בלי הגה
מִבַּעַד לְשִׁמְשַׁת הַמְּכוֹנִית הָעוֹלָם מִתְקַלֵּף אֲחוֹרַנִּית
כְּמוֹ נֶשֶׁל נָחָשׁ עֲנָק. נָסַעְתִּי כִּי אֲנִי נֶחְנָק.
נִפְלָט כְּמוֹ כַּדּוּר מִקָּנֶה שֶׁל אֶקְדָּח
לֹא לָקַחְתִּי כְּלוּם חוּץ מִגּוּפִי
שֶׁעָלָיו נִכְתַּב: "מִן הֶעָפָר
הוּא בָּא וְאֶל הֶעָפָר
הוּא שָׁב".
עַכְשָׁו, בְּלִי הֶגֶה, אֲנִי נוֹסֵעַ בָּעֲלָטָה,
מַחְנִיק זַעֲקוֹת נְשָׁמָה,
מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי:
"מְהִירוּת כָּפוּל זְמַן
שָׁוֶה דֶּרֶךְ".
מותר לך
מֻתָּר לְךָ לִכְתֹּב הַכֹּל. לְמָשָׁל שֶׁ
הָיִיתָ בַּחשֶׁךְ תְּקוּפָה
אֲרֻכָּה וְגִשַּׁשְׁתָּ אַחֲרֵי אַהֲבָה
לְהַדְלִיק. וְשֶׁ
הָיָה לְךָ דַּי מֵעַצְמְךָ
כָּל הָעֵת הַהִיא
וְגַם שֶׁ
הָיִיתָ זָרוּק,
רֵיק,
כְּמוֹ בֶּגֶד
בְּלִי גּוּף לְחַבֵּק.
מֻתָּר לְךָ,
הַנְּיָר סוֹבֵל.
במה להתחיל
אוּלַי אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת חַיַּי,
לְהַתְחִיל, אֲבָל בַּמֶּה לְהַתְחִיל?
אוּלַי אֲסַלֵּק פַּחַד דַּק
שֶׁהִצְטַבֵּר עִם הַשָּׁנִים
וְקוּרִים שֶׁל אַשְׁמָה
שֶׁנִּטְווּ בִּדְמָמָה בַּלֵּילוֹת.
אוֹ אֲגַלְגֵּל תְּחִלָּה אֶת הַבְּדִידוּת
שֶׁכִּסְּתָה אֶצְלִי מִקִּיר לְקִיר
וַאֲנַקֶּה תַּחְתֶּיהָ,
כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב וְתַבְרִיק רִצְפַּת נַפְשִׁי
כְּאִלּוּ לֹא דָּרְכוּ עָלֶיהָ
מֵעוֹלָם.
וְאוּלַי אֶדְחֶה זֹאת לְפַעַם אַחֶרֶת. אַחֲרֵי הַכֹּל,
עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ פֹּה, וְגַם הַחַלּוֹנוֹת,
יֵשׁ לוֹמַר, עֲדַיִן רוֹאִים דַּרְכָּם
אֶת הָעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶּה,
הַשִּׁיר הַזֶּה.
וְתוֹכוֹ הָרָצוּף אַהֲבָה.