נימב״י

צעדים ראשונים בתחום הרווחה

גדלתי בשכונת רחביה בירושלים, בן למשפחה ממעמד הביניים. לא ידעתי מחסור וגם לא נחשפתי לעוני. אין בי "שריטה" כלשהי הקשורה למצוקה או לחסך מכל סוג. בבגרותי הייתי עורך דין, וגם אני, כרבים מאוד מעורכי הדין — הנוהגים לתרום מזמנם ומיכולותיהם המקצועיות ומתנדבים לטפל ללא תשלום בענייני ציבור ובתיקים של נזקקים, ובלשוננו תיקי פרו־בּוֹנוֹ — ביקשתי לטפל בהתנדבות בכמה תיקים. בשנת 1983, בהיותי עורך דין צעיר ונמרץ בן שלושים ושלוש ובעל משרד צומח, פניתי לאגף הרווחה בעיריית תל אביב־יפו והצעתי לטפל ללא תשלום בכמה תיקים משפטיים של נזקקים. עורכת דין רות סלפטר, היועצת המשפטית של האגף, הפנתה אליי שני תיקים של חסרות בית ללא משפחה, נשים שנושלו שלא כדין מביתן. האחת הייתה מלכה, ניצולת שואה תשושת נפש בת חמישים, והשנייה אלגרה, אישה כבת ארבעים, שסבלה מפגיעה מוחית ומוטורית. נוסף על כך, ובמסגרת התנדבות אחרת, שימשתי אפוטרופוס לאסיר חולה נפש שריצה את עונשו במוסד פסיכיאטרי, והיה עליי לדאוג לו למקום מגורים לאחר שהחלים ושוחרר.

כך נחשפתי לעולמם של חסרי הבית, וכשלמדתי לדעת שבישראל אין בית שישמש מחסה לחסרי הבית, והם נאלצים ללון תחת כיפת השמים — בפארקים, על חוף הים ובבניינים נטושים — יצאתי למסע הארוך שלי בעולם הרווחה, שעיקריו ושלבי הקמתו כתובים כאן.

הגגון — בשנת 1985 הקמנו, שרונה ואני, את המוסד הראשון של הגגון — בית מחסה ומעון זמני לכל נזקק, הפועל במסגרת עמותה שהקמנו, גם היא בשם זה. בשנת 1988 הקמנו מוסד נוסף, מיוחד וראשון בישראל — "הוסטל־גגון" הנקרא גם "ההוסטל" ומשמש לשיקום ולגמילה של אסירים משוחררים נפגעי סמים.

ההמשך היה ממש מתבקש. אין די בהלנתם של חסרי בית, מן הראוי הוא לספק גם את מזונם. וכך, בשנת 1990, ייסדנו את עמותת לשובע ואת "מסעדת לשובע" ברחוב סלאמה, בשכונת שפירא שבדרום תל אביב, שהיא בית התמחוי הראשון במגזר החילוני. סמוך לכך, ולאחר הקמת מסעדת לשובע, הגיעה לישראל העלייה המבורכת מברית המועצות, ומאות מהעולים סעדו במסעדה.

קדימה — רשת החינוך ובתי הנוער. במהלך שנת 1998 הבחנו שילדים רבים סועדים במסעדת לשובע. החלטנו להפרידם מהסועדים, לספק להם ארוחות המתאימות יותר לצרכים של ילדים, וגם לסייע להם בלימודים. כך גובשה תוכנית קדימה, הבנויה על שילוב מנצח של הבטחה לארוחות משביעות יחד עם חינוך משלים ויומיומי בשעות אחר הצהרים. בית הנוער היחיד הזה הפך לרשת המונה היום 22 בתים (נכון למחצית שנת 2021).

בשנת 1995 רוכזו כל המוסדות והפעילויות תחת קורת גג אחת של עמותת לשובע, הפועלת להבטחת הצרכים החיוניים והבסיסיים לנזקקים אשר חיים בתוכנו. כל זאת נעשה ברוח ובהשראת דברי הנביא ישעיהו (נח, ז): "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי־תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם."