מהפכת המיקרוביום

הקדמה למהדורה העברית

מאת ד"ר גיל יוסף שחר (MD)

כאדם וכרופא שמטפל כבר שני עשורים באמצעות תזונה טבעית, הייתה לי הנאה גדולה מקריאת הספר מהפכת המיקרוביום.
בניגוד להרבה ספרים בתחום, הספר הזה מחזיר אותנו לפשטות. הוא מזכיר לנו שתזונה בריאה לא צריכה להיות מרוכבת ומסובכת. היא לא צריכה לדרוש מאיתנו להשתמש במחשבוני תזונה או לספור קלוריות.
הספר מזכיר לנו שההתחשבנות על אחוזי שומן, חלבון וכו' בתזונה אינה טבעית לאדם. הוא מזכיר לנו שתזונה בריאה היא בעצם דבר פשוט.
הספר מדגיש את אחת הנקודות החשובות בתזונה בריאה, נקודה שלא תמיד זוכה לדגש בשאר הספרים או בקרב מטפלים, והיא החשיבות הרבה למגוון המזונות הצמחיים שאנחנו אוכלים.
הספר מביא את המחקרים שמראים עד כמה הבריאות של פלורת המעיים שלנו קריטית לבריאותנו. בריאות פלורת המעיים תלויה במגוון החיידקים הטובים ואלו מושפעים בין היתר ממגוון המזונות הצמחיים שאנחנו אוכלים.
בעיני הספר מהפכת המיקרוביום הינו ספר חשוב לכל אדם ובוודאי לכל מטפל ורופא. במיוחד בדורנו, בו הבלבול הרב ועודף המידע שורר בכל תחום, חשוב לעשות סדר ולהבדיל בין עיקר לטפל.
זה בדיוק מה שהספר הזה עושה. הוא מדבר על העיקר.
בעשורים האחרונים פשטו גם גישות תזונתיות שמגדירות את הגלוטן כרעל, ודעה זו התפשטה בקרב רבים בקהילת המטפלים ושוחרי הבריאות. הספר הזה עושה סדר בכל סוגיית הגלוטן ועוזר לנו להפסיק לפחד מגלוטן. סיבה זו לבדה מצדיקה את קריאת הספר הזה.
הספר חשוב במיוחד למטפלים וכל מי שעובר מסע לריפוי. הוא מזכיר לנו שירידה במשקל או איזון סוכר שמתרחש בעקבות תזונה כזו או אחרת, עדיין אינם אינדיקציה לכך שזו התזונה שבאמת טובה לנו בטווח הארוך. אם תזונה מסויימת מביאה לירידה במשקל אך פוגעת במגוון חיידקי המעיים שלנו, כנראה ששכרנו יוצא בהפסדנו.
ומהצד השני, אם תזונה מסוימת גורמת לנו לגזים ונפיחות, האינסטינקט שלנו הוא לומר לעצמנו שמזונות אלו לא מתאימים לנו, בעוד שלא פעם דווקא מזונות אלו ישפרו את בריאותנו יותר מכל תפריט אחר!
הספר הנפלא הזה מזכיר לנו שריפוי וחזרה לאיזון דורשים מאיתנו סבלנות. לאיזון פלורת המעיים דרושים לא פעם חודשים רבים של התמדה, עד שאוכלוסיית החיידקים שלנו מתאימה את עצמה לתזונה החדשה, ולכן גזים ונפיחות בטנית אינם בהכרח ראיה שבחרנו תזונה שאינה טובה לנו. הם תופעה זמנית בלבד.
הספר הזה לוקח אותנו למסע אל נבכי מערכת העיכול ומראה לנו עד כמה המודעות למה שמתחולל במעי הגס שלנו חיונית לשמירת הבריאות. הספר ילמד אתכם שלכל בחירה שלכם, לא רק מה לאכול, אלא גם מתי לאכול, מתי ללכת לישון, מתי לקום בבוקר וכמה פעילות גופנית לבצע, יש גם כן השפעה על פלורת המעיים שלכם.
הספר נותן לנו הצצה קטנה על "האזורים הכחולים", אותם קהילות מאריכות חיים בכדור הארץ, שבעצם, מבלי להבין מה הן עושות, דואגות למגוון גדול ובריא של חיידקי מעי.
הספר הזה ילמד אתכם איך לעשות את זה בעצמכם ולא משנה היכן אתם גרים.
אני ממליץ על הספר הזה לכל אדם שמעוניין לשפר את בריאותו.
כולנו זקוקים מדי פעם לזריקת מוטיבציה כדי לחזור להרגלים טובים שאולי זנחנו במרוץ החיים. הספר הזה בהחלט נותן זריקת מוטיבציה שכזו, והוא ללא ספק עושה זאת בצורה טובה שמשיגה את המטרה.
שלכם,
ד"ר גיל יוסף שחר (MD)
ראש המרכז לרפואת הרמב"ם
www.rambam-medicine.org.il

הקדמה למהדורה העברית

מאת אופיר פוגל, נטורופת

בריאות. מיקרוביום. סיבים. צמחים.
המטרה של כולנו היא ליהנות עד כמה שניתן מבריאות טובה ומאיכות חיים גבוהה.
המדע המתקדם בשנים האחרונות מראה לנו כי אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מגוון רחב של בעיות בריאות הוא המיקרוביום – אותה אוכלוסייה עצומה ומורכבת של חיידקים ובעלי חיים נוספים השוכנים דרך קבע במערכת העיכול שלנו.
סיבים תזונתיים, בעיקר מסוגים מסוימים, הם אוכל מועדף על בעלי החיים הקטנטנים התורמים לאיזון המיקרוביום.
תזונה עשירה בצמחים מגוונים – חלקם מיוחדים ואחרים פשוטים עד מאוד – אמורה לספק לנו את הסיבים ושאר המרכיבים ההכרחיים לאיזון המיקרוביום והבריאות שלנו.
פשוט. טבעי. מדעי.
כבר בסוף האלף הקודם, עת קיבלתי את הכשרתי הראשונית כמטפל ברפואה טבעית, הספרות הרפואית-מקצועית שבה השתמשו נטורופתים הייתה עשירה במחקרים המצביעים על החשיבות הרבה של חיידקי מערכת העיכול לבריאות ולמגוון רחב של מחלות ובעיות. כל כך משמח שכעת רופאים קונבנציונליים רבים, ואפילו מומחה גסטרואנטרולוג כד"ר ויל בולסוויץ, מדגישים נושא קריטי זה. מעודד שטיפול טבעי מקבל גיבוי מדעי. פשוט נהדר להיווכח שלפעמים דברים פשוטים כמו אכילת ירקות כבושים, המהווים חלק מהתזונה המסורתית של עמים רבים, נמצאים בחזית הטיפול היעיל והמוכח מחקרית בבעיות בריאות רבות.
מעשי. אישי.
חשיבותו של ספר זה אינה רק בשל הגיבוי המדעי הרב הנמצא בו, אלא גם בדיוק ובפירוט המעשי הרב. ד"ר בולסוויץ מסביר כיצד מזהים פעמים רבות בעיות בריאות הקשורות בתזונה ובמערכת העיכול שלנו, וכיצד דרך פשוטה וזולה יכולה לעזור במקרים רבים. ניתן להשתמש בספר כמדריך להתאמת תזונה אישית, וגם כספר הדרכה והעמקה עבור כל מי שרואה בתזונה כלי טיפולי יעיל, וכל מי שמבין שאיזון המיקרוביום הוא בסיס לבריאות טובה ואיכות חיים גבוהה.
טעים.
ד"ר בולסוויץ מציע דרך בת ארבעה שבועות למעבר הדרגתי אל תזונה עשירה במזונות הנכונים שישפרו את איזון המיקרוביום שלנו. השף צחי בוקששתר התאים עבורנו את המתכונים למציאות ולטעמים הישראליים כך שכולנו נוכל ליהנות מהדרך ומהתוצאה. אם זה לא טעים, זה לא קורה. אם האוכל לא נגיש ומובן – הוא לא יישאר איתנו למשך זמן.
אוכל בריא יכול להיות מענג – תשאלו את שף בוקששתר.
קראו את הספר – לא תתחרטו.
מאחל בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת.
מטפל, חוקר, מרצה ומעביר סדנאות בארץ ובעולם.

דבר המחבר

חברים יקרים,
מטרתי בכתיבת הספר שלפניכם היא להוציא אתכם למסע שישנה את חייכם. אני רוצה שתהיו בריאים יותר ומאושרים יותר, ואני מאמין בכל ליבי שהמילים הכתובות בדפי הספר יובילו אתכם למקום טוב יותר.
הייתה לי דרך אחת בלבד להגשים את מטרתי, והדרך הזו הייתה להפוך את הספר לחגיגה של תגליות מדעיות. אנחנו רוצים שחוקי הטבע יעבדו בשבילנו, לא נגדנו. המדע הופך למצפן שמנחה אותנו אל אותו מקום טוב יותר. אני חולק זאת איתכם בתקווה שכקוראי הספר תמצאו אותו נעים ומהנה, אך קחו בחשבון שאם תסיטו את הפרגוד תגלו שהדברים הכתובים בו מגובים בלמעלה משש מאות מחקרים. מדע מבוסס ובר-תוקף הוא הסיבה שמדענים ורופאים בעלי שם תומכים פה אחד בספר הזה. אתם יכולים לראות את כל ההפניות למחקרים בליווי פרטים נוספים על הגישה מבוססת-הראיות שלי בכתובת www.theplantfedgut.com/research.
מכל מקום, תדלוק בסיבים אין פירושו טיפול פלאים או דיאטה, אלא אורח חיים שמוביל לריפוי. במקרים מסוימים, השינויים באורח החיים יהיו אופטימליים עבורכם כאשר יותאמו באופן אישי לצרכים ולייחודיות הביולוגית שלכם. מכאן שאת ההמלצות שבספר יש ליישם בהדרכת מטפלים מוסמכים, כדי לוודא שניתן מענה לצרכים הספציפיים שלכם.
יתר על כן, חלק מכם אולי ירצו להמשיך בדיאלוג עימי לאחר קריאת הספר או לחפש מקורות נוספים, וזו מבחינתי ברכה וסיבה לחגיגה. אנא הצטרפו אלי באתר www.theplantfedgut.com, שם תמצאו את ההסכתים שלי, הבלוג שלי, הערוצים שבהם אני פעיל במדיה החברתית, הרשמה לקבלת עדכונים בדואר האלקטרוני וקורס אונליין שיאפשר לכם להתקדם מעבר לספר הזה.
נצא יחדיו לדרך, אל הבריאות והאושר!

מבוא

לסלי הגיעה לקליניקה שלי תשושה וזועפת. בגיל שלושים ושש הרגישה כאישה בת שמונים. היא סבלה מעודף משקל מאז שנות העשרים המאוחרות לחייה, כשהחלה ליטול תרופה אנטיביוטית בשם מינוציקלין נגד אקנה. מדי יום סבלה מעייפות, תחושת כבדות, נדודי שינה וחוסר מוטיבציה. עורה היה זרוע פצעונים, שערה דליל והיציאות שלה מימיות. בנוסף הייתה לה רשימה ארוכה של בעיות רפואיות: מעי רגיש, סוכרת סוג 2, היפרליפידמיה, דלקת אוטו-אימונית של בלוטת התריס, דיכאון וחרדות.
לאחר שנבדקה על ידי כמה גסטרואנטרולוגים, כירופרקט, אנדוקרינולוג ומומחה יקר לרפואה פונקציונלית שמקבל תשלום במזומן בלבד, היא הייתה מבולבלת ומתוסכלת מההמלצות המנוגדות. בגיל שלושים ושש היא הזדקקה לארבע תרופות שונות ועוד עשרה תוספי תזונה. "אלה לא החיים שתיארתי לעצמי שיהיו לי", אמרה לי בביקור הראשון. "אני צעירה מדי להרגיש כל כך זקנה".
חלק ניכר מהתסכול שלה נבע מאי-הידיעה מה לאכול. מה שאמור להיות פשוט נעשה מסובך להחריד. בשנות העשרים המאוחרות לחייה אימצה את דיאטת הפליאו כדי להילחם בעלייה במשקל, ולאחריה ניסתה את דיאטת Whole 30. לזמן מה שיפרו השינויים בתזונה את הרגשתה, אך כשהמשקל שב לעלות ואיתו הופיעה העייפות, היא חיפשה נואשות אחר דיאטות חדשות וניסתה להימנע ממזונות שמכילים פיטאטים ולקטינים. היא נמנעה מגלוטן קרוב לעשר שנים וכשהגיעה אלי לקליניקה כבר נמנעה לחלוטין מדגנים, קטניות, מוצרי חלב וירקות סולניים. תזונתה כללה כעת בעיקר ארוגולה, אבוקדו, בשר מרעה וציר עצמות, כמעט ללא סטיות. מדי פעם בדקה את מצבה עם מעט שעועית או לחם מחיטה מלאה, אך סבלה מגזים ומנפיחות, שעל פי אזהרת גורואי התזונה שלהם הקשיבה היו הוכחה לדלקת.
"זה טירוף לציית לכל ההמלצות של המומחים בקנאות ולעשות בדיוק מה שאומרים לי, ובסוף להרגיש עוד יותר גרוע ולראות את המשקל שלי מתנדנד כמו יו-יו!" הלינה. בכל פעם שהסירה רכיב מסוים מהתפריט שלה כדי לבדוק איך זה משפיע על הרגשתה, היא חוותה לכל היותר שיפור זמני, אך עד מהרה נאלצה להמשיך בחיפושים. הקש ששבר את גב הגמל היה כשאימצה דיאטה קטוגנית לירידה במשקל, אך זה רק החריף את השלשולים שלה ויצר בעיה גדולה יותר מאי-פעם.
בשלב זה בשיחתנו גופה היה שמוט קדימה, מרפקיה נחו על ברכיה, מבטה היה נעוץ ברצפה ובעיניה נקוו דמעות. קירבתי את כיסאי אליה ורכנתי לעברה כדי שאוכל להישיר מבט לעיניה.
"לסלי, יהיה בסדר. אנחנו נגרום לך להרגיש טוב יותר". היא נשאה את מבטה וניצוץ של תקווה הופיע בעיניה. "אני מבין לחלוטין את התסכול שלך. זו העת המבלבלת ביותר בהיסטוריה האנושית לאנשים שרק רוצים להרגיש טוב יותר. יותר מדי מומחים אומרים יותר מדי דברים שונים. אני צריך שתבטחי בי. אם את איתי בעניין, אז זו נקודת השפל האחרונה שלך. היום זו התחלה חדשה עבורך עם גישה חדשה שגורמת לך להרגיש טוב יותר ומשקמת את הגרסה האמיתית של עצמך שעקבותיה נעלמו בשנים האחרונות".
בחודשים הבאים, לסלי ואני פעלנו יחד כתף אל כתף להנחיל כמה שינויים משמעותיים. ויתרנו על רוב תוספי התזונה שלה ואט-אט השבנו את הגיוון לתזונתה. מזונות שהיו מוקצים מבחינתה שבו לצלחתה בזמן הנכון ובכמות הנכונה. היא התחילה באמת ליהנות מהאוכל בפעם הראשונה זה שנים. התזונה המגבילה הייתה מאתגרת, משעממת ועקרה. היא נפטרה מציר העצמות שלה וצמצמה את צריכת המזונות מן החי, ובה בעת הגבירה את צריכת הפירות, הירקות ואפילו הדגנים המלאים. ממתיקים מלאכותיים ומזונות מעובדים נשארו מחוץ למשחק. הקטניות חזרו לתפריט! ואף על פי שהתהליך לא תמיד היה קל, עלה בידנו לצלוח אותו ביחד.
במוקד תוכנית התזונה החדשה שלה עמדו צמחים עשירי-סיבים – פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. למה סיבים? כי כפי שאתם הולכים ללמוד בספר הזה, סיבים הם לב ליבה של בריאות המעי, ובריאות המעי פירושה בריאות הגוף – החל בבריאות מערכת הלב וכלי הדם, דרך בריאות המוח ועד בריאות המערכת ההורמונלית. ההשפעה שלה היא עד כדי כך עצומה.
כשלסלי החלה בתהליך והסתגלה לגישה החדשה, היא התמלאה אנרגיה. היא נהנתה להתנסות בכל המזונות החדשים שמהם עד כה נמנעה. כעת ידעה בדיוק לאילו מזונות היא רגישה ויכלה לכלול אותם בתזונה באופן קבוע באמצעות הקפדה על גודל המנה. בה בעת, תדלוק בסיבים גרם לשיפור משמעותי במצב הסוכרת שלה ולירידה משמעותית ברמת הכולסטרול בדמה. היא יכלה להפחית את מינון התרופה לבלוטת התריס, והיציאות שלה נעשו תקינות. וחשוב מכול, היא שבה לאיתנה והרגישה נמרצת, אופטימית ונרגשת לקראת האפשרויות שעומדות בפניה.
תדלוק בסיבים יכול לעזור גם לכם בבעיות שאיתן אתם מתמודדים, אם עודף משקל, חוסר איזון הורמונלי, קשיי עיכול, או שאתם סתם רוצים להרגיש טוב יותר בגופכם. אני יודע על מה אני מדבר, ראיתי את זה קורה אצל לסלי ואצל מאות מהמטופלים שלי. עכשיו תורכם.

תוכנית "תדלוק בסיבים"

ייתכן שגם אתם כמו רבים אחרים סובלים מבעיות עיכול: צרבת, כאבי בטן, גזים ונפיחות, שלשול או עצירות. ידוע לי שבארצות הברית לבדה יש לפחות שבעים מיליון איש שסובלים מבעיות עיכול, כי באופן אישי בדקתי את הנתון הזה למאמר שפרסמתי בגסטרואנטרולוג'י, כתב-העת המוביל בתחום שלי בארצות הברית, רק לפני כמה שנים.¹ אין כל ספק שבריאות המעי מתחילה במזונות שאתם אוכלים. למרבה הצער, רוב העצות שמספקים "מומחים" ידועי-שם שגויות לחלוטין. קצה נפשי מהמלצות על ציר עצמות ובשר מרעה להבראת המעי. אין ולו מחקר אחד שתומך בזה, אפילו לא מחקר ברמה נמוכה. במקום להציע המלצות שמבוססות על טרנדים ופסאודו-מדע, התוכנית שלי מציעה לכם גישה מבוססת מדעית שבאמת תבריא את המעי שלכם באמצעות השבת הסדר למיקרוביום המעי.
האם יש לכם קיבה רגישה? האם אתם מתקשים לעכל מזונות מסוימים, כמו שעועית, ברוקולי או דגנים שמכילים גלוטן? בימינו, רגישות למזון היא סוגיה בוערת בעולם כולו, כשעל פי ההערכות 20% מאוכלוסיית העולם סובלת מסוג כלשהו של אי-סבילות למזון. אני חוזה בזה מדי יום בקליניקה שלי, ובכוונתי לחלוק איתכם את האסטרטגיה שבניתי עבור המטופלים שלי שמסייעת להם לזהות במדויק לאילו מזונות הם רגישים. בנוסף אחלוק את התוכנית הקלה והמדורגת שלי לשלב מחדש את המזונות האלה בתזונה באופן שמעלים את הרגישות ומאפשר לכם לחזור וליהנות מהם.
אם אתם כמו מיליונים רבים סובלים ממחלה אוטו-אימונית, אז זה הספר בשבילכם. 70% ממערכת החיסון נמצאת במעי, ומדובר פשוטו כמשמעו בשכבת תאים אחת שמפרידה בינם למיקרוביוטיקה. קשה להפריד ביניהם, ככתוב – וילכו שניהם יחדיו. באמצעות איזון המיקרואורגניזמים שבמעי שלכם, נוכל לסייע למערכת החיסון שלכם להשתקם.
האם אתם או מישהו מבין האנשים הקרובים אליכם סובלים ממחלת לב, סרטן או אלצהיימר, או חוויתם בעבר אירוע מוחי? אלה רק כמה מהמחלות הנפוצות-מדי שמצב החולים בהן יכול להשתפר באמצעות התוכנית הזו. גישת תדלוק בסיבים לא מועילה רק לבעיות עיכול. למעשה, זו תוכנית התזונה היחידה שהוּכחה מדעית שביכולתה להביא לנסיגה משמעותית במחלת לב.²
אולי אתם מחשיבים את עצמכם לאנשים בריאים למדי ורק רוצים לשמור על הבריאות. גם אני נמצא במצב הזה. לא תמיד הייתי בכושר מצוין, אבל כיום, כשאני מיישם בעצמי את התוכנית שבניתי, אני מרגיש מצוין. ירדתי קרוב לעשרים וחמישה קילוגרם למשקל שבו הייתי בשנות לימודי באוניברסיטה, ואני מרגיש כאילו השבתי לאחור את תהליך ההזדקנות. יש מדע אמיתי שתומך בזה. זו הגישה התזונתית היחידה שמחקרים הראו שביכולתה להאריך טלומרים, שהם החלקים בתאים שלנו שגורמים להזדקנות כאשר הם מתקצרים.³ מחקרים מצאו קשר חיובי בין טלומרים ארוכים יותר ובין האטת קצב ההזדקנות והפחתת הסיכון למחלות לב, סרטן, אלצהיימר ופרקינסון.
בספר הזה תלמדו שאתם יחידים ומיוחדים, עם מיקרוביום מעי ייחודי כמו טביעת אצבע. מכאן שבכל הנוגע לתזונה, אין עקרונות כלליים שמתאימים לכולם. לפעמים מה שמצליח לאחרים לא יצליח לכם, וזה קשור לטבעו הייחודי של מיקרוביום המעי שלכם. אבל אם תקבלו אותי כרופא, המנטור והקואוצ'ר שלכם, אלווה אתכם בתוכנית אישית שתפורה בדיוק לצרכים שלכם ותוביל אתכם בסופו של דבר לבריאות ולמרץ שמגיעים לכם.
הספר הזה מהווה סיכום של כל מה שלמדתי על בריאות המעי בעשרים השנים שבהן עמלתי להפוך לרופא הטוב ביותר שביכולתי להיות. לאורך ארבעה שבועות של תדלוק בסיבים (ראו פרק 10), אראה לכם איך באמצעות תזונה בריאה, אורח חיים ותוספי תזונה איכותיים תוכלו לטפל בשורש בעיותיכם. זו אינה תוכנית טיפול זמנית, אלא דרך חיים שתסייע לכם לגלות את הצד הבריא שלכם. התסמינים שלכם ייעלמו, הרופא שלכם יתפלץ כשהתרופות שלכם ייזרקו לפח הזבל, ואתם תיהנו מהבריאות והמרץ שתמיד רציתם.
למרבה הצער, עלי להודות שמערכת הבריאות שלנו הכזיבה אתכם
בצעירותי, יצאתי מדעתי כשאנשים אמרו לי שמערכת הבריאות בארצות הברית גרועה. בהחלט לקחתי את זה ללב. עליכם להבין שבמשך שש-עשרה שנים יגעתי, הקרבתי והקדשתי כל טיפת אנרגיה שנותרה לי למערכת הבריאות ה"גרועה". לקחתי הלוואות אדירות כדי שאוכל ללמוד רפואה באוניברסיטה מהדרג הראשון. בתום תקופת הלימודים עבדתי שישה ימים בשבוע, מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, בשכר שעל פי חישובי היה נמוך משכר מינימום. בני משפחתי היו נוסעים יחדיו לחופשה בזמן שאני בכוננות בבית החולים עם אותם תחתונים שלבשתי יום לפני כן כי הייתי עייף מדי לעשות כביסה. (דרך אגב, אני כבר לא עושה את זה!)
אבל עכשיו זה ברור לי. יש סיבה מדוע ארצות הברית נמצאת במקום הארבעים ושלושה בעולם בתוחלת חיים.4 מערכת הבריאות מיטיבה לזהות בעיות ברגע שהן קיימות ולנסות להתמודד איתן באמצעות תערובת של תרופות והליכים רפואיים. אין ספק שבמקרים מסוימים ניתן להקל תסמינים ולהאט את התקדמות המחלה, אך תמיד יש לכך מחיר. זו מערכת חולי, לא מערכת בריאות. לא ניתן כמעט כל דגש על מניעה.
חסרה לנו ההכרה בכך שכמה מיליגרמים של תרופה לעולם לא יוכלו להתגבר על ההשפעות השליליות של מה שאנחנו אוכלים. כל אחד מאיתנו אוכל בממוצע קרוב לקילוגרם מזון ביום. בחישוב פשוט, פירוש הדבר שלוש מאות שישים וחמישה קילוגרם מזון בשנה, וקרוב לשלושים אלף קילוגרם מזון לאורך כל חיינו. משום מה, מערכת הבריאות לא מוכנה להכיר בחשיבות שיש לשלושים אלף קילוגרם מזון, אבל דעתי היא כדלהלן: כמה מיליגרמים של תרופה לעולם לא יהיו חשובים יותר משלושים אלף הקילוגרם של המזון שאתם אוכלים. כאשר אנחנו מחכים שהמחלה תתפרץ, כבר החמצנו את ההזדמנות הטובה ביותר שלנו. כדברי בנג'מין פרנקלין, "טובה מניעה פורתא משפע תרופה".
בשורה התחתונה, הגורם שמשפיע במידה הרבה ביותר על הבריאות שלכם במהלך חייכם הוא המזון שאתם בוחרים לאכול. מסתבר שהתזונה שלכם היא גם הגורם שמשפיע במידה הרבה ביותר על המיקרוביום שלכם. במילים אחרות, אתם יכולים להזין את גופכם במזונות מעניקי-חיים ולקצור בתמורה בריאות טובה. או שאתם יכולים להעניש את גופכם ברעלים שמתחפשים למזון שלמעשה פוגעים בבריאות שלכם בכל נגיסה ונגיסה.
למרבה הצער, מערכת הבריאות שלנו מתעלמת מהתפקיד שיש לתזונה בבריאות ובחולי. נבחן למשל את לימודי הרפואה בארצות הברית. חודשים על גבי חודשים לומדים הסטודנטים כל פרט קטן בפרמקולוגיה של תרופות, אך הדרכה מקצועית בנושא תזונה תיארך לכל היותר שבועיים. אני קיבלתי את ההדרכה הזו במהלך שנתי השנייה בלימודי רפואה. רק לאחר למעלה מעשר שנים סיימתי ללמוד את כל מה שנדרש ממני כדי להיות גסטרואנטרולוג מורשה. במהלך עשר השנים האלה נושא התזונה לא עלה שוב מעולם.
האם ידעתם שגם אם אעניק ייעוץ תזונתי, איני יכול כגסטרואנטרולוג לחייב את המטופלים שלי על זמן הייעוץ? איני מציין זאת כי אני חושב שמגיע לי יותר כסף, אלא כדי להראות שהמערכת למעשה מענישה רופאים שמשקיעים מזמנם לדיון על תזונה. הקליניקה שלי היא דוגמה טובה. כרגע יש לנו שלושה רופאים וכחמישה-עשר עובדים. פירוש הדבר שמוטלת עלי אחריות אישית להרוויח די והותר למימון שכרם של חמישה עובדים לפני שאני לוקח לעצמי אפילו אגורה אחת. מכאן שייעוץ שלא ניתנת עליו תמורה פירושו פגיעה אמיתית בכיס. למרבה הצער, זה מרתיע את רוב הרופאים משילוב ייעוץ תזונתי בטיפול.
במהלך הקריירה המצליחה שבניתי ייחסתי תפקיד משני לכסף ולכללים ופשוט עשיתי את המיטב עבור המטופלים שלי. כשסיימתי את ההתמחות והתחלתי לעסוק לראשונה במקצוע, המטופלים שלי נהגו לשאול אותי שאלות די אינטואיטיביות: "דוקטור, מה כדאי לאכול כדי שלא יהיו לי כל כך הרבה גזים?"; "דוקטור, מה המזון הטוב ביותר כדי למנוע שלשול?"; "האם דיאטה יכולה לעזור לי להקל את הקוליטיס הכיבית שלי?" יש בי תשוקה עזה לתת את הטיפול הטוב ביותר לכל אדם שנכנס לקליניקה שלי, ולכן העיקה עלי אי-היכולת לספק למטופלים שלי תשובות.
בזמן שחיפשתי תשובות לשאלות האלה בספרי הלימוד, סדרת אירועים בחיי האישיים הובילה אותי למסקנות על תפקיד התזונה בבריאות שלנו, שלמען האמת זעזעו אותי. תגליתי הייתה פוקחת עיניים, ובעקבות כך הייתי נחוש לשנות לחלוטין את הגישה שלי לרפואה ולהסיר מעלי את שלשלאות הסטטוס-קוו. הצבתי בפנַי את המשימה להפיץ את הידע הזה. מיאנתי לעצור. זה חשוב מדי, ורבים חייבים לשמוע על זה.

הנתיב האישי שלי לבריאות טובה

אני אחד מהאנשים האלה שתמיד מציבים לעצמם מטרות לחמש או לעשר השנים הבאות ומאמינים שהכול יתגשם. אבל בחיים לא חשבתי שבאחד הימים אעסוק בקידום בריאות המעי באמצעות מזון צמחי. כדי להבין למה, עליכם להבין את הרקע שלי.
גדלתי על תזונה מערבית רגילה. אין כאן הבעת טינה כלפי ההורים שלי: אני חושב שרוב הילדים גדלו כך בתחילת שנות השמונים. אצלנו בבית היה נהוג לאכול מדי יום חטיפים ולשתות קולה. ארוחותינו התבססו על ספגטי עם קטשופ, בורקס ופיצה קפואה.
בתקופת התיכון, ההורים שלי היו גרושים ואימי עבדה במשרה מלאה. אחַי ואני נהגנו לחזור הביתה מבית הספר, להדליק את גריל הגז ולצלות כמה נקניקיות. נעשיתי אנין טעם בתחום הנקניקיות, וחיפשתי תמיד את המותגים המשובחים ביותר.
לפני שאמשיך הייתי רוצה לקחת צעד אחורה ולהביע את רחשי כבודי לאימא שלי, שגידלה אותנו במסירות ועבדה קשה כדי לפרנס אותנו. לזכותה יש לומר שהקפידה להזכיר לנו לאכול יותר פירות וירקות. בתור בן טיפש-עשרה טיפוסי, לא רק דחיתי את ההמלצה על הסף אלא התגאיתי למעשה ביכולתי לאכול כל מה שלא מומלץ. כמו רבים בגיל הזה, פיעמה בי התחושה שאני בלתי מנוצח. הרגשתי שאני יכול לאכול כל מה שאני רוצה ולהיות מחוסן מכל השפעה שלילית.
תזונתי הגרועה נמשכה. בתקופת האוניברסיטה אכלתי בעיקר במסעדות מזון מהיר. התחלתי לשתות כמויות אדירות של קולה, עד שחיסול בקבוק של שני ליטרים הפך להרגל יום-יומי. המסעדה האהובה עלי נמצאה לא רחוק מהקמפוס, שם נהגתי לאכול שני סוגי כריכים שהיו הלהיט באותה עת:
עוף בטירוף: ערימות של חזה עוף בגריל, בצל, פלפלים אדומים וחריפים, שום, גבינת פרובולונה, חסה, עגבנייה ומיונז. מדהים!
בורגר בטירוף: המבורגר כפול עם גבינה, בצל מטוגן, חסה, עגבנייה ומיונז. אל תתרחקו יותר מדי מהאסלה!
במלוא הכנות, פלא שמעולם לא חטפתי התקף לב. אכלתי את שני הכריכים האלה לפחות שלוש פעמים בשבוע.
ייתכן שצריכה קבועה של מזון באיכות נמוכה ללא חרטה נראית כמו משובת נעורים בלבד, אבל זה השפיע עלי לרעה. ככל שהשקעתי זמן רב יותר בעבודה, הפחַתי בפעילות הגופנית והתקרבתי לגיל שלושים, התחלתי לעלות במשקל, להסתמך במידה רבה על קפה כדי לצלוח את היום ולהרגיש פחות ופחות טוב.
השיא היה בשנת ההתמחות האחרונה בנורתווסטרן. כל חלומותי המקצועיים התגשמו. מלבד הכבוד הגדול בבחירתי כמתמחה ראשי, קיבלתי את כל שאר המענקים הגדולים של תוכנית ההתמחות. בשלב זה פרסמתי כבר שמונה מאמרים מדעיים בכתבי-העת החשובים ביותר בתחום הגסטרואנטרולוגיה, והמנטורים שלי, שניים מהגסטרואנטרולוגים הידועים ביותר בארצות הברית, ד"ר ג'ון פנדולפינו וד"ר פיטר קרילס, טיפחו אותי בתור חוקר קליני מהמעלה הראשונה. נורתווסטרן מימנו את כל ההוצאות שלי ואפשרו לי ללמוד לתואר שני במחקר קליני, וזאת עשיתי בלימודי ערב נוסף על כל שאר המטלות שלי.
מבחוץ הכול נראה נפלא, מעל ומעבר לציפיות הפרועות ביותר שלי. אך בפנים הייתי אומלל. העבודה הייתה כל חיי והייתי מותש לחלוטין, וההרגשה שאני בלתי מנוצח מימי עלומי נמוגה כשגופי החל להשתנות. עליתי כמעט עשרים וחמישה קילו במשקל. לא אהבתי את המראה שלי ואת ההרגשה הרעה שהתלוותה אליו, אבל הייתי עסוק מכדי לעשות משהו בנידון.
כלל לא עלה בדעתי שסעודה של סטייקים מיושנים פעמיים בשבוע עם הצוות הבכיר של בית החולים או כרסום נקניקייה בלחמנייה בדרך הביתה השפיעו עלי לרעה. הייתי רופא מוערך באחד המוסדות הרפואיים הטובים ביותר בארצות הברית, והידע שלי בתזונה היה כה דל שלא הייתי מסוגל לייעץ למטופלים שלי, וודאי שלא ליישם זאת בעצמי. מובן שבדיעבד ברור כמה התזונה שלי הייתה לא בריאה. אני לא אומר שחשבתי שאני אוכל בריא, אבל מבחינתי זו הייתה תזונה רגילה. אכלתי כך שנים רבות, אז מדוע לשנות משהו עכשיו?
בשנה הבאה עברתי לצ'אפל היל, למחלקת המחקר של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית, שנחשבת לטובה בארצות הברית בשדה הגסטרואנטרולוגיה. במשך שמונה-עשר חודשים הפסקתי לטפל בחולים והשקעתי את כל כולי בעולם המחקר הקליני בתחום האפידמיולוגיה של הסרטן. במהלך התקופה הזו נאמתי למעלה מארבעים פעם בכנסים רפואיים, פרסמתי למעלה מעשרים מאמרים בכמה מטובי כתבי-העת בתחומי, ואפילו נבחרתי להשתתף באירוע המרכזי של כנס הגסטרואנטרולוגים הבין-לאומי החשוב ביותר. בעזרת המנטור המדהים שלי, ד"ר ניק שהין, השמיים היו הגבול.
בצ'אפל היל פגשתי את אשתי לעתיד, ולרי, ושם החל השינוי. תזונתה הייתה שונה לחלוטין מזו של כל אדם אחר שהכרתי. היינו יוצאים למסעדה נחמדה, עם תפריט מלא כל טוב, והיא הייתה מזמינה צלחת ירקות. הא? לא הערתי לה, אך בתוך תוכי זקרתי גבה בתמיהה. לא היו לי חברים טבעונים או צמחונים. זו הייתה חוויה מעוררת פליאה בשבילי.
אבל לא יכולתי להתווכח עם התוצאות. ולרי אכלה ללא הגבלה, ובכל זאת נראה שאין לה כל בעיה לשמור על המשקל. היא הייתה סקסית בטירוף! (והיא עדיין סקסית.) בינתיים אני התקשיתי לרדת במשקל חרף אימון מפרך של חצי שעה ביום נוסף על ריצה של ארבעים וחמש דקות. התזונה שלה סקרנה אותי, לכן התחלתי להתנסות בבית בלי לספר לה. בהתחלה הכנתי שייקים גדולים עם קייל ופירות יער כתחליף למזון מהיר. כבר ביום הראשון שמתי לב שחלפה לה התשישות הקבועה שחשתי לאחר הארוחה, שלרוב נמשכה כמה שעות. אהבתי את ההרגשה שלי באותם ימים – הרגשתי קליל יותר, נמרץ יותר, חזק יותר. בנוסף הבחנתי בשינויים בגופי – עור בוהק יותר, שיער עבה יותר, פנים צנומים יותר. בגדי נעשו רפויים על גופי. יכולת הריכוז שלי בעבודה השתפרה. מצב רוחי היה מרומם ואופטימי.
הרגשתי כל כך טוב שהתחלתי לתהות למה מעולם לא שמעתי דבר על היתרונות של תזונה מן הצומח בלימודי הרפואה שלי. הנחתי שכנראה אין מחקרים בתחום, שזה לא מבוסס אמפירית. היתרון בתואר שני במחקר קליני, תוך כדי השתלמות באפידמיולוגיה באחד ממכוני המחקר הטובים בעולם ופרסום למעלה מעשרים מאמרים מדעיים, הוא שלא הזדקקתי למישהו אחר שיפרש עבורי את המחקרים. יכולתי לעשות זאת בעצמי. לכן כשפניתי אל הספרות הרפואית, הייתי המום לחלוטין ממה שגיליתי. היה הר של ראיות תומכות למה שהרגשתי. לא מדובר במחקרים גרועים שבהם מייפים את התוצאות או מעלים טענות מופרזות. קראתי מחקר אחרי מחקר שהציגו תוצאות אחידות ועקביות. הצמחים טובים לבריאותנו.
יש כל כך הרבה לאהוב באכילת צמחים. הם עשירים בנוטריאנטים ודלים בקלוריות, שילוב מושלם לירידה במשקל. יש בהם ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון בשם פוליפנולים, ופיטונוטריאנטים, שהם כימיקלים בעלי תכונות רפואיות שנמצאים במזון צמחי בלבד. אבל חלק אחד בצמחים שבה את ליבי – סיבים. כל מה שחשבתי על סיבים התהפך לחלוטין, ועכשיו אני מאמין שזה הרכיב החשוב ביותר שחסר בתזונה המערבית. כפי שתראו במהלך הספר, זו לא הצהרה בעלמא, זה רכיב חיוני לבריאות המעי.
כך המשכתי לערוך שינויים בחיי. לא שינויים קיצוניים, שום דבר לא קרה בן-לילה, אלא בחירות קטנות לאורך זמן שהצטברו יחדיו – הפסקתי לשתות קולה, הפחַתי בכמות המזון המהיר, הוספתי מגוון של שייקים, מרקים וסלטים מן הצומח, ניסיתי טעמים חדשים של מאכלים ממטבחים שעד כה לא הכרתי – הודי, וייטנאמי ואתיופי. רק המחשבה עליהם מעוררת בפי את בלוטות הרוק. במהלך תקופת ההתנסות והשינויים החל גם גופי להשתנות. לא הצלחתי לרדת במשקל חרף אימונים ארוכים כשהתזונה שלי הייתה גרועה, אך כעת הייתי כל כך עסוק הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית שבכלל לא היה לי זמן להתאמן ובכל זאת המשקל נשר ממני. ככל שהתקרבתי יותר ויותר לתזונה מן הצומח בלבד, חוויתי התקדמות ושיפורים בבריאותי ובגופי. במשך כמה שנים נמנעתי מבשר אך המשכתי לצרוך דגים, ביצים ומוצרי חלב, אך כשוויתרתי עליהם ירדתי שבעה קילוגרמים נוספים תוך חודשים ספורים. לא הגבלתי את עצמי והמשכתי לאכול בלי חשבון – הייתי צולל פנימה לארוחה צמחית טעימה להפליא ובקושי עוצר לנשום. בינתיים הגעתי למשקל שבו הייתי בשנים הראשונות באוניברסיטה. מכנסי ג'ינס שבמשך שנים בקושי עלו עלי הייתי צריך עכשיו ללבוש עם חגורה. והחגורה הזדקקה לחורים חדשים. כולם סביבי שאלו אותי אם ירדתי במשקל. כבר הייתי גבר מבוגר, אך נראיתי צעיר לגילי כי כל הזמן נשאלתי אם אני באמת מבוגר מספיק להיות רופא.
כשסוף כל סוף התחלתי לעסוק ברפואה בפעם הראשונה לאחר שש-עשרה שנות הכשרה, הייתי חמוש במיומנויות קליניות שהניבו לי הישגים יוצאי דופן הן בהתמחות והן בהשתלמות, כישורי מחקר מהשורה הראשונה שאפשרו לי לפרש מחקרים בעצמי, ואמונה שלמה המבוססת על המחקרים שקראתי וניסיון אישי שתזונה ואורח חיים הם הבסיס לבריאות ולחולי. על אלה התווסף הדחף הטבוע בי להעניק למטופלים שלי את הטיפול הטוב ביותר בלי להתחשב בכסף או בכללים, והתוצאה הייתה נוסחה שמשלבת את המיטב מהרפואה המערבית עם גישה בעלת תוקף מדעי לתזונה ולאורח חיים.
החלק המדהים ביותר מבחינתי היה ההצלחה האדירה שלה. לא הייתי צריך להיות כל כך מופתע, היות שחוויתי על בשרי את היתרונות וראיתי את הראיות המדעיות החד-משמעיות. האמנתי בכל ליבי שאם רק אוכל לגרום למטופל אחד לאמץ את השינויים האלה באורח חייו, זה עדיף על חודש שלם של מתן תרופות למטופלים. למרבה הפלא, מאות מהמטופלים שלי עשו שינויים באורח חייהם. גם התאמות קטנות הניבו הבדלים. המטופלים שביצעו את השינויים הגדולים ביותר הם שעוררו בי את ההתלהבות הרבה ביותר. התרגשתי יחד איתם כשצפיתי בהם הופכים לאנשים הבריאים ומלאי המרץ שתמיד רצו להיות.
כששוב ושוב ראיתי את זה קורה לנגד עיני, החלה לעלות בי תחושת דחיפות לחלוק בידע על קידום בריאות המעי באמצעות מזון צמחי. לא די בכך שאחלוק את הסיפור הזה עם המטופלים שלי מאחורי דלתיים סגורות. כולם צריכים לדעת את האמת ולקבל את ההזדמנות לשנות את חייהם לטובה. העולם זקוק לריפוי הזה!
התוודעתי לבלבול שיצרו האינטרנט ו"מומחים" למערכת העיכול באמצעות קידום רעיונות שהיו פופולריים אך חסרו כל ביסוס מדעי. ראיתי יותר מדי מטופלים שפגעו בגופם עם הדיאטה החדשה שבאופנה. לאנשים האלה הייתה גישה חיובית, מוטיבציה לשפר את בריאותם ומוכנות לבצע שינויים באורח חייהם כדי להשיג זאת. אך למרבה הצער, העצות שקיבלו הכזיבו אותם. נאמר להם, "עשו זאת ומצבכם ישתפר", אך מצבם לא השתפר. מצבם הורע. הדעה שהימנעות ממזונות מסוימים תחסל את התסמינים לא רק הכזיבה אותם, היא גרמה לרבים מהם הפרעות אכילה. אצל חלקם זו הייתה רק אורתורקסיה, אבל היו גם מקרים רבים של אנורקסיה נרבוזה חריפה שהחלו בהתחייבות להגבלות בתזונה. כך צפיתי בשיח על בריאות המעי צובר תנופה אבל מחמיץ את העיקר – אלה הצמחים בתזונה שלכם שמתדלקים מעי בריא.
לכן החלטתי לפתוח חשבון אינסטגרם בשם theguthealthmd@, כדי שאוכל לחלוק את הידע שלי באופן נרחב. מאחר שהייתי טירון לחלוטין בכל הנוגע למדיה החברתית, לא היה לי מושג למה לצפות. דרך המלצות שעברו מפה לאוזן, כמה הופעות אורח בהסכתים וכתבת פרופיל בעיתון המקומי, החל זרם קבוע של עוקבים להצטרף לחשבון שלי. קיבלתי תגובות מאנשים מכל רחבי העולם שסיפרו לי על השיפורים שחוו בחיים באמצעות יישום ההמלצות שלי. שמעתי סיפורים על אנשים שירדו במשקל, הפסיקו לצרוך תרופות והרגישו טוב יותר מאי-פעם.
עד מהרה התחוור לי שלא די בזה. כדי להעניק לאנשים את ההזדמנות לבצע שיפור קבוע ולשנות את חייהם מקצה לקצה, היה עלי לחלוק את כל התוכנית המפורטת לבריאות מערכת העיכול באמצעות מזון צמחי שאותה יישמתי על המטופלים בקליניקה שלי. זה הפך לספר שאתם מחזיקים כעת בידיכם.
אני רוצה לברך אתכם על תחילתו של מסע מרגש ומשנה חיים. חזיתי שוב ושוב בתוצאות התוכנית במטופלים שלי, וכעת אתם יכולים לחוות את התוצאות האלה בעצמכם. במהלך התוכנית תשפרו את המיקרוביום שלכם, תעלימו תשוקות למזון לא בריא, תחזקו את מערכת החיסון, תשפרו את רמות האנרגיה ותביאו את בעיות העיכול על פתרונן. זו לא אופנה חולפת או דיאטה, זה אורח חיים שמעצים אתכם לבריאות טובה. עם "דפוס חשיבה מכוון בריאות" תאמצו ללא קושי הרגלים בריאים וחיידקי המעי שלכם יעלצו בעודם משגשגים באמצעות תדלוק בסיבים.

פרק 1

המנוע של בריאותנו אינו אנושי כלל

יש לנו חברים במקומות הנמוכים – טריליונים מהם!

כשסיימתי לימודי רפואה בשנת 2006, לא ידענו כמעט דבר על המיקרוביוטה של המעי. באותה עת 60% מחיידקי המעי לא גדלו על צלחות פטרי רגילות, ולכן לא הייתה לנו כל דרך לחקור אותם.¹ ידענו שהם קיימים אך לא הייתה לנו דרך לחשוף את צפונותיהם. למען האמת, לא ראינו בזה חשיבות רבה. הרי אנחנו מדברים על החיידקים בצואה שלנו! מבחינתנו הם היו סתם פרחחים שתפסו טרמפ ולא גילמו בהכרח תפקיד משמעותי בבריאותנו.
אבל הכול השתנה באופן דרמטי ב-2006, כשפריצת דרך מחקרית שברה את מחסום צלחת הפטרי ואפשרה לנו לפרק את השכבות המורכבות של מיקרוביום המעי ולחקור אותן. באותה עת הכרנו רק כמאתיים מיני חיידקים שאכלסו את מעי האדם. עד מהרה זיהינו חמישה-עשר אלף מינים וההערכה היא שעשויים להיות עד שלושים ושישה אלף מינים שונים.² הסכר נפרץ והוביל להתפוצצות מחקרית, כשרק בחמש השנים האחרונות פורסמו 12,900 מאמרים בנושא.³ המספר הזה מייצג 80% מהמאמרים שפורסמו בנושא בארבעים השנים האחרונות.
אולי שמעתם משהו על החשיבות של מיקרוביום המעי, אבל סמכו עלי, כל מה שקראתם רק מגרד את פני השטח. כל המדע הזה מגיע אלינו במהירות אדירה, ואין ספק שמערכת הבריאות שלנו מתקשה להתמודד עם זה. נדרשות בממוצע שבע-עשרה שנים מרגע שממצאים חדשים מתפרסמים ועד שהרופאים מודעים להם ומיישמים אותם, ומכאן שרוב הרופאים עדיין חיים בעידן צלחות הפטרי.⁴ כולם שמעו על המיקרוביום, אבל רובם עדיין לא יודעים איך לכלול את המידע הזה בטיפול. אבל למה לחכות? סקרתי את המחקרים בלסת שמוטה ועיניים פעורות לרווחה, ואני מוכן ומזומן לחלוק אותם איתכם ברגע זה. אין צורך לחכות שבע-עשרה שנה.
מה שגילינו כשלמדנו לחקור את חיידקי המעי הוא קהילה רחבה להפליא של מיקרואורגניזמים שחיים בתוכנו בהרמוניה, באיזון ומתוך מטרה. את הקהילה הזו אנחנו מכנים "המיקרוביוטה של המעי". אם אנחנו מתייחסים באופן ספציפי לצופן הגנטי של הקהילה, אז נשתמש במילה "מיקרוביום". יש בגופכם חמישה סוגים של מיקרואורגניזמים. אלה כוללים חיידקים, שמרים, טפילים, וירוסים וארכאונים (חיידקים קדמונים).
חיידקים הם אורגניזמים חיים חד-תאיים שמהם רובנו לומדים לפחד. תאמינו או לא, לפחד הזה אין ביסוס. נכון, יש חיידקים רעים כמו E. coli ו-Pseudomonas שמזיקים לבריאותנו, אך רוב החיידקים טובים ומנסים לעזור לנו. הם כמו כלבים. רובם מגלמים את תפקיד ידידו הטוב ביותר של האדם, אך את חלקם עדיף לא ללטף. אלה צריכים לוחש לכלבים. אבל אם אתם מדברים על המיקרוביוטה של המעי, אז אתם צריכים מישהו כמוני, הלוחש לגללים.
פטריות הן אורגניזמים רב-תאיים, שבדומה לבעלי חיים ולצמחים מכילים גרעין תא ואברונים אחרים. הן מורכבות יותר מחיידקים, אך בדומה לחיידקים לרבים יש דעה שלילית עליהן אף על פי שרבות מהן מנסות לעזור לנו. הן גם מתחרות עם החיידקים, מה שיוצר בין השניים משחק סכום אפס: כשהאחד משגשג, האחר דועך.
וירוסים הם חלקיקים זעירים שעשויים מדנ"א (או רנ"א), לא בנויים מתאים ובכלל לא נחשבים ליצור חי, אף על פי שהם חולקים תכונות רבות עם היצורים החיים. בדרך כלל אנחנו מקשרים את הווירוסים למחלות כמו שפעת, איידס והפיטיטיס B, אבל לא כל הווירוסים מנסים לפגוע בבני האדם. למעשה, רובם מהווים חלק חשוב בקהילת המיקרואורגניזמים המאוזנת של המעי והכרחיים להרמוניה בין החיידקים.
טפילים הם הגנבים של הטבע. הם שודדים אנרגיה מהמארח ומנסים לא להתגלות בלי להציע דבר בתמורה. יש סוגים רבים של טפילים, החל בג'יארדיה וטריכומוניאזיס (שמועבר במגע מיני), ועד לתולעים המפחידות שיכולות להגיע לאורך של עשרים וחמישה מטר ועושות את בשרי חידודין-חידודין. למרבה המזל, רוב הטפילים (כמו התולעים האלה) נדירים בעולם המערבי, אף על פי שחלקם נפוצים יותר מכפי שנדמה לכם. לדוגמה, שישים מיליון איש בארצות הברית סובלים מזיהום כרוני ב-Toxoplasma gondii וכלל לא מודעים לכך כי אינם מפתחים תסמינים.⁵
ואחרונים חביבים, הארכאונים. אלה אורגניזמים עתיקי יומין שהתקיימו בכדור הארץ עוד בטרם היה בו חמצן לפני ארבעה מיליארד שנים, ותוכלו למצוא אותם בנביעות תרמיות במעמקי האוקיינוס או בתוך הר געש. בנוסף תמצאו אותם עושים חיים בסביבה הנעימה של המעי שלכם. כוונתי היא שאלה אורגניזמים עמידים. אנחנו רק מתחילים ללמוד עליהם, אך בשלב זה נראה שהם לא מתחרים עם החיידקים והפטריות על האנרגיה ולכן התזונה לא משפיעה עליהם באותה מידה כמו על שאר חלקי המיקרוביוטה שלנו.
קשה לתפוס את עומק המיקרוביוטה שלנו. זה כמו לנסות להבין את קרב סטלינגרד במלחמת העולם השנייה, שבו נהרגו כמעט שני מיליון איש. המספרים כל כך אסטרונומיים עד שאנחנו נאלצים להתעלם מהעובדה שכל אחד מהם היה אינדיבידואל, אדם יחיד ומיוחד. בכל הנוגע למעי שלנו, הוא מכיל שלושים ותשעה טריליון מיקרואורגניזמים.⁶ שלושים ותשעה טריליון! רובם חיידקים.
אך אל תחושו בושה או שאט נפש לשמע הדברים – אוקיי, בסדר, זה די מגעיל, אבל אני כאן כדי לספר לכם שהחיידקים במעי שלכם, וכפי שתראו בקרוב, גם בצרכים שלכם, הם קהילה קסומה ומופלאה בעלת כוחות ריפוי מדהימים. ככלות הכול, אפילו לכם יש חיידקים במעי. עד כמה גרועים הם יכולים להיות?
אז כמה מיקרואורגניזמים הם שלושים ותשעה טריליון? תארו לעצמכם שאתם נמצאים בצפון הרחוק של קנדה בלילה בהיר מאוד, ואתם יכולים לראות פחות או יותר כל כוכב בשביל החלב. קחו את המספר הזה והכפילו אותו במאה – זה מספר המיקרואורגניזמים במעי שלכם. המספר הזה עולה עשרות מונים על מספר התאים בגוף האדם.7 תלוי בנקודת המבט, יש שיאמרו שאנחנו רק 10% אדם ו-90% חיידקים! אנחנו לא סתם בני אדם, אנחנו אורגניזם-על שמשמש מערכת אקולוגית לארבע מתוך שש ממלכות החיים: חיידקים אמיתיים, פטריות, חיידקים קדומים ופרוטיסטים. שתי האחרות הן בעלי חיים (אנחנו) וצמחים (מה שאנחנו אוכלים). אנחנו יותר מסתם בני אדם. אנחנו מעגל החיים.
את מבנה מעי האדם ניתן להשוות במידה רבה לכדור הארץ. מיקרוביום המעי שלכם הוא מערכת אקולוגית בדיוק כמו יערות הגשם של האמזונס. הוא משגשג על איזון והרמוניה. בג'ונגל, לכל בעלי החיים, הצמחים והחיידקים יש מטרה, אפילו ליתושים ולנחשים. כולם תורמים במידה מסוימת לאיזון ההרמוני, ועד כמה שאני שונא יתושים ונחשים, לאובדנם יהיו השלכות לא מכוונות שיפגעו בבריאות המערכת האקולוגית. זו הסיבה שהמגוון הביולוגי חיוני לכל מערכת אקולוגית.
המיקרוביום של מעי האדם אינו יוצא דופן. מגוון המינים חיוני לאיזון.⁸ בתוכנו יש בין שלוש מאות ללמעלה מאלף מינים של חיידקים (מבין החמישה-עשר אלף עד שלושים ושישה אלף הקיימים). כשהכול מתנהל כראוי, יש לנו קהילה מגוונת ושופעת של מיקרואורגניזמים שחיים בהרמוניה במעי שלנו. המעי עצמו בריא וחזק עם מחסום תאים שלם ששומר על כל דבר במקומו הנכון, והמיקרוביוטה שלנו מגלמת את תפקידה הטבעי כסוס העבודה של בריאות האדם.
כדיירי המעיים, אין פלא שיש להם מעורבות גורלית בתהליך העיכול. הם עובדים בקבוצות שמפרקות את המזון שלכם, ומאפשרות לכם למצות ממנו את הנוטריאנטים הדרושים לכם. בכל ארוחה וארוחה המיקרואורגניזמים שלכם עמלים לסייע לכם בפירוק המזון והפקת המיטב ממנו. זה לא קל להבנה, אך במקרים רבים האורגניזמים החד-תאיים האלה מעכלים את המזון ביעילות העולה על זו שלנו. בעקבות כך, התפתחנו באופן שגורם לנו להסתמך עליהם לביצוע המלאכה הזו.
כל נגיסה ונגיסה, כל אותו קילוגרם מזון מדי יום, זורם אל המיקרואורגניזמים במעי שלכם. הם אינם צופים פסיביים. מזוננו הוא גם מזונם. כן, אפילו אורגניזמים חד-תאיים צריכים מקור אנרגיה. אך לא כל המיקרואורגניזמים צורכים את אותו המזון. כל בחירה תזונתית שאתם עושים תחזק קבוצה מסוימת של מיקרואורגניזמים ותחליש קבוצה אחרת. אם תימנעו לחלוטין מקבוצת מזונות כלשהי, המיקרואורגניזמים שמשגשגים על המזון הזה יגוועו ברעב וייכחדו. הם מתרבים במהירות כה רבה עד שהבחירות התזונתיות שאתם עושים במהלך עשרים וארבע שעות ישפיעו על האבולוציה של חמישים דורות של מיקרואורגניזמים.⁹ לא נדרשים ימים או אפילו שבועות כדי לשנות את המיקרואורגניזמים שלכם. נדרשת נגיסה אחת בלבד. אבל אתם שולטים במזון שבו אתם נועצים את שיניכם, ולכן אתם שולטים בהרכב המיקרוביום שלכם.
התוצאה הסופית היא תערובת ייחודית של מיקרואורגניזמים, ייחודית כמו טביעת אצבע. המיקרואורגניזמים האלה עובדים על המזון שלכם ומשנים אותו. המטבוליזם של המיקרואורגניזמים יוצר שינויים ביוכימיים במזון. במקרים רבים, החיידקים הבריאים (הבה נכנה אותם חיידקים פרוביוטיים) יגמלו לנו בשינוי המזון למשהו שמפחית דלקתיות ומקדם בריאות ואיזון. את התרכובות מקדמות-הבריאות שיוצרים המיקרואורגניזמים אנו מכנים פוסטביוטיקה.¹⁰ אך גם ההפך יכול להיות נכון. מזונות לא בריאים מזינים מיקרואורגניזמים לא בריאים, והם מענישים אותנו ביצירת תרכובות שמעודדות דלקתיות בגוף. בהמשך הספר נדבר על כמה מהתרכובות האלה, כגון TMAO (trimethylamine N-oxide).
המיקרואורגניזמים האלה מעבדים כל דבר שאתם מכניסים לפה, כולל תרופות. זה מסייע לנו להסביר מדוע לאותה תרופה יכולה להיות השפעה מצילת חיים על אדם אחד והשפעה מסכנת חיים על אדם אחר. לדוגמה, התרופה הכימותרפית ציקלופוספמיד תלויה לפעילותה במיקרואורגניזמים של המעי. ככל שהמעי בריא יותר, כך משתפרים הסיכויים להילחם בסרטן בעזרת התרופה, על פי מחקר שפורסם בכתב-העת סיינס ב-¹¹.2013
לא רק למלאכה זו אנחנו מסתמכים עליהם. ההשפעות הבריאותיות חורגות הרבה מעבר לדופנות המעי. לו ארהיב עוז להגדיר את בריאות האדם כמכלול שלם, יהיו בה חמישה מרכיבים חיוניים: חסינות, מטבוליזם, איזון הורמונלי, קוגניציה והתבטאות גנים. זה הבסיס לכל הדרוש לנו כדי לשגשג כבני אדם, וההיבט המדהים ביותר הוא שהמיקרוביוטה משולבת בכל חמשת היסודות של בריאות האדם. בהמשך נעמיק בנושא, אך ראשית נתייחס לכך שאת המיקרוביוטה של המעי אפשר להמשיל למטה הפיקוד של בריאות האדם. פעולות שונות שמתרחשות לאורך הגוף, כולל בלב ובמוח, נובעות לעיתים קרובות ממלאכתם של המיקרואורגניזמים שבמעי. הם עובדים בקבוצות, אך לעיתים קרובות בהתמחות מסוימת.¹²
דמיינו לעצמכם את המעי כבית חרושת שמאויש בפועלים עם תפקידים שונים. כל אחד מהפועלים תורם את מיומנותו למטרה הסופית. ואכן, לא פעם יש חפיפה בתחומי המומחיות. לדוגמה, המהנדסת המצטיינת שלכם עזבה, ונאלצתם להחליף אותה במהנדסת אחרת. בוודאי תשימו לב להבדלים בהתנהלות שלהן, אך שתיהן ניחנות בכישורים דומים שמאפשרים להן לבצע את המטלה. אך אם המהנדסת עוזבת ותבקשו ממפעיל המסוע להחליף אותה, מה הולך לקרות? ומה יקרה אם במקום מבחר בעלי התמחויות כמו מהנדסים, מפעילי מסועים, נגרים, מסגרים וטכנאים, תציבו בכל תפקיד אנשי מכירות? בית החרושת יפסיק לתפקד כראוי, ההוראות יתמלאו סתירות והכול ייהפך בוקה ומבולקה. בדומה לכך, כשחסר לכם גיוון במיקרוביום המעי מתרחשות שגיאות בחמשת התחומים העיקריים: חסינות, מטבוליזם, איזון הורמונלי, קוגניציה והתבטאות גנים. הכול קשור זה בזה, אך לב העניין הוא המיקרוביוטה של המעי שלכם.
אנחנו משתמשים במושג "דיסביוזה" לתיאור אובדן הרמוניה ואיזון במעי. נזק פיזי או פגיעה במיקרואורגניזמים גורמים להפחתת המגוון, ועקב כך להופעת שיעור גבוה יותר של מיקרואורגניזמים דלקתיים. במילים אחרות, החומרים הטובים נופלים לשוליים ומפנים מקום לחומרים לא כל כך טובים שמציפים את המעי. זה בעייתי כי כעת דופנות המעי שלכם כבר לא מוגנים על ידי קהילה בריאה של מיקרואורגניזמים נוגדי-דלקת, והתוצאה היא פגיעה בחיבורים ההדוקים שמייצבים את דופנות המעי ועלייה בחדירות המעי – יש המכנים זאת "מעי דליף" – שמובילה לזליגת חומר שמכונה אנדוטוקסין חיידקי אל זרם הדם. האנדוטוקסין החיידקי נוסע על האוטוסטרדה הווסקולרית לכל חלקי הגוף, ובכל מקום שאליו הוא מגיע הוא מדליק מדורה (דהיינו, דלקת). אלה חדשות רעות!
האנדוטוקסין החיידקי מיוצר על ידי חיידקים עושי צרות כמו E. coli ו-Salmonella, ומעודד דלקתיות שעוצמתה עשויה להיות נמוכה או עזה, ואפילו להוביל למצבים מסכני חיים כמו אלח דם, הלם וקריסה רב-מערכתית.¹³ מחקרים מצאו קשר בין אנדוטוקסמיה חיידקית ובין מגוון מחלות, כולל מחלות אוטו-אימוניות, השמנת יתר, מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב, סוכרת סוג 2, אלצהיימר, דלקת כבד אלכוהולית, כבד שומני לא-אלכוהולי, דלקת מפרקים ניוונית... אני יכול להמשיך עוד ועוד.¹⁴
נשמע מחריד, אבל אתם לא צריכים לפחד. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. לדוגמה, יש חיידק בשם Clostridiodes difficile, שנודע בעבר בשם Clostridium difficile (כן, כמו פרינס ופאף דאדי, מסתבר שגם חיידקים משנים את שמותיהם), ולעיתים קרובות מכונה C. diff בקיצור. C. diff הוא חיידק פתוגני שיכול להתקיים במעי, אפילו בזה של אנשים בריאים ומאושרים.¹⁵ במצב תקין, המיקרואורגניזמים הבריאים של המעי עולים במספרם על C. diff הבעייתי ומצליחים לדכא אותו. סר החושך מפני האור.
אך אם המעי נפגע ואין מספיק מהחבר'ה הטובים, C. diff מתרבה, מתחזק וגורם לקוליטיס (דלקת מעי חריפה) בליווי כאבי בטן, חום גבוה ושלשול דמי רב-עוצמה. זה לא נעים. זה עלול להוביל לאלח דם – תגובה מסכנת חיים לזיהום שיכולה להרוג במהירות אפילו אנשים בריאים. במקרה זה ייתכן שיידרש ניתוח חירום להסרת המעי כולו במאמץ אחרון להסיר את הזיהום ולהציל את חיי המטופל.
כשלמדתי רפואה בתחילת שנות האלפיים, ראינו C. diff רק במאושפזים שנטלו אנטיביוטיקה. כיום ברור לנו שהבערת המעי כולו באנטיביוטיקה מחסלת את החיידקים הטובים ומאפשרת ל-C. diff העמיד לשגשג ולקחת שליטה. באותה עת עדיין לא הבנו זאת לעומק, ולכן ניסינו לטפל ב-C. diff באמצעות – ודאי כבר ניחשתם – אנטיביוטיקה אחרת. בהתחלה זה הצליח, אך בסביבות 2010 התחלנו לראות יותר ויותר מקרים שבהם האנטיביוטיקה נכשלה. בנוסף ראינו את C. diff מופיע בקבוצה חדשה – צעירים שמעולם לא נטלו אנטיביוטיקה ומעולם לא אושפזו.¹⁶ המצב השתנה במהירות כה גדולה עד שתוך שנים ספורות כבר אבד הכלח על רוב מה שלמדתי באוניברסיטה. ככל שפחתה היעילות של האנטיביוטיקה, כך נעשתה הקהילה הרפואית נואשת יותר ויותר. חלק מהחולים נזקקו לטיפול אנטיביוטי ארוך טווח, בעוד אלה שאיתרע מזלם איבדו את המעי שלהם או את חייהם.
אך זכרו, האור דוחה את החושך. וכך בעתות ייאוש פנתה הרפואה המודרנית אל אחד המקומות המשונים והמביכים – צואת האדם. זו אינה שגיאת כתיב! כן, אנחנו משתמשים בצואה לטיפול. זה נקרא השתלת צואה, וזה לא הליך כל כך חדש. הדיווחים המוקדמים ביותר על כך מגיעים מסין העתיקה לפני למעלה מאלף וחמש מאות שנה. מסתבר שכאשר מעבירים את המיקרוביוטה שבצואת אדם בריא למעיו של אדם חולה מאוד – או בדוגמה הספציפית הזו, כשמספיגים את C. diff עם צואה בריאה – הזיהום הקטלני והחסין לתרופות הזה מגיב כמו המכשפה הרעה מהמערב אחרי שדורותי שפכה עליה דלי מים. ה-C. diff זועק, "אני נמס, אני נמס!" והחולה נרפא – מצבו לא רק משתפר, הוא נרפא – תוך יום או יומיים. אמרתי לכם, האור דוחה את החושך. הייתי מכנה זאת נס, אבל על ניסים אי-אפשר לחזור שוב ושוב.
אז מה גורם להשתלת צואה להיות כל כך מיוחדת? למעשה זה פשוט למדי: כך משיבים את האיזון למיקרוביוטה של המעי. כך מציבים את החיידקים הנכונים לעבודה בבית החרושת. החיידקים מבצעים את מלאכתם ומייד תופסים פיקוד ומדכאים את C. diff הפתוגני, בדיוק כפי שתואר לעיל שקורה למי שיש במעיו אוכלוסייה של החיידק אך לא זיהום.
"אך האם הצואה שלי אינה רק פסולת של עיכול המזון?" אתם אולי שואלים. לא ולא. 60% ממשקל הצואה שלכם הוא חיידקים, טובים ורעים.¹⁷ 60%! זה העתק של הרכב המיקרוביוטה של המעי שלכם. לא העתק מושלם, אך במהותה זו תערובת של חיידקים מכל אורך המעי. גם בעת צום אתם עדיין מייצרים צואה כי המיקרוביוטה של המעי ממשיכה להתרבות ולהתחלף.
כולנו אוהבים סיפור עם סוף טוב, נכון? הקמבק של המאה, אולי אפילו של המילניום, הוא הצואה שלנו. מה שנחשב לבעל הערך הנמוך ביותר בכדור הארץ לפני עשר שנים הפך לישועת הרפואה המודרנית. נהוג לומר, "יהיו מזונותיך תרופותיך". זה נכון, אבל גם "יהיו הפרשותיך תרופותיך!" דורות על גבי דורות המעטנו בערכה של הצואה, הפכנו אותה לבדיחה, כשלמעשה היה עלינו להתלהב ממנה, או לפחות להעניק לה את הכבוד המגיע לה. לא היה לנו מושג שהצואה שלנו היא המרכבה שעליה רוכב הגלדיאטור האלוף שלנו, המיקרוביוטה של המעי. אני לא מגזים, אני מאמין בכל ליבי שהיציאות שלנו צריכות להיות הסימן החיוני השישי. טמפרטורת גוף, דופק, קצב נשימה, לחץ דם, ריווי חמצן ואחרון חביב: איכות היציאות. זה באמת מדד רב-עוצמה לבריאות שלנו.
כוונתי היא שהאיזון הכרחי לחלוטין לפלורת המעי ולכל חלק בגופכם שמתקשר איתה. במשך כל השנים שניסינו להרוג את הרעים, היינו בעצם צריכים לחזק את הטובים. כשהאיזון מושב למקומו, המיקרוביוטה של המעי מיטיבה להפליא לדאוג לכם. המיקרואורגניזמים במעי שלכם כה רבי-עוצמה שאפילו בצורת ה"פסולת" שלהם הם יכולים לרפא אדם הנוטה למות.
אין כל צורך לחיות בפחד מהחושך כשהספר הזה יסייע לכם ליצור את האור. במקום לנסות להרוס את הרעים, הבה נשלב כוחות כדי להעצים את הטובים, להשיב את האיזון למטה הפיקוד שלנו ולאפשר לשלושים ותשעה טריליון סוסי העבודה לחזק באופן טבעי את מערכת החיסון, המטבוליזם, האיזון ההורמונלי, הקוגניציה והתבטאות הגנים שלנו.

כוחה המופלא של המיקרוביוטה של המעי שלנו לבריאות גופנית שלמה

מיקרוביום מעי בריא ומגוון לא רק מדכא חיידקים פתוגניים, מעבד את התרופות שאנו נוטלים ומסייע לנו לעבד את המזון שלנו. הוא משמש מטה הפיקוד לכל חמשת היסודות של בריאות האדם. זה על גבול המדע הבדיוני, אבל זה נכון לחלוטין. אני מאמין בכל ליבי שהבריאות והחולי מתחילים במעי. העוצמה מעוררת היראה במיקרוביוטה שלנו גורמת לי לחשוב מחדש על מקומי בכדור הארץ. גם אנחנו חלק מהאיזון של הטבע, ובתוכנו יש קהילה שאנו זקוקים לה בדיוק כפי שהיא זקוקה לנו – טוב לנו יחדיו! וכשאנחנו דואגים להם, הם דואגים לנו.

תובנות על מערכת החיסון מחיתול של תינוק

בעוד רובנו נדהמים משימוש בפסולת האדם כתרופה, מי שכנראה לא היה כה מופתע מהתגלית הזו הוא פרופסור דיוויד סטרחן, אפידמיולוג בבית הספר להיגיינה ומחלות טרופיות של אוניברסיטת לונדון. ב-1989, סטרחן העלה את היפותזת ההיגיינה על פי הראיות שמצא שתינוקות שנולדו למשפחות עם יותר אחים ואחיות סבלו משיעורים נמוכים יותר של אקזמה ונזלת אלרגית.¹⁸ ייתכן ששמעתם על ההיפותזה שלו – זו התיאוריה שסביבה נקייה מדי היא הגורם לעלייה הרבה בשכיחות אלרגיות ומחלות אוטו-אימוניות. זו הסיבה שיש משפחות שמעודדות את הילדים לשחק בבוץ כדי לחזק את מערכת החיסון!
התצפיות של פרופסור סטרחן היו התחלה טובה. אך כעת מראה לנו המדע המודרני שעלינו להתקדם הלאה. הבעיה האמיתית אינה סביבה נקייה מדי אלא נזק והפרת האיזון במיקרוביוטה הבריאה של המעי. כאמור, 70% ממערכת החיסון נמצאת במעי, מופרדת מהמיקרוביוטה שלנו בשכבת תאים אחת שעוביה קטן מקוטר שערה וכלל לא ניתן לראותה בעין בלתי מזוינת.¹⁹ שכבת התאים היחידה פועלת כגדר עץ נמוכה ורעועה בין שני בתים שבהם נערכות מסיבות – מערכת החיסון בבית אחד והמיקרוביוטה בבית השני. המסיבות אולי נפרדות, אבל הן לא באמת נפרדות. הן קשורות בעבותות, ניזונות זו מהאנרגיה של רעותה, חולקות בשתייה ובבדיחות ומתקשרות זו עם זו ללא הרף. הראיות מראות לנו שהמיקרוביוטה מסייעת בעידוד התפתחות תקינה של תאי מערכת החיסון, בזיהוי פולשים, בהובלת תאי מערכת החיסון ליעדם הרצוי ובהגברת כוחם להילחם בזיהומים.²⁰ מיקרוביוטה בריאה של המעי פירושה מערכת חיסון חזקה ומשופרת שתפקודה האופטימלי הוא בזיהוי כל איום – מזיהום ועד מצב ממאיר – וחיסולו. אי-אפשר להפריד את המיקרוביוטה של המעי ממערכת החיסון. פגיעה באחת פירושה פגיעה באחרת.
הראיות לקשר בין המעי למערכת החיסון עולות ממגפת המחלות האוטו-אימוניות והאלרגיות. אין ספק שיש עלייה רבה בשכיחותן בכל העולם. אסתמה, נזלת אלרגית ואקזמה הן דוגמאות למחלות אלרגיות, שבהן מערכת החיסון תוקפת באגרסיביות גירוי חיצוני שפיר. בשנים 2000-1960 עלתה שכיחות האסתמה בעולם המערבי לפחות פי עשרה.²¹ במקביל התרחשה עלייה דומה מטרידה בשכיחות המחלות האוטו-אימוניות. סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה וקרוהן הן מחלות אוטו-אימוניות, שבהן מערכת החיסון שלנו מחליטה שהגוף שלנו הוא האויב ויוצאת למתקפה. משנות החמישים עלתה שכיחותן של סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה וקרוהן ב-300% ויותר.²²
מחלות אלרגיות ואוטו-אימוניות הרבה יותר נפוצות בקרב האומות המתועשות בהשוואה למדינות חקלאיות. לדוגמה, מספר המקרים החדשים בשנה של סוכרת סוג 1 בפינלנד עומד על 62.3 לכל 100,000 ילדים, בהשוואה ל-6.2 בלבד במקסיקו ו-0.5 בפקיסטן.23 אפשר לטעון שזה נובע מהבדלים גנטיים, אך השכיחות עולה בתוך המדינה עצמה ככל שהיא נעשית יותר מתועשת. לדוגמה, בקרואטיה עלה שיעור הסובלים מקרוהן מ-0.7 ל-100,000 (ב-1989) ל-6.5 (ב-2004), בד בבד עם המודרניזציה, ובברזיל עלתה שכיחות הקרוהן והקוליטיס הכיבית ב-11% ו-15% מדי שנה בשנים 2012-1988, בהתאמה.²⁴ רופאים מאותן מדינות צריכים להגיע לארצות הברית כדי ללמוד על המחלות האלה, כי עד לאחרונה לא היה כל זכר להן במדינותיהן, ולכן אין להם מושג כיצד לטפל בחולים שלהם.
הראיות מראות שהמיקרוביום של המעי שלנו לא רק משתנה אצל הסובלים ממחלות אוטו-אימוניות ואלרגיות, אלא אולי אף חוזה או אפילו גורם לשיבושים האלה במערכת החיסון. לדוגמה, חוקרים בדקו את החיתולים המשומשים של שלוש מאות תינוקות בגיל שלושה חודשים. הם גילו ששינויים מסוימים בחיידקי המעי בשלב כה מוקדם בחיים כבר חוזים אילו ילדים יפתחו בסופו של דבר אסתמה. אך כדי להוכיח שחיידקי המעי הם הגורם לאסתמה, הם העבירו את הצואה מהחיתולים לעכברים נטולי-חיידקים מיוחדים. כן, הם ערכו השתלת צואה מאדם לעכבר. ונבהיר שוב, הצואה לא הגיעה מחולי אסתמה, אלא מחיתול של תינוק בן שלושה חודשים שהחוקרים העריכו שנמצא בסיכון לפתח אסתמה. אז מה קרה? ובכן, כל העכברים פיתחו ריאות מודלקות, שמעידות על אסתמה.²⁵
במהלך האבולוציה פיתחנו מערכת חיסון שמגִנה עלינו מזיהומים, הגורם העיקרי למוות עד לפני כמאה שנה. המיקרואורגניזמים של המעי שלנו היו חלק מהאבולוציה הזו כבר מהרגע הראשון, ובעקבות כך יש להם תפקיד חיוני בפעילות מערכת החיסון. כן, פירוש הדבר שנזק למיקרוביוטה עלול להגדיל את הסיכון לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון, שתתבטא כמחלה אוטו-אימונית ואלרגית. מן העבר השני, מיקרוביום חזק מעצים את אותם 70% תאי מערכת החיסון השכנים לתפקוד אופטימלי שמגן עלינו מזיהומים וממצבים ממאירים. כשאנחנו דואגים למיקרואורגניזמים שלנו, הם דואגים לנו.

צופן המיקרוביום לעיבוד מזון בהתאמה אישית

זמן רב סיפרה לנו תעשיית הדיאטות שאנחנו יכולים לשמור על המשקל שלנו אם רק תהיה לנו די שליטה עצמית לעשות מספיק קרוספיט/זומבה/יוגה בשילוב עם הדיאטה הנכונה, אם פליאו, סלימפאסט, שומרי משקל, קיטו או ניקוי מיצים. אך מה אם הכול מסתכם בחיידקי המעי שלנו? זה מה שחוקרים ניסו לאחרונה לגלות כשהופיע דיווח על אישה צעירה, בת שלושים ושתיים בלבד, שעברה השתלת צואה בגלל זיהום כרוני של C. diff. התוצאה עוררה התרגשות הן בקרב המדענים והן בתקשורת. בשישה-עשר החודשים לאחר השתלת הצואה היא עלתה במידה רבה במשקל, ללא כל סיבה נראית לעין – מ-62 ק"ג ל-77 ק"ג. מדד מסת הגוף שלה עלה ממשקל על סף הטווח הבריא (BMI של 26) למשקל שנחשב להשמנת יתר (BMI של 33).²⁶ שום דבר אחר בחייה לא השתנה: לא התזונה שלה, לא רמת הסטרס, לא רמת הפעילות הגופנית. רק השתלת צואה.
בדרך כלל עלייה כזו במשקל לא תעורר עניין כה רב פרט לכך שבפעם הראשונה באה לידי ביטוי בבני אדם ההשערה שנצפתה שוב ושוב בבעלי חיים: שהמיקרוביוטה של המעי שולטת במידה רבה על המטבוליזם שלנו ועל האופן שבו אנחנו מעכלים את המזון שלנו. למעשה, מידת השליטה של המיקרוביוטה כה גדולה, שאותו מזון יכול להניב השפעות שונות כתלות במיקרוביוטה של המעי המעורבת בעיבודו.
אחד המחקרים בדק תאומים זהים שהיו דומים מבחינה גנטית פרט לכך שאחד סבל מהשמנת יתר והשני היה רזה. החוקרים לקחו צואה מהתאומים והעבירו אותה לעכברים נטולי-חיידקים. העכבר שקיבל צואה מהתאום הרזה נשאר רזה בעוד העכבר שקיבל את הצואה מהתאום השמן נעשה שמן. חרף העובדה ששני העכברים קיבלו מזון זהה עם כמות קלוריות זהה, ממדי גופם היו שונים.²⁷
רבים מאיתנו משקיעים בכך שנים רבות ועובדים קשה כדי לרדת במשקל – מתאמנים, אוכלים נכון, עושים את כל הדברים שהמומחים (וההדיוטות) אומרים לנו לעשות – ועכשיו אנחנו מבינים מדוע ייתכן שזה חסר תועלת. אנחנו צריכים קצת עזרה מהחברים שלנו. אפשר לתת את אותו המזון בדיוק לשני אנשים שונים, וההבדלים במיקרוביוטה שלהם יקבעו מה יצליחו להפיק מהמזון הזה. מטורף, נכון?
אבל זה לא נגמר שם. המיקרוביוטה שלנו לא רק מווסתת את המטבוליזם שלנו במובן של הקלוריות שאנחנו צורכים מול הקלוריות שאנחנו שורפים. היא גם משולבת עמוק במערכת האנדוקרינית שלנו, וכך משפיעה על התגובה שלנו לאינסולין. לאחר ארוחה עולה רמת הסוכר בדם שלכם ותאי הלבלב מגיבים בהפרשת אינסולין לזרם הדם כדי להפחית את רמת הסוכר. אם אתם חולים בסוכרת, אין לכם אספקה נאותה של אינסולין לשליטה ברמת הסוכר בדם, ולכן היא נותרת גבוהה. סוכרת סוג 1 היא מחלה אוטו-אימונית שהורסת את החלק בלבלב שמייצא אינסולין. כבר הראינו שלסוכרת סוג 1 האוטו-אימונית יש קשר לבריאות המעי.²⁸ מן העבר השני, לחולים בסוכרת סוג 2 יש לבלב מתפקד שפועל במלוא הכוח, אבל הם לא מצליחים לייצר די אינסולין כדי לעמוד בדרישות הגוף. זו התוצאה של תנגודת לאינסולין, כלומר שיש לייצר כמות גדולה יותר של אינסולין כדי להשיג השפעה דומה. אינסולין הוא גורם גדילה. מה נראה לכם שקורה כשאתם מעודדים גדילה בגוף? מחקרים מצאו קשר בין סוכרת סוג 2 ובין סרטן הוושט, המעי הגס, הלבלב, הכבד, הכליות, השד, הרחם ושלפוחית השתן.²⁹
הסרטן מסריח. תרתי משמע.
האם ידעתם שכלבים יכולים להריח את סרטן המעי הגס? הם איתרו בדיוק של 98% את סרטן המעי הגס מסדרה של דוגמיות צואה.³⁰ ואתם חשבתם שהם מרחרחים ישבנים סתם בשביל הכיף? תנו כבוד לידידו הטוב ביותר של האדם! סרטן המעי הגס הוא הגורם השני בשכיחותו למוות בארצות הברית, ומחקרים חדשים מראים שלחיידקים מסוימים במעי יש תפקיד בהתפתחותו, מה שעשוי להסביר את ההצלחה באיתורו. מחקרים מצאו קשר בין שינויים בחיידקי המעי ובין התפתחות כמה סוגי סרטן: השד, הקיבה, הוושט, הלבלב, הגרון, הכבד וכיס המרה.³¹ כיום נערכים מחקרים לקביעת שיעור ההשפעה בפועל של החיידקים.
כבר ראינו שחיידקי המעי מווסתים בצורה שונה את התגובה שלנו למזון ויכולים להשפיע על העלייה במשקל. מה בדבר תגובת הגוף לאינסולין? במחקר מרתק להפליא, בגברים בוגרים עם תסמונת מטבולית ותנגודת לאינסולין הושתלה צואה מתורם רזה. ההשתלה הובילה לשינוי במיקרוביוטה של המעי שלהם, והחוקרים מצאו קשר בין השינוי הזה ובין שיפורים ברגישות לאינסולין והפחתת רמת הסוכר בדם.³² למרבה הצער, ההשפעה נמשכה שבועות ספורים בלבד כי הם לא שינו את התזונה שלהם, ולכן המיקרוביום החדש לא החזיק מעמד.

אבל אתם לא צריכים לחלות בסוכרת כדי לחזות בהשפעת המיקרוביוטה של המעי שלכם! במחקר אחר, החוקרים גילו שמזונות יוצרים בכל אדם תגובה שונה מאוד ברמת הסוכר בדם. המיקרוביום של המעי הוא האחראי לתגובה הייחודית הזו. על פי הפרופיל החיידקי האישי של המעי בלבד הם הצליחו לחזות אילו מזונות יגרמו לעלייה מתונה יותר ברמת הסוכר בדם.³³ התוצאה הייתה שונה אצל כל אחד מהנחקרים. במילים אחרות, יש לכם תגובה אישית לחלוטין למזונות שאתם אוכלים, כבבואה להרכב המיקרוביוטה שלכם. לזה קוראים ביו-אינדיבידואליות, חברים!
שכחו מכל (או מרוב) מה שלמדתם על מטבוליזם, סוכרת וירידה במשקל. זה אובדן המגוון במיקרוביוטה של המעי, התרבות חיידקים פתגוניים ודלקתיות מאנדוטוקסין חיידקי שמשפיעים על סוכרת, עלייה במשקל והשמנת יתר.³⁴ בנוסף נמצאו ראיות שהמיקרואורגניזמים של המעי שולטים בשחרור ההורמונים שמווסתים את התיאבון ואת המאזן האנרגטי, כמו לפטין, גרלין, GLP-1 (glucagon-like peptide-1) ופפטיד YY. עלייה במגוון המיקרואורגניזמים במעי שלכם פירושה שיפור הבריאות המטבולית והרגישות לאינסולין.³⁵
מכאן שכאשר אנחנו מזינים כהלכה את המיקרוביוטה של המעי, אנחנו מתוגמלים במיקרואורגניזמים שממצים את כל הדרוש לנו מהמזון ללא החומרים שאינם דרושים לנו, מאותתים לנו מתי להפסיק לאכול כדי שלא נפריז באכילה, ומעודדים איזון מטבולי טבעי שלא דורש מאיתנו לספור קלוריות כדי לשמור על משקל תקין. מיקרוביום בריא מאפשר לזה להתבצע ללא מאמץ.

זו לא אשמתך שאת הורמונלית!

השפעת המיקרוביוטה של המעי על המערכת האנדוקרינית, או ההורמונלית, מרחיקה מעבר לסוכרת. המעי הוא למעשה האיבר האנדוקריני הגדול ביותר בגוף, ויש לו מעורבות רבה בשמירה על איזון הורמונלי. ניקח אסטרוגן, לדוגמה. המיקרואורגניזמים של המעי מפרישים את האנזים β-glucuronidase, שמשפעל את האסטרוגן כך שזה יוכל לעשות את שעליו לעשות ברחבי הגוף.³⁶ דמיינו את זרם האסטרוגן כנהר סכור, והמיקרואורגניזמים מופקדים על המתג ששולט בקצב מעבר המים. כשהכול עובד כראוי, רמות האסטרוגן זורמות בעדינות בדיוק בקצב הרצוי – לא מהר מדי, לא לאט מדי – לתועלת הרצויה: עצמות חזקות יותר, רמת כולסטרול נמוכה יותר, עור נקי, שחלות פוריות וחשק מיני תקין. זה מה שעושה מיקרוביוטה תקינה של המעי.
אבל מה קורה אם הסכר נפרץ? הגוף חווה שיטפון של אסטרוגן עודף, שמחקרים מצאו קשר בינו ובין אנדומטריוזיס, היפרפלזיה של רירית הרחם, סרטן השד וסרטן הרחם. אין פלא שבליווי כל אחת מהמחלות האלה מתגלה נזק למיקרוביום של המעי.³⁷
מצד שני, אם המיקרוביוטה מגבילה את הזרימה יתר על המידה, מתקבל יובש אסטרוגני. תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), שמאופיינת בווסת לא סדירה, שיעור יתר, עלייה במשקל, אקנה ותנגודת אינסולין, היא מחלה שמאופיינת בפגיעה באיזון האסטרוגן. אבל PCOS מובילה לאובדן אמיתי של האיזון ההורמונלי כשבד בבד עם הירידה באסטרוגן יש עלייה באנדרוגנים (או טסטוסטרון). מסתבר שגם ייצור האנדרוגן מווסת בחלקו בידי המיקרוביום של המעי. Clostridium scindens הוא חיידק מעי שידוע כממיר גלוקוקורטיקואידים (כגון קורטיזול) לאנדרוגנים במעי.³⁸ מכאן שאם יש לכם יותר מדי C. scindens יהיה לכם עודף אנדרוגנים. מיקרוביום בריא של המעי שומר על רמות אסטרוגנים ואנדרוגנים מאוזנות, בעוד מחקרים מצאו קשר בין דיסביוזה ל-PCOS.³⁹
ברור למדי שיש קשר מעי-הורמון, אבל הבה ניקח זאת צעד נוסף קדימה. ייתכן שיש גם קשר מעי-אשך. בחורים, הקשיבו היטב! זוכרים את מודל הדיסביוזה? נזק למיקרוביוטה של המעי גורם לעלייה בחדירות המעי (מעי דליף) ומאפשר הפרשת אנדוטוקסין חיידקי אל זרם הדם. ובכן, האנדוטוקסין החיידקי עוזב את המעי ונע דרך הדם אל האשכים, שם הוא גורם לחורבן. על פי מחקרים זה גורם לירידה בטסטוסטרון ובייצור הזרע.⁴⁰ סוג של "הצטמקות" שנגרמת מבריאות מעי לקויה (סליחה על התמונה). וזאת נוסף על ההשפעה על הבריאות הנפשית, שלרוב כוללת פגיעה בהערכה העצמית ובביטחון.
אך הקשר בין בריאות המעי להורמונים לא נעצר שם. האם אי-פעם יצאתם לדייט וחשתם משיכה עזה או דחייה עזה כלפי הצד השני בגלל ריח גופם? מחקרים בבעלי חיים הראו שחיידקים שולטים בהפרשת גואיאקול ותרכובות פנול אחרות שמייצרות את פרופיל הריח שלנו.⁴¹ אלה למעשה פרומונים בעלי תפקיד במשיכה המינית ובהזדווגות. במילים אחרות, המיקרואורגניזמים שלנו משמשים שדכנים. מעניין לציין שמיקרואורגניזמים שונים מפרישים ריחות שונים. המיקרואורגניזמים הבריאים מפיקים ניחוח היאה לאפרודיטה, בעוד החיידקים הפתוגניים מטילים פצצת סירחון שמרחיקה כל אדם שפוי בדעתו.⁴² אי-אפשר לסמוך על כל מיקרואורגניזם שיציל אתכם בדייט!
ובאותו נושא, האם תהיתם אי-פעם מדוע אנחנו מתנשקים? למעשה זה ביטוי של אהבה לחלוק את המיקרוביום שלכם עם אדם אחר. בכל נשיקה אנחנו מחליפים שמונים מיליון מיקרואורגניזמים עם בן או בת הזוג, ולהפך.⁴³ יש המשערים כי הנשיקה התפתחה כדרך לדגום את המיקרוביום של המאהב הפוטנציאלי לביסוס התאמה. כן, אנחנו בני אדם. אבל כל דבר שאנחנו עושים כבני אדם כולל את המיקרוביוטה שלנו בדרך כזו או אחרת, אפילו באופן שאנחנו אוהבים זה את זה.

