התעמרות בעבודה

פרק ראשון
מבוא

לפחות אחד מכל שלושה עובדים ועובדות בישראל יהיה נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במקום עבודתו.

מדי שנה, אלפי ישראלים נוספים למעגל הנפגעים שעולמם חרב עליהם עקב התעמרות בעבודה.

מפתיע כי תופעה כה נפוצה אשר נזקיה קשים מנשוא, לאדם הנפגע בפרט ולחברה בכלל, זכתה במהלך העשורים האחרונים לחשיפה ולדיון כה מועטים. בדיוק משום כך כיניתי תופעה זאת, בשנים הראשונות שבהן התמקדתי בה, בשם "המגפה השקטה במקומות העבודה".

"מגפה" בגלל היקפה הנרחב, "שקטה" כי היא מושתקת לרוב, הן בידי הנפגע, הן בידי הפוגעים, הן בידי מקומות העבודה.

ברוב המקרים, כל צד מן הצדדים המעורבים שתק, השתיק או התעלם, מסיבותיו הוא, סיבות המתבררות כשגויות ומזיקות ובסופו של דבר כל הצדדים יוצאים נפסדים מכך. בשתיקתם זאת הם מאפשרים למגפה להתפתח, וכדרכן של מגפות – גם להדביק אחרים.

כשאדם סובל מכאבים פיזיים ורע לו מאוד, הוא תוהה, מדוע רע לו? באיזו מחלה לקה? ומה עליו לעשות כדי להחלים? בתחושתו הוא מזהה תסמינים רבים, אבל כל עוד לא יֵדעו הוא או רופאיו לזהות את המחלה שתסמינים אלה מייצגים, לא יתאפשר למצוא את התרופה לה ואת המזור המיוחל. היעדר שם המאגד את התסמינים השונים לכלל מחלה מוכרת גורם לאדם הסובל, נוסף על הסבל שכבר חווה, גם מבוכה ובלבול ולא אחת גם מניע אותו לפנות לאפיקי טיפול שגויים שאינם מסייעים ואדרבה, לעיתים אף מדרדרים את מצבו ומחמירים אותו.

כך הדבר גם כשאדם סובל במקום עבודתו ורע לו שם מאוד. גם הוא תוהה: מה בדיוק קורה לו? מדוע רע לו? האם אפשר בכלל לשנות את המצב? ואם כן, מה עליו לעשות לשם כך? הוא מרגיש תסמינים שונים, גופניים, נפשיים ורגשיים, אך אינו יודע לפרש אותם ואיך להתייחס אליהם. המבוכה וחוסר הידיעה לגבי סיבת כל הדברים הקשים הללו ולגבי מה שעליו לעשות (או לחדול לעשות) כדי לשנות את מצבו, לשפרו, מעוררים בו בלבול רב וחוסר אונים ומחריפים את מצוקתו. גם אדם זה עלול לנקוט פעולות שגויות אשר יחריפו את מצבו.

ספר זה עוסק באותם תסמינים קשים ורבים, שכאשר מזהים אותם הם מצטרפים יחד למחלה מאובחנת. זוהי מחלה שכיחה מאוד שעובדים רבים סובלים ממנה, בארגונים ובמקומות עבודה מכל הסוגים, אולם מאחר שלא זוהתה עד לפני שנים ספורות, היא התנהלה ושגשגה כמחלה שקטה, כאשר ריבוי המקרים הפך אותה ממחלה למגפה, מגפת ההתעמרות בעבודה.

השם "התעמרות בעבודה" מקיף את כלל תופעות ההתעמרות במקום העבודה: הצקות, הטרדות, התנכלות והתעללות פסיכולוגית. הספר ידון בהן בפירוט ויציע כלים לזיהוין ולהתמודדות אפקטיבית עימן.

בדומה לרעות חולות אחרות שהחברה כבר השכילה להאירן ומנסה לטפל בהן באמצעות מערכות חוקים וכלי הסברה ואכיפה – בעיות כגון אלימות והתעללות בתוך המשפחה, הצקה והתעללות בגני הילדים ובבתי ספר, בריונות בקרב בני נוער והטרדות מיניות – כך החברה צריכה להתמודד עם נושא ההתעמרות בעבודה.

ספר זה, הראשון בתחומו שנכתב בארץ, מפנה זרקור לתופעת ההתעמרות ומאיר אותה מכל צדדיה המטרידים והקשים. הוא שואף להעיר את כל הנוגעים בדבר שבידם לתרום לצמצומה ולהציע דרכי פעולה לנפגעים ממנה ולסובבים אותם.

נראה כי לתופעת ההתעמרות בעבודה, מטבע הדברים, יש ביטויים שמשותפים לה ולתופעות הרעות האחרות שצוינו לעיל, ועם זאת יש לה גם מאפיינים מובהקים ייחודים לה ולפיכך גם דרכי טיפול שונות.

התעמרות בעבודה היא תופעה מרושעת ונבזית כלפי עובד נורמטיבי שעושה את עבודתו כנדרש, וסימניה הראשונים יופיעו כמעט תמיד במסווה. ההתעמרות מופעלת ומנוהלת באופן מניפולטיבי וערמומי, וככל שהנפגע יזהה את ההתעמרות בו מהר יותר, כן רבים סיכוייו להתמודד ביתר הצלחה ולצמצם את נזקיה הנוראיים.

כל סוגי ההתעמרות המופעלים נגד אדם במקום עבודתו פוגעים פגיעה קשה בכל היבטי חייו ובאיכות חייו. הדבר נכון גם לכל אדם שנחשף לתופעה באופן עקיף – עמיתים לעבודה הרואים את ההתעמרות בחברם ונדרשים לשתוק או, גרוע מכך, לשתף פעולה עם הפוגען.

מטרת ספר זה היא להציג את התופעה על גווניה השונים, את פניה השונים, על מורכבותם, ולספק לנפגע ולקרובים לו מידע על דרכי זיהויה, וכן כלים להתמודדות עם המצב ולהיחלצות ממנו.

עוד מספק הספר תובנות וכלים ראשוניים גם לארגונים, כדי שיוכלו להכיר בקיומה של התופעה, ללמוד לזהותה ולקבל על עצמם מחויבות לעשות את כל הדרוש כדי למנוע מצבים רעים ומזיקים אלה בקרבם. בחברה או בארגון אשר ישרו את האווירה והקשב הנכונים, שינהיגו את התרבות הארגונית המתאימה ואת מנגנוני הטיפול והפיקוח הנכונים לעניין זה, דברים כאלה לא יוכלו להתרחש.

ככל שיתרבו יחידים וארגונים שיכירו את התופעה, תהיה יותר לגיטימציה לדבר עליה ובהמשך יופעל לחץ להנהגת נורמות חדשות ולהמשך תהליך חקיקה בנושא. חקיקה כזו תהיה "מורה נבוכים" להתנהגויות אסורות, תוביל לשיח ניהולי חדש, תציב נורמות ברורות וחד-משמעיות להתנהגויות אסורות ותספק לנפגעים דרכי התגוננות וכלי התגוננות ברורים.

חברות וארגונים אשר ישכילו לפעול נגד התעמרות והתנכלויות בעבודה יֵצאו נשכרים ויהיו בריאים ופרודוקטיביים יותר ובה בעת גם יתרמו לצמצום האלימות, הצער והרוע בחברה כולה.

למי מיועד ספר זה?
בראש ובראשונה הספר מיועד לכל מי שחווה או תוהה אם הוא חווה התעמרות במקום עבודתו וכן לאנשים הקרובים לנפגע – חברים ובני משפחה – שבכוחם לעזור לו לפתח מודעות ולהכיר במצבו, ובהמשך הדרך גם לתמוך בו בתהליך ההתמודדות והשיקום.

הספר מיועד גם לכל אנשי המקצוע העשויים להיות בעמדת אבחון, תמיכה וטיפול: רופאים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רבנים, יועצים ארגוניים, עובדי רווחה ועורכי דין; וכן למנהלים ולנושאי משרות ניהול, לדירקטורים, לנציגי עובדים, למנהיגים קהילתיים ולכל מי שמבקש למנוע התרחשותה של תופעה מבישה, מזיקה ומסוכנת זאת בארגונים ובקהילות שהם מנהיגים.

ישראל מול אומות העולם
בחברה הישראלית יש קיטוב ושסעים רבים ואלה, על רקע המצב הביטחוני הנפיץ, מעצימים מתחים ובעיות של חיי היומיום ובאים לידי ביטוי באלימות פיזית בבית, בבית הספר, בכבישים, במקומות הבילוי ובמקומות ציבוריים אחרים. מקומות העבודה, שאנשים מבלים בהם יחד שעות רבות ואינטנסיביות, אף הם אינם חסינים מפני התפרצויות ואירועי אלימות פיזית ופסיכולוגית. כפי שאין הצדקה לראות בגורמים חיצוניים משום נסיבות מקלות לקיומה של אלימות במשפחה, בעבודה או בכל מקום אחר, כך אין להצדיק באופן דומה התעמרות במקום העבודה ואין להשלים עימה. עוצמת הפגיעה בנפש האדם ובבריאותו אינה שונה בין אלימות פיזית ובין אלימות פסיכולוגית והתעמרות. יתרה מזו, למרות מצבה הייחודי של ישראל, שיעור ההתעמרות בעבודה אינו גבוה יותר משיעורה במדינות רגועות יותר. היקף התופעה, על תסמיניה ושאר החוליים והנזקים הקשורים בה, דומה להיקפה במדינות רבות אחרות שהתופעה נחקרת בהן באופן ממוסד ולאורך השנים האחרונות, כגון ארה"ב, דרום אפריקה, ארצות סקנדינביה, אוסטרליה, צרפת וקנדה. ממדי ההתעמרות בעבודה והנזקים וההרס שהיא מחוללת מצריכים התייחסות ופעולה ואל לנו לקבלה כגזרת גורל ולהשלים איתה.

על סמך הספרות המקצועית והמחקרים בעולם, כמו על סמך ניסיוני כחוקר וכמטפל, לפחות אחד מכל שלושה עובדים ייפגע במהלך שנות עבודתו ממסכת התעמרות בעבודה לפחות פעם אחת. כך בישראל וכך בשאר אומות העולם המערבי.

איפה זה קורה?
התעמרות ופוגענות בעבודה מתרחשות בכל מקום – קחו אוויר:

במשרדי ממשלה, בחברות פרטיות, בארגוני ענק, בחברות בינוניות בגודלן, בחברות קטנות, בחברות ממשלתיות, ברשויות מקומיות ובעיריות. בארגונים פרטיים, בחברות ציבוריות, במלכ"רים ובארגוני חסד, בגופים חילוניים ובגופים דתיים, בתעשיות המסורתיות ובתעשיות ההיי טק והביו-טק, בחברות מסחר ושירותים, בבתי ספר, במכללות, באוניברסיטאות ובבתי חולים. במוסדות שיקום, במערכות הביטחון ובמערכות אכיפת החוק. למעשה אין מגזר או תחום עבודה או סוג ארגון המחוסן מפני תופעת ההתעמרות בעבודה.

הספרות המחקרית בעולם מראה בעקביות כי המגזרים בהם התעמרות מתרחשת יותר מהממוצע הם מגזרי הרפואה והחינוך. כך עולה גם מממצאי שלושת המחקרים פורצי הדרך שערכנו בארץ על התעמרות בקרב רופאים, עובדים סוציאליים וחברי סגל באקדמיה. תמצית מחקרים ייחודיים ופורצי דרך אלה מופיעה בנספחים לספר זה.

סוגי פוגענות שהספר אינו דן בהם
1. אלימות פיזית והתנהגויות פסולות שיש בחוק מענה עליהן.

2. הטרדה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית הוא חוק מפורט ונגיש והעבירות שהוא מקיף הן עבירות פליליות. מערך שלם של חקיקה ותקדימים נועד למניעת הטרדה מינית וכך גם מערכי הדרכה האמורים לטפל במניעת סוג זה של אלימות. לתפיסתי הטרדה מינית אינה אלא חלק ממכלול של הטרדות, התנכלויות והתעמרויות, כפי שיפורט בהמשך. ההטרדות שספר זה דן בהן נפוצות הרבה יותר מהטרדות מיניות, כשהסיבות לכך, בין השאר, אך לא רק, מאחר שרוב ההטרדות המיניות מבוצעות על ידי גברים כנגד נגד נשים, ואילו ההתעמרות בעבודה מופנית במידה שווה כלפי כל המגדרים.

3. אפליה אסורה על פי חוק, כגון אפליה על רקע מגדר, אמונה דתית, גילנות, מוצא ונכות. בפרק המשפטי בהמשך ספר זה ישנה התייחסות לכך.

האשמת הקורבן / הנפגע מהתעמרות
פרקטיקה חברתית ידועה ולא ראויה היא "האשמת הקורבן". זהו ביטוי המתאר את קורבן הפגיעה, ובספר זה קורבן ההתעמרות בעבודה, הנתפס כבעל אשמה חלקית או מלאה ביחס לפעולות שנעשו כנגדו או לנזקיהן. אני רואה בהאשמת הקורבן דפוס חברתי פגום אשר בפועל יוצר עבור הנפגע מצב של "תקיפה מתמשכת". תפיסה זו גורמת למזעור דבריו של הנפגע, ביטולם או הבעת אי אמון בדבריו, לראייתו כאדם חלש ורגיש מדי או כמי שהזמין לעצמו את הפגיעות בו. אם מצרפים לכך את האסטרטגיה של רבים מהמתעמרים, שבה נדון בהמשך הספר הכוללת יצירת רגשות אשם אצל קורבנותיהם, הרי שהתוצאה היא לא פעם שיבוש תפיסתו ושיקול דעתו של הנפגע עצמו. כך, למרבה הצער, פעמים רבות מגיעים אליי מטופלים המאשימים את עצמם בהתעמרויות ובהתנכלויות שהם חווים, דבר שמצריך בירור והתייחסות ראשונית בטיפול. המתבונן מבחוץ לא פעם מתקשה להבין את עומק המצוקה, את החרדה, את הבושה ואת עוצמת הפגיעה של הנפגע מהתעמרות בעבודה, המשתקים את יכולתו לפנות לעזרה או לנסות לעזור לעצמו. אחד ממטופליי אמר לי פעם: "הייתי בעצם, בלי שרציתי בכך וכמובן בלי שהייתי מודע לכך, חבר בכת, נתון בשבי של המנהלת שלי, מנהיגת כת". אמירה זו הובילה אותי לבחון מה רב המשותף בין התנהגותם ושיטות הפעלת שליטתם של מנהיגי כתות כריזמטיים לבין הפרקטיקות וההתנהגויות הפוגעניות של חלק מהמתעמרים במקומות העבודה. אכן, אנשים הלכודים בכת הם קורבנות, וכך גם מי שנמצאים במערכת מתעמרת ואין להם ידע או יכולת להיחלץ ממנה. ישנה אמירה צינית שעל פיה, כשקורבן יודע שהוא קורבן ומוכן להישאר במצב זה, הוא הופך מקורבן למתנדב. ספר זה מטרתו להציע לקורבן של המתעמר – נפגע ההתעמרות – לזהות נכוחה את המציאות, ולא לאמץ את הנרטיב שיוצר המתעמר, הבונה אותו כך שישרת את צרכיו הלא ראויים. הספר אף מספק כלים ליציאה ממצב ההתעמרות במקום העבודה ומעניק גישות וכלים שמטרתם ללמד כיצד, במצב של קורבנות, ניתן לנקוט דרך של שינוי כדי לאפשר שיקום והחלמה מוצלחת.

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (הלל הזקן, פרקי אבות ב')

שירה של ד"ר מיקי וולוקיטה, שחוותה אירועים קשים בעבודתה, מספק לנו הצצה לתעצומות הנפש הנדרשות כדי לצאת ממצב הקורבנות.

מבלי לומר מילה:

הכל קרה

והיה איום ונורא.

אבל אנחנו

הבודדים

הפגועים

השורדים

לפחות אנו לא נלך בשקט.

לא נלך מבלי להשאיר סימן

ומבלי לומר מילה

כאילו כלום לא קרה.

אנחנו נעיד,

אנחנו נצעק!

נגרד ונוריד

את הגלד הדק

שמכסה את הפצעים

ניתן לצחנה, לריקבון ולמוגלה

לפרוץ החוצה

ולא ניתן להם לקבור

את כל המעשים

ואותנו

בשתיקה.