מעבר לקופה
פסוקי ההשתוקקות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פסוקי ההשתוקקות
פסוקי ההשתוקקות
פסוקי ההשתוקקות

פסוקי ההשתוקקות

דוד מיכאלי

עוד על הספר

ספרייה ציבורית דיגיטלית
ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים
צילום:עמית שאבי

דוד מיכאלי

דוד מיכאלי (באנגלית: David Michaeli; נולד ב-12 בינואר 1953) הוא אמן, סופר וחוקר תנועה והתנהגות במרחב.  בשנת 2003 זכה במקום שני, בתחרות הסיפור הקצר, מטעם עיתון "הארץ" על הסיפור "הכותאב". ספריו עוסקים בתנועה, מרחב וזיכרון. התמחה בעיצוב ספרים, ובשנת 2002, ייסד ושותף ב"מדף בית הוצאה לאור" לספרות, שירה, אמנות ותפיסה.

מיכאלי פרסם 10 ספרים. 3 ספרים בתחום התנועה, כתובים בסגנון של שירה הוראתית: הספר הראשון - "הערות זמניות על תנועה" (1997). הספר השני - "כתבי המופת - טאי ג'י צ'ואן ג'ינג" הוא תרגום מקור מהשפה הסינית. העבודה עליו החלה בשנת 1992 ונמשכה עד שנת 2005. עבודת התרגום מסינית בוצעה בדומה לשיטת התרגום המילונית של המשורר עזרא פאונד. הספר השלישי - "תשעת נקבי הפנינה", פורסם בשנת 2017, והוא המשך אסופת ההערות מהשנים 1997–2001.

4 ספרים נוספים שפרסם דוד מיכאלי, הם בתחום המרחב: "זמן המדבר" (2000) - מסות הגותיות קצרות עם הערות הישרדות ואיורי בעלי חיים מדבריים קטנים; "גלות, מסע, בחירה - טיפול דרך שטח" (2008), שבו הציג תפיסה וכלים לטיפול שטח; "מכת חום" (2010), שבו הציג את תופעת פגיעת חום כאירוע בעל ממדים תרבותיים והתנהגותיים עם פרקטיקת שדה למניעה ועזרה ראשונית; "צעדים ומרחבים" (2017) - סיכום הרצאותיו בתחום טיפול שטח ואוריינות סביבתית.

בנוסף, כתב על נושאים של מסע וזיכרון את הספר "סיפורים על גבריות וזיכרון" (2006), סיפורים קצרים ש-5 מתוכם פורסמו בעיתון "הארץ", ואת "הדרך לשדה בוקר" (2020), ספר שירה שנכתב תוך כדי הליכה בת 10 ימים בדרך ממצדה לשדה בוקר עם סטודנטים. כמו כן, הוציא לאור את הספר "פסוקי ההשתוקקות", ספר שבו ערך את פסוקי מגילת שיר השירים במתכונת שירים בודדים.

בין מאמריו: "שביל מקום" (מגזין בלוק, 2005); "מה תופסות הצפרדעים" - סדרה בת 5 מאמרים בנושא זן (ניו-אייג', 2005).

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2s427fwz

לקרוא עוד...

נושאים

שירה עברית

תקציר

אם נביט בשיר האהבה, בחלקתו של פסוק זורם, נראה נהר ואל, נהרה ואלה. ואם נאט עוד את מבטנו הצמא והחופז, נראה את חלקות המבוע המשחקות עם הגדות ואחת עם השנייה. אז, נוכל להגות הברות, להטעים ולטעום. תחת שמורותינו המצועפות ייפתחו שערי ומקופי המרחב הריק בין המילים ובין האותיות, וסימני הניקוד יהיו לטיפות של מור ובושם בנהר האש הלבן של ההשתוקקות.

לקרוא עוד...

פרק ראשון

1

שִׁיר

הַשִּׁירִים

אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃

 

2

יִשָּׁקֵנִי

מִנְּשִׁיקוֹת

פִּיהוּ,

כִּי־

טוֹבִים דֹּדֶיךָ

מִיָּיִן׃

 

3

לְרֵיחַ

שְׁמָנֶיךָ

טוֹבִים,

שֶׁמֶן תּוּרַק

שְׁמֶךָ;

עַל־

כֵּן

עֲלָמוֹת

אֲהֵבוּךָ׃

 

4

מָשְׁכֵנִי

אַחֲרֶיךָ

נָּרוּצָה;

הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ

חֲדָרָיו,

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה

בָּךְ,

נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ

מִיַּיִן,

מֵישָׁרִים

אֲהֵבוּךָ׃

 

5

שְׁחוֹרָה אֲנִי

וְנָאוָה,

בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם;

כְּאָהֳלֵי

קֵדָר,

כִּירִיעוֹת

שְׁלֹמֹה׃

 

6

אַל־

תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי

שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי

הַשָּׁמֶשׁ;

בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־

בִי,

שָׂמֻנִי

נֹטֵרָה אֶת־

הַכְּרָמִים,

כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא

נָטָרְתִּי׃

 

7

הַגִּידָה לִּי,

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,

אֵיכָה תִרְעֶה,

אֵיכָה תַּרְבִּיץ

בַּצָּהֳרָיִם;

שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה,

עַל עֶדְרֵי

חֲבֵרֶיךָ׃

 

8

אִם־

לֹא תֵדְעִי לָךְ,

הַיָּפָה בַּנָּשִׁים;

צְאִי־

לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן,

וּרְעִי אֶת־

גְּדִיֹּתַיִךְ,

עַל מִשְׁכְּנוֹת

הָרֹעִים׃

 

9

לְסֻסָתִי

בְּרִכְבֵי פַרְעֹה,

דִּמִּיתִיךְ

רַעְיָתִי׃

 

10

נָאווּ לְחָיַיִךְ

בַּתֹּרִים,

צַוָּארֵךְ

בַּחֲרוּזִים׃

 

11

תּוֹרֵי זָהָב

נַעֲשֶׂה־

לָּךְ,

עִם נְקֻדּוֹת

הַכָּסֶף׃

 

12

עַד־

שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ,

נִרְדִּי נָתַן

רֵיחוֹ׃

 

13

צְרוֹר הַמֹּר

דּוֹדִי לִי,

בֵּין שָׁדַי

יָלִין׃

 

14

אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר

דּוֹדִי לִי,

בְּכַרְמֵי עֵין

גֶּדִי׃

 

15

הִנָּךְ יָפָה

רַעְיָתִי,

הִנָּךְ יָפָה

עֵינַיִךְ יוֹנִים׃

 

16

הִנְּךָ יָפֶה

דוֹדִי

אַף נָעִים,

אַף־

עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃

 

17

קֹרוֹת

בָּתֵּינוּ

אֲרָזִים,

רַחִיטֵנוּ (רַהִיטֵנוּ)

בְּרוֹתִים׃

א שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ 2 יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי־טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ 3 לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל־כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ 4 מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה; הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃    ס    5 שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ 6 אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ 7 הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ 8 אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃    ס    9 לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ 10 נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ 11 תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ 12 עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ 13 צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ 14 אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃    ס    15 הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ 16 הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ 17 קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַחִיטֵנוּ (רַהִיטֵנוּ) בְּרוֹתִים׃

לקרוא עוד...
צילום:עמית שאבי

דוד מיכאלי

דוד מיכאלי (באנגלית: David Michaeli; נולד ב-12 בינואר 1953) הוא אמן, סופר וחוקר תנועה והתנהגות במרחב.  בשנת 2003 זכה במקום שני, בתחרות הסיפור הקצר, מטעם עיתון "הארץ" על הסיפור "הכותאב". ספריו עוסקים בתנועה, מרחב וזיכרון. התמחה בעיצוב ספרים, ובשנת 2002, ייסד ושותף ב"מדף בית הוצאה לאור" לספרות, שירה, אמנות ותפיסה.

מיכאלי פרסם 10 ספרים. 3 ספרים בתחום התנועה, כתובים בסגנון של שירה הוראתית: הספר הראשון - "הערות זמניות על תנועה" (1997). הספר השני - "כתבי המופת - טאי ג'י צ'ואן ג'ינג" הוא תרגום מקור מהשפה הסינית. העבודה עליו החלה בשנת 1992 ונמשכה עד שנת 2005. עבודת התרגום מסינית בוצעה בדומה לשיטת התרגום המילונית של המשורר עזרא פאונד. הספר השלישי - "תשעת נקבי הפנינה", פורסם בשנת 2017, והוא המשך אסופת ההערות מהשנים 1997–2001.

4 ספרים נוספים שפרסם דוד מיכאלי, הם בתחום המרחב: "זמן המדבר" (2000) - מסות הגותיות קצרות עם הערות הישרדות ואיורי בעלי חיים מדבריים קטנים; "גלות, מסע, בחירה - טיפול דרך שטח" (2008), שבו הציג תפיסה וכלים לטיפול שטח; "מכת חום" (2010), שבו הציג את תופעת פגיעת חום כאירוע בעל ממדים תרבותיים והתנהגותיים עם פרקטיקת שדה למניעה ועזרה ראשונית; "צעדים ומרחבים" (2017) - סיכום הרצאותיו בתחום טיפול שטח ואוריינות סביבתית.

בנוסף, כתב על נושאים של מסע וזיכרון את הספר "סיפורים על גבריות וזיכרון" (2006), סיפורים קצרים ש-5 מתוכם פורסמו בעיתון "הארץ", ואת "הדרך לשדה בוקר" (2020), ספר שירה שנכתב תוך כדי הליכה בת 10 ימים בדרך ממצדה לשדה בוקר עם סטודנטים. כמו כן, הוציא לאור את הספר "פסוקי ההשתוקקות", ספר שבו ערך את פסוקי מגילת שיר השירים במתכונת שירים בודדים.

בין מאמריו: "שביל מקום" (מגזין בלוק, 2005); "מה תופסות הצפרדעים" - סדרה בת 5 מאמרים בנושא זן (ניו-אייג', 2005).

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2s427fwz

עוד על הספר

ספרייה ציבורית דיגיטלית
ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים

נושאים

שירה עברית
פסוקי ההשתוקקות דוד מיכאלי

1

שִׁיר

הַשִּׁירִים

אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃

 

2

יִשָּׁקֵנִי

מִנְּשִׁיקוֹת

פִּיהוּ,

כִּי־

טוֹבִים דֹּדֶיךָ

מִיָּיִן׃

 

3

לְרֵיחַ

שְׁמָנֶיךָ

טוֹבִים,

שֶׁמֶן תּוּרַק

שְׁמֶךָ;

עַל־

כֵּן

עֲלָמוֹת

אֲהֵבוּךָ׃

 

4

מָשְׁכֵנִי

אַחֲרֶיךָ

נָּרוּצָה;

הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ

חֲדָרָיו,

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה

בָּךְ,

נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ

מִיַּיִן,

מֵישָׁרִים

אֲהֵבוּךָ׃

 

5

שְׁחוֹרָה אֲנִי

וְנָאוָה,

בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם;

כְּאָהֳלֵי

קֵדָר,

כִּירִיעוֹת

שְׁלֹמֹה׃

 

6

אַל־

תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי

שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי

הַשָּׁמֶשׁ;

בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־

בִי,

שָׂמֻנִי

נֹטֵרָה אֶת־

הַכְּרָמִים,

כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא

נָטָרְתִּי׃

 

7

הַגִּידָה לִּי,

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,

אֵיכָה תִרְעֶה,

אֵיכָה תַּרְבִּיץ

בַּצָּהֳרָיִם;

שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה,

עַל עֶדְרֵי

חֲבֵרֶיךָ׃

 

8

אִם־

לֹא תֵדְעִי לָךְ,

הַיָּפָה בַּנָּשִׁים;

צְאִי־

לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן,

וּרְעִי אֶת־

גְּדִיֹּתַיִךְ,

עַל מִשְׁכְּנוֹת

הָרֹעִים׃

 

9

לְסֻסָתִי

בְּרִכְבֵי פַרְעֹה,

דִּמִּיתִיךְ

רַעְיָתִי׃

 

10

נָאווּ לְחָיַיִךְ

בַּתֹּרִים,

צַוָּארֵךְ

בַּחֲרוּזִים׃

 

11

תּוֹרֵי זָהָב

נַעֲשֶׂה־

לָּךְ,

עִם נְקֻדּוֹת

הַכָּסֶף׃

 

12

עַד־

שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ,

נִרְדִּי נָתַן

רֵיחוֹ׃

 

13

צְרוֹר הַמֹּר

דּוֹדִי לִי,

בֵּין שָׁדַי

יָלִין׃

 

14

אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר

דּוֹדִי לִי,

בְּכַרְמֵי עֵין

גֶּדִי׃

 

15

הִנָּךְ יָפָה

רַעְיָתִי,

הִנָּךְ יָפָה

עֵינַיִךְ יוֹנִים׃

 

16

הִנְּךָ יָפֶה

דוֹדִי

אַף נָעִים,

אַף־

עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃

 

17

קֹרוֹת

בָּתֵּינוּ

אֲרָזִים,

רַחִיטֵנוּ (רַהִיטֵנוּ)

בְּרוֹתִים׃

א שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ 2 יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי־טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ 3 לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל־כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ 4 מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה; הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃    ס    5 שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ 6 אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ 7 הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ 8 אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃    ס    9 לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ 10 נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ 11 תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ 12 עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ 13 צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ 14 אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃    ס    15 הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ 16 הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ 17 קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַחִיטֵנוּ (רַהִיטֵנוּ) בְּרוֹתִים׃