פסיכופתולוגיה כרך א

פרק 1
פסיכופתולוגיה: סקירה כללית וגישות מחקר

יעדי הלימוד
1.1 להסביר כיצד מגדירים פסיכופתולוגיה וכיצד מסווגים הפרעות נפש.

1.2 לתאר את היתרונות ואת החסרונות של סיווג.

1.3 להסביר כיצד תרבות משפיעה על מה שנחשב חריג ולתאר שתי הפרעות שהן ייחודיות לתרבויות מסוימות.

1.4 להבחין בין תפוצה להיארעות ולזהות את הפרעות הנפש הנפוצות והשכיחות ביותר.

1.5 לברר מדוע אפשר לחקור את הפסיכופתולוגיה כמעט בכל סביבה והקשר.

1.6 לתאר שלוש גישות שונות לאיסוף מידע על הפרעות נפש.

1.7 להסביר מדוע נחוצה קבוצת ביקורת (או קבוצת השוואה) כדי לבחון השערה כראוי.

1.8 לברר מדוע מערכי מחקר מתאמיים הם חשובים אף שאי־אפשר להסיק מהם על קשרים סיבתיים.

1.9 להסביר את המאפיינים העיקריים של מערך מחקר ניסויי.

פסיכופתולוגיה

(abnormal psychology)

פסיכופתולוגיה עוסקת בהבנת טבען של הפרעות הנפש, הסיבות לקיומן והטיפול בהן. הנושאים והבעיות בתחום הפסיכופתולוגיה סובבים אותנו בחיי היום־יום. אינכם צריכים אלא לקרוא עיתון, לעלעל בכתב עת, לגלוש באינטרנט או לצפות בסרט כדי להיחשף לאחדות מן הסוגיות שמטפלים וחוקרים עוסקים בהן דרך שגרה. לעיתים קרובות ידוען זה או אחר מופיע בחדשות בשל בעיה של צריכת סמים או אלכוהול, ניסיון התאבדות, הפרעת אכילה או קושי פסיכולוגי אחר. ספרים רבים מתארים סיפורים אישיים של התמודדות עם סכיזופרניה, דיכאון, פוביות והתקפי פאניקה. סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה מציגים היבטים של התנהגות חריגה בדרגות שונות של דיוק. ולבסוף, לעיתים עולים לכותרות גם סיפורים טרגיים על אימהות שהורגות את ילדיהן, סיפורים שנראה כי מעורבות בהם בעיות דיכאון, סכיזופרניה או קשיים שלאחר לידה.

פסיכופתולוגיה יכולה להימצא גם קרוב יותר לבית. בכל מוסד אקדמי שבו תבקרו תיתקלו בעלוני פרסום של קבוצות תמיכה לאנשים עם הפרעות אכילה, דיכאון ומגוון הפרעות אחרות. ייתכן אף שאתם מכירים אדם שחווה בעיה קלינית. אולי זה בן הדוד שנוהג לצרוך קוקאין, שותפה לדירה הלוקה בבולימיה או סבא שמפתח מחלת אלצהיימר. זה יכול להיות חבר לעבודה של אימכם שמאושפז בשל דיכאון, שכנה שמפחדת לצאת מהבית או מישהו במכון הכושר שמתאמן נמרצות אף שהוא רזה במידה מדאיגה. אפשר שיהיה זה אפילו חסר הבית המרושל עם הכובע העשוי מרדיד אלומיניום, שזועק "הניחו לי!" לקולות שאיש מלבדו אינו שומע.

הסוגיות של פסיכופתולוגיה מושכות את תשומת ליבנו ומעוררות בנו עניין. הן גם מאלצות אותנו לשאול שאלות. להמחשת הדברים, הבה נעיין בשני מקרים קליניים.

מוניק
מוניק היא סטודנטית למשפטים בת 24. היא נאה, לבושהּ מסודר וללא ספק היא מבריקה. אם הייתם פוגשים אותה הייתם חושבים שהבעיות בחייה מעטות; אבל מוניק שותה אלכוהול מאז שהייתה בת 14, והיא מעשנת מריחואנה מדי יום. אומנם היא מגדירה את עצמה כ"שתיינית בנסיבות חברתיות בלבד", אך היא שותה ארבע או חמש כוסות יין כשהיא יוצאת לבלות עם חברים, וגם בלילות שבהם היא נשארת לבדה בביתה היא שותה כמה כוסות יין בכל לילה. לעיתים קרובות היא מתקשה לקום בבוקר מהמיטה בשל חמרמורת (hangover) ונעדרת משיעורים שמתקיימים בשעות הבוקר המוקדמות. היו כמה מקרים שבהם התעלפה בעקבות השתייה. מוניק דוחה את הטענה שיש לה בעיה כלשהי עם שתייה, אך היא מודה שחבריה ובני משפחתה מודאגים מאוד ושהציעו לה לבקש עזרה. מוניק אומרת "אני לא חושבת שאני אלכוהוליסטית מכיוון שאני אף פעם לא שותה בבוקר". בשבוע שקדם לריאיון היא החליטה להפסיק לגמרי לעשן מריחואנה משום שחששה שיש לה בעיית סמים. ואולם, היא גילתה שאינה יכולה להפסיק, וכעת היא שוב מעשנת בקביעות.

סקוט
סקוט נולד למשפחה אמידה. לידתו עברה ללא כל בעיות, ובילדותו היה נראה שהתפתחותו תקינה. הוא למד במכללה יוקרתית וסיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה. ואולם, זמן קצר לאחר מכן הוא התחיל להתרחק ממשפחתו וזנח את תוכניתו להמשיך בלימודים לתואר שני. הוא נסע לסן פרנסיסקו ושכר דירה באזור מוזנח של העיר. הוא הלך ונעשה חשדן כלפי האנשים שסביבו ופיתח רעיונות מוזרים על טכנולוגיה להשתלת מוח. זמן קצר לפני חג המולד הוא קיבל חבילה מחבר. כאשר פתח את החבילה הוא דיווח ש"ראשו התפוצץ" והוא התחיל לשמוע קולות, אף שאיש לא היה בסביבתו. הקולות התחילו לומר לו מה לעשות ומה לא לעשות. הוריו המודאגים באו לבקרו, אך הוא סירב ללכת לקבל עזרה או לחזור הביתה ולגור איתם. כעבור זמן קצר הוא עזב את העיר והחל לשוטט ברחבי המדינה כחסר בית. לבסוף עשה את דרכו בחזרה לחוף המזרחי. בכל אותה עת הוא שמע קולות בכל יום — לעיתים אפילו חמישה או שישה קולות שונים. בסופו של דבר משפחתו המודאגת איתרה אותו ושכנעה אותו לבקש עזרה. אף על פי שאושפז כמה פעמים ונטל תרופות רבות ושונות בשנים שבין האשפוזים, לסקוט עדיין יש תסמיני פסיכוזה. הקולות שהוא שומע מעולם לא נעלמו לגמרי, והם ממשיכים במידה רבה להכתיב את התנהגותו. כעת, בגיל 49, הוא גר בבית לאנשים עם צרכים מיוחדים ועובד במשרה חלקית כסדרן ספרים בספרייה אוניברסיטאית.

מצבור משפחתי

(family aggregation)

אפשר שתוך כדי הקריאה על מוניק ועל סקוט שאלתם את עצמכם שאלות. לדוגמה, היות שמוניק אינה שותה בבקרים, ייתכן שתהיתם אם אכן יש לה בעיית שתייה חמורה. ובכן, כן. יש לה בעיה חמורה. זוהי שאלה הנוגעת לקריטריונים שצריכים להתקיים כדי לקבוע אבחנה ספציפית אצל אדם כלשהו. או אולי תהיתם אם גם לאנשים אחרים במשפחתה של מוניק יש בעיות שתייה דומות. ואכן, בני משפחה נוספים סובלים גם הם מבעיות שתייה. שאלה זו היא על מה שאנו מכנים מצבור משפחתי — כלומר האם ההפרעה עוברת במשפחה.

ייתכן גם כי אתם סקרנים לדעת מה קרה לסקוט ומדוע הוא שומע קולות. אולי עלו בדעתכם שאלות לגבי הגיל שבו התחילו להופיע אצלו התסמינים ולגבי נטיות מוקדמות שהשפיעו עליהם. סקוט לוקה בסכיזופרניה, הפרעה שלעיתים קרובות מופיעה בשלהי גיל ההתבגרות או בשנות הבגרות המוקדמות. כמו כן, כפי שממחיש המקרה של סקוט, לא פעם אדם שמפתח סכיזופרניה מתפתח באופן נורמלי לכאורה עד שהמחלה מתפרצת פתאום.

המקרים הללו מתארים אנשים אמיתיים וממחישים עד כמה הפרעות נפש עלולות לשבש את החיים. קשה לקרוא על קשיים כגון אלה ולא להרגיש חמלה כלפי אנשים כמו סקוט ומוניק, שמתמודדים עם הבעיה. ואולם, מטפלים וחוקרים שרוצים לעזור לאנשים כמו סקוט ומוניק, נדרשים לתכונות ולמיומנויות נוספות מלבד חמלה. אם ברצוננו להבין הפרעות נפש, עלינו ללמוד לשאול את השאלות שיאפשרו לנו לעזור למטופלים עם הפרעות נפש ולמשפחותיהם. שאלות אלה הן בלב־ליבה של הגישה המבוססת על מחקר, השואפת להשתמש בחקירה מדעית ובתצפית קפדנית כדי להבין פסיכופתולוגיה.

שאילת שאלות היא פן חשוב בעבודת הפסיכולוג. פסיכולוגיה היא תחום מרתק, ופסיכופתולוגיה היא בין הנושאים המעניינים ביותר בפסיכולוגיה (אם כי אין ספק שדעתנו מוטה). פסיכולוגים לומדים כיצד לשאול שאלות וכיצד לערוך מחקרים. אומנם לא כל האנשים שעברו הכשרה בפסיכופתולוגיה עורכים מחקרים, אך הם בהחלט נשענים על המיומנויות המדעיות שלהם ועל יכולתם לשאול שאלות ולצרף מידע בדרכים עקביות והגיוניות. לדוגמה, כאשר מטפלים רואים לקוח או מטופל חדש, הם שואלים שאלות רבות כדי לנסות להבין לאשורן את הסוגיות והבעיות של אותו אדם. המטפלים גם יסתמכו על מחקרים עדכניים כדי לבחור את הטיפול היעיל ביותר. טיפולים שהיו הטובים ביותר לפני 20, 10 ואפילו 5 שנים אינם בהכרח הטובים ביותר כיום. ידע מצטבר וחידושים מתפתחים כל הזמן, ומחקר הוא המנוע המחולל את כל ההתפתחויות הללו.

בפרק זה נשרטט בקווים כלליים את תחום הפסיכופתולוגיה ואת ההכשרה והפעילויות המגוונות של העובדים במסגרתו. ראשית נתאר כיצד מגדירים פסיכופתולוגיה ומסווגים אותה באופן שבו חוקרים ואנשי מקצוע העוסקים בבריאות הנפש יכולים לתקשר ביניהם בנוגע לאנשים שהם רואים. סביר להניח כי מקצת הסוגיות שנדון בהן מורכבות ושנויות במחלוקת יותר מכפי שאתם מצפים. נציג גם מידע בסיסי על היקף ההתנהגויות החריגות באוכלוסייה הכללית.

חלקו השני של הפרק יוקדש למחקר. נעשה כל שביכולתנו כדי להראות לכם כיצד חוקרים פסיכופתולוגיה. המחקר נמצא בליבת הקדמה והידע בפסיכופתולוגיה. ככל שתרבו ללמוד ולהבין כיצד מחקרים נערכים, כך תיטיבו להבין ממצאי מחקרים ותהיו מודעים יותר למה שאפשר להסיק מממצאיהם.

פסיכופתולוגיה מהי?
יעד לימוד 1.1 להסביר כיצד מגדירים פסיכופתולוגיה וכיצד מסווגים הפרעות נפש.

ייתכן שתופתעו מן העובדה שעדיין לא גובשה הסכמה אוניברסלית באשר למשמעות של פסיכופתולוגיה או הפרעה. אין בכך כדי לומר שאין לנו הגדרות; דווקא יש. עם זאת, הגדרה משביעת רצון תישאר כנראה תמיד חמקמקה (Lilienfeld et al., 2013; Stein et al., 2010).

*המשך הפרק בספר המלא*