כשהקשיב לה הירח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כשהקשיב לה הירח
הוספה למועדפים

כשהקשיב לה הירח

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

האם תדע לעוף?
אני לא יכולה לרדת
צעקה מראש העץ
והמשיכה לטפס
ואני רואה אותה עומדת
והצמרת מתנודדת
האם תדע לעוף?

כשהקשיב לה הירח, ספר שיריה החדש של חגית ורדי, נוגע בתשוקת המעוף. בשירים אלו, שנעים בתפר בין שירה לריפוי, נוגעת ורדי בתשוקה העמוקה להשתחרר מן הסבל, לנתר מ"ראש העץ", לרחף, לא לגעת באדמה - ולהיחלץ מן הכאב. אלו שירים חזקים, שמצד אחד לא מהססים להצביע על קשיים, על סגירות וחנק ("הפרחים סוגרים עליה מכל עבר"), בו בזמן גם מלמדים אותנו את כוחה של הנפש להתגבר, לעצב ולפסל את "ריקוד החיים". אלו שירים הספוגים אור, כאב, חוכמה ואהבת אדם. אך יותר מכך, כבכל שירה טובה, עוצמת השירים נובעת מן השפה. ורדי בוראת את המלים בשקיפות רבה, כל מילה מונחת כמו קריסטל על הדף, במוזיקליות ובאינטימיות עמוקה. כל שיר עטוף בסימבוליזם חושני ומתאר סיטואציה שבמרכזה עומדת דמות, בגוף שלישי או ראשון. דמות אחר דמות, אנו עדים למאבק המתחולל בה, הנע במתח בין קושי לריפוי. בדרך זו יוצרת ורדי תאטרון שירי קטן, בזעיר אנפין, שדמויותיו משקפות כבדור בדולח משהו מן המודע ומן הלא-מודע, עולם מעמקים המצוי בכל אחד מאתנו.

יקיר בן-משה

פרק ראשון

האם תדע לעוף?
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָרֶדֶת

צָעֲקָה מֵרֹאשׁ הָעֵץ

וְהִמְשִׁיכָה לְטַפֵּס

 

וַאֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת

וְהַצַּמֶּרֶת מִתְנוֹדֶדֶת

 

הַאִם תֵּדַע לָעוּף?

בעשר בלילה
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה

בַּלָּאט יָצְאָה מִבֵּיתָהּ

עֲטוּיָה גְּלִימָה כֵּהָה

נֶעֶלְמָה יְחֵפָה בְּתוֹךְ הַשְּׁחוֹר

 

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה

דִּלְּגָה מִמַּדְרֵגוֹת בֵּיתָהּ

טִיפוּף צְעָדֶיהָ

מְנַפְנֵף אֶת גְּלִימָתָהּ הַלְּבָנָה

 

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִפְנֵי עֶשֶׂר

מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן הִתְעוֹפְפָה

כְּאֵבָהּ נִצְנוּץ דּוֹעֵךְ

בִּנְהַר הָאוֹר שֶׁהִשְׂתָּרֵךְ

 

מִשִּׂמְלַת הַמֶּשִׁי הַכְּסוּפָה

סורגים
אֶתְמוֹל רָאִיתִי אוֹתָהּ

מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָגִים

דָּחֲפָה בְּכָל הַכּוֹחַ

אֶחָד אֲפִלּוּ קְצָת הִתְעַקֵּם

וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן

בְּפִנַּת הָעַיִן

דִּמְעָה בָּנְתָה לָהּ קֵן

 

אֲבָל הַיּוֹם

הִיא עָמְדָה קָרוֹב

הַסּוֹרָגִים בְּיָדֶיהָ

שָׁבְרָה כְּאִלּוּ זְרָדִים

וְהִשְׁלִיכָה מֵעֵבֶר לִכְתֵפָהּ

 

וְהַקֵּן שֶׁבְּפִנַּת הָעַיִן

שָׁלַח לִי חִיּוּךְ

אוּלַי אֲפִלּוּ קְרִיצָה

עוד על הספר

כשהקשיב לה הירח חגית ורדי

האם תדע לעוף?
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָרֶדֶת

צָעֲקָה מֵרֹאשׁ הָעֵץ

וְהִמְשִׁיכָה לְטַפֵּס

 

וַאֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת

וְהַצַּמֶּרֶת מִתְנוֹדֶדֶת

 

הַאִם תֵּדַע לָעוּף?

בעשר בלילה
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה

בַּלָּאט יָצְאָה מִבֵּיתָהּ

עֲטוּיָה גְּלִימָה כֵּהָה

נֶעֶלְמָה יְחֵפָה בְּתוֹךְ הַשְּׁחוֹר

 

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה

דִּלְּגָה מִמַּדְרֵגוֹת בֵּיתָהּ

טִיפוּף צְעָדֶיהָ

מְנַפְנֵף אֶת גְּלִימָתָהּ הַלְּבָנָה

 

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִפְנֵי עֶשֶׂר

מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן הִתְעוֹפְפָה

כְּאֵבָהּ נִצְנוּץ דּוֹעֵךְ

בִּנְהַר הָאוֹר שֶׁהִשְׂתָּרֵךְ

 

מִשִּׂמְלַת הַמֶּשִׁי הַכְּסוּפָה

סורגים
אֶתְמוֹל רָאִיתִי אוֹתָהּ

מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָגִים

דָּחֲפָה בְּכָל הַכּוֹחַ

אֶחָד אֲפִלּוּ קְצָת הִתְעַקֵּם

וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן

בְּפִנַּת הָעַיִן

דִּמְעָה בָּנְתָה לָהּ קֵן

 

אֲבָל הַיּוֹם

הִיא עָמְדָה קָרוֹב

הַסּוֹרָגִים בְּיָדֶיהָ

שָׁבְרָה כְּאִלּוּ זְרָדִים

וְהִשְׁלִיכָה מֵעֵבֶר לִכְתֵפָהּ

 

וְהַקֵּן שֶׁבְּפִנַּת הָעַיִן

שָׁלַח לִי חִיּוּךְ

אוּלַי אֲפִלּוּ קְרִיצָה