מלאכים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מלאכים
מכר
מאות
עותקים
מלאכים
מכר
מאות
עותקים

מלאכים

4.3 כוכבים (4 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: פברואר 2014
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 142 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 22 דק'

יורם קניוק

יורם קניוק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר ופובליציסט ישראלי.

על אף שמבחינת גילו שייך קניוק לדור הפלמ"ח, הרי שמבחינה ספרותית נהוג לזהותו עם ספרות דור המדינה שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20, השנים שבהן החלה יצירתו לפרוח. ספריו על-פי רוב כתובים בטכניקה של זרם התודעה. לעתים קרובות כתיבתו נעה בין הממשי להזוי, בין המיתוס לבין החוויה. לצד זאת, ניתן לזהות בכתיבתו ערבוב מתמיד בין רומנים בדיוניים ובין כתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. בראשית דרכו הספרותית פרסם קניוק סיפורים קצרים, וב-1963 הוציא את ספרו הראשון בעברית, קובץ הסיפורים "היורד למעלה" (ספר זה פורסם עוד קודם לכן באנגלית).
את כתיבתו של קניוק ניתן לחלק לשלוש סוגות עיקריות: רומנים בדיוניים ארוכים, נובלות וסיפורים קצרים, וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. עם זאת, אין החלוקה ברורה, בעיקר בגלל סגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות. ספריו של קניוק, שזכו בפרסי ספרות רבים, תורגמו לעשרים שפות. בעבר עסק קניוק גם בכתיבת מאמרים פובליציסטיים.
ראיון "ראש בראש"

תקציר

צוואתו של הסופר יורם קניוק, שנפטר ב-8 לאפריל 2013, מנוסחת בספר זה, אותו כתב במשך למעלה מעשור, בלשון בהירה ומדויקת:  לתור את החיים במלוא העוז והאהבה, ולטעום מכל מה שהם מציעים לנו.

קניוק הספיק לעבוד על עריכת הספר עד ליומו האחרון ממש, ובשיחתו האחרונה עם העורכת נוית בראל ציין שאין מתאים ממנו כירושה לקוראיו. כל הנושאים המוכרים מספריו של קניוק מוזכרים ב"מלאכים", מהעיסוק המרתק של קניוק בתרבות היהודית ועד לאהבתו לעיר תל אביב, בה נולד ונפטר.

יורם קניוק נולד ב-1930 בתל אביב. בימי מלחמת העצמאות שירת בפלמ"ח. לחם בחזית ירושלים ונפצע. לאחר שהחלים למד ציור ב'בצלאל' ובפריס ושהה מספר שנים בארצות הברית שם עסק למחייתו במלאכות שונות. הוא כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים בדיוניים ארוכים, נובלות וסיפורים קצרים, וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. עם זאת, אין החלוקה ברורה, בעיקר בגלל סגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות.

ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות, הומחזו והוסרטו. קניוק הוא חתן פרס ברנר, פרס ביאליק ופרס זאב לספרות ילדים. חתן פרס ספיר (2010) על ספרו תש"ח.

נישא על גבי ההצלחה של תש"ח, הפך יורם קניוק לסופר אהוב על ישראלים צעירים ומבוגרים כאחד. קהל קוראיו האדוק אוהב את שפתו, את מקצב הכתיבה ואת אמירותיו הנוקבות והבלתי-מתחנפות על החברה הישראלית..

פרק ראשון

מלאכים א

 

הצורך לדעת מלאכים, הכורח להבין את תעלומתם, נבט בי לפני שנים. כנראה בעקבות אירוע שהיה לי עם איקרוס ושאליו אגיע בהמשך. בהיות צורך זה מעורר חשד מעצם טבעו, הוא הוצנע בי כה עמוק עד שכמעט לא הייתי מוכן להודות בפני עצמי ששעות רבות הגיתי במלאכים. אינני זוכר מתי בדיוק קראתי בירחון "מוניטין" ז"ל את סיפורו היפה של מאיר אגסי "כנפיים בשלג". בסיפור מתוארת ליאורה, שמסופר עליה ש"הזדיינה" עם מלאכים - בעיקר עם אחמד, המלאך מעזה. ליאורה מתוארת כבחורה יפה המוצאת דרך אל מלאכים, מתאשפזת ומבינה מתי מתכנסת מועצת המלאכים, כמי שבעלה מכה אותה מפני שהיא מקיימת יחסי מין עם מלאכים, אולם גם כמי שיש לה ידע עמוק אשר להתקשרויות עם מלאכים שאינן דווקא מיניות. הסיפור פורסם ב־1989 והשתלב עם סוף תקופת האי־ודאות ששררה בי לגבי הנושא, שכאמור היה חבוי בי. אני כותב על תחילת כתיבתה של מסה זו. על ההתעניינות שלי במלאכים, שהגיעה בתקופה מסוימת עד כדי אובססיה ואשר התמזגה בחרדה מפני שדים. שכן מי שבתוכו מרקדים שדים מתנכר להם אף אם הם נמצאים מחוצה לו, כדי לא להישאר דבוק אליהם אפילו אם אחר כך הם מייצרים את מלאך היצירתיות. ממש באותם ימים שקראתי את סיפורו של מאיר אגסי ז"ל ב"מוניטין", קראתי ספר הנקרא "השד" מאת גארסון וּוינצ'ון. למקרא הספר נתקפתי בבולמוס פתטי שהיום נראה לי חשוד ואשר בגינו התחלתי לכתוב מסה זאת; מסה על אדם שכנגד המידע שמביאים המחברים גארסון ווינצ'ון בספרם "השד" - מידע המוכיח שבהיסטוריה הידועה לנו מופיעים לא פחות מ־7,405,926 שדים או דמונים, ומספר זה כולל את השדים הנזכרים בספרות כל הדורות - כנגד כל השדים האלה נמלא צורך להגן על הטוהר המלאכי כאותה ליאורה של מאיר אגסי. אדם שיש לו צורך לדעת מלאך, צורך שיהיו מלאכים נוספים ביקום. צורך שלפחות ייתוֹסף מלאך אחד. תיארתי אז בדמיוני מלאך במובן הסמנטי של המונח, והמילים הכי קרובות לניכוסו היו הקִרבה אל הפלאי, אל הנִסי, אל ה"מלאך". המונח "מלאך" שונה לבלי היכר מהאמונה במלאך "מלאכי". המילה "מלאכי" באה לתאר משהו שאינו רגיל, שאינו יומיומי, משהו שהוא נאצל וטהור.

יורם קניוק

יורם קניוק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר ופובליציסט ישראלי.

על אף שמבחינת גילו שייך קניוק לדור הפלמ"ח, הרי שמבחינה ספרותית נהוג לזהותו עם ספרות דור המדינה שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20, השנים שבהן החלה יצירתו לפרוח. ספריו על-פי רוב כתובים בטכניקה של זרם התודעה. לעתים קרובות כתיבתו נעה בין הממשי להזוי, בין המיתוס לבין החוויה. לצד זאת, ניתן לזהות בכתיבתו ערבוב מתמיד בין רומנים בדיוניים ובין כתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. בראשית דרכו הספרותית פרסם קניוק סיפורים קצרים, וב-1963 הוציא את ספרו הראשון בעברית, קובץ הסיפורים "היורד למעלה" (ספר זה פורסם עוד קודם לכן באנגלית).
את כתיבתו של קניוק ניתן לחלק לשלוש סוגות עיקריות: רומנים בדיוניים ארוכים, נובלות וסיפורים קצרים, וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. עם זאת, אין החלוקה ברורה, בעיקר בגלל סגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות. ספריו של קניוק, שזכו בפרסי ספרות רבים, תורגמו לעשרים שפות. בעבר עסק קניוק גם בכתיבת מאמרים פובליציסטיים.
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: פברואר 2014
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 142 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 22 דק'
מלאכים יורם קניוק

מלאכים א

 

הצורך לדעת מלאכים, הכורח להבין את תעלומתם, נבט בי לפני שנים. כנראה בעקבות אירוע שהיה לי עם איקרוס ושאליו אגיע בהמשך. בהיות צורך זה מעורר חשד מעצם טבעו, הוא הוצנע בי כה עמוק עד שכמעט לא הייתי מוכן להודות בפני עצמי ששעות רבות הגיתי במלאכים. אינני זוכר מתי בדיוק קראתי בירחון "מוניטין" ז"ל את סיפורו היפה של מאיר אגסי "כנפיים בשלג". בסיפור מתוארת ליאורה, שמסופר עליה ש"הזדיינה" עם מלאכים - בעיקר עם אחמד, המלאך מעזה. ליאורה מתוארת כבחורה יפה המוצאת דרך אל מלאכים, מתאשפזת ומבינה מתי מתכנסת מועצת המלאכים, כמי שבעלה מכה אותה מפני שהיא מקיימת יחסי מין עם מלאכים, אולם גם כמי שיש לה ידע עמוק אשר להתקשרויות עם מלאכים שאינן דווקא מיניות. הסיפור פורסם ב־1989 והשתלב עם סוף תקופת האי־ודאות ששררה בי לגבי הנושא, שכאמור היה חבוי בי. אני כותב על תחילת כתיבתה של מסה זו. על ההתעניינות שלי במלאכים, שהגיעה בתקופה מסוימת עד כדי אובססיה ואשר התמזגה בחרדה מפני שדים. שכן מי שבתוכו מרקדים שדים מתנכר להם אף אם הם נמצאים מחוצה לו, כדי לא להישאר דבוק אליהם אפילו אם אחר כך הם מייצרים את מלאך היצירתיות. ממש באותם ימים שקראתי את סיפורו של מאיר אגסי ז"ל ב"מוניטין", קראתי ספר הנקרא "השד" מאת גארסון וּוינצ'ון. למקרא הספר נתקפתי בבולמוס פתטי שהיום נראה לי חשוד ואשר בגינו התחלתי לכתוב מסה זאת; מסה על אדם שכנגד המידע שמביאים המחברים גארסון ווינצ'ון בספרם "השד" - מידע המוכיח שבהיסטוריה הידועה לנו מופיעים לא פחות מ־7,405,926 שדים או דמונים, ומספר זה כולל את השדים הנזכרים בספרות כל הדורות - כנגד כל השדים האלה נמלא צורך להגן על הטוהר המלאכי כאותה ליאורה של מאיר אגסי. אדם שיש לו צורך לדעת מלאך, צורך שיהיו מלאכים נוספים ביקום. צורך שלפחות ייתוֹסף מלאך אחד. תיארתי אז בדמיוני מלאך במובן הסמנטי של המונח, והמילים הכי קרובות לניכוסו היו הקִרבה אל הפלאי, אל הנִסי, אל ה"מלאך". המונח "מלאך" שונה לבלי היכר מהאמונה במלאך "מלאכי". המילה "מלאכי" באה לתאר משהו שאינו רגיל, שאינו יומיומי, משהו שהוא נאצל וטהור.