מערכה א'
משתתפים: האדם הלבן, פרנסואז (אימא של אן-סופי נשואה לאיטלקי), זהירה (הגברת הסנגלית), אן-סופי (חברה של אוליביה), אוליביה (מאוהב באן-סופי), האבא האיטלקי (של אן-סופי נשוי לפרנסואז ולועג לה), שוטרים, חוקר, ליז (עובדת במקצוע העתיק), כלואים, האישה השחורה (עובדת עם אדם לבן), זהבי, עיתונאים.
תמונה 1
(בוקר, בשוק הפירות, הירקות והבגדים, בפרג'וס, עיר צרפתית דרומית וקטנה. אדם לבוש לבן, עטור זקן לבן ושיערות ראשו לבנות. הוא עומד ואוכל שקדים, אגוזים, גרעיני חמניות, אגוזי לוז לא מבושלים. מתבונן בשתי נשים המשוחחות ביניהן. הוא לבוש בפשטות. קיץ. האישה הסנגלית חייכנית, מעודדת, צוחקת בעוד פרנסואז מייללת על מר גורלה).
פרנסואז (האימא הצרפתיה): אילו ידעת איזה בעיות הוא מעולל לי, בעלי.
הסנגלית (זהירה): אה, באמת? בבקשה תספרי לי, כי את עם האינטליגנציה שלך והחוכמה שלך... זה עלול גם לקרות לי, אז אני חייבת להקשיב לך, לכל מילה.
פרנסואז: תסתכלי, יש שם איזה גבר עם שיער לבן וזקן לבן, למה הוא נועץ בנו מבטים? מפחיד!
הסנגלית (זהירה): או! לא מכירה. הוא חדש. תעזבי אותו, הוא אוהב להתבונן באנשים, לא נורא. זה באמת מפריע לך? (חסרת סבלנות) נו, ספרי לי כבר.
פרנסואז: כל פעם שאני צוחקת הוא מפריע לי, לא משנה היכן. תראי, בפעם האחרונה צחקתי בקונצרט, אבל לא הרמתי קול חזק בכלל, הוא אמר לי שאני משוגעת... כל פעם, עוד לפני שאני צוחקת, כשאני רק מנסה להיות שמחה... כשאני מחייכת, הוא מוצא דרך להסיר לי מיד את השמחה שלי.
האדם הלבן: (פונה לגברת הסנגלית [זהירה]) דעי לך גבירתי, העתיד שלך לא יהיה כמו ההווה של הגברת פרנסואז.
זהירה: מה אתה אומר? למה אתה מתכוון?
האדם הלבן: אחזור ואומר לך, העתיד שלך הוא לא כמו ההווה של הגברת הזו. הגבר שלה עושה לה קשיים ובעיות רציניות. אולי אצלך יהיה מצב הרבה יותר טוב, רגוע, שמח והרמוני.
פרנסואז: אבל כיצד אתה יכול להגיד דבר כזה? מי אמר לך? ואגב, מהיכן אתה בא?
זהירה: כן, נכון, מהיכן אתה מגיע לכאן? אתה נראה לנו קצת מוזר...
האדם הלבן: נכון, אני מגיע מרחוק. רחוק מאוד. נסו לנחש מהיכן אני מגיע?
זהירה: אתה מגיע מאירופה.
פרנסואז: מקנדה, יש לך מבטא קנדי.
האדם הלבן: לא, אתן יכולות לצטט את שמות כל המדינות, אך לא תמצאו.
פרנסואז: אז אתה חייזר (שתיהן מתפרצות בצחוק ביחד).
האדם הלבן: (ברצינות) כן, אין לי אפשרות לשקר לכן (הצחוק שלהן הופך להיות מבוכה ושל חוסר הבנה).
פרנסואז: ובכן, זה בלתי אפשרי!
זהירה: אני מאמינה שזה אפשרי. אני מאמינה בדברים כאלה.
האדם הלבן: אם את מאמינה או לא, זה לא משנה כלום. אני חייזר, כך אתם מכנים אותנו, לפי השפה המקומית.
פרנסואז: אה! אם ביתי הייתה רואה אותך, היא הייתה מאמינה מיד, אהה. חבל שהיא לא כאן. זה מעניין אותה מאוד, כל מה שאתה אומר.
האדם הלבן: מה היא עושה בחיים?
פרנסואז: היא סיימה לימודי הנדסה, היא עובדת באדמיניסטרציה הנדסית. היא לא עובדת בדיוק במקצוע שלה. אבל היא מתעניינת מאוד בנושאים של הטכנולוגיה הגבוהה והמתקדמת. והולכת כל יום ראשון לכנסייה.
האדם הלבן: (כאילו רואה אותה על מסך פנימי) אהה, זו היא, כן, היא תיכף מגיעה לכאן.
פרנסואז: (לא מבינה מה הוא עושה) מה אתה אומר?
האדם הלבן: (מחייך ולא עונה לשאלתה) הטכנולוגיה הגבוהה שיש לכם כאן, אין לה כל קשר לטכנולוגיה שלנו. אני לא מדבר על הגלקסיה שלכם, שאולי אין בה הרבה כוכבי לכת מיושבים. אבל אם תבואו לגלקסיה שלנו, תראו איזו תבונה ואיזו התפתחות טכנולוגית יש לנו, אתם לא יכולים לדמיין אפילו.
זהירה: אהה, כן, אני מאמינה שזה כך באמת.
פרנסואז: גם אני מאמינה שיש תרבויות יותר מפותחות משלנו. אבל אדוני, אמרת שהבת שלי מגיעה? מניין לך? היא לא הייתה אמורה להגיע?!