התנור והחמאה

מעין פתיחה

אין דבר כזה כלכלה העומדת בפני עצמה. בכל הקשור לכלכלה למדתי לחשוב במושגים של אלטרנטיבות, ומהחיים למדתי שאי אפשר לחיות את האלטרנטיבה. בחיים, למרבה הצער, חייבים לבחור.

בספר זה ניסיתי לצלול למהותם של דברים, ולא להסתפק בתדמיתם. תיאור הניסיון שלי והאירועים וההכרעות שהשתתפתי בהם עשוי לסייע להפקת לקחים ותובנות. אין זה חיבור מדעי ואף לא מִשנה כלכלית וחברתית מלאה. הספר שלפנינו הוא מעין תשובה והצעה לדיון שונה מן המקובל, מורכב יותר, פתוח יותר, בסוגיות חברתיות וכלכליות שקשה להכילן במשפטים קליטים ונעימים לכל אוזן. אני מקווה שקוראי יצוידו בהארות שיבהירו מדוע אני דבק בעמדתי, שלפיה אין ממש בַּתיוגים השדופים המקובלים בשיח הציבורי שלנו.

מושגים כמו "ימין" ו"שמאל", "חברתי" ו"אנטי-חברתי", "קפיטליסט" ו"סוציאל-דמוקרט" מקבלים ממדים שונים כאשר הם נדונים אגב חשיבה מורכבת, מנותקת מסיסמאות שאינן אומרות דבר.

התקופה שבה כיהנתי בתפקידַי הציבוריים השונים הייתה רבת־תמורות והתפתחויות. מושגים ותפיסות שאיש לא ערער על תקפותם עמדו לבחינה ולהערכה מחודשות. עצם שאלת השליחות הציבורית עמדה לדיון. הקורא בספר זה ימצא שוב ושוב דיונים בִּשאלות של רווחה וטובת הכלל ושל מעורבות הממשלה בתהליכים כלכליים, לצד דיונים בנושאים כלכליים מובהקים, כגון קביעת שערי המטבע והריבית העשויים בסופו של דבר להוביל לתופעות חברתיות מרחיקות לכת.

אי אפשר לכתוב בימים אלה ספר בנושאים הללו בלי לתת את הדעת למחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 והעלתה על סדר היום סוגיות כלכליות וחברתיות בוערות. קשה היה שלא להתרגש למראה הצעירים והצעירות שיצאו לרחובות במחאה על יוקר המחיה ועל עיוותים חברתיים בני דור ויותר. לא ברור מה יהיו תוצאותיה של המחאה הזאת לטווח הארוך, ואם היא אכן תשנה את מארג החברה בישראל. המחאה תרמה להצפת הבעיות והקשיים החברתיים, אך השינוי חייב לבוא רק מתוך מנהיגות פוליטית ומקצועית. כשנגיע לדיון בשאלת תקציבי החינוך, הביטחון והבריאות, לא יהיה מנוס משאלת סדרי העדיפויות ויכולתה של הממשלה לשנותם.

הבה נגדיר מטרה שקל להתאחד סביבה: שיפור איכות החיים ורמת החיים תוך תעסוקה מלאה, שוויון הזדמנויות לַכול והקטנת הפערים בחברה. מטרה זו עומדת לנגד עינַי בכל מהלכַי ולאורך כתיבת הספר. חילוקי הדעות נוגעים לאמצעים להשגת המטרה, והם נוגעים יותר להבדלים שבין חוכמה לטיפשות, בין שטחיות להעמקה, בין חשיבה קצרת טווח לחשיבה ארוכת טווח, בין ערכיות להעדר ערכים. האמצעים צריכים להישפט על פי מידת יעילותם לאורך זמן, ולא על פי תדמיות ותוויות קליטות.

הטבע האנושי לסוגיו השונים ושאיפותיו המגוונות של האדם, כיחיד או כחלק מארגון, הם העומדים במרכז. הם יעד החזון של אנשי הכלכלה ואותם יש להביא בחשבון בעת בחירת האמצעים להשגת המטרה. התגובה האנושית שנובעת מטבע האדם היא הכוח החברתי הכלכלי הגדול ביותר. החיים מלאי מִשתנים ושווקים, שפועלים כל אחד בפני עצמו ומשפיעים זה על זה.

לממשלה, לכל ממשלה שהיא, יש תפקידים חשובים. אך בכל מעשיה היא חייבת להביא את כל אלה בחשבון, אם מתוך חובתה ואם מתוך הרצון לשפר את המצב, לא רק לטווח המיידי. לכל צעד יש משמעות, וכל צעד יכול לפתח תרחיש שונה.

וכמו שקוראי הספר הזה ייווכחו לדעת, כל הכרעה חברתית כרוכה בשאלה של סדרי עדיפויות או, במילים אחרות, בשאלה: "מי משלם?". סיסמאות יפות ושובות לב עלולות לעתים להסתיים במפח נפש ובנזק הסותר את תוכנן.

הכלכלה היא החיים עצמם, והיא אינה מתנהלת במגדלי שן אקדמיים. בעיקרו של דבר, אנחנו שבים וחוזרים אל אותן סוגיות ושאלות. כדי להציע מסלול שיוביל לחברה צודקת יותר, ראוי שניפטר מחשיבה שבלונית ומתיוגים שאינם אומרים דבר. זה מה שאני מנסה לעשות בספר שלפנינו.

האם זהו ספר לימוד? לא, אבל ניתן ללמוד ממנו.

האם זהו ספר המתאר את ההיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל? לא, אבל יש בו שפע של תיאורים ואירועים מן העבר החשובים כשלעצמם וקשורים קשר בל יינתק להווה ולעתיד. בתוך כך ימצא הקורא אירועים ופרשנויות להם השונים מספרי לימוד וממאמרים שנכתבו.

האם זהו ספר לכלכלנים? לא בהכרח. כאשר אני מתאר נושאים כלכליים, איני יורד לעומקן של הוכחות, אלא קושר זאת לחיים של כל אחת ואחד מאיתנו.

האם זו אוטוביוגרפיה? ודאי שלא. זכיתי לכהן במגזר הציבורי ובמגזר העסקי לסירוגין בתפקידים רבים. עמדתי במוקד תהליכים כלכליים וחברתיים ולמדתי רבות על כוחות השוק ועל בני אדם ומניעיהם. עמדתי על ראש גבעה וראיתי משם את כל הכוחות הפועלים במדינתנו הקטנה. למדתי להבחין בין מראית פני הדברים לבין מהותם. בין מה שקרוי השקפת עולם או אידיאולוגיה לבין תרגומן לחיים עצמם.

הספר כולל אסוציאציות, לפעמים תוך סטייה מהפרק המובנה בעקבות הערות ושאלות שהתעוררו תוך כדי הכתיבה. יש בו קטעים שבקריאה ראשונה ייראו כלא מובנים. קריאה חוזרת בהם עשויה להבהיר אותם. אפשר גם לדלג על קטע זה או אחר. לא נורא.

כן, וגם קצת על עצמי לספר ידעתי.

תודה והערכה מיוחדת לכרמית גיא־שאלתיאל, ששאלה, עוררה, העירה והתווכחה. כל זה גלום בספר עצמו.

תודה לדנה אלעזר־הלוי, שבמיומנות רבה שילבה את המרכיבים ההכרחיים בהוצאה לאור של ספר. תודה גם לאבי גרפינקל על עריכה מקצועית ומאתגרת, ולגלית גינסברג-גולדרייך על עריכת לשון יסודית ומסורה.