אפריקה, אפריקה שלי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אפריקה, אפריקה שלי
הוספה למועדפים

אפריקה, אפריקה שלי

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: ראובן מירן
  • הוצאה: נהר ספרים
  • תאריך הוצאה: ינואר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 78 עמ' מודפסים

ראובן מירן

ראובן מירן (נולד ב-1944 בכפר סבא) הוא סופר עברי, מתרגם, עיתונאי, עורך ומו"ל הוצאת נהר ספרים.

מירן גדל ולמד בכפר סבא. בשנים 1970-1995 שימש בתפקידים שונים בשירות משרד החוץ ו"המוסד". למד פילוסופיה בסורבון בפריז. החל לפרסם מסיפוריו הקצרים בגיל מאוד צעיר. סיפורו הראשון נדפס כשהיה כבן 17.
מירן החל לתרגם לאחר שובו ארצה. קודם מצרפתית, ואחר כך גם מאנגלית. לאחר שבנה את ביתו בבנימינה, בשנת 2003, החל גם בקריירה של מוציא לאור, והקים את הוצאת הספרים הקטנה, נהר ספרים, המתמחה בתרגום ספרים ייחודיים, בצד ספרים מקוריים מאת מירן עצמו. מירן הוא גם מבקר ספרים ומפרסם ביקורות ספרים וסיקורות בעיתונות הארצית בישראל. בשנת 2003 זכה בתואר אבירות מטעם ממשלת צרפת - "אביר במסדר הדקלים האקדמי".
ב-2011 זכה בפרס אוסטנה האיטלקי על מפעל תרגום של ספרי מופת וטקסטים מכוננים משפות אירופיות לעברית.

תקציר

מבחר זה ובו עשרים ואחד שירים קוּבץ, תורגם, נערך ורואה אור כמחווה במלאת 20 שנה למותו של המשורר והמדינאי לאופולד סדר סנגור, אחד משלושת אבותיה של תנועת הנגריטוד, השחוֹרוּת. השְחוֹרוּת היא בראש ובראשונה התנגדות לניסיון למחוק את תרבותו של הנכבש ובכך לאַיֵין אותו כאדם שווה זכויות, לבטל ולמחוק את ערכו האנושי, ההיסטורי והתרבותי המקורי.

שלושת מכונניו השחורים של המושג נגריטוד הם: אֵמֵה סזר, בן האי מרטיניק; לֵאון-גוֹנטראן דָמאס' בן גווִיָאנה הצרפתית ולאופולד סדר סנגור, הסנגלי-אפריקני. כעשרים שנה לאחר הולדת  השחורוּת חברו אל שלושת אבותיה-מולידיה אנשי רוח, סופרים ומשוררים שגיוונו והעשירו אותה, והיא נעשתה תנועה תרבותית-פוליטית משפיעה.

פרק ראשון

לנסוע
[אֵמֵה סֶזֵר]
 
כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים־צְבוֹעִים וַאֲנָשִׁים־פַּנְתֵּרִים
אֲנִי אֶהְיֶה אִישׁ־יְהוּדִי
אִישׁ־כָּפִיר[3]
אִישׁ־הִינְדוּ־מִכַּלְכּוּתָה
אִישׁ־הַארְלֶם־שֶׁלֹּא־בּוֹחֵר
אִישׁ־רָעָב, אִישׁ־קְלָלָה, אִישׁ־עִנּוּיִים
אֶפְשָׁר לִתְפֹּס אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע לְנַפֵּחַ
אוֹתוֹ בְּמַכּוֹת, לַהֲרֹג אוֹתוֹ — בְּהֶחְלֵט לַהֲרֹג אוֹתוֹ — בְּלִי צֹרֶךְ
לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְאִישׁ בְּלִי הִתְנַצְּלוּיוֹת
לִפְנֵי אִישׁ
אִישׁ־יְהוּדִי
אִישׁ־פּוֹגְרוֹם
כְּלַבְלַבּוֹן
פּוֹשֵׁט יָד
 
אַךְ הַאִם הוֹרְגִים אֶת יִסּוּרֵי הַמַּצְפּוּן, יָפִים כְּמוֹ
פָּנֶיהָ מֻכֵּי הַתַּדְהֵמָה שֶׁל גְּבִירָה אַנְגְּלִיָּה שֶׁמָּצְאָה
בְּצַלַּחַת הַמָּרָק שֶׁלָּהּ גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל הוֹטֶנְטוֹטִי?[4]
 
אֲפַצֵּחַ אֶת סוֹד הַתִּשְׁדּוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַהִתְלַקְּחוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת. אֹמַר סוּפָה.
אֹמַר נָהָר. אֹמַר טוֹרְנָדוֹ. אֹמַר עָלֶה. אֹמַר עֵץ.
אֵרָטֵב בְּכָל הַגְּשָׁמִים, אֶתְלַחְלֵחַ בְּכָל הַטְּלָלִים. אֶזְרֹם כְּמוֹ דָּם לוֹהֵט
עַל הַזֶּרֶם הָאִטִּי שֶׁל עֵין הַמִּלִּים.
[...]
 
וְאַתְּ אֲדָמָה פְּרוּסָה אֲדָמָה שִׁכּוֹרָה
אֲדָמָה אֵיבַר מִין גָּדוֹל זָקוּף מוּל הַשֶּׁמֶשׁ
אֲדָמָה הֲזָיָה גְּדוֹלָה עַל הַזַּיִן שֶׁל אֱלֹהִים
אֲדָמָה פְּרָאִית שֶׁעָלְתָה מִנִּבְכֵי הַיָּם
וּבְפִיהָ צִיצַת עֲלֵי עֵץ חֲצוֹצְרָה
אֲדָמָה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַשְׁווֹת אֶת פָּנֶיהָ הַסּוֹעֲרוֹת אֶלָּא
לְיַעַר הַפֶּרֶא הַמְּשֻׁגָּע שֶׁהָיִיתִי מְיַחֵל כִּי אוּכַל
לַחְשֹׂף אֶת פָּנָיו לְעֵינֵיהֶם הַלֹּא מְפֻעְנָחוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים
 
תַּסְפִּיק לִי לְגִימָה מֵחֲלַב הַזִּ'יקוּלִי[5] שֶׁלָּךְ כְּדֵי שֶׁבָּךְ אֲגַלֶּה
תָּמִיד בְּאוֹתוֹ מֶרְחָק שֶׁל תַּעְתּוּעַ — פִּי אֶלֶף יוֹתֵר יְלִידִי וּמֻזְהָב
מִשֶּׁמֶשׁ שֶׁאֵינָהּ שׂוֹרֶטֶת שׁוּם פְּרִיזְמָה —
הָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ הַכֹּל חָפְשִׁי וְאַחְוָתִי,
אַדְמָתִי.
 
לִנְסֹעַ. בְּלֵב רוֹחֵשׁ נְדִיבוּת וְאֶמְפַּתְיָה. לִנְסֹעַ...
אַגִּיעַ צָעִיר וְרַעֲנָן לְאַרְצִי זוֹ וְאֹמַר לָאָרֶץ שֶׁבָּהּ הַטִּיט חוֹדֵר לְתַמְהִיל בְּשָׂרִי: "נָדַדְתִּי זְמַן רַב
וַאֲנִי שָׁב לַזְּוָעָה הַנְּטוּשָׁה שֶׁל פְּצָעַיִךְ."
 
אָבוֹא לְאַרְצִי זוֹ וְאֹמַר לָהּ: "חַבְּקִי אוֹתִי בְּלִי פַּחַד... וְאִם אֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא לְדַבֵּר, בִּשְׁבִילֵךְ אֲדַבֵּר."
וְעוֹד אֹמַר לָהּ: "פִּי יִהְיֶה פֶּה לַפֻּרְעָנוּיוֹת שֶׁאֵין לָהֶן פֶּה, וְקוֹלִי חֵרוּתָם שֶׁל הַקּוֹלוֹת הַכָּלִים בְּצִינוֹק הַיֵּאוּשׁ."
 
[1939]
[3] Kaffier, באפריקאנס, כופר — כינוי גנאי לשחורים בדרום אפריקה. 
[4] Hottentot, פרא אדם, מי שכללי התרבות לא חלים עליו, כינוי גזעני ממקור הולנדי בפיהם של המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה, אומץ גם על ידי המתיישבים האנגלים. 
[5] Jiculi, צמח אפריקני. הנוזל המופק ממנו נקרא חלב (lait jiculi) והוא רעיל, אך אינו אמור להזיק ליצורי פרא. 
מי שאבד לו הכול
[דויד דיוֹפ]
 
הַשֶּׁמֶשׁ זָהֲרָה בְּבִקְתָּתִי
וּנְשׁוֹתַי הָיוּ יָפוֹת וְרַכּוֹת
כְּמוֹ הַדְּקָלִים בִּבְּרִיזַת הָעֶרֶב.
יְלָדַי הֶחְלִיקוּ עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל
שֶׁלּוֹ תְּהוֹמוֹת מָוֶת
וְהַפִּירוֹגוֹת[6] שֶׁלִּי נֶאֶבְקוּ בַּתַּנִּינִים.
 
הַקֶּצֶב הַמְּשֻׁלְהָב וְהַכָּבֵד שֶׁל הַטָּם־טָם,
טָם־טָם שִׂמְחַת הַחַפּוּת מִדְּאָגוֹת
בְּלֵב מְדוּרוֹת הַחֵרוּת
וְאָז, יוֹם אֶחָד, הַדְּמָמָה...
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאוּ כְּדוֹעֲכוֹת
בְּבִקְתָּתִי חַסְרַת הַשַּׁחַר.
נְשׁוֹתַי מָעֲכוּ אֶת פִּיהֶן הַמַּאֲדִים
עַל הַשְּׂפָתַיִם הַדַּקּוֹת וְהַנֻּקְשׁוֹת שֶׁל הַכּוֹבְשִׁים עִם עֵינֵי הַפְּלָדָה
וִילָדַי נָטְשׁוּ אֶת עֵירֻמָּם הַשָּׁלֵו
לְטוֹבַת מַדֵּי הַבַּרְזֶל וְהַדָּם.
קוֹלְכֶם נָדַם אַף הוּא
שַׁלְשְׁלָאוֹת הָעַבְדוּת קָרְעוּ אֶת לִבִּי
טָם־טָם לֵילוֹתַי, טָם־טָם אֲבוֹתַי.
 
[1956]
[6] Pirogue, פירוג או פירוגה, כלי שיט צר וארוך, מיוצר מגזע עץ. 

ראובן מירן

ראובן מירן (נולד ב-1944 בכפר סבא) הוא סופר עברי, מתרגם, עיתונאי, עורך ומו"ל הוצאת נהר ספרים.

מירן גדל ולמד בכפר סבא. בשנים 1970-1995 שימש בתפקידים שונים בשירות משרד החוץ ו"המוסד". למד פילוסופיה בסורבון בפריז. החל לפרסם מסיפוריו הקצרים בגיל מאוד צעיר. סיפורו הראשון נדפס כשהיה כבן 17.
מירן החל לתרגם לאחר שובו ארצה. קודם מצרפתית, ואחר כך גם מאנגלית. לאחר שבנה את ביתו בבנימינה, בשנת 2003, החל גם בקריירה של מוציא לאור, והקים את הוצאת הספרים הקטנה, נהר ספרים, המתמחה בתרגום ספרים ייחודיים, בצד ספרים מקוריים מאת מירן עצמו. מירן הוא גם מבקר ספרים ומפרסם ביקורות ספרים וסיקורות בעיתונות הארצית בישראל. בשנת 2003 זכה בתואר אבירות מטעם ממשלת צרפת - "אביר במסדר הדקלים האקדמי".
ב-2011 זכה בפרס אוסטנה האיטלקי על מפעל תרגום של ספרי מופת וטקסטים מכוננים משפות אירופיות לעברית.

עוד על הספר

  • תרגום: ראובן מירן
  • הוצאה: נהר ספרים
  • תאריך הוצאה: ינואר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 78 עמ' מודפסים
אפריקה, אפריקה שלי ראובן מירן
לנסוע
[אֵמֵה סֶזֵר]
 
כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים־צְבוֹעִים וַאֲנָשִׁים־פַּנְתֵּרִים
אֲנִי אֶהְיֶה אִישׁ־יְהוּדִי
אִישׁ־כָּפִיר[3]
אִישׁ־הִינְדוּ־מִכַּלְכּוּתָה
אִישׁ־הַארְלֶם־שֶׁלֹּא־בּוֹחֵר
אִישׁ־רָעָב, אִישׁ־קְלָלָה, אִישׁ־עִנּוּיִים
אֶפְשָׁר לִתְפֹּס אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע לְנַפֵּחַ
אוֹתוֹ בְּמַכּוֹת, לַהֲרֹג אוֹתוֹ — בְּהֶחְלֵט לַהֲרֹג אוֹתוֹ — בְּלִי צֹרֶךְ
לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְאִישׁ בְּלִי הִתְנַצְּלוּיוֹת
לִפְנֵי אִישׁ
אִישׁ־יְהוּדִי
אִישׁ־פּוֹגְרוֹם
כְּלַבְלַבּוֹן
פּוֹשֵׁט יָד
 
אַךְ הַאִם הוֹרְגִים אֶת יִסּוּרֵי הַמַּצְפּוּן, יָפִים כְּמוֹ
פָּנֶיהָ מֻכֵּי הַתַּדְהֵמָה שֶׁל גְּבִירָה אַנְגְּלִיָּה שֶׁמָּצְאָה
בְּצַלַּחַת הַמָּרָק שֶׁלָּהּ גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל הוֹטֶנְטוֹטִי?[4]
 
אֲפַצֵּחַ אֶת סוֹד הַתִּשְׁדּוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַהִתְלַקְּחוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת. אֹמַר סוּפָה.
אֹמַר נָהָר. אֹמַר טוֹרְנָדוֹ. אֹמַר עָלֶה. אֹמַר עֵץ.
אֵרָטֵב בְּכָל הַגְּשָׁמִים, אֶתְלַחְלֵחַ בְּכָל הַטְּלָלִים. אֶזְרֹם כְּמוֹ דָּם לוֹהֵט
עַל הַזֶּרֶם הָאִטִּי שֶׁל עֵין הַמִּלִּים.
[...]
 
וְאַתְּ אֲדָמָה פְּרוּסָה אֲדָמָה שִׁכּוֹרָה
אֲדָמָה אֵיבַר מִין גָּדוֹל זָקוּף מוּל הַשֶּׁמֶשׁ
אֲדָמָה הֲזָיָה גְּדוֹלָה עַל הַזַּיִן שֶׁל אֱלֹהִים
אֲדָמָה פְּרָאִית שֶׁעָלְתָה מִנִּבְכֵי הַיָּם
וּבְפִיהָ צִיצַת עֲלֵי עֵץ חֲצוֹצְרָה
אֲדָמָה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַשְׁווֹת אֶת פָּנֶיהָ הַסּוֹעֲרוֹת אֶלָּא
לְיַעַר הַפֶּרֶא הַמְּשֻׁגָּע שֶׁהָיִיתִי מְיַחֵל כִּי אוּכַל
לַחְשֹׂף אֶת פָּנָיו לְעֵינֵיהֶם הַלֹּא מְפֻעְנָחוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים
 
תַּסְפִּיק לִי לְגִימָה מֵחֲלַב הַזִּ'יקוּלִי[5] שֶׁלָּךְ כְּדֵי שֶׁבָּךְ אֲגַלֶּה
תָּמִיד בְּאוֹתוֹ מֶרְחָק שֶׁל תַּעְתּוּעַ — פִּי אֶלֶף יוֹתֵר יְלִידִי וּמֻזְהָב
מִשֶּׁמֶשׁ שֶׁאֵינָהּ שׂוֹרֶטֶת שׁוּם פְּרִיזְמָה —
הָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ הַכֹּל חָפְשִׁי וְאַחְוָתִי,
אַדְמָתִי.
 
לִנְסֹעַ. בְּלֵב רוֹחֵשׁ נְדִיבוּת וְאֶמְפַּתְיָה. לִנְסֹעַ...
אַגִּיעַ צָעִיר וְרַעֲנָן לְאַרְצִי זוֹ וְאֹמַר לָאָרֶץ שֶׁבָּהּ הַטִּיט חוֹדֵר לְתַמְהִיל בְּשָׂרִי: "נָדַדְתִּי זְמַן רַב
וַאֲנִי שָׁב לַזְּוָעָה הַנְּטוּשָׁה שֶׁל פְּצָעַיִךְ."
 
אָבוֹא לְאַרְצִי זוֹ וְאֹמַר לָהּ: "חַבְּקִי אוֹתִי בְּלִי פַּחַד... וְאִם אֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא לְדַבֵּר, בִּשְׁבִילֵךְ אֲדַבֵּר."
וְעוֹד אֹמַר לָהּ: "פִּי יִהְיֶה פֶּה לַפֻּרְעָנוּיוֹת שֶׁאֵין לָהֶן פֶּה, וְקוֹלִי חֵרוּתָם שֶׁל הַקּוֹלוֹת הַכָּלִים בְּצִינוֹק הַיֵּאוּשׁ."
 
[1939]
[3] Kaffier, באפריקאנס, כופר — כינוי גנאי לשחורים בדרום אפריקה. 
[4] Hottentot, פרא אדם, מי שכללי התרבות לא חלים עליו, כינוי גזעני ממקור הולנדי בפיהם של המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה, אומץ גם על ידי המתיישבים האנגלים. 
[5] Jiculi, צמח אפריקני. הנוזל המופק ממנו נקרא חלב (lait jiculi) והוא רעיל, אך אינו אמור להזיק ליצורי פרא. 
מי שאבד לו הכול
[דויד דיוֹפ]
 
הַשֶּׁמֶשׁ זָהֲרָה בְּבִקְתָּתִי
וּנְשׁוֹתַי הָיוּ יָפוֹת וְרַכּוֹת
כְּמוֹ הַדְּקָלִים בִּבְּרִיזַת הָעֶרֶב.
יְלָדַי הֶחְלִיקוּ עַל הַנָּהָר הַגָּדוֹל
שֶׁלּוֹ תְּהוֹמוֹת מָוֶת
וְהַפִּירוֹגוֹת[6] שֶׁלִּי נֶאֶבְקוּ בַּתַּנִּינִים.
 
הַקֶּצֶב הַמְּשֻׁלְהָב וְהַכָּבֵד שֶׁל הַטָּם־טָם,
טָם־טָם שִׂמְחַת הַחַפּוּת מִדְּאָגוֹת
בְּלֵב מְדוּרוֹת הַחֵרוּת
וְאָז, יוֹם אֶחָד, הַדְּמָמָה...
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאוּ כְּדוֹעֲכוֹת
בְּבִקְתָּתִי חַסְרַת הַשַּׁחַר.
נְשׁוֹתַי מָעֲכוּ אֶת פִּיהֶן הַמַּאֲדִים
עַל הַשְּׂפָתַיִם הַדַּקּוֹת וְהַנֻּקְשׁוֹת שֶׁל הַכּוֹבְשִׁים עִם עֵינֵי הַפְּלָדָה
וִילָדַי נָטְשׁוּ אֶת עֵירֻמָּם הַשָּׁלֵו
לְטוֹבַת מַדֵּי הַבַּרְזֶל וְהַדָּם.
קוֹלְכֶם נָדַם אַף הוּא
שַׁלְשְׁלָאוֹת הָעַבְדוּת קָרְעוּ אֶת לִבִּי
טָם־טָם לֵילוֹתַי, טָם־טָם אֲבוֹתַי.
 
[1956]
[6] Pirogue, פירוג או פירוגה, כלי שיט צר וארוך, מיוצר מגזע עץ.