דונו 3 - דונו וחיבת: ליל הצפרדעים

פֶּרֶק רִאשׁוֹן 
וּבוֹ שְׁכֵנִים מִסְתּוֹרִיִּים

בִּקְצֵה הָרְחוֹב שֶׁבּוֹ דוּנוֹ וְחִיבַּת גָּרוּ, עַל רֹאשׁ גִּבְעָה קְטַנָּה, שָׁכַן בַּיִת גָּדוֹל. זֶה הָיָה הַבַּיִת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּרְחוֹב. אוּלַי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּשְּׁכוּנָה. וּכְמוֹ בָּתִּים גְּדוֹלִים אֲחֵרִים, גַּם מִסְּבִיבוֹ הָיְתָה חוֹמָה וּמֵעָלֶיהָ צִמְחִיָּה צְפוּפָה. אֶל הַבַּיִת הוֹבִילָה דֶּרֶךְ פְּרָטִית, כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת רַק לָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרוּ בַּבַּיִת הַזֶּה. וּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ שֶׁזֹּאת דֶּרֶךְ פְּרָטִית, הוֹפִיעָה עָלֶיהָ בְּגָדוֹל הָאוֹת M בְּאַנְגְּלִית. כִּי לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁגָּרָה בַּבַּיִת הַגָּדוֹל קָרְאוּ מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן.
אֲבָל אִם בְּכָל זֹאת רְצִיתֶם לְהַגִּיעַ אֶל הַבַּיִת וּמְצָאתֶם אֵיזֶה שְׁבִיל נִסְתָּר, וְהִתְקָרַבְתֶּם מַסְפִּיק אֶל הַחוֹמָה, יְכָלְתֶּם לְהָצִיץ בֵּין הֶעָלִים וְלִרְאוֹת — אֶת הַגַּן, אֶת הַמִּדְשָׁאָה הַגְּדוֹלָה וְאֶת הָעֵצִים הַקְּטַנִּים שֶׁהַצַּמָּרוֹת שֶׁלָּהֶן נִקְצְצוּ כָּכָה שֶׁהֵן יִהְיוּ עֲגֻלּוֹת כְּמוֹ כַּדּוּרְסַל. וּבְאֶמְצַע הַגַּן יְכָלְתֶּם לִרְאוֹת אֶת הַבְּרֵכָה.
בְּרֵכָה כְּחֻלָּה וּקְרִירָה בְּלֵב הַגַּן שֶׁל מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן.
בַּחֹרֶף הָיְתָה הַבְּרֵכָה מִתְרוֹקֶנֶת וּמִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכַת בְּרֵכוֹת מִגּוּמִי. אֲבָל בַּקַּיִץ...
בַּקַּיִץ, כְּשֶׁהַחֹם הַכָּבֵד רָבַץ עַל הַשְּׁכוּנָה, קוֹלוֹת רַעֲנַנִּים שֶׁל אוֹרְחִים רוֹחֲצִים וּמַשְׁקָאוֹת מוּגָזִים הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה וּבְמוֹרַד הָרְחוֹב. לְמִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן תָּמִיד הָיוּ אוֹרְחִים בַּקַּיִץ, וְכֻלָּם אָהֲבוּ לִשְׂחוֹת וְלִקְפֹּץ לַבְּרֵכָה וּלְהַפִּיל אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי לַמַּיִם. אִם הִתְקָרַבְתֶּם לְגֶדֶר הַצִּמְחִיָּה בַּזְּמַנִּים הָאֵלֶּה, יְכָלְתֶּם לִשְׁמֹעַ פִּטְפּוּטִים בְּצָרְפָתִית וּמִדֵּי פַּעַם גַּם אֵיזוֹ מִלָּה בְּעִבְרִית.
אַף אֶחָד מִיַּלְדֵי הַשְּׁכוּנָה מֵעוֹלָם לֹא רָחַץ בַּבְּרֵכָה אוֹ אֲפִלּוּ טָבַל בָּהּ אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו. מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן לֹא הִזְמִינָה אוֹתָם. לְמַעֲשֶׂה, כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא רָאוּ אוֹתָם, אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן. הֵם הָיוּ נִכְנָסִים לַבַּיִת וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ בַּמְּכוֹנִית הַכְּסוּפָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁנָּסְעָה מַהֵר מַהֵר עַל הַכְּבִישׁ הַפְּרָטִי וְשָׁעֲטָה הַחוּצָה, הַרְחֵק מִשָּׁם.
 
אֲבָל בַּקַּיִץ הַזֶּה עָמַד בֵּית מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן סָגוּר וְשָׁקֵט. הַתְּרִיסִים הָיוּ מוּגָפִים, וְאִישׁ לֹא שִׁכְשֵׁךְ בַּבְּרֵכָה וְלֹא פִּטְפֵּט עִם הָאוֹרְחִים וְלֹא קָפַץ לַמַּיִם הַקְּרִירִים. אָמְרוּ שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה נָסְעָה וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹד בַּיִת, בְּצָרְפַת. וּבַיִת נוֹסָף בְּקָמֵרוּן, שֶׁזֶּה בְּאַפְרִיקָה. וְאָמְרוּ גַּם שֶׁהַהוֹרִים הִתְגָּרְשׁוּ וְאוּלַי רַק נִפְרְדוּ.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים הַכֹּל כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהֵם עֲשִׁירִים

תִּהְיֶה הַסִּבָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בַּקַּיִץ הַזֶּה עָמְדָה הַבְּרֵכָה שְׁקֵטָה וַעֲמֻקָּה, וְרַק בָּעֲרָבִים הִתְחִילוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם קוֹלוֹת. קוֹלוֹת מְנַסְּרִים, מְצִיקִים. לֹא קוֹלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים — קוֹלוֹת שֶׁל צְפַרְדֵּעִים. קִרְקוּרִים עַזִּים וּמִתְמַשְּׁכִים, שֶׁהִפְרִיעוּ לְתוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה לְהֵרָדֵם וְשִׁגְּעוּ אֶת הַכְּלָבִים. וּבְכָל לַיְלָה הָיָה נִדְמֶה שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר צְפַרְדֵּעִים מִשֶּׁהָיוּ בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם.