הפתרון החדש לאלרגיה

מבוא
•

״זו תהיה עונת האלרגיות הנוראה ביותר בעשורים האחרונים, ככל הנראה!״

אין לכם מושג כמה פעמים שמעתי את הסיפור הזה במהלך למעלה משלושה עשורים בעבודתי ככתב לענייני בריאות ברשתות הטלוויזיה במדינות ניו יורק ופילדלפיה. למעשה, שמעתי אותו בכל שנה ושנה. והסיבות לחזון האימים הזה, כביכול, היו מגוונות כמו מזג האוויר עצמו: זו הייתה עונת חורף/אביב יבשה במיוחד, זו הייתה עונת חורף/אביב רטובה במיוחד, מזג האוויר היה חם או קר או לח באופן יוצא דופן – הבנתם את הרעיון.

וזה לא שהאנשים האלה בתחום יחסי הציבור שהעלו את הכתבות החדשותיות האלה אינם כנים או בעלי כוונות רעות. פשוט הרציונל מאחורי התסמינים שחווים הסובלים מאלרגיה הוא מטרה נעה, שעוצבה באופן המתאים לדפוס מזג האוויר של אותה השנה. וזה מספיק כדי שאדם יהפוך לציני מעט.

אך מה שתמיד חסר בהסברים קצרי־הרואי האלה, הוא מה שעשוי לעזור לי להסביר לציבור למה הם מתעטשים, משפשפים את עיניהם ומחסלים חבילת טישו שלמה ביום – וחשוב מכך, מה הם יכולים לעשות כדי להרגיש טוב יותר. במילים אחרות – הסובלים מאלרגיה – וזו המילה הנכונה, חייבים להבין את הבעיה הבריאותית שלהם לעומק ובאופן הברור ביותר, הסיבות לה ודרכי הריפוי האפשריות, כדי שיוכלו להשתתף בטיפול של עצמם. מטופל בעל ידע הוא מטופל שנוטה הרבה יותר לשיתוף פעולה ובסופו של דבר – מטופל מאושר יותר.

וכאן נכנס לתמונה הפתרון החדש לאלרגיה. כאן, לראשונה, יש תיאור ברור ותמציתי של אלרגיות – הסוגים המגוונים וסיבותיהם, למה אתם חווים אותן בעוד ילדיכם או בני זוגכם לא, מה מחריף אותן ובעיקר מה עובד ומה לא עובד במטרה לשפר את המצב.

חִשבו על הפתרון החדש לאלרגיה בתור מדריך מקיף למשתמש עבור העיניים, האף, הגרון והסינוסים שלכם – או לפחות האופן שבו הם מגיבים לאבקה, לאוכל, לתרופות, למוצרים קוסמטיים ולאלרגנים אחרים.

במרוצת השנים הפניתי אנשים רבים לדוקטור באסט, וגם את ילדיי, בין היתר. הוא מסתכל על כל אחד מהם בתור יצור אנושי עם חידה שצריך לפתור, בגלל שהאלרגיות והפתרונות הם שונים מאדם לאדם. והוא אכן פותר את החידות האלה. כמעט דרך קבע אני גם מסביר להם היבטים מסוימים של האלרגיות שלהם או הטיפול בהן, ולא בגלל שדוקטור באסט לא טרח או לא רצה לעשות זאת, אלא בגלל שהם שכחו לשאול אותו, או שלא רצו להטריד אותו. ועכשיו הפתרון החדש לאלרגיה עושה כל זאת ועוד. הספר באמת עונה על כל השאלות שעשוי לשאול כל אדם הסובל מאלרגיות, ועל עוד כמה שלא עלה בדעתו לשאול.

וואו, איזו הקלה! לא רק שהספר הזה יעזור לאינספור סובלים מאלרגיה, הוא גם יחסוך לי אלפי שעות של הסברים בדבר אלרגיות לחברים, בני משפחה ועמיתים לעבודה. וכך, בשמי ובשם כל המתעטשים והמשתעלים אי שם, תודה לך דוקטור באסט. עשית לכולנו טובה ענקית!

דוקטור מקס גומז

פרק 1
טריגר שמח
•
מה קורה?

בימים אלה, האביב מלבלב מוקדם מהרגיל – הרבה יותר מוקדם: מחקר בכתב העת הבינלאומי של מדע האקלים (אני מניח שאין לכם מנוי) מדווח שמאז שנות הארבעים המוקדמות של המאה העשרים האביב בארצות הברית מגיע יותר ויותר מוקדם, וכך גם הקיץ, בקצב הקדמה של יום וחצי מדי עשור. זאת אומרת שעכשיו האביב מתחיל מוקדם יותר בעשרה ימים לערך מאשר מעט אחרי מלחמת העולם השנייה. באירופה, ההתקדמות דומה. ההערכה היא שעד סוף המאה, האביב יתחיל כשלושה שבועות מוקדם יותר מאשר לפני שניים או שלושה דורות, ובאזורים מסוימים, כמעט חודש מוקדם יותר. ההשפעה של תופעה זו על מישורי החוף נוטה להיות מודגשת יותר. עם שינויים אלה מגיעה עונת צמיחה ארוכה יותר, מה שעבור הסובלים מאלרגיה משמעו יותר עיטושים, התנשפויות, גירודים ובעיות מעצבנות נוספות, ולעיתים קרובות אף מתישות. (האלרגיה לא זוכה ל״כבוד״ של בעיות רפואיות אחרות, לעיתים היא נראית יותר כאי נוחות ולא כמצב שעשוי אף להגיע לסכנת חיים.) בניסיון שלי, אני רואה מטופלים רבים – צעירים, מבוגרים, בגיל העמידה, שמעולם לא סבלו מאלרגיה עונתית - חווים אותה לראשונה. השאלה שרבים מהם שואלים אותי: ״למה זה קורה?״ התשובה לכך היא אחת הסיבות העיקריות שהובילו אותי לכתיבת ספר זה.

אנחנו נמצאים בשיא של התפרצות אלרגיה. כשלושים אחוז מכלל האמריקאים, כמאה מיליון אנשים, סובלים מאלרגיה ואסתמה. סקר של חברת Gallup מצביע על שיעור של 50 אחוז. ברמה גלובלית, האלרגיה תוקפת בין 40-20 אחוז מכלל האוכלוסייה. המדד באזורים עירוניים עלה בחמשת העשורים האחרונים. בבריטניה, ההערכה היא שכמעט חצי מכלל הילדים סובלים מבעיה אלרגית כלשהי. בזמנו, הכרתם מספר מועט של אנשים הסובלים מאלרגיה, אולי יותר אם לבני המשפחה או השכנים שלכם היה ביש המזל לקבל נטייה תורשתית (נרחיב על הגנטיקה של אלרגיה בפרק 2). ועכשיו? סביר להניח שאתם מכירים פי חמישה או אף פי עשרה יותר אנשים הסובלים מזה.

בעוד רבים נולדים עם בעיית האלרגיה שלהם, ייתכן שהסביבות שבהן אנו שוכנים, בחוץ או בפנים, ההתנהגויות שלנו, המוצרים שבהם אנו משתמשים והמאכלים שאנו צורכים – כולם השתנו תוך זמן קצר במידה מספקת כדי להציב בפנינו מציאות חדשה לחלוטין.

הקפיצה התרחשה לא רק בסוג אחד או שניים של אלרגיה. זה אופייני לכל הספקטרום. זה נצפה באלרגיות העונתיות, ובמחלות הנשימה האלרגיות, כולל אסתמה. בין השנים 2001 ל־2009, מספר האמריקאים שאובחנו כחולי אסתמה טיפס מעל לחמישה מיליון, בין כל שכבות האוכלוסייה. האקדמיה האירופאית של אלרגיה ואימונולוגיה קלינית דיווחה על עלייה של שבע מאות אחוזים בתגובות אלרגיות בקרב ילדים אירופאים בעשור האחרון.

מדוע זה מתרחש? במקרים רבים, ה״טריגרים״ של אלרגיות – המקור של המכה הזאת, שהחשיפה אליהם מפעילה את התגובה של המערכת החיסונית הנעה בין בלתי נעימה ומגבילת פעילות, למתישה ועד לקטלנית – נהיו גדולים יותר, רעים יותר והרבה יותר נפוצים. אמברוסיה לענתית, האשמה העיקרית מאחורי קדחת השחת עבור המתגוררים באזורים המאופיינים באקלים עונתי, צומחת מהר יותר ולגדלים גדולים יותר במקומות רבים והיא גם פורחת לפרקי זמן ארוכים יותר, ועם יותר אבקה בכל צמח, מה שמקנה לצמח הזה פוטנציאל אלרגני גבוה הרבה יותר. אם משלבים זאת עם בעיות סביבתיות נוספות, כגון מזהמי אוויר שיוצרים בני האדם, זה יוצר השפעה פוטנציאלית מוגברת וסינרגטית על בריאותכם.

קיסוס רעיל הרבה יותר נפוץ כיום, והוא גם גדול יותר וחזק יותר ברמה הכללית. אפילו תמהיל העצים שלנו שינה את הנוף (של האלרגיות) שלנו. בשנת 1950, עץ האולמוס האמריקאי היה בזמנו ״עץ הרחוב״ הפופולרי ביותר בשכונות בארצות הברית ומדינות נוספות. הוא היה משיל מידה צנועה של אבקה המועברת על ידי חרקים. אך התפשטותה של מחלת עץ הנובעת מפטריות שק (Dutch elm disease) טבחה בעצי האולמוס וחיסלה מיליארדים, כן, מיליארדים! של עצים אלה במהלך שנות השישים והשבעים. בין התחליפים שלהם ניתן למצוא זנים כגון הדולב ואדר נורווגיה, בכמויות גדולות של עצים ממין זכר, שנבחרו בעיקר מפני שהם משילים פחות, מה שמאפשר לשמור על רחובות, מדרכות וחצרות נקיים יותר – אך הם גם מייצרים יותר אבקה אלרגנית שמועברת על ידי הרוח. לדבריו של המומחה בתחום הגננות והסופר טום אורגן: ״באזורים רבים כיום, אבקות של עצים מהוות מעל ל־70 אחוז של כלל היקף האבקה באזורים העירוניים.״

הצרעות, שעקיצותיהן עלולות לגרום לתגובה אלרגית משתנה, מהתנפחות של העור וחרלת ועד לאנאפילקסיה העשויה להיות קטלנית, מגיעות מוקדם יותר בעונה וגם נשארות לאורך יותר זמן. נמלי האש הנמצאות בעיקר בדרום ארצות הברית, נראות יותר בעשור וחצי האחרונים ונעות לאיטן צפונה ומערבה. קרציית הטריאטום, הטרופית בעיקר, הידועה בשם ״חרק הנשיקה״ (בשל הסימן שנשיכתה משאירה על העור הדומה לנשיקה חזקה), מתפשטת צפונה. היתושים נפוצים יותר באזורים רבים, וזמן הדגירה שלהם התקצר באזורים מסוימים. כמובן שיתושים עשויים לגרום לנזק חמור יותר מאשר גירודים ונפיחויות אלרגיים, בין השאר: וירוס הנילוס המערבי, צ׳יקונגוניה,¹ קדחת דנגי והנגיף המבלבל והקטלני לעיתים – הזיקה. שלושת האחרונים נמצאים בצמיחה בשנים האחרונות. היערות פורחים במזרח ארצות הברית, ואלה חדשות טובות, נכון? אך זה תורם לצמיחה במספרי האיילים, מה שגורר עלייה במספרי קרציות איילים ומקרים של מחלת ליים. בחמש־עשרה השנים האחרונות, המספר השנתי של מקרי אבחון מחלת ליים בקנדה עלה מארבעים לערך – לשבע מאות. לפני עשרים שנה, קרציות האיילים התגוררו והתרבו בשני אזורים בקנדה, והיום הן קיימות בשלושה־עשר אזורים. קרציית הכוכב הבודד, ששמה מעיד על הימצאותה באזור דרום־מערבי, הולכת ומתפשטת צפונה ומערבה. עקיצתה עשויה לעודד אלרגיה לבשר אדום, וקשה מאוד לזהות מצב זה.

הסיבה מאחורי כל מה שתיארתי כאן היא בעיקרה שינוי האקלים, או עלייה במה שנקרא ״מזג אוויר קיצוני״. אך שינוי האקלים הוא לא הסיבה המובילה לעלייה בתדירות תופעת האלרגיה, חומרתה ומורכבותה. קיימים איומים חדשים באוויר ובמים: באוכל שלנו, בבתים ובמשרדים. וגם על הגוף שלנו - ״סביבות־מיקרו״ שכלל לא היו קיימות לפני עשרים שנה. שילוב הגורמים האלה מקשה על האבחון. לדוגמה, אנשים שנחשפו גם לאלרגן של האוזון וגם לזה של אמברוסיה, סביר להניח שיסבלו מתגובה אלרגית חזקה יותר מאשר אלה שנחשפו רק לאחד מהשניים – ויהיה הרבה יותר קשה למצוא את שורש או שורשי הבעיה. האיזון הטבעי שלנו – ובכך אני מתכוון לטבע עצמו ולטבע האינדיבידואלי שלנו – השתנה לחלוטין. כשזה מתרחש, אנחנו עשויים לחוש עומס יתר, ואז הסיכויים לתגובת־יתר של המערכת החיסונית עולים. מחקר שנעשה על ידי חברת קווסט דיאגנוסטיקס מראה שרמת הרגישות שלנו לכל האלרגנים הנפוצים - שזה למעשה הצעד הראשון בהפיכתנו לאלרגיים – עלה באופן משמעותי.טווח העלייה באלרגיה הוא רחב. וכמוהו גם הסיבות לקפיצה הזאת.

שש הסיבות הגדולות לעליית האלרגיה

מפת מזג אוויר/לוח שנה עונתי חדשים: ייתכן שאנו נמצאים בעיצומו של ״צונאמי של אבקה״ בהתהוות. שינויי האקלים הובילו לטמפרטורות גבוהות יותר, עונות צמיחה ארוכות יותר ולעלייה ברמות של גזי החממה, כלומר יותר פחמן דו־חמצני ויותר צמחים ופרחים עמוסים בפולנים.

גלובליזציה, בעיקר של האוכל: בימינו, אנו יכולים ליהנות מתפריט אינסופי של מזון המיובא מכל חלקי העולם – ואני אפילו לא כולל מזונות מהונדסים גנטית, או שעובדו בחומרי הדברה או פתוגנים אחרים שמטרתם לשמור על הטריות. אני מתכוון למגוון הרחב של אוכל טרי או משומר היטב. היות שכל הצרכנים חשופים למגוון רחב יותר של רכיבים קולינריים, יש סיכוי גבוה שנושפע מאילו מהם. טיולים בכל רחבי העולם והמסחר הגלובלי אחראיים לעומסים אחרים, כגון ״ייבוא״ נגיף הצ׳יקונגוניה המועבר על ידי עקיצות יתוש לפלורידה, ונדידת יתוש הנמר האסייתי מיפן לארצות הברית, ה״וקטורים״ (אורגניזמים נושאי מחולל מחלה) מעבירי הפתוגנים שמאחורי נגיפי הדנגה, צ׳יקונגוניה, הקדחת הצהובה וזיקה.

שינויי הרגלים/חשיפות/מתחים: אלרגיה הנגרמת מניקל, בין מכלול המתכות, הופכת לפתע לבעיה חמורה, אף שאינה מפתיעה, בהתחשב בהרגל שלנו להיות מחוברים לטלפון נייד או מכשיר טכנולוגי מתכתי אחר בכל שעות ערות שלנו. יש כל כך הרבה חומרים חדשים הנוכחים בחיינו, וכן שילובים וריכוזים חדשים, ורק אחוז מיקרוסקופי מהם נבדק בדבר ההשפעות שעשויות להיות לחשיפה אליהם. על פי המועצה להגנת משאבי הטבע, קיימים מעל לשמונים אלף כימיקלים הנמצאים כיום בשימוש בארצות הברית שהשפעתם על בריאות האדם לא נבדקה מעולם – ומדובר אך ורק בכימיקלים נפרדים, לא האופן שבו הם עשויים להשתלב יחד, או בעת שימוש שונה מהייעודי. לדוגמה? חומרי טעם וריח נוזליים בסיגריות האלקטרוניות מסווגים על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כ״מוכרים כבטוחים באופן כללי״, אך הם מיועדים לבליעה – הרעילות הפוטנציאלית של חומרים אלה בעת שאיפה לא נבדקה מעולם.

שימוש יתר בתרופות: תרופות רבות נגד אלרגיה שדרשו בעבר מרשם נמכרות כיום בחופשיות. זה עשוי להוביל לצריכת יתר של תרופות ויצירת מצב של ״ניהול תסמינים״ שמפריע לאבחון נכון וטיפול בשורש הבעיה. כמו כן, בעוד שרוב תופעות הלוואי שנגרמות מהתרופות אינן אלרגיות באופיין (וברובן צפויות מראש), עד כ־15 אחוז מהתגובות הן אלרגיות, וכל תרופה שהיא עשויה לגרום לתגובה אלרגית.

ניקוי יתר או השערת ההיגיינה: השימוש שלנו בתכשירי חיטוי ידיים (אלכוג׳ל) ודומיהם עשוי להיות גורם הפוגע בכושר ההתנגדות, בעיקר בקרב הצעירים. מחקר שנערך בבריסטול, אנגליה, ובחן ארבעה־עשר אלף ילדים, הראה מתאם בין תדירות שטיפת ידיים לסבירות התפתחות אסתמה. מחקר גרמני מצא שילדים שגדלו בחוות היו בסיכון נמוך יותר לאלרגיה (אף שיכולים להיות לכך הסברים רבים אחרים). שני מחקרים חדשים בארה״ב מציגים כושר הגנה דומה של אורח חיים חקלאי/כפרי. מחקר אחר הראה שילדים שגודלו בשנה־שנתיים הראשונות לחייהם בסביבת כלבים ו/או חתולים היו פחות רגישים לאלרגיות לבעלי חיים אלה, וגם פחות רגישים באופן כללי בשנות ילדותם הבאות. ירידה בשכיחות זיהומים בילדות גורמת לשכיחות מוגברת של מחלות אלרגיות. (השערת ההיגיינה נקראת לעיתים דלדול הנופה). צחצוח יתר של הסביבה אליה חשופים תינוקות ופעוטות עשוי להחליש את המערכת החיסונית שלהם. (נראה שהשערת ההיגיינה לא מהווה את הסיבה לעלייה במקרי האסתמה, ולא ניתן להשתמש בה כדי להסביר מגמות רבות בתחום הבריאות).

סביבות שעברו שינוי: העלייה במקרי האלרגיה בולטת בעיקר במדינות מתועשות ובעיקר בערים. בבתים ומשרדים אטומים היטב וחסכוניים באנרגיה יש בדרך כלל פחות אוורור והרבה יותר אבק ואדים מהשטיחים, הרהיטים וחומרי הניקוי הכלואים בפנים. ההתקדמות הבלתי פוסקת לעבר העיור משמעה חשיפה רחבה יותר למזהמים של כלי רכב, דבר המהווה גורם סביר מאוד למחלות בדרכי הנשימה (לפני מאה שנים אחד מכל חמישה איש התגורר בעיר, עד שנת 2030 השיעור עשוי להיות שלושה מתוך חמישה). דוח ״מצב האוויר״ של ארגון הריאות האמריקאי משנת 2012 עד 2014 מצא כי יותר ממחצית האמריקאים, 116 מיליון איש, אכלסו את 418 המחוזות של האומה המאופיינים ברמות זיהום לא בריאות, טריגר אפשרי להתקפי אסתמה (ובעיות בריאותיות נוספות). רוב העצים והשיחים שנמכרים וניטעים כעת בארצות הברית הם ממין זכר, בגלל שבעלי הבתים כורתים לרוב את העצים המשילים זרעים (עצים ממין נקבה) ומשאירים את אלה שלא (עצים ממין זכר), נטייה המכונה לעיתים סקסיזם בוטני. עם הזמן, היערות העירוניים בארצות הברית, קנדה ומקומות אחרים נהיים יותר ויותר אלרגניים (ובעלי איזון מוטה בין עצי זכר לנקבה). העלייה במגרשי גולף וקהילות מגורים סגורות המלאות במדשאות ופרחים גורמת לכך שמקומות מסוימים, כגון אריזונה ופאלם ספרינגס, כבר לא מהווים אזורים מוגנים בפני אלרגיה. התפתחויות אלה ואחרות גרמו לגלים אדירים של אלרגיה.

זה לא רק פולנים ובוטנים

לאלרגיה עשויים להיות טריגרים מוזרים ביותר:

1. עור

2. מים (נדיר)

3. זוהר

4. זרע

5. התעמלות / זיעה

6. קור

7. נעליים (דבק, שרף וגומי)

8. עץ / נייר

9. טאבלטים, מחשבים וסמארטפונים

רשימה זו של שש הסיבות אינה כוללת אפשרויות נוספות של העלייה באלרגיה בעידן המודרני – כגון התזונה המערבית המעודדת דלקתיות, העלייה בשיעורי ההשמנה, סיכוני עבודה ועוד.

1. מחלה נגיפית עירונית הדומה לקדחת דנגה ומועברת על ידי יתושים באפריקה ובאזורים מסוימים באסיה. בעוד השכיחות שלה גוברת באזורים נבחרים, כולל אסיה, היא דעכה במקומות אחרים, בין השאר בארצות הברית ובשטחים בהם פעולות ההתערבות שננקטו נחלו הצלחה (https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/chikungunya).

*המשך הפרק בספר המלא*