כוחו של המוח השני על פני המוח הראשון

בקומה העליונה נמצא המוח שלכם. בקומה התחתונה נמצא המעי שלכם. רבים יחשבו שהאיברים האלה הם שתי ישויות מאוד נפרדות, כשהמוח הוא מטה הפיקוד והמעי הוא מה, ובכן, שמפריש את הצואה. בהיררכיה של האיברים, ברור שהמוח נמצא במקום הראשון. אך לאחרונה החלוקה הזו נעשתה מעט מעורפלת כי גילינו שהמעי הוא מערכת עצבים נפרדת הידועה בתור "המוח השני" או "מערכת העצבים המעית".
ייתכן שזו הפעם הראשונה שאתם עושים את הקישור הזה, אבל בריאות המוח מתחילה למעשה במעי, מפני שהם מצויים בתקשורת תמידית זה עם זה. ברגע זה ממש יש למעלה מחמש מאות מיליון עצבים במעי שלכם ששולחים משוב אל המוח שלכם דרך העצב התועה.⁴⁴ כלומר פי חמישה יותר עצבים מאשר בחוט השדרה. זה המון מידע!
זו רק ההתחלה. המיקרואורגניזמים של המעי יכולים לתקשר עם המוח שלנו באמצעות מערכת החיסון ועל ידי שחרור מוליכים עצביים, הורמונים ומולקולות איתות. למוליכים עצביים כמו סרוטונין ודופמין יש השפעה רבת-עוצמה על מצב הרוח שלנו, רמות האנרגיה, המוטיבציה ותחושת הגמול. המיקרואורגניזמים של המעי הן מייצרים והן מגיבים להורמונים עצביים כמו סרוטונין, דופמין, GABA (γ-aminobutyric acid) ונוראפינפרין.⁴⁵ למעשה, 90% מהסרוטונין ו-50% מהדופמין מיוצרים במעי.⁴⁶ חומרי מוצא של סרוטונין ודופמין יכולים לחצות את מחסום הדם-מוח ולשנות את מצב הרוח או ההתנהגות שלנו.⁴⁷ מכאן שסרוטונין המעי יכול להשפיע על תנועתיות המעי, מצב הרוח, התיאבון, השינה ותפקוד המוח.
וזה רק סרוטונין. המעי שלכם מייצר למעלה משלושים מוליכים עצביים. בפרק 3 נדון באחת הדרכים העיקריות שבהן המעי שלכם יכול לשפר את בריאות המוח – באמצעות חומצות שומן קצרות-שרשרת. מיקרוביום בריא של המעי יכול להרחיב את השפעתו מעבר למחסום הדם-מוח ולאפשר לנו לשמור על מוח חד, רמת אנרגיה גבוהה ומצב רוח נינוח. מן העבר השני, מחקרים מצאו קשר בין נזק למיקרוביום המעי ובין אלצהיימר, פרקינסון, מיגרנות, עייפות כרונית, אוטיזם והפרעת קשב וריכוז.
כשהמעי מתפקד בתור בסיס המוצא למוליכים העצביים האלה, אפשר לראות איך הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדות מתגלעות כשיש בעיה במעי. אני רואה זאת מדי יום בקליניקה שלי. לדוגמה, יש חפיפה רבה בין תסמונת המעי הרגיש (IBS) ובין מצב רוח שפוף וחרדות.⁴⁸ זמן רב קיבלו החולים הללו אבחנה שגויה. לא הבנו שהמקור לחרדות או לשינויים הקיצוניים במצב הרוח שלהם עשוי להיות המעי. כעת ברור ששינוי בהרכב חיידקי המעי או פגיעה בהם גורם לשיבוש במאזן הסרוטונין, ולכן משבש הן את מצב הרוח והן את תנועתיות המעי. התוצאה היא חולי IBS שגם סובלים מחרדות. אחד המנטורים שלי, ד"ר דאגלס דרוסמן, עמד במשך עשרות שנים בליבת המחקר להבהרת הקשר החשוב הזה.
בנוסף למדנו שבחולי IBS יש שיבוש בתפקוד של חמש מאות מיליוני עצבי המעי. זה מכונה "רגישות-יתר של הקרביים", כלומר החולים ירגישו אי-נעימות במעיים, בחילה וכאבי בטן בתגובה לגירויים שרוב האנשים כלל לא מבחינים בהם. לדוגמה, לעיתים קרובות חולי IBS חושבים שהם מייצרים יותר גזים, אך לא כך הדבר. תחת זאת, הם מייצרים כמות גזים זהה אך רק מגיבים לכך אחרת – בגלל עלייה ברגישות-היתר של הקרביים.⁴⁹
המעי משפיע אפילו על ההתנהגות שלנו. נמצאו ראיות לכך שהמיקרואורגניזמים במעי שולטים בתשוקות שלנו למזון.⁵⁰ האם יצאתם אי-פעם לכמה ימי חופשה וחשתם געגועים לארוחות הביתיות הרגילות שלכם? זה המיקרוביום שלכם שמדבר אליכם. למעשה, המיקרואורגניזמים של המעי עשויים לתת עדיפות לרווחתם על פני רווחתנו באמצעות השפעה על מנהגי האכילה שלנו – חלקם רוצים שנאכל סוכר ושומן, שרעים עבורנו אך טובים עבורם! הם יכולים לתת עדיפות לבריאותם על חשבון בריאותנו. אתם ודאי מכירים אנשים שמתים על שוקולד (מרים את ידי באיטיות), ולעומתם אנשים שלא מוצאים בו עניין יוצא דופן? ובכן, גילינו שלאנשים "תאבי שוקולד" יש למעשה מטבוליטים חיידקיים שונים בשתן לעומת אנשים "אדישים לשוקולד", גם אם התזונה זהה.⁵¹ ייתכן שהמטבוליטים החיידקיים האלה הם האות שגורם לכם להשתוקק לשוקולד, מה שמוביל לשאלה: האם אנחנו זומבים ותו לא, שעושים את מצוות אדונינו החיידקים? האם אנחנו אחוזי דיבוק על ידי השדים החיידקיים במעי שלנו? הא הא הא הא!
טוב, עכשיו כשגרמתי לכם לפעור עיניים באימה, הבה נזכור שיש לכם רצון חופשי. זכרו שאתם יכולים לבחור מה להניח בפה שלכם ולבלוע, והבחירות האלה הן שקובעות בסופו של דבר את בריאות המיקרוביום והגוף שלנו. וחשוב מכך, התשוקות ובלוטות הטעם שלכם יכולות להשתנות ואתם יכולים לאלף את המעי שלכם להתאהב במזונות שמועילים לבריאותכם. אימוץ תוכנית התזונה שבספר יאפשר לכם להשתחרר מהתשוקות האלה אחת ולתמיד – נבצע גירוש שדים שיחליף את הגרמלינים המרושעים שבמעי שלכם במלאכים שומרים.

איך הפכו המיקרואורגניזמים את המשחק הגנטי על ראשו

מאז שהפרופסורים ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק תיארו את מבנה הדנ"א ב-1953, נדמה שהגנטיקה היא המפתח להבנת הבריאות והחולי של האדם. לאחר כחמישים שנה ומאמץ בין-לאומי משותף אדיר של אלף מדענים בעשרים מכוני מחקר, הגיע בשנת 2000 פרויקט גנום האדם ליעדו כשפוצח הצופן הגנטי האנושי בפעם הראשונה. מנקודת המבט המדעית, היה זה הישג שאין לו אח ורע.
למרבה הצער, חרף ההתרגשות הרבה, התשואות על ההשקעה הזו היו מאכזבות להחריד. בוודאי שמתם לב שלא מצאנו פתרון לכל הבעיות הרפואיות מאז שנת 2000. למה הגנטיקה לבדה לא ריפאה אותנו? ובכן, מאז גילינו באמצעות מחקרים על תאומים זהים שפחות מ-20% מהמחלות קשורות לגנטיקה.⁵² נכון, יש מחלות כמו סיסטיק פיברוזיס ותסמונת דאון, שבהן הגנים אחראים להתבטאות המחלה. אך אם נבחן את כל המחלות הכרוניות הידועות לנו, למעלה מ-80% מהסיכון שלנו לחלות נקבע על ידי הסביבה והחומרים שאליהם אנחנו נחשפים במהלך חיינו. אם נתבונן בחצי הכוס המלאה, הרי שפירוש הדבר שאנחנו לא הקורבנות של הגנים שאיתם נולדנו. ייתכן שיש לכם כמה נטיות מוקדמות – לכולנו יש. אך בשורה התחתונה אתם אלה ששולטים בגורל הבריאות שלכם, וחלק ניכר מהשליטה הזו תלוי בהשפעות התזונה ואורח החיים על המיקרוביום שלכם.
במכתב שנשלח ב-2001 לכתב-העת סיינס, פרופסור ג'וליאן דיוויס הזהיר שלא די בפיצוח גנום האדם כדי להבין את הביולוגיה האנושית, כי יש למעלה מאלף מיני חיידקים שחיים על ובתוך גוף האדם ויש להם השפעה גורלית על חייו. כאמור, בגוף האדם יש יותר חיידקים מתאים, אבל הבה ניקח זאת צעד נוסף קדימה ונדבר על גנטיקה. למעלה מ-99% מהדנ"א שלכם מגיע ממיקרואורגניזמים.⁵³ כן, הגנים שלכם הם פחות מאחוז בודד אנושיים! יתר על כן, הגנום האנושי זהה כמעט לחלוטין אצל כל בני האדם – עד 99.9% דמיון. אך בכל הנוגע למיקרוביום עשוי להיות שוני של עד 90% בין אדם לאדם.⁵⁴
פרט למונופול שיש להם על הגנים, למיקרואורגניזמים של המעי יש השפעה עצומה על התבטאות הגנים באמצעות משהו שמכונה אפיגנטיקה. דמיינו לעצמכם את המיקרוביוטה של המעי כאצבע השולטת על מתג האור כאשר חוטי החשמל בתוך הקיר הם הצופן הגנטי שלכם. המיקרוביוטה של המעי לא משנה את החוטים בקיר, אך היא יכולה להדליק ולכבות את האור. אי-אפשר לשנות את הצופן הגנטי, אך אפשר להשפיע על הדלקה וכיבוי של גנים. זה כוח אדיר בטירוף, אם תחשבו על זה.
דוגמה למושג האפיגנטיקה היא מחלת הצליאק. אצל חולי צליאק, מערכת החיסון מחליטה שגלוטן הוא האויב. גלוטן הוא חלבון שנמצא בחיטה, שעורה ושיפון. בכל פעם שחולה הצליאק אוכל גלוטן, מערכת החיסון מתפרצת ותוקפת את המעי שלו, וגורמת לדלקתיות שמתבטאת בשלשולים, ירידה במשקל וכאבי בטן. זה מסוכן להחריד כי חולי צליאק שממשיכים לצרוך גלוטן יכולים לפתח לימפופה במעי, שהיא מחלה כמעט חשוכת מרפא.
צליאק היא מחלה שגורמיה גנטיים. כלומר שעליכם לשאת את גן הצליאק כדי לחלות בה. אם אתם לא נשאים של הגן, לא תוכלו לחלות במחלה. כ-35% מאוכלוסיית ארצות הברית נושאים את הגן לצליאק, אך המחלה מתבטאת רק אצל אחוז אחד מהאוכלוסייה. בחמישים השנים האחרונות ראינו עלייה של 500% בשכיחות מחלת הצליאק. אז מה מסביר את העלייה התלולה? בוודאי לא שינוי גנטי במשך תקופה כה קצרה. אז מה קובע אצל מי מתבטא הגן? ד"ר אלנה ורדו מאוניברסיטת מקמסטר בקנדה הציגה באמצעות שלושה מחקרים מצוינים שיש שלושה גורמים שצריכים להתקיים כדי לפתח מחלת צליאק: 1) נוכחות הגן, 2) חשיפה לגלוטן, ואת האחרון כבר ניחשתם, 3) שינויים או פגיעה במיקרוביוטה של המעי.⁵⁵
חשבנו שפיצוח הגנום האנושי יניב פריצות דרך משמעותיות ברפואה, כי חשבנו שבריאות האדם נקבעת בראש ובראשונה על פי ההרכב הגנטי. לא ולא. אנחנו אורגניזם-על עם הרכב גנטי שמבוסס ברובו על המיקרואורגניזמים הבלתי נראים שבתוכנו.56 ואלה דווקא חדשות טובות! במקום להיות מודאגים מאותם חצי אחוז של הדנ"א שלנו שאינם בשליטתנו, הבה נייעל את המיקרוביום שלנו באמצעות תזונה נכונה ואורח חיים בריא, וניהנה מההשפעות החיוביות שיש להם על 99.5% מהדנ"א שלנו נוסף על ההשפעות על הביטוי האפיגנטי.

הגיע הזמן לשנות את הבריאות שלכם מבפנים החוצה

מה שנחשב בעבר לפסולת חסרת ערך הפך לכוכב הבריאות האנושית. נכון, זה די מפחיד שנמצא קשר בין רוב המחלות של העת המודרנית ובין נזק למיקרוביום המעי. אך זכרו שאנחנו לא קורבנות חסרי אונים מול המחלות. כוח המדע ניצב לצידנו, ובפעם הראשונה בהיסטוריה של המין האנושי יש לנו די והותר מידע מבוסס על המיקרוביוטה של המעי כדי להבין אותה ולהתחיל לנצל אותה לתועלתנו. בספר הזה אשתמש בתזונה ובאורח חיים כדי להשיב את האיזון למיקרואורגניזמים שבמעי שלכם. אתם תראו איך העיכול, מערכת החיסון, המטבוליזם, ההורמונים, הקוגניציה והתבטאות הגנים מתייעלים להפליא, ואיך בכוחם של המיקרואורגניזמים להעניק לכם בריאות על-אנו