הפסקת אש

לפני...

לפני תחילת העלילה המרכזית של הרומן שלהלן, גם אם נכון הדבר שהיה מדובר בבועה עצמאית ומרוחקת מהאירועים שסבבו אותה, ייתכן מאוד שהעלילה הושפעה במידה לא מבוטלת מהמאורעות העולמיים בכלל ומהמאורעות הלאומיים בפרט, לא פחות.

אנסה לסכם את האירועים הבולטים ביותר שאולי אף להם הייתה נגיעה מסוימת בסיפור עצמו, בלי שנתעלם ונשכח את שורשיהם, שניטעו שנה לפני כן.

בספטמבר 1982, בזמן מלחמת לבנון הראשונה, הפלנגות הנוצריות טובחות באוכלוסיית הפליטים הפלסטינים בסברה ושתילה, כחלק מהשתלטות צה"ל על מערב ביירות. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, מורה על הקמת ועדת חקירה, אשר תיקרא על שמו של מי שכיהן באותה עת כנשיא בית המשפט העליון ושימש יושב הראש של הוועדה — י. כהן.

בפברואר 1983 מתפרסמות מסקנות הוועדה, כשאחת מהן היא סיום תפקידו של אריאל שרון כשר הביטחון.

מבחינת ביטחון המדינה, חודש לפני כן, בינואר 1983, נעצר פרופסור מרקוס קלינברג, אשר שימש סגן נשיא המכון הביולוגי בנס ציונה, עקב ריגול לטובת ברית המועצות. הוא נידון לעשרים שנות מאסר, ולאחר ריצוי עונשו עזב את ישראל.

בפברואר, במהלך הפגנה של מפלגת השמאל שלום עכשיו, נזרק רימון יד על ידי גבר יהודי מהימין הקיצוני, והורג את אחד הצעירים, אמיל גרינצווייג.

באותו חודש, הטלוויזיה הישראלית משדרת בפעם הראשונה את מהדורת החדשות בצבע.

בתחום הכלכלה, במרץ 1983 הרופאים מתחילים בשביתה שתימשך כארבעה חודשים. חודש לאחר מכן ייגנב אוסף השעונים הגדול ביותר ממוזיאון האסלאם שבירושלים.

חודש מאי היה עמוס אירועים במיוחד, בכל מיני תחומים — מבחינת ביטחון המדינה, בתחום הכלכלי, הפוליטי, ואחרים.

• מדינת ישראל חוגגת 35 שנה לעצמאותה מהמנדט הבריטי;2

• הנשיא יצחק נבון מסיים את כהונתו ומוחלף על ידי חיים הרצוג;

• לבנון, ישראל וארצות הברית מגיעות להסכם לפינוי הכוחות מלבנון, אשר יקוים חלקית, ביולי באותה שנה. על אף שצה"ל מתפנה מביירות, הוא מתיישב בדרום לבנון;

• במכון האקדמי האסלאמי שבחברון מתרחש פיגוע טרור. כמה מחברי המחתרת היהודית רוצחים שלושה סטודנטים ומשאירים יותר משלושים פצועים בשטח.

~ ~ ~

באותו זמן בעולם, בינואר 1983, נעצר בבוליביה פושע מלחמת העולם השנייה, הנאצי קלאוס ברבי. בחודש מרץ מוכרזת עצמאותם של האיים הבלאריים. נשיא ארצות הברית רונאלד

רייגן מכריז על יוזמה להגנה אסטרטגית מפני איומים גרעיניים בליסטיים מכיוון ברית המועצות.

באפריל משוגרת לראשונה מעבורת החלל צ'לנג'ר. ב-18 באותו חודש חיזבאללה מפוצץ רכב ממולכד מול השגרירות האמריקאית בביירות, וגובה את חייהם של 63 אנשים.

פרק 1

זה היה בתחילת נובמבר, שנת 1982. נכנסתי למטבחון מעונות הסטודנטים (שהיה עדיין נקי) שבאוניברסיטה העברית, והרחתי ניחוח דרום אמריקאי. בחנתי לעומק את שני הפרצופים הנשיים שהיו שקועים בשני ספלי קפה בחלב, מול קיר אפור להחריד. תווי הפנים הללו היו ידידותיים אם כי לא מוכרים.

כשהבחנתי במראה החיצוני הבולט והמוכר לי כל כך של הנשים ממקום מוצאי, שהשתתקו בעקבות הופעתי הפתאומית, בירכתי hola (שלום בספרדית) ידידותי, בידיעה ברורה שהתשובה תגיע באותה השפה. מכאן החלה שרשרת שאלות שגרתיות משני הכיוונים:

— מהיכן את? — היא פנתה אליי.

— מקורדובה. ואת?

— מהבירה, בואנוס איירס.

— אה! את לאורה המפורסמת?

— כן, איך ניחשת?

— כי כשהתמקמתי בקומה הזאת, ולבנות האחרות נודע שאני ארגנטינאית, הן שאלו אותי אם אני מכירה אותך.

השיחה המשיכה בדרך המוכרת והידועה מראש, וכל אחת שאלה בתורה.

— מה את לומדת?

— חינוך (או משהו בסגנון, אני לא זוכרת בבירור את תשובתה), ואת?

— ספרות עברית.

בינתיים עיניי תרו אחר השולחן הצר שהיה דבוק ברישול משווע לקיר כדי שאף אחד לא יחשוב לגנוב אותו, שהונחו עליו מוצרים שחשפו את הזיקה של הבנות לארץ מוצאן: צנימים, חמאה, ריבת חלב ועוגיות.

— רוצה?

— לא, תודה, אם כי... טוב. הרבה זמן לא אכלתי צנימים עם חמאה וריבת חלב!

וכך הכול התחיל, באופן טריוויאלי ותמים.

~ ~ ~

יום אחד היינו במטבחון, המקום הקבוע למפגשים ספונטניים, ושיחתנו השטחית נקטעה על ידי דמות רזה, לא גבוהה מדי, של בחור בעל שיער חלק בצבע חום, שאורכו עד לכתפיו. עיניו חשפו עצב רב. הוא לבש מעיל גשם כחול שהחמיא לו מאוד, ועל ראשו חבש כובע ברט עשוי קורדרוי שחור, שהשלים את מסגרת פניו הקפואות כקרח.

עם הופעתו, הרגשתי ששוב מתקרב המשפט: "בוא נתערב שאני יודעת מהיכן אתה," כקוראת תיגר. מראהו המרדן הכריח אותי לשאול את לאורה, אחרי שהוא נעלם כלעומת שבא, כמה פרטים אישיים על אודותיו: איך קראו לו? מהיכן הוא? איך הוא כאדם? התשובות לא התמהמהו להגיע לפי סדרן: פבלו, גם הוא מעיר הבירה, משוגע, אחלה בן אדם.

לאחר מכן, כל מפגש עם לאורה היווה תירוץ לשאלות נוספות, שלאט־לאט נהיו אישיות יותר, עמוקות, אינטימיות — שלב בלתי נמנע ואף פולחני במעמד מפגש בין שני מהגרים שלא הכירו לפני כן, בהימצאם בניכר.

— אה! — אמרתי.

— את קרובת משפחה של משפחת זיידוף? היא הייתה מנהלת בבית הספר היסודי היהודי שבו למדתי בקורדובה.

— כן, היא בת דודתי.

ואחרי כמה ימים:

— אכפת לך להעיר אותי מחר מוקדם? את רוצה לבוא לקפה אצלי בחדר? שוק הגברים במדינה הזאת לא משהו בכלל! אני זקוקה לגבר, אבל עם יהודי (במקום ישראלי), לעולם לא! אני צריכה מישהו שידבר את השפה שלי, בעיקר במצבים אינטימיים. את מבינה?

וכך עברו כמה חודשים. לאורה התחילה להכיר את הסביבה החברתית שלי ואני את שלה. את רבים מחבריה הכרתי רק לפי שמות, אבל אט־אט התחילו לצוץ תמונות שלהם, ואחרי כן דמויותיהם בשר ודם, וכל זה על במת האוניברסיטה העברית בירושלים, ישראל, העולם, כדור הארץ, שביל החלב.