אחרי הרעש
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אחרי הרעש
הוספה למועדפים

אחרי הרעש

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

יש תינוקות הבאים לעולם ללא חיבוק, טולולה היא אחת כזו. לו רק הייתה בן, אימא הייתה יכולה לחבק אותה ללא תנאי. אבל היא נולדה בתרבות שבה לילדות מלכתחילה אין סיכוי. כדי למצוא את מקומה בעולם, טולולה חייבת להיאחז בכל מי שנכון לקבל אותה. המשימה הזו הצמיחה לה מהר מאוד כנפיים, ועליהם יתענגו כל מי שיצאו למסע הזה שלה בחצר הפראית של סבתא, ביחסיה עם זוג שכנים חשוכי ילדים ובאהבתו המשונה של גבר שציפורים הם כל עולמו.

זה סיפורה של ילדה שהפכה לאישה ובאומץ לב הכירה בניכור שחוותה מצד הוריה ובכורח להסתלק ולהקים משפחה משל עצמה.

זהו סיפור מתוק-חריף. לא חוקי. אסור. סיפור שכאב הלב והכעס מתעצמים לכל אורכו, עד פקיעה.

רומן הביכורים של שרית רוטשילד הוא ניסיון של אישה חכמה ומוכשרת לפצוע את הקורא. להוליד בו זעם. להזעיק אותו אל כאבה של טולולה הקטנה. להציע לו נחמה בזרועות טולולה הבוגרת. אף אחד אינו חזק דיו לאפשר לאדישות כלפי סבלו של האחר לנצח הפעם את האהבה אליו. טולולה היא הסיכוי שלנו ללמוד לאהוב את עצמנו.

פרק ראשון

_____

אט אט החלה אימי פורמת את החיתול ההדוק לגופי כשאבי מביט בנעשה מעבר לכתפה, לא יכול לעצור את התרגשותו. אימי בלי משים עיוותה את פניה, מעולם קודם לכן לא ראתה את האמת פרושה באופן בוטה לפניה, פות נשי חף וגלוי ואימי רגילה רק לבולבולים קטנים מלאי חיים לא לשפתיים אדומות ותפוחות. עבורה מדובר בסוד החבוי בין רגליה ומעולם לא התכופפה לראותו כל שכן להראותו באור יום. האינטימיות הכפויה, התובענית עם התינוקת פרי בטנה הייתה לה לזרה ועוררה בה סלידה, וגופה בלי משים זז אחורה. אני החלתי צורחת ורועדת תוך שאני מניפה את זרועותיי ורגליי אנה ואנה, האדמתי וצרחתי מלוא ריאותיי. חסרת אונים מוטלת על גבי התנצלתי על מה שחסר לי, על מה שאימי כל כך רצתה. התנצלתי וצרחתי "רק תאהבי אותי", אבל אימי הביטה בערווה התינוקית וידעה כי מה שמונח מולה מסמן רעות. היא שבוקר וערב שתי רגליה נטועות בקרקע ויודעת לנהל את העולם ביד בוטחת ועמידתה איתנה ומפוכחת מול סערה גדולה או קטנה, מול התינוקת פרי בטנה אחזה שיתוק. דבר לא יפצה אותה על החסר.

למזלי אבי הזיז את אימי ממקומה, עטף אותי במהרה ואסף אותי אל בין זרועותיו, מנחם ומפייס. כך התהלך בחדר לאורכו ולרוחבו תוך שהוא מנענע ומפזם באוזני בלחש שיר ערש בשפת אימו עד שנרגעתי.

עוד על הספר

אחרי הרעש שרית רוטשילד

_____

אט אט החלה אימי פורמת את החיתול ההדוק לגופי כשאבי מביט בנעשה מעבר לכתפה, לא יכול לעצור את התרגשותו. אימי בלי משים עיוותה את פניה, מעולם קודם לכן לא ראתה את האמת פרושה באופן בוטה לפניה, פות נשי חף וגלוי ואימי רגילה רק לבולבולים קטנים מלאי חיים לא לשפתיים אדומות ותפוחות. עבורה מדובר בסוד החבוי בין רגליה ומעולם לא התכופפה לראותו כל שכן להראותו באור יום. האינטימיות הכפויה, התובענית עם התינוקת פרי בטנה הייתה לה לזרה ועוררה בה סלידה, וגופה בלי משים זז אחורה. אני החלתי צורחת ורועדת תוך שאני מניפה את זרועותיי ורגליי אנה ואנה, האדמתי וצרחתי מלוא ריאותיי. חסרת אונים מוטלת על גבי התנצלתי על מה שחסר לי, על מה שאימי כל כך רצתה. התנצלתי וצרחתי "רק תאהבי אותי", אבל אימי הביטה בערווה התינוקית וידעה כי מה שמונח מולה מסמן רעות. היא שבוקר וערב שתי רגליה נטועות בקרקע ויודעת לנהל את העולם ביד בוטחת ועמידתה איתנה ומפוכחת מול סערה גדולה או קטנה, מול התינוקת פרי בטנה אחזה שיתוק. דבר לא יפצה אותה על החסר.

למזלי אבי הזיז את אימי ממקומה, עטף אותי במהרה ואסף אותי אל בין זרועותיו, מנחם ומפייס. כך התהלך בחדר לאורכו ולרוחבו תוך שהוא מנענע ומפזם באוזני בלחש שיר ערש בשפת אימו עד שנרגעתי.