גיטנג'לי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • תרגום: דוד פרישמן
  • הוצאה: נהר ספרים
  • תאריך הוצאה: 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 148 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 28 דק'

תקציר

"בזכות שירתו השופעת יופי, רעננות ורגישות, הוא הפך במיומנות שלמה את הגותו הפואטית, שביטא במילותיו שלו באנגלית, לחֵלק מספרות המערב." [ועדת פרס נובל לספרות, 1913]
"אנו כותבים ספרים ארוכים שייתכן שאין בהם אפילו דף אחד שקיימת בו האיכות שתהפוך את הכתיבה לתענוג, כי אנו סומכים על איזו תוכנית כללית כמו שאנו לוחמים להרוויח כסף ולמלא את ראשינו בפוליטיקה — כולם דברים שמשעמם לעשות — בשעה שמר טאגור — כמו הציוויליזציה ההודית עצמה — הסתפקו בגילוי הנשמה ובכניעה לספונטניות שלה. לעיתים קרובות נדמה שהוא משווה את חייו לאלה שחיו יותר בסגנונו, שיש להם יותר משקל בעולם ותמיד בענווה, כאילו הוא בטוח שרק דרכו היא זו הטובה ביותר בשבילו." [ויליאם באטלר ייטס, מתוך פתח הדבר לספר]

פרק ראשון

א
עֲשִׂיתַנִי בְּלִי אַחֲרית, כִּי־כֵן הָיָה חֶפְצְךָ. תָּרִיק אֶת־הַכְּלִי הָרָצוּף הַזֶּה כְּפַעַם בְּפַעַם וּתְמַלְאֶנּוּ תָמִיד חַיִּים חֲדָשִׁים.

אֶת־הֶחָלִיל הַדַּל הַזֶּה הֶעָשׂוּי אַגְמוֹן נָשָׂאתָ עַל־גְּבָעוֹת וְעַל־עֲמָקִים וְחִלַּלְתָּ בוֹ נְגִינוֹת אֲשֶׁר לַנֶצַח חֲדָשׁוֹת.

מִפְּנֵי מַגַּע יָדֶיךָ אֲשֶׁר חַיֵּי־עַד לוֹ נִתַּר לִבִּי הַקָּטָן בַּעֲלִיצוּתוֹ מִגְּבוּלוֹתָיו וַיִּתֵּן נִיב לַאֲשֶׁר מִלָּה אֵין לוֹ.

נָזְלוּ מַתְּנוֹתֶיךָ בְּאֶפֶס מִדָּה עַל־כַּפּוֹת יָדַי הַצָּרוֹת. דֹּרוֹת־עַל־דֹּרוֹת חוֹלְפִים וְאַתָּה עוֹד יוֹצְקָן עָלַי וְעוֹד מָקוֹם בִּי לָהֶן בְּאֵין קֵץ.

ב
כִּי תְצַוֵּנִי לָשִׁיר אֲדַמֶּה כִּי לִבִּי בִי יִשָּׁבֵר מִגָּאוֹן. אָז אַבִּיט אֶל־פָּנֶיךָ וְעֵינַי תִּמָּלֶאנָה דְמָעוֹת.

כָּל הַנִּקְשֶׁה וְכָל הַנֶּעְקָשׁ בְּחַיֵּי יִתְעָרֵב בִּי וְהָיָה לְזִמְרָה אַחַת עֲרֵבָה. אָז יִפְרֹשׂ שִׁיר תְּהִלָּתִי אֶת־כְּנָפָיו כְּצִפּוֹר עֲלִיזָה הַמְעוֹפֶפֶת עַל־פְּנֵי יָם.

יָדַעְתִּי כִּי שִׁירִי הָיָה לְךָ לְרָצוֹן. יָדַעְתִּי כִּי רַק בָּזֹאת אָבֹא לְפָנֶיךָ: בִּהְיוֹתִי לִמְשׁוֹרֵר.

אֶפְרְשָׂה כְּנַף שִׁירִי עַד־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוּכַל, אֶגַּע בְּקָצֵהָ בַעֲקֵב רַגְלְךָ אֲשֶׁר לֹא קִוִּיתִי מֵעוֹלָם לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.

שִׁכּוּר גִּילַת שִׁירִי שָׁכַחְתִּי נַפְשִׁי וָאֶקְרָא רֵעַ לַאֲשֶׁר אָדוֹן לִי.

ג
לֹא יָדַעְתִּי, אֲדֹנָי, אֵיכָה תָּשִׁיר. אַךְ מַאֲזִין אָנֹכִי אֵלֶיךָ בְּחֶרְדַת דְּמָמָה.

אוֹר נְגִינָתְךָ הֵאִיר אֶת־הָאָרֶץ. שָׁטְפָה נִשְׁמַת זְמִירָתֶךְ מִשָּׁמַיִם וְעַד־שָׁמַיִם וְזֶרֶם שִׁירְךָ הַקָּדוֹשׁ הָרַס כָּל חַתְחַתֵּי אֶבֶן וַיִּשְתַּפֵּךְ מֵהֶם וָהָלְאָה.

כָּמַהּ לִבִּי לְהִתְחַבֵּר אֶל שִׁירְךָ — אַךְ לַשָּׁוְא יְגִיעוֹת קוֹלִי. דַּבֵּר חָפַצְתִּי — אַךְ אֵין לַדִּבֵּר מָבוֹא אֶל הַשִּׁירָה; אָז שִׁוַּעְתִּי בַצַּר לִי. אוֹי לִי, אֲדֹנָי, כִּי לָכַדְתָּ לִבִּי בְּרִשְׁתּוֹת נְגִינָתְךָ אֲשֶׁר אֵין לָהֵן קֵץ!

עוד על הספר

  • תרגום: דוד פרישמן
  • הוצאה: נהר ספרים
  • תאריך הוצאה: 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 148 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 28 דק'
גיטנג'לי רבינדרנת טאגור

א
עֲשִׂיתַנִי בְּלִי אַחֲרית, כִּי־כֵן הָיָה חֶפְצְךָ. תָּרִיק אֶת־הַכְּלִי הָרָצוּף הַזֶּה כְּפַעַם בְּפַעַם וּתְמַלְאֶנּוּ תָמִיד חַיִּים חֲדָשִׁים.

אֶת־הֶחָלִיל הַדַּל הַזֶּה הֶעָשׂוּי אַגְמוֹן נָשָׂאתָ עַל־גְּבָעוֹת וְעַל־עֲמָקִים וְחִלַּלְתָּ בוֹ נְגִינוֹת אֲשֶׁר לַנֶצַח חֲדָשׁוֹת.

מִפְּנֵי מַגַּע יָדֶיךָ אֲשֶׁר חַיֵּי־עַד לוֹ נִתַּר לִבִּי הַקָּטָן בַּעֲלִיצוּתוֹ מִגְּבוּלוֹתָיו וַיִּתֵּן נִיב לַאֲשֶׁר מִלָּה אֵין לוֹ.

נָזְלוּ מַתְּנוֹתֶיךָ בְּאֶפֶס מִדָּה עַל־כַּפּוֹת יָדַי הַצָּרוֹת. דֹּרוֹת־עַל־דֹּרוֹת חוֹלְפִים וְאַתָּה עוֹד יוֹצְקָן עָלַי וְעוֹד מָקוֹם בִּי לָהֶן בְּאֵין קֵץ.

ב
כִּי תְצַוֵּנִי לָשִׁיר אֲדַמֶּה כִּי לִבִּי בִי יִשָּׁבֵר מִגָּאוֹן. אָז אַבִּיט אֶל־פָּנֶיךָ וְעֵינַי תִּמָּלֶאנָה דְמָעוֹת.

כָּל הַנִּקְשֶׁה וְכָל הַנֶּעְקָשׁ בְּחַיֵּי יִתְעָרֵב בִּי וְהָיָה לְזִמְרָה אַחַת עֲרֵבָה. אָז יִפְרֹשׂ שִׁיר תְּהִלָּתִי אֶת־כְּנָפָיו כְּצִפּוֹר עֲלִיזָה הַמְעוֹפֶפֶת עַל־פְּנֵי יָם.

יָדַעְתִּי כִּי שִׁירִי הָיָה לְךָ לְרָצוֹן. יָדַעְתִּי כִּי רַק בָּזֹאת אָבֹא לְפָנֶיךָ: בִּהְיוֹתִי לִמְשׁוֹרֵר.

אֶפְרְשָׂה כְּנַף שִׁירִי עַד־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוּכַל, אֶגַּע בְּקָצֵהָ בַעֲקֵב רַגְלְךָ אֲשֶׁר לֹא קִוִּיתִי מֵעוֹלָם לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.

שִׁכּוּר גִּילַת שִׁירִי שָׁכַחְתִּי נַפְשִׁי וָאֶקְרָא רֵעַ לַאֲשֶׁר אָדוֹן לִי.

ג
לֹא יָדַעְתִּי, אֲדֹנָי, אֵיכָה תָּשִׁיר. אַךְ מַאֲזִין אָנֹכִי אֵלֶיךָ בְּחֶרְדַת דְּמָמָה.

אוֹר נְגִינָתְךָ הֵאִיר אֶת־הָאָרֶץ. שָׁטְפָה נִשְׁמַת זְמִירָתֶךְ מִשָּׁמַיִם וְעַד־שָׁמַיִם וְזֶרֶם שִׁירְךָ הַקָּדוֹשׁ הָרַס כָּל חַתְחַתֵּי אֶבֶן וַיִּשְתַּפֵּךְ מֵהֶם וָהָלְאָה.

כָּמַהּ לִבִּי לְהִתְחַבֵּר אֶל שִׁירְךָ — אַךְ לַשָּׁוְא יְגִיעוֹת קוֹלִי. דַּבֵּר חָפַצְתִּי — אַךְ אֵין לַדִּבֵּר מָבוֹא אֶל הַשִּׁירָה; אָז שִׁוַּעְתִּי בַצַּר לִי. אוֹי לִי, אֲדֹנָי, כִּי לָכַדְתָּ לִבִּי בְּרִשְׁתּוֹת נְגִינָתְךָ אֲשֶׁר אֵין לָהֵן קֵץ!