מה שעובד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מה שעובד
מכר
מאות
עותקים
מה שעובד
מכר
מאות
עותקים

מה שעובד

4 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: מרץ 2022
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 280 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 40 דק'
  • קריינות: טלי ליברמן
  • זמן האזנה: 9 שעות ו 28 דק'

תלמה ליבל

תלמה לֶיְבֶּל (Thalma Lobel; נולדה ב-1947) היא פסיכולוגית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ראש מרכז אדלר לחקר ההתפתחות והפסיכופתולוגיה של הילד באוניברסיטה זו.

תחומי התמחותה הם הבדלים בין המינים, התפתחות חברתית, הבדלים בין-תרבותיים והשפעת החוויות החושיות על קבלת ההחלטות וההתנהגות. פרופ' ליבל כיהנה כראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן כדקאנית הסטודנטים של האוניברסיטה. בשנת 2008 נבחרה לוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.
ב-2014 יצא ספרה של פרופ' ליבל בארה"ב Sensation, בהוצאת סיימון ושוסטר, אשר תורגם לשפות רבות בהן סינית, יפנית, קוריאנית, רוסית, גרמנית, הולנדית, איטלקית, דנית, תאית ועוד. בעברית נקרא הספר "כוס הקפה שגרמה לי להתאהב".

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

האם ידעתם?

  • עצם נוכחותו של טלפון חכם על השולחן עלולה לפגוע בתפקודכם, אפילו אם הוא כבוי.
  • ההסתברות להתקבל לעבודה תגדל אם תשכלו רגליים בדומה לאדם העורך איתכם את הריאיון.
  • שהייה בחדר חמים מגבירה את הנטייה לקונפורמיות ומשפיעה על קבלת ההחלטות שלכם.
  • טיול קצר בטבע יוריד את רמת החרדה והלחץ וישפר את הביצוע הקוגניטיבי שלכם.
  • התבוננות במשהו ירוק למשך 40 שניות משפרת את הקשב.

במה שעובד, פרופ' תלמה ליבל, פסיכולוגית בעלת שם בינלאומי, מראה לנו כיצד גורמים שאנו נוטים להתעלם מהם בשגרת העבודה שלנו – הסביבה הפיזית, ההרגלים הבלתי מודעים שלנו ואפילו מאפיינים כמו תווי פנינו וגובה קולנו – יכולים להשפיע על חיי היומיום שלנו, לעשותנו מאושרים יותר, להוריד את רמת הלחץ ולרומם את הקריירה שלנו או להפיל אותה. בהתבסס על מחקרים פסיכולוגיים פורצי דרך, ליבל שופכת אור על הגורמים הנסתרים – שלרוב הם פשוטים וקלים לביצוע – שמשפיעים במידה משמעותית על ההצלחה ושביעות הרצון שלנו בעבודתנו ובחיינו, על היצירתיות שלנו ועל הורדת הלחץ והחרדה.

בשוק התחרותי של ימינו, שבו אפילו להבדלים זעירים עשויה להיות השפעה מכרעת על עובדים ועל ארגונים, ניצול גורמים מעין אלה לטובתכם עשוי להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

מה שעובד מציע תובנות יקרות ערך ועצות מעשיות לכולם. בין שאתם מנהלים, עובדים מן השורה, בעלי עסק, סטודנטים או פנסיונרים, ככל שתדעו יותר על המרכיבים החמקמקים שעשויים לעזור או להפריע לכם בעבודתכם ובחיי היומיום, כך תהיו ערוכים יותר לתפוס שליטה ולנווט את דרככם בעולם העבודה התחרותי של היום, ולחולל מהפך בחייכם המקצועיים והפרטיים.

פרופ' תלמה ליבל היא פסיכולוגית בעלת שם עולמי שמילאה מגוון תפקידים בכירים באוניברסיטת תל אביב, והיתה פרופסורית אורחת בהרווארד, טאפטס, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובאוניברסיטת ניו יורק. ליבל פרסמה עשרות מאמרים, וזכתה במלגות מחקר יוקרתיות.

"פשוט, נגיש, מעמיק. הספר הזה יעזור לכם להכניס שינויים קטנים בסביבתכם שיכולים לחולל שינוי גדול בחייכם. תלמה ליבל מתווה את קווי המתאר לחיים מאושרים, בריאים ומצליחים יותר."
– טל בן שחר, מחבר רב המכר באושר ובאושר.

פרק ראשון

הקדמה לקורא הישראלי

את הספר "מה שעובד" כתבתי ופרסמתי לראשונה בארצות הברית שם זכה במספר פרסים ותורגם לכמה שפות, וכעת לשמחתי מתורגם לעברית. אני מאמינה שהסיבה להצלחתו היא העובדה שהוא נוגע בכולנו, עוסק בנושאים שרלוונטיים הן לעבודה הן לחיי היומיום, ומביא תובנות וטיפים קלים לביצוע המבוססים על מחקרים אשר יעזרו לנו לשפר את ביצוענו, להצליח בעבודה, להוריד את הלחץ ולהיות מאושרים יותר.

"מה שעובד" עוסק בנושאים רבים. אחד מהם הוא השפעת הגורמים הפיזיים בסביבת העבודה - כגון הטמפרטורה, האור והנוף מהחלון - על הביצועים והתחושות שלנו. בתקופת מגפת הקורונה יותר ויותר עובדים החלו לעבוד מהבית וחלקם ממשיכים גם בשוך המגפה, לפחות בחלק מן השבוע. אך המחקרים, התובנות והטיפים רלוונטיים בין שעובדים בבית או במשרד. בבית אנו בוחרים את סביבת העבודה הטובה ביותר, לכן כדאי לדעת מה הם הגורמים הפיזיים שישפרו את ביצוענו כדי שנבחר את החדר המתאים ביותר. במשרד, גם אם איננו יכולים לבחור את החדר עצמו, עדיין יש ביכולתנו, בהרבה מקרים, לשלוט על הטמפרטורה, התאורה והעיצוב שלו. לכל אלה כפי שתראו בספר יש השפעה, לעתים מכרעת, על הביצוע שלנו, על היצירתיות שלנו ועל התנהגותנו.

חלקים אחרים בספר מדברים על גורמים, חלקם לא מודעים, כגון חיקוי בני שיחנו, צבע הבגדים שאנו לובשים, צורת לחיצת היד ועוד, המשפיעים על האינטראקציות שלנו ועל השיפוט שלנו בשיחות, בראיונות ובעבודת צוות. חלקים אחרים בספר דנים בהשפעת ההרגלים שלנו - כגון שמיעת מוזיקה, טיול בטבע, עיסוק בטלפון הסלולרי, סדר על שולחן העבודה שלנו ועוד - על הביצועים שלנו, ההצלחה שלנו, ואפילו על אושרנו.

נושא נוסף שהספר עוסק בו הוא הלחץ והחרדה. לחץ גורם לתופעות פיזיות ונפשיות ולכן יש חשיבות עליונה למצוא דרכים קלות להוריד אותו. אין ספק שהעבודה היא גורם ללחץ; ארגון הבריאות העולמי קרא ללחץ שמקורו בעבודה "המגפה של המאה ה-21." אולם העבודה היא לא הגורם היחיד ללחץ וישנם גורמים שונים בחיי היומיום - היחסים שלנו עם בני משפחתנו וחברינו, הבריאות שלנו ועוד - המשפיעים על רמות הלחץ והחרדה שלנו. בשנים האחרונות התווסף גורם נוסף והוא מגפת הקורונה: התחלנו לדאוג יותר לבריאותנו ולבריאות היקרים לנו, בעיקר למבוגרים, דאגות פרנסה התגברו, הלחץ בבית גבר בעקבות ביטולם של ימי לימודים ועוד. בארץ יש מקור לחץ נוסף אשר מתגבר כל כמה חודשים, בעיקר באזורים מסוימים, והוא המצב הביטחוני. לכן ישנה חשיבות עליונה ללמוד דרכים קלות לביצוע שיוכלו להוריד את הלחץ והחרדה ולהשפיע על מצבנו הנפשי והגופני. "מה שעובד" מביא מחקרים רבים המראים כיצד לעשות זאת בקלות יחסית.

כולנו רוצים להצליח בעבודה, להוריד את הלחץ והחרדה, לחוות אינטראקציות חיוביות, להיות יצירתיים, ובעיקר להיות מסופקים ומאושרים. אני מקווה ומאמינה שבעקבות קריאת הספר תוכלו לאמץ את מה שעובד בשבילכם.

קריאה נעימה,

תלמה ליבל

הקדמה

העבודה. חלק בלתי נפרד מחיינו. לאורך המסע שבין לידתנו למותנו, רובנו עובדים.

לפי דו"ח של הלשכה לסטטיסטיקה תעסוקתית בארצות הברית שפורסם ב-2018, הגבר הממוצע עובד 40.8 שעות בשבוע במשרה בתשלום, והאישה הממוצעת עובדת 36.2 שעות. נוסיף לזה את זמן הנסיעות ושאר פעילויות הנחוצות להחזקת משרה, ונגיע לנתח עצום משעות הערוּת היומיות אשר מוקדש לעבודה.

מעבר לכך שהעבודה מאפשרת לנו לפרנס את עצמנו ואת משפחותינו, היא גם מהווה גורם מהותי בזהותנו. השאלה הנפוצה ביותר שנשאלת כאשר שני אנשים זרים נפגשים (לאחר שהם מתוודעים זה לשמו של זה), היא "אז מה את/ה עושה?" ברור לכול שהכוונה בשאלה זו היא "איזו עבודה את/ה עושה?" התשובה המתקבלת מעלה מקבץ של הנחות באשר למשיב/ה, ובין שנרצה בכך ובין שלא, גם מהווה אינדיקציה למעמד החברתי שלו או שלה.

עבור בני המזל שבינינו העבודה יכולה להיות מקור לסיפוק, ליוקרה ולגאווה בהישגינו, ולהניב לנו הכנסה נאה. מנגד, עבור חסרי המזל ונטולי הברירה שבינינו, העבודה עלולה להיות לא יותר מחובה יומיומית הגוזלת נתח ניכר מיומנו. ועם זאת, ללא קשר לאיזה מהמחנות הללו אנו משתייכים, או היכן אנו ממוקמים על הרצף ביניהם, רק טבעי שנרצה להגדיל את תחושת הסיפוק ואת שביעות הרצון שלנו בעבודה, לשפר את ביצועינו, להעצים את היצירתיות שלנו, לזכות בהכרה ולהתקדם מבחינה מקצועית. אלו שאיפות הקיימות אצל כל עובד ועובדת, אם עצמאים ואם שכירים, כמו גם אצל בעלי עסקים, ארגונים ומנהלים אשר מעוניינים להעניק תנאים ותמריצים משופרים לכוח העבודה שלהם, ובכך לשפר את רווחיותם.

ייתכן שתשאלו: "עוד ספר עזרה עצמית שעוסק בהצלחה בעבודה ובקריירה? ברצינות?" אבל כאן מדובר במשהו אחר. רובם המוחלט של ספרי העזרה העצמית מתמקדים בתחום אחד מוּכָּר וחשוב, ושוטחים בשיטתיות את סודותיו ואת המסקנות הנובעות ממנו. לדוגמה, ישנם ספרים העוסקים בשינוי הגישה ואורח החשיבה כמפתח להצלחה. ישנם ספרים העוסקים במוטיבציה, וספרים השמים דגש על קשרים אישיים - האנשים שאנו מכירים והקשרים שאנו יוצרים - כמקפצה להתקדמות בקריירה. וישנם הרבה מאוד ספרי נישה אשר עוסקים בהצלחה בעבודה מזווית צרה יותר, כגון כיצד להתלבש נכון, התקדמות מקצועית לנשים, שפת גוף, וכן הלאה.

הרבה מאלה הם ספרים טובים ורבי ערך, אך רבים מהם נוטים להתמקד בגורמים המובָנים מאליהם: דברים כגון גיוס מוטיבציה, סדר וארגון, יצירת קשרים, וכדומה. ספר זה הוא שונה.

על סמך גישות מדעיות חדשניות וניסויים מקוריים, הספר הזה מתמקד בגורמים אשר לרוב איננו מודעים לקיומם - ואפילו אם כן, אנו נוטים שלא לייחס להם חשיבות. גורמים אלה, כגון טמפרטורה ותאורה, תמיד היו חלק מן המשוואה, ממש מתחת לאף שלנו, אלא שלרוב לא ייחסנו חשיבות רבה לקיומם, או שהם נראו לנו זניחים לחלוטין, ולא ניסינו להבין לעומק את משמעותם. עם זאת - הם תמיד משפיעים על רמת הביצועים שלנו, על הסיפוק ועל שמחת החיים שלנו. הניסויים שאתאר בספר זה חושפים אמיתות בלתי צפויות בנוגע למאפיינים עדינים של סביבת העבודה שלנו, של צוותי העבודה שלנו ושל הרגלינו האישיים. רובן המכריע של התגליות הללו עוסקות במרחב הפיזי שבו אנו עובדים, חלקן עוסקות בהלך הרוח שלנו, וחלקן עוסקות בגורמים עתירי השפעה שזכו עד היום להתעלמות גורפת, או לא היו ידועים כלל. רבות מן התגליות מפתיעות ממש, וחלקן אף מאתגרות את ההנחות המוקדמות שלנו עד כדי כך שאנו נוטים לומר, "נו, באמת. זה לא יכול להיות." אך גם במקרים אלה קיימת הוכחה מדעית חותכת.

לדוגמה, רבות נכתב על נושא הלבוש לעבודה, ועל האופן שבו בחירת בגדים נכונה עשויה להוביל להצלחה מקצועית. אך האם ידעתם שלבוש מסוים עשוי לשפר את היכולות הקוגניטיביות? או שישנם פריטי לבוש שעלולים לשבש את תוצאותיה של הערכה מקצועית אובייקטיבית?

הידעתם שבמהלך משא ומתן הרה גורל - בעסקים, או במגעים על העלאה בשכר או קידום בעבודה - הבעת כעס או אכזבה עשויה לשחק לטובתכם? או שלחלופין, היא עלולה להביא לתוצאה הרסנית ואף לגרום לכם לאבד את מקום עבודתכם? הכול תלוי בנסיבות, והספר הזה יראה לכם כיצד ומתי בדיוק לבטא רגשות כאלה באופן שיביא לכם תועלת. והאם ידעתם שאם תשלבו בצוות העובדים שלכם ולו רק עובד אחד מרקע אתני שונה, זה עשוי לחולל זינוק מטאורי ביצירתיות, במקוריות וביעילות של הצוות, אפילו אם העובד הזה לא יוציא מילה מפיו?

הידעתם שעצם ההתבוננות בצבעים מסוימים עשויה להגביר את היצירתיות ולרענן את יכולות הקשב שלכם בשעת הצורך? או שהליכה בטבע במהלך הפסקת הצהריים בעבודה עשויה להפחית משמעותית את המתח שאתם חווים, לטעון אתכם בכוחות מחודשים ולהעצים את היכולת הקוגניטיבית שלכם בזמן העבודה?

אלו רק כמה מן התובנות הרבות שנחשפו במחקרים מדעיים עדכניים. כולן ניתנות ליישום רב תועלת על ידי עובדים יחידים ועל ידי ארגונים שלמים.

לאורך כל הקריירה המקצועית שלי התעניינתי מאוד בגורמים אשר עשויים להשפיע על התפקוד, על קבלת ההחלטות ועל יכולת השיפוט שלנו, ולהפוך אותנו למאושרים יותר. למדתי באוניברסיטת תל אביב, שם קיבלתי את התואר השני ואת תואר הדוקטור בפסיכולוגיה, ושם עבדתי שנים רבות כמרצה לפסיכולוגיה. השלמתי את לימודי הפוסט־דוקטורט שלי באוניברסיטת הרווארד, שאליה חזרתי בהמשך כמרצה אורחת.

המחקרים שלי פורסמו בכתבי עת מובילים בתחום הפסיכולוגיה, לקהל קוראים שכלל בעיקר פסיכולוגים, אך מאז ומעולם רציתי לכתוב ספר המיועד לקהל הרחב. ישנם כל כך הרבה ממצאים מעניינים ומועילים להפליא בתחום הפסיכולוגיה, וחשוב שיהיו זמינים לכולם ולא רק לאנשי המקצוע בתחום. וכך, לפני מספר שנים כתבתי את ספרי הראשון, "כוס הקפה שגרמה לי להתאהב: ההשפעה הסמויה של החושים על הרגשות, ההתנהגות וההחלטות שלנו".1 הספר, שיצא לאור במדינות רבות ותורגם לשפות רבות, ממחיש כיצד מושפעות ההחלטות וההתנהגויות שלנו, בלי שנהיה מודעים לכך, מגירויים פיזיים כגון הצבע, המרקם והטמפרטורה של החפצים שאנו אוחזים בידינו. הוזמנתי להרצות על הנושא הזה בכל רחבי העולם, והיה מספק מאוד לראות את תשומת הלב שהעניקו לו אנשים כה רבים מתחומים שונים. שמחתי על התגובות החיוביות שקיבלתי מקוראי ועל שפע המסרים מאנשים שסיפרו לי שקראו את הספר ושילבו את התובנות המופיעות בו בחייהם האישיים והמקצועיים. התגובות האלו העניקו לי את ההשראה לכתיבת הספר הזה, על נושא משמעותי שקרוב ללבם של כה רבים מאיתנו: סביבת העבודה שלנו. "מה שעובד" מתמקד בגורמים המשפיעים על התפקוד המקצועי, היצירתיות ושמחת החיים בעולם העבודה.

הלחצים הכרוכים בסביבת העבודה מוכרים לי היטב, הן כפסיכולוגית שבילתה שנים רבות בחקר הגורמים המשפיעים על ההתנהגות האנושית, והן כאם עובדת שהתאמצה תמיד למצוא את האיזון בין המשפחה לקריירה. אמנם תפקידי העיקרי כמרצה באוניברסיטה הוא מחקר והוראה, אך אינני מסתגרת במגדל השן וצברתי ניסיון ניהולי רב. הייתי ראש החוג למדעי הפסיכולוגיה ודיקנית הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, וחברה בוועד המנהל של האוניברסיטה. אני גם חברה בוועד המנהל של כמה ארגונים נוספים. בתפקידים אלה, ובמיוחד כראש המחלקה וכדיקנית, הייתי ממונה על עובדים רבים, עסקתי בקבלה לעבודה ובפיטורי עובדים, התמודדתי עם מתחים ועימותים בין עובדים, וגיבשתי צוותי עבודה וועדות מקצועיות. יש לי ניסיון רב בראיונות קבלה שערכתי לצורך איוש תפקידים שונים, כגון עוזרים אדמיניסטרטיביים, עוזרי מחקר, פסיכולוגים, מנהלי יחידות, מנהלי כספים ואפילו מנכ"לים.

בספר זה אני משלבת היבטים שונים מניסיוני המקיף ומהרקע המקצועי שלי כדי להמחיש את הגורמים השונים שעלינו להביא בחשבון כדי לשפר את ביצועינו ואת תחושת שביעות הרצון שלנו במקום העבודה.

מטרתי היא להציע לעובדים (הן במשרד והן בבית) ולארגונים בכללותם צעדים מעשיים שישפרו באופן משמעותי ומדיד את ההישגים שלהם בכל הנוגע ליעילות, סיפוק, התקדמות מקצועית והכנסה. לשם כך אני מסתמכת על מחקרים עדכניים וחדשניים המעלים תובנות מקוריות, מעין תכסיסים שימושיים, שתוכלו לרתום לטובתכם די בקלות.

הספר מחולק לשלושה חלקים:

החלק הראשון, שנקרא "מה שעובד במשרד: הגורמים המשפיעים על סביבת העבודה", עוסק בגורמים סביבתיים ומציג מחקרים המלמדים כיצד הביצועים, ההתנהגות, המוטיבציה והסיפוק שלנו מושפעים מן הגורמים הללו בדרכים שלא הייתם מעלים על דעתכם. גורמים אלה כוללים את סידור המשרד, את החללים הסגורים או הפתוחים שלו, את איכות התאורה (בהירה או עמומה, מלאכותית או טבעית), הטמפרטורה בסביבת העבודה, חלונות (או היעדרם) והשפעת הנוף הנשקף מהם, והשפעתו של הטבע על עבודתנו. בשנת הקורונה עברו הרבה מאוד אנשים לעבוד מהבית וחלקנו עובדים מהבית גם עתה, לפחות חלק מהימים. ברור שבבית ישנם אילוצים ולא תמיד אפשר לבחור את החדר המתאים ביותר, אבל הספר נותן עצות רבות לבחירת סביבת העבודה, אם בבית ואם במשרד.

החלק השני, "מה שעובד עבור הצוות שלכם: גורמים מפתיעים המשנים את האופן שבו אנו עובדים יחד", מתמקד בגורמים המשפיעים על תוצאותיהן של אינטראקציות במקום העבודה כגון ראיונות, דיונים עם קולגות, דיון עם המנהל הישיר על תנאי שכר או קידום, משא ומתן עסקי (וגם פרטי), עבודת צוות, והרכב מיטבי של חברי הצוות. חלק זה כולל פרקים הממחישים את ההשפעות של גורמים כגון חיקוי, הבעת רגשות מגוונים, הבגדים שאנו לובשים, ההופעה החיצונית שלנו והמגוון האתני של העובדים על ביצועי הצוות, על האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ועל סיכויי ההצלחה שלנו במשא ומתן, בין השאר. כל פרק מציג תובנות בעלות ערך אשר יסייעו לכם להצליח יותר במשא ומתן, בעבודת צוות, בראיונות ובאינטראקציות חברתיות בכלל.

החלק השלישי, "מה שעובד בשבילכם: כוחם של ההרגלים האישיים", עוסק בגורמים התלויים בבחירות ובהרגלים של כל אחד מאיתנו ומשפיעים על תפקודנו האישי. בחלק זה מופיע פרק העוסק בהשפעת הטכנולוגיה על עבודתנו, ובדרכים חשובות ואף מפתיעות לעשות שימוש מועיל בטלפון החכם שלנו ולמנוע את השפעותיו השליליות על עבודתנו. הפרק על סדר ובלגן ממחיש כיצד סדר וארגון (או היעדרם) במשרד או בסביבת העבודה עשויים להשפיע על התנהגותנו וביצועינו. פרק נוסף עוסק במוזיקה. הפרק האחרון עוסק ביצירתיות, שבמקום העבודה עשויה להוות אתגר מורכב, ואף אכזרי, משום שלעתים קרובות אין לנו את המותרות להמתין ל"מוזה" שתבזיק עלינו השראה בזמנה החופשי. בעבודה אנו נדרשים לעתים קרובות להפגין יצירתיות ברגע נתון ולהציג תוצאות בתוך זמן קצר, לפעמים תוך עמידה בלוח זמנים נוקשה. פרק זה מציע תובנות רבות, חלקן בלתי צפויות ונראה אף שאינן רלוונטיות, אך כולן מגובות במחקר מדעי, וכולן עומדות לרשותנו ויכולות לעזור לנו להגביר את היצירתיות ואת החדשנות. תובנות אלו יכולות לעזור לנו ביצירתיות הנדרשת בתחומים רבים בחיינו, ולא רק בעבודה.

קיימת כמובן חפיפה מסוימת בין חלקי הספר, משום שהגורמים השונים ותוצאותיהם קשורים באופן הדוק זה לזה. כמכלול, ספר זה מציע שפע של תובנות מקוריות, לא ידועות ברובן, שעשויות להביא תועלת. אפילו אם תיישמו רק חלק קטן מן התובנות המופיעות בספר - למשל ביום שבו תבקשו מהמנהל שלכם העלאה בשכר או קידום, או תיכנסו למשא ומתן חשוב במיוחד, או תצטרכו להעלות רעיון מבריק, או פשוט להיות במיטבכם - תובנות אלו עשויות לסייע לכם לשפר את ביצועיכם, את שביעות הרצון, את היצירתיות, וכפועל יוצא מכך גם את הסיפוק ושמחת החיים שלכם.

1
סידור המשרד
כיצד עיצוב המשרד משפיע על תחושת היעילות והסיפוק בעבודה

"אם אתם חושבים שעיצוב איכותי הוא יקר, כדאי לכם לבחון את מחירו של עיצוב גרוע."

- ראלף ספת, מנכ"ל יגואר לשעבר

רובנו מבלים את מרבית חיינו בתוך חללים סגורים, וחוץ מהבית שבו אנו מתגוררים, סביבת העבודה שלנו היא החלל הסגור העיקרי שבו אנחנו שוהים. בעבודה אנו מוצאים את עצמנו דחוקים בתוך מרחב בלתי טבעי, מלאכותי, למשך רוב שעות הערות שלנו, כלומר - למשך רוב חיינו. המצב הזה בסופו של דבר משפיע עלינו. מחקרים הראו, וממשיכים כל העת להראות, שאיכות הסביבה הסגורה שבה אנו מבלים משפיעה על בריאותנו, על שביעות הרצון הכללית שלנו, על אושרנו1 ועל הפריון שלנו בעבודה.2 זה משהו שכדאי לכולנו לשים לב אליו. מבחינת המעסיק קיימת הצדקה כלכלית מובהקת לשדרוג מרחב העבודה באופן שיגביר את התפוקה, יפחית את כמות ההיעדרויות וישפר את תחושת הסיפוק ואת שביעות הרצון של העובדים. מבחינת העובדים, ברגע שהם מודעים להשפעתם של משתנים סביבתיים המצויים בשליטתם, הם יכולים לערוך שינויים בהתאם כדי להיות מרוצים ובריאים יותר, ולשפר את היעילות בעבודה.

ייתכן שלא תופתעו לגלות שסביבת העבודה במשרד משפיעה עלינו באופן דרמטי, אך האופן שבו היא משפיעה עלינו דווקא כן מפתיע. חלק זה של הספר עוסק בהשפעת המאפיינים הפיזיים של מרחב העבודה שלנו. מחקרים בדקו את השפעת המאפיינים הסביבתיים של סביבות עבודה שונות - גורמים כגון עיצוב המשרד, חללים פתוחים וסגורים, רעש, טמפרטורת החדר, תאורה, מיקומי החלונות ועוד - על שביעות הרצון שלנו, על הגישה שלנו, על התנהגותנו ועל רמת התפקוד שלנו. חשוב שכולנו נהיה מודעים לכך, כדי שנוכל לערוך שינויים קטנים יחסית שעשויים לשפר משמעותית את איכות חיינו בעבודה, מבחינה גופנית ונפשית כאחד, כמו גם לתרום להצלחת מקום העבודה שלנו.

חללים פתוחים או סגורים - מה עדיף?

ישנם סיפורים רבים על הסבל שנגרם לעובדים כתוצאה ישירה מסידור הסביבה המשרדית.

במהלך המאה האחרונה חלו שינויים מהירים ודרמטיים בתחום עיצוב מקומות עבודה. לאחר שחברות רבות הקימו לעובדיהן משרדים פרטיים, הן עברו לסידור של תאי עבודה סגורים למחצה (קיוביקלס או אשקוביות). ההיגיון שמאחורי השינוי הזה היה שהכנסת העובדים לקיוביקלס תפטור אותם מהסחות דעת מצד עובדים אחרים או מכל סוג אחר, ובכך תאפשר להם להתרכז בעבודה ולהשיג ביצועים משופרים. אך התאים האלה ספגו ביקורת רבה ממומחים למרחבי עבודה וכן מהעובדים עצמם. פסיכולוגים אבולוציוניים מעריכים שההעדפות שלנו בעיצוב סביבות המחיה שלנו נובעות מההיסטוריה הקולקטיבית של המין האנושי בסוואנה.3 אנו מעדיפים סביבה אשר מתיישבת עם המורשת שלנו כציידים־לקטים, וחשים אינסטינקטיבית שלא בנוח בסיטואציות אשר היו מסכנות את אבות אבותינו. בני אדם פרה־היסטוריים חשו הכי בטוחים כששהו במרחב בטוח המציע נתיבי מילוט ברורים מפני טורפים או אויבים, בלי להיות מבודדים מהביטחון שסיפקה שאר הקבוצה. עובד משרד מודרני, הסגור בתוך קיוביקל מבודד, שרוי בחשש תמידי מ"טורפים" (כגון מנהלים, יריבים ושאר גורמי מתח) הנמצאים בקרבת מקום. באופן טבעי, סביבה כזאת אינה משרה נוחות. התא המשרדי אמנם פרטי למחצה, אך יושביו אינם נהנים מאור השמש, הנוף הנגלה לעיניהם מוגבל, והם יושבים בתא זעיר שעלול להיות צפוף יותר מתא השירותים שלהם, כשגבם חשוף לעוברים ושבים. (סקוט אדמס, יוצר רצועת הקומיקס הפופולרית "דילברט", כתב ספר על חיי המשרד בשם Cubicles That Make You Envy the Dead, "אשקוביות שגורמות לך לקנא במתים".)

בזמן האחרון החלו חברות רבות לשנות שוב את עיצוב משרדיהן ועברו לסגנון "החלל הפתוח" - אופּן ספּייס. כעת חוצצים בין העובדים קירות נמוכים, אם בכלל. הרעיון שמאחורי גישת החלל הפתוח הוא שכך ניתן לעודד עבודת צוות וחילופי רעיונות בין העובדים, מה שמוביל לחדשנות ולשיפור הפריון בעבודה. יתרה מכך, סידור זה חוסך לארגון כסף היות שהוא מקצה פחות מקום לכל עובד ויכול לחסוך בעלויות הבנייה. דו"ח של אגודת מנהלי הנכסים הבינלאומית (IFMA) שפורסם בכתב העת "וושינגטון ביזנס ג'ורנל"4 מציין כי "כ-70 אחוזים מעובדי המשרד בארצות הברית עובדים כיום בחלל פתוח, עם מחיצות נמוכות או בלי מחיצות כלל." במקום ששיחות החולין יתרחשו באתרים משותפים כגון פינת הקפה או מכונת הצילום, החלל הפתוח במשרדים מציע כיום לעובדים שפע של הזדמנויות לשוחח זה עם זה ולהחליף ביניהם ידע.

יש הסבורים שהחלל הפתוח תורם רבות לשיתוף פעולה בין העובדים. אך התפיסה הזאת הופרכה לאחרונה, והאופן ספייס ספג ביקורת עזה. במחקר שתואר בכתבה בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "החלל המשרדי הפתוח אכן גרוע כפי שחשבתם" בחנו החוקרים שני מקרים של חברות אשר החליפו את עיצוב משרדיהן לסגנון אופן ספייס, ללא קיוביקלס.5 הם גילו שלאחר השינוי, כמות האינטראקציות שקיימו ביניהם העובדים פנים־אל־פנים ירדה ב-70 אחוזים, ובמקום זאת הם הגבירו את כמות התקשורת האלקטרונית באמצעות הודעות דואר אלקטרוני ומסרים אחרים. במקביל, עובדים רבים במשרדים המעוצבים כחלל פתוח חובשים אוזניות מבטלות רעש שיעזרו להם להתעלם מההמולה סביבם, ולעתים קרובות הדבר בא על חשבון התקשורת עם חבריהם לעבודה.

מאמר שפורסם בכתב העת "ניו יורקר" ב-2014, בשם "מלכודת המשרד הפתוח", סקר כמה מחקרים שהעלו כי עיצוב החלל הפתוח משפיע לרעה גם על הביצועים בעבודה.6 במחקר שנערך בדנמרק נסקרו 2,403 עובדים כדי לבדוק כמה ימי מחלה הם ניצלו בפרק זמן נתון, והתגלה כי קיים מתאם בין מספר ימי המחלה לבין מספר העובדים החולקים אותו משרד.7 מספר ימי החופש שלקחו עובדים אשר חלקו את משרדם עם אדם נוסף היה גבוה ב-50 אחוזים מזה של עובדים אשר עבדו במשרד אישי משלהם, ומספר ימי המחלה שלקחו עובדים במשרדים בסגנון חלל פתוח היה גבוה ב-62 אחוזים. ניתן לטעון שיש לכך סיבות פיזיות (חשיפה לחיידקים של השותפים למשרד, לדוגמה), או פסיכולוגיות (חלוקת אחריות: ככל שקבוצת העובדים גדולה יותר, כך ההיעדרות בולטת פחות, ויש יותר כוח אדם שיכול למלא את מקומו של העובד הנעדר). אך בכל מקרה, ההיעדרות עולה כסף למעסיק ומשפיעה על הביטחון התעסוקתי ועל יכולת שימור העובדים.

כמה מחקרים, שנערכו ברובם על ידי חוקרים משוודיה ומדנמרק, גילו שסביבת עבודה כזו משפיעה לרעה על תחושת הסיפוק ועל שביעות הרצון בעבודה.8 מחקר שפורסם בצרפת ב-2018 מצא כי 70 אחוזים מן העובדים אינם מרוצים מן העבודה בחלל פתוח.9

האם החלל הפתוח סוגר עליכם?

קיימת סברה רווחת שעיצוב המשרד בסגנון אופן ספייס מועיל לעובדים משום שהוא מעודד את שיתוף הפעולה ביניהם, אך חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הגיעו למסקנה אחרת.10 הם בחנו את המעבר שביצעו שתי חברות ממשרדים אישיים לחללים פתוחים יותר, ואת האופן שבו שינוי זה השפיע על התקשורת הבין־אישית. ממצאיהם העלו צמצום משמעותי בכמות המפגשים פנים־אל־פנים בין העובדים, במקביל להגברת התקשורת באמצעים אלקטרוניים. החוקרים הגיעו למסקנה כי בסביבה של חלל פתוח נוטים העובדים להימנע ממגע עם עמיתיהם החולקים עמם את המרחב, ומעדיפים לקיים את התקשורת ביניהם באמצעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט. וכך יורדת תדירות המפגשים פנים־אל־פנים, הכוללים שיחות חולין ושפת גוף המעשירות את התקשורת, ואת מקומם תופסת (וממלאת?) תקשורת אלקטרונית נטולת פנים וקול.

להתכתבויות בדואר אלקטרוני יש אמנם יתרונות, אך כפי שנראה באחד הפרקים הבאים המוקדש לנושא הדואר האלקטרוני, יש להן גם חסרונות. החסרונות האלה כוללים פרשנות מוטעית של הנימה והכוונה של המילה הכתובה - מכשלה קשה שעלולה להשפיע לרעה על התקדמות פרויקט או להעכיר מערכות יחסים. משום כך, רצוי מאוד ששני סוגי התקשורת יתקיימו זה לצד זה במקביל וישלימו זה את זה.

התלונות הנפוצות ביותר בקרב העובדים בחלל פתוח נוגעות לרעש, להיעדר פרטיות ולחוסר שליטה על המרחב האישי שלהם.

יותר מדי רעש

לפי סקר שנערך על ידי מכון גאלופ ב-2017, תחת הכותרת "מצבו של מקום העבודה האמריקאי", לא פחות מ-75 אחוזים מן העובדים בארצות הברית מתלוננים על רעש במקום העבודה, ו-38 אחוזים מציינים שהיו מוכנים להחליף מקום עבודה רק כדי לזכות במשרד עם דלת. אין ספק שהחלל הפתוח רועש הרבה יותר מאשר משרדים פרטיים סגורים. רעש אובחן כגורם לבעיות רבות, ביניהן הפרעה לריכוז, הפחתת היצרנות, ירידה בסיפוק מהעבודה ופגיעה במצב הגופני ובתפקוד. עובדים היושבים במשרד רועש משיגים ציונים נמוכים יותר במבחני זיכרון, ואפילו במבחנים מתמטיים פשוטים יחסית.11 כמה קבוצות של חוקרים שוודים מצאו כי רעש חריג פוגע במוטיבציה ומגביר את העייפות,12 ובמשרד רועש התקבלו דיווחים רבים יותר על בעיות בריאותיות.13 במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל, לדוגמה, נחשפו מחצית המשתתפים (שעסקו בעבודה פקידותית) לרעשים בחלל משרדי פתוח למשך שלוש שעות, בעוד מחציתם השנייה ישבה בחדר שקט.14 המשתתפים ששהו במרחב הרועש הפגינו מוטיבציה נמוכה בהרבה לפתור בעיות. בנוסף נרשמה עלייה ברמת הלחץ שחוו, על פי מדידה של רמת האפינפרין (הידוע גם בשם אדרנלין) בדמם.

המקור המרכזי לרעש במשרד המעוצב כחלל פתוח, שגורם להפרעה הגדולה ביותר, הוא דיבור אנושי, ואחריו צוינו צלצולי טלפון, צעדים ושאר פעילויות רועשות.15 מחקרים מראים כי קולות דיבור ברקע משפיעים לרעה על דרגת ההצלחה במשימות קוגניטיביות שונות שנהוג לבצע במשרד כגון הגהה, הבנת הנקרא וכתיבה.16 חלק ניכר מקולות הדיבור שאנו שומעים בחלל הפתוח נובע משיחות טלפון. להבדיל ממצב שבו אנו מאזינים לשני עובדים המפטפטים זה עם זה, במקרים של שיחות טלפון אנו בעצם מאזינים למחצית מן השיחה, כלומר למשפטים ולתגובות של אחד ממשתתפי השיחה בלבד. "את צוחקת?" "מה הבעיה?" "אז מה הוא אמר?" שיחה חצויה שכזאת מעוררת את סקרנותנו באופן בלתי נמנע, וגוזלת משאבים מחשבתיים בעוד מוחנו מתאמץ להשלים את הפערים. כששומעים רק צד אחד של השיחה, מתפתים מדרך הטבע לנחש מה נאמר בצד השני שלה, פעולה הדורשת ריכוז על חשבון מטלות אחרות שזקוקות לתשומת הלב שלנו. הקומיקאי בוב ניוהארט נודע בחצאי השיחות המשעשעים שהציג בהופעותיו, להנאת צופיו שיכלו להשלים בעצמם את המחצית השנייה של השיחה על סמך ההגשה שלו. מחקרים מראים שאנשים מאזינים בקשב רב יותר לחצאי שיחות מאשר לשיחות שלמות, מוטרדים מהם יותר ומתפקדים באופן גרוע יותר בזמן ההאזנה להם, בהשוואה להאזנה לשיחה שלמה.17 קבוצה של חוקרים שוודים נתנו למשתתפי המחקר שלהם משימה משרדית שדרשה ריכוז, הבנה וזיכרון.18 המשתתפים התבקשו להשלים את המשימה במהירות האפשרית. במסגרת המחקר נחשפו המשתתפים לשלושה מצבי רעש שונים: בראשון נשמע ברקע, בזמן ביצוע המשימה, צד אחד של שיחת טלפון; במצב השני שמעו המשתתפים את שני הצדדים של אותה שיחה בזמן ביצוע המשימה; במצב השלישי שררה דממה, ללא שיחות רקע. לכל אחד משני המצבים הרועשים היו שתי גרסאות: גרסה שבה השיחה היתה בעלת משמעות והמשתתפים יכלו להבין אותה, וגרסה שבה המילים עוותו עד כדי כך שהמשתתפים לא יכלו להבין את הנאמר בשיחה. החוקרים גילו כי האזנה למחצית השיחה הפריעה לביצוע המשימה יותר מאשר האזנה לשיחה השלמה, אך רק כאשר השיחות היו בעלות משמעות. כאשר המשתתפים נחשפו לשיחה מעוותת, חסרת פשר - בין שהשיחה היתה מלאה ובין חצויה - ביצועיהם לא נפגעו בהשוואה למצב השלישי, נטול הרעשים. שיחה חצויה שיש לה משמעות לוכדת את תשומת לִבנו ומשפיעה על התפקוד שלנו.

אחת הדרכים שבהן ניתן להתגבר על הסחות קוליות כאלו היא באמצעות מיסוך קולי, המסייע להתגבר על ההשפעות השליליות של דיבור ברקע. כמה מחקרים בחנו את השפעותיהם של צלילים ממסכים מסוגים שונים, כגון קול נביעת מים ממעיין, מוזיקה או שילוב של כמה קולות המשוחחים ביניהם בו־זמנית.19 מחקרים אלה גילו, בין השאר, כי הנבדקים אשר שמעו כמה קולות משוחחים השיגו תוצאות טובות יותר במשימות הקוגניטיביות של המחקר מאשר אלה ששמעו קול יחיד. העובדים חשו את הסיפוק הרב ביותר כאשר האזינו לשילוב צלילים ממסכים של קולות שיחה מרובים יחד עם גלי מים.

הפרידו בין הפרטי לציבורי

בקשו מהעובדים שלכם לנהל את שיחות הטלפון הפרטיות שלהם מחוץ למשרד. עובדים בחלל פתוח סובלים מהסחת דעת כשהם חשופים לשיחות טלפון פרטיות של עמיתיהם, כיוון שלעתים קרובות הם מנסים לנחש מה נאמר בצד השני של השיחה.

אמנם רעשי רקע נוטים להסיח את דעתנו ולהשפיע לרעה על התפקוד הקוגניטיבי שלנו, אך מחקר מפתיע אחד הראה שרעש רקע ברמה מסוימת עושה בדיוק את ההפך - הוא עשוי להגביר את היצירתיות.20 החוקרים חילקו את משתתפי המחקר לארבע קבוצות אקראיות והטילו עליהם לבצע את "מבחן האסוציאציות המרוחקות", משימה שחוקרים נוהגים להשתמש בה כדי למדוד את הפוטנציאל היצירתי של הנבדקים (זִכרו את שם המבחן הזה - נחזור לעסוק בו בפרק 14). בזמן ביצוע המבחן חשפו החוקרים כל קבוצת משתתפים לרמה אחרת של רעש. קבוצה אחת נחשפה לרעש ברמה נמוכה, בעוצמה של 50 דציבלים (רעש המקביל לזה של פרוור שקט או מנוע של מקרר). קבוצה נוספת נחשפה לרעש ברמה בינונית, בעוצמה של 70 דציבלים (מקביל למים זורמים במקלחת). קבוצה אחרת נחשפה לרעש ברמה גבוהה, בעוצמה של 85 דציבלים (מקביל למסעדה רועשת). קבוצה נוספת ישבה בחדר שקט, ולא נחשפה לרעש כלשהו. למרבה ההפתעה, משתתפי הקבוצה אשר נחשפה לרעש בדרגה הבינונית, בעוצמה של 70 דציבלים, השיגו תוצאות טובות יותר משלוש הקבוצות האחרות, כולל אלה אשר ישבו בחדר השקט. במילים אחרות, רעשי רקע בעוצמה נמוכה משפיעים לטובה על היצירתיות. זה עשוי להסביר במידה מסוימת מדוע אנשים עשויים להגיע לריכוז רב יותר כשהם מוקפים ברעשי הרקע של בית קפה.

אוזניות? נשמע טוב!

אם אין לכם ברירה אלא לעבוד בחלל פתוח והרעש מפריע לכם, נסו לחבוש אוזניות. תוכלו להקשיב לצלילי טבע או לצלילים של בתי קפה, או לצלילים אחרים שנועדו למסך רעשים מסיחי דעת במשרד. למעשה ישנם אתרי אינטרנט וסרטוני יו־טיוב שמראים כיצד להאזין להמולה של בית קפה בעזרת האוזניות, במטרה לשפר את הריכוז והיצירתיות (נסו למשל את mynoise.net). אם בחברה שלכם יש חדרים פרטיים זמינים, נסו לעבוד שם כשעליכם לבצע משימות הדורשות ריכוז. אחרת, קחו הפסקה של כמה דקות בכל שעה כדי לנקות את הראש, עם אוזניות במידת האפשר.

למעשה, אפילו מסעדה רועשת היא סביבת עבודה עדיפה למשימות הדורשות ריכוז, בהשוואה לחלל פתוח עם רמת רעש דומה. מדוע? במאמר שפורסם ב-2017 בכתב העת "הרווארד ביזנס ריוויו" טען דייוויד בורקוס כי הסיבה לכך שאנו מסוגלים לעבוד באופן יעיל יותר בבית קפה מאשר בחלל משרדי פתוח היא שהחלל המשרדי מושך אותנו ללא הרף להיכנס לשיחות.21 להבדיל, רעשי הרקע בבית הקפה אינם נוגעים לנו ברובם, והשיחות שם אינן מעוררות בנו רצון להצטרף או מסיחות את דעתנו (אלא אם כן שיחה עסיסית במיוחד מתנהלת ממש בסמוך לנו, או שאירוע מרעיש מתרחש בקרבת מקום). גם במקרה זה ניתן לראות שהרלוונטיות של השיחות המתקיימות סביבנו (או היעדר הרלוונטיות במקרה של בית הקפה) היא זו שקובעת עד כמה הן יסיחו את דעתנו.

פרטיות (או היעדרה)

חוץ מבעיית הרעש, עובדים בחלל פתוח סובלים מהיעדר מוחלט של פרטיות. מן הסתם, קשה לעובד להתרכז בעבודתו כשמישהו ניגש פתאום אל השולחן של העובד הסמוך לו, או כשהוא עד לפלירט בין קולגות. מהסחות דעת כאלו קשה להתעלם, וההתעלמות דורשת מאמץ מנטלי.

עובדים מתלוננים על היעדר הפרטיות גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. אנו מתנהגים אחרת כשאנו מצויים בקבוצה, ומן הסתם עלינו לשמור על התנהלות חברתית מהוגנת. אבל מה קורה כשאנו מתוחים או עצובים? או כשאנו חייבים לערוך שיחת טלפון חשובה בנושא אישי? או סתם להתגרד במקום פרטי? נכון, שיחות חשובות או מסווגות בין עמיתים, או עם המנהל הישיר, נערכות לרוב במרחב פרטי. אך שיחות ניטרליות בחלל הפתוח יכולות לקבל במהירות נופך אישי ולגעת בנושאים שאי־אפשר לדון בהם בצנעה בנוכחות עיניים צופיות ואוזניים כרויות. יש מקומות עבודה שבהם העובדים מתלוננים שאין להם אף מקום שבו אינם מרגישים מאוימים, מלבד תא שירותים פרטי או מחוץ לבניין. מחקר שפורסם ב-2018 סקר את שביעות הרצון של עובדים במשרדי ממשלה בבריטניה, שהועברו מחדרי עבודה פרטיים או פרטיים למחצה למשרדים גדולים בסגנון חלל פתוח.22 שלא במפתיע, נמצא כי שביעות הרצון של העובדים בחלל הפתוח היתה נמוכה יותר. הממצא המשמעותי במקרה הזה היה שנשים הביעו את הרמה הגבוהה ביותר של אי־שביעות הרצון מן השינוי, מה שנכון כנראה לכל המשרדים המעוצבים כחלל פתוח. היעדר פרטיות נוטה לגבות מחיר אישי גבוה יותר מנשים. הנשים דיווחו כי חשו שחזותן החיצונית היתה נתונה לביקורת נוקבת יותר בחלל הפתוח. הן חשו שהקולגות הגברים שלהן נועצים בהן כל הזמן עיניים, והיו מודאגות ללא הרף ביחס להופעתן החיצונית, מה שעורר בהן תחושות מצוקה ומבוכה. מבוכה זו גרמה לנשים לחשוב פעמיים לאן ללכת בתחומי המשרד, ולשקול בקפידה רבה יותר את לבושן. מחקר נוסף, שסקר 5,000 עובדי משרד בסוגים שונים של משרדים, גילה כי נשים מושפעות לרעה מסוג המשרד יותר מאשר גברים.23

תנו לי קצת פרטיות

ארגונים צריכים לספק לעובדים בחללים פתוחים מרחב פרטי, שבו יוכלו לקיים שיחות טלפון ולערוך פגישות פרטיות. מרחב זה יעניק להם פרטיות בעת הצורך, וגם יתרום לתפקוד טוב יותר של העובדים האחרים.

ישנם כמובן הבדלים בין אדם לאדם, ומה שטוב ונוח לאחד, לא בהכרח יתאים לחברו. אנשים מופנמים מרגישים פחות בנוח בחללים פתוחים מאשר טיפוסים מוחצנים, ולעתים קרובות מתקשים מאוד לתפקד במשרד המעוצב כך.24

חוסר שליטה

עוד תלונה נפוצה של עובדים בחלל פתוח היא היעדר השליטה על המיזוג, על התאורה, על המרחב האישי שלהם, ועוד. העובדה שעליהם לחלוק את המרחב עם אנשים אחרים מאלצת אותם להתפשר על טמפרטורה שתעורר כמה שפחות מחאות בקרב כל הנוכחים, או במילים אחרות "פשרה הוגנת" שלא בהכרח נראית לכולם הוגנת. מיזוג האוויר והחימום מביאים את הטמפרטורה במשרד לרמה שתהיה נעימה לחלק מהאנשים אך עשויה לגרום לאחרים להתענות. אני מכירה אישית גברת נחמדה שחלקה את משרדה עם שלושה עובדים נוספים במשך עשר שנים. היא סובלת קשות כשהמיזוג מקרר יותר מדי, ובימים חמים סובלת לכל אורך יום העבודה בתנאים שנוחים לעמיתיה, אך מבחינתה הם ייסורי גיהינום. תחנוניה להנמיך את עוצמת הקירור נדחו בנימוס, מתוך היענות לרצון הרוב. העניין גרם לה למתחים במקום עבודתה בכל קיץ מחדש, ואף גרם להרס מערכת היחסים שלה עם אחד מעמיתיה (זה שהיא נאלצת לשבת לידו במשך חמישה ימים בשבוע).

קר מדי, חם מדי, ולעתים חשוך מדי

במשרד המעוצב כחלל פתוח, נסו לצייד כל שולחן במנורה קטנה ומאוורר. כך העובדים זוכים בשליטה מסוימת על התאורה ועל הטמפרטורה.

סביבת עבודה מסוג חדש: גמישה, מבוססת פעילות

חברות גדולות רבות כגון IBM, מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק וחברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) עברו לעיצוב משרד היברידי. מודל זה מביא בחשבון שמה שמתאים לטיפוס מסוים של עובדים לא יתאים בהכרח לאחרים. משרדים אלה משלבים חדרי עבודה פרטיים, שבהם יכולים העובדים לשבת בשקט ולעבוד על משימות הדורשות ריכוז ללא הסחות דעת, לצד מרחבים פתוחים רבים המאפשרים אינטראקציה חברתית ויצירת קשרים, מרחבים משותפים קטנים יותר לעבודה של צוותים מצומצמים, קירות ניידים הניתנים להזזה, ואזורים עם בידוד אקוסטי לצורך שיחות בטלפון. הרעיון הוא להגביר את תפוקתו של העובד היחיד בלי להזניח את הפן החברתי החשוב. כמה חברות מתקדמות החלו להציע לעובדיהן "חדרי בידוד" חסיני רעש, ואפילו מתחמים שבהם אסור להשתמש במכשירים אלקטרוניים. ישנן חברות שהוסיפו למשרדיהן "חדרי התרגעות", מצוידים בפופים וכריות, שם יכולים העובדים לנוח ולעבור על הדואר האלקטרוני שלהם. במגדל Salesforce בסן פרנסיסקו יש אזור מדיטציה בכל קומה לרווחת העובדים. לפי מאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" תחת הכותרת "אל תתרגלו יותר מדי לשולחן העבודה הזה", חברות רבות מעצבות מחדש את משרדיהן ויוצרות מרחבים מבוססי פעילות, הידועים גם בכינוי "משרדים גמישים", שבהם העובדים חופשיים לעבור בכל פעם למרחב המתאים לפעילות שבה הם עוסקים באותו זמן.25

ההשפעות של מרחבי העבודה מבוססי הפעילות האלה על רמת הביצועים ועל שביעות הרצון של העובדים עדיין לא נחקרו במלואן. הממצאים הראשוניים אינם ברורים, ואף עומדים בסתירה בינם לבין עצמם. מחקרים מסוימים העלו כי עיצוב משרדי כזה משפיע לרעה על שביעות הרצון ועל התפוקה של העובדים,26 בעוד מחקרים אחרים מצאו השפעה חיובית על בריאות העובדים בטווח הארוך.27 ב-2019 סקרה קבוצת חוקרים אוסטרלים 17 מחקרים שבהם השתתפו במצטבר 36,039 איש.28 הם גילו שמקומות עבודה המעוצבים בגישה מבוססת פעילות משפיעים לחיוב על האינטראקציה הבין־אישית, על התקשורת בין העובדים ועל שביעות הרצון בעבודה, אך מציגים השפעה שלילית בתחומי הפרטיות והריכוז. עם זאת, הממצאים בנוגע לקשר שבין מקומות עבודה מסוג זה לבריאות הגופנית והנפשית של העובדים לא היו עקביים. נדרשים מחקרים נוספים כדי להעריך את מלוא ההשפעה של סביבת עבודה זו.

מן הסתם, אין באפשרותנו לבחור במדויק את החלל המשרדי שבו אנו עובדים.

כפי שראינו, משרדים בסגנון אופן ספייס הפגינו נחיתות ברורה בכל הנוגע לשביעות הרצון ולרווחה הכללית של העובדים, ומחקרים חדשים ממשיכים לאשש את המסקנה הזאת.29 לרוע המזל, ארגונים רבים ממשיכים לעצב כך את משרדיהם, למרות המגרעות של הגישה העיצובית הזאת.

בחברות שבהן רוב העובדים מבלים את יומם בחללי עבודה פרטיים, חשוב שיהיה מרחב משותף שבו יוכלו מדי פעם להתאסף ולשוחח. באופן אידיאלי רצוי שזה יהיה אזור נעים, לא רחוק מחללי העבודה, עם מכונת קפה ומתקן למים קרים, שבו יכולים העובדים לשבת ולתקשר ביניהם. מרחב זה הוא חיוני, משום שבני אדם אינם בנויים מטבעם לשבת בבידוד כמעט מלא כל היום ולעבוד ללא כל מגע חברתי.

לפיכך, המגמה הנוכחית בקרב חברות רציניות היא לעבור לעיצוב משרדי היברידי (משולב). זהו פתרון מיטבי מבחינת העובדים, כפי שכבר ראינו, ובהחלט עדיף גם לחברות משום שהוא מצמצם את תופעת ההיעדרויות מהעבודה ומשפר את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים.

אם אתם "תקועים" בסביבת עבודה שאינכם מרגישים בה בנוח, נסו לאמץ את ההמלצות שעלו בפרק זה. הביאו לעבודה אוזניות, מאוורר, או תנור חימום קטן מהבית, בתקווה שביום מן הימים סביבת העבודה שלכם תשתנה באופן שיתאים יותר לצרכים שלכם.

תלמה ליבל

תלמה לֶיְבֶּל (Thalma Lobel; נולדה ב-1947) היא פסיכולוגית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ראש מרכז אדלר לחקר ההתפתחות והפסיכופתולוגיה של הילד באוניברסיטה זו.

תחומי התמחותה הם הבדלים בין המינים, התפתחות חברתית, הבדלים בין-תרבותיים והשפעת החוויות החושיות על קבלת ההחלטות וההתנהגות. פרופ' ליבל כיהנה כראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן כדקאנית הסטודנטים של האוניברסיטה. בשנת 2008 נבחרה לוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.
ב-2014 יצא ספרה של פרופ' ליבל בארה"ב Sensation, בהוצאת סיימון ושוסטר, אשר תורגם לשפות רבות בהן סינית, יפנית, קוריאנית, רוסית, גרמנית, הולנדית, איטלקית, דנית, תאית ועוד. בעברית נקרא הספר "כוס הקפה שגרמה לי להתאהב".

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: מרץ 2022
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 280 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 40 דק'
  • קריינות: טלי ליברמן
  • זמן האזנה: 9 שעות ו 28 דק'
מה שעובד תלמה ליבל

הקדמה לקורא הישראלי

את הספר "מה שעובד" כתבתי ופרסמתי לראשונה בארצות הברית שם זכה במספר פרסים ותורגם לכמה שפות, וכעת לשמחתי מתורגם לעברית. אני מאמינה שהסיבה להצלחתו היא העובדה שהוא נוגע בכולנו, עוסק בנושאים שרלוונטיים הן לעבודה הן לחיי היומיום, ומביא תובנות וטיפים קלים לביצוע המבוססים על מחקרים אשר יעזרו לנו לשפר את ביצוענו, להצליח בעבודה, להוריד את הלחץ ולהיות מאושרים יותר.

"מה שעובד" עוסק בנושאים רבים. אחד מהם הוא השפעת הגורמים הפיזיים בסביבת העבודה - כגון הטמפרטורה, האור והנוף מהחלון - על הביצועים והתחושות שלנו. בתקופת מגפת הקורונה יותר ויותר עובדים החלו לעבוד מהבית וחלקם ממשיכים גם בשוך המגפה, לפחות בחלק מן השבוע. אך המחקרים, התובנות והטיפים רלוונטיים בין שעובדים בבית או במשרד. בבית אנו בוחרים את סביבת העבודה הטובה ביותר, לכן כדאי לדעת מה הם הגורמים הפיזיים שישפרו את ביצוענו כדי שנבחר את החדר המתאים ביותר. במשרד, גם אם איננו יכולים לבחור את החדר עצמו, עדיין יש ביכולתנו, בהרבה מקרים, לשלוט על הטמפרטורה, התאורה והעיצוב שלו. לכל אלה כפי שתראו בספר יש השפעה, לעתים מכרעת, על הביצוע שלנו, על היצירתיות שלנו ועל התנהגותנו.

חלקים אחרים בספר מדברים על גורמים, חלקם לא מודעים, כגון חיקוי בני שיחנו, צבע הבגדים שאנו לובשים, צורת לחיצת היד ועוד, המשפיעים על האינטראקציות שלנו ועל השיפוט שלנו בשיחות, בראיונות ובעבודת צוות. חלקים אחרים בספר דנים בהשפעת ההרגלים שלנו - כגון שמיעת מוזיקה, טיול בטבע, עיסוק בטלפון הסלולרי, סדר על שולחן העבודה שלנו ועוד - על הביצועים שלנו, ההצלחה שלנו, ואפילו על אושרנו.

נושא נוסף שהספר עוסק בו הוא הלחץ והחרדה. לחץ גורם לתופעות פיזיות ונפשיות ולכן יש חשיבות עליונה למצוא דרכים קלות להוריד אותו. אין ספק שהעבודה היא גורם ללחץ; ארגון הבריאות העולמי קרא ללחץ שמקורו בעבודה "המגפה של המאה ה-21." אולם העבודה היא לא הגורם היחיד ללחץ וישנם גורמים שונים בחיי היומיום - היחסים שלנו עם בני משפחתנו וחברינו, הבריאות שלנו ועוד - המשפיעים על רמות הלחץ והחרדה שלנו. בשנים האחרונות התווסף גורם נוסף והוא מגפת הקורונה: התחלנו לדאוג יותר לבריאותנו ולבריאות היקרים לנו, בעיקר למבוגרים, דאגות פרנסה התגברו, הלחץ בבית גבר בעקבות ביטולם של ימי לימודים ועוד. בארץ יש מקור לחץ נוסף אשר מתגבר כל כמה חודשים, בעיקר באזורים מסוימים, והוא המצב הביטחוני. לכן ישנה חשיבות עליונה ללמוד דרכים קלות לביצוע שיוכלו להוריד את הלחץ והחרדה ולהשפיע על מצבנו הנפשי והגופני. "מה שעובד" מביא מחקרים רבים המראים כיצד לעשות זאת בקלות יחסית.

כולנו רוצים להצליח בעבודה, להוריד את הלחץ והחרדה, לחוות אינטראקציות חיוביות, להיות יצירתיים, ובעיקר להיות מסופקים ומאושרים. אני מקווה ומאמינה שבעקבות קריאת הספר תוכלו לאמץ את מה שעובד בשבילכם.

קריאה נעימה,

תלמה ליבל

הקדמה

העבודה. חלק בלתי נפרד מחיינו. לאורך המסע שבין לידתנו למותנו, רובנו עובדים.

לפי דו"ח של הלשכה לסטטיסטיקה תעסוקתית בארצות הברית שפורסם ב-2018, הגבר הממוצע עובד 40.8 שעות בשבוע במשרה בתשלום, והאישה הממוצעת עובדת 36.2 שעות. נוסיף לזה את זמן הנסיעות ושאר פעילויות הנחוצות להחזקת משרה, ונגיע לנתח עצום משעות הערוּת היומיות אשר מוקדש לעבודה.

מעבר לכך שהעבודה מאפשרת לנו לפרנס את עצמנו ואת משפחותינו, היא גם מהווה גורם מהותי בזהותנו. השאלה הנפוצה ביותר שנשאלת כאשר שני אנשים זרים נפגשים (לאחר שהם מתוודעים זה לשמו של זה), היא "אז מה את/ה עושה?" ברור לכול שהכוונה בשאלה זו היא "איזו עבודה את/ה עושה?" התשובה המתקבלת מעלה מקבץ של הנחות באשר למשיב/ה, ובין שנרצה בכך ובין שלא, גם מהווה אינדיקציה למעמד החברתי שלו או שלה.

עבור בני המזל שבינינו העבודה יכולה להיות מקור לסיפוק, ליוקרה ולגאווה בהישגינו, ולהניב לנו הכנסה נאה. מנגד, עבור חסרי המזל ונטולי הברירה שבינינו, העבודה עלולה להיות לא יותר מחובה יומיומית הגוזלת נתח ניכר מיומנו. ועם זאת, ללא קשר לאיזה מהמחנות הללו אנו משתייכים, או היכן אנו ממוקמים על הרצף ביניהם, רק טבעי שנרצה להגדיל את תחושת הסיפוק ואת שביעות הרצון שלנו בעבודה, לשפר את ביצועינו, להעצים את היצירתיות שלנו, לזכות בהכרה ולהתקדם מבחינה מקצועית. אלו שאיפות הקיימות אצל כל עובד ועובדת, אם עצמאים ואם שכירים, כמו גם אצל בעלי עסקים, ארגונים ומנהלים אשר מעוניינים להעניק תנאים ותמריצים משופרים לכוח העבודה שלהם, ובכך לשפר את רווחיותם.

ייתכן שתשאלו: "עוד ספר עזרה עצמית שעוסק בהצלחה בעבודה ובקריירה? ברצינות?" אבל כאן מדובר במשהו אחר. רובם המוחלט של ספרי העזרה העצמית מתמקדים בתחום אחד מוּכָּר וחשוב, ושוטחים בשיטתיות את סודותיו ואת המסקנות הנובעות ממנו. לדוגמה, ישנם ספרים העוסקים בשינוי הגישה ואורח החשיבה כמפתח להצלחה. ישנם ספרים העוסקים במוטיבציה, וספרים השמים דגש על קשרים אישיים - האנשים שאנו מכירים והקשרים שאנו יוצרים - כמקפצה להתקדמות בקריירה. וישנם הרבה מאוד ספרי נישה אשר עוסקים בהצלחה בעבודה מזווית צרה יותר, כגון כיצד להתלבש נכון, התקדמות מקצועית לנשים, שפת גוף, וכן הלאה.

הרבה מאלה הם ספרים טובים ורבי ערך, אך רבים מהם נוטים להתמקד בגורמים המובָנים מאליהם: דברים כגון גיוס מוטיבציה, סדר וארגון, יצירת קשרים, וכדומה. ספר זה הוא שונה.

על סמך גישות מדעיות חדשניות וניסויים מקוריים, הספר הזה מתמקד בגורמים אשר לרוב איננו מודעים לקיומם - ואפילו אם כן, אנו נוטים שלא לייחס להם חשיבות. גורמים אלה, כגון טמפרטורה ותאורה, תמיד היו חלק מן המשוואה, ממש מתחת לאף שלנו, אלא שלרוב לא ייחסנו חשיבות רבה לקיומם, או שהם נראו לנו זניחים לחלוטין, ולא ניסינו להבין לעומק את משמעותם. עם זאת - הם תמיד משפיעים על רמת הביצועים שלנו, על הסיפוק ועל שמחת החיים שלנו. הניסויים שאתאר בספר זה חושפים אמיתות בלתי צפויות בנוגע למאפיינים עדינים של סביבת העבודה שלנו, של צוותי העבודה שלנו ושל הרגלינו האישיים. רובן המכריע של התגליות הללו עוסקות במרחב הפיזי שבו אנו עובדים, חלקן עוסקות בהלך הרוח שלנו, וחלקן עוסקות בגורמים עתירי השפעה שזכו עד היום להתעלמות גורפת, או לא היו ידועים כלל. רבות מן התגליות מפתיעות ממש, וחלקן אף מאתגרות את ההנחות המוקדמות שלנו עד כדי כך שאנו נוטים לומר, "נו, באמת. זה לא יכול להיות." אך גם במקרים אלה קיימת הוכחה מדעית חותכת.

לדוגמה, רבות נכתב על נושא הלבוש לעבודה, ועל האופן שבו בחירת בגדים נכונה עשויה להוביל להצלחה מקצועית. אך האם ידעתם שלבוש מסוים עשוי לשפר את היכולות הקוגניטיביות? או שישנם פריטי לבוש שעלולים לשבש את תוצאותיה של הערכה מקצועית אובייקטיבית?

הידעתם שבמהלך משא ומתן הרה גורל - בעסקים, או במגעים על העלאה בשכר או קידום בעבודה - הבעת כעס או אכזבה עשויה לשחק לטובתכם? או שלחלופין, היא עלולה להביא לתוצאה הרסנית ואף לגרום לכם לאבד את מקום עבודתכם? הכול תלוי בנסיבות, והספר הזה יראה לכם כיצד ומתי בדיוק לבטא רגשות כאלה באופן שיביא לכם תועלת. והאם ידעתם שאם תשלבו בצוות העובדים שלכם ולו רק עובד אחד מרקע אתני שונה, זה עשוי לחולל זינוק מטאורי ביצירתיות, במקוריות וביעילות של הצוות, אפילו אם העובד הזה לא יוציא מילה מפיו?

הידעתם שעצם ההתבוננות בצבעים מסוימים עשויה להגביר את היצירתיות ולרענן את יכולות הקשב שלכם בשעת הצורך? או שהליכה בטבע במהלך הפסקת הצהריים בעבודה עשויה להפחית משמעותית את המתח שאתם חווים, לטעון אתכם בכוחות מחודשים ולהעצים את היכולת הקוגניטיבית שלכם בזמן העבודה?

אלו רק כמה מן התובנות הרבות שנחשפו במחקרים מדעיים עדכניים. כולן ניתנות ליישום רב תועלת על ידי עובדים יחידים ועל ידי ארגונים שלמים.

לאורך כל הקריירה המקצועית שלי התעניינתי מאוד בגורמים אשר עשויים להשפיע על התפקוד, על קבלת ההחלטות ועל יכולת השיפוט שלנו, ולהפוך אותנו למאושרים יותר. למדתי באוניברסיטת תל אביב, שם קיבלתי את התואר השני ואת תואר הדוקטור בפסיכולוגיה, ושם עבדתי שנים רבות כמרצה לפסיכולוגיה. השלמתי את לימודי הפוסט־דוקטורט שלי באוניברסיטת הרווארד, שאליה חזרתי בהמשך כמרצה אורחת.

המחקרים שלי פורסמו בכתבי עת מובילים בתחום הפסיכולוגיה, לקהל קוראים שכלל בעיקר פסיכולוגים, אך מאז ומעולם רציתי לכתוב ספר המיועד לקהל הרחב. ישנם כל כך הרבה ממצאים מעניינים ומועילים להפליא בתחום הפסיכולוגיה, וחשוב שיהיו זמינים לכולם ולא רק לאנשי המקצוע בתחום. וכך, לפני מספר שנים כתבתי את ספרי הראשון, "כוס הקפה שגרמה לי להתאהב: ההשפעה הסמויה של החושים על הרגשות, ההתנהגות וההחלטות שלנו".1 הספר, שיצא לאור במדינות רבות ותורגם לשפות רבות, ממחיש כיצד מושפעות ההחלטות וההתנהגויות שלנו, בלי שנהיה מודעים לכך, מגירויים פיזיים כגון הצבע, המרקם והטמפרטורה של החפצים שאנו אוחזים בידינו. הוזמנתי להרצות על הנושא הזה בכל רחבי העולם, והיה מספק מאוד לראות את תשומת הלב שהעניקו לו אנשים כה רבים מתחומים שונים. שמחתי על התגובות החיוביות שקיבלתי מקוראי ועל שפע המסרים מאנשים שסיפרו לי שקראו את הספר ושילבו את התובנות המופיעות בו בחייהם האישיים והמקצועיים. התגובות האלו העניקו לי את ההשראה לכתיבת הספר הזה, על נושא משמעותי שקרוב ללבם של כה רבים מאיתנו: סביבת העבודה שלנו. "מה שעובד" מתמקד בגורמים המשפיעים על התפקוד המקצועי, היצירתיות ושמחת החיים בעולם העבודה.

הלחצים הכרוכים בסביבת העבודה מוכרים לי היטב, הן כפסיכולוגית שבילתה שנים רבות בחקר הגורמים המשפיעים על ההתנהגות האנושית, והן כאם עובדת שהתאמצה תמיד למצוא את האיזון בין המשפחה לקריירה. אמנם תפקידי העיקרי כמרצה באוניברסיטה הוא מחקר והוראה, אך אינני מסתגרת במגדל השן וצברתי ניסיון ניהולי רב. הייתי ראש החוג למדעי הפסיכולוגיה ודיקנית הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, וחברה בוועד המנהל של האוניברסיטה. אני גם חברה בוועד המנהל של כמה ארגונים נוספים. בתפקידים אלה, ובמיוחד כראש המחלקה וכדיקנית, הייתי ממונה על עובדים רבים, עסקתי בקבלה לעבודה ובפיטורי עובדים, התמודדתי עם מתחים ועימותים בין עובדים, וגיבשתי צוותי עבודה וועדות מקצועיות. יש לי ניסיון רב בראיונות קבלה שערכתי לצורך איוש תפקידים שונים, כגון עוזרים אדמיניסטרטיביים, עוזרי מחקר, פסיכולוגים, מנהלי יחידות, מנהלי כספים ואפילו מנכ"לים.

בספר זה אני משלבת היבטים שונים מניסיוני המקיף ומהרקע המקצועי שלי כדי להמחיש את הגורמים השונים שעלינו להביא בחשבון כדי לשפר את ביצועינו ואת תחושת שביעות הרצון שלנו במקום העבודה.

מטרתי היא להציע לעובדים (הן במשרד והן בבית) ולארגונים בכללותם צעדים מעשיים שישפרו באופן משמעותי ומדיד את ההישגים שלהם בכל הנוגע ליעילות, סיפוק, התקדמות מקצועית והכנסה. לשם כך אני מסתמכת על מחקרים עדכניים וחדשניים המעלים תובנות מקוריות, מעין תכסיסים שימושיים, שתוכלו לרתום לטובתכם די בקלות.

הספר מחולק לשלושה חלקים:

החלק הראשון, שנקרא "מה שעובד במשרד: הגורמים המשפיעים על סביבת העבודה", עוסק בגורמים סביבתיים ומציג מחקרים המלמדים כיצד הביצועים, ההתנהגות, המוטיבציה והסיפוק שלנו מושפעים מן הגורמים הללו בדרכים שלא הייתם מעלים על דעתכם. גורמים אלה כוללים את סידור המשרד, את החללים הסגורים או הפתוחים שלו, את איכות התאורה (בהירה או עמומה, מלאכותית או טבעית), הטמפרטורה בסביבת העבודה, חלונות (או היעדרם) והשפעת הנוף הנשקף מהם, והשפעתו של הטבע על עבודתנו. בשנת הקורונה עברו הרבה מאוד אנשים לעבוד מהבית וחלקנו עובדים מהבית גם עתה, לפחות חלק מהימים. ברור שבבית ישנם אילוצים ולא תמיד אפשר לבחור את החדר המתאים ביותר, אבל הספר נותן עצות רבות לבחירת סביבת העבודה, אם בבית ואם במשרד.

החלק השני, "מה שעובד עבור הצוות שלכם: גורמים מפתיעים המשנים את האופן שבו אנו עובדים יחד", מתמקד בגורמים המשפיעים על תוצאותיהן של אינטראקציות במקום העבודה כגון ראיונות, דיונים עם קולגות, דיון עם המנהל הישיר על תנאי שכר או קידום, משא ומתן עסקי (וגם פרטי), עבודת צוות, והרכב מיטבי של חברי הצוות. חלק זה כולל פרקים הממחישים את ההשפעות של גורמים כגון חיקוי, הבעת רגשות מגוונים, הבגדים שאנו לובשים, ההופעה החיצונית שלנו והמגוון האתני של העובדים על ביצועי הצוות, על האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ועל סיכויי ההצלחה שלנו במשא ומתן, בין השאר. כל פרק מציג תובנות בעלות ערך אשר יסייעו לכם להצליח יותר במשא ומתן, בעבודת צוות, בראיונות ובאינטראקציות חברתיות בכלל.

החלק השלישי, "מה שעובד בשבילכם: כוחם של ההרגלים האישיים", עוסק בגורמים התלויים בבחירות ובהרגלים של כל אחד מאיתנו ומשפיעים על תפקודנו האישי. בחלק זה מופיע פרק העוסק בהשפעת הטכנולוגיה על עבודתנו, ובדרכים חשובות ואף מפתיעות לעשות שימוש מועיל בטלפון החכם שלנו ולמנוע את השפעותיו השליליות על עבודתנו. הפרק על סדר ובלגן ממחיש כיצד סדר וארגון (או היעדרם) במשרד או בסביבת העבודה עשויים להשפיע על התנהגותנו וביצועינו. פרק נוסף עוסק במוזיקה. הפרק האחרון עוסק ביצירתיות, שבמקום העבודה עשויה להוות אתגר מורכב, ואף אכזרי, משום שלעתים קרובות אין לנו את המותרות להמתין ל"מוזה" שתבזיק עלינו השראה בזמנה החופשי. בעבודה אנו נדרשים לעתים קרובות להפגין יצירתיות ברגע נתון ולהציג תוצאות בתוך זמן קצר, לפעמים תוך עמידה בלוח זמנים נוקשה. פרק זה מציע תובנות רבות, חלקן בלתי צפויות ונראה אף שאינן רלוונטיות, אך כולן מגובות במחקר מדעי, וכולן עומדות לרשותנו ויכולות לעזור לנו להגביר את היצירתיות ואת החדשנות. תובנות אלו יכולות לעזור לנו ביצירתיות הנדרשת בתחומים רבים בחיינו, ולא רק בעבודה.

קיימת כמובן חפיפה מסוימת בין חלקי הספר, משום שהגורמים השונים ותוצאותיהם קשורים באופן הדוק זה לזה. כמכלול, ספר זה מציע שפע של תובנות מקוריות, לא ידועות ברובן, שעשויות להביא תועלת. אפילו אם תיישמו רק חלק קטן מן התובנות המופיעות בספר - למשל ביום שבו תבקשו מהמנהל שלכם העלאה בשכר או קידום, או תיכנסו למשא ומתן חשוב במיוחד, או תצטרכו להעלות רעיון מבריק, או פשוט להיות במיטבכם - תובנות אלו עשויות לסייע לכם לשפר את ביצועיכם, את שביעות הרצון, את היצירתיות, וכפועל יוצא מכך גם את הסיפוק ושמחת החיים שלכם.

1
סידור המשרד
כיצד עיצוב המשרד משפיע על תחושת היעילות והסיפוק בעבודה

"אם אתם חושבים שעיצוב איכותי הוא יקר, כדאי לכם לבחון את מחירו של עיצוב גרוע."

- ראלף ספת, מנכ"ל יגואר לשעבר

רובנו מבלים את מרבית חיינו בתוך חללים סגורים, וחוץ מהבית שבו אנו מתגוררים, סביבת העבודה שלנו היא החלל הסגור העיקרי שבו אנחנו שוהים. בעבודה אנו מוצאים את עצמנו דחוקים בתוך מרחב בלתי טבעי, מלאכותי, למשך רוב שעות הערות שלנו, כלומר - למשך רוב חיינו. המצב הזה בסופו של דבר משפיע עלינו. מחקרים הראו, וממשיכים כל העת להראות, שאיכות הסביבה הסגורה שבה אנו מבלים משפיעה על בריאותנו, על שביעות הרצון הכללית שלנו, על אושרנו1 ועל הפריון שלנו בעבודה.2 זה משהו שכדאי לכולנו לשים לב אליו. מבחינת המעסיק קיימת הצדקה כלכלית מובהקת לשדרוג מרחב העבודה באופן שיגביר את התפוקה, יפחית את כמות ההיעדרויות וישפר את תחושת הסיפוק ואת שביעות הרצון של העובדים. מבחינת העובדים, ברגע שהם מודעים להשפעתם של משתנים סביבתיים המצויים בשליטתם, הם יכולים לערוך שינויים בהתאם כדי להיות מרוצים ובריאים יותר, ולשפר את היעילות בעבודה.

ייתכן שלא תופתעו לגלות שסביבת העבודה במשרד משפיעה עלינו באופן דרמטי, אך האופן שבו היא משפיעה עלינו דווקא כן מפתיע. חלק זה של הספר עוסק בהשפעת המאפיינים הפיזיים של מרחב העבודה שלנו. מחקרים בדקו את השפעת המאפיינים הסביבתיים של סביבות עבודה שונות - גורמים כגון עיצוב המשרד, חללים פתוחים וסגורים, רעש, טמפרטורת החדר, תאורה, מיקומי החלונות ועוד - על שביעות הרצון שלנו, על הגישה שלנו, על התנהגותנו ועל רמת התפקוד שלנו. חשוב שכולנו נהיה מודעים לכך, כדי שנוכל לערוך שינויים קטנים יחסית שעשויים לשפר משמעותית את איכות חיינו בעבודה, מבחינה גופנית ונפשית כאחד, כמו גם לתרום להצלחת מקום העבודה שלנו.

חללים פתוחים או סגורים - מה עדיף?

ישנם סיפורים רבים על הסבל שנגרם לעובדים כתוצאה ישירה מסידור הסביבה המשרדית.

במהלך המאה האחרונה חלו שינויים מהירים ודרמטיים בתחום עיצוב מקומות עבודה. לאחר שחברות רבות הקימו לעובדיהן משרדים פרטיים, הן עברו לסידור של תאי עבודה סגורים למחצה (קיוביקלס או אשקוביות). ההיגיון שמאחורי השינוי הזה היה שהכנסת העובדים לקיוביקלס תפטור אותם מהסחות דעת מצד עובדים אחרים או מכל סוג אחר, ובכך תאפשר להם להתרכז בעבודה ולהשיג ביצועים משופרים. אך התאים האלה ספגו ביקורת רבה ממומחים למרחבי עבודה וכן מהעובדים עצמם. פסיכולוגים אבולוציוניים מעריכים שההעדפות שלנו בעיצוב סביבות המחיה שלנו נובעות מההיסטוריה הקולקטיבית של המין האנושי בסוואנה.3 אנו מעדיפים סביבה אשר מתיישבת עם המורשת שלנו כציידים־לקטים, וחשים אינסטינקטיבית שלא בנוח בסיטואציות אשר היו מסכנות את אבות אבותינו. בני אדם פרה־היסטוריים חשו הכי בטוחים כששהו במרחב בטוח המציע נתיבי מילוט ברורים מפני טורפים או אויבים, בלי להיות מבודדים מהביטחון שסיפקה שאר הקבוצה. עובד משרד מודרני, הסגור בתוך קיוביקל מבודד, שרוי בחשש תמידי מ"טורפים" (כגון מנהלים, יריבים ושאר גורמי מתח) הנמצאים בקרבת מקום. באופן טבעי, סביבה כזאת אינה משרה נוחות. התא המשרדי אמנם פרטי למחצה, אך יושביו אינם נהנים מאור השמש, הנוף הנגלה לעיניהם מוגבל, והם יושבים בתא זעיר שעלול להיות צפוף יותר מתא השירותים שלהם, כשגבם חשוף לעוברים ושבים. (סקוט אדמס, יוצר רצועת הקומיקס הפופולרית "דילברט", כתב ספר על חיי המשרד בשם Cubicles That Make You Envy the Dead, "אשקוביות שגורמות לך לקנא במתים".)

בזמן האחרון החלו חברות רבות לשנות שוב את עיצוב משרדיהן ועברו לסגנון "החלל הפתוח" - אופּן ספּייס. כעת חוצצים בין העובדים קירות נמוכים, אם בכלל. הרעיון שמאחורי גישת החלל הפתוח הוא שכך ניתן לעודד עבודת צוות וחילופי רעיונות בין העובדים, מה שמוביל לחדשנות ולשיפור הפריון בעבודה. יתרה מכך, סידור זה חוסך לארגון כסף היות שהוא מקצה פחות מקום לכל עובד ויכול לחסוך בעלויות הבנייה. דו"ח של אגודת מנהלי הנכסים הבינלאומית (IFMA) שפורסם בכתב העת "וושינגטון ביזנס ג'ורנל"4 מציין כי "כ-70 אחוזים מעובדי המשרד בארצות הברית עובדים כיום בחלל פתוח, עם מחיצות נמוכות או בלי מחיצות כלל." במקום ששיחות החולין יתרחשו באתרים משותפים כגון פינת הקפה או מכונת הצילום, החלל הפתוח במשרדים מציע כיום לעובדים שפע של הזדמנויות לשוחח זה עם זה ולהחליף ביניהם ידע.

יש הסבורים שהחלל הפתוח תורם רבות לשיתוף פעולה בין העובדים. אך התפיסה הזאת הופרכה לאחרונה, והאופן ספייס ספג ביקורת עזה. במחקר שתואר בכתבה בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "החלל המשרדי הפתוח אכן גרוע כפי שחשבתם" בחנו החוקרים שני מקרים של חברות אשר החליפו את עיצוב משרדיהן לסגנון אופן ספייס, ללא קיוביקלס.5 הם גילו שלאחר השינוי, כמות האינטראקציות שקיימו ביניהם העובדים פנים־אל־פנים ירדה ב-70 אחוזים, ובמקום זאת הם הגבירו את כמות התקשורת האלקטרונית באמצעות הודעות דואר אלקטרוני ומסרים אחרים. במקביל, עובדים רבים במשרדים המעוצבים כחלל פתוח חובשים אוזניות מבטלות רעש שיעזרו להם להתעלם מההמולה סביבם, ולעתים קרובות הדבר בא על חשבון התקשורת עם חבריהם לעבודה.

מאמר שפורסם בכתב העת "ניו יורקר" ב-2014, בשם "מלכודת המשרד הפתוח", סקר כמה מחקרים שהעלו כי עיצוב החלל הפתוח משפיע לרעה גם על הביצועים בעבודה.6 במחקר שנערך בדנמרק נסקרו 2,403 עובדים כדי לבדוק כמה ימי מחלה הם ניצלו בפרק זמן נתון, והתגלה כי קיים מתאם בין מספר ימי המחלה לבין מספר העובדים החולקים אותו משרד.7 מספר ימי החופש שלקחו עובדים אשר חלקו את משרדם עם אדם נוסף היה גבוה ב-50 אחוזים מזה של עובדים אשר עבדו במשרד אישי משלהם, ומספר ימי המחלה שלקחו עובדים במשרדים בסגנון חלל פתוח היה גבוה ב-62 אחוזים. ניתן לטעון שיש לכך סיבות פיזיות (חשיפה לחיידקים של השותפים למשרד, לדוגמה), או פסיכולוגיות (חלוקת אחריות: ככל שקבוצת העובדים גדולה יותר, כך ההיעדרות בולטת פחות, ויש יותר כוח אדם שיכול למלא את מקומו של העובד הנעדר). אך בכל מקרה, ההיעדרות עולה כסף למעסיק ומשפיעה על הביטחון התעסוקתי ועל יכולת שימור העובדים.

כמה מחקרים, שנערכו ברובם על ידי חוקרים משוודיה ומדנמרק, גילו שסביבת עבודה כזו משפיעה לרעה על תחושת הסיפוק ועל שביעות הרצון בעבודה.8 מחקר שפורסם בצרפת ב-2018 מצא כי 70 אחוזים מן העובדים אינם מרוצים מן העבודה בחלל פתוח.9

האם החלל הפתוח סוגר עליכם?

קיימת סברה רווחת שעיצוב המשרד בסגנון אופן ספייס מועיל לעובדים משום שהוא מעודד את שיתוף הפעולה ביניהם, אך חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הגיעו למסקנה אחרת.10 הם בחנו את המעבר שביצעו שתי חברות ממשרדים אישיים לחללים פתוחים יותר, ואת האופן שבו שינוי זה השפיע על התקשורת הבין־אישית. ממצאיהם העלו צמצום משמעותי בכמות המפגשים פנים־אל־פנים בין העובדים, במקביל להגברת התקשורת באמצעים אלקטרוניים. החוקרים הגיעו למסקנה כי בסביבה של חלל פתוח נוטים העובדים להימנע ממגע עם עמיתיהם החולקים עמם את המרחב, ומעדיפים לקיים את התקשורת ביניהם באמצעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט. וכך יורדת תדירות המפגשים פנים־אל־פנים, הכוללים שיחות חולין ושפת גוף המעשירות את התקשורת, ואת מקומם תופסת (וממלאת?) תקשורת אלקטרונית נטולת פנים וקול.

להתכתבויות בדואר אלקטרוני יש אמנם יתרונות, אך כפי שנראה באחד הפרקים הבאים המוקדש לנושא הדואר האלקטרוני, יש להן גם חסרונות. החסרונות האלה כוללים פרשנות מוטעית של הנימה והכוונה של המילה הכתובה - מכשלה קשה שעלולה להשפיע לרעה על התקדמות פרויקט או להעכיר מערכות יחסים. משום כך, רצוי מאוד ששני סוגי התקשורת יתקיימו זה לצד זה במקביל וישלימו זה את זה.

התלונות הנפוצות ביותר בקרב העובדים בחלל פתוח נוגעות לרעש, להיעדר פרטיות ולחוסר שליטה על המרחב האישי שלהם.

יותר מדי רעש

לפי סקר שנערך על ידי מכון גאלופ ב-2017, תחת הכותרת "מצבו של מקום העבודה האמריקאי", לא פחות מ-75 אחוזים מן העובדים בארצות הברית מתלוננים על רעש במקום העבודה, ו-38 אחוזים מציינים שהיו מוכנים להחליף מקום עבודה רק כדי לזכות במשרד עם דלת. אין ספק שהחלל הפתוח רועש הרבה יותר מאשר משרדים פרטיים סגורים. רעש אובחן כגורם לבעיות רבות, ביניהן הפרעה לריכוז, הפחתת היצרנות, ירידה בסיפוק מהעבודה ופגיעה במצב הגופני ובתפקוד. עובדים היושבים במשרד רועש משיגים ציונים נמוכים יותר במבחני זיכרון, ואפילו במבחנים מתמטיים פשוטים יחסית.11 כמה קבוצות של חוקרים שוודים מצאו כי רעש חריג פוגע במוטיבציה ומגביר את העייפות,12 ובמשרד רועש התקבלו דיווחים רבים יותר על בעיות בריאותיות.13 במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל, לדוגמה, נחשפו מחצית המשתתפים (שעסקו בעבודה פקידותית) לרעשים בחלל משרדי פתוח למשך שלוש שעות, בעוד מחציתם השנייה ישבה בחדר שקט.14 המשתתפים ששהו במרחב הרועש הפגינו מוטיבציה נמוכה בהרבה לפתור בעיות. בנוסף נרשמה עלייה ברמת הלחץ שחוו, על פי מדידה של רמת האפינפרין (הידוע גם בשם אדרנלין) בדמם.

המקור המרכזי לרעש במשרד המעוצב כחלל פתוח, שגורם להפרעה הגדולה ביותר, הוא דיבור אנושי, ואחריו צוינו צלצולי טלפון, צעדים ושאר פעילויות רועשות.15 מחקרים מראים כי קולות דיבור ברקע משפיעים לרעה על דרגת ההצלחה במשימות קוגניטיביות שונות שנהוג לבצע במשרד כגון הגהה, הבנת הנקרא וכתיבה.16 חלק ניכר מקולות הדיבור שאנו שומעים בחלל הפתוח נובע משיחות טלפון. להבדיל ממצב שבו אנו מאזינים לשני עובדים המפטפטים זה עם זה, במקרים של שיחות טלפון אנו בעצם מאזינים למחצית מן השיחה, כלומר למשפטים ולתגובות של אחד ממשתתפי השיחה בלבד. "את צוחקת?" "מה הבעיה?" "אז מה הוא אמר?" שיחה חצויה שכזאת מעוררת את סקרנותנו באופן בלתי נמנע, וגוזלת משאבים מחשבתיים בעוד מוחנו מתאמץ להשלים את הפערים. כששומעים רק צד אחד של השיחה, מתפתים מדרך הטבע לנחש מה נאמר בצד השני שלה, פעולה הדורשת ריכוז על חשבון מטלות אחרות שזקוקות לתשומת הלב שלנו. הקומיקאי בוב ניוהארט נודע בחצאי השיחות המשעשעים שהציג בהופעותיו, להנאת צופיו שיכלו להשלים בעצמם את המחצית השנייה של השיחה על סמך ההגשה שלו. מחקרים מראים שאנשים מאזינים בקשב רב יותר לחצאי שיחות מאשר לשיחות שלמות, מוטרדים מהם יותר ומתפקדים באופן גרוע יותר בזמן ההאזנה להם, בהשוואה להאזנה לשיחה שלמה.17 קבוצה של חוקרים שוודים נתנו למשתתפי המחקר שלהם משימה משרדית שדרשה ריכוז, הבנה וזיכרון.18 המשתתפים התבקשו להשלים את המשימה במהירות האפשרית. במסגרת המחקר נחשפו המשתתפים לשלושה מצבי רעש שונים: בראשון נשמע ברקע, בזמן ביצוע המשימה, צד אחד של שיחת טלפון; במצב השני שמעו המשתתפים את שני הצדדים של אותה שיחה בזמן ביצוע המשימה; במצב השלישי שררה דממה, ללא שיחות רקע. לכל אחד משני המצבים הרועשים היו שתי גרסאות: גרסה שבה השיחה היתה בעלת משמעות והמשתתפים יכלו להבין אותה, וגרסה שבה המילים עוותו עד כדי כך שהמשתתפים לא יכלו להבין את הנאמר בשיחה. החוקרים גילו כי האזנה למחצית השיחה הפריעה לביצוע המשימה יותר מאשר האזנה לשיחה השלמה, אך רק כאשר השיחות היו בעלות משמעות. כאשר המשתתפים נחשפו לשיחה מעוותת, חסרת פשר - בין שהשיחה היתה מלאה ובין חצויה - ביצועיהם לא נפגעו בהשוואה למצב השלישי, נטול הרעשים. שיחה חצויה שיש לה משמעות לוכדת את תשומת לִבנו ומשפיעה על התפקוד שלנו.

אחת הדרכים שבהן ניתן להתגבר על הסחות קוליות כאלו היא באמצעות מיסוך קולי, המסייע להתגבר על ההשפעות השליליות של דיבור ברקע. כמה מחקרים בחנו את השפעותיהם של צלילים ממסכים מסוגים שונים, כגון קול נביעת מים ממעיין, מוזיקה או שילוב של כמה קולות המשוחחים ביניהם בו־זמנית.19 מחקרים אלה גילו, בין השאר, כי הנבדקים אשר שמעו כמה קולות משוחחים השיגו תוצאות טובות יותר במשימות הקוגניטיביות של המחקר מאשר אלה ששמעו קול יחיד. העובדים חשו את הסיפוק הרב ביותר כאשר האזינו לשילוב צלילים ממסכים של קולות שיחה מרובים יחד עם גלי מים.

הפרידו בין הפרטי לציבורי

בקשו מהעובדים שלכם לנהל את שיחות הטלפון הפרטיות שלהם מחוץ למשרד. עובדים בחלל פתוח סובלים מהסחת דעת כשהם חשופים לשיחות טלפון פרטיות של עמיתיהם, כיוון שלעתים קרובות הם מנסים לנחש מה נאמר בצד השני של השיחה.

אמנם רעשי רקע נוטים להסיח את דעתנו ולהשפיע לרעה על התפקוד הקוגניטיבי שלנו, אך מחקר מפתיע אחד הראה שרעש רקע ברמה מסוימת עושה בדיוק את ההפך - הוא עשוי להגביר את היצירתיות.20 החוקרים חילקו את משתתפי המחקר לארבע קבוצות אקראיות והטילו עליהם לבצע את "מבחן האסוציאציות המרוחקות", משימה שחוקרים נוהגים להשתמש בה כדי למדוד את הפוטנציאל היצירתי של הנבדקים (זִכרו את שם המבחן הזה - נחזור לעסוק בו בפרק 14). בזמן ביצוע המבחן חשפו החוקרים כל קבוצת משתתפים לרמה אחרת של רעש. קבוצה אחת נחשפה לרעש ברמה נמוכה, בעוצמה של 50 דציבלים (רעש המקביל לזה של פרוור שקט או מנוע של מקרר). קבוצה נוספת נחשפה לרעש ברמה בינונית, בעוצמה של 70 דציבלים (מקביל למים זורמים במקלחת). קבוצה אחרת נחשפה לרעש ברמה גבוהה, בעוצמה של 85 דציבלים (מקביל למסעדה רועשת). קבוצה נוספת ישבה בחדר שקט, ולא נחשפה לרעש כלשהו. למרבה ההפתעה, משתתפי הקבוצה אשר נחשפה לרעש בדרגה הבינונית, בעוצמה של 70 דציבלים, השיגו תוצאות טובות יותר משלוש הקבוצות האחרות, כולל אלה אשר ישבו בחדר השקט. במילים אחרות, רעשי רקע בעוצמה נמוכה משפיעים לטובה על היצירתיות. זה עשוי להסביר במידה מסוימת מדוע אנשים עשויים להגיע לריכוז רב יותר כשהם מוקפים ברעשי הרקע של בית קפה.

אוזניות? נשמע טוב!

אם אין לכם ברירה אלא לעבוד בחלל פתוח והרעש מפריע לכם, נסו לחבוש אוזניות. תוכלו להקשיב לצלילי טבע או לצלילים של בתי קפה, או לצלילים אחרים שנועדו למסך רעשים מסיחי דעת במשרד. למעשה ישנם אתרי אינטרנט וסרטוני יו־טיוב שמראים כיצד להאזין להמולה של בית קפה בעזרת האוזניות, במטרה לשפר את הריכוז והיצירתיות (נסו למשל את mynoise.net). אם בחברה שלכם יש חדרים פרטיים זמינים, נסו לעבוד שם כשעליכם לבצע משימות הדורשות ריכוז. אחרת, קחו הפסקה של כמה דקות בכל שעה כדי לנקות את הראש, עם אוזניות במידת האפשר.

למעשה, אפילו מסעדה רועשת היא סביבת עבודה עדיפה למשימות הדורשות ריכוז, בהשוואה לחלל פתוח עם רמת רעש דומה. מדוע? במאמר שפורסם ב-2017 בכתב העת "הרווארד ביזנס ריוויו" טען דייוויד בורקוס כי הסיבה לכך שאנו מסוגלים לעבוד באופן יעיל יותר בבית קפה מאשר בחלל משרדי פתוח היא שהחלל המשרדי מושך אותנו ללא הרף להיכנס לשיחות.21 להבדיל, רעשי הרקע בבית הקפה אינם נוגעים לנו ברובם, והשיחות שם אינן מעוררות בנו רצון להצטרף או מסיחות את דעתנו (אלא אם כן שיחה עסיסית במיוחד מתנהלת ממש בסמוך לנו, או שאירוע מרעיש מתרחש בקרבת מקום). גם במקרה זה ניתן לראות שהרלוונטיות של השיחות המתקיימות סביבנו (או היעדר הרלוונטיות במקרה של בית הקפה) היא זו שקובעת עד כמה הן יסיחו את דעתנו.

פרטיות (או היעדרה)

חוץ מבעיית הרעש, עובדים בחלל פתוח סובלים מהיעדר מוחלט של פרטיות. מן הסתם, קשה לעובד להתרכז בעבודתו כשמישהו ניגש פתאום אל השולחן של העובד הסמוך לו, או כשהוא עד לפלירט בין קולגות. מהסחות דעת כאלו קשה להתעלם, וההתעלמות דורשת מאמץ מנטלי.

עובדים מתלוננים על היעדר הפרטיות גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. אנו מתנהגים אחרת כשאנו מצויים בקבוצה, ומן הסתם עלינו לשמור על התנהלות חברתית מהוגנת. אבל מה קורה כשאנו מתוחים או עצובים? או כשאנו חייבים לערוך שיחת טלפון חשובה בנושא אישי? או סתם להתגרד במקום פרטי? נכון, שיחות חשובות או מסווגות בין עמיתים, או עם המנהל הישיר, נערכות לרוב במרחב פרטי. אך שיחות ניטרליות בחלל הפתוח יכולות לקבל במהירות נופך אישי ולגעת בנושאים שאי־אפשר לדון בהם בצנעה בנוכחות עיניים צופיות ואוזניים כרויות. יש מקומות עבודה שבהם העובדים מתלוננים שאין להם אף מקום שבו אינם מרגישים מאוימים, מלבד תא שירותים פרטי או מחוץ לבניין. מחקר שפורסם ב-2018 סקר את שביעות הרצון של עובדים במשרדי ממשלה בבריטניה, שהועברו מחדרי עבודה פרטיים או פרטיים למחצה למשרדים גדולים בסגנון חלל פתוח.22 שלא במפתיע, נמצא כי שביעות הרצון של העובדים בחלל הפתוח היתה נמוכה יותר. הממצא המשמעותי במקרה הזה היה שנשים הביעו את הרמה הגבוהה ביותר של אי־שביעות הרצון מן השינוי, מה שנכון כנראה לכל המשרדים המעוצבים כחלל פתוח. היעדר פרטיות נוטה לגבות מחיר אישי גבוה יותר מנשים. הנשים דיווחו כי חשו שחזותן החיצונית היתה נתונה לביקורת נוקבת יותר בחלל הפתוח. הן חשו שהקולגות הגברים שלהן נועצים בהן כל הזמן עיניים, והיו מודאגות ללא הרף ביחס להופעתן החיצונית, מה שעורר בהן תחושות מצוקה ומבוכה. מבוכה זו גרמה לנשים לחשוב פעמיים לאן ללכת בתחומי המשרד, ולשקול בקפידה רבה יותר את לבושן. מחקר נוסף, שסקר 5,000 עובדי משרד בסוגים שונים של משרדים, גילה כי נשים מושפעות לרעה מסוג המשרד יותר מאשר גברים.23

תנו לי קצת פרטיות

ארגונים צריכים לספק לעובדים בחללים פתוחים מרחב פרטי, שבו יוכלו לקיים שיחות טלפון ולערוך פגישות פרטיות. מרחב זה יעניק להם פרטיות בעת הצורך, וגם יתרום לתפקוד טוב יותר של העובדים האחרים.

ישנם כמובן הבדלים בין אדם לאדם, ומה שטוב ונוח לאחד, לא בהכרח יתאים לחברו. אנשים מופנמים מרגישים פחות בנוח בחללים פתוחים מאשר טיפוסים מוחצנים, ולעתים קרובות מתקשים מאוד לתפקד במשרד המעוצב כך.24

חוסר שליטה

עוד תלונה נפוצה של עובדים בחלל פתוח היא היעדר השליטה על המיזוג, על התאורה, על המרחב האישי שלהם, ועוד. העובדה שעליהם לחלוק את המרחב עם אנשים אחרים מאלצת אותם להתפשר על טמפרטורה שתעורר כמה שפחות מחאות בקרב כל הנוכחים, או במילים אחרות "פשרה הוגנת" שלא בהכרח נראית לכולם הוגנת. מיזוג האוויר והחימום מביאים את הטמפרטורה במשרד לרמה שתהיה נעימה לחלק מהאנשים אך עשויה לגרום לאחרים להתענות. אני מכירה אישית גברת נחמדה שחלקה את משרדה עם שלושה עובדים נוספים במשך עשר שנים. היא סובלת קשות כשהמיזוג מקרר יותר מדי, ובימים חמים סובלת לכל אורך יום העבודה בתנאים שנוחים לעמיתיה, אך מבחינתה הם ייסורי גיהינום. תחנוניה להנמיך את עוצמת הקירור נדחו בנימוס, מתוך היענות לרצון הרוב. העניין גרם לה למתחים במקום עבודתה בכל קיץ מחדש, ואף גרם להרס מערכת היחסים שלה עם אחד מעמיתיה (זה שהיא נאלצת לשבת לידו במשך חמישה ימים בשבוע).

קר מדי, חם מדי, ולעתים חשוך מדי

במשרד המעוצב כחלל פתוח, נסו לצייד כל שולחן במנורה קטנה ומאוורר. כך העובדים זוכים בשליטה מסוימת על התאורה ועל הטמפרטורה.

סביבת עבודה מסוג חדש: גמישה, מבוססת פעילות

חברות גדולות רבות כגון IBM, מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק וחברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) עברו לעיצוב משרד היברידי. מודל זה מביא בחשבון שמה שמתאים לטיפוס מסוים של עובדים לא יתאים בהכרח לאחרים. משרדים אלה משלבים חדרי עבודה פרטיים, שבהם יכולים העובדים לשבת בשקט ולעבוד על משימות הדורשות ריכוז ללא הסחות דעת, לצד מרחבים פתוחים רבים המאפשרים אינטראקציה חברתית ויצירת קשרים, מרחבים משותפים קטנים יותר לעבודה של צוותים מצומצמים, קירות ניידים הניתנים להזזה, ואזורים עם בידוד אקוסטי לצורך שיחות בטלפון. הרעיון הוא להגביר את תפוקתו של העובד היחיד בלי להזניח את הפן החברתי החשוב. כמה חברות מתקדמות החלו להציע לעובדיהן "חדרי בידוד" חסיני רעש, ואפילו מתחמים שבהם אסור להשתמש במכשירים אלקטרוניים. ישנן חברות שהוסיפו למשרדיהן "חדרי התרגעות", מצוידים בפופים וכריות, שם יכולים העובדים לנוח ולעבור על הדואר האלקטרוני שלהם. במגדל Salesforce בסן פרנסיסקו יש אזור מדיטציה בכל קומה לרווחת העובדים. לפי מאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" תחת הכותרת "אל תתרגלו יותר מדי לשולחן העבודה הזה", חברות רבות מעצבות מחדש את משרדיהן ויוצרות מרחבים מבוססי פעילות, הידועים גם בכינוי "משרדים גמישים", שבהם העובדים חופשיים לעבור בכל פעם למרחב המתאים לפעילות שבה הם עוסקים באותו זמן.25

ההשפעות של מרחבי העבודה מבוססי הפעילות האלה על רמת הביצועים ועל שביעות הרצון של העובדים עדיין לא נחקרו במלואן. הממצאים הראשוניים אינם ברורים, ואף עומדים בסתירה בינם לבין עצמם. מחקרים מסוימים העלו כי עיצוב משרדי כזה משפיע לרעה על שביעות הרצון ועל התפוקה של העובדים,26 בעוד מחקרים אחרים מצאו השפעה חיובית על בריאות העובדים בטווח הארוך.27 ב-2019 סקרה קבוצת חוקרים אוסטרלים 17 מחקרים שבהם השתתפו במצטבר 36,039 איש.28 הם גילו שמקומות עבודה המעוצבים בגישה מבוססת פעילות משפיעים לחיוב על האינטראקציה הבין־אישית, על התקשורת בין העובדים ועל שביעות הרצון בעבודה, אך מציגים השפעה שלילית בתחומי הפרטיות והריכוז. עם זאת, הממצאים בנוגע לקשר שבין מקומות עבודה מסוג זה לבריאות הגופנית והנפשית של העובדים לא היו עקביים. נדרשים מחקרים נוספים כדי להעריך את מלוא ההשפעה של סביבת עבודה זו.

מן הסתם, אין באפשרותנו לבחור במדויק את החלל המשרדי שבו אנו עובדים.

כפי שראינו, משרדים בסגנון אופן ספייס הפגינו נחיתות ברורה בכל הנוגע לשביעות הרצון ולרווחה הכללית של העובדים, ומחקרים חדשים ממשיכים לאשש את המסקנה הזאת.29 לרוע המזל, ארגונים רבים ממשיכים לעצב כך את משרדיהם, למרות המגרעות של הגישה העיצובית הזאת.

בחברות שבהן רוב העובדים מבלים את יומם בחללי עבודה פרטיים, חשוב שיהיה מרחב משותף שבו יוכלו מדי פעם להתאסף ולשוחח. באופן אידיאלי רצוי שזה יהיה אזור נעים, לא רחוק מחללי העבודה, עם מכונת קפה ומתקן למים קרים, שבו יכולים העובדים לשבת ולתקשר ביניהם. מרחב זה הוא חיוני, משום שבני אדם אינם בנויים מטבעם לשבת בבידוד כמעט מלא כל היום ולעבוד ללא כל מגע חברתי.

לפיכך, המגמה הנוכחית בקרב חברות רציניות היא לעבור לעיצוב משרדי היברידי (משולב). זהו פתרון מיטבי מבחינת העובדים, כפי שכבר ראינו, ובהחלט עדיף גם לחברות משום שהוא מצמצם את תופעת ההיעדרויות מהעבודה ומשפר את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים.

אם אתם "תקועים" בסביבת עבודה שאינכם מרגישים בה בנוח, נסו לאמץ את ההמלצות שעלו בפרק זה. הביאו לעבודה אוזניות, מאוורר, או תנור חימום קטן מהבית, בתקווה שביום מן הימים סביבת העבודה שלכם תשתנה באופן שיתאים יותר לצרכים שלכם.