מעבר לקופה
דרך ספר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דרך ספר
דרך ספר
דרך ספר

דרך ספר

אבריאל בר־לב, עודד ישראלי, יונתן מאיר, אברהם (רמי) ריינר

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: ינואר 2021
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 648 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 10 שעות ו 48 דק'
ספרייה ציבורית דיגיטלית

נושאים

יהדותאסופות מאמרים

תקציר

דרך ספר מאגד מאמרים העוסקים בפנים שונות של תולדות הספר בתרבות היהודית. יש בו הזמנה למסע בעקבות ספרים וסופרים; הזמנה לעולם עשיר ומורכב שעד לאחרונה היה נחלתם של ביבליוגרפים בלבד. דרך ניתוח פאראטקסים, סוגות ספרותיות שונות, עיונים בספרות קודש וחול, וניתוחים היסטוריים וספרותיים, נחשפת כאן תמונה עשירה של סוכני תרבות עלומים, ספרים גנוזים ותלאות של מחברים ומדפיסים. לא הספר המוגמר עומד במרכז המאמרים שלפנינו, אלא המסכת המופלאה והדינמית של מעשה הספר, דרך הספר, מעשה שאין לו סוף.

פרופסור זאב גריס הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו הרבים פרצו דרך חדשה במחקר תולדות הספר העברי.

לקרוא עוד...

פרק ראשון

שער ראשון
אדם וספר

זה ספר תולדות אדם: זאב גריס וחקר אנשי המעשה של הספר העברי
אבריאל בר־לבב, עודד ישראלי, יונתן מאיר, אברהם (רמי) ריינר

ספר זה הוא מנחת שי לחוקר החסידות והספר העברי פרופ' זאב גריס. תלמידים, חברים ועמיתים הגישו מפרי עמלם לכבודו כביטוי להערכתם, לאהבתם ולהכרת התודה שלהם אליו.

זאב נולד בחיפה בט"ז בתשרי תש"ו (23 בספטמבר 1945) להוריו האגרונומים ד"ר שרה צימרמן־גריס, ילידת יבנאל, וד"ר מרדכי גריס הוניג, שעלה לארץ מפולין. הוריו נפגשו כאשר למדו חקלאות בפורטיצ'י שבאיטליה. כשנולד התגוררו ביבנאל (ראו מס' 59 ברשימת כתבי גריס להלן), ואחר כך עברו לרחובות שם החל את לימודיו בבית הספר היסודי. נוסף על לימודיו בבית הספר שלחה אותו אימו לשיעורי תלמוד אצל הרב פנחס בומזא, עמו למד תלמוד וספרות חז"ל מגיל תשע ועד סיום לימודיו התיכוניים. לימודים אלו הניחו בסיס לשליטתו בלשון מקורותיה של הספרות היהודית המסורתית.

לאחר שירותו הצבאי הצטרף לקבוצת מסדה שבה היה חבר ומרכז ענף המדגה עד 1969 (מס' 87). בשנת 1967 יצא בשליחות הקבוצה להדריך גרעיני השלמה לקיבוץ בסניפי 'הנוער העובד והלומד', ובמקביל אושרו לו לימודי חקלאות באוניברסיטה העברית. לאחר פרק זמן קצר הוא המיר לימודים אלו בלימודים בחוגים לספרות עברית ולפילוסופיה יהודית וקבלה. באמצע השנה הראשונה ללימודיו נהרגו ארבעה מחברי מסדה כשטרקטור עלה על מוקש במטעי הבננות. זאב הפסיק את לימודיו וחזר לקיבוץ על מנת להשתמש בהכשרתו הצבאית כחבלן ולבדוק מדי בוקר את דרכי העפר שבהן עברו כליה החקלאיים של הקבוצה. לאחר שיקום מפציעה קשה שנפצע בקיץ תש"ל בעת שירות מילואים בהר דב חזר זאב ללימודיו, השלים את לימודי התואר הראשון והחל בלימודי התואר השני בחוג לפילוסופיה עברית וקבלה – לימודים שהופסקו עקב פרוץ מלחמת יום הכיפורים. בתקופה שלאחר המלחמה היה זאב שותף בהקמת 'המכונים לחינוך ציוני־יהודי' באגף הנוער במשרד החינוך. בשנת 1976 השלים זאב את עבודת הגמר בהנחיית פרופ' רבקה שץ־אופנהיימר שעסקה בשאלת עריכת צוואת הריב"ש וראשית ספרות ההנהגות החסידית (מס' 1). עבודת הדוקטור שלו, גם היא בהנחיית פרופ' שץ־אופנהיימר, עסקה בספרות ההנהגות החסידית כביטוי להנהגה ולאתוס. הוא השלים את העבודה בשנת 1979 ועיבוד מורחב שלה הופיע בספרו הראשון 'ספרות ההנהגות: תולדותיה ומקומה בחיי חסידיו של הבעש"ט' (מס' 17). בשנים 1976-‏1994 (למעט השנים שבהן שהה בחו"ל) לימד זאב מחשבת ישראל ומקורות היהדות בסמינר 'אורנים' שבאותה העת היה סדנה לדרכי הוראה חדשות. בקיץ 1979 יצא זאב ללימודי בתר־דוקטור בספרייה הלאומית הבריטית וסמוך לשובו חזר ללמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. במקביל שימש כמזכיר המערכת הראשון, ולאחר מכן כחבר מערכת ועורך של כתב העת 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל'. היכרותו המעשית עם עולם הדפוס שרכש בתפקידים אלו השפיעה על מחקריו בהמשך דרכו (ראו מס' 19, 20, 21, 45, 92, 60 ועוד).

בשנים 1994-1987 שימש זאב חוקר עצמאי ביחידה לתיעוד ומחקר היסטורי במשרד הביטחון. בחלק מן השנים הללו כיהן כמרצה באוניברסיטת בוסטון ובמכללה העברית למורים שם.

בשנת 1995 נקלט זאב כמרצה בכיר במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן שבאוניברסיטת בן־גוריון בנגב – שם למד, לימד, וחקר עד צאתו לגמלאות בשנת 2013. במהלך השנים הוא נעשה לפרופסור מן המניין ושימש כראש המחלקה. זאב השקיע תשומת לב רבה בהוראה ובתלמידיו וסייע בנדיבות לחוקרים צעירים להיקלט במוסדות אקדמיים. רוחב דעתו ותאוות הקריאה שלו משתקפים בנושאים המגוונים המופיעים ברשימת כתביו, הכוללת גם ספרים נוספים שערך; עוד ייזכרו מאותה העת פועלו כיו"ר המערכת של כתב העת 'עת־מול' וחברותו הפעילה במערכת כתב העת הביבליוגרפי 'עלי ספר' ובמערכת 'ספריית הילל בן־חיים במדעי היהדות'.

בעשר שנים האחרונות מלמד זאב את הקורס 'תולדות הספר היהודי בדפוס' במכללת דוד ילין, בתוכניות ללימודי מידענות־ספרנות. רבים מתלמידי הקורס כתבו בהנחייתו עבודות סמינריונית ועבודות גמר, שהמצטינות שבהן  מרוכזות באוסף מיוחד בספריית המכללה.

מפעלו המחקרי של זאב גריס כולל לא רק את הרעיונות המובעים בספרים, אלא גם את הספרים עצמם בתור חפצים, את תהליך הייצור שלהם, המהדורות וקהל הקוראים. גישתו האנושית משתקפת ברגישותו לסוכני התרבות האפורים והצנועים שעסקו במלאכת הספר, שעליהם ועל המשמעות התרבותית של פעולתם הוא כתב – מביאים לדפוס, מגיהים, מדפיסים, סדרים ופועלי דפוס (19, 21, 57, ועוד הרבה) וזאת לצד רבנים ומנהיגים דתיים (מס' 10, 30, 102, 105). גריס משלב באופן עצמאי ומקורי עיון בתוכן ובצורה במחקר ההיסטוריה התרבותית של הספר והדפוס, יחד עם גישה רעננה למשמעות התרבותית של תולדות הספר העברי, הצגת תחומי ידע רחבים ומגוונים, וכן כישרון של מספר סיפורים. כל אלה מתבטאים בכתביו ביכולת סיפורית מתפרצת וססגונית, ומתוך איחוד של עיון בספר כחפץ וכטקסט. תולדות הספר העברי אצל גריס אינם היסטוריה של טקסטים, של רעיונות או של חפצים המכילים רעיונות וטקסטים – מכונות קריאה כפי שהספר מכונה לעתים בסוציולוגיה של הקריאה – אלא היסטוריה אנושית, תרבותית וחברתית, שלוקחים בה חלק כל העוסקים במלאכת הספר. מתוך כך עמד למשל על מקומו המשני של הספר בתנועה החסידית, בעיקר בראשיתה, שבה ראה בעיקר תנועה חברתית חיה (מס' 19). דוגמה נוספת היא הבחנתו שספרות ההנהגות פרחה בעקבות השבתאות, ולא להפך (מס' 17). כאמור, גריס קרוב במיוחד לא רק למחברים הנכבדים ולרעיונותיהם הגדולים אלא דווקא למי שהוא מכנה 'סוכני התרבות האפורים, הם המביאים לבית הדפוס' (מס' 92, עמ' 97). שורה ארוכה של סוכני תרבות כאלה חייבים לזאב גריס את נוכחותם על במת ההיסטוריה. ההבנה הזו הגיעה אליו מתוך החיים עצמם, וכאשר הוא עצמו היה מזכיר מערכת ועורך הוא לא התייחס אל המדפיסים כאל נותני שירות אלא למד את עבודתם, העריך את תרומתם וניסה לסייע להם כמיטב יכולתו. ניכר בכתבי גריס הצירוף של אנושיות ושל שפע תרבותי – שפע של ידיעות ומחשבות על ספרים ועל אנשים, האנשים שעשו את הספרים.

בספרו הראשון 'ספרות ההנהגות' (מס' 17) הגדיר גריס באופן חלוצי את ההנהגה בתור סוגה ספרותית בספרות המוסר (ראו גם מס' 7); בהמשך נהג כך גם לגבי ספרות השבחים השבתאית (מס' 44) והחסידית (42). מחקריו מתאפיינים בשילוב של ידע רב ורגישויות ספרותיות, היסטוריות וביבליוגרפיות. גריס מביא פעמים רבות פרטים ביבליוגרפיים, אך מחקריו מאמירים מן הביבליוגרפיה אל מחקר היסטורי רב־תחומי, ותורמים להיסטוריה האינטלקטואלית, התרבותית והחברתית של היהודים – נוסף על תרומתם למחשבת ישראל, להיסטוריה של הספר ולתולדות הספרות העברית החדשה. כך למשל עמד גריס על 'התעוררות האינטליגנציה הרדומה' של המוני בית ישראל במאה השמונה־עשרה, 'ששולש ורובע בה מספר הספרים הנדפסים וככל הנראה גם מספר העותקים הנדפסים למהדורה' (45, עמ' 26).

קריאה במחקריו של גריס (ומפגש עמו) הם כטיול בחברתו של מדריך תיירים ידען, מלא אנרגיה ושמחת חיים, שמציג לפני קהל שומעיו לא רק שפע של פרטים על האתרים שהם מבקרים בהם, אלא גם סיפורים, רבים מהם משעשעים, על הדרך ועל מה שלצדה. מן הדפים והשיח עולה רוח חופשית ושמחה, רוח של ידענות המשקפת התלהבות ואהבה לספרים היהודיים ולתרבות היהודית. מחקריו של זאב גריס הם תמיד מלומדים ופעמים רבות מחויכים, מגוונים וצבעוניים.

בלשונו של גריס 'ההופעה המרובה של ספרות עממית בינונית בעברית וביידיש במאה הי"ח היא היא הנסיך שנשק שפתי תודעתם העצמית של המוני בית ישראל ואיפשר להם להתעורר ולרכוש יכולת ביטוי והמשגה – יכולת שהרחיבה את עולמם ואופקיהם ונתנה להם כלי לא יסולא בפז, למימוש כישרונותיהם בעולם שהחל להשתנות באופן מהיר' (45, עמ' 27). אך דומה שגריס עצמו הוא הוא הנסיך, שנשק את שפתי הצפרדע הביבליוגרפית והפך אותה לנסיכה של ידע ולימוד, של מחקר ויצירתיות.

תודה מקרב לב לכל מי שנשא עמנו במלאכת הספר הזה: מרכז גולדשטיין־גורן באוניברסיטת בן־גוריון בנגב; יד יצחק בן־צבי; המכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין; העורך הלשוני יאיר עדיאל, והעורך והמתרגם לאנגלית מיכאל גלצר; טל גרגיר; עובדיה המסורים של הוצאת כרמל: מעין אל-און פדר, חזי ועקנין, אסף בס ובראשם ישראל כרמל.

כתבי זאב גריס: רשימה ביבליוגרפית (תשל"ז-תשפ"א)
התקין: יונתן מאיר

ברשימה זו צוינו כל ספריו, מאמריו ורשימותיו של פרופסור זאב גריס, שאינם אלא צוהר אחד לעבודתו המדעית הענפה ופן אחד של מעורבותו במעשה הדפוס, השיפוט והעריכה. כתוספת לרשימה זו נזכיר את תפקידו כמזכיר מערכת, חבר מערכת ועורך של כרכי מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (א-ד, ירושלים תשמ"א-תשמ"ה); יו"ר ועדת המערכת של כתב העת עת־מול (הוצאת יד יצחק בן־צבי, תשס"ה-תשע"ח); וחבר מערכת בכתבי עת שונים ובהם זוטות, עלי ספר ומסכת. יש להזכיר גם את מעורבותו בוועדות של הוצאות ספרים, בהן ועדת הספרים של המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן־צבי (תשנ"ח-תשס"ה); מערכת 'פרסומים ספרותיים חינוכיים' של הנהלת יד יצחק בן־צבי (תשע"ב-תשע"ח); ומערכת ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות הרואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (תשס"ט-תש"ף). מטבע הדברים פעילות זו רק נרמזת ברשימה שלפניכם. סדר הרשימה הוא כרונולוגי. ספרים (שבחלק מהם שולבו נוסחים מורחבים ומעודכנים של המאמרים) מסומנים להלן, מספרים 17 (ספרות ההנהגות); 19 (ספר סופר וסיפור); 45 (הספר כסוכן תרבות), 60 (נוסח אנגלי של הספר הקודם); 92 (הספר העברי); 109 (התנועות המשיחיות בישראל). ספרים ערוכים מסומנים להלן, מספרים 49, 85, 98, 99. הוספנו הפניות לכל פריט ופריט אם הדברים נדפסו מחדש, קובצו או תורגמו, וכן הסברים קצרים אם נדרשו.

תשל"ז / 1977-1976

1. 'עריכת צוואת הריב"ש', קרית ספר נב (תשל"ז), עמ' 210-187.

נדפס מחדש עם תוספת בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 181-149.

תשל"ח / 1978-1977

2.'קונטרס הנהגות נעלם לר' נחמן מברסלב?', קרית ספר נג (תשל"ח), עמ' 778-763.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 248-231.

 

תשל"ט / 1979-1978

3. 'מדרש זהר להאי גברא רבא בוצינא קדישא מוהר"ר שמעון בר יוחאי', שדמות ע (תשל"ט), עמ' 95-93, 118.

מדרש פארודי ליודעי ח"ן.

תש"ם / 1980-1979

4. 'אור לא זרוע [על ספרו של מתי מגד, האור הנחשך: ערכים אסתטיים בספר הזהר, תל־אביב: ספרית פועלים, תש"ם]', הארץ, מוסף תרבות וספרות (22.11.1980), עמ' 19-18.

ראו גם להלן מספר ‏5.

5. [ביקורת] 'מתי מגד, האור הנחשך: ערכים אסתטיים בספר הזהר, תל־אביב: ספרית פועלים, תש"ם', קרית ספר נה (תש"מ), עמ' 378-373.

נוסח מוער ומורחב של מספר 4.

תשמ"א / 1981-1980

6. 'ספרות ההנהגות החסידית מהמחצית השנייה למאה הי"ח ועד שנות השלושים למאה הי"ט', ציון מו (תשמ"א), עמ' 236-198, 305-278.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 148-103.

7. 'הגדרת ההנהגה כסוג ספרותי בספרות המוסר העברית', קרית ספר נו (תשמ"א), עמ' 206-178.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 40-1.

תשמ"ב / 1982-1981

8. הקבלה הקדומה: שיעור ראשון – ספרות המרכבה, קרית טבעון: אורנים, בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, [תשמ"ב].

חוברת בת 73 עמודים שהוכנה עבור קורס באוניברסיטה הפתוחה ולבסוף לא נדפסה. הופצה באופן פנימי במסגרת קורס "מבוא לקבלה" במכללת אורנים. עותק מצוי באוסף גרשם שלום שבספרייה הלאומית.

9. 'מקורותיו ועריכתו של ספר 'דרכי צדק' המיוחס לרבי זכריה מנדל מירוסלב', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, א, חוברת ב (תשמ"א/תשמ"ב), עמ' 152-132.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 353-314.

תשמ"ד / 1984-1983

10. 'ממיתוס לאתוס: קווים לדמותו של רבי אברהם מקאליסק', אומה ותולדותיה, בעריכת שמואל אטינגר, ירושלים: מרכז זלמן שז"ר, תשמ"ד, עמ' 146-117.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 384-357. לתרגום אנגלי ראו מס' 108.

11. 'הטפילות התרבותית והמערכת החינוכית', ידיעות אחרונות, מוסף ספרות, תרבות, אמנות (2.3.1984), עמ' 23.

תגובה למאמרו של משה גרינברג באותה הבמה: 'עצמאות וטפילות תרבותית' (10.2.1984).

תשמ"ה / 1985-1984

12. 'Heresy', Handbook of Contemporary Jewish Religious Thought, eds. Arthur A. Cohen & Paul Mendes-Flohr, New York: Charles Scribner's Sons, 1985, pp. 339-352

נוסח עברי, להלן מספר 26.

תשמ"ז / 1987-1986

13. 'עיצוב ספרות ההנהגות העברית במפנה המאה השש־עשרה ובמאה השבע־עשרה ומשמעותו ההיסטורית', תרביץ נו (תשמ"ז), עמ' 587-521.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 102-41.

14. 'Hasidism: The Present State of Research and some Desirable Priorities', Numen 34 (1987), pp. 97-108, 179-213

נוסח עברי מקוצר נדפס בתוך מספר 19.

תשמ"ח / 1988-1987

15. 'Introduction', Martin Buber, The Tales of Rabbi Nachman, Enlarged and Revised Edition, Atlantic Heights, N.J.: Humanities Press, 1988, pp. 9-28 (With Paul Mendes-Flohr)

תשמ"ט / 1989-1988

16. 'A Decade of Books on Kabbalah', Jewish Book Annual 47 (1989/90), pp. 60-72

 

תש"ן/ 1990-1989

17. ספרות ההנהגות: תולדותיה ומקומה בחיי חסידי ר' ישראל בעל שם טוב, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ן.

בספר מקיף זה נכללו גם מספרים 1, 2, 6, 7, 9, 13.

18. 'הרקע היהודי לפעולתו של בובר בעיצוב הסיפור החסידי', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, יא-יב (תש"ן), עמ' 56-46.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 394-385.

תשנ"ב / 1992-1991

19. ספר סופר וסיפור בראשית החסידות: מן הבעש"ט ועד מנחם מנדל מקוצק, תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, תשנ"ב.

לתרגום אנגלי של הפרק השני ראו להלן מספר 35. נוסח רחב של הפרק הרביעי ראה אור קודם באנגלית. לעיל מספר 14.

20. 'הדפוס כאמצעי קשר בין קהילות ישראל בתקופה הסמוכה לגירוש ספרד: הקדמות לעיון ודיון', דעת 28 (תשנ"ב), עמ' 17-5.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 94-79. לנוסח צרפתי ראו להלן מספר 25. קטע קצר שולב בהקדמה בתוך הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45).

21. 'לדמותו של המביא לדפוס היהודי בשלהי ימי הביניים', איגרת האקדמיה הישראלית למדעים 11 (יולי 1992), עמ' 11-7.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 109-95. קטע קצר שולב בהקדמה בתוך הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45).

22. 'המקום שבו נושקת האגדה להיסטוריה [ביקורת על שבחי הבעש"ט, מהדורה מוערת ומבוארת בידי אברהם רובינשטין, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשנ"ב]', הארץ, תרבות וספרות (31.7.1992), ב 9.

נוסח רחב של המאמר נותר בכתב יד, 8 עמודים.

23. 'לא רק לחוקרים [ביקורת על ספרו של משה חלמיש, מבוא לקבלה, ירושלים: ספריית הילל בן חיים, ספרית אלינר – ההסתדרות הציונית, תשנ"א]', ידיעות אחרונות, מוסף תרבות, ספרות, אמנות (7.8.1992), עמ' 23.

תשנ"ג / 1993-1992

24. 'העתקת והדפסת ספרי קבלה כמקור ללימודה [של הקבלה ומקומה בהיסטוריה היהודית]', מחניים 6 (תשנ"ג), עמ' 211-204.

רוב המאמר שולב בתוך הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45), עמ' 94-73.

25. 'L'imprimerie comme moyen de communication entre les communautes Juives (Prolégomèns à une analyse d'après des examples du XVIe siecle)', La Société juive à travers l'histoire, IV, ed. Shmuel Trigano, Paris: Fayard, 1993, pp. 229-244, 659-664

נוסח עברי מורחב של מאמר זה הופיע לעיל, מספר 20.

26. 'כפירה', לקסיקון התרבות היהודית בזמננו: מושגים, תנועות אמונות, בעריכת ארתור א' כהן, פול מנדס־פלור, עורך המהדורה העברית אברהם שפירא, תל אביב: עם עובד, תשנ"ג, עמ' 266-258.

נוסח באנגלית לעיל מספר 12.

27. 'ספריה קטנה במדעי היהדות: ספריית הילל בן חיים, בעריכת מאיר איילי, הוצאת הקיבוץ המאוחד', הארץ, תרבות וספרות (1.6.1993), ב 9.

תשנ"ד / 1994-1993

28. 'סופרו של משיח', דבר, 'משא' (14.10.1994), עמ' 23.

על אהרן זאב אשכולי. לנוסח מורחב ומוער ראו להלן, מספר 51.

29. 'משהו על תרומת ישעיה תשבי ללימוד ה'זהר' ועל הפולמוס בעניינו של ה'זהר' והתקבלותו בציבור', דבר, 'משא' (25.11.1994), עמ' 21.

נוסח מוקלד של המאמר (17 עמ') שמור בצילום באוסף גרשם שלום שבספרייה הלאומית.

30. 'ר' ישראל בן שבתי מקוז'ניץ ופירושיו למסכת אבות', צדיקים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין, בעריכת רחל אליאור, ישראל ברטל, חנא שמרוק, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ד, עמ' 165-127.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 356-314.

31. 'בין ספרות להיסטוריה: הקדמות לדיון ועיון בשבחי הבעש"ט', טורא ג (תשנ"ד), עמ' 181-153.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 244-217.

32. '[סקירה] גדליה נגאל, מאגיה, מיסטיקה וחסידות, תל־אביב תשנ"ב', קרית ספר סה (תשנ"ד-תשנ"ה), עמ' 393-392.

33. 'Between History and Literature: The Case of Jewish Preaching’ [A Review essay of Marc Saperstein's book: Jewish Preaching 1200-1800, New Haven: Yale University Press 1989], Journal of Jewish Thought and Philosophy 4 (1994), pp. 113-122

        תרגום עברי מורחב של המאמר מופיע בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 165-154.

תשנ"ו / 1996-1995

34. 'כשבמופלא תלמיד חכם יחקור [על ספרו של ישראל תא־שמע, הנגלה שבנסתר: לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר]', הארץ, ספרים (12.6.1996), עמ' 11, 14.

35. 'כאייל תערוג על אפיקי מים [על ספרו של מאיר איילי, כרביבים: חינוך יהודי וחקר המקורות, בעריכת אברהם שפירא, תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ו]', מדעי היהדות 36 (1996), עמ' 293-301.

36. 'The Hasidic Managing Editor as an Agent of Culture', Hasidism Reappraised (Proceedings of the International Conference of the Institute of Jewish Studies in Memory of Joseph G. Weiss, University College London), ed. Ada Rapaport-Albert, London.: The Littman Library of Jewish Civilization, 1996, pp. 141-155

לנוסח עברי של מאמר זה ראו ספר סופר וסיפור (לעיל מספר 19), עמ' 67-47.

37. 'De Woestijn in joodse mystiek', Woestijn en Openbaring: Bijbelse Wortels Joodse en Christelijke interpretaties, eds. G.C. den Hertog, H.M. van der Vegt, Kampen: Kok, 1996, pp. 130-138

תשנ"ז/ 1997-1996

38. 'קווים להתפתחותה של החסידות עד לימינו', יד לאורי: קובץ הרצאות וימי עיון בענייני הגות ואקטואליה שבמחשבת היהדות, ג (תשנ"ז), עמ' 55-44.

תשנ"ט / 1999-1998

39. 'הספר כסוכן תרבות במאות הי"ח והי"ט: הדפסת ספרים, קריאת ספרים וביקורת ספרים', מדעי היהדות 39 (תשנ"ט), עמ' 33-5.

קטעים ממאמר זה שולבו לאורך פרקי הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45).

תש"ס / 2000-1999

40. 'דמותו ההיסטורית של הבעש"ט: בין סכין המנתחים של ההיסטוריון למכחולו של חוקר הספרות [ביקורת על Moshe Rosman, Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov, Berkeley: University of California Press, 1996]', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, ה (תש"ס), עמ' 446-411.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 284-245.

41. 'קבלה והלכה [ביקורת על ספרו של משה חלמיש, הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג, רמת גן: אוניברסיטת בר־אילן, תש"ס]', מדעי היהדות 40 (תש"ס), עמ' 197-187.

42. 'האמנם מיטב הסיפור כזבו? מקום ספרות השבחים בתולדות החסידות', דעת 44 (תש"ס), עמ' 94-85.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 295-285. לנוסח צרפתי ראו להלן מספר 42.

43. 'La littérature hagiographique dans l'histoire du Hassidisme', Le Cahiers du Judaïsme 8 (2000), pp. 27-36

תרגום צרפתי של מספר ‏42.

תשס"א / 2001-2000

44. 'הגדרת ספרות השבחים השבתאית', החלום ושברו: התנועה השבתאית ושלוחותיה, משיחיות, שבתאות ופראנקיזם, ב [מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יז], בעריכת רחל אליאור, ירושלים תשס"א, עמ' 364-353.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 121-110.

תשס"ב / 2002-2001

45. הספר כסוכן תרבות: ת"ס-תר"ס (1900-1700), תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, תשס"ב.

חלקים ממספרים 20, 21, 24, 39, 46, שולבו לאורך פרקי הספר. נוסח אנגלי, להלן מספר ‏60. נוסח מוקדם של החלק הראשון (עמ' 104-21) הופץ עוד בשנת תשנ"ו בצילום (התעוררות האינטליגנציה הרדומה: הדפסת ספרים במאה הי"ח בכלל ולקהל הקוראים במזרח אירופה בפרט כביטוי לתהליכי תמורה ושינוי בחינוך היהודי, 71 עמודים). עותקים נמצאים באוסף גרשם שלום שבספרייה הלאומית, ירושלים ובספריית קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

46. 'ביבליוגרף וספרן כסוכן תרבות: תרומתו של אברהם יערי לחקר הדפוס היהודי במזרח אירופה', מדעי היהדות 41 (תשס"א-תשס"ב), עמ' 130-109.

נדפס בתוך הספר כסוכן תרבות (לעיל מספר 45), עמ' 187-160.

47. 'ספרים שמחכים, נגנזים, או נעלמים', הארץ, ספרים (14.8.2002), מדור מכתבים, עמ' 2.

תשס"ג / 2003-2002

48. 'היצירה הספרותית בצפת במאה השש־עשרה', אריאל 158-157 (תשס"ג) [צפת ואתריה, תולדות צפת], עמ' 98-91.

תשס"ד / 2004-2003

49. (עורך) שפע טל: עיונים במחשבת ישראל ובתרבות יהודית מוגשים לברכה זק, בעריכת זאב גריס, חיים קרייסל, בועז הוס, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ד.

50. 'סיפורי תפילה חסידיים כמקור לתפיסת עולם ואדם של החסידים', שפע טל: עיונים במחשבת ישראל ובתרבות יהודית מוגשים לברכה זק, בעריכת זאב גריס, חיים קרייסל, בועז הוס, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ד, עמ' 235-219.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 313-296.

51. 'סופרו של משיח: אהרן זאב אשכולי', פעמים 100 (תשס"ד), עמ' 157-147.

נוסח מקוצר הופיע קודם. לעיל, מספר 28.

52. 'טיולים בפרדס הקבלה [על ספרה של ברכה זק, שומר הפרדס: המקובל רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ב]', הארץ, ספרים (10.9.2003), עמ' 16.

נוסח מורחב, להלן מספר ‏53.

53. 'טיולים בפרדס הקבלה [ביקורת על ספרה של ברכה זק, שומר הפרדס: המקובל רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ב]', דעת 53 (תשס"ד), עמ' 198-193.

נוסח מורחב ומוער של מספר ‏52.

54. 'On the Portrayal of the Hero, as Illustrated by Maskilim Tales and Counter Hasidic Tales Between 1815 and 1870', The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought at Ben-Gurion University of the Negev, online article, 2004

תשס"ה / 2005-2004

55. 'בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות', דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד, א [מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יח], בעריכת יהוידע עמיר, ירושלים תשס"ה, עמ' 271-259.

56. 'The Writing and Printing of Hebrew Books Circa 1905', The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought at Ben-Gurion University of the Negev, online article, 2005

שולב בשינויים בתוך הספר העברי בנוסח האנגלי (להלן מספר 60), עמ' 190-181. נוסח עברי מוער ומורחב, להלן מספר 72.

תשס"ו / 2006-2005

57. 'הספר כסוכן תרבות מראשית הדפוס ועד לעת החדשה', לימוד ודעת במחשבה יהודית, בעריכת חיים קרייסל, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ו, עמ' 258-237.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 38-15.

58. 'הפרושים הקבליים הקדומים לשיר השירים', מראה: כתב עת לספרות, אמנות והגות יהודית, 1 (תשס"ו), עמ' 24-18.

ההרצאה העומדת בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2005.

59. 'יבנאל היא משל', פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 35 (2006), עמ' 34-23.

תשס"ז / 2007-2006

60. The Book in the Jewish World: 1700-1900, Oxford: The Littman Library of Jewish Civilization, 2007

תרגום מעודכן ומתוקן של מספר ‏45. כולל בסופו את מספר 56. מהדורה נוספת בכריכה רכה ראתה אור בשנת 2010.

61. 'ספרות הדרוש היהודית: בין מסורת שבכתב למסורת שבעל־פה', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, טו (תשס"ז), עמ' 195-169.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 153-122. ההרצאה שעמדה בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2005.

62. ''בשר על גבי גחלים': הלכות שחיטה או ספר בישול?', עת־מול 189 (תשרי תשס"ז), עמ' 17-14.

נוסח מורחב ומוער, להלן מספר ‏63.

תשס"ח / 2008-2007

63. 'שמות הספרים העבריים, או האם 'בשר על גבי גחלים' הם תולדות המאנגאל בישראל', מראה: כתב עת לספרות, אמנות והגות יהודית, 3 (תשס"ח), עמ' 73-67.

נוסח מורחב ומוער של מספר ‏62. נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 78-71.

64. 'משומדים ומשכילים כצנזורים במאה הי"ט', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, יז (תשס"ח), עמ' 271-251.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 188-166.

65. 'כיבוד אב ואם בספרות המוסר בין המאה העשירית למאה הארבע עשרה', על פי הבאר: מחקרים בהגות יהודית ובמחשבת ההלכה מוגשים ליעקב בלידשטיין, בעריכת אורי ארליך, חיים קרייסל ודניאל י' לסקר, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ח, עמ' 96-83.

ההרצאה העומדת בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2006.

66. 'חלקו של הדפוס בירושלים במאה התשע־עשרה בתולדות הדפוס היהודי [ביקורת על ספרה של שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים: אריאל, תשס"ו]', קתדרה 125 (תשס"ח), עמ' 168-162.

ההרצאה העומדת בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2006.

67. 'מגזר לאומי: מחברת 'המשביר' ל'ענבי טלי': קיומה ומאבקה של החקלאות הישראלית', עת־מול 199 (אייר תשס"ח), עמ' 17-14.

68. 'The Printing of Kabbalisic Literature in the Twentieth Century', Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts 18 (2008) pp. 113-132

69. The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, ed. Gershon David Hundert, New Haven & London: Yale University Press 2008: Approbation (1, col. 61-62); Bak Family (1, col. 111-112); Eliezer ben Yitshak (1, col. 466); Fayvesh Family (1, col. 502-503, with Emile G.L. Schruver); Preachers and Preaching (2, col. 1450-1453); Printing and Publishing Before 1800 (2. col. 1454-1458); Prostiz Family (2, col. 1478-1479); Romm Family (2, col. 1588-1589); Shmuel ben Yisakhar Ber Segal (2, col. 1706-1707)

הערך על 'דפוס, הדפסת ספרים והוצאה לאור במזרח אירופה לפני 1800', תורגם לעברית בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 70-54.

תשס"ט / 2009-2008

70. 'מנהיגות רוחנית וכוח פוליטי: המקרה של דוד בן־גוריון', חיל ברוח: בטחון ומחשבה חינוכית בתקומת ישראל, מוגש לחיים ישראלי בהגיעו לגבורות, בעריכת ישראל רוזנסון, עודד ישראלי, תל־אביב: משרד הביטחון, תשס"ט, עמ' 147-90.

71. 'נשק רוחני – ספרותי: 'בסער' – מאסף לחייל ולחיילת העברים מאת סופרי ארץ ישראל', עת־מול 205 (סיון תשס"ט), עמ' 25-22.

תש"ע / 2010-2009

72. 'אברהם ליב שאלקוביץ (בן אביגדור) והמהפכה בעולם הספרים העבריים בראשית המאה העשרים', יוסף דעת: מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרופ' יוסף שלמון לחג יובלו, בעריכת יוסף גולדשטיין, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תש"ע, עמ' 328-305.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 213-189. נוסח מקוצר צורף למהדורה האנגלית של הספר כסוכן תרבות (לעיל מספר 60), עמ' 190-181; ומצוי כמאמר אנגלי מקוון, לעיל מספר 56.

73. 'זמן יהודי וזהות יהודית', דעת 69-68 (תש"ע) עמ' 321-311.

תשע"א / 2011-2010

74. 'אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום', עלון אגוד ספרני היהדות ה (תשע"א), מהדורה מקוונת.

75. 'ביקורת [על ספרו של רוני ויינשטיין, תפארת בחורים: מדריך החתנים היהודי הראשון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תש"ע]', דעת 71 (תשע"א) עמ' 174-167.

תשע"ב / 2012-2011

76. 'ציונות, לאומיות ודת בכתבי 'רב צעיר' (חיים טשרנוביץ)', מחשבת ישראל ואמונת ישראל, בעריכת דניאל י' לסקר, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ב, עמ' 247-191.

77. 'כותבי המאמרים ל'קרית ספר' כסוכני תרבות: על פי החוברות הנדפסות בעשר השנים הראשונות לקיומו', עלי ספר כב (תשע"ב), עמ' 163-155.

78. 'על מה כתבנו על מה כותבים היום: בין גיליון 1 לגיליון 220 של עת־מול', מאמר מקוון באתר יד יצחק בן צבי, 2012.

תשע"ד / 2014-2013

79. 'עלינו לשבח נגד החיצונים [על ספרו של משה חלמיש, חקרי קבלה ותפילה, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ב]', מקור ראשון, מוסף שבת (1.11.2013), עמ' 19.

80. 'מזיכרונותיה של תולעת ספרים', מלאכת החיים: עיונים ביצירתו של חיים באר, בעריכת חנה סוקר־שווגר, חיים וייס, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ד, עמ' 345-324.

81. 'טיולים ביבליוגרפיים: 'קרית ספר' והעיתונות הביבליוגרפית העברית בדור התחייה', עת־מול 230 (תשרי תשע"ד), עמ' 30-27.

82. 'בית מדרש ישן בלב הספרייה החדשה: אולם קריאה יהדות', עת־מול 230 (תשרי תשע"ד), עמ' 41-40.

83. 'כוחה של נקודת אמצע הישוב: המונח הקבלי 'נקודת אמצע הישוב' ותרומתו לישוב', עת־מול 235 (תמוז תשע"ד), עמ' 8.

84. 'עברי, דבר עברית: חלוצי הספר העברי לילדים בין מלחמות העולם', עת־מול 236 (אלול תשע"ד), עמ' 19-16.

תשע"ה / 2015-2014

85. (עורך) שדמות ורוח: מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא, בעריכת אביהו זכאי, פול מנדס־פלור, זאב גריס, ירושלים: כרמל, תשע"ה.

86. 'אברהם שפירא (פצי) אינטלקטואל כסוכן תרבות', שדמות ורוח: מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא, בעריכת אביהו זכאי, פול מנדס־פלור, זאב גריס, ירושלים: כרמל, תשע"ה, עמ' 57-54.

87. 'למה חשבנו שזה היה גן עדן? הרהורים על תנועת הנוער החלוצית ועל הקיבוץ', שדמות ורוח: מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא, בעריכת אביהו זכאי, פול מנדס־פלור, זאב גריס, ירושלים: כרמל, תשע"ה, עמ' 222-206.

88. 'שליח מצווה שניזוק: המוסד לעלייה ב' בין פוליטיקה קטנה להצלת יהודים גדולה', עת־מול 237 (חשוון תשע"ה), עמ' 47-46.

89. 'מסורת ושינוי במעבר מכתב יד לדפוס', עלי ספר כד-כה (תשע"ה), עמ' 33-17.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי, בהשמטת הפתיחה למאמר (להלן מספר 92), עמ' 53-39.

90. 'המוסיפים חטא על פשע: על הקולוניאליזם התרבותי הציוני [על ספרו של גיש עמית, אקס ליבריס: היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, ירושלים ותל־אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, תשע"ד]', מורשת ישראל 12 (תשע"ה), עמ' 140-123.

נוסח מקוצר נדפס בתוך עלון אגוד ספרני היהדות, להלן מספר 91. נוסח אנגלי, להלן מספר 96.

91. 'המוסיפים חטא על פשע [על ספרו של גיש עמית, אקס ליבריס: היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, ירושלים ותל־אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, תשע"ד]', עלון אגוד ספרני היהדות לג (תשע"ה), מהדורה מקוונת.

נוסח מקוצר של מספר 90. נוסח אנגלי, להלן מספר 96. שב ועלה באופן מקוון גם באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן.

תשע"ו / 2016-2015

92. הספר העברי פרקים לתולדותיו (סדרת אסופות, י), ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ו.

ספר מקיף זה כולל הדפסה מחודשת, מעודכנת ומורחבת של מספרים 10, 18, 20, 21, 30, 31, 33, 40, 42, 44, 50, 57, 61, 63, 64, 69, 72, 89.

93. 'יהדות מנהטן והאטום: המדענים היהודים ופיתוח הפצצה הגרעינית', עת־מול 244 (שבט תשע"ו), עמ' 37-36.

94. 'בחור יהודי, בלשן נוצרי ו'סיפורי סבתא': פאולוס פאגיוס ועבודתו עם אליהו בחור באיזני', עת־מול 247 (אב תשע"ו), עמ' 8.

95. 'ספרות המוסר ומקומה בתרבות היהודית', חלמיש למעיינו מים: מחקרים בקבלה, הלכה והגות מוגשים לפרופ' משה חלמיש, בעריכת אברהם אלקיים, חביבה פדיה, ירושלים: כרמל, תשע"ו, עמ' 447-431.

96. 'Adding Insult to Injury: Zionist Cultural Colonialism', Judaica Librarianship19 (2016), pp. 73-92

נוסח אנגלי של מספרים 90, 91.

תשע"ז / 2017-2016

97. 'השמחה בחסידות: קורות ומקורות', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, לח (תשע"ז) עמ' 184-171.

תשע"ח / 2018-2017

98. (עורך) שיח לוחמים: מהדורה מחודשת ומורחבת במלאת שבעים שנה למדינת ישראל, בעריכת יאיר אלברטון, זאב גריס, יובל שחר, אברהם שפירא, ירושלים: כרמל, תשע"ח.

99. (עורך ומביא לדפוס) אילון שמיר, בשביל החיים: תורת הנוכחות של אהרן דוד גורדון, תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, תשע"ח.

100. 'גלגולי השם מכתש במקרא ואצל פרשניו', עת־מול 254 (טבת תשע"ח), עמ' 33.

101. 'חיסול חיל היונים השוויצרי', עת־מול 256 (סיון תשע"ח), עמ׳ 42.

102. 'גלגולו של סיפור 'מעשה העז' מאת ש"י עגנון בשבחי הבעש"ט', מנחה לחנה: ספר היובל לכבוד חנה כשר, בעריכת אברהם אלקיים ואריאל מלאכי, תל־אביב: אדרא, תשע"ח, עמ' 642-633.

תשע"ט / 2019-2018

103. 'האם ב'שיח לוחמים' יש שגב מוסרי והביקורת עליו ללא מתום?' [תגובה למאמרו של תום שגב, 'אלבום הניצחון של האליטה הישנה', מוסף ספרים, הארץ 24.8.2018], הזמן הירוק גיליון 1646 (י"א תשרי תשע"ט, 20.9.2018), עמ' 15-14 [נוסח מורחב ראה אור בבלוג 'יקום תרבות' בהנהלת אלי אשד].

104. 'הסיפור בדרשות המגיד מדובנא', ספר זיכרון למאיר בניהו, בעריכת משה בר-אשר, יהודה ליבס, משה עסיס, יוסף קפלן, ירושלים: כרמל, תשע"ט, עמ' 932-921.

תש"ף / 2020-2019

105. 'מחקר משנתו של א"ד גורדון: בין תורת חיים להפשטה עיונית', ספר יובל התשעים מוגש לאליעזר שביד, בעריכת יהוידע עמיר, יוסף טרנר, ירושלים: כרמל, תש"ף, עמ' 166-143.

106. 'The Reception History of Gersonides Writings according to their Early Printing History (Fifteenth-Sixteenth Centuries)', Gersonides' Afterlife: Studies on the Reception of Levi ben Gerson's Philosophical, Halakhic and Scientific Oeuvre in the 14th through 20th Centuries, eds. O. Elior, G. Freudenthal, D Wirmer, Leiden & Boston, Brill, 2020, pp. 403-413

107. 'הערות למאמרו של דב שוורץ, על הלכה ועל ציונות [סקירת הספר: הלכה ציונית: המשמעות ההלכתית של הריבונות היהודית, בעריכת ידידיה שטרן ויאיר שלג, ירושלים, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ח]', קתרסיס 32 (כסלו תש"ף), עמ' 85-82.

תשפ"א / 2021-2020

108. 'From Mythos to Ethos: Contours of a portrait of R. Abraham of Kalisk', in From Tiberias, with Love: A collection of Tiberias Hasidism, vol. 2 eds. Aubrey Glazer and Nehemia Polen, Louisville KY., Fons Vitae  2020 pp. 91-128

תרגום אנגלי של מספר 10.

109. מחבר שותף עם אהרן זאב אשכלי, התנועות המשיחיות בישראל: אוצר המקורות והתעודות לתולדות המשיחיות בישראל, בצירוף מבואות, ביאורים והערות היסטוריות, כרך שני: התנועה השבתאית וגלגוליה הראשונים, ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"א (בדפוס).

לקרוא עוד...

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: ינואר 2021
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 648 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 10 שעות ו 48 דק'
ספרייה ציבורית דיגיטלית

נושאים

יהדותאסופות מאמרים
דרך ספר אבריאל בר־לב, עודד ישראלי, יונתן מאיר, אברהם (רמי) ריינר

שער ראשון
אדם וספר

זה ספר תולדות אדם: זאב גריס וחקר אנשי המעשה של הספר העברי
אבריאל בר־לבב, עודד ישראלי, יונתן מאיר, אברהם (רמי) ריינר

ספר זה הוא מנחת שי לחוקר החסידות והספר העברי פרופ' זאב גריס. תלמידים, חברים ועמיתים הגישו מפרי עמלם לכבודו כביטוי להערכתם, לאהבתם ולהכרת התודה שלהם אליו.

זאב נולד בחיפה בט"ז בתשרי תש"ו (23 בספטמבר 1945) להוריו האגרונומים ד"ר שרה צימרמן־גריס, ילידת יבנאל, וד"ר מרדכי גריס הוניג, שעלה לארץ מפולין. הוריו נפגשו כאשר למדו חקלאות בפורטיצ'י שבאיטליה. כשנולד התגוררו ביבנאל (ראו מס' 59 ברשימת כתבי גריס להלן), ואחר כך עברו לרחובות שם החל את לימודיו בבית הספר היסודי. נוסף על לימודיו בבית הספר שלחה אותו אימו לשיעורי תלמוד אצל הרב פנחס בומזא, עמו למד תלמוד וספרות חז"ל מגיל תשע ועד סיום לימודיו התיכוניים. לימודים אלו הניחו בסיס לשליטתו בלשון מקורותיה של הספרות היהודית המסורתית.

לאחר שירותו הצבאי הצטרף לקבוצת מסדה שבה היה חבר ומרכז ענף המדגה עד 1969 (מס' 87). בשנת 1967 יצא בשליחות הקבוצה להדריך גרעיני השלמה לקיבוץ בסניפי 'הנוער העובד והלומד', ובמקביל אושרו לו לימודי חקלאות באוניברסיטה העברית. לאחר פרק זמן קצר הוא המיר לימודים אלו בלימודים בחוגים לספרות עברית ולפילוסופיה יהודית וקבלה. באמצע השנה הראשונה ללימודיו נהרגו ארבעה מחברי מסדה כשטרקטור עלה על מוקש במטעי הבננות. זאב הפסיק את לימודיו וחזר לקיבוץ על מנת להשתמש בהכשרתו הצבאית כחבלן ולבדוק מדי בוקר את דרכי העפר שבהן עברו כליה החקלאיים של הקבוצה. לאחר שיקום מפציעה קשה שנפצע בקיץ תש"ל בעת שירות מילואים בהר דב חזר זאב ללימודיו, השלים את לימודי התואר הראשון והחל בלימודי התואר השני בחוג לפילוסופיה עברית וקבלה – לימודים שהופסקו עקב פרוץ מלחמת יום הכיפורים. בתקופה שלאחר המלחמה היה זאב שותף בהקמת 'המכונים לחינוך ציוני־יהודי' באגף הנוער במשרד החינוך. בשנת 1976 השלים זאב את עבודת הגמר בהנחיית פרופ' רבקה שץ־אופנהיימר שעסקה בשאלת עריכת צוואת הריב"ש וראשית ספרות ההנהגות החסידית (מס' 1). עבודת הדוקטור שלו, גם היא בהנחיית פרופ' שץ־אופנהיימר, עסקה בספרות ההנהגות החסידית כביטוי להנהגה ולאתוס. הוא השלים את העבודה בשנת 1979 ועיבוד מורחב שלה הופיע בספרו הראשון 'ספרות ההנהגות: תולדותיה ומקומה בחיי חסידיו של הבעש"ט' (מס' 17). בשנים 1976-‏1994 (למעט השנים שבהן שהה בחו"ל) לימד זאב מחשבת ישראל ומקורות היהדות בסמינר 'אורנים' שבאותה העת היה סדנה לדרכי הוראה חדשות. בקיץ 1979 יצא זאב ללימודי בתר־דוקטור בספרייה הלאומית הבריטית וסמוך לשובו חזר ללמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. במקביל שימש כמזכיר המערכת הראשון, ולאחר מכן כחבר מערכת ועורך של כתב העת 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל'. היכרותו המעשית עם עולם הדפוס שרכש בתפקידים אלו השפיעה על מחקריו בהמשך דרכו (ראו מס' 19, 20, 21, 45, 92, 60 ועוד).

בשנים 1994-1987 שימש זאב חוקר עצמאי ביחידה לתיעוד ומחקר היסטורי במשרד הביטחון. בחלק מן השנים הללו כיהן כמרצה באוניברסיטת בוסטון ובמכללה העברית למורים שם.

בשנת 1995 נקלט זאב כמרצה בכיר במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן שבאוניברסיטת בן־גוריון בנגב – שם למד, לימד, וחקר עד צאתו לגמלאות בשנת 2013. במהלך השנים הוא נעשה לפרופסור מן המניין ושימש כראש המחלקה. זאב השקיע תשומת לב רבה בהוראה ובתלמידיו וסייע בנדיבות לחוקרים צעירים להיקלט במוסדות אקדמיים. רוחב דעתו ותאוות הקריאה שלו משתקפים בנושאים המגוונים המופיעים ברשימת כתביו, הכוללת גם ספרים נוספים שערך; עוד ייזכרו מאותה העת פועלו כיו"ר המערכת של כתב העת 'עת־מול' וחברותו הפעילה במערכת כתב העת הביבליוגרפי 'עלי ספר' ובמערכת 'ספריית הילל בן־חיים במדעי היהדות'.

בעשר שנים האחרונות מלמד זאב את הקורס 'תולדות הספר היהודי בדפוס' במכללת דוד ילין, בתוכניות ללימודי מידענות־ספרנות. רבים מתלמידי הקורס כתבו בהנחייתו עבודות סמינריונית ועבודות גמר, שהמצטינות שבהן  מרוכזות באוסף מיוחד בספריית המכללה.

מפעלו המחקרי של זאב גריס כולל לא רק את הרעיונות המובעים בספרים, אלא גם את הספרים עצמם בתור חפצים, את תהליך הייצור שלהם, המהדורות וקהל הקוראים. גישתו האנושית משתקפת ברגישותו לסוכני התרבות האפורים והצנועים שעסקו במלאכת הספר, שעליהם ועל המשמעות התרבותית של פעולתם הוא כתב – מביאים לדפוס, מגיהים, מדפיסים, סדרים ופועלי דפוס (19, 21, 57, ועוד הרבה) וזאת לצד רבנים ומנהיגים דתיים (מס' 10, 30, 102, 105). גריס משלב באופן עצמאי ומקורי עיון בתוכן ובצורה במחקר ההיסטוריה התרבותית של הספר והדפוס, יחד עם גישה רעננה למשמעות התרבותית של תולדות הספר העברי, הצגת תחומי ידע רחבים ומגוונים, וכן כישרון של מספר סיפורים. כל אלה מתבטאים בכתביו ביכולת סיפורית מתפרצת וססגונית, ומתוך איחוד של עיון בספר כחפץ וכטקסט. תולדות הספר העברי אצל גריס אינם היסטוריה של טקסטים, של רעיונות או של חפצים המכילים רעיונות וטקסטים – מכונות קריאה כפי שהספר מכונה לעתים בסוציולוגיה של הקריאה – אלא היסטוריה אנושית, תרבותית וחברתית, שלוקחים בה חלק כל העוסקים במלאכת הספר. מתוך כך עמד למשל על מקומו המשני של הספר בתנועה החסידית, בעיקר בראשיתה, שבה ראה בעיקר תנועה חברתית חיה (מס' 19). דוגמה נוספת היא הבחנתו שספרות ההנהגות פרחה בעקבות השבתאות, ולא להפך (מס' 17). כאמור, גריס קרוב במיוחד לא רק למחברים הנכבדים ולרעיונותיהם הגדולים אלא דווקא למי שהוא מכנה 'סוכני התרבות האפורים, הם המביאים לבית הדפוס' (מס' 92, עמ' 97). שורה ארוכה של סוכני תרבות כאלה חייבים לזאב גריס את נוכחותם על במת ההיסטוריה. ההבנה הזו הגיעה אליו מתוך החיים עצמם, וכאשר הוא עצמו היה מזכיר מערכת ועורך הוא לא התייחס אל המדפיסים כאל נותני שירות אלא למד את עבודתם, העריך את תרומתם וניסה לסייע להם כמיטב יכולתו. ניכר בכתבי גריס הצירוף של אנושיות ושל שפע תרבותי – שפע של ידיעות ומחשבות על ספרים ועל אנשים, האנשים שעשו את הספרים.

בספרו הראשון 'ספרות ההנהגות' (מס' 17) הגדיר גריס באופן חלוצי את ההנהגה בתור סוגה ספרותית בספרות המוסר (ראו גם מס' 7); בהמשך נהג כך גם לגבי ספרות השבחים השבתאית (מס' 44) והחסידית (42). מחקריו מתאפיינים בשילוב של ידע רב ורגישויות ספרותיות, היסטוריות וביבליוגרפיות. גריס מביא פעמים רבות פרטים ביבליוגרפיים, אך מחקריו מאמירים מן הביבליוגרפיה אל מחקר היסטורי רב־תחומי, ותורמים להיסטוריה האינטלקטואלית, התרבותית והחברתית של היהודים – נוסף על תרומתם למחשבת ישראל, להיסטוריה של הספר ולתולדות הספרות העברית החדשה. כך למשל עמד גריס על 'התעוררות האינטליגנציה הרדומה' של המוני בית ישראל במאה השמונה־עשרה, 'ששולש ורובע בה מספר הספרים הנדפסים וככל הנראה גם מספר העותקים הנדפסים למהדורה' (45, עמ' 26).

קריאה במחקריו של גריס (ומפגש עמו) הם כטיול בחברתו של מדריך תיירים ידען, מלא אנרגיה ושמחת חיים, שמציג לפני קהל שומעיו לא רק שפע של פרטים על האתרים שהם מבקרים בהם, אלא גם סיפורים, רבים מהם משעשעים, על הדרך ועל מה שלצדה. מן הדפים והשיח עולה רוח חופשית ושמחה, רוח של ידענות המשקפת התלהבות ואהבה לספרים היהודיים ולתרבות היהודית. מחקריו של זאב גריס הם תמיד מלומדים ופעמים רבות מחויכים, מגוונים וצבעוניים.

בלשונו של גריס 'ההופעה המרובה של ספרות עממית בינונית בעברית וביידיש במאה הי"ח היא היא הנסיך שנשק שפתי תודעתם העצמית של המוני בית ישראל ואיפשר להם להתעורר ולרכוש יכולת ביטוי והמשגה – יכולת שהרחיבה את עולמם ואופקיהם ונתנה להם כלי לא יסולא בפז, למימוש כישרונותיהם בעולם שהחל להשתנות באופן מהיר' (45, עמ' 27). אך דומה שגריס עצמו הוא הוא הנסיך, שנשק את שפתי הצפרדע הביבליוגרפית והפך אותה לנסיכה של ידע ולימוד, של מחקר ויצירתיות.

תודה מקרב לב לכל מי שנשא עמנו במלאכת הספר הזה: מרכז גולדשטיין־גורן באוניברסיטת בן־גוריון בנגב; יד יצחק בן־צבי; המכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין; העורך הלשוני יאיר עדיאל, והעורך והמתרגם לאנגלית מיכאל גלצר; טל גרגיר; עובדיה המסורים של הוצאת כרמל: מעין אל-און פדר, חזי ועקנין, אסף בס ובראשם ישראל כרמל.

כתבי זאב גריס: רשימה ביבליוגרפית (תשל"ז-תשפ"א)
התקין: יונתן מאיר

ברשימה זו צוינו כל ספריו, מאמריו ורשימותיו של פרופסור זאב גריס, שאינם אלא צוהר אחד לעבודתו המדעית הענפה ופן אחד של מעורבותו במעשה הדפוס, השיפוט והעריכה. כתוספת לרשימה זו נזכיר את תפקידו כמזכיר מערכת, חבר מערכת ועורך של כרכי מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (א-ד, ירושלים תשמ"א-תשמ"ה); יו"ר ועדת המערכת של כתב העת עת־מול (הוצאת יד יצחק בן־צבי, תשס"ה-תשע"ח); וחבר מערכת בכתבי עת שונים ובהם זוטות, עלי ספר ומסכת. יש להזכיר גם את מעורבותו בוועדות של הוצאות ספרים, בהן ועדת הספרים של המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן־צבי (תשנ"ח-תשס"ה); מערכת 'פרסומים ספרותיים חינוכיים' של הנהלת יד יצחק בן־צבי (תשע"ב-תשע"ח); ומערכת ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות הרואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (תשס"ט-תש"ף). מטבע הדברים פעילות זו רק נרמזת ברשימה שלפניכם. סדר הרשימה הוא כרונולוגי. ספרים (שבחלק מהם שולבו נוסחים מורחבים ומעודכנים של המאמרים) מסומנים להלן, מספרים 17 (ספרות ההנהגות); 19 (ספר סופר וסיפור); 45 (הספר כסוכן תרבות), 60 (נוסח אנגלי של הספר הקודם); 92 (הספר העברי); 109 (התנועות המשיחיות בישראל). ספרים ערוכים מסומנים להלן, מספרים 49, 85, 98, 99. הוספנו הפניות לכל פריט ופריט אם הדברים נדפסו מחדש, קובצו או תורגמו, וכן הסברים קצרים אם נדרשו.

תשל"ז / 1977-1976

1. 'עריכת צוואת הריב"ש', קרית ספר נב (תשל"ז), עמ' 210-187.

נדפס מחדש עם תוספת בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 181-149.

תשל"ח / 1978-1977

2.'קונטרס הנהגות נעלם לר' נחמן מברסלב?', קרית ספר נג (תשל"ח), עמ' 778-763.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 248-231.

 

תשל"ט / 1979-1978

3. 'מדרש זהר להאי גברא רבא בוצינא קדישא מוהר"ר שמעון בר יוחאי', שדמות ע (תשל"ט), עמ' 95-93, 118.

מדרש פארודי ליודעי ח"ן.

תש"ם / 1980-1979

4. 'אור לא זרוע [על ספרו של מתי מגד, האור הנחשך: ערכים אסתטיים בספר הזהר, תל־אביב: ספרית פועלים, תש"ם]', הארץ, מוסף תרבות וספרות (22.11.1980), עמ' 19-18.

ראו גם להלן מספר ‏5.

5. [ביקורת] 'מתי מגד, האור הנחשך: ערכים אסתטיים בספר הזהר, תל־אביב: ספרית פועלים, תש"ם', קרית ספר נה (תש"מ), עמ' 378-373.

נוסח מוער ומורחב של מספר 4.

תשמ"א / 1981-1980

6. 'ספרות ההנהגות החסידית מהמחצית השנייה למאה הי"ח ועד שנות השלושים למאה הי"ט', ציון מו (תשמ"א), עמ' 236-198, 305-278.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 148-103.

7. 'הגדרת ההנהגה כסוג ספרותי בספרות המוסר העברית', קרית ספר נו (תשמ"א), עמ' 206-178.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 40-1.

תשמ"ב / 1982-1981

8. הקבלה הקדומה: שיעור ראשון – ספרות המרכבה, קרית טבעון: אורנים, בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, [תשמ"ב].

חוברת בת 73 עמודים שהוכנה עבור קורס באוניברסיטה הפתוחה ולבסוף לא נדפסה. הופצה באופן פנימי במסגרת קורס "מבוא לקבלה" במכללת אורנים. עותק מצוי באוסף גרשם שלום שבספרייה הלאומית.

9. 'מקורותיו ועריכתו של ספר 'דרכי צדק' המיוחס לרבי זכריה מנדל מירוסלב', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, א, חוברת ב (תשמ"א/תשמ"ב), עמ' 152-132.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 353-314.

תשמ"ד / 1984-1983

10. 'ממיתוס לאתוס: קווים לדמותו של רבי אברהם מקאליסק', אומה ותולדותיה, בעריכת שמואל אטינגר, ירושלים: מרכז זלמן שז"ר, תשמ"ד, עמ' 146-117.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 384-357. לתרגום אנגלי ראו מס' 108.

11. 'הטפילות התרבותית והמערכת החינוכית', ידיעות אחרונות, מוסף ספרות, תרבות, אמנות (2.3.1984), עמ' 23.

תגובה למאמרו של משה גרינברג באותה הבמה: 'עצמאות וטפילות תרבותית' (10.2.1984).

תשמ"ה / 1985-1984

12. 'Heresy', Handbook of Contemporary Jewish Religious Thought, eds. Arthur A. Cohen & Paul Mendes-Flohr, New York: Charles Scribner's Sons, 1985, pp. 339-352

נוסח עברי, להלן מספר 26.

תשמ"ז / 1987-1986

13. 'עיצוב ספרות ההנהגות העברית במפנה המאה השש־עשרה ובמאה השבע־עשרה ומשמעותו ההיסטורית', תרביץ נו (תשמ"ז), עמ' 587-521.

נדפס מחדש בתוך ספרות ההנהגות (להלן מספר 17), עמ' 102-41.

14. 'Hasidism: The Present State of Research and some Desirable Priorities', Numen 34 (1987), pp. 97-108, 179-213

נוסח עברי מקוצר נדפס בתוך מספר 19.

תשמ"ח / 1988-1987

15. 'Introduction', Martin Buber, The Tales of Rabbi Nachman, Enlarged and Revised Edition, Atlantic Heights, N.J.: Humanities Press, 1988, pp. 9-28 (With Paul Mendes-Flohr)

תשמ"ט / 1989-1988

16. 'A Decade of Books on Kabbalah', Jewish Book Annual 47 (1989/90), pp. 60-72

 

תש"ן/ 1990-1989

17. ספרות ההנהגות: תולדותיה ומקומה בחיי חסידי ר' ישראל בעל שם טוב, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ן.

בספר מקיף זה נכללו גם מספרים 1, 2, 6, 7, 9, 13.

18. 'הרקע היהודי לפעולתו של בובר בעיצוב הסיפור החסידי', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, יא-יב (תש"ן), עמ' 56-46.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 394-385.

תשנ"ב / 1992-1991

19. ספר סופר וסיפור בראשית החסידות: מן הבעש"ט ועד מנחם מנדל מקוצק, תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, תשנ"ב.

לתרגום אנגלי של הפרק השני ראו להלן מספר 35. נוסח רחב של הפרק הרביעי ראה אור קודם באנגלית. לעיל מספר 14.

20. 'הדפוס כאמצעי קשר בין קהילות ישראל בתקופה הסמוכה לגירוש ספרד: הקדמות לעיון ודיון', דעת 28 (תשנ"ב), עמ' 17-5.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 94-79. לנוסח צרפתי ראו להלן מספר 25. קטע קצר שולב בהקדמה בתוך הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45).

21. 'לדמותו של המביא לדפוס היהודי בשלהי ימי הביניים', איגרת האקדמיה הישראלית למדעים 11 (יולי 1992), עמ' 11-7.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 109-95. קטע קצר שולב בהקדמה בתוך הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45).

22. 'המקום שבו נושקת האגדה להיסטוריה [ביקורת על שבחי הבעש"ט, מהדורה מוערת ומבוארת בידי אברהם רובינשטין, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשנ"ב]', הארץ, תרבות וספרות (31.7.1992), ב 9.

נוסח רחב של המאמר נותר בכתב יד, 8 עמודים.

23. 'לא רק לחוקרים [ביקורת על ספרו של משה חלמיש, מבוא לקבלה, ירושלים: ספריית הילל בן חיים, ספרית אלינר – ההסתדרות הציונית, תשנ"א]', ידיעות אחרונות, מוסף תרבות, ספרות, אמנות (7.8.1992), עמ' 23.

תשנ"ג / 1993-1992

24. 'העתקת והדפסת ספרי קבלה כמקור ללימודה [של הקבלה ומקומה בהיסטוריה היהודית]', מחניים 6 (תשנ"ג), עמ' 211-204.

רוב המאמר שולב בתוך הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45), עמ' 94-73.

25. 'L'imprimerie comme moyen de communication entre les communautes Juives (Prolégomèns à une analyse d'après des examples du XVIe siecle)', La Société juive à travers l'histoire, IV, ed. Shmuel Trigano, Paris: Fayard, 1993, pp. 229-244, 659-664

נוסח עברי מורחב של מאמר זה הופיע לעיל, מספר 20.

26. 'כפירה', לקסיקון התרבות היהודית בזמננו: מושגים, תנועות אמונות, בעריכת ארתור א' כהן, פול מנדס־פלור, עורך המהדורה העברית אברהם שפירא, תל אביב: עם עובד, תשנ"ג, עמ' 266-258.

נוסח באנגלית לעיל מספר 12.

27. 'ספריה קטנה במדעי היהדות: ספריית הילל בן חיים, בעריכת מאיר איילי, הוצאת הקיבוץ המאוחד', הארץ, תרבות וספרות (1.6.1993), ב 9.

תשנ"ד / 1994-1993

28. 'סופרו של משיח', דבר, 'משא' (14.10.1994), עמ' 23.

על אהרן זאב אשכולי. לנוסח מורחב ומוער ראו להלן, מספר 51.

29. 'משהו על תרומת ישעיה תשבי ללימוד ה'זהר' ועל הפולמוס בעניינו של ה'זהר' והתקבלותו בציבור', דבר, 'משא' (25.11.1994), עמ' 21.

נוסח מוקלד של המאמר (17 עמ') שמור בצילום באוסף גרשם שלום שבספרייה הלאומית.

30. 'ר' ישראל בן שבתי מקוז'ניץ ופירושיו למסכת אבות', צדיקים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין, בעריכת רחל אליאור, ישראל ברטל, חנא שמרוק, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ד, עמ' 165-127.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 356-314.

31. 'בין ספרות להיסטוריה: הקדמות לדיון ועיון בשבחי הבעש"ט', טורא ג (תשנ"ד), עמ' 181-153.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 244-217.

32. '[סקירה] גדליה נגאל, מאגיה, מיסטיקה וחסידות, תל־אביב תשנ"ב', קרית ספר סה (תשנ"ד-תשנ"ה), עמ' 393-392.

33. 'Between History and Literature: The Case of Jewish Preaching’ [A Review essay of Marc Saperstein's book: Jewish Preaching 1200-1800, New Haven: Yale University Press 1989], Journal of Jewish Thought and Philosophy 4 (1994), pp. 113-122

        תרגום עברי מורחב של המאמר מופיע בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 165-154.

תשנ"ו / 1996-1995

34. 'כשבמופלא תלמיד חכם יחקור [על ספרו של ישראל תא־שמע, הנגלה שבנסתר: לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר]', הארץ, ספרים (12.6.1996), עמ' 11, 14.

35. 'כאייל תערוג על אפיקי מים [על ספרו של מאיר איילי, כרביבים: חינוך יהודי וחקר המקורות, בעריכת אברהם שפירא, תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ו]', מדעי היהדות 36 (1996), עמ' 293-301.

36. 'The Hasidic Managing Editor as an Agent of Culture', Hasidism Reappraised (Proceedings of the International Conference of the Institute of Jewish Studies in Memory of Joseph G. Weiss, University College London), ed. Ada Rapaport-Albert, London.: The Littman Library of Jewish Civilization, 1996, pp. 141-155

לנוסח עברי של מאמר זה ראו ספר סופר וסיפור (לעיל מספר 19), עמ' 67-47.

37. 'De Woestijn in joodse mystiek', Woestijn en Openbaring: Bijbelse Wortels Joodse en Christelijke interpretaties, eds. G.C. den Hertog, H.M. van der Vegt, Kampen: Kok, 1996, pp. 130-138

תשנ"ז/ 1997-1996

38. 'קווים להתפתחותה של החסידות עד לימינו', יד לאורי: קובץ הרצאות וימי עיון בענייני הגות ואקטואליה שבמחשבת היהדות, ג (תשנ"ז), עמ' 55-44.

תשנ"ט / 1999-1998

39. 'הספר כסוכן תרבות במאות הי"ח והי"ט: הדפסת ספרים, קריאת ספרים וביקורת ספרים', מדעי היהדות 39 (תשנ"ט), עמ' 33-5.

קטעים ממאמר זה שולבו לאורך פרקי הספר כסוכן תרבות (להלן מספר 45).

תש"ס / 2000-1999

40. 'דמותו ההיסטורית של הבעש"ט: בין סכין המנתחים של ההיסטוריון למכחולו של חוקר הספרות [ביקורת על Moshe Rosman, Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov, Berkeley: University of California Press, 1996]', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, ה (תש"ס), עמ' 446-411.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 284-245.

41. 'קבלה והלכה [ביקורת על ספרו של משה חלמיש, הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג, רמת גן: אוניברסיטת בר־אילן, תש"ס]', מדעי היהדות 40 (תש"ס), עמ' 197-187.

42. 'האמנם מיטב הסיפור כזבו? מקום ספרות השבחים בתולדות החסידות', דעת 44 (תש"ס), עמ' 94-85.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 295-285. לנוסח צרפתי ראו להלן מספר 42.

43. 'La littérature hagiographique dans l'histoire du Hassidisme', Le Cahiers du Judaïsme 8 (2000), pp. 27-36

תרגום צרפתי של מספר ‏42.

תשס"א / 2001-2000

44. 'הגדרת ספרות השבחים השבתאית', החלום ושברו: התנועה השבתאית ושלוחותיה, משיחיות, שבתאות ופראנקיזם, ב [מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יז], בעריכת רחל אליאור, ירושלים תשס"א, עמ' 364-353.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 121-110.

תשס"ב / 2002-2001

45. הספר כסוכן תרבות: ת"ס-תר"ס (1900-1700), תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, תשס"ב.

חלקים ממספרים 20, 21, 24, 39, 46, שולבו לאורך פרקי הספר. נוסח אנגלי, להלן מספר ‏60. נוסח מוקדם של החלק הראשון (עמ' 104-21) הופץ עוד בשנת תשנ"ו בצילום (התעוררות האינטליגנציה הרדומה: הדפסת ספרים במאה הי"ח בכלל ולקהל הקוראים במזרח אירופה בפרט כביטוי לתהליכי תמורה ושינוי בחינוך היהודי, 71 עמודים). עותקים נמצאים באוסף גרשם שלום שבספרייה הלאומית, ירושלים ובספריית קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

46. 'ביבליוגרף וספרן כסוכן תרבות: תרומתו של אברהם יערי לחקר הדפוס היהודי במזרח אירופה', מדעי היהדות 41 (תשס"א-תשס"ב), עמ' 130-109.

נדפס בתוך הספר כסוכן תרבות (לעיל מספר 45), עמ' 187-160.

47. 'ספרים שמחכים, נגנזים, או נעלמים', הארץ, ספרים (14.8.2002), מדור מכתבים, עמ' 2.

תשס"ג / 2003-2002

48. 'היצירה הספרותית בצפת במאה השש־עשרה', אריאל 158-157 (תשס"ג) [צפת ואתריה, תולדות צפת], עמ' 98-91.

תשס"ד / 2004-2003

49. (עורך) שפע טל: עיונים במחשבת ישראל ובתרבות יהודית מוגשים לברכה זק, בעריכת זאב גריס, חיים קרייסל, בועז הוס, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ד.

50. 'סיפורי תפילה חסידיים כמקור לתפיסת עולם ואדם של החסידים', שפע טל: עיונים במחשבת ישראל ובתרבות יהודית מוגשים לברכה זק, בעריכת זאב גריס, חיים קרייסל, בועז הוס, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ד, עמ' 235-219.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 313-296.

51. 'סופרו של משיח: אהרן זאב אשכולי', פעמים 100 (תשס"ד), עמ' 157-147.

נוסח מקוצר הופיע קודם. לעיל, מספר 28.

52. 'טיולים בפרדס הקבלה [על ספרה של ברכה זק, שומר הפרדס: המקובל רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ב]', הארץ, ספרים (10.9.2003), עמ' 16.

נוסח מורחב, להלן מספר ‏53.

53. 'טיולים בפרדס הקבלה [ביקורת על ספרה של ברכה זק, שומר הפרדס: המקובל רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ב]', דעת 53 (תשס"ד), עמ' 198-193.

נוסח מורחב ומוער של מספר ‏52.

54. 'On the Portrayal of the Hero, as Illustrated by Maskilim Tales and Counter Hasidic Tales Between 1815 and 1870', The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought at Ben-Gurion University of the Negev, online article, 2004

תשס"ה / 2005-2004

55. 'בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות', דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד, א [מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יח], בעריכת יהוידע עמיר, ירושלים תשס"ה, עמ' 271-259.

56. 'The Writing and Printing of Hebrew Books Circa 1905', The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought at Ben-Gurion University of the Negev, online article, 2005

שולב בשינויים בתוך הספר העברי בנוסח האנגלי (להלן מספר 60), עמ' 190-181. נוסח עברי מוער ומורחב, להלן מספר 72.

תשס"ו / 2006-2005

57. 'הספר כסוכן תרבות מראשית הדפוס ועד לעת החדשה', לימוד ודעת במחשבה יהודית, בעריכת חיים קרייסל, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ו, עמ' 258-237.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 38-15.

58. 'הפרושים הקבליים הקדומים לשיר השירים', מראה: כתב עת לספרות, אמנות והגות יהודית, 1 (תשס"ו), עמ' 24-18.

ההרצאה העומדת בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2005.

59. 'יבנאל היא משל', פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 35 (2006), עמ' 34-23.

תשס"ז / 2007-2006

60. The Book in the Jewish World: 1700-1900, Oxford: The Littman Library of Jewish Civilization, 2007

תרגום מעודכן ומתוקן של מספר ‏45. כולל בסופו את מספר 56. מהדורה נוספת בכריכה רכה ראתה אור בשנת 2010.

61. 'ספרות הדרוש היהודית: בין מסורת שבכתב למסורת שבעל־פה', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, טו (תשס"ז), עמ' 195-169.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 153-122. ההרצאה שעמדה בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2005.

62. ''בשר על גבי גחלים': הלכות שחיטה או ספר בישול?', עת־מול 189 (תשרי תשס"ז), עמ' 17-14.

נוסח מורחב ומוער, להלן מספר ‏63.

תשס"ח / 2008-2007

63. 'שמות הספרים העבריים, או האם 'בשר על גבי גחלים' הם תולדות המאנגאל בישראל', מראה: כתב עת לספרות, אמנות והגות יהודית, 3 (תשס"ח), עמ' 73-67.

נוסח מורחב ומוער של מספר ‏62. נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 78-71.

64. 'משומדים ומשכילים כצנזורים במאה הי"ט', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, יז (תשס"ח), עמ' 271-251.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 188-166.

65. 'כיבוד אב ואם בספרות המוסר בין המאה העשירית למאה הארבע עשרה', על פי הבאר: מחקרים בהגות יהודית ובמחשבת ההלכה מוגשים ליעקב בלידשטיין, בעריכת אורי ארליך, חיים קרייסל ודניאל י' לסקר, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ח, עמ' 96-83.

ההרצאה העומדת בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2006.

66. 'חלקו של הדפוס בירושלים במאה התשע־עשרה בתולדות הדפוס היהודי [ביקורת על ספרה של שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים: אריאל, תשס"ו]', קתדרה 125 (תשס"ח), עמ' 168-162.

ההרצאה העומדת בבסיס מאמר זה עלתה באופן מקוון באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן, 2006.

67. 'מגזר לאומי: מחברת 'המשביר' ל'ענבי טלי': קיומה ומאבקה של החקלאות הישראלית', עת־מול 199 (אייר תשס"ח), עמ' 17-14.

68. 'The Printing of Kabbalisic Literature in the Twentieth Century', Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts 18 (2008) pp. 113-132

69. The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, ed. Gershon David Hundert, New Haven & London: Yale University Press 2008: Approbation (1, col. 61-62); Bak Family (1, col. 111-112); Eliezer ben Yitshak (1, col. 466); Fayvesh Family (1, col. 502-503, with Emile G.L. Schruver); Preachers and Preaching (2, col. 1450-1453); Printing and Publishing Before 1800 (2. col. 1454-1458); Prostiz Family (2, col. 1478-1479); Romm Family (2, col. 1588-1589); Shmuel ben Yisakhar Ber Segal (2, col. 1706-1707)

הערך על 'דפוס, הדפסת ספרים והוצאה לאור במזרח אירופה לפני 1800', תורגם לעברית בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 70-54.

תשס"ט / 2009-2008

70. 'מנהיגות רוחנית וכוח פוליטי: המקרה של דוד בן־גוריון', חיל ברוח: בטחון ומחשבה חינוכית בתקומת ישראל, מוגש לחיים ישראלי בהגיעו לגבורות, בעריכת ישראל רוזנסון, עודד ישראלי, תל־אביב: משרד הביטחון, תשס"ט, עמ' 147-90.

71. 'נשק רוחני – ספרותי: 'בסער' – מאסף לחייל ולחיילת העברים מאת סופרי ארץ ישראל', עת־מול 205 (סיון תשס"ט), עמ' 25-22.

תש"ע / 2010-2009

72. 'אברהם ליב שאלקוביץ (בן אביגדור) והמהפכה בעולם הספרים העבריים בראשית המאה העשרים', יוסף דעת: מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרופ' יוסף שלמון לחג יובלו, בעריכת יוסף גולדשטיין, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תש"ע, עמ' 328-305.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי (להלן מספר 92), עמ' 213-189. נוסח מקוצר צורף למהדורה האנגלית של הספר כסוכן תרבות (לעיל מספר 60), עמ' 190-181; ומצוי כמאמר אנגלי מקוון, לעיל מספר 56.

73. 'זמן יהודי וזהות יהודית', דעת 69-68 (תש"ע) עמ' 321-311.

תשע"א / 2011-2010

74. 'אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום', עלון אגוד ספרני היהדות ה (תשע"א), מהדורה מקוונת.

75. 'ביקורת [על ספרו של רוני ויינשטיין, תפארת בחורים: מדריך החתנים היהודי הראשון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תש"ע]', דעת 71 (תשע"א) עמ' 174-167.

תשע"ב / 2012-2011

76. 'ציונות, לאומיות ודת בכתבי 'רב צעיר' (חיים טשרנוביץ)', מחשבת ישראל ואמונת ישראל, בעריכת דניאל י' לסקר, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ב, עמ' 247-191.

77. 'כותבי המאמרים ל'קרית ספר' כסוכני תרבות: על פי החוברות הנדפסות בעשר השנים הראשונות לקיומו', עלי ספר כב (תשע"ב), עמ' 163-155.

78. 'על מה כתבנו על מה כותבים היום: בין גיליון 1 לגיליון 220 של עת־מול', מאמר מקוון באתר יד יצחק בן צבי, 2012.

תשע"ד / 2014-2013

79. 'עלינו לשבח נגד החיצונים [על ספרו של משה חלמיש, חקרי קבלה ותפילה, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ב]', מקור ראשון, מוסף שבת (1.11.2013), עמ' 19.

80. 'מזיכרונותיה של תולעת ספרים', מלאכת החיים: עיונים ביצירתו של חיים באר, בעריכת חנה סוקר־שווגר, חיים וייס, באר שבע: אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע"ד, עמ' 345-324.

81. 'טיולים ביבליוגרפיים: 'קרית ספר' והעיתונות הביבליוגרפית העברית בדור התחייה', עת־מול 230 (תשרי תשע"ד), עמ' 30-27.

82. 'בית מדרש ישן בלב הספרייה החדשה: אולם קריאה יהדות', עת־מול 230 (תשרי תשע"ד), עמ' 41-40.

83. 'כוחה של נקודת אמצע הישוב: המונח הקבלי 'נקודת אמצע הישוב' ותרומתו לישוב', עת־מול 235 (תמוז תשע"ד), עמ' 8.

84. 'עברי, דבר עברית: חלוצי הספר העברי לילדים בין מלחמות העולם', עת־מול 236 (אלול תשע"ד), עמ' 19-16.

תשע"ה / 2015-2014

85. (עורך) שדמות ורוח: מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא, בעריכת אביהו זכאי, פול מנדס־פלור, זאב גריס, ירושלים: כרמל, תשע"ה.

86. 'אברהם שפירא (פצי) אינטלקטואל כסוכן תרבות', שדמות ורוח: מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא, בעריכת אביהו זכאי, פול מנדס־פלור, זאב גריס, ירושלים: כרמל, תשע"ה, עמ' 57-54.

87. 'למה חשבנו שזה היה גן עדן? הרהורים על תנועת הנוער החלוצית ועל הקיבוץ', שדמות ורוח: מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא, בעריכת אביהו זכאי, פול מנדס־פלור, זאב גריס, ירושלים: כרמל, תשע"ה, עמ' 222-206.

88. 'שליח מצווה שניזוק: המוסד לעלייה ב' בין פוליטיקה קטנה להצלת יהודים גדולה', עת־מול 237 (חשוון תשע"ה), עמ' 47-46.

89. 'מסורת ושינוי במעבר מכתב יד לדפוס', עלי ספר כד-כה (תשע"ה), עמ' 33-17.

נדפס מחדש בתוך הספר העברי, בהשמטת הפתיחה למאמר (להלן מספר 92), עמ' 53-39.

90. 'המוסיפים חטא על פשע: על הקולוניאליזם התרבותי הציוני [על ספרו של גיש עמית, אקס ליבריס: היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, ירושלים ותל־אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, תשע"ד]', מורשת ישראל 12 (תשע"ה), עמ' 140-123.

נוסח מקוצר נדפס בתוך עלון אגוד ספרני היהדות, להלן מספר 91. נוסח אנגלי, להלן מספר 96.

91. 'המוסיפים חטא על פשע [על ספרו של גיש עמית, אקס ליבריס: היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, ירושלים ותל־אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, תשע"ד]', עלון אגוד ספרני היהדות לג (תשע"ה), מהדורה מקוונת.

נוסח מקוצר של מספר 90. נוסח אנגלי, להלן מספר 96. שב ועלה באופן מקוון גם באתר המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין־גורן.

תשע"ו / 2016-2015

92. הספר העברי פרקים לתולדותיו (סדרת אסופות, י), ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ו.

ספר מקיף זה כולל הדפסה מחודשת, מעודכנת ומורחבת של מספרים 10, 18, 20, 21, 30, 31, 33, 40, 42, 44, 50, 57, 61, 63, 64, 69, 72, 89.

93. 'יהדות מנהטן והאטום: המדענים היהודים ופיתוח הפצצה הגרעינית', עת־מול 244 (שבט תשע"ו), עמ' 37-36.

94. 'בחור יהודי, בלשן נוצרי ו'סיפורי סבתא': פאולוס פאגיוס ועבודתו עם אליהו בחור באיזני', עת־מול 247 (אב תשע"ו), עמ' 8.

95. 'ספרות המוסר ומקומה בתרבות היהודית', חלמיש למעיינו מים: מחקרים בקבלה, הלכה והגות מוגשים לפרופ' משה חלמיש, בעריכת אברהם אלקיים, חביבה פדיה, ירושלים: כרמל, תשע"ו, עמ' 447-431.

96. 'Adding Insult to Injury: Zionist Cultural Colonialism', Judaica Librarianship19 (2016), pp. 73-92

נוסח אנגלי של מספרים 90, 91.

תשע"ז / 2017-2016

97. 'השמחה בחסידות: קורות ומקורות', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, לח (תשע"ז) עמ' 184-171.

תשע"ח / 2018-2017

98. (עורך) שיח לוחמים: מהדורה מחודשת ומורחבת במלאת שבעים שנה למדינת ישראל, בעריכת יאיר אלברטון, זאב גריס, יובל שחר, אברהם שפירא, ירושלים: כרמל, תשע"ח.

99. (עורך ומביא לדפוס) אילון שמיר, בשביל החיים: תורת הנוכחות של אהרן דוד גורדון, תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, תשע"ח.

100. 'גלגולי השם מכתש במקרא ואצל פרשניו', עת־מול 254 (טבת תשע"ח), עמ' 33.

101. 'חיסול חיל היונים השוויצרי', עת־מול 256 (סיון תשע"ח), עמ׳ 42.

102. 'גלגולו של סיפור 'מעשה העז' מאת ש"י עגנון בשבחי הבעש"ט', מנחה לחנה: ספר היובל לכבוד חנה כשר, בעריכת אברהם אלקיים ואריאל מלאכי, תל־אביב: אדרא, תשע"ח, עמ' 642-633.

תשע"ט / 2019-2018

103. 'האם ב'שיח לוחמים' יש שגב מוסרי והביקורת עליו ללא מתום?' [תגובה למאמרו של תום שגב, 'אלבום הניצחון של האליטה הישנה', מוסף ספרים, הארץ 24.8.2018], הזמן הירוק גיליון 1646 (י"א תשרי תשע"ט, 20.9.2018), עמ' 15-14 [נוסח מורחב ראה אור בבלוג 'יקום תרבות' בהנהלת אלי אשד].

104. 'הסיפור בדרשות המגיד מדובנא', ספר זיכרון למאיר בניהו, בעריכת משה בר-אשר, יהודה ליבס, משה עסיס, יוסף קפלן, ירושלים: כרמל, תשע"ט, עמ' 932-921.

תש"ף / 2020-2019

105. 'מחקר משנתו של א"ד גורדון: בין תורת חיים להפשטה עיונית', ספר יובל התשעים מוגש לאליעזר שביד, בעריכת יהוידע עמיר, יוסף טרנר, ירושלים: כרמל, תש"ף, עמ' 166-143.

106. 'The Reception History of Gersonides Writings according to their Early Printing History (Fifteenth-Sixteenth Centuries)', Gersonides' Afterlife: Studies on the Reception of Levi ben Gerson's Philosophical, Halakhic and Scientific Oeuvre in the 14th through 20th Centuries, eds. O. Elior, G. Freudenthal, D Wirmer, Leiden & Boston, Brill, 2020, pp. 403-413

107. 'הערות למאמרו של דב שוורץ, על הלכה ועל ציונות [סקירת הספר: הלכה ציונית: המשמעות ההלכתית של הריבונות היהודית, בעריכת ידידיה שטרן ויאיר שלג, ירושלים, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ח]', קתרסיס 32 (כסלו תש"ף), עמ' 85-82.

תשפ"א / 2021-2020

108. 'From Mythos to Ethos: Contours of a portrait of R. Abraham of Kalisk', in From Tiberias, with Love: A collection of Tiberias Hasidism, vol. 2 eds. Aubrey Glazer and Nehemia Polen, Louisville KY., Fons Vitae  2020 pp. 91-128

תרגום אנגלי של מספר 10.

109. מחבר שותף עם אהרן זאב אשכלי, התנועות המשיחיות בישראל: אוצר המקורות והתעודות לתולדות המשיחיות בישראל, בצירוף מבואות, ביאורים והערות היסטוריות, כרך שני: התנועה השבתאית וגלגוליה הראשונים, ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"א (בדפוס).