ארגונאוטיקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ארגונאוטיקה

ארגונאוטיקה

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 137 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 17 דק'

אלי אילון

אלי אילון, ד"ר לפילוסופיה, MBA במנהל עסקים ובוגר החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית. מתגורר בירושלים. בשנים האחרונות פרסם 13 ספרים העוסקים בפילוסופיה, יצירה ויצירתיות, פרוזה, שירה וספרות ילדים. 

מספריו:

פרוזה ושירה
קריסטל בגדד (ירושלים: כרמל, 2008)
עידן הקולות כבר החל (ירושלים: כרמל, 2010)
הרף-עין (ירושלים: כרמל, 2013)
סמי-סנטימנטלי: שירים במחצית המאה (ירושלים: כרמל, 2017)
המדריך השלם לאדם היוצר (ירושלים: כרמל, 2018)
על אדם עם אדם (ירושלים: כרמל, 2018)
מעגל החיים של סבסטיאן: רומן פואטי (ירושלים: כרמל, 2019)
ארגונאוטיקה: שש בלדות ואודה (ירושלים: כרמל, 2020)


פילוסופיה
יצירה עצמית: חיים אדם ויצירה על פי ניטשה (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2005)
מסעות פילוסופיים במרחבי החיים (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2020)

ילדים ונוער
כינור הקסמים: איילה ואני (תל אביב: גוונים, 2009)
המורלוקים במופע מסעיר (תל אביב: גוונים, 2010)
הילדים מעיר היהלומים: המשימה של נמרוד (תל אביב: גוונים, 2010)

מקור: ויקיפדיה
https://bit.ly/4d3Q1CB

תקציר

בשש בלדות ובאודה אחת נפרשֵׂת סערת הילדות של הסופר. דימויים ציוריים משרטטים את מערבולת חייו מנקודות מבט של הילד ושל המבוגר המשוועים שניהם לשרוד את טלטלות החיים.

אַךְ מָה דַּק גֵּוָהּ, 
כְּגֵו פִּסְלוֹן־הָאַיָּלָה
אַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם נוֹתְרוּ לָהּ 
מִשֶּׁלָּהּ

רָעָב – 
בְּגוּפָהּ, בְּרוּחָהּ!

צְעִירָה אַךְ קְשִׁישָׁה 
מִימֵי מַחֲנוֹת 
רְחוֹקִים 

רְצוּצָה 
מִימֵי פְּרֵדָה וְגֵרוּשִׁין 
זֶה מִכְּבָר

מָה תִּקְרָא 
אֶל אִמְּךָ שֶׁבָּאוֹר?
מִבַּעַד לַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁחָלְפוּ
לֹא תּוּכַל לַחְדֹּר!

מִמֶּרְחַק הַזְּמַן – 
פַּס הַקּוֹל חַד־סִטְרִי
מַשְׁמִיעַ – 
אַךְ לֹא נִשְׁמָע

פרק ראשון

פרולוג: בים הסער והפרץ

מָה הֲמֻלָּה רוֹחֶשֶׁת

גַּעַשׁ וְקֶצֶף הַגַּלִּים?

שָׁם בַּמַּיִם

גּוֹנֵי חַיַּי  – בַּאֲלָפִים!

 

וּבַתָּוֶךְ – אֲנִי הַמַּפְלִיג בְּאַרְגוֹס שֶׁלִּי,

עַל יַם הַשָּׁנִים רִאשׁוֹנוֹת

מִלְחָמָה־מְנוּחָה

לָהּ אָרַבְתִּי יוֹבְלוֹת.

 

כָּאן, עַל הַסִּפּוּן,

הָרֶגֶשׁ בִּמְשׂוּרָה,                          

אֵין עֶצֶב מְדֻלָּק,

וּלְהֶבֶל־הַלֵּב אֵין דְּרִיסָה וָרֶגֶל.

 

בְּמֵימֵי הַסַּעַר סָבִיב

כְּרִישֵׁי הַזַּעַם

בְּיָם אֲדֹם־צַוַּאר־הָרֶחֶם

שֶׁיָּצַר אֶת שֶׁאֲנִי עַתָּה,

 

בָּעֹמֶק, עֲקֵבוֹת שֶׁל חַיִּים

מִמַּעַל, גַּלֵּי מָוֶת נִשָּׂאִים.

שִׁלְיָה קְרוּשָׁה,

נֵפֶל־עֻבָּר

וְחַיִּים – שֶׁכִּמְעַט שֶׁמִּתְגַּשְּׁמִים,

בְּשַׁבְרִיר הַשְּׁנִיָּה – שֶׁלִּפְנֵי כְּלוֹת הַיָּמִים.

קרעים
(א)

בְּסָלוֹן אֵירוֹפֵּאִי שֶׁנִּטַּע בַּלֵּבַנְט

מִזְנוֹן־מְעֻצָּב־בִּכְבֵדוּת

מִקְדַּשׁ־נוֹי, מִסְדָּר

לַחֲפָצִים־מְבַקְּשֵׁי־נְשָׁמָה

 

וּבָאֹפֶל,

עַל מַדַּף הַמִּזְנוֹן,

רָבְצָה אַיָּלָה

 

חֲמִשִּׁים גְּרַם מַתֶּכֶת  

מֻתֶּכֶת

חֲמִשִּׁים שָׁנָה בִּמְקוֹמָהּ

מְמֻקֶּמֶת

מִתְקוֹמֶמֶת  

עַל חֶשְׁכַת לֵיל־נְצָחִים בַּסָּלוֹן.

 

וּפִתְאוֹם, בֵּין עַרְבַּיִם

חָדַר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

בִּקַּע חֲשֵׁכָה

בַּת יוֹבֵל הַשָּׁנִים.

 

נִבְקַע קַרְחוֹן־הַכִּסּוּי־הַכָּחֹל

אֵירוֹפָּה – כָּרְעָה בִּפְנֵי אוֹרְיֶנְט

הֲקָלָה פּוּרְתָּא

לְדַיָּרֵי הַמִּזְנוֹן

בְּאוֹר רַעֲנָן

נָסַבּוּ גַּרְגִּירֵי הָאָבָק,

 

וּבְמַעְגְּלֵי רִקּוּד

מְחַיֶּה,

נָשְׁקוּ לַגַּב הַדַּקִּיק

שֶׁל פִּסְלוֹן־אַיָּלָה.

 

אַיֶּלֶת־הַפֶּסֶל

הִתְעַנְּגָה וְנָמַסָּה

בְּחֹם            

קֶרֶן־אוֹר־הַשִּׂמְחָה

 

וְרֹאשָׁהּ שָׁמוּט־מְרַמֵּז

מַטָּה – אֶל שְׁכֶנְתָּהּ

מְגֵרַת עֵץ

הַדְּהוּיָה, הָעֲיֵפָה.

(ב)

רַק שְׁנִיַּת־אוֹר קְצַרְצָרָה

אַחֲרֵי קֶרֶן־הָאוֹר שֶׁפָּרְצָה

הֵגִיחַ אֶל הַחֶדֶר,

אִישׁ מְזֻקָּן כְּבֶן חֲמִשִּׁים,

 

שִׁבְעִים קִילוֹגְרָם לוֹ 'מִשְׁקָל עַצְמִי'

וְעוֹד שִׁבְעִים טוֹן 'מַשָּׂאוֹ הַכּוֹלֵל'

נֵעוֹר, הַמְּזֻקָּן    

לְמַרְאֵה הַזַּרְקוֹר

שֶׁהִתְגַּנֵּב אֶל מִקְדַּשׁ הָאֹפֶל

בְּסָלוֹן־מִקְדַּשׁ יַלְדוּתוֹ.      

 

בְּצַעֲדֵי אַיָּלָה

חָצָה הַסָּלוֹן

אֶל מִזְנוֹן־מִזְבַּח־חֲפָצִים־מְנֻוָּן

 

מִמְּרוֹמֵי מִשְׁקָלוֹ,

וּבְאֶצְבַּע קַלָּה מֵרֵק

אֶת מְחוֹל־הָאָבָק שֶׁל קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ

מִגּוּפָהּ הַדַּקִּיק שֶׁל פֶּסֶל־אַיָּלָה.

 

וּבָהּ בָּעֵת

זִהָה מַבָּטָהּ

הָאַיָּלָה־הַמִּסְתַּכֶּלֶת

אֶל שְׁאוֹל־הַמְּגֵרָה.

 

בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת,

שָׁלַף

אֶת הַמְּגֵרָה הַזְּקֵנָה הַנִּשְׁלֶפֶת.

נִפְתַּחַת בְּקֹשִׁי

מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה

הָעֵץ הִתְעַבָּה

בְּשִׁכְבוֹת שִׁכְחָה.

 

בְּתוֹכָהּ –

אַלְבּוֹמִים וּתְמוּנוֹת

נְסוּכִים

בְּשַׁמְנֵי הַשָּׁנִים.    

 

בִּשְׁלֹף מְגֵרָה

אֶל חֲלַל הַסָּלוֹן

גַּלֵּי אוֹר

פִּזְּרוּ מַחֲנַק הַשָּׁנִים

 

(וְאוֹר הֲלֹא בָּא

גַּם אֶל מְגֵרוֹת רוּחוֹ

הַצְּפוּנוֹת

בְּכוֹנָנִית נַפְשׁוֹ הָאֲפֵלָה).

(ג)

וְנָח הַזַּרְקוֹר

עַל אַלְבּוֹם יָרֹק,

סָכוּר מִצְּדָדָיו

בִּכְרִיכָה מְרֻפֶּדֶת.

תְּמוּנוֹתָיו מַבְרִיקוֹת

דְּהוּיוֹת – אַךְ שְׁלֵמוֹת!

לְמַעֵט הָאַחַת,

פְּצוּעָה מְבֻתֶּרֶת.

 

קֶרַע חוֹצֶה

אֶת מַרְאֵה הַתְּמוּנָה

מִלְּמַעְלָה –

וְעַד תַּחְתִּיתָהּ

 

דֶּבֶק שָׁקוּף מְחַבֵּר

בְּרִשּׁוּל –

אֶת רְסִיסֵי נִשְׁמָתָהּ.

 

וּכְמוֹת שֶׁהִיא

עֲיֵפָה וּמֻדְבֶּקֶת,

הוֹפֶכֶת

מֵעָיו שֶׁל בֶּן הַחֲמִשִּׁים

מַפְצִיעָה

בֵּין קִרְעֵי יַלְדוּתוֹ

 

בְּרֵכַת הַשְּׂחִיָּה

מֵימֶיהָ כְּחֻלִּים,

זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן

שֶׁל מַגַּע מַיִם צוֹנְנִים.

בִּשְׂפַת הַבְּרֵכָה

פָּעוֹט מְצַחֵק

שׁוֹלֵחַ יָדָיו לַצְּדָדִים

מְבַקֵּשׁ – וּמְקַבֵּל!

 

מִיָּמִין –

אֶת שְׂמֹאלָהּ שֶׁל הָאֵם

וּמִשְּׂמֹאל –

אֶת יְמִין הָאָב,

 

שִׁלּוּשׁ מְקֻדָּשׁ

טְבִילָה רִאשׁוֹנָה

שְׁלֵמוּת עוֹלָם וְאָדָם.

(ד)

אוֹר חֲרַכֵּי הַתְּרִיס

מֻסְתָּר לְפֶתַע

הַסָּלוֹן שׁוּב אָפֵל,

אַךְ הוֹמֶה

בְּנוֹכְחוּת חֲדָשָׁה!

 

בֶּן חֲמִשִּׁים

מֵסֵב אֶת רֹאשׁוֹ

תָּר אַחַר קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁנֶּעֶלְמָה

וְהִנֵּה, מֵאָחוֹר

דְּמוּת עֲטוּפָה בְּאַדֶּרֶת.

 

מִי הִיא שָׁם  –

אֵצֶל הַתְּרִיס, מְעֻרְפֶּלֶת?

 

עוֹצֶרֶת הַשֶּׁמֶשׁ,

חוֹצֶצֶת

בֵּינוֹ, וּבֵין קַרְנֵי

הַחַיִּים?

 

מַעֲלִימָה

אֶת חֹם הַמִּזְרָח שֶׁבַּחוּץ

וּמוֹתִירָה קַרְחוֹנִים

מִבִּפְנִים?

 

בְּבִטּוּל

מִשְׁקָלוֹ הָעַצְמִי

בֶּן חֲמִשִּׁים

מְפַנֶּה מְקוֹמוֹ

 

מִמְּחוֹל הָאָבָק

וּמִקֶּרֶן מוּאֶרֶת

עוֹלָה יְפַת תֹּאַר,

זָרָה,

כְּבַת אַרְבָּעִים,

צְעִירָה וְיָפָה

זָהֹב שְׂעָרָהּ                    

שִׂיא יָמֶיהָ  – אִתָּהּ!

 

אַךְ מָה דַּק גֵּוָהּ,

כְּגֵו פִּסְלוֹן־הָאַיָּלָה

אַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם נוֹתְרוּ לָהּ

מִשֶּׁלָּהּ

 

רָעָב –

בְּגוּפָהּ, בְּרוּחָהּ!

 

צְעִירָה אַךְ קְשִׁישָׁה

מִימֵי מַחֲנוֹת

רְחוֹקִים

 

רְצוּצָה

מִימֵי פְּרֵדָה וְגֵרוּשִׁין

זֶה מִכְּבָר

 

אִמָּא! אִמָּא!

נִזְעָק הַמְּזֻקָּן

מְמָאֵן לְהַאֲמִין

לְמַרְאֶהָ הַצָּעִיר,

מָה תִּקְרָא

אֶל אִמְּךָ שֶׁבָּאוֹר?

מִבַּעַד לַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁחָלְפוּ

לֹא תּוּכַל לַחְדֹּר!

 

מִמֶּרְחַק הַזְּמַן –

פַּס הַקּוֹל חַד־סִטְרִי

מַשְׁמִיעַ –

אַךְ לֹא נִשְׁמָע

(ה)

אַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם

שַׁבְרִירִיִּים וְדַקִּיקִים

נִגָּשִׁים אֶל מִזְנוֹן

מְקֻדָּשׁ

 

מִקְדָּשׁ

שֶׁעִצְּבָה בְּיָדֶיהָ

שְׁנוֹת בִּידוּד וְיִסּוּרִים

 

בְּיָדָהּ הָאַחַת

לִטְּפָה הָאַיָּלָה

(בְּרֹךְ וּבְעֶדְנָה

לָהֶם רַק שִׁבְרֵי־אָדָם יְכוֹלִים)

בַּיָּד הָאַחֶרֶת פָּעֲרָה

מְגֵרָה

וּמִיָּד עֵינֶיהָ שִׁקְּעָה                    

בָּאַלְבּוֹם הַיָּרֹק

 

הַיָּרֹק הַמָּלֵא

שֶׁל חֲצַר הַמָּלוֹן,

מִשְׁפָּחָה צְעִירָה

עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה

 

בַּת אַרְבָּעִים

וְאַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם

גּוֹמַעַת

רִגְעֵי שִׂמְחָה נְדִירִים

כְּאַיָּלָה הַשּׁוֹתָה

בִּשְׂפַת בְּרֵכָה יְרֻקָּה,

לְשַׁמֵּר אֶת תְּמוּנַת הַחַיִּים.

 

תְּמוּנָה מְאֻשֶּׁרֶת

מַצִּיתָה

אֶת לִבָּהּ הַפּוֹעֵם

בְּמִקְצָב מְשֻׁלָּשׁ

וּמָלֵא,

אַךְ אֲבוֹי, נֶחְמַץ הַלֵּב

פַּעֲמַיִם.

פַּעַם עַל הַשָּׁמוֹת שֶׁעָשָׂה הַזְּמַן

לְאָשְׁרָהּ,

וּפַעַם עַל הַחַבָּלָה

שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לַתְּמוּנָה.

 

מִיהוּ

שֶׁשִּׁסַּע הַתְּמוּנָה

לִשְׁנַיִם?        

 

הִפְרִיד הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ

לִקְרָעַיִם?

 

אֵם צְעִירָה מְרִימָה מַבָּטָהּ

כְּמוֹ מִסְתַּכֶּלֶת בַּחֲשֵׁכָה

לְכִוּוּן בְּנָהּ, בֶּן הַחֲמִשִּׁים.

 

בֶּן חֲמִשִּׁים נוֹשֵׁךְ שְׂפָתָיו

מִסְתַּתֵּר

בְּמִסְתּוֹר הַזְּמַן,

 

וְהַשֶּׁקֶט

וְהַחֹשֶׁךְ

נִשְׁמָרִים בַּסָּלוֹן.

לְרֶגַע בּוֹחֵנֶת הִיא

אֶת דֹּפֶק לִבָּהּ,

הַחֲסֵרָה פַּעֲמָה?

 

הַאִם חֻלַּל    

הַקֶּצֶב הַמְּשֻׁלָּשׁ הַמְּקֻדָּשׁ?

הַאִם הָפַךְ שָׁלוֹשׁ לִשְׁתַּיִם

 

לְמַרְבֵּה מַזָּלוֹ

שֶׁל בֶּן חֲמִשִּׁים

אֵין לָהּ שְׁהוּת

לְחַפֵּשׂ הַפּוֹשְׁעִים

 

אֵין זְמַן בְּיָדָהּ לְהִתְבַּשֵּׂם

בְּפַחַד הַמָּוֶת

הַמְּתַקְתַּק,

 

הִנֵּה כְּבָר דּוֹחֶקֶת בָּהּ

אֲלֻמַּת הָאוֹר

הַמּוֹפִיעָה מֵחָדָשׁ:

 

מַהֲרִי,

וְתַקְּנִי, הַתְּמוּנָה!

הַסְתִּירִי, רַפְּדִי!

שֶׁלֹּא יִתְפָּרְצוּ הַשֵּׁדִים!

שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הַזְּוָעוֹת

מִן הַקְּרָעִים!

 

אֶת שַׁלְוָתָהּ מְשִׁיבָה

בְּמַגַּע פֶּסֶל־אַיָּלָה,

מְלַטֶּפֶת,

 

מִתְעַשֶּׁתֶת

לְמַרְאֵה הַמִּזְנוֹן

הַקָּדוֹשׁ,

 

לְרֵיחַ הַמְּגֵרָה,

לְמַגַּע הָאַלְבּוֹם

הַיָּרֹק.

 

מְצַיֶּתֶת בְּשֶׁקֶט לְקוֹל הָאֲלֻמָּה:

פּוֹעֶרֶת – מְגֵרָה תַּחְתּוֹנָה

שׁוֹלֶפֶת – נְיַר הַדְבָּקָה

 

רוֹטֶטֶת יָדָהּ,

(מִפְּאַת שֵׁדִים מִסְתַּתְּרִים)

וּמַדְבִּיקָה,

מְחַבֶּרֶת חֲצָאֵי בְּנָהּ,

(הַפָּעוֹט הַשָּׁסוּעַ שֶׁבַּתְּמוּנָה)

מְמַסְגֶּרֶת שׁוּב

אֶל אוֹתָהּ הַתְּמוּנָה

אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁלָּהּ

עִם דְּמוּת הָאָב הַגָּרוּשׁ.

 

שְׁנַיִם הוֹרִים,

שָׁבוּ אֶל הָאֶחָד –

יְחִי הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ!

 

וּבֶן הַחֲמִשִּׁים

לִבּוֹ נִרְגָּשׁ.

עֵד הוּא לַחִבּוּר

אוֹתוֹ חָלַם כְּבָר שָׁנִים

 

אַךְ שִׂכְלוֹ יוֹדֵעַ הַשֶּׁקֶר,

וּמִמְּרוֹם שְׁנוֹתָיו

הוּא זוֹעֵק:

 

הַחִבּוּר מְרֻשָּׁל!!

אֵין לְאַחוֹת הַקְּרָעִים,

אִי אֶפְשָׁר

לִנְעֹל הַשֵּׁדִים.

אַךְ הִיא בְּעוֹלָמָהּ,

בִּתְקוּפָתָהּ וּבַחֲלָלָהּ,

לֹא שׁוֹמַעַת דָּבָר

תַּפְקִידָהּ כְּבָר נֶחְתַּם,

וְנִגְמַר.

 

מִן הַמִּזְנוֹן

פָּנְתָה אֶל הָאוֹר

וְנֶעֶלְמָה בַּאֲלֻמָּה,

כִּלְעֻמַּת שֶׁהוֹפִיעָה

צְעִירָה וְיָפָה,

כְּעַלְמָה.

 (ו)

עוֹדוֹ מִשְׁתָּאֶה עַל הָאֵם הַנַּעֲלָמָה,

וּמִן הָאַיִן

הֵגִיחַ יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע.

 

בִּתְנוּעָה תְּזָזִיתִית

הוּא כְּבָר אֵצֶל

הַמִּזְנוֹן

 

בָּז לָאַיָּלָה,

לַפְּסָלִים,

לְקֹדֶשׁ הַחֲפָצִים

מְחַטֵּט בְּשׁוֹבְבוּת

בַּמְּגֵרוֹת

וּמוֹתִירָן פְּתוּחוֹת

כִּפְצָעִים

(לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת, כּוֹאֲבוֹת)

 

בַּמְּגֵרָה הָעִלִּית

עוֹצֵר הַנְּשִׁימָה,

מְזַהֶה

הָאַלְבּוֹם הַיָּרֹק

 

וּתְמוּנַת הַבְּרֵכָה

(בְּאֹרַח פֶּלֶא: שְׁלֵמָה)

מַבִּיט בְּעַצְמוֹ יוֹשֵׁב בֵּין הוֹרִים

בַּמָּלוֹן וּבַזְּמַן הַשּׁוֹכְנִים בְּשַׁלְוָה.

 

מִמֶּרְחָק סָבִיר

מַבִּיט בּוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים

מִשְׁתָּאֶה:

 

מָה חָפְשִׁי הַיֶּלֶד,

לְלֹא אֲזִיקֵי לִבּוֹ.

מָה שְׁלֵמָה הַתְּמוּנָה

כְּמוֹ יָד לֹא קָרְעָה

וּכְמוֹ וְיַד הָאַחֶרֶת –

כְּלָל לֹא חִבְּרָה

 

וּבֶן הַשֶּׁבַע

מַבִּיט בַּתַּצְלוּם

הַשַּׁקְרָן, הָרַמַּאי

 

מִתְבּוֹנֵן

בְּאֵדֵי־הַבְּרֵכָה הַכְּחֻלִּים

הָאַוְרִירִיִּים

 

סוֹקֵר

אֶת הַיָּדַיִם הַמְּזַיְּפוֹת שֶׁבַּתְּמוּנָה

הַמּוּשָׁטוֹת

אֶל הַפָּעוֹט

 

מְזַהֶה

אֶת זְחִיחוּת הָאָב וְהָאֵם

בְּיָמִים רְחוֹקִים

שֶׁל שֶׁקֶר־אֹשֶׁר.

 

בֶּן הַחֲמִשִּׁים מְזֻקָּן

מְבַקֵּשׁ לְלַטֵּף

פְּנֵי בֶּן הַשֶּׁבַע,

שֶׁנָּפְלוּ אֶל בְּאֵר

עֲמֻקָּה לְאִסּוּף

מְבַקֵּשׁ לַחֲלֹק עִמּוֹ

אֶת כְּאֵב הַזִּכָּרוֹן

בְּיַחַד שְׁנֵיהֶם,

בְּגוּף רִאשׁוֹן

 

אַךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד –

קָרוֹב בֶּחָלָל

וְרָחוֹק רָחוֹק

עַל צִיר הַזְּמַן

 

וּבְנִגּוּד לְפִגְעֵי הַזְּמַן

הַלִּטּוּף לֹא פָּגַע בּוֹ,

וְזַעֲמוֹ נוֹתַר

תָּקֵף וְאַכְזָר

 

וּבוּעַת חַיָּיו

שֶׁהִתְנַפְּצָה לֹא מִכְּבָר

שׁוּב רִסְּסָה שְׁבָרֶיהָ

בְּעוֹרְקָיו הָרַכִּים

 

אוֹ אָז

שָׁלַף הַיֶּלֶד

אֶת הַתְּמוּנָה  הַשְּׁלֵמָה וְהַזַּכָּה

– מִמְּקוֹמָהּ

וּבְאִבְחָה נְחוּשָׁה

חָצָה

אֶת דְּמוּת הַפָּעוֹט

 

בִּקֵּעַ  

אֶת הַמִּשְׁפָּחָה

לַחֲלָקֶיהָ

 

הִפְרִיד אֶת הוֹרָיו

לְנֶצַח נְצָחִים

בְּאַקְט אֶחָד

חֲסַר מַעֲצוֹרִים

 

לְהֶרֶף עַיִן בִּלְבַד

עָצַר נְשִׁימָתוֹ

נֶחֱרָד

מִגֹּדֶל הַמַּעֲשֶׂה

 

כָּבַשׁ פָּנָיו,

קָפְאוּ יָדָיו

אַךְ מִיָּד הִתְעַשֵּׁת.

 

גַּם תַּפְקִידוֹ הִסְתַּיֵּם

וּמִהֵר בֶּן הַשֶּׁבַע לָנוּס

עַל נַפְשׁוֹ,                        

מִפְּנֵי הַחֻרְבָּן

וּמִפְּנֵי הַקֵּץ

הַצָּפוּי לְבֵיתוֹ

(ז)

וּבֶן הַחֲמִשִּׁים שִׁבְעִים קִילוֹגְרָם לוֹ

(וְשִׁבְעִים טוֹן שֶׁהָפְכוּ לְמֵאָה)

הֵשִׁיב הַתְּמוּנָה

לָאַלְבּוֹם הַיָּרֹק

בְּטֶרֶם תֵּעָלֵם

אֲלֻמַּת אוֹר נְדִירָה

 

וְיָצָא אַף הוּא

מִסָּלוֹן אֵירוֹפֵּאִי

שֶׁנִּטַּע בִּפְזִיזוּת בַּלֵּבַנְט

 

הִנִּיחַ לְמִזְנוֹן־מְעֻצָּב־בִּכְבֵדוּת

לְמִקְדַּשׁ־נוֹי

לְמִסְדַּר חֲפָצִים־מְבַקְּשֵׁי־נְשָׁמָה.

אלי אילון

אלי אילון, ד"ר לפילוסופיה, MBA במנהל עסקים ובוגר החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית. מתגורר בירושלים. בשנים האחרונות פרסם 13 ספרים העוסקים בפילוסופיה, יצירה ויצירתיות, פרוזה, שירה וספרות ילדים. 

מספריו:

פרוזה ושירה
קריסטל בגדד (ירושלים: כרמל, 2008)
עידן הקולות כבר החל (ירושלים: כרמל, 2010)
הרף-עין (ירושלים: כרמל, 2013)
סמי-סנטימנטלי: שירים במחצית המאה (ירושלים: כרמל, 2017)
המדריך השלם לאדם היוצר (ירושלים: כרמל, 2018)
על אדם עם אדם (ירושלים: כרמל, 2018)
מעגל החיים של סבסטיאן: רומן פואטי (ירושלים: כרמל, 2019)
ארגונאוטיקה: שש בלדות ואודה (ירושלים: כרמל, 2020)


פילוסופיה
יצירה עצמית: חיים אדם ויצירה על פי ניטשה (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2005)
מסעות פילוסופיים במרחבי החיים (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2020)

ילדים ונוער
כינור הקסמים: איילה ואני (תל אביב: גוונים, 2009)
המורלוקים במופע מסעיר (תל אביב: גוונים, 2010)
הילדים מעיר היהלומים: המשימה של נמרוד (תל אביב: גוונים, 2010)

מקור: ויקיפדיה
https://bit.ly/4d3Q1CB

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 137 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 17 דק'
ארגונאוטיקה אלי אילון

פרולוג: בים הסער והפרץ

מָה הֲמֻלָּה רוֹחֶשֶׁת

גַּעַשׁ וְקֶצֶף הַגַּלִּים?

שָׁם בַּמַּיִם

גּוֹנֵי חַיַּי  – בַּאֲלָפִים!

 

וּבַתָּוֶךְ – אֲנִי הַמַּפְלִיג בְּאַרְגוֹס שֶׁלִּי,

עַל יַם הַשָּׁנִים רִאשׁוֹנוֹת

מִלְחָמָה־מְנוּחָה

לָהּ אָרַבְתִּי יוֹבְלוֹת.

 

כָּאן, עַל הַסִּפּוּן,

הָרֶגֶשׁ בִּמְשׂוּרָה,                          

אֵין עֶצֶב מְדֻלָּק,

וּלְהֶבֶל־הַלֵּב אֵין דְּרִיסָה וָרֶגֶל.

 

בְּמֵימֵי הַסַּעַר סָבִיב

כְּרִישֵׁי הַזַּעַם

בְּיָם אֲדֹם־צַוַּאר־הָרֶחֶם

שֶׁיָּצַר אֶת שֶׁאֲנִי עַתָּה,

 

בָּעֹמֶק, עֲקֵבוֹת שֶׁל חַיִּים

מִמַּעַל, גַּלֵּי מָוֶת נִשָּׂאִים.

שִׁלְיָה קְרוּשָׁה,

נֵפֶל־עֻבָּר

וְחַיִּים – שֶׁכִּמְעַט שֶׁמִּתְגַּשְּׁמִים,

בְּשַׁבְרִיר הַשְּׁנִיָּה – שֶׁלִּפְנֵי כְּלוֹת הַיָּמִים.

קרעים
(א)

בְּסָלוֹן אֵירוֹפֵּאִי שֶׁנִּטַּע בַּלֵּבַנְט

מִזְנוֹן־מְעֻצָּב־בִּכְבֵדוּת

מִקְדַּשׁ־נוֹי, מִסְדָּר

לַחֲפָצִים־מְבַקְּשֵׁי־נְשָׁמָה

 

וּבָאֹפֶל,

עַל מַדַּף הַמִּזְנוֹן,

רָבְצָה אַיָּלָה

 

חֲמִשִּׁים גְּרַם מַתֶּכֶת  

מֻתֶּכֶת

חֲמִשִּׁים שָׁנָה בִּמְקוֹמָהּ

מְמֻקֶּמֶת

מִתְקוֹמֶמֶת  

עַל חֶשְׁכַת לֵיל־נְצָחִים בַּסָּלוֹן.

 

וּפִתְאוֹם, בֵּין עַרְבַּיִם

חָדַר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

בִּקַּע חֲשֵׁכָה

בַּת יוֹבֵל הַשָּׁנִים.

 

נִבְקַע קַרְחוֹן־הַכִּסּוּי־הַכָּחֹל

אֵירוֹפָּה – כָּרְעָה בִּפְנֵי אוֹרְיֶנְט

הֲקָלָה פּוּרְתָּא

לְדַיָּרֵי הַמִּזְנוֹן

בְּאוֹר רַעֲנָן

נָסַבּוּ גַּרְגִּירֵי הָאָבָק,

 

וּבְמַעְגְּלֵי רִקּוּד

מְחַיֶּה,

נָשְׁקוּ לַגַּב הַדַּקִּיק

שֶׁל פִּסְלוֹן־אַיָּלָה.

 

אַיֶּלֶת־הַפֶּסֶל

הִתְעַנְּגָה וְנָמַסָּה

בְּחֹם            

קֶרֶן־אוֹר־הַשִּׂמְחָה

 

וְרֹאשָׁהּ שָׁמוּט־מְרַמֵּז

מַטָּה – אֶל שְׁכֶנְתָּהּ

מְגֵרַת עֵץ

הַדְּהוּיָה, הָעֲיֵפָה.

(ב)

רַק שְׁנִיַּת־אוֹר קְצַרְצָרָה

אַחֲרֵי קֶרֶן־הָאוֹר שֶׁפָּרְצָה

הֵגִיחַ אֶל הַחֶדֶר,

אִישׁ מְזֻקָּן כְּבֶן חֲמִשִּׁים,

 

שִׁבְעִים קִילוֹגְרָם לוֹ 'מִשְׁקָל עַצְמִי'

וְעוֹד שִׁבְעִים טוֹן 'מַשָּׂאוֹ הַכּוֹלֵל'

נֵעוֹר, הַמְּזֻקָּן    

לְמַרְאֵה הַזַּרְקוֹר

שֶׁהִתְגַּנֵּב אֶל מִקְדַּשׁ הָאֹפֶל

בְּסָלוֹן־מִקְדַּשׁ יַלְדוּתוֹ.      

 

בְּצַעֲדֵי אַיָּלָה

חָצָה הַסָּלוֹן

אֶל מִזְנוֹן־מִזְבַּח־חֲפָצִים־מְנֻוָּן

 

מִמְּרוֹמֵי מִשְׁקָלוֹ,

וּבְאֶצְבַּע קַלָּה מֵרֵק

אֶת מְחוֹל־הָאָבָק שֶׁל קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ

מִגּוּפָהּ הַדַּקִּיק שֶׁל פֶּסֶל־אַיָּלָה.

 

וּבָהּ בָּעֵת

זִהָה מַבָּטָהּ

הָאַיָּלָה־הַמִּסְתַּכֶּלֶת

אֶל שְׁאוֹל־הַמְּגֵרָה.

 

בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת,

שָׁלַף

אֶת הַמְּגֵרָה הַזְּקֵנָה הַנִּשְׁלֶפֶת.

נִפְתַּחַת בְּקֹשִׁי

מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה

הָעֵץ הִתְעַבָּה

בְּשִׁכְבוֹת שִׁכְחָה.

 

בְּתוֹכָהּ –

אַלְבּוֹמִים וּתְמוּנוֹת

נְסוּכִים

בְּשַׁמְנֵי הַשָּׁנִים.    

 

בִּשְׁלֹף מְגֵרָה

אֶל חֲלַל הַסָּלוֹן

גַּלֵּי אוֹר

פִּזְּרוּ מַחֲנַק הַשָּׁנִים

 

(וְאוֹר הֲלֹא בָּא

גַּם אֶל מְגֵרוֹת רוּחוֹ

הַצְּפוּנוֹת

בְּכוֹנָנִית נַפְשׁוֹ הָאֲפֵלָה).

(ג)

וְנָח הַזַּרְקוֹר

עַל אַלְבּוֹם יָרֹק,

סָכוּר מִצְּדָדָיו

בִּכְרִיכָה מְרֻפֶּדֶת.

תְּמוּנוֹתָיו מַבְרִיקוֹת

דְּהוּיוֹת – אַךְ שְׁלֵמוֹת!

לְמַעֵט הָאַחַת,

פְּצוּעָה מְבֻתֶּרֶת.

 

קֶרַע חוֹצֶה

אֶת מַרְאֵה הַתְּמוּנָה

מִלְּמַעְלָה –

וְעַד תַּחְתִּיתָהּ

 

דֶּבֶק שָׁקוּף מְחַבֵּר

בְּרִשּׁוּל –

אֶת רְסִיסֵי נִשְׁמָתָהּ.

 

וּכְמוֹת שֶׁהִיא

עֲיֵפָה וּמֻדְבֶּקֶת,

הוֹפֶכֶת

מֵעָיו שֶׁל בֶּן הַחֲמִשִּׁים

מַפְצִיעָה

בֵּין קִרְעֵי יַלְדוּתוֹ

 

בְּרֵכַת הַשְּׂחִיָּה

מֵימֶיהָ כְּחֻלִּים,

זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן

שֶׁל מַגַּע מַיִם צוֹנְנִים.

בִּשְׂפַת הַבְּרֵכָה

פָּעוֹט מְצַחֵק

שׁוֹלֵחַ יָדָיו לַצְּדָדִים

מְבַקֵּשׁ – וּמְקַבֵּל!

 

מִיָּמִין –

אֶת שְׂמֹאלָהּ שֶׁל הָאֵם

וּמִשְּׂמֹאל –

אֶת יְמִין הָאָב,

 

שִׁלּוּשׁ מְקֻדָּשׁ

טְבִילָה רִאשׁוֹנָה

שְׁלֵמוּת עוֹלָם וְאָדָם.

(ד)

אוֹר חֲרַכֵּי הַתְּרִיס

מֻסְתָּר לְפֶתַע

הַסָּלוֹן שׁוּב אָפֵל,

אַךְ הוֹמֶה

בְּנוֹכְחוּת חֲדָשָׁה!

 

בֶּן חֲמִשִּׁים

מֵסֵב אֶת רֹאשׁוֹ

תָּר אַחַר קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁנֶּעֶלְמָה

וְהִנֵּה, מֵאָחוֹר

דְּמוּת עֲטוּפָה בְּאַדֶּרֶת.

 

מִי הִיא שָׁם  –

אֵצֶל הַתְּרִיס, מְעֻרְפֶּלֶת?

 

עוֹצֶרֶת הַשֶּׁמֶשׁ,

חוֹצֶצֶת

בֵּינוֹ, וּבֵין קַרְנֵי

הַחַיִּים?

 

מַעֲלִימָה

אֶת חֹם הַמִּזְרָח שֶׁבַּחוּץ

וּמוֹתִירָה קַרְחוֹנִים

מִבִּפְנִים?

 

בְּבִטּוּל

מִשְׁקָלוֹ הָעַצְמִי

בֶּן חֲמִשִּׁים

מְפַנֶּה מְקוֹמוֹ

 

מִמְּחוֹל הָאָבָק

וּמִקֶּרֶן מוּאֶרֶת

עוֹלָה יְפַת תֹּאַר,

זָרָה,

כְּבַת אַרְבָּעִים,

צְעִירָה וְיָפָה

זָהֹב שְׂעָרָהּ                    

שִׂיא יָמֶיהָ  – אִתָּהּ!

 

אַךְ מָה דַּק גֵּוָהּ,

כְּגֵו פִּסְלוֹן־הָאַיָּלָה

אַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם נוֹתְרוּ לָהּ

מִשֶּׁלָּהּ

 

רָעָב –

בְּגוּפָהּ, בְּרוּחָהּ!

 

צְעִירָה אַךְ קְשִׁישָׁה

מִימֵי מַחֲנוֹת

רְחוֹקִים

 

רְצוּצָה

מִימֵי פְּרֵדָה וְגֵרוּשִׁין

זֶה מִכְּבָר

 

אִמָּא! אִמָּא!

נִזְעָק הַמְּזֻקָּן

מְמָאֵן לְהַאֲמִין

לְמַרְאֶהָ הַצָּעִיר,

מָה תִּקְרָא

אֶל אִמְּךָ שֶׁבָּאוֹר?

מִבַּעַד לַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁחָלְפוּ

לֹא תּוּכַל לַחְדֹּר!

 

מִמֶּרְחַק הַזְּמַן –

פַּס הַקּוֹל חַד־סִטְרִי

מַשְׁמִיעַ –

אַךְ לֹא נִשְׁמָע

(ה)

אַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם

שַׁבְרִירִיִּים וְדַקִּיקִים

נִגָּשִׁים אֶל מִזְנוֹן

מְקֻדָּשׁ

 

מִקְדָּשׁ

שֶׁעִצְּבָה בְּיָדֶיהָ

שְׁנוֹת בִּידוּד וְיִסּוּרִים

 

בְּיָדָהּ הָאַחַת

לִטְּפָה הָאַיָּלָה

(בְּרֹךְ וּבְעֶדְנָה

לָהֶם רַק שִׁבְרֵי־אָדָם יְכוֹלִים)

בַּיָּד הָאַחֶרֶת פָּעֲרָה

מְגֵרָה

וּמִיָּד עֵינֶיהָ שִׁקְּעָה                    

בָּאַלְבּוֹם הַיָּרֹק

 

הַיָּרֹק הַמָּלֵא

שֶׁל חֲצַר הַמָּלוֹן,

מִשְׁפָּחָה צְעִירָה

עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה

 

בַּת אַרְבָּעִים

וְאַרְבָּעִים קִילוֹגְרָם

גּוֹמַעַת

רִגְעֵי שִׂמְחָה נְדִירִים

כְּאַיָּלָה הַשּׁוֹתָה

בִּשְׂפַת בְּרֵכָה יְרֻקָּה,

לְשַׁמֵּר אֶת תְּמוּנַת הַחַיִּים.

 

תְּמוּנָה מְאֻשֶּׁרֶת

מַצִּיתָה

אֶת לִבָּהּ הַפּוֹעֵם

בְּמִקְצָב מְשֻׁלָּשׁ

וּמָלֵא,

אַךְ אֲבוֹי, נֶחְמַץ הַלֵּב

פַּעֲמַיִם.

פַּעַם עַל הַשָּׁמוֹת שֶׁעָשָׂה הַזְּמַן

לְאָשְׁרָהּ,

וּפַעַם עַל הַחַבָּלָה

שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לַתְּמוּנָה.

 

מִיהוּ

שֶׁשִּׁסַּע הַתְּמוּנָה

לִשְׁנַיִם?        

 

הִפְרִיד הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ

לִקְרָעַיִם?

 

אֵם צְעִירָה מְרִימָה מַבָּטָהּ

כְּמוֹ מִסְתַּכֶּלֶת בַּחֲשֵׁכָה

לְכִוּוּן בְּנָהּ, בֶּן הַחֲמִשִּׁים.

 

בֶּן חֲמִשִּׁים נוֹשֵׁךְ שְׂפָתָיו

מִסְתַּתֵּר

בְּמִסְתּוֹר הַזְּמַן,

 

וְהַשֶּׁקֶט

וְהַחֹשֶׁךְ

נִשְׁמָרִים בַּסָּלוֹן.

לְרֶגַע בּוֹחֵנֶת הִיא

אֶת דֹּפֶק לִבָּהּ,

הַחֲסֵרָה פַּעֲמָה?

 

הַאִם חֻלַּל    

הַקֶּצֶב הַמְּשֻׁלָּשׁ הַמְּקֻדָּשׁ?

הַאִם הָפַךְ שָׁלוֹשׁ לִשְׁתַּיִם

 

לְמַרְבֵּה מַזָּלוֹ

שֶׁל בֶּן חֲמִשִּׁים

אֵין לָהּ שְׁהוּת

לְחַפֵּשׂ הַפּוֹשְׁעִים

 

אֵין זְמַן בְּיָדָהּ לְהִתְבַּשֵּׂם

בְּפַחַד הַמָּוֶת

הַמְּתַקְתַּק,

 

הִנֵּה כְּבָר דּוֹחֶקֶת בָּהּ

אֲלֻמַּת הָאוֹר

הַמּוֹפִיעָה מֵחָדָשׁ:

 

מַהֲרִי,

וְתַקְּנִי, הַתְּמוּנָה!

הַסְתִּירִי, רַפְּדִי!

שֶׁלֹּא יִתְפָּרְצוּ הַשֵּׁדִים!

שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הַזְּוָעוֹת

מִן הַקְּרָעִים!

 

אֶת שַׁלְוָתָהּ מְשִׁיבָה

בְּמַגַּע פֶּסֶל־אַיָּלָה,

מְלַטֶּפֶת,

 

מִתְעַשֶּׁתֶת

לְמַרְאֵה הַמִּזְנוֹן

הַקָּדוֹשׁ,

 

לְרֵיחַ הַמְּגֵרָה,

לְמַגַּע הָאַלְבּוֹם

הַיָּרֹק.

 

מְצַיֶּתֶת בְּשֶׁקֶט לְקוֹל הָאֲלֻמָּה:

פּוֹעֶרֶת – מְגֵרָה תַּחְתּוֹנָה

שׁוֹלֶפֶת – נְיַר הַדְבָּקָה

 

רוֹטֶטֶת יָדָהּ,

(מִפְּאַת שֵׁדִים מִסְתַּתְּרִים)

וּמַדְבִּיקָה,

מְחַבֶּרֶת חֲצָאֵי בְּנָהּ,

(הַפָּעוֹט הַשָּׁסוּעַ שֶׁבַּתְּמוּנָה)

מְמַסְגֶּרֶת שׁוּב

אֶל אוֹתָהּ הַתְּמוּנָה

אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁלָּהּ

עִם דְּמוּת הָאָב הַגָּרוּשׁ.

 

שְׁנַיִם הוֹרִים,

שָׁבוּ אֶל הָאֶחָד –

יְחִי הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ!

 

וּבֶן הַחֲמִשִּׁים

לִבּוֹ נִרְגָּשׁ.

עֵד הוּא לַחִבּוּר

אוֹתוֹ חָלַם כְּבָר שָׁנִים

 

אַךְ שִׂכְלוֹ יוֹדֵעַ הַשֶּׁקֶר,

וּמִמְּרוֹם שְׁנוֹתָיו

הוּא זוֹעֵק:

 

הַחִבּוּר מְרֻשָּׁל!!

אֵין לְאַחוֹת הַקְּרָעִים,

אִי אֶפְשָׁר

לִנְעֹל הַשֵּׁדִים.

אַךְ הִיא בְּעוֹלָמָהּ,

בִּתְקוּפָתָהּ וּבַחֲלָלָהּ,

לֹא שׁוֹמַעַת דָּבָר

תַּפְקִידָהּ כְּבָר נֶחְתַּם,

וְנִגְמַר.

 

מִן הַמִּזְנוֹן

פָּנְתָה אֶל הָאוֹר

וְנֶעֶלְמָה בַּאֲלֻמָּה,

כִּלְעֻמַּת שֶׁהוֹפִיעָה

צְעִירָה וְיָפָה,

כְּעַלְמָה.

 (ו)

עוֹדוֹ מִשְׁתָּאֶה עַל הָאֵם הַנַּעֲלָמָה,

וּמִן הָאַיִן

הֵגִיחַ יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע.

 

בִּתְנוּעָה תְּזָזִיתִית

הוּא כְּבָר אֵצֶל

הַמִּזְנוֹן

 

בָּז לָאַיָּלָה,

לַפְּסָלִים,

לְקֹדֶשׁ הַחֲפָצִים

מְחַטֵּט בְּשׁוֹבְבוּת

בַּמְּגֵרוֹת

וּמוֹתִירָן פְּתוּחוֹת

כִּפְצָעִים

(לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת, כּוֹאֲבוֹת)

 

בַּמְּגֵרָה הָעִלִּית

עוֹצֵר הַנְּשִׁימָה,

מְזַהֶה

הָאַלְבּוֹם הַיָּרֹק

 

וּתְמוּנַת הַבְּרֵכָה

(בְּאֹרַח פֶּלֶא: שְׁלֵמָה)

מַבִּיט בְּעַצְמוֹ יוֹשֵׁב בֵּין הוֹרִים

בַּמָּלוֹן וּבַזְּמַן הַשּׁוֹכְנִים בְּשַׁלְוָה.

 

מִמֶּרְחָק סָבִיר

מַבִּיט בּוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים

מִשְׁתָּאֶה:

 

מָה חָפְשִׁי הַיֶּלֶד,

לְלֹא אֲזִיקֵי לִבּוֹ.

מָה שְׁלֵמָה הַתְּמוּנָה

כְּמוֹ יָד לֹא קָרְעָה

וּכְמוֹ וְיַד הָאַחֶרֶת –

כְּלָל לֹא חִבְּרָה

 

וּבֶן הַשֶּׁבַע

מַבִּיט בַּתַּצְלוּם

הַשַּׁקְרָן, הָרַמַּאי

 

מִתְבּוֹנֵן

בְּאֵדֵי־הַבְּרֵכָה הַכְּחֻלִּים

הָאַוְרִירִיִּים

 

סוֹקֵר

אֶת הַיָּדַיִם הַמְּזַיְּפוֹת שֶׁבַּתְּמוּנָה

הַמּוּשָׁטוֹת

אֶל הַפָּעוֹט

 

מְזַהֶה

אֶת זְחִיחוּת הָאָב וְהָאֵם

בְּיָמִים רְחוֹקִים

שֶׁל שֶׁקֶר־אֹשֶׁר.

 

בֶּן הַחֲמִשִּׁים מְזֻקָּן

מְבַקֵּשׁ לְלַטֵּף

פְּנֵי בֶּן הַשֶּׁבַע,

שֶׁנָּפְלוּ אֶל בְּאֵר

עֲמֻקָּה לְאִסּוּף

מְבַקֵּשׁ לַחֲלֹק עִמּוֹ

אֶת כְּאֵב הַזִּכָּרוֹן

בְּיַחַד שְׁנֵיהֶם,

בְּגוּף רִאשׁוֹן

 

אַךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד –

קָרוֹב בֶּחָלָל

וְרָחוֹק רָחוֹק

עַל צִיר הַזְּמַן

 

וּבְנִגּוּד לְפִגְעֵי הַזְּמַן

הַלִּטּוּף לֹא פָּגַע בּוֹ,

וְזַעֲמוֹ נוֹתַר

תָּקֵף וְאַכְזָר

 

וּבוּעַת חַיָּיו

שֶׁהִתְנַפְּצָה לֹא מִכְּבָר

שׁוּב רִסְּסָה שְׁבָרֶיהָ

בְּעוֹרְקָיו הָרַכִּים

 

אוֹ אָז

שָׁלַף הַיֶּלֶד

אֶת הַתְּמוּנָה  הַשְּׁלֵמָה וְהַזַּכָּה

– מִמְּקוֹמָהּ

וּבְאִבְחָה נְחוּשָׁה

חָצָה

אֶת דְּמוּת הַפָּעוֹט

 

בִּקֵּעַ  

אֶת הַמִּשְׁפָּחָה

לַחֲלָקֶיהָ

 

הִפְרִיד אֶת הוֹרָיו

לְנֶצַח נְצָחִים

בְּאַקְט אֶחָד

חֲסַר מַעֲצוֹרִים

 

לְהֶרֶף עַיִן בִּלְבַד

עָצַר נְשִׁימָתוֹ

נֶחֱרָד

מִגֹּדֶל הַמַּעֲשֶׂה

 

כָּבַשׁ פָּנָיו,

קָפְאוּ יָדָיו

אַךְ מִיָּד הִתְעַשֵּׁת.

 

גַּם תַּפְקִידוֹ הִסְתַּיֵּם

וּמִהֵר בֶּן הַשֶּׁבַע לָנוּס

עַל נַפְשׁוֹ,                        

מִפְּנֵי הַחֻרְבָּן

וּמִפְּנֵי הַקֵּץ

הַצָּפוּי לְבֵיתוֹ

(ז)

וּבֶן הַחֲמִשִּׁים שִׁבְעִים קִילוֹגְרָם לוֹ

(וְשִׁבְעִים טוֹן שֶׁהָפְכוּ לְמֵאָה)

הֵשִׁיב הַתְּמוּנָה

לָאַלְבּוֹם הַיָּרֹק

בְּטֶרֶם תֵּעָלֵם

אֲלֻמַּת אוֹר נְדִירָה

 

וְיָצָא אַף הוּא

מִסָּלוֹן אֵירוֹפֵּאִי

שֶׁנִּטַּע בִּפְזִיזוּת בַּלֵּבַנְט

 

הִנִּיחַ לְמִזְנוֹן־מְעֻצָּב־בִּכְבֵדוּת

לְמִקְדַּשׁ־נוֹי

לְמִסְדַּר חֲפָצִים־מְבַקְּשֵׁי־נְשָׁמָה.