חליפות חלל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חליפות חלל
הוספה למועדפים

חליפות חלל

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

גילית חומסקי

גילית חומסקי (נולדה ב-14 באוגוסט 1978, י"א באב ה'תשל"ח) היא משוררת, סופרת ועיתונאית ישראלית.

היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדעי המדינה (מחשבה מדינית) מאוניברסיטת בר-אילן. בהמשך החלה בכתיבת דוקטורט במחלקה לספרות עם ישראל בבר-אילן, אך לא השלימה את הלימודים. 
פרסמה סיפורים קצרים ושירים בכתבי-העת "עכשיו", ו"משיב הרוח" ובכתב העת המקוון "שחרזדה", וערכה את כתב העת "מסעי" בהוצאת המחלקה לספרות בבר-אילן.

תקציר

אֶת רֹב בְּגָדַי
לְעוֹלָם אֵינִי לוֹבֶשֶׁת
וּבְכָל זֹאת הֵם נְכוֹנִים.
 
הַחֻלְצָה הַמְּכֻפְתֶּרֶת תְּלוּיָה תָּמִיד
מַמְתִּינָה לְרֵאָיוֹן שֶׁטֶּרֶם הִתְקַיֵּם,
הָרְצִינִית מִתְכּוֹנֶנֶת
הָאַוְרִירִית הוֹמָה.
 
שׁוּם פְּגִישָׁה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה דַּיָּה
שׁוּם נֶשֶׁף אֵינוֹ חֲגִיגִי דַּיּוֹ
בֵּינְתַיִם,
 
אֲנִי דּוֹאֶגֶת לְהַתְאִים לָהֶם
מִדָּה וָצֶבַע
לְהַחְלִיף עוֹנוֹת
 
חֲלִיפוֹת הֶחָלָל שֶׁלִּי
מְרַחֲפוֹת בָּאָרוֹן
מַשְׁרוֹת שַׁלְוָה בַּחֶדֶר
 
אִשָּׁה כּוֹתֶבֶת
הִיא חָלָל שֶׁל אֶפְשָׁרוּת

חליפות חלל הוא אסופה הכוללת מבחר שירים מתוך ספריה הקודמים של גילית חומסקי, לצד חטיבת שירים חדשים; שיריה מתאפיינים מבט עדין וחד על העולם פנימי והחיצוני, שאף פינה לא נסתרת ממנו. חומסקי מצטרפת למסורת המשוררים המתבוננים בצומח, בדומם ובנשגב במבט רואה-כל, אוהב וחומל. חלק מהשירים הם שיחה עם אלהים, מעין תפילה אישית, וחלקם התבוננות על נפש האדם והעולם, במשלב שפה ייחודי, לירי ומוזיקלי. כל השירים אוגדו יחד לספר אחד, כדי שלא יאבדו בחלל.
גילית חומסקי היא סופרת, משוררת ומבקרת ספרות. חליפות חלל הוא ספר שיריה הרביעי. ספריה הקודמים זכו לקהל קוראים נאמן, והרומן השלישי שלה, גחליליות (ידיעות ספרים, 2013), נמנה עם הספרים המועמדים לפרס ספיר.

פרק ראשון

משפט חוה

הָיוּ פֹּה עֵצִים, כֵּן, הָיָה פֹּה שֶׁפַע.

לִכְאוֹרָה לֹא הָיְתָה לָזֶה סִבָּה.

 

לְאִטָּם זָחֲלוּ עַל גְּחוֹנָם

וְחָמְקוּ הַתִּקְוָה לְאֶפֶס

הַגִּלּוּי, הַלַּהַט, הַתַּאֲוָה

הַשִּׁעֲמוּם — כֵּן, הוּא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, אֲנִי טוֹעֵן:

הַשִּׁעֲמוּם הָיָה שָׁם כָּל הַזְּמַן, פּוֹרֵר אֶת הַצִּפִּיּוֹת.

הַתֹּם, הַאִם פֶּשַׁע תִּקְרָא לוֹ?

הַיַּלְדוּת, אִם כָּךְ, הִיא אֵם כָּל חַטָּאת.

 

הַקְּרִיאָה, הַזְּעָקָה, הַסּוֹף הַיָּדוּעַ

הַאִם אַתְּ מְזַהָה אוֹתָם?

בּוֹאִי חַוָּה, הוֹרִי עֲלֵיהֶם בְּאֶצְבַּע

הַיּוֹם יַעֲמִיד לַמִּשְׁפָּט

כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים.

אמריקה

בַּבֹּקֶר בּוֹ עָגַנְתָּ, כְּרִיסְטוֹפֶר

חִתְּלוּ אִמָּהוֹת אֶת תִּינוֹקוֹת הַמָּוֶת

בְּאוֹתוֹ מַבָּט עִסְקִי מְמֻרְמָר

כְּמוֹ לֹא נָפְלוּ הַשָּׁמַיִם

כְּמוֹ לֹא נִפְצְתָה הָאֲדָמָה.

 

חֲתוּלִים טִיְּלוּ עַל גְּדֵרוֹת

תָּרִים זְדוֹנִיִּים אַחַר עוּגוֹת אָבָק וְשֶׁמֶשׁ

סִינָרִים לְבָנִים הִתְנוֹסְסוּ עַל חֲבָלִים

מַמְתִּינִים.

בַּלַּיְלָה הֵן תַּחְלֹמְנָה עָלֶיךָ, הוֹ כְּרִיסְטוֹפֶר!

בְּעֶשְׂרוֹת מִטּוֹת בְּעָלִים רְדוּמִים

קַח אוֹתָן בָּאֳנִיָּה, בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ

לְמָקוֹם אַחֵר

לְאֶרֶץ הַפֶּרֶא הַיְּרֻקָּה

לַחַיִּים עַצְמָם.

 

כָּל אוֹתוֹ בֹּקֶר עָמְלוּ טַבָּחִיּוֹת בַּמִּטְבָּח

חֲנוּיוֹת שִׁקְשְׁקוּ מַטְבְּעוֹת מַתֶּכֶת

וְסוֹחֲרִים מִלְּאוּ אֶת הַמַּתְבֵּן

לַחֹרֶף הַבָּא

סוף

סוֹף הָעוֹלָם הִגִּיעַ מַהֵר מִשֶּׁצִּפִּינוּ

יָרֵאנוּ אוֹתוֹ נֶצַח, הֵצַצְנוּ מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹן

מוּטָב הָיָה לוּ הָיִינוּ נִכְנָעִים.

 

מִישֶׁהוּ הוֹצִיא שֵׁם רַע לַשַּׁלְוָה

קָרָא לָהּ "תְּבוּסָה" וְהִתְחַלְנוּ לְהִלָּחֵם.

אַחֲרֵי שֶׁחָרַב הַכֹּל נוֹתַרְנוּ אֲנַחְנוּ

רְצוּצִים, מֻשְׁפָּלִים, עֵירֻמִּים וּנְבוֹכִים.

מוּטָב הָיָה לוּ הָיִינוּ מְרִימִים יָדַיִם

נוֹתְנִים לְשַׁיֶּרֶת הַנִּצָּחוֹן לַחְלֹף,

אַחַר כָּךְ מְשַׁקְּמִים אֶת הַגַּן.

פִּטְרִיּוֹת מִמֵּילָא יִצְמְחוּ אִם יֵרֵד גֶּשֶׁם

אַף אֶחָד לֹא יִקַּח אֶת הָהָר

אִם יָמִירוּ אוֹתוֹ בִּכְמִיהָה, וְקַו הָאֹפֶק הַנִּשְׁקָף מֵהַחַלּוֹן

עֲדַיִן יִהְיֶה לָנוּ הַשֶּׁקֶט

 

הַשֶּׁקֶט כָּאַב בְּסוֹף הָעוֹלָם

כְּמוֹ סְעוּדָה אַחֲרֵי צוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים

הַרְבֵּה, וְעוֹד בְּבַת אַחַת

אַחֲרֵי שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ

גילית חומסקי

גילית חומסקי (נולדה ב-14 באוגוסט 1978, י"א באב ה'תשל"ח) היא משוררת, סופרת ועיתונאית ישראלית.

היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדעי המדינה (מחשבה מדינית) מאוניברסיטת בר-אילן. בהמשך החלה בכתיבת דוקטורט במחלקה לספרות עם ישראל בבר-אילן, אך לא השלימה את הלימודים. 
פרסמה סיפורים קצרים ושירים בכתבי-העת "עכשיו", ו"משיב הרוח" ובכתב העת המקוון "שחרזדה", וערכה את כתב העת "מסעי" בהוצאת המחלקה לספרות בבר-אילן.

עוד על הספר

חליפות חלל גילית חומסקי

משפט חוה

הָיוּ פֹּה עֵצִים, כֵּן, הָיָה פֹּה שֶׁפַע.

לִכְאוֹרָה לֹא הָיְתָה לָזֶה סִבָּה.

 

לְאִטָּם זָחֲלוּ עַל גְּחוֹנָם

וְחָמְקוּ הַתִּקְוָה לְאֶפֶס

הַגִּלּוּי, הַלַּהַט, הַתַּאֲוָה

הַשִּׁעֲמוּם — כֵּן, הוּא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, אֲנִי טוֹעֵן:

הַשִּׁעֲמוּם הָיָה שָׁם כָּל הַזְּמַן, פּוֹרֵר אֶת הַצִּפִּיּוֹת.

הַתֹּם, הַאִם פֶּשַׁע תִּקְרָא לוֹ?

הַיַּלְדוּת, אִם כָּךְ, הִיא אֵם כָּל חַטָּאת.

 

הַקְּרִיאָה, הַזְּעָקָה, הַסּוֹף הַיָּדוּעַ

הַאִם אַתְּ מְזַהָה אוֹתָם?

בּוֹאִי חַוָּה, הוֹרִי עֲלֵיהֶם בְּאֶצְבַּע

הַיּוֹם יַעֲמִיד לַמִּשְׁפָּט

כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים.

אמריקה

בַּבֹּקֶר בּוֹ עָגַנְתָּ, כְּרִיסְטוֹפֶר

חִתְּלוּ אִמָּהוֹת אֶת תִּינוֹקוֹת הַמָּוֶת

בְּאוֹתוֹ מַבָּט עִסְקִי מְמֻרְמָר

כְּמוֹ לֹא נָפְלוּ הַשָּׁמַיִם

כְּמוֹ לֹא נִפְצְתָה הָאֲדָמָה.

 

חֲתוּלִים טִיְּלוּ עַל גְּדֵרוֹת

תָּרִים זְדוֹנִיִּים אַחַר עוּגוֹת אָבָק וְשֶׁמֶשׁ

סִינָרִים לְבָנִים הִתְנוֹסְסוּ עַל חֲבָלִים

מַמְתִּינִים.

בַּלַּיְלָה הֵן תַּחְלֹמְנָה עָלֶיךָ, הוֹ כְּרִיסְטוֹפֶר!

בְּעֶשְׂרוֹת מִטּוֹת בְּעָלִים רְדוּמִים

קַח אוֹתָן בָּאֳנִיָּה, בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ

לְמָקוֹם אַחֵר

לְאֶרֶץ הַפֶּרֶא הַיְּרֻקָּה

לַחַיִּים עַצְמָם.

 

כָּל אוֹתוֹ בֹּקֶר עָמְלוּ טַבָּחִיּוֹת בַּמִּטְבָּח

חֲנוּיוֹת שִׁקְשְׁקוּ מַטְבְּעוֹת מַתֶּכֶת

וְסוֹחֲרִים מִלְּאוּ אֶת הַמַּתְבֵּן

לַחֹרֶף הַבָּא

סוף

סוֹף הָעוֹלָם הִגִּיעַ מַהֵר מִשֶּׁצִּפִּינוּ

יָרֵאנוּ אוֹתוֹ נֶצַח, הֵצַצְנוּ מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹן

מוּטָב הָיָה לוּ הָיִינוּ נִכְנָעִים.

 

מִישֶׁהוּ הוֹצִיא שֵׁם רַע לַשַּׁלְוָה

קָרָא לָהּ "תְּבוּסָה" וְהִתְחַלְנוּ לְהִלָּחֵם.

אַחֲרֵי שֶׁחָרַב הַכֹּל נוֹתַרְנוּ אֲנַחְנוּ

רְצוּצִים, מֻשְׁפָּלִים, עֵירֻמִּים וּנְבוֹכִים.

מוּטָב הָיָה לוּ הָיִינוּ מְרִימִים יָדַיִם

נוֹתְנִים לְשַׁיֶּרֶת הַנִּצָּחוֹן לַחְלֹף,

אַחַר כָּךְ מְשַׁקְּמִים אֶת הַגַּן.

פִּטְרִיּוֹת מִמֵּילָא יִצְמְחוּ אִם יֵרֵד גֶּשֶׁם

אַף אֶחָד לֹא יִקַּח אֶת הָהָר

אִם יָמִירוּ אוֹתוֹ בִּכְמִיהָה, וְקַו הָאֹפֶק הַנִּשְׁקָף מֵהַחַלּוֹן

עֲדַיִן יִהְיֶה לָנוּ הַשֶּׁקֶט

 

הַשֶּׁקֶט כָּאַב בְּסוֹף הָעוֹלָם

כְּמוֹ סְעוּדָה אַחֲרֵי צוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים

הַרְבֵּה, וְעוֹד בְּבַת אַחַת

אַחֲרֵי שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