מִיכַל דָּלִיּוֹת מַזְמִינָה אֶת הַיְּלָדִים וְאֶת הַהוֹרִים לְהִתְוַדֵּעַ לַפִּתְרוֹנוֹת הַחִנּוּכִיִּים שֶׁלָּהּ דֶּרֶךְ סִפּוּרִים מְלֵאֵי תּוֹבָנוֹת.
קֶסֶם כְּבָר לֹא רוֹצָה חִתּוּל, הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת יַלְדָּה גְּדוֹלָה, וְאַבָּא וְאִמָּא מְמַהֲרִים בְּשִׂמְחָה לִקְנוֹת לָהּ יַשְׁבָנוֹן וְתַחְתּוֹנִים יָפִים — בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהִיא בִּקְּשָׁה. אֲבָל הַדֶּרֶךְ אֶל הַשֵּׁרוּתִים רְצוּפָה בְּפִסְפוּסִים, וְגַם כְּשֶׁהַהוֹרִים חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְקֶסֶם אִם רַק יַזְכִּירוּ וְיִשְׁאֲלוּ, "יֵשׁ לָךְ פִּיפִּי?" קֶסֶם מַמְשִׁיכָה לַעֲשׂוֹת פִּיפִּי אֵיפֹה שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לָהּ.
מָה עוֹשִׂים כְּדֵי שֶׁתַּהֲלִיךְ הַגְּמִילָה יִהְיֶה קַל וּמָהִיר, וְכֵיצַד מִתְגַּבְּרִים עַל הַנְּטִיָּה לְהָאִיץ וּמְאַפְשְׁרִים לַיְּלָדִים לְהִתְנַסּוֹת וְלִבְחֹר אֶת הַזְּמַן הַנָּכוֹן עֲבוּרָם?
מִיכַל דָּלִיּוֹת
הִיא יוֹעֶצֶת מִשְׁפַּחְתִּית, מַנְחַת הַתָּכְנִית סוּפֶּרְנֶנִי, מַנְכָּ"לִית מֶרְכַּז מִיכַל דָּלִיּוֹת וּמְחַבֶּרֶת הַסְּפָרִים "אֵין יְלָדִים רָעִים" וְ"הוֹרִים, מָה הַשְּׁאֵלָה?!".
עָפְרָה שֶׁפֶר־בְּרוֹשׁ
הִיא מַדְרִיכַת הוֹרִים וּמְפַעְנַחַת צִיּוּרֵי יְלָדִים, כּוֹתֶבֶת, עוֹרֶכֶת וּמְתַרְגֶּמֶת.
