האם תדע לעוף?
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָרֶדֶת
צָעֲקָה מֵרֹאשׁ הָעֵץ
וְהִמְשִׁיכָה לְטַפֵּס
וַאֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת
וְהַצַּמֶּרֶת מִתְנוֹדֶדֶת
הַאִם תֵּדַע לָעוּף?
בעשר בלילה
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה
בַּלָּאט יָצְאָה מִבֵּיתָהּ
עֲטוּיָה גְּלִימָה כֵּהָה
נֶעֶלְמָה יְחֵפָה בְּתוֹךְ הַשְּׁחוֹר
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה
דִּלְּגָה מִמַּדְרֵגוֹת בֵּיתָהּ
טִיפוּף צְעָדֶיהָ
מְנַפְנֵף אֶת גְּלִימָתָהּ הַלְּבָנָה
וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִפְנֵי עֶשֶׂר
מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן הִתְעוֹפְפָה
כְּאֵבָהּ נִצְנוּץ דּוֹעֵךְ
בִּנְהַר הָאוֹר שֶׁהִשְׂתָּרֵךְ
מִשִּׂמְלַת הַמֶּשִׁי הַכְּסוּפָה
סורגים
אֶתְמוֹל רָאִיתִי אוֹתָהּ
מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָגִים
דָּחֲפָה בְּכָל הַכּוֹחַ
אֶחָד אֲפִלּוּ קְצָת הִתְעַקֵּם
וְכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן
בְּפִנַּת הָעַיִן
דִּמְעָה בָּנְתָה לָהּ קֵן
אֲבָל הַיּוֹם
הִיא עָמְדָה קָרוֹב
הַסּוֹרָגִים בְּיָדֶיהָ
שָׁבְרָה כְּאִלּוּ זְרָדִים
וְהִשְׁלִיכָה מֵעֵבֶר לִכְתֵפָהּ
וְהַקֵּן שֶׁבְּפִנַּת הָעַיִן
שָׁלַח לִי חִיּוּךְ
אוּלַי אֲפִלּוּ קְרִיצָה