המניפסט היהודי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המניפסט היהודי

המניפסט היהודי

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 48 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 48 דק'

תקציר

“הגניוס היהודי“ מבטא תופעה של מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה, באחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי, הרבה מעבר לחלקם מכלל הקבוצות האתניות. במפתיע, במחקר הפסיכולוגי של האינטליגנציה לא נמצאו ראיות למנת משכל ממוצעת גבוהה יותר, אצל יהודים.
הסתירה אינה לוגית אלא טרמינולוגית. הגניוס היהודי אינו מועבר מדור לדור באמצעות התורשה, במובן של חלבונים וגנים, אלא באמצעות המורשת: במיתוסים, בנורמות, בערכים ובאידאלים. 
בסיפורי היהדות מועלות השערות מושכלות ביחס למקורה ולמהותה של רוח העם היהודי; זו אשר הביאה את הגניוס היהודי לשיאיו. 
כל סיפור מאיר באופן מרתק פרק מסוים בהיסטוריה בת אלפי השנים של התרבות האנושית, ומקומה של רוח העם היהודי בתוכה.  

פרק ראשון

1
סיפור הגניוס היהודי 


הערך בוויקיפדיה “הגניוס היהודי״ מבטא תופעה של מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה באחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי; וזאת הרבה מעבר לחלקם של היהודים מכלל הקבוצות האתניות בעולם. התופעה בולטת במיוחד בקרב חתני פרס נובל, זוכי מדליית פילדס, זוכי פרס טיורינג, זוכי פרס קיוטו ואלופי שחמט: 45% מ-64 השחמטאים שדורגו כטובים ביותר בכל הזמנים, היו ממוצא יהודי. 
לבעלי מוצא יהודי נוכחות בולטת באמצעי התקשורת המערביים, בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, בשוק ההון ובבנקאות, במסחר ובכספים, בפעילות החברתית והפוליטית, ברפואה, בהמצאות, בחדשנות ובעיצוב, שלא לדבר על רשימת המיליארדרים של פורבס. התופעה מפתיעה במיוחד בהקשר של מנהיגים, ראשי ממשלה ומדינאים יהודים, שכיהנו במדינות ובאימפריות אשר במשך דורות רדפו, גירשו, גינו, השפילו והדירו את היהודים, ובכלל זה האימפריות הבריטית, הספרדית, הגרמנית, הצרפתית, האיטלקית והבלגית.
התופעה המדהימה יותר מכול היא מרכזיותם וייחודם של אישים יהודים, מיתולוגיים או לא, בצמתים ובמהפכות הגדולות של התרבות האנושית, על דתותיה ותורותיה, לאורך ההיסטוריה, ובהם (רשימה חלקית): 
משה, הנביאים הראשונים והנביאים האחרונים — שמאכלסים את ספר הספרים, שטבעו את מושג המשיח, ושהמציאו את האל היחיד, או בלעז: Monotheism.
ישו ושנים-עשר השליחים — שכתבו את הברית החדשה, הגשימו את המשיח והמציאו את האל המשולש, או בלעז: Holy Trinity.
שפינוזה, אבי תורת האל שאיננו, או בלעז: Atheism.
רוטשילד, אבי תורת העושר המופלג, או בלעז: Filthy rich.
מרקס, אבי תורת המרקסיזם, או בלעז: Communism.
פרויד, אבי תורת הפסיכולוגיה והמין, או בלעז: Libido.
איינשטיין, אבי תורת היחסות, או בלעז: Relativity.
פרידמן, אבי תורת הקפיטליזם החזירי, או בלעז: Capitalist pig.
צוקרברג, אבי המרשתת וספר הפנים, או בלעז: Facebook.
נשאלת השאלה, כיצד מתקיימת לכל אורך ההיסטוריה בולטות כזאת, סינגולריות כזאת, של העם היהודי? חייב להיות לכך הסבר לוגי.
על פי הסטטיסטיקות, אין מחלוקת על עצם קיומה של תופעת הגניוס היהודי. למרות זאת, במחקר הפסיכולוגי העדכני של אינטליגנציה, חלוקות הדעות בנוגע לממשותה ולסיבותיה. במחקרים עדכניים אשר נערכו במדגמים אקראיים מייצגים, ואשר עברו ביקורת עמיתים, קשה למצוא ראיות מובהקות למנת משכל ממוצעת גבוהה יותר או להישגים אקדמיים גבוהים יותר — אצל יהודים.
יש לנו כאן כשל לוגי.
מחד גיסא, על פי מחקרים סטטיסטיים של האינטליגנציה, 
אם אתה יהודי, אתה בהסתברות גבוהה בעל אינטליגנציה 
ממוצעת, שלא לומר — בינונית, ומאידך גיסא, על פי הסטטיסטיקות של רוב תחומי התרבות, אם אתה יהודי, מירב ההסתברות, 
שאתה בעל אינטליגנציה גבוהה הרבה מן הממוצע, ממש גאון של אימא. 
אין בנמצא התפלגות סטטיסטית שתכיל את הכשל הלוגי הזה.
הכשל אינו לוגי אלא — טרמינולוגי. 
הגניוס היהודי אינו מועבר מדור לדור באמצעות התורשה, במובן של חלבונים וגנים, אלא באמצעות המורשת. היהודים אינם שונים מאומות העולם בגנים שלהם אלא ברוח העם; במיתוסים, במנהגים, בנורמות, בערכים ובאידאלים, והיו דברים מעולם. “רוח עם״, כמו “רוח המפקד״, אינה המצאה יהודית.
ספרטה נודעה לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנחישותם אפשרה לה להתקיים ללא חומות מגן; אויב לא העז להציב את רגלו על אדמתה. 
הספרטנים לא היו שונים גנטית מעמי הים התיכון אלא ברוחם — ברוח האומץ הספרטני.
אתונה, במרחק של 200 קילומטר מספרטה במעוף הציפור, היא אחד המקורות של הדמוקרטיה המערבית. יצירתה הספרותית הגיעה לפסגות עם הטרגדיות של סופוקלס, הקומדיות של אריסטופנס, ההיסטוריוגרפיה של תוקידידס והפילוסופיה של סוקרטס, אפלטון ואריסטו. 
היוונים בני אתונה לא היו שונים גנטית מהיוונים הספרטנים אלא ברוחם — רוח החוכמה והפילוסופיה.
רומא, במרחק 1,000 קילומטר מאתונה במעוף הציפור, פיתחה במשך כאלף שנים את מערכת המשפט הרומי, כפי שהשתמרה בקוד של יוסטיניאנוס, אשר הפכה לבסיס המערכת המשפטית באימפריה הביזנטית ורבות ממערכות המשפט הקונטיננטלי במערב אירופה. 
הרומאים לא היו שונים גנטית מעמי הים התיכון אלא ברוחם — רוח השלום הרומי, ה-Pax Romana.
המונגולים, שבטים נומאדיים מקצווי אסיה, הקימו את האימפריה היבשתית, השנייה בגודלה רק לבריטניה. הם שלטו ביעילות, במשך כמאה וחמישים שנה, בדרך של הנעת המשאבים שעמדו לרשותם — תנועות אדירות של אוכלוסין, סחורות, טקסטים, רעיונות, מוסדות וטכנולוגיות. 
המונגולים לא היו שונים באופן גנטי מעמי העולם אלא ברוחם — רוח של פרשים נועזים ולוגיסטיקה מעולה.
האימפריה הבריטית הייתה האימפריה הגדולה בהיסטוריה, “שהשמש אינה שוקעת בה לעולם״. מערכות המשפט, החוק, הפוליטיקה, השפה והתרבות האנגלית נפוצו ברחבי העולם באופן שאין שני לו. 
הבריטים לא היו שונים באופן גנטי מעמי העולם אלא ברוחם — רוח החוק והסדר, התעוזה וה-Fair play.
לעמים ולאימפריות אלה ואחרים הייתה שעתם תחת השמש, ואחר כך הם נמוגו וחזרו להיות עמים מן השורה, לטוב ולרע.
לא הייתה לעם היהודי אימפריה. הוא אינו שונה גנטית מכל עם אחר, אבל רוחו, רוח התנ״ך, מוסיפה לפעום ולשאתו לשיאים חדשים מאז שחר ההיסטוריה ועד לעתיד מי יישורנו. 
בסיפורים הבאים מועלות השערות, או מוטב — ספקולציות, ביחס למקורה ולמהותה של רוח העם היהודי; זו אשר הביאה את הגניוס היהודי לגבהים שפורטו לעיל.
מן הדברים שנאמרו לעיל ולהלן, הנכוחים — מצוטטים מ"דוקטור גוגל", עם וללא הפניות; השטויות והטעויות — נהגו במוחי הקודח. טל״ח.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 48 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 48 דק'
המניפסט היהודי אלי וידן

1
סיפור הגניוס היהודי 


הערך בוויקיפדיה “הגניוס היהודי״ מבטא תופעה של מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה באחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי; וזאת הרבה מעבר לחלקם של היהודים מכלל הקבוצות האתניות בעולם. התופעה בולטת במיוחד בקרב חתני פרס נובל, זוכי מדליית פילדס, זוכי פרס טיורינג, זוכי פרס קיוטו ואלופי שחמט: 45% מ-64 השחמטאים שדורגו כטובים ביותר בכל הזמנים, היו ממוצא יהודי. 
לבעלי מוצא יהודי נוכחות בולטת באמצעי התקשורת המערביים, בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, בשוק ההון ובבנקאות, במסחר ובכספים, בפעילות החברתית והפוליטית, ברפואה, בהמצאות, בחדשנות ובעיצוב, שלא לדבר על רשימת המיליארדרים של פורבס. התופעה מפתיעה במיוחד בהקשר של מנהיגים, ראשי ממשלה ומדינאים יהודים, שכיהנו במדינות ובאימפריות אשר במשך דורות רדפו, גירשו, גינו, השפילו והדירו את היהודים, ובכלל זה האימפריות הבריטית, הספרדית, הגרמנית, הצרפתית, האיטלקית והבלגית.
התופעה המדהימה יותר מכול היא מרכזיותם וייחודם של אישים יהודים, מיתולוגיים או לא, בצמתים ובמהפכות הגדולות של התרבות האנושית, על דתותיה ותורותיה, לאורך ההיסטוריה, ובהם (רשימה חלקית): 
משה, הנביאים הראשונים והנביאים האחרונים — שמאכלסים את ספר הספרים, שטבעו את מושג המשיח, ושהמציאו את האל היחיד, או בלעז: Monotheism.
ישו ושנים-עשר השליחים — שכתבו את הברית החדשה, הגשימו את המשיח והמציאו את האל המשולש, או בלעז: Holy Trinity.
שפינוזה, אבי תורת האל שאיננו, או בלעז: Atheism.
רוטשילד, אבי תורת העושר המופלג, או בלעז: Filthy rich.
מרקס, אבי תורת המרקסיזם, או בלעז: Communism.
פרויד, אבי תורת הפסיכולוגיה והמין, או בלעז: Libido.
איינשטיין, אבי תורת היחסות, או בלעז: Relativity.
פרידמן, אבי תורת הקפיטליזם החזירי, או בלעז: Capitalist pig.
צוקרברג, אבי המרשתת וספר הפנים, או בלעז: Facebook.
נשאלת השאלה, כיצד מתקיימת לכל אורך ההיסטוריה בולטות כזאת, סינגולריות כזאת, של העם היהודי? חייב להיות לכך הסבר לוגי.
על פי הסטטיסטיקות, אין מחלוקת על עצם קיומה של תופעת הגניוס היהודי. למרות זאת, במחקר הפסיכולוגי העדכני של אינטליגנציה, חלוקות הדעות בנוגע לממשותה ולסיבותיה. במחקרים עדכניים אשר נערכו במדגמים אקראיים מייצגים, ואשר עברו ביקורת עמיתים, קשה למצוא ראיות מובהקות למנת משכל ממוצעת גבוהה יותר או להישגים אקדמיים גבוהים יותר — אצל יהודים.
יש לנו כאן כשל לוגי.
מחד גיסא, על פי מחקרים סטטיסטיים של האינטליגנציה, 
אם אתה יהודי, אתה בהסתברות גבוהה בעל אינטליגנציה 
ממוצעת, שלא לומר — בינונית, ומאידך גיסא, על פי הסטטיסטיקות של רוב תחומי התרבות, אם אתה יהודי, מירב ההסתברות, 
שאתה בעל אינטליגנציה גבוהה הרבה מן הממוצע, ממש גאון של אימא. 
אין בנמצא התפלגות סטטיסטית שתכיל את הכשל הלוגי הזה.
הכשל אינו לוגי אלא — טרמינולוגי. 
הגניוס היהודי אינו מועבר מדור לדור באמצעות התורשה, במובן של חלבונים וגנים, אלא באמצעות המורשת. היהודים אינם שונים מאומות העולם בגנים שלהם אלא ברוח העם; במיתוסים, במנהגים, בנורמות, בערכים ובאידאלים, והיו דברים מעולם. “רוח עם״, כמו “רוח המפקד״, אינה המצאה יהודית.
ספרטה נודעה לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנחישותם אפשרה לה להתקיים ללא חומות מגן; אויב לא העז להציב את רגלו על אדמתה. 
הספרטנים לא היו שונים גנטית מעמי הים התיכון אלא ברוחם — ברוח האומץ הספרטני.
אתונה, במרחק של 200 קילומטר מספרטה במעוף הציפור, היא אחד המקורות של הדמוקרטיה המערבית. יצירתה הספרותית הגיעה לפסגות עם הטרגדיות של סופוקלס, הקומדיות של אריסטופנס, ההיסטוריוגרפיה של תוקידידס והפילוסופיה של סוקרטס, אפלטון ואריסטו. 
היוונים בני אתונה לא היו שונים גנטית מהיוונים הספרטנים אלא ברוחם — רוח החוכמה והפילוסופיה.
רומא, במרחק 1,000 קילומטר מאתונה במעוף הציפור, פיתחה במשך כאלף שנים את מערכת המשפט הרומי, כפי שהשתמרה בקוד של יוסטיניאנוס, אשר הפכה לבסיס המערכת המשפטית באימפריה הביזנטית ורבות ממערכות המשפט הקונטיננטלי במערב אירופה. 
הרומאים לא היו שונים גנטית מעמי הים התיכון אלא ברוחם — רוח השלום הרומי, ה-Pax Romana.
המונגולים, שבטים נומאדיים מקצווי אסיה, הקימו את האימפריה היבשתית, השנייה בגודלה רק לבריטניה. הם שלטו ביעילות, במשך כמאה וחמישים שנה, בדרך של הנעת המשאבים שעמדו לרשותם — תנועות אדירות של אוכלוסין, סחורות, טקסטים, רעיונות, מוסדות וטכנולוגיות. 
המונגולים לא היו שונים באופן גנטי מעמי העולם אלא ברוחם — רוח של פרשים נועזים ולוגיסטיקה מעולה.
האימפריה הבריטית הייתה האימפריה הגדולה בהיסטוריה, “שהשמש אינה שוקעת בה לעולם״. מערכות המשפט, החוק, הפוליטיקה, השפה והתרבות האנגלית נפוצו ברחבי העולם באופן שאין שני לו. 
הבריטים לא היו שונים באופן גנטי מעמי העולם אלא ברוחם — רוח החוק והסדר, התעוזה וה-Fair play.
לעמים ולאימפריות אלה ואחרים הייתה שעתם תחת השמש, ואחר כך הם נמוגו וחזרו להיות עמים מן השורה, לטוב ולרע.
לא הייתה לעם היהודי אימפריה. הוא אינו שונה גנטית מכל עם אחר, אבל רוחו, רוח התנ״ך, מוסיפה לפעום ולשאתו לשיאים חדשים מאז שחר ההיסטוריה ועד לעתיד מי יישורנו. 
בסיפורים הבאים מועלות השערות, או מוטב — ספקולציות, ביחס למקורה ולמהותה של רוח העם היהודי; זו אשר הביאה את הגניוס היהודי לגבהים שפורטו לעיל.
מן הדברים שנאמרו לעיל ולהלן, הנכוחים — מצוטטים מ"דוקטור גוגל", עם וללא הפניות; השטויות והטעויות — נהגו במוחי הקודח. טל״ח.