כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי
״כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ רַגְלַיִם
רִקְדִי,
כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ עֵינַיִם
קִרְאִי,
כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ יָדַיִם
חַבְּקִי,
כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ שִׁנַּיִם
אִכְלִי.
וְכָל זְמַן שֶׁלִּבֵּךְ פּוֹעֵם
אֶהֱבִי.״
כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי
כְּשֶׁלֹּא יָכְלָה כְּבָר
לִרְקֹד,
לֶאֱכֹל,
וְלִקְרֹא.
אֲבוּדָה
וּבַצְּמָתִים הַמְּהַבְהֲבִים שֶׁל חַיַּי
אֲנִי נִצֶּבֶת בּוֹהָה, אֲבוּדָה
וַאֲפִילּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַקְּרוֹבוֹת
שֶׁיָּצְאוּ מֵרֶחֶם
מִתְאַדּוֹת.
אוֹת קַיִן
כְּשֶׁסָּטַרְתָּ, כָּאַבְתִּי.
כְּשֶׁפָּגַעְתָּ, כָּעַסְתִּי.
כְּשֶׁקִּלַּלְתָּ,
בָּרַחְתִּי
נָדַדְתִּי בָּעוֹלָם
כְּחַיָּה פְּצוּעָה,
כְּמוֹ אוֹת קַיִן עַל מִצְחִי
חִפַּשְׂתִּי מִפְלָט
אַךְ אִישׁ לֹא נָגַע,
אִישׁ לֹא פָּגַע,
אִישׁ לֹא יָדַע אֶת שְׁמִי
וְאִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹמִי.
הִתְעוֹרַרְתִּי,
וּכְבָר אֵינְךָ נוֹטֵר לִי טִינָה
אַתָּה אוֹהֲבֵנִי.