שׂרַי שביט
חברתי מצלצלת אלי
לְסַפֵּר שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ נִמְצֵאת
"בְּמַצָּב כָּל כָּךְ רַע"
אֲנִי מַחְזִיקָה בַּשְּׁפוֹפֶרֶת כְּאִלּוּ בְּיָדַי הַכֹּחַ
לְהָפִיס בְּשׂוֹרוֹת קָשׁוֹת
בְּכַסֶּפֶת סְגוּרָה
תִּרְאוּ מַה קָּרָה: הָפַכְתִּי לְמוֹדֶל הַצָּלָה מִתֹּפֶת. תְּרוּפָה שְׁקוּפָה
אֲבָל הַחֲרָדָה מְתַגְבֶּרֶת בִּי דְּפִיקוֹת לֵב דְּפִיקוֹת לֵב
עֵדֶר כַּפִּיּוֹת כְּסוּפוֹת הֲפוּכוֹת
מַקְצִיף עַל קַו הַמַּיִם
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הָרֶגַע הַמְדֻיָּק בּוֹ בְּשׂוֹרוֹת קָשׁוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ אֵלַי
הִרְכִּינוּ רֹאשׁ אֶל תּוֹךְ חֲפַרְפְּרוֹת הַלַּיְלָה כְּשֶׁעִרְבַּבְתִּי סֵפֶל קָפֶה כְּשֶׁעָלִיתִי לְבַדִּי בַּמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת
כְּשֶׁיָּרַקְתִּי אֶל הַכִּיּוֹר
אֲנִי זוֹכֶרֶת -
הֶדֶף גַּלְגַּל הַהוֹוֶה שֶׁנֶּעֱצַר.
מִתְחַשֵּׁק לִי לוֹמַר לַחֲבֶרְתִּי: צְאִי הַחוּצָה הָעוֹלָם יָפֶה, צְפִי בְּסֶרֶט אִיטַלְקִי תְּעַכְּלִי יְרָקוֹת אוֹרְגָנִיִּים,
הַרְשִׁי לַדָּם לַעֲצֹר בֵּין הָרַקּוֹת, תֶּחֱצִי בְּאֹמֶץ לֵב אֶת הַיַּם סוּף שֶׁל הַכְּאֵב, הַבִּיטִי לַמָּוֶת בַּקְּצָווֹת
הַשְּׂרוּפִים שֶׁל הָעֵינַיִם, אַל תְּבַצְּעִי שִׂיחוֹת פְּרֵדָה, הַקְשִׁיבִי לַכֹּבֶד בַּקְּרָבַיִם, וּבָרֶגַע שֶׁנִּתָּן הִתְרַחֲקִי
מִבֵּית הַחוֹלִים
שָׁם אֲנָשִׁים
מוֹלִידִים
אֲנָשִׁים
וְאָז מֵתִים
חֲבֶרְתִּי מְסַפֶּרֶת לִי שֶׁלְּאִמָּהּ קָשֶׁה לָקוּם מֵהַמִּטָּה
שִׁוּוּי מִשְׁקָלָהּ הִתְעַרְעֵר
כָּל הַיּוֹם הִיא יְשֵׁנָה
(שְׁלֹשָה יָמִים לִפְנֵי שֶׁאִמִּי מֵתָה נִשְׁלַחְתִּי לְתוֹפֶרֶת לְתַקֵּן חֲלִיפָה)
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
אֵינִי אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתִּי דָּבָר.
רַק נוהֶגֶת אוֹתָהּ לְחוֹף הַיָּם בַּמְּכוֹנִית הַכְּסוּפָה. עֵינֶיהָ יָפוֹת. רַגְלֶיהָ בַּקַּרְקַע. אֵינָהּ מְאַבֶּדֶת אֲחִיזָה.
וּבְכָל זֹאת
אֵינִי זוֹכֶרֶת מָתַי קוֹלָהּ רָעַד כָּל כָּךְ
וּבְאָקוֹרְד הַמַּתֶּכֶת הַזֶּה
וּבְכָל זֹאת
שְׁתֵּי נָשִׁים טוֹבְלוֹת בְּתוֹךְ הַמַּיִם, קַעֲקוּעִים, סַנְדָּל זָהֹב, מוֹרִידוֹת שִׂמְלָה שְׁקוּפָה
רִקְמָה אַחַר רִקְמָה
מֶלַח נִקְרָשׁ לְגוּשִׁים
מְשׁוֹרְרוֹת אֲחֵרוֹת מַחְזִיקוֹת אוֹתִי
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת נִקּוּי רְעָלִים
וּמֵעָלֵינוּ הַשָּׁמַיִם
וְעַל פָּנֵינוּ אֲסוֹנוֹת כְּחֻלִּים.