שלומציון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שלומציון
הוספה למועדפים

שלומציון

4.3 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אריה אלדד

אריה אלדד (נולד ב-1 במאי 1950) הוא רופא כירורג פלסטי ופוליטיקאי ישראלי. בעברו היה קצין רפואה ראשי בצה"ל. לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעות האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל.

תקציר

מרים קלפהולץ (45) למדה ארכיאולוגיה אבל שתי עבודות הדוקטורט שהגישה נפסלו.  בטיול לירדן פגשה את עדנאן, מדריך תיירים שעסק גם בסחר בעתיקות. מרים גרה בעמאן כשנתיים, במהלכן החל עדנאן להביא לוחות בדיל עם כתב עברי. טקסטים ארוכים בכתב דעץ\ כתב עברי של בית ראשון, אבל מכילים את ההיסטוריה של ינאי שלומציון ובניהם הורקנוס ואריסטובלוס. 135 לוחות כאלו הוצאו לדברי עדנאן ממערה ליד מכוור, ואז הוא נהרג במפולת סלעים במערה. מרים חזרה לישראל  והבריחה ארצה גם את הלוחות. רשות העתיקות בחנה אותם וקבעה שהם מזוייפים. מרים ריכזה סביבה כת מאמינים באמיתות הממצא והם עוסקים בעשר השנים האחרונות בלימוד הטקסטים, פיענוחם, הבנת משמעויותיהם, והכנתם לפרסום מדע ( שנראה כי לא יגיע לעולם).
המספר, מחבר הספר הוזמן להשתתף בדיונים לאחר שכתב מאמר על "שלומציון" – מפלגתו קצרת הימים של אריאל שרון. הוא מטיל ספק באמיתות הממצאים, אבל הולך שבי אחר ההיקף העצום של הזיוף ( אם אכן הוא כזה) ואמונתם הלוהטת של חברי הכת. הוא עצמו עסוק באותם ימים בכתיבת ספר על לח"י, ועל אבא.  שלו שהיה אחד מראשיה. הוא נתקל בחומה אטומה בדמות ארכיון המדינה, שחלק חשוב מהתיקים של אבא שלו בארכיון – חסויים מטעמי ביטחון המדינה. התיקים עוסקים בתקופת רצח קסטנר. שתי העלילות משתלבות בחיפוש אחר אמת חמקמקה. 

פרק ראשון

פרק א'
לך תוכיח
 

-והיתה – להם – גם – אחות. לאטה מרים. נרכנת קדימה כממתיקה סוד. 
אולי בגלל המסכה. אולי בגלל רעש הרקע בבית הקפה שחזר זה עתה לחיים אחרי עוד סגר קורונה, על כל פנים – פרופ' ב' לא שמע היטב. מה היתה להם?
-אחות, חזרה מרים. ליוחנן הורקנוס היו ארבעה בנים ובת אחת. אגנס. אישה מושחתת,  פלאוויוס לא כותב עליה מילה, אבל – לא תאמין איזה סיפורים יש עליה בטקסטים שלנו.
-מעניין מאוד. סיכם הפרופסור וקם בכבדות. חייב לרוץ. המלצרים היום לא ממש מבינים כשעושים להם סימן של קשקוש בעט. הכול חשמלי עכשיו. ואני מלמד בשתיים.
-ומה עם הלוחות? מתי תוכל לבדוק אותם?
ב' הביט בה מעל משקפיו. אולי מערכת היחסים הסוערת שניהלו כמעט טרימסטר שלם, כשהיא למדה בשנה א', והוא פרופסור מבוגר, גרמה לו לשוב ולשבת בכבדות בכיסא שנטש אך לפני רגע. הביטי, מרים, אמר. הצטרד לרגע וגמע את שארית ההפוך שנותרה בכוסו. את יודעת שזו לא התקופה שלי. אני זה צלבנים. אני לא מומחה לכתב עברי של בית ראשון. ואין לי שום ניסיון בקביעת גיל מתכות.
-אז זה אומר שגם אתה לא רוצה לנגוע בזה? אפילו לא להסתכל על הארכיון? ברור לך שזו עשויה להיות רעידת אדמה לגבי כל מה שידוע על החשמונאים! 
-דיברת עם כנעני? ניסה לגלגל את הסיפור המוזר ששמע זה עתה לבן כיתתה. טיפוס מאוס שעשה לעצמו שם עולמי כשפרסם את רב־המכר "החזייה של שלומציון – פמיניזם כבוש בבית חשמונאי".
-הוא מסנן אותי. אז כתבתי לו. אפילו דיברתי עם אשתו. וגם עם הדוקטורנטית שלו, ועם עוד עשרים חוקרים מאלו שאתה מכיר, ודווקא ממש עוסקים בתקופה הקלאסית. כנעני אפילו לא חזר אליי . כולם מתחמקים.
שקל את המילים בזהירות. יוצא מנקודת הנחה שהוא מוקלט. כמו בישיבת הוועדה ההיא שדחתה את הדוקטורט של מרים. הניח את ידו על ידה שהיתה מונחת קפוצה על השולחן, ליד ספל הקפה שלה. 
-צר לי מאוד. אינני יכול לחוות דעה על משהו החורג לחלוטין מתחומי המחקר שלי. אמר כשהוא משתדל מאוד שלפחות נימת הקול לא תהיה צוננת כמו המילים. 
לחץ את ידה והלך. והפעם שוב לא ניסתה לעכב אותו. המלצר הגיע מיד כשסימנה לו. חשבון בבקשה. 
אבל נותרה לשבת עוד שעה ארוכה בבית הקפה, ליד שני ספלים ריקים וצלחת עם פירורים לא מזוהים. ב' גם לקח שני קרואסון שקדים. 

פרק ב'
פלאוויוס מתהפך 


המולת התרגשות כבושה קידמה את פניה בכניסה לאודיטוריום. הידקה את המסכה שעל פניה והיטיבה את השביס המופרז שחבשה לראשה. בבוקר, ממש ליד הדלת, העיפה מבט במראה וחשבה שעם משקפי השמש היא קצת מזכירה את סופיה לורן. מצאה לעצמה מקום פנוי, בריחוק חברתי מתאים, בשורה השלישית. מימינה ומשמאלה לפניה ומאחוריה התחבקו הסטודנטים הצעירים כאילו אין מגפה בעולם. האוהדים שבו ליציעי הכדורגל לפני חודש. לפני שבועיים התקיימה בתיאטרון הלאומי ההצגה הראשונה עם קהל, לאחר יותר משנה. והיום שבה ונפתחה השנה האקדמית. פרופ' יורם כנעני שב ללמד סטודנטים באודיטוריום אחרי הפסקה ארוכה, שנוצלה בעיקר למיון ולקטלוג חרסים בקופסאות קרטון אפורות, להרצאות משובשות בזום או לישיבות חוג שהתקיימו באותה טכנולוגיה, ושבהן לא היה ברור כלל אם המשתתפים נוכחים או שמצאו לעצמם עיסוק מרתק יותר והשאירו על המסך רק תמונה קפואה שלהם ומיקרופון מושתק.
 אבל היום – הכול מתחיל מחדש. ופרופ' כנעני הקדיש את הרצאתו "בין הפטיש לסדן – או בין הטיפש לסדין" לתככים ולאהבהבים בבית המלוכה החשמונאי בתחילת המאה הראשונה לפני הספירה. השורות הראשונות התמלאו (ברווחים המתחייבים) בעיקר בסטודנטיות צעירות. הנושא הפרובוקטיבי עשה את שלו, וכנעני את היתר. 
-אני יוצא מנקודת ההנחה שאתם בקיאים במקורות הכתובים. בראש ובראשונה בפלאוויוס. פתח כנעני בלי הקדמות מיותרות והחליק אחורה את שערו השופע שהכסיף בטרם עת. ואתם מבינים שאינני מתכוון לבזבז את זמננו היקר על קריאת מקורות. אבל רק למקרה שהריחוק החברתי שנכפה עלינו גרם לכם לראות בפעם המי יודע כמה את "סקס והעיר הגדולה" במקום לשנן את "מלחמות היהודים" – אזכיר רק כמה משפטי מפתח העוסקים בדמותה של שלומציון, כדי שנוכל להבין טוב יותר את משמעות הממצאים באלכסנדריון, ביריחו ובהורקניה. וכן אביא לכם את מה שאנו למדים מהדוח היסודי והמעמיק של רזואן לאזארסקו, הארכיאולוג הרומני שחופר במכוור, בעבר הירדן המזרחי.
סטודנטית אחת, בשורה שמאחוריה, נאנחה עמוקות. איך הוא אומר יפה רזואן לאזארסקו. 
כנעני, כמו מרים, עמד בסוף העשור הרביעי לחייו, אבל שלא כמוה – כבר היה ארבע שנים פרופסור, והיא – התייאשה אחרי הניסיון השני לכתוב דוקטורט. לשיעור הראשון בשנה א', לפני יותר מעשרים שנה, הגיע כנעני במדים, בנעליים אדומות מאובקות ובדרגות שדה של סגן. והיא בג'ינס ובחולצת פלנל משובצת שהגיעה עד לברכיה. הוא היה יפה תואר. היא – לא ממש. הוא הרבה להיעדר מההרצאות, לרוב בגלל שירות מילואים, בעיקר כשהיה צריך להגיש עבודות או להיבחן. היא למדה בשקידה. רוב חברותיה של מרים התאהבו בכנעני כבר ביום הלימודים הראשון, וגם הוא בהן. הקסם לא פג, ציינה מרים לעצמה, כשהפרופסור הצעיר הריץ את המצגת שלו. הרבה תמונות של חפירות, כשהוא לא נעדר ולוּ מאחת מהן. פה ושם גם בלי חולצה, עם כובע אוסטרלי ומשקפי שמש הורסים. זאת מאחור פיתחה סימני מצוקה נשימתית. אבל מרים המתינה בסבלנות שיגיע לעיקר. 

-ודאי שאלתם את עצמכם מה גרם לפלאוויוס לשנות את דעתו על שלומציון המלכה, החל כנעני במהלך הסיום של ההרצאה. איך הוא כותב עליה ב"מלחמות", שהנוסח הראשון שלו, העברי או הארמי, נכתב בשנת 73 לספירה, כמאה וחמישים שנה אחרי מותה של שלומציון: "יען אשר רחקו דרכיה מדרכי אכזריותו של ינאי וגם התנגדה למעשי תועבותיו", ויוספוס מוסיף גם "האישה הרפה השכילה להחזיק בידיה את השלטון, וזכתה לתהילת מושלת ביראת אלוהים. היא נזהרה מאוד בחוקי מסורת האבות והרחיקה מן השררה את הבועטים במצוות הקדושות". כך בספרו הראשון, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים", אבל ב"קדמוניות היהודים", שנכתב עשרים שנה אחר כך, פלאוויוס כבר חורץ את דינה לכף חובה: "היא היתה אישה שלא היה בה כלום מחולשת בנות מינה, שכן היתה תאבת כוח שלטון במידה יתרה... וההווה היה תמיד חשוב בעיניה מן העתיד, וכל דבר היה בעיניה שני במעלה לעומת השלטון בכיפה, ולפיכך לא נתנה את דעתה לא על ההנאה ולא על הצדק".
הסטודנטית מאחוריה ניסתה גם לנשום וגם להתבלט: אולי הגיעו אליו מקורות שלא היו בידיו כשכתב את הספר הראשון?
-מי? צודד אליה כנעני את מבטו המצודד. אסטראבון? ניקולאוס?? תימאגנס??? הרי את כולם הוא מצטט גם ב"מלחמות", וגם ב"קדמוניות". ואולי קסיוס דיו? שכתב מאה שנה אחריו? 
ותוך שהוא מפנה מבטו אל השואלת, חלפו עיניו על מרים ולא השתהו עליה. העדיפה לחשוב שהמסכה והשביס, לא השנים, מנעו את הזיהוי. זה היה הרגע שלה.
-אולי לא שלומציון השתנתה בין "מלחמות" ל"קדמוניות", אלא פלאוויוס? הציעה מרים פתרון לשאלה הרטורית של כנעני. אולי זה ההבדל בין היסטוריון בן ארבעים, במלוא כוחו, לזקן ממורמר בן שישים שעדיין לא יודע – ולעולם לא ידע – שיזכה לשם עולם. והוא מנצל את שנותיו האחרונות לסגור חשבונות עם אויביו, בייחוד עם הנשים?
ניכר בכנעני שהתעצבן. המשובסת קלקלה לו את מהלומת המחץ של ההרצאה. גנבה לו את הסיכום.
-זה מורכב יותר, נסוג כנעני. אולי ממרחק הזמן הוא היטיב להבין אותה. בשיעור הבא נעסוק בחפירות בארמונות החורף של החשמונאים ביריחו, ובחזייה המפורסמת. וגם אנחנו נבין אותה טוב יותר. 
תפסה אותו ביציאה מהאודיטוריום. שלום יורם, אמרה והסירה לרגע את המסכה. זוכר? מרים. מרים קלפהולץ. למדנו יחד לתואר ראשון.
מחיוכו ניכר בו שאינו זוכר. וגילו שחסר לך איזה סמינריון וחזרת לשנה א'? אבל תוך כדי דיבור בכל זאת נזכר. בטח. קלפהולץ. זאת את שכתבת לי על לוחות העופרת מירדן, לא?
-בדיל. לוחות בדיל. ולמה לא ענית?
-את יודעת בכמה זיופים כאלה אני מוצף? אין חודש שלא בא אליי מישהו עם המהדורה הראשונה של שיר השירים על עור תיש, או פפירוס עם שוליים שרופים, עם תעודת הלידה של ישו כשמעל הקו של "הורה 2" לא כתוב כלום. ברוב המקרים זה מגיע מירדן. יש שם תעשייה שלמה. שום חוקר רציני לא יכול להתעסק בזה. לפעמים גם ממצרים. הוסיף כנזכר במשהו.
-מנין לך שזה זיוף? שום חוקר רציני לא יכול לדחות על הסף בלי לבדוק. ומי יזייף טקסטים ארוכים כל כך כשסוף הזיוף להתגלות? תאר לך שככה היו דוחים את המגילות הגנוזות. תן לי שעה לשבת איתך. 
דיברו תוך הליכה במסדרונות הפקולטה. כנעני מיהר. או לפחות טען כך, לפגישה עם דוקטורנטית. אבל במפתיע התרצה. טוב. בואי ביום שישי בעשר. חשבתי לגמור הגהות על איזה מאמר, אבל זה סובל דיחוי. ו... תגידי, מה זה כיסוי הראש הזה? התחזקת? התחתנת?
ונכנס לחדרו בלי להמתין לתשובה. מותיר אותה במסדרון השומם. 

אריה אלדד

אריה אלדד (נולד ב-1 במאי 1950) הוא רופא כירורג פלסטי ופוליטיקאי ישראלי. בעברו היה קצין רפואה ראשי בצה"ל. לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעות האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל.

עוד על הספר

שלומציון אריה אלדד

פרק א'
לך תוכיח
 

-והיתה – להם – גם – אחות. לאטה מרים. נרכנת קדימה כממתיקה סוד. 
אולי בגלל המסכה. אולי בגלל רעש הרקע בבית הקפה שחזר זה עתה לחיים אחרי עוד סגר קורונה, על כל פנים – פרופ' ב' לא שמע היטב. מה היתה להם?
-אחות, חזרה מרים. ליוחנן הורקנוס היו ארבעה בנים ובת אחת. אגנס. אישה מושחתת,  פלאוויוס לא כותב עליה מילה, אבל – לא תאמין איזה סיפורים יש עליה בטקסטים שלנו.
-מעניין מאוד. סיכם הפרופסור וקם בכבדות. חייב לרוץ. המלצרים היום לא ממש מבינים כשעושים להם סימן של קשקוש בעט. הכול חשמלי עכשיו. ואני מלמד בשתיים.
-ומה עם הלוחות? מתי תוכל לבדוק אותם?
ב' הביט בה מעל משקפיו. אולי מערכת היחסים הסוערת שניהלו כמעט טרימסטר שלם, כשהיא למדה בשנה א', והוא פרופסור מבוגר, גרמה לו לשוב ולשבת בכבדות בכיסא שנטש אך לפני רגע. הביטי, מרים, אמר. הצטרד לרגע וגמע את שארית ההפוך שנותרה בכוסו. את יודעת שזו לא התקופה שלי. אני זה צלבנים. אני לא מומחה לכתב עברי של בית ראשון. ואין לי שום ניסיון בקביעת גיל מתכות.
-אז זה אומר שגם אתה לא רוצה לנגוע בזה? אפילו לא להסתכל על הארכיון? ברור לך שזו עשויה להיות רעידת אדמה לגבי כל מה שידוע על החשמונאים! 
-דיברת עם כנעני? ניסה לגלגל את הסיפור המוזר ששמע זה עתה לבן כיתתה. טיפוס מאוס שעשה לעצמו שם עולמי כשפרסם את רב־המכר "החזייה של שלומציון – פמיניזם כבוש בבית חשמונאי".
-הוא מסנן אותי. אז כתבתי לו. אפילו דיברתי עם אשתו. וגם עם הדוקטורנטית שלו, ועם עוד עשרים חוקרים מאלו שאתה מכיר, ודווקא ממש עוסקים בתקופה הקלאסית. כנעני אפילו לא חזר אליי . כולם מתחמקים.
שקל את המילים בזהירות. יוצא מנקודת הנחה שהוא מוקלט. כמו בישיבת הוועדה ההיא שדחתה את הדוקטורט של מרים. הניח את ידו על ידה שהיתה מונחת קפוצה על השולחן, ליד ספל הקפה שלה. 
-צר לי מאוד. אינני יכול לחוות דעה על משהו החורג לחלוטין מתחומי המחקר שלי. אמר כשהוא משתדל מאוד שלפחות נימת הקול לא תהיה צוננת כמו המילים. 
לחץ את ידה והלך. והפעם שוב לא ניסתה לעכב אותו. המלצר הגיע מיד כשסימנה לו. חשבון בבקשה. 
אבל נותרה לשבת עוד שעה ארוכה בבית הקפה, ליד שני ספלים ריקים וצלחת עם פירורים לא מזוהים. ב' גם לקח שני קרואסון שקדים. 

פרק ב'
פלאוויוס מתהפך 


המולת התרגשות כבושה קידמה את פניה בכניסה לאודיטוריום. הידקה את המסכה שעל פניה והיטיבה את השביס המופרז שחבשה לראשה. בבוקר, ממש ליד הדלת, העיפה מבט במראה וחשבה שעם משקפי השמש היא קצת מזכירה את סופיה לורן. מצאה לעצמה מקום פנוי, בריחוק חברתי מתאים, בשורה השלישית. מימינה ומשמאלה לפניה ומאחוריה התחבקו הסטודנטים הצעירים כאילו אין מגפה בעולם. האוהדים שבו ליציעי הכדורגל לפני חודש. לפני שבועיים התקיימה בתיאטרון הלאומי ההצגה הראשונה עם קהל, לאחר יותר משנה. והיום שבה ונפתחה השנה האקדמית. פרופ' יורם כנעני שב ללמד סטודנטים באודיטוריום אחרי הפסקה ארוכה, שנוצלה בעיקר למיון ולקטלוג חרסים בקופסאות קרטון אפורות, להרצאות משובשות בזום או לישיבות חוג שהתקיימו באותה טכנולוגיה, ושבהן לא היה ברור כלל אם המשתתפים נוכחים או שמצאו לעצמם עיסוק מרתק יותר והשאירו על המסך רק תמונה קפואה שלהם ומיקרופון מושתק.
 אבל היום – הכול מתחיל מחדש. ופרופ' כנעני הקדיש את הרצאתו "בין הפטיש לסדן – או בין הטיפש לסדין" לתככים ולאהבהבים בבית המלוכה החשמונאי בתחילת המאה הראשונה לפני הספירה. השורות הראשונות התמלאו (ברווחים המתחייבים) בעיקר בסטודנטיות צעירות. הנושא הפרובוקטיבי עשה את שלו, וכנעני את היתר. 
-אני יוצא מנקודת ההנחה שאתם בקיאים במקורות הכתובים. בראש ובראשונה בפלאוויוס. פתח כנעני בלי הקדמות מיותרות והחליק אחורה את שערו השופע שהכסיף בטרם עת. ואתם מבינים שאינני מתכוון לבזבז את זמננו היקר על קריאת מקורות. אבל רק למקרה שהריחוק החברתי שנכפה עלינו גרם לכם לראות בפעם המי יודע כמה את "סקס והעיר הגדולה" במקום לשנן את "מלחמות היהודים" – אזכיר רק כמה משפטי מפתח העוסקים בדמותה של שלומציון, כדי שנוכל להבין טוב יותר את משמעות הממצאים באלכסנדריון, ביריחו ובהורקניה. וכן אביא לכם את מה שאנו למדים מהדוח היסודי והמעמיק של רזואן לאזארסקו, הארכיאולוג הרומני שחופר במכוור, בעבר הירדן המזרחי.
סטודנטית אחת, בשורה שמאחוריה, נאנחה עמוקות. איך הוא אומר יפה רזואן לאזארסקו. 
כנעני, כמו מרים, עמד בסוף העשור הרביעי לחייו, אבל שלא כמוה – כבר היה ארבע שנים פרופסור, והיא – התייאשה אחרי הניסיון השני לכתוב דוקטורט. לשיעור הראשון בשנה א', לפני יותר מעשרים שנה, הגיע כנעני במדים, בנעליים אדומות מאובקות ובדרגות שדה של סגן. והיא בג'ינס ובחולצת פלנל משובצת שהגיעה עד לברכיה. הוא היה יפה תואר. היא – לא ממש. הוא הרבה להיעדר מההרצאות, לרוב בגלל שירות מילואים, בעיקר כשהיה צריך להגיש עבודות או להיבחן. היא למדה בשקידה. רוב חברותיה של מרים התאהבו בכנעני כבר ביום הלימודים הראשון, וגם הוא בהן. הקסם לא פג, ציינה מרים לעצמה, כשהפרופסור הצעיר הריץ את המצגת שלו. הרבה תמונות של חפירות, כשהוא לא נעדר ולוּ מאחת מהן. פה ושם גם בלי חולצה, עם כובע אוסטרלי ומשקפי שמש הורסים. זאת מאחור פיתחה סימני מצוקה נשימתית. אבל מרים המתינה בסבלנות שיגיע לעיקר. 

-ודאי שאלתם את עצמכם מה גרם לפלאוויוס לשנות את דעתו על שלומציון המלכה, החל כנעני במהלך הסיום של ההרצאה. איך הוא כותב עליה ב"מלחמות", שהנוסח הראשון שלו, העברי או הארמי, נכתב בשנת 73 לספירה, כמאה וחמישים שנה אחרי מותה של שלומציון: "יען אשר רחקו דרכיה מדרכי אכזריותו של ינאי וגם התנגדה למעשי תועבותיו", ויוספוס מוסיף גם "האישה הרפה השכילה להחזיק בידיה את השלטון, וזכתה לתהילת מושלת ביראת אלוהים. היא נזהרה מאוד בחוקי מסורת האבות והרחיקה מן השררה את הבועטים במצוות הקדושות". כך בספרו הראשון, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים", אבל ב"קדמוניות היהודים", שנכתב עשרים שנה אחר כך, פלאוויוס כבר חורץ את דינה לכף חובה: "היא היתה אישה שלא היה בה כלום מחולשת בנות מינה, שכן היתה תאבת כוח שלטון במידה יתרה... וההווה היה תמיד חשוב בעיניה מן העתיד, וכל דבר היה בעיניה שני במעלה לעומת השלטון בכיפה, ולפיכך לא נתנה את דעתה לא על ההנאה ולא על הצדק".
הסטודנטית מאחוריה ניסתה גם לנשום וגם להתבלט: אולי הגיעו אליו מקורות שלא היו בידיו כשכתב את הספר הראשון?
-מי? צודד אליה כנעני את מבטו המצודד. אסטראבון? ניקולאוס?? תימאגנס??? הרי את כולם הוא מצטט גם ב"מלחמות", וגם ב"קדמוניות". ואולי קסיוס דיו? שכתב מאה שנה אחריו? 
ותוך שהוא מפנה מבטו אל השואלת, חלפו עיניו על מרים ולא השתהו עליה. העדיפה לחשוב שהמסכה והשביס, לא השנים, מנעו את הזיהוי. זה היה הרגע שלה.
-אולי לא שלומציון השתנתה בין "מלחמות" ל"קדמוניות", אלא פלאוויוס? הציעה מרים פתרון לשאלה הרטורית של כנעני. אולי זה ההבדל בין היסטוריון בן ארבעים, במלוא כוחו, לזקן ממורמר בן שישים שעדיין לא יודע – ולעולם לא ידע – שיזכה לשם עולם. והוא מנצל את שנותיו האחרונות לסגור חשבונות עם אויביו, בייחוד עם הנשים?
ניכר בכנעני שהתעצבן. המשובסת קלקלה לו את מהלומת המחץ של ההרצאה. גנבה לו את הסיכום.
-זה מורכב יותר, נסוג כנעני. אולי ממרחק הזמן הוא היטיב להבין אותה. בשיעור הבא נעסוק בחפירות בארמונות החורף של החשמונאים ביריחו, ובחזייה המפורסמת. וגם אנחנו נבין אותה טוב יותר. 
תפסה אותו ביציאה מהאודיטוריום. שלום יורם, אמרה והסירה לרגע את המסכה. זוכר? מרים. מרים קלפהולץ. למדנו יחד לתואר ראשון.
מחיוכו ניכר בו שאינו זוכר. וגילו שחסר לך איזה סמינריון וחזרת לשנה א'? אבל תוך כדי דיבור בכל זאת נזכר. בטח. קלפהולץ. זאת את שכתבת לי על לוחות העופרת מירדן, לא?
-בדיל. לוחות בדיל. ולמה לא ענית?
-את יודעת בכמה זיופים כאלה אני מוצף? אין חודש שלא בא אליי מישהו עם המהדורה הראשונה של שיר השירים על עור תיש, או פפירוס עם שוליים שרופים, עם תעודת הלידה של ישו כשמעל הקו של "הורה 2" לא כתוב כלום. ברוב המקרים זה מגיע מירדן. יש שם תעשייה שלמה. שום חוקר רציני לא יכול להתעסק בזה. לפעמים גם ממצרים. הוסיף כנזכר במשהו.
-מנין לך שזה זיוף? שום חוקר רציני לא יכול לדחות על הסף בלי לבדוק. ומי יזייף טקסטים ארוכים כל כך כשסוף הזיוף להתגלות? תאר לך שככה היו דוחים את המגילות הגנוזות. תן לי שעה לשבת איתך. 
דיברו תוך הליכה במסדרונות הפקולטה. כנעני מיהר. או לפחות טען כך, לפגישה עם דוקטורנטית. אבל במפתיע התרצה. טוב. בואי ביום שישי בעשר. חשבתי לגמור הגהות על איזה מאמר, אבל זה סובל דיחוי. ו... תגידי, מה זה כיסוי הראש הזה? התחזקת? התחתנת?
ונכנס לחדרו בלי להמתין לתשובה. מותיר אותה במסדרון השומם.