייתה הראשונה למסד את המשחק בהקמתה התאחדות לכדורגל בסוף המאה התשע-עשרה. המיסוד, התיעוד במסמכים רשמיים והניהול הביורוקרטי מעניקים לטענה זו לגיטימציה שקשה לערער עליה (גלבר, 2008; Wolf, 1982)

ב. אנגליה הייתה אימפריה קולוניאליסטית והיא הפיצה את משחק הכדורגל (ומשחקי ספורט אחרים, ובעיקר קריקט) ברחבי העולם (Appadurai, 1996; Guttmann, 1994) בניסיון להשתמש בספורט כאמצעי להטמעת דרכי התנהגות תרבותיות ומערביות, כמו משחק הוגן, ג'נטלמניות ועבודת צוות. ההצמדה האסוציאטיבית בין משחק הכדורגל (והקריקט) למאפיינים "ראויים" של התנהגות הכשירה את התפיסה כאילו משחקי הספורט הם אנגליים במקורם. ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים (Wolf, 1982), ומכאן קצרה הדרך עד לתפיסה שלפיה מקורם של משחקי ספורט אלה באנגליה. 

ג. הכתיבה המוקדמת ביותר על משחק הכדורגל הייתה באנגליה. כבר מתחילת המאה הארבע-עשרה חוקקו מלכים צווים שאסרו את קיומם של משחקי כדור המוניים בגלל האלימות הרבה שאפיינה אותם [4](Elias & Dunning, 1986). באופן די אירוני, חוקים אלה הם עדות כתובה עיקרית להיות הכדורגל משוחק באנגליה כבר באותה תקופה. דווקא החוקים שאסרו על קיומם של משחקי כדורגל הם ההוכחה של האנגלים לבעלותם על המשחק.

תת-הפרק הבא יעסוק בתהליך ניכוס משחק הכדורגל על ידי מעמדות שונים בחברה האנגלית לעצמם.