קינה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: ינואר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 48 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 48 דק'

ענת לויט

ענת לויט (נולדה ב-4 באוקטובר 1958) היא סופרת, משוררת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית. עם גיוסה לצה"ל החלה לפרסם שירים, סיפורים קצרים וביקורות בכתב העת הספרותי עתון 77. במהלך שנות לימודיה באקדמיה פרסמה שני ספרי שירה, "דקירות" ו"בית של געגועים". כמו כן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת במוספי הספרות של העיתונות היומית.

עבדה כעורכת לשונית בעיתונים הארץ, דבר וחדשות וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון. 

ספר שיריה "עובדת אלילים" הוא ספר השירה השלישי שלה. מאז ועד היום עוסקת בעריכת ספרים עבור הוצאות לאור. כתבה בשנים הללו את ספרי שיריה "תיקון אב", "עירומה על גב סוס במונגוליה", "תפילת יחידה" ו"היינו בגד אחד". בשנים אלו כתבה גם את ספרי הפרוזה "שפת הלוליין", "ניקול ופייר", "חובה לבוא בלבוש אלגנטי", "יומנה של אישה מודרנית" ו"מה זאת אהבה".

זכתה בפרס ורטהיים על ספרה "דקירות", בפרס ברנשטיין ב-1987 ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ב-1998.

מספריה:
דקירות, ספרית פועלים (1983)
בית של געגועים, ספרית פועלים (1987)
עובדת אלילים, ירון גולן (1994)
שפת הלוליין, גוונים (1997)
ניקול ופייר, ידיעות אחרונות ספרי חמד (2000)
תיקון אב, הקיבוץ המאוחד (2002)
חובה לבוא בלבוש אלגנטי, גוונים (2005)
עירומה על גב סוס במונגוליה, הקיבוץ המאוחד (2010)
יומנה של אישה מודרנית, כנרת : זמורה-ביתן (2011)
תפילת יחידה, הקיבוץ המאוחד (2015)
היינו בגד אחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2018)
מה זאת אהבה, לוקוס (2021)
קינה, עולם חדש (2021)
על בהונות הנפש, טוטם (2024)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/4nnnj26n

תקציר

רַק מִתּוֹךְ הֶעָפָר הַסּוֹכֵר אֶת פִּיךְ, שֶׁאֵין יָבֵשׁ מִמֶּנּוּ, אוּכַל לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ אוֹמֶרֶת
עַד כַּמָּה אַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי,
לְהַאֲמִין וּלְהָשִׁיב לָךְ אַהֲבָה.
קִיּוּמֵךְ הַמִּתְרוֹשֵׁשׁ.
נַפְשִׁי הַמִּתְאוֹשֶׁשֶׁת.

"ב־14 באוקטובר 2020 נפטרה אמי אסתר לויט מנגיף הקורונה. מותה זימן לי חוויה נפשית שבעיניי היא מן המכוננות והבלתי נתפשות בחייו של כל אדם – היעלמות פיזית גמורה של מולידו. בחודשים שחלפו מאז מות אמי, חשתי בבהירות מוחלטת שאין דרך לנפש האנושית לעכל באמת אובדן כזה אלא אולי על ידי כתיבת שירים, מעצם היותם הערוץ הישיר והנקי אל עולם הרגש הכֹּה חמקמק מטבעו. שירַי שנכתבו בעקבות מות אמי כיוונו אותי – ומכאן הם מבקשים לכוון כל מי שיקרא בהם – לכך שהנפש האנושית, בהיותה מחוברת לנפשותיהם של הורינו, לאמיתו של דבר לעולם אינה נפרדת מהן. מות הגוף והעדרו המוחלט אינם אלא הזדמנות רוחנית עליונה לכינון פרק חדש במערכת יחסים קמאית ראשונה במעלה, שמלווה כל אחד ואחד מרגע לידתו עד מותו".

כך כותבת ענת לויט באחרית הדבר של קינה, ספר שיריה השמיני, שראה אור בימים אלה בהוצאת עולם חדש. מחזור השירים הזה מתמצת בבהירות מצמררת מורכבות של יחסים בין בת לאמה עד למות האם ולאחריו. בתוך המארג הטעון הזה מועלים בחדות נוקבת נושאים אוניברסליים כמו זקנה והזדקנות הגוף ומאבקה של הנפש במפגעיה – זאת על הרקע העכור של התפשטות נגיף הקורונה. עיסוק רב מצוי בשיריה של לויט בפגישה עם המוות אלא שדווקא הוא מוצג לא אחת בשירי קינה כאפשרות של חסד וגאולה.

פרק ראשון

*
 

הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא יִהְיֶה כִּשְׁאַר הַלֵּילוֹת

בָּהֶם לֹא נִשְּׂאָה אֶל אָזְנַי הַבְּשׂוֹרָה,

לֹא נִקְּבָה אוֹתָן שִׂיחַת טֶלֶפוֹן

וּבָהּ שְׁתֵּי מִלִּים שֶׁצָּלְפָה אֲחוֹתִי -

 

אִמָּא מֵתָה

 

הַלַּיְלָה הַזֶּה יַבְדִּיל בֵּין אוֹר

רֵאשִׁיתֵנוּ לְבֵין חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה,

צְחִיחָה מִמִּדְבַּר בְּרֵאשִׁית.

 

 

*
 

וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֵם וּבִתָּהּ

נִגְדְּעוּ לִשְׁתַּיִם, וּבֵינֵיהֶן

תְּהוֹם עֲלָטָה.

 

וַיִּכְבּוּ הַמְּאוֹרוֹת בְּהֶרֶף רֶגַע

שֶׁלֹּא יִתְקֹן, שֶׁלֹּא יָשִׁיב הוֹרוּתֵךְ

שֶׁנִּקְטְפָה מִמֵּךְ בְּאַחַת, שֶׁגָּזְרָה הֱיוֹתֵךְ

אֵם כָּל חַיַּי.

 

 

*
 

מִיּוֹם לְיוֹם מִתְעַבֶּה מָסַךְ הָעֲרָפֶל שֶׁמַּפְרִיד

בֵּינֵינוּ, מַעֲמִיק הֶלֶם הַקְּרָב עַל שְׁלַל

דְּמֻיּוֹתַיִךְ, עַד אֲשֶׁר אֵדַע לִבְחֹר

אֵיזוֹ מֵהֶן תֻּטְבַּע בְּאֶבֶן הַזִּכָּרוֹן,

תַּחְתֶּיהָ נָנוּחַ לְבַסּוֹף שְׁתֵּינוּ, אֵם וּבִתָּהּ

שֶׁבָּא לָהּ יוֹמָהּ לְהִפָּרֵד מֵחַיֶּיהָ,

וַעֲדַיִן הִיא קוֹרֵאת

אֵלַיִךְ -

 

אִמָּא

 

 

ענת לויט

ענת לויט (נולדה ב-4 באוקטובר 1958) היא סופרת, משוררת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית. עם גיוסה לצה"ל החלה לפרסם שירים, סיפורים קצרים וביקורות בכתב העת הספרותי עתון 77. במהלך שנות לימודיה באקדמיה פרסמה שני ספרי שירה, "דקירות" ו"בית של געגועים". כמו כן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת במוספי הספרות של העיתונות היומית.

עבדה כעורכת לשונית בעיתונים הארץ, דבר וחדשות וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון. 

ספר שיריה "עובדת אלילים" הוא ספר השירה השלישי שלה. מאז ועד היום עוסקת בעריכת ספרים עבור הוצאות לאור. כתבה בשנים הללו את ספרי שיריה "תיקון אב", "עירומה על גב סוס במונגוליה", "תפילת יחידה" ו"היינו בגד אחד". בשנים אלו כתבה גם את ספרי הפרוזה "שפת הלוליין", "ניקול ופייר", "חובה לבוא בלבוש אלגנטי", "יומנה של אישה מודרנית" ו"מה זאת אהבה".

זכתה בפרס ורטהיים על ספרה "דקירות", בפרס ברנשטיין ב-1987 ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ב-1998.

מספריה:
דקירות, ספרית פועלים (1983)
בית של געגועים, ספרית פועלים (1987)
עובדת אלילים, ירון גולן (1994)
שפת הלוליין, גוונים (1997)
ניקול ופייר, ידיעות אחרונות ספרי חמד (2000)
תיקון אב, הקיבוץ המאוחד (2002)
חובה לבוא בלבוש אלגנטי, גוונים (2005)
עירומה על גב סוס במונגוליה, הקיבוץ המאוחד (2010)
יומנה של אישה מודרנית, כנרת : זמורה-ביתן (2011)
תפילת יחידה, הקיבוץ המאוחד (2015)
היינו בגד אחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2018)
מה זאת אהבה, לוקוס (2021)
קינה, עולם חדש (2021)
על בהונות הנפש, טוטם (2024)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/4nnnj26n

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: ינואר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 48 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 48 דק'
קינה ענת לויט

*
 

הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא יִהְיֶה כִּשְׁאַר הַלֵּילוֹת

בָּהֶם לֹא נִשְּׂאָה אֶל אָזְנַי הַבְּשׂוֹרָה,

לֹא נִקְּבָה אוֹתָן שִׂיחַת טֶלֶפוֹן

וּבָהּ שְׁתֵּי מִלִּים שֶׁצָּלְפָה אֲחוֹתִי -

 

אִמָּא מֵתָה

 

הַלַּיְלָה הַזֶּה יַבְדִּיל בֵּין אוֹר

רֵאשִׁיתֵנוּ לְבֵין חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה,

צְחִיחָה מִמִּדְבַּר בְּרֵאשִׁית.

 

 

*
 

וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֵם וּבִתָּהּ

נִגְדְּעוּ לִשְׁתַּיִם, וּבֵינֵיהֶן

תְּהוֹם עֲלָטָה.

 

וַיִּכְבּוּ הַמְּאוֹרוֹת בְּהֶרֶף רֶגַע

שֶׁלֹּא יִתְקֹן, שֶׁלֹּא יָשִׁיב הוֹרוּתֵךְ

שֶׁנִּקְטְפָה מִמֵּךְ בְּאַחַת, שֶׁגָּזְרָה הֱיוֹתֵךְ

אֵם כָּל חַיַּי.

 

 

*
 

מִיּוֹם לְיוֹם מִתְעַבֶּה מָסַךְ הָעֲרָפֶל שֶׁמַּפְרִיד

בֵּינֵינוּ, מַעֲמִיק הֶלֶם הַקְּרָב עַל שְׁלַל

דְּמֻיּוֹתַיִךְ, עַד אֲשֶׁר אֵדַע לִבְחֹר

אֵיזוֹ מֵהֶן תֻּטְבַּע בְּאֶבֶן הַזִּכָּרוֹן,

תַּחְתֶּיהָ נָנוּחַ לְבַסּוֹף שְׁתֵּינוּ, אֵם וּבִתָּהּ

שֶׁבָּא לָהּ יוֹמָהּ לְהִפָּרֵד מֵחַיֶּיהָ,

וַעֲדַיִן הִיא קוֹרֵאת

אֵלַיִךְ -

 

אִמָּא