הַשְּׁבִיל שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי בּוֹ
הַשְּׁבִיל שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי בּוֹ
מֵצִיץ אֵלַי.
בּוֹאִי, הוּא לוֹחֵשׁ
אֲנִי סָלוּל לְפָנַיִךְ
כְּמִדְרָכָה.
וַאֲנִי עוֹנָה:
פַּעַם לֹא הָלַכְתִּי בְּךָ,
כָּעֵת רַגְלַי כְּבֵדוֹת
וּפָנַי חֲרוּשׁוֹת.
אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ שׁוּב.
הַשְּׁבִיל קוֹרֵא לִי:
הִנֵּה אֲנִי, מוּטָב מְאֻחָר.
אֲנִי מַבִּיטָה בּוֹ,
הוּא מוֹשִׁיט לִי יָד.
אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶת רַגְלִי.
בּוֹאִי, הוּא צוֹעֵק
בּוֹאִי כְּבָר.
הַפַּעַם תֵּלְכִי בִּי.
אֲנִי מוֹשִׁיטָה רֶגֶל שְׁנִיָּה.
מִבֵּין הָעֵצִים יוֹצֵאת בַּת קוֹל:
הַמְשִׁיכִי, הַמְשִׁיכִי לָלֶכֶת.
הַגְדִּילִי צְעָדַיִךְ.
וְעָנָן לָבָן מִתַּמֵּר כְּעָשָׁן,
וַאֲנִי הוֹלֶכֶת.
עֲצִירָה
בְּגֶזַע עֵץ
הִתְבּוֹנַנְתִּי הֵיטֵב.
שָׁמַעְתִּי אֶת הַלְמוּת הַלֵּב
וּפִכְפּוּךְ מַיִם זַכִּים
נִגָּרִים מִמַּפָּלִים
כְּמוֹ נְחָשִׁים מִתְפַּתְּלִים.
וְהִבְחַנְתִּי
בִּפְנֵיהֶם שֶׁל זוּג אוֹהֲבִים,
זֶה לָזוֹ מִתְקָרְבִים.
כָּךְ רָאִיתִי כְּשֶׁעָצַרְתִּי.
אוּלַי אֶעֱצֹר שׁוּב.
וּפַעַם הָיִיתִי מְמַהֶרֶת,
הָיָה לִי מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב.
סֻלָּמוֹת וַחֲלוֹמוֹת
סֻלָּם נִשְׁעָן עַל עֵץ,
סְתָם כָּךְ.
הַאִם נִשְׁכַּח?
וְאוּלַי מִישֶׁהוּ קָטַף
דְּבַר מָה,
וְאַחַר כָּךְ הֵנִיחַ לַסֻּלָּם
אוֹ אוּלַי יָרַד מֵהַסֻּלָּם
בְּבַת אַחַת
אַחֲרֵי שֶׁכִּמְעַט
נָגַע בַּשָּׁמַיִם
וְחָשַׁב
שֶׁכָּךְ פָּחוֹת יִכְאַב
לָרֶדֶת מֵהָעֵץ.
וְאַתְּ,
הַמְשִׁיכִי
לְטַפֵּס בְּסֻלָּמוֹת
וְלִחְיוֹת אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת
הַמְשִׁיכִי,
וּלְעוֹלָם אַל תָּנִיחִי.