מה שייפול
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מה שייפול

מה שייפול

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

תקציר

השירים בספר הביכורים של נועה צינדר ״מה שיפול״ כתובים בלשון עדינה ומבט מלא חמלה וכמעט תמים מרוב כנות. זו שירה שמעבירה תחושה של הליכה במדבר עירום שמסתיימת ביער סבוך של פרידה מתמשכת, מהילדות, מאמא ומאידיאל המשפחה שהתפוררה לאחר מות האם . ואחרי כל מה שנפל ומה שייפול היא מתמסרת לאהבה שתחזיק אותה כדי לא ליפול.

פרק ראשון

כמו אוקיינוס וגם כמו שדה
 
 
בְּכֻלָּנוּ יֵשׁ אֹשֶׁר גָּדוֹל
שֶׁרַק רוֹצֶה לִתְפֹּס חָזָק בְּמַשֶּׁהוּ
לִבְלֹעַ אוֹתוֹ וּלְהִבָּלַע בְּתוֹכוֹ
כְּמוֹ אוֹקְיָנוֹס וְגַם כְּמוֹ שָׂדֶה
 
הָעוֹלָם מָלֵא בְּמַיִם
וְהַמַּיִם רוֹעֲדִים כְּמוֹ מְבַקְּשִׁים 
לַחֲשֹׂף תְּנוּעָה הַנִּמְצֵאת בַּכֹּל
 
עָלִים כְּפוּפִים בַּשָּׂדֶה מְסַפְּרִים עַל הָרוּחַ
וְהַשֹּׁרֶשׁ, וְשָׁם בַּקֶּשֶׁר הַבִּלְתִּי־נִמְנָע
בֵּין הַנּוֹשֵׁב לְסִימָנֵי הָרַעַד הַקְּטַנִּים
הוּא נִמְצָא. קַל כָּל כָּךְ
לִרְאוֹת בּוֹ צֵל מִפְלֶצֶת רְדוּפָה עַל הַקִּיר
מֵרֹב שֶׁהוּא רוֹקֵד יָפֶה.
 
 
מראת חרקים
 
 
פַּעַם כְּשֶׁהָפַכְתִּי חֶרֶק עַל גַּבּוֹ
מַרְאָה לֹא נִצְּבָה מוּל עֵינַי, 
שָׁמַעְתִּי בּוֹ יָם, פִּלַּסְתִּי מְחִלּוֹת נֵצַח
בַּחוֹל שֶׁנִּכְנַס תַּחַת הַשִּׂמְלָה.
 
כַּמָּה שְׂמֵחָה הָיִיתִי כְּשֶׁרָקַדְנוּ 
יַחַד, הַחֶרֶק הַגּוֹסֵס וַאֲנִי
תְּלוּשִׁים מִמַּחֲשָׁבָה
 
אַךְ הִגִּיעַ הַקַּיִץ שֶׁבּוֹ נָחַת עָלַי צַעַר,
זְרוֹעוֹתֵינוּ חִפְּשׂוּ לְהֵאָחֵז
וּמֵאָז כָּל דֶּלֶת חוֹרֶקֶת 
נְפִילוֹת אַפַּיִם, בִּתְפִלַּת חֲרָקִים לִישׁוּעָה 
וַאֲנִי מִתְפַּתֶּלֶת עַל גַּבִּי 
לֹא מַשְׁאִירָה מָקוֹם 
לְמִלִּים אַחֲרוֹנוֹת.
 
 
ילדת מפתח
 
 
אֲנִי יַלְדַּת מַפְתֵּחַ 
הַדֶּלֶת תָּמִיד פְּתוּחָה לִרְוָחָה
בַּבַּיִת פֵּרוֹת בִּקְעָרָה וּפְרָחִים
פְּקוּחֵי עֵינַיִם וְרוּחַ מִבַּחוּץ מַבְטִיחָה
לִהְיוֹת לִי
אִם אֶכָּנֵס אֵלָיו
יְחֵפָה וּמֻסַּחַת, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
נִכְנֶסֶת לַיָּם
 
צְעָדִים מְנַגְּנִים 
נְקִישׁוֹת קְצוּבוֹת שֶׁל חָסָךְ
הַמַּתֶּכֶת נִצְמֶדֶת לַלֵּב
וְלִפְעָמִים הִיא כֹּה קָרָה
שֶׁזֶּה כִּמְעַט חַם
 
 
מה שייפול נועה צינדר
כמו אוקיינוס וגם כמו שדה
 
 
בְּכֻלָּנוּ יֵשׁ אֹשֶׁר גָּדוֹל
שֶׁרַק רוֹצֶה לִתְפֹּס חָזָק בְּמַשֶּׁהוּ
לִבְלֹעַ אוֹתוֹ וּלְהִבָּלַע בְּתוֹכוֹ
כְּמוֹ אוֹקְיָנוֹס וְגַם כְּמוֹ שָׂדֶה
 
הָעוֹלָם מָלֵא בְּמַיִם
וְהַמַּיִם רוֹעֲדִים כְּמוֹ מְבַקְּשִׁים 
לַחֲשֹׂף תְּנוּעָה הַנִּמְצֵאת בַּכֹּל
 
עָלִים כְּפוּפִים בַּשָּׂדֶה מְסַפְּרִים עַל הָרוּחַ
וְהַשֹּׁרֶשׁ, וְשָׁם בַּקֶּשֶׁר הַבִּלְתִּי־נִמְנָע
בֵּין הַנּוֹשֵׁב לְסִימָנֵי הָרַעַד הַקְּטַנִּים
הוּא נִמְצָא. קַל כָּל כָּךְ
לִרְאוֹת בּוֹ צֵל מִפְלֶצֶת רְדוּפָה עַל הַקִּיר
מֵרֹב שֶׁהוּא רוֹקֵד יָפֶה.
 
 
מראת חרקים
 
 
פַּעַם כְּשֶׁהָפַכְתִּי חֶרֶק עַל גַּבּוֹ
מַרְאָה לֹא נִצְּבָה מוּל עֵינַי, 
שָׁמַעְתִּי בּוֹ יָם, פִּלַּסְתִּי מְחִלּוֹת נֵצַח
בַּחוֹל שֶׁנִּכְנַס תַּחַת הַשִּׂמְלָה.
 
כַּמָּה שְׂמֵחָה הָיִיתִי כְּשֶׁרָקַדְנוּ 
יַחַד, הַחֶרֶק הַגּוֹסֵס וַאֲנִי
תְּלוּשִׁים מִמַּחֲשָׁבָה
 
אַךְ הִגִּיעַ הַקַּיִץ שֶׁבּוֹ נָחַת עָלַי צַעַר,
זְרוֹעוֹתֵינוּ חִפְּשׂוּ לְהֵאָחֵז
וּמֵאָז כָּל דֶּלֶת חוֹרֶקֶת 
נְפִילוֹת אַפַּיִם, בִּתְפִלַּת חֲרָקִים לִישׁוּעָה 
וַאֲנִי מִתְפַּתֶּלֶת עַל גַּבִּי 
לֹא מַשְׁאִירָה מָקוֹם 
לְמִלִּים אַחֲרוֹנוֹת.
 
 
ילדת מפתח
 
 
אֲנִי יַלְדַּת מַפְתֵּחַ 
הַדֶּלֶת תָּמִיד פְּתוּחָה לִרְוָחָה
בַּבַּיִת פֵּרוֹת בִּקְעָרָה וּפְרָחִים
פְּקוּחֵי עֵינַיִם וְרוּחַ מִבַּחוּץ מַבְטִיחָה
לִהְיוֹת לִי
אִם אֶכָּנֵס אֵלָיו
יְחֵפָה וּמֻסַּחַת, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
נִכְנֶסֶת לַיָּם
 
צְעָדִים מְנַגְּנִים 
נְקִישׁוֹת קְצוּבוֹת שֶׁל חָסָךְ
הַמַּתֶּכֶת נִצְמֶדֶת לַלֵּב
וְלִפְעָמִים הִיא כֹּה קָרָה
שֶׁזֶּה כִּמְעַט חַם