השרביט והחרב 17 - שנהב הממותה האימתנית

פֶּרֶק 1:
כּוֹחַ הַצָּלָה

"תוֹם!" קָרְאָה אֵלֵנָה בְּחִיּוּךְ. "אִם לֹא תַּפְסִיק לְשַׂחֵק עִם הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ שֶׁלְּךָ, בַּחַיִּים לֹא נִתְקַדֵּם בַּמְּשִׂימָה."

תוֹם הֶחְזִיר לָהּ חִיּוּךְ. "גַּם אַתְּ הָיִית מִתְנַהֶגֶת כָּמוֹנִי אִם הַצֵּל שֶׁלָּךְ פִּתְאוֹם הָיָה מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים!" אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהִבִּיט בַּצֵּל הַשָּׁחֹר הַחוֹמֵק, שֶׁנֶּעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי הַטִּירָה.

הַצֵּל שֶׁלּוֹ הִתְעוֹרֵר לְחַיִּים בָּרֶגַע שֶׁתּוֹם שִׁבֵּץ אֶת אֶבֶן הַחֵן הַלְּבָנָה שֶׁל קֶרְבֵּרָה, כַּלְבַּת הַצַּיִד הַגּוֹרְגוֹנִית, בַּחֲגוֹרַת הַקֶּסֶם שֶׁלּוֹ.

רְאִיָּתוֹ שֶׁל תוֹם הִטַּשְׁטְשָׁה, וּלְפֶתַע הוּא הֵבִין שֶׁהוּא מְסֻגָּל לִרְאוֹת מִשְּׁתֵּי נְקֻדּוֹת מַבָּט בּוֹ־זְמַנִּית. דֶּרֶךְ עֵינָיו שֶׁלּוֹ הוּא רָאָה אֶת חוֹמוֹת הַטִּירָה, אֲבָל הוּא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת גַּם דֶּרֶךְ עֵינָיו שֶׁל הַצֵּל שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה מְסֻגָּל לִסְקֹר אֶת אֶרֶץ גוֹרְגוֹנְיָה, שֶׁנִּמְתְּחָה הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לַטִּירָה.

"אָז זוֹ מְיֻמָּנוּת הַקֶּסֶם הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי!" הִשְׁתַּנֵּק תוֹם. "אֲנִי אוּכַל לִשְׁלֹחַ אֶת הַצֵּל שֶׁלִּי קָדִימָה, לְפָנַי, וְהוּא יַתְרִיעַ עַל סַכָּנָה. הֵי!" הוּא קָרָא. "חֲזֹר הֵנָּה, בְּבַקָּשָׁה!"

הַצֵּל הוֹפִיעַ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה בְּדִלּוּגִים, וְהֶחְלִיק עַד לַעֲצִירָה.

"אַתָּה תִּהְיֶה תּוֹסֶפֶת מוֹעִילָה לַצֶּוֶת!" צָחַק תוֹם בִּזְמַן שֶׁהַצֵּל חָבַר אֵלָיו שׁוּב. הוּא הִסְתּוֹבֵב וְהָלַךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ חִכּוּ לוֹ אֵלֵנָה וְהַסּוּס שֶׁלּוֹ, הוּרִיקָן.

אֵלֵנָה הִבִּיטָה בּוֹ בִּשְׁאֵלָה. "אַתָּה יוֹדֵעַ לְאָן יִקַּח אוֹתָנוּ הַמַּסָּע הַבָּא שֶׁלָּנוּ?"

לִפְנֵי שֶׁתּוֹם הִסְפִּיק לַעֲנוֹת, הָאֲוִיר בֵּינֵיהֶם הִתְחִיל לָנוּעַ בְּגַלִּים כְּמוֹ מַיִם. אוֹר נִצַּת לְרֶגַע, וְאָז הוֹפִיעָה לִפְנֵיהֶם דְּמוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרָם, הַקּוֹסֵם הַטּוֹב אָדוּרוֹ.

"סִילְבֶר אִתְּךָ?" שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אֵלֵנָה בַּחֲרָדָה. הַזְּאֵב שֶׁלָּהּ נִפְצַע קָשֶׁה בַּמְּשִׂימָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם, וְְאַרְקְטִין, מִפְלֶצֶת הַשֶּׁלֶג, הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ בַּשַּׁעַר אֶל אָוַנְטְיָה וְלָקְחָה אוֹתוֹ לְשָׁם כְּדֵי שֶׁיַּחְלִים.

"הוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם בָּטוּחַ לְמַדַּי," עוֹדֵד אוֹתָהּ אָדוּרוֹ. "מְטַפְּלִים בּוֹ הֵיטֵב. אֲבָל חַיַּת פֶּלֶא מְרֻשַּׁעַת חֲדָשָׁה מְחַכָּה לָכֶם. הִיא יְרִיבָה עַזָּה וּמְסֻכֶּנֶת. שְׁמָהּ הוּא שֶׁנְהָב."

"הִיא מָמוּתָה?" שָׁאַל תוֹם. מִדֵּי פַּעַם הוּא רָאָה אֶת הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַמְּדֻבְלָלוֹת הָאֵלֶּה בְּאָוַנְטְיָה.

"כֵּן," אָמַר אָדוּרוֹ. "אֲבָל מָמוּתָה שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא דִּמְיַנְתָּ מֵעוֹלָם."

"לְמָה הַכַּוָּנָה?" שָׁאֲלָה אֵלֵנָה.

הָאֲוִיר שׁוּב הֵחֵל לָנוּעַ בְּגַלִּים, וּדְמוּתוֹ שֶׁל הַקּוֹסֵם הַטּוֹב רִצְּדָה וְרָעֲדָה. "לְצַעֲרִי, אֲנִי חַיָּב לָלֶכֶת," הוּא קָרָא בְּקוֹל מִתְפּוֹגֵג. "הַקֶּסֶם שֶׁלִּי הוֹלֵךְ וְנֶחְלָשׁ. בְּהַצְלָחָה, חֲבֵרַי — וְהִזָּהֲרוּ. אוֹרֶבֶת לָכֶם סַכָּנָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים."

הַדְּמוּת נֶעֶלְמָה.

לִבּוֹ שֶׁל תוֹם צָנַח. הַבִּקּוּרִים הַקְּצָרִים הָאֵלֶּה שֶׁל אָדוּרוֹ תָּמִיד הִזְכִּירוּ לוֹ כַּמָּה רָחוֹק הוּא מֵהַבַּיִת. אָז נִעֵר אֶת עַצְמוֹ. אֵין זְמַן לְבַזְבֵּז, חָשַׁב. מְשִׂימַת חִפּוּשׂ חֲדָשָׁה מְחַכָּה לָהֶם!

"לְפָחוֹת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁסִּילְבֶר בָּרִיא וְשָׁלֵם," אָמְרָה אֵלֵנָה. "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַמַּפָּה הַגּוֹרְגוֹנִית תַּרְאֶה לָנוּ לְאָן צָרִיךְ לָלֶכֶת?"

"אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁכֵּן," אָמַר תוֹם. הוּא הִרְגִּישׁ רֶטֶט עוֹבֵר בַּמָּגֵן שֶׁלּוֹ. הוּא הִבִּיט בְּשֵׁשֶׁת הַקְּמֵעוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ עַל יְדֵי חַיּוֹת הַפֶּלֶא הַטּוֹבוֹת שֶׁל אָוַנְטְיָה וְשֶׁהָיוּ מֻטְבָּעִים בַּמָּגֵן. הַקַּשְׂקַשׂ שֶׁל אֵשְׁתֹּפֶת, דְּרָקוֹן הַלַּהַט, בָּהַק בְּאָדֹם.

"אֵשְׁתֹּפֶת בְּסַכָּנָה!" אָמַר תוֹם. הוּא הוֹצִיא אֶת הַמַּפָּה שֶׁמֶּלְוֶל נָתַן לָהֶם. תוֹם וְאֵלֵנָה אַף פַּעַם לֹא הָיוּ בְּטוּחִים אִם הַמַּפָּה תַּרְאֶה לָהֶם מַסְלוּל אָמִין, אוֹ תּוֹבִיל אוֹתָם אֶל סַכָּנָה קַטְלָנִית — אֲבָל זֶה הָיָה הַמַּדְרִיךְ הַיָּחִיד שֶׁעָמַד לִרְשׁוּתָם.

תוֹם פָּרַשׂ אֶת הַמַּפָּה וְזִהָה דְּמוּת קְטַנָּה שֶׁל דְּרָקוֹן הַלַּהַט בְּאֵזוֹר שֶׁל יַעַר עָבֹת.

"הַמֶּרְחָק לְשָׁם הוּא לֹא יוֹתֵר מִיּוֹם רְכִיבָה לְכִוּוּן צָפוֹן," אָמְרָה אֵלֵנָה. הִיא הִצְבִּיעָה עַל עִגּוּל אָדֹם שֶׁצֻּיַּר בַּמַּפָּה, בְּשׁוּלָיו הַדְּרוֹמִיִּים שֶׁל הַיַּעַר. "וְזֶה קָרוֹב לְמַחֲנֵה הַמּוֹרְדִים שֶׁאוֹדוֹרָה סִמְּנָה לָנוּ."

"כֵּן," הִסְכִּים תוֹם וְנִזְכַּר בַּנַּעֲרָה הַמּוֹרֶדֶת שֶׁסִּיְּעָה לָהֶם לְהָבִיס אֶת הִידְרוֹן, תִּפְלַץ הַמַּעֲמַקִּים. "זֶה הַדָּבָר הַיָּחִיד בַּמַּפָּה הַזֹּאת שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֶפְשָׁר לִבְטֹחַ בּוֹ!"

הוּא קָפַץ עַל אֻכָּפוֹ שֶׁל הוּרִיקָן. "בּוֹאִי. יֵשׁ לָנוּ עוֹד חַיַּת פֶּלֶא טוֹבָה לְהַצִּיל!"

אֵלֵנָה קָפְצָה וְהִתְיַשְּׁבָה מֵאֲחוֹרָיו. הוּרִיקָן הִשְׁמִיעַ צָהֳלָה רָמָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ בִּדְהָרָה קַלָּה.

"נִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר קָרוֹב לְמַחֲנֵה הַמּוֹרְדִים," אָמְרָה אֵלֵנָה. "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי לָנוּ לַעֲצֹר שָׁם כְּדֵי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת?"

"זֶה רַעְיוֹן טוֹב," אָמַר תוֹם.

עַד מְהֵרָה הֵם נָעוּ דֶּרֶךְ שְׁטָחִים שֶׁל גְּבָעוֹת מִשְׁתַּפְּלוֹת וַעֲמָקִים מְיֹעָרִים. תוֹם הִבִּיט בַּמָּגֵן שֶׁלּוֹ. קַשְׂקַשׂ הַדְּרָקוֹן זָהַר עַכְשָׁו בְּגָוֶן כֵּהֶה יוֹתֵר. בִּזְמַן שֶׁהוּרִיקָן הִמְשִׁיךְ לִדְהֹר תַּחַת שְׁמֵי גוֹרְגוֹנְיָה הָאֲדֻמִּים, אָחֲזָה בְּתוֹם תְּחוּשָׁה מְבַשֶּׂרֶת רָעוֹת. לְפֶתַע הִתְמַלְּאוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו בְּחִזָּיוֹן קוֹדֵר שֶׁל אֵשְׁתֹּפֶת, הַמִּתְפַּתֵּל וְזוֹעֵק בִּכְאֵב.

"מַהֵר, חָבֵר!" דִּרְבֵּן תוֹם.

"מָה הַבְּעָיָה?" שָׁאֲלָה אֵלֵנָה וְנִצְמְדָה אֵלָיו כְּשֶׁדַּהֲרוֹת הַסּוּס הָלְכוּ וְהוּאֲצוּ.

"אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלְּאֵשְׁתֹּפֶת לֹא נִשְׁאַר הַרְבֵּה זְמַן לִחְיוֹת," קָרָא תוֹם מֵעֵבֶר לִכְתֵפוֹ. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר אֶת הַדְּאָגָה שֶׁחָשׁ. "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁנַּצְלִיחַ לְהַגִּיעַ אֵלָיו בַּזְּמַן!"

הֲיִתָּכֵן שֶׁמְּשִׂימַת הַהַצָּלָה שֶׁלָּהֶם הִסְתַּיְּמָה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵחֵלָּה?