ניהול טכנולוגיה וחדשנות

פרק 1
החשיבות החברתית
של חדשנות
פרק פתיחה זה בוחן את ההשלכות החברתיות של חדשנות. חדשנות היא מרכיב חשוב בכלכלה של כל מדינה ובכלכלתה של מדינת ישראל בפרט. הפרק בוחן באופן ביקורתי את הטיעונים המקובלים בעד חדשנות ומראה שלחדשנות פנים רבות. לאחר הצגת נתונים על חדשנות בישראל ודיון בחדשנות בהקשר הישראלי יתוודעו הקוראים לגישת ההבניה החברתית של טכנולוגיה וילמדו להיעזר בה כדי לנתח את ההשלכות האפשריות של חדשנות על החברה.

1.1 מבוא: איך נהפכה מדינת ישראל ל"מדינת הסטַארט־אפ"?
ספר שיצא לאור בשנת 2009 (ובעברית ב־2010) וכותרתו מדינת הסטארט־אפ: מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל (מאת דן סינור ושאול זינגר) בוחן את תרבותה של מדינת ישראל לאור ההצלחה הכלכלית של המדינה בעשור הראשון של האלף השלישי. להלן קטעים מתוך ריאיון שהעניק דן סינור.

שאלה: מדוע מדינת ישראל היא מדינת הסטַרט־אפ האולטימטיבית?

דן סינור: בישראל יש הריכוז הגבוה ביותר של חברות הֶזנֵק (חברות סטארט־אפ) בעולם. יתרה מזאת, קרנות הון סיכון משקיעות בחברות האלה יותר כסף לאדם מאשר בכל מדינה אחרת: פי 2.5 מאשר בארצות הברית, פי 30 מאשר באירופה, פי 80 מאשר בהודו ופי 300 יותר מאשר בסין. אם בוחנים את בורסת הנאסד"ק בוול סטריט שבניו־יורק, שהיא הבורסה שבה נסחרות מניות של חברות הטכנולוגיה המובילות כמו מיקרוסופט, אפל, אינטל או גוגל, מוצאים שם יותר חברות מישראל מאשר מכל מדינה אחרת מלבד ארצות הברית. אוסיף ואומר שההצלחה היא לא רק בתחום של חברות הזנק: אם בוחנים כמעט כל חברת טכנולוגיה גדולה – אינטל, מיקרוסופט, גוגל, סיסקו, מוטורולה, ועוד – מוצאים שלטכנולוגיה ולכישרון הישראליים יש תפקיד מרכזי בשמירת ההובלה של החברות הרב־לאומיות הללו.

שאלה: בספר אתם בוחנים כמה הסברים להצלחה הכלכלית המרשימה של מדינת ישראל, ואחד ההסברים שאתם מציעים הוא ה"חוצפה" הישראלית הידועה. מה תפקיד החוצפה בתרבות העסקית הישראלית?

דן סינור: חוצפה מוצאים לא רק בישראל. גם בארצות הברית חברות כמו פרוקטר וגמבל, ג'נרל אלקטריק, HP, מיקרוסופט וגוגל נוצרו או "זינקו" בתקופות של שפל כלכלי. צריך חוצפה כדי לגייס כספים ולהקים עסק כשהאחרים סוגרים. בישראל רואים את התכונה הזו בכל מקום: באוניברסיטה, במקום העבודה ובשירות הציבורי. אפילו בצבא מוצאים סַמל מתשאל אלוף כשתשובת האלוף לא נראית לו.

כשחברת אינטל הקימה את הצוותים שלה בישראל בשנות ה־70, האמריקנים כל כך הזדעזעו מהחוצפה הישראלית שהם התחילו להעביר לעובדים שלהם קורסים על התרבות הישראלית. מולי עדן שניהל את הקורסים האלה סיפר לעובדים ש"מגיל אפס מחנכים אותנו להטיל ספק, לשאול שאלות, להתווכח ולחדש. לכן קשה יותר לנהל חמישה ישראלים מאשר חמישים אמריקנים".

כשחברת Paypal, ענקית התשלומים המקוונים, קנתה את חברת ההזנק הישראלית Fraud Sciences בשנת 2007, הנשיא של Paypal הגיע לתל אביב לפגישה עם צוות החברה שהוא רכש. "כל שאלה הייתה נוקבת", מְסַפר הנשיא סקוט תומפסון, "ממש התחלתי להילחץ. מעולם לא נתקלתי ברצף כזה של תובנות לא קונוונציונליות. עובדים זוטרים לא היססו להטיל ספק בשיטות עבודה רבות שנים. מעולם לא ראיתי גישה כה ממוקדת, מחוספסת ונטולת פניות, ומצאתי את עצמי חושב 'רגע, מי פה קנה את מי: אני אותם, או הם אותי'"? בעבור ישראלים זהו סגנון מקובל. באיזשהו מקום - בבית, בלימודים או בצבא, הם למדו להיות אסרטיביים והבינו שמי שלא פוצה את פיו עלול להישאר מאחור.

שאלה: בגיל 18 רוב האזרחים הישראלים שאינם ערבים מגויסים לצה"ל לתקופה של שנתיים לפחות. כיצד משפיע הניסיון הצה"לי על עתידם של ישראלים צעירים ומהי תרומתו להצלחה הכלכלית של המדינה?

דן סינור: יש יחידות בצה"ל שהפכו למעין מחנות טירונות טכנולוגית. ב"טירונות" כזאת נתקלים בני 22-18 באתגרים ומטלות שהיו מהממים את בני גילם הנמצאים באוניברסיאות או בשוק העבודה במקומות אחרים בעולם. הישראלים משתחררים מהצבא לא רק עם ניסיון מעשי בטכנולוגיות עתידיות אלא גם עם יכולות עבודה בצוות ומנהיגות, עם מסורת של התמקדות במטרה ועם תחושה של גאווה ורצון להמשיך לתרום למדינה על־ידי פיתוח הסקטור הטכנולוגי.

ההשפעה התרבותית של הצבא ניכרת הרבה מעבר לאותן יחידות עלית טכנולוגיות. שירות החובה מוביל לבגרות שלא קיימת אצל בני גילם של החיילים הישראלים בארצות אחרות שלומדים באותן שנים באוניברסיטה. "יש להם יותר ניסיון חיים", מספר גארי שיינברג, מנכ"ל חברת בריטיש טלקום. "הניסיון הזה הוא קריטי כי חדשנות במהותה משמעה מציאת רעיונות וכדי למצוא רעיונות צריך פרספקטיבה". פרספקטיבה נרכשת עם השנים אך בישראל מקבלים פרספקטיבה כבר בגיל צעיר בעקבות שורה של חוויות מעצבות ובכללן השירות הצבאי שהישראלים מתנסים בו כבר משנות העשרה המאוחרות שלהם.

מעבר לכך הצבא הישראלי, הנמצא באופן מתמיד במצב של תעסוקה מבצעית אך גם של מגבלת משאבים, מלמד לאלתֵר ומְשטח הבדלי מעמדות. החיילים לומדים להסתדר עם מה שיש, האווירה היא לא רשמית ובשירות המילואים נעלמים כל המחסומים כאשר סטודנט מפקד על המרצה או הבוס שלו. כל אלה תורמים לתרבות אזרחית של חוסר רשמיות ושל התעלמות ממעמדות, תרבות שהיא קריטית לכלכלה שממוקדת בניסוי וטעייה ובחדשנות.

שאלה: כריכת הספר שלכם מתארת את ישראל כמדינה של 7.1 מיליון אנשים, בת שישים בסך הכול, מוקפת אויבים, הנתונה במלחמה מתמדת מאז הקמתה ונטולת אוצרות טבע. איך הצליחו היזמים הישראלים להתגבר על האתגרים האלה, לבנות עסקים מצליחים ולמשוך משקיעים כמו וורן באפט הידוע בשנאת הסיכון שלו?

דן סינור: האירוניה הגדולה של סיפורה של "מדינת הסטרט־אפ" היא שישראל הפכה את האתגרים שעמדו בפניה לנכסים שעליהם מבוססת תרבות החדשנות שלה. מגוון סוגים של מעשי איבה, בידוד והיעדר משאבים אילצו את הישראלים להפיק את המרב מהמשאבים, לחדש ולהיות גלובליים מהיום הראשון. את הצלחתה של ישראל בהתמודדות עם משברים אפשר לראות בעיקר בתקופות של שפל. כך לדוגמה כשהתפוצצה בועת הטכנולוגיה בשנים 2001-2000 יכולנו לצפות שגם תעשיית ההיי־טק המקומית הצעירה תתפוגג. במקום זה ישראל הגדילה את הנתח היחסי שלה בעוגת ההון סיכון העולמית. באופן דומה, במהלך השפל העולמי הנוכחי [השפל הכלכלי שהחל בשנת 2008] ישראל הייתה בין המדינות שנפגעו הכי פחות והמדינה המפותחת הראשונה שיצאה מהמשבר.

שאלה: ספר לנו על מדיניות ההגירה של ישראל ובמה היא שונה ממדינות אחרות. האם המהגרים לישראל תרמו לכלכלתה או פגעו בה?

דן סינור: אחד השיעורים החשובים שאפשר ללמוד מהסיפור הישראלי הוא שחדשנות איננה תהליך שקורה רק בתוך ארגונים אלא היא מושפעת מתרבות רחבה יותר של חדשנות ויזמות. ישראל היא ארץ קטנטונת עם אוכלוסיית מהגרים שהגיעו מ־70 מדינות שונות, ושניים מכל שלושה ישראלים הם מהגרים או צאצאים ישירים של מהגרים. מהגרים מטבעם הם אנשים שנוטים להסתכן שכן הם עקרו מארץ אחת כדי לנסות את מזלם בארץ אחרת. כך לדוגמה, גל ההגירה העצום מברית המועצות לשעבר הביא בין השנים 1990 ל־2000 לתנופה עצומה בתחום ההנדסה מאחר שהם הגיעו בדיוק בתקופה שהמגזר הטכנולוגי החל לפרוח.

שאלה: מדינות שונות ניסו להעתיק את התרבות היזמית של ישראל אך בהצלחה מוגבלת. איזה מדיניות היית מציע ליזום במדינה שמעוניינת להיות מדינת הסטרט־אפ הבאה?

דן סינור: הלקח הראשי הוא למנף את הכישרון העסקי של צעירים בעלי ניסיון צבאי. בישראל מנהלים מחפשים את הניסיון הפיקודי של קצינים צעירים שיש להם ניסיון ניהולי ניכר כבר בגיל 21. בגיל 25 כבר יש להם גם ניסיון צבאי וגם תואר אקדמי. בארה"ב לעומת זאת מנהלים רבים מגלים בורות בנוגע לניסיון צבאי. לדוגמה שמענו סיפור על לוחם לשעבר במלחמת עירק שבריאיון עבודה הציג שורה של תפקידי מנהיגות בשדה הקרב. המראיין האזין בסבלנות ואז הישיר מבטו אל המרואיין ואמר "כל זה מעניין מאוד אבל האם אי פעם הועסקת בעבודה אמיתית?" עסקים אמריקניים צריכים להכיר במאגר הכישרון העצום של יוצאי צבא.

אין פירוש הדבר שמדינות אחרות צריכות לאמץ את מודל שירות החובה הצבאי הישראלי כדי להפוך ליזמיות. גם מסגרות כמו שירות לאומי יכולות לתרום למשתתפיהם הצעירים ניסיון ניהולי מעשי ובגרות נפשית. ולסיום, הניסיון הישראלי מלמד שמדינות שרוצות להיות יזמיות יותר צריכות להסביר פנים יותר למהגרים שהם משאב אדיר לכלכלה שלהן.

(מעובד ומתורגם מריאיון של דן סינור. המראיין: דואיר גאן. 4 בדצמבר, 2009)

קראו את הריאיון המקורי באנגלית עם דן סינור וצפו בראיונות טלוויזיוניים עמו.

מהן תגובותיכם הראשוניות לריאיון עם דן סינור? האם זיהיתם אי־דיוקים ואי־הבנות מצד המרואיין? האם ידעתם שבסוף שנת 2009 נחשבה ישראל למדינה מובילה בקנה מידה עולמי בתחום של טכנולוגיה וחדשנות? האם כיום היא עדיין מובילה באותה מידה? האם המרואיין מבין את הייחודיות של מדינת ישראל? האם השילוב של חוצפה, ניסיון צבאי ואחוז גבוה של מהגרים וצאצאיהם באוכלוסייה הוא אכן המתכון שהוביל לגל היזמות והחדשנות שמתואר בריאיון?

פרק זה נועד להעניק לכם כלים ראשוניים לבחון טענות דוגמת טענותיו של דן סינור תוך התבססות על המחקר המדעי העוסק בתרומה החברתית של חדשנות. כלים אלה ישמשו אתכם הן לבחינת טענות בעד ונגד אימוץ חידושים בארגונים שאתם משתתפים, עובדים או לומדים בהם והן לליבון סוגיית החדשנות בהקשרים רחבים יותר של החברה שאנו חיים בה. נושא החדשנות משפיע כיום על תחומי חיים רבים וחשובים כמו חינוך, ביטחון, בריאות וכלכלה. לכן היכולת לדון באופן מושכל בחדשנות נחוצה לא רק למקבלי החלטות אלא גם לכל אזרח חושב ומעורב.

◄ שאלה 1
חשבו על נושא שהיה בכותרות לאחרונה ועסק בסוגיה של חדשנות באחד התחומים האלה:

• שימוש במחשבים או בטכנולוגיות דיגיטליות אחרות במערכת החינוך.

• השקעה במערכת טכנולוגית יקרה במערכת הביטחון (מערכת הגנה או מערכת תקיפה).

• הכנסת תרופה חדשה או טיפול חדשני לסל התרופות והטיפולים שהמדינה מממנת.

קראו דוגמאות של כתבות על נושאים כמו אלה.

אילו שאלות יש לברר לדעתכם לפני שמתקבלת החלטה בכל אחד מהנושאים הללו?

התשובה בסוף הפרק