בשתי ידיי - זיכרונותיה של חסידת אומות העולם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בשתי ידיי - זיכרונותיה של חסידת אומות העולם
מכר
מאות
עותקים
בשתי ידיי - זיכרונותיה של חסידת אומות העולם
מכר
מאות
עותקים

בשתי ידיי - זיכרונותיה של חסידת אומות העולם

4.9 כוכבים (34 דירוגים)

תקציר

רב מכר - מעל מיליון עותקים בעולם - עכשיו בעברית.

סיפור חייה הועלה בהצגה אוף ברודווי ולאחר מכן בברודווי.

איך נולדים גיבורים?

הצעדים הראשונים הם תמיד קטנים: התחלתי בהסתרת מזון מתחת לגדר.

אירנה גוּט לא נולדה גיבורה, וכששרקו הפצצות מעל פולין היא פחדה. איך היא עשתה את הבלתי אפשרי? ומה יכולה בת שבע עשרה לעשות נוכח המפלצת הנאצית שכבשה את מולדתה?
מתברר שהרבה, הרבה מאוד.
אירנה לא יכלה לעמוד מנגד. בתעוזה, ביצירתיות ובהקרבה אישית היא סיכנה את חייה למען יהודים שלא הכירה, הבריחה, הסתירה והצילה. 

לא שאלתי את עצמי: האם עליי לעשות זאת? שאלתי: איך אעשה את זה?

אירנה גוט הצעירה, כמו אוסקר שינדלר התעשיין הגרמני, הוכרה כחסידת אומות העולם משום שרצתה לעשות את הדבר הנכון, את הדבר האנושי. ועל אף כל מה שעברה וכל מה שראתה, נשארה אירנה גוּט אופדייק מאמינה באלוהים ובאדם.
זהו סיפורה.

*

הספר נכתב באנגלית, ראה אור לראשונה בשנת 1999 ונמכר במיליון עותקים ויותר. לכבוד המהדורה העברית הוסיפו את דבריהן גם בתה ג'יני אופדייק סמית והסופרת ג'ניפר ארמסטרונג. 

פרק ראשון

דמעות 

הייתה שם ציפור שהובהלה ממחבואה בשדות החיטה, שנעלמה במשק כנפיים ערפילי אל מול השמש, ואז ירייה והיא נפלה לארץ. אבל זו לא הייתה ציפור. זו לא הייתה ציפור וזה לא היה בשדה חיטה, אבל עוד אי אפשר להבין מה זה כן היה.
איך אוכל לספר לכם על המלחמה הזאת? איך אוכל להוציא את הדברים מפי? אם אספר לכם הכל בבת אחת — בהתחלה קרה כך ואז כך, והאנשים האלה מתו ואלה חיו ואז זה נגמר — לא תאמינו לי. לפעמים אני תוהה אם הדברים אכן קרו. האם זו אני? הילדה הזאת, האם זו אני? באמת הייתי שם? באמת ראיתי את כל זה קורה? במלחמה הכל היה לא טבעי ולא אמיתי. עטינו מסכות ודקלמנו שורות שאינן שלנו. זה קרה לי, ועם זאת, אני עדיין לא מבינה איך זה בכלל קרה.
אז עליי לספר לכם לאט. לאט, ולוודא שהכל בהיר ונהיר. אתחיל בהתחלה, כי זה התחיל לפני זמן רב כל כך.
לפנים, לפני שהייתה ״פולין״, העצים בכו כשנפלו אל הוויסלה. הנהר העצום נשא את העצים צפונה אל תוך הים הבלטי וערבב את דמעותיהם במי הים. מאות שנים חלפו, והדייגים על שפת הים צבאו על החוף בבקשם דמעות אלה — הן היו לפנינים זהובות של ענבר שנשטפו והוחלקו על ידי הגלים. מביזנטיון, מרומא, מהערבות ומארץ הקודש הגיעו הסוחרים צפונה בשביל הענבר שהשמש בליבו. בעת ההיא האבירים הטבטונים שטפו כסופה את פולין ואסרו את המסחר בענבר. איש לא יכול עוד לקנות את אבני החן, אלא מן האבירים הגרמנים האלה, ומבריחים פולנים הוצאו להורג בטירת מאלבּוֹרק.
כאשר הגרמנים הסתערו פעם נוספת על פולין, בשנת 1939, שוב חזרנו להבריח. אלא שהפעם לא הברחנו ענבר. אלה היו דמעות מסוג אחר.

בשתי ידיי - זיכרונותיה של חסידת אומות העולם איירין גוט אופדייק, ג'ניפר ארמסטרונג

דמעות 

הייתה שם ציפור שהובהלה ממחבואה בשדות החיטה, שנעלמה במשק כנפיים ערפילי אל מול השמש, ואז ירייה והיא נפלה לארץ. אבל זו לא הייתה ציפור. זו לא הייתה ציפור וזה לא היה בשדה חיטה, אבל עוד אי אפשר להבין מה זה כן היה.
איך אוכל לספר לכם על המלחמה הזאת? איך אוכל להוציא את הדברים מפי? אם אספר לכם הכל בבת אחת — בהתחלה קרה כך ואז כך, והאנשים האלה מתו ואלה חיו ואז זה נגמר — לא תאמינו לי. לפעמים אני תוהה אם הדברים אכן קרו. האם זו אני? הילדה הזאת, האם זו אני? באמת הייתי שם? באמת ראיתי את כל זה קורה? במלחמה הכל היה לא טבעי ולא אמיתי. עטינו מסכות ודקלמנו שורות שאינן שלנו. זה קרה לי, ועם זאת, אני עדיין לא מבינה איך זה בכלל קרה.
אז עליי לספר לכם לאט. לאט, ולוודא שהכל בהיר ונהיר. אתחיל בהתחלה, כי זה התחיל לפני זמן רב כל כך.
לפנים, לפני שהייתה ״פולין״, העצים בכו כשנפלו אל הוויסלה. הנהר העצום נשא את העצים צפונה אל תוך הים הבלטי וערבב את דמעותיהם במי הים. מאות שנים חלפו, והדייגים על שפת הים צבאו על החוף בבקשם דמעות אלה — הן היו לפנינים זהובות של ענבר שנשטפו והוחלקו על ידי הגלים. מביזנטיון, מרומא, מהערבות ומארץ הקודש הגיעו הסוחרים צפונה בשביל הענבר שהשמש בליבו. בעת ההיא האבירים הטבטונים שטפו כסופה את פולין ואסרו את המסחר בענבר. איש לא יכול עוד לקנות את אבני החן, אלא מן האבירים הגרמנים האלה, ומבריחים פולנים הוצאו להורג בטירת מאלבּוֹרק.
כאשר הגרמנים הסתערו פעם נוספת על פולין, בשנת 1939, שוב חזרנו להבריח. אלא שהפעם לא הברחנו ענבר. אלה היו דמעות מסוג אחר.