כל זמן שיש לך רגליים, רקדי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כל זמן שיש לך רגליים, רקדי
הוספה למועדפים

כל זמן שיש לך רגליים, רקדי

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: פיוטית
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 122 עמ' מודפסים

חנה כהן

סופרת, משוררת ומחנכת לגיל הרך - פרסמה בעבר ספרי שירה וילדים.

נושאים

תקציר

חנה כהן, ילידת ישראל, אשת חינוך, סופרת, משוררת ומספרת סיפורים. שירה עם הסתכלות אופטימית על החיים. שירים על בית אבא, שורשים ומורשת, מנהגים ומסורת, אהבת העם והארץ. שירה עם תובנות שבאות עם הזמן על הודיה והכרת הטוב. זהו ספרה השישי.

"כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ רַגְלַיִם
 רִקְדִי,
 כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ עֵינַיִם
 קִרְאִי, 
כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ יָדַיִם
 חַבְּקִי, 
כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ שִׁנַּיִם
 אִכְלִי.
 וְכָל זְמַן שֶׁלִּבֵּךְ פּוֹעֵם
 אֶהֱבִי."
כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי
כְּשֶׁלֹּא יָכְלָה כְּבָר
לִרְקֹד, 
לֶאֱכֹל, 
וְלִקְרֹא.

פרק ראשון

כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי

״כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ רַגְלַיִם

רִקְדִי,

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ עֵינַיִם

קִרְאִי,

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ יָדַיִם

חַבְּקִי,

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ שִׁנַּיִם

אִכְלִי.

וְכָל זְמַן שֶׁלִּבֵּךְ פּוֹעֵם

אֶהֱבִי.״

כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי

כְּשֶׁלֹּא יָכְלָה כְּבָר

לִרְקֹד,

לֶאֱכֹל,

וְלִקְרֹא.

 

אֲבוּדָה

וּבַצְּמָתִים הַמְּהַבְהֲבִים שֶׁל חַיַּי

אֲנִי נִצֶּבֶת בּוֹהָה, אֲבוּדָה

וַאֲפִילּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַקְּרוֹבוֹת

שֶׁיָּצְאוּ מֵרֶחֶם

מִתְאַדּוֹת.

אוֹת קַיִן

כְּשֶׁסָּטַרְתָּ, כָּאַבְתִּי.

כְּשֶׁפָּגַעְתָּ, כָּעַסְתִּי.

כְּשֶׁקִּלַּלְתָּ,

בָּרַחְתִּי

נָדַדְתִּי בָּעוֹלָם

כְּחַיָּה פְּצוּעָה,

כְּמוֹ אוֹת קַיִן עַל מִצְחִי

חִפַּשְׂתִּי מִפְלָט

אַךְ אִישׁ לֹא נָגַע,

אִישׁ לֹא פָּגַע,

אִישׁ לֹא יָדַע אֶת שְׁמִי

וְאִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹמִי.

הִתְעוֹרַרְתִּי,

וּכְבָר אֵינְךָ נוֹטֵר לִי טִינָה

אַתָּה אוֹהֲבֵנִי.

 

חנה כהן

סופרת, משוררת ומחנכת לגיל הרך - פרסמה בעבר ספרי שירה וילדים.

עוד על הספר

  • הוצאה: פיוטית
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 122 עמ' מודפסים

נושאים

כל זמן שיש לך רגליים, רקדי חנה כהן

כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי

״כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ רַגְלַיִם

רִקְדִי,

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ עֵינַיִם

קִרְאִי,

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ יָדַיִם

חַבְּקִי,

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ שִׁנַּיִם

אִכְלִי.

וְכָל זְמַן שֶׁלִּבֵּךְ פּוֹעֵם

אֶהֱבִי.״

כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי

כְּשֶׁלֹּא יָכְלָה כְּבָר

לִרְקֹד,

לֶאֱכֹל,

וְלִקְרֹא.

 

אֲבוּדָה

וּבַצְּמָתִים הַמְּהַבְהֲבִים שֶׁל חַיַּי

אֲנִי נִצֶּבֶת בּוֹהָה, אֲבוּדָה

וַאֲפִילּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַקְּרוֹבוֹת

שֶׁיָּצְאוּ מֵרֶחֶם

מִתְאַדּוֹת.

אוֹת קַיִן

כְּשֶׁסָּטַרְתָּ, כָּאַבְתִּי.

כְּשֶׁפָּגַעְתָּ, כָּעַסְתִּי.

כְּשֶׁקִּלַּלְתָּ,

בָּרַחְתִּי

נָדַדְתִּי בָּעוֹלָם

כְּחַיָּה פְּצוּעָה,

כְּמוֹ אוֹת קַיִן עַל מִצְחִי

חִפַּשְׂתִּי מִפְלָט

אַךְ אִישׁ לֹא נָגַע,

אִישׁ לֹא פָּגַע,

אִישׁ לֹא יָדַע אֶת שְׁמִי

וְאִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹמִי.

הִתְעוֹרַרְתִּי,

וּכְבָר אֵינְךָ נוֹטֵר לִי טִינָה

אַתָּה אוֹהֲבֵנִי.